בית המשפט העליון, בהרכב של תשעה שופטים, הורה השבוע (פברואר 2010) על בטלותו של סעיף 5 לחוק סדר הדין הפלילי, הקובע את האפשרות לקיים דיונים בהארכת מעצרו של חשוד בעבירת ביטחון, שלא בנוכחות העצור.
השופט ריבלין קבע כי הזכות של נאשם להיות נוכח במשפטו היא מרכיב גרעיני של הזכות להליך הוגן, המעוגנת בזכותו החוקתית של אדם לחירות ולכבוד. עוד קבע ריבלין כי "ההליך המשפטי אינו עוסק בפרטים-נעלמים אלא בפרטים-נוכחים". לדבריו, הדברים נכונים גם ובמיוחד להליך המעצר, שכרוך בפגיעה קשה בזכויות החשוד, ומחייב הקפדה על הליך הוגן ועל ביקורת שיפוטית אפקטיבית. יש לזכור כי הליך המעצר הינו בסדר דין פלילי מבוסס על ראיות לכאורה אשר בידי המשטרה.
חוק הנוער טיפול והשגחה עוסק בהוצאת קטין מביתו ומשפחתו ע"י רשויות הרווחה. הליך הוצאת קטין מביתו ומשפחתו הינה פגיעה קשה בזכויותיהם כבודם וחירותם של הקטין ובני משפחתו.
מהו אם כן הליך הוצאת קטין מביתו ע"פ חוק נוער טיפול והשגחה
סעיף 11 בחוק הנוער - אמצעי חירום - בחוק הנוער קובע: "היה פקיד-סעד סבור כי קטין הוא נזקק ונשקפת לו סכנה תכופה או שהוא נזקק לטיפול רפואי או אחר שאינו סובל דיחוי, רשאי הוא לנקוט בכל האמצעים הדרושים, לדעתו, למניעת אותה סכנה או למתן אותו טיפול אף ללא הסכמת האחראי על הקטין, ובלבד שלא יוחזק קטין יותר משבוע ימים מחוץ לרשותו של האחראי עליו אלא באישור בית המשפט".
סעיף 11 שהוא הבסיס לחוק הנוער, ולכל עבודת פקידי הסעד למיניהם הוא סובייקטיבי לחלוטין, כללי, ומהווה קרקע פוריה לשיקולים זרים ושחיתות.
והיה אם פקיד הסעד סבור, חושב כי קטין בסכנה תכופה, או שנזקק לטיפול רפואי, רשאי פקיד הסעד לנקוט בכל האמצעים הדרושים. לפקיד הסעד לא נדרשים צו בית משפט, הוכחות או ראיות לכאורה, הוא יכול בכל עת שהוא חושב לנכון לנקוט ב"אמצעים הדרושים" שהם בד"כ הוצאת הקטין מביתו למרכז חירום, אומנה ומלכ"רים.
ה"אמצעים" שבהם משתמשים פקידי הסעד הם בד"כ הוצאת הקטין ממשפחתו בדרך של לקיחתו מבית הספר או הגן למרכז חירום, או לבוא באישון לילה בליווי משטרתי למקום המגורים ולקחת את הקטין, וכדומה.
הוצאת קטין בכפייה מביתו הוא דבר קשה לקטין והוריו, פוגע באמון המשפחה בממסד, ופוגע בכבוד האדם וחירותו לא פחות מהארכת מעצר. מן הראוי כי הוצאת קטין מביתו תעשה לפחות רק בצו בית משפט ובהצגת ראיות לכאורה כי הקטין בסיכון.
סעיף 12 - החלטת ביניים - "רשאי בית המשפט, בהחלטת-ביניים, אף לפני שמיעת הקטין או האחראי עליו ולפני קבלת תסקיר, להורות על נקיטת אמצעים זמניים לגבי הקטין ולאשר אמצעי-חירום שננקטו לגביו על ידי פקיד-סעד".
סעיף 12 מאפשר לבית המשפט להאריך החזקת קטין לחודש בכפייה במתקן כלשהו ללא שמיעת הקטין או האחראי עליו ולפני קבלת תסקיר, ראיות או הוכחות כלשהן. סעיף זה מהווה פגיעה קשה ובוטה בזכויות הקטין והוריו.
בית משפט עליון קבע: "אף שסעיף 12 (חוק הנוער) אינו נוקט במפורש במונח 'קטין נזקק', הוא מופנה לקטינים נזקקים"
אם נחבר את השבוע שבו נלקח קטין בכפייה בהוראת פקיד סעד ע"פ סעיף 11, ועוד 30 יום בהוראת בית המשפט, נקבל 37 ימים שבו מוצא קטין בכפייה מביתו ומשפחתו ללא שמיעתו, שמיעת הוריו וללא הוכחות, חקירה, או מסמך כתוב כלשהו. אלא ע"פ מה שפקיד הסעד "סבור".
במהלך 37 ימים קשים אלו למשפחה ולקטין, עובדי רווחה למיניהם, עובדים סוציאליים, חוקרי ילדים, ומאבחנים כאלו ואחרים, מכינים חוות דעת, אבחונים ומסמכים שונים שאינם כפופים לדיני ראיות אבל יהיו קבילות לבית המשפט לנוער. באופן לא מפתיע חוות הדעת והאבחונים של הגורמים השונים כתובים בשפה אחת ודברים אחדים המשלימים אחד השני להפליא.
סעיף 3 - דרכי טיפול והשגחה : "היה פקיד סעד סבור שקטין הוא נזקק ושלמען הטיפול בו וההשגחה עליו יש צורך בהחלטת בית המשפט, ... " - מן הראוי כי פקיד הסעד יציג לפחות ראיות לכאורה המצדיקות טיפול והשגחה בקטין טרם הטיפול הכפייתי, ולא להסתפק במה שפקיד הסעד "סבור".
סוף דבר
יש להשמיט ולתקן סעיפים לא חוקתיים בחוק הנוער. שינויים אלו ואחרים הנם הכרחיים, הוצאת ילד מביתו הינו עניין טראומתי ומסוכן לילד (ראה קישורים להלן). מן הראוי כי פקיד הסעד יחויב להציג ראיות טרם שליפה פתאומית מביתו ומשפחתו. מצב שבו נסמכים על "סברות" סובייקטיביות של פקידי הסעד פוגע באמון הציבור בבתי משפט וברשויות.
קישורים:
השופט ריבלין קבע כי הזכות של נאשם להיות נוכח במשפטו היא מרכיב גרעיני של הזכות להליך הוגן, המעוגנת בזכותו החוקתית של אדם לחירות ולכבוד. עוד קבע ריבלין כי "ההליך המשפטי אינו עוסק בפרטים-נעלמים אלא בפרטים-נוכחים". לדבריו, הדברים נכונים גם ובמיוחד להליך המעצר, שכרוך בפגיעה קשה בזכויות החשוד, ומחייב הקפדה על הליך הוגן ועל ביקורת שיפוטית אפקטיבית. יש לזכור כי הליך המעצר הינו בסדר דין פלילי מבוסס על ראיות לכאורה אשר בידי המשטרה.
חוק הנוער טיפול והשגחה עוסק בהוצאת קטין מביתו ומשפחתו ע"י רשויות הרווחה. הליך הוצאת קטין מביתו ומשפחתו הינה פגיעה קשה בזכויותיהם כבודם וחירותם של הקטין ובני משפחתו.
מהו אם כן הליך הוצאת קטין מביתו ע"פ חוק נוער טיפול והשגחה
סעיף 11 בחוק הנוער - אמצעי חירום - בחוק הנוער קובע: "היה פקיד-סעד סבור כי קטין הוא נזקק ונשקפת לו סכנה תכופה או שהוא נזקק לטיפול רפואי או אחר שאינו סובל דיחוי, רשאי הוא לנקוט בכל האמצעים הדרושים, לדעתו, למניעת אותה סכנה או למתן אותו טיפול אף ללא הסכמת האחראי על הקטין, ובלבד שלא יוחזק קטין יותר משבוע ימים מחוץ לרשותו של האחראי עליו אלא באישור בית המשפט".
סעיף 11 שהוא הבסיס לחוק הנוער, ולכל עבודת פקידי הסעד למיניהם הוא סובייקטיבי לחלוטין, כללי, ומהווה קרקע פוריה לשיקולים זרים ושחיתות.
והיה אם פקיד הסעד סבור, חושב כי קטין בסכנה תכופה, או שנזקק לטיפול רפואי, רשאי פקיד הסעד לנקוט בכל האמצעים הדרושים. לפקיד הסעד לא נדרשים צו בית משפט, הוכחות או ראיות לכאורה, הוא יכול בכל עת שהוא חושב לנכון לנקוט ב"אמצעים הדרושים" שהם בד"כ הוצאת הקטין מביתו למרכז חירום, אומנה ומלכ"רים.
ה"אמצעים" שבהם משתמשים פקידי הסעד הם בד"כ הוצאת הקטין ממשפחתו בדרך של לקיחתו מבית הספר או הגן למרכז חירום, או לבוא באישון לילה בליווי משטרתי למקום המגורים ולקחת את הקטין, וכדומה.
הוצאת קטין בכפייה מביתו הוא דבר קשה לקטין והוריו, פוגע באמון המשפחה בממסד, ופוגע בכבוד האדם וחירותו לא פחות מהארכת מעצר. מן הראוי כי הוצאת קטין מביתו תעשה לפחות רק בצו בית משפט ובהצגת ראיות לכאורה כי הקטין בסיכון.
סעיף 12 - החלטת ביניים - "רשאי בית המשפט, בהחלטת-ביניים, אף לפני שמיעת הקטין או האחראי עליו ולפני קבלת תסקיר, להורות על נקיטת אמצעים זמניים לגבי הקטין ולאשר אמצעי-חירום שננקטו לגביו על ידי פקיד-סעד".
סעיף 12 מאפשר לבית המשפט להאריך החזקת קטין לחודש בכפייה במתקן כלשהו ללא שמיעת הקטין או האחראי עליו ולפני קבלת תסקיר, ראיות או הוכחות כלשהן. סעיף זה מהווה פגיעה קשה ובוטה בזכויות הקטין והוריו.
בית משפט עליון קבע: "אף שסעיף 12 (חוק הנוער) אינו נוקט במפורש במונח 'קטין נזקק', הוא מופנה לקטינים נזקקים"
אם נחבר את השבוע שבו נלקח קטין בכפייה בהוראת פקיד סעד ע"פ סעיף 11, ועוד 30 יום בהוראת בית המשפט, נקבל 37 ימים שבו מוצא קטין בכפייה מביתו ומשפחתו ללא שמיעתו, שמיעת הוריו וללא הוכחות, חקירה, או מסמך כתוב כלשהו. אלא ע"פ מה שפקיד הסעד "סבור".
במהלך 37 ימים קשים אלו למשפחה ולקטין, עובדי רווחה למיניהם, עובדים סוציאליים, חוקרי ילדים, ומאבחנים כאלו ואחרים, מכינים חוות דעת, אבחונים ומסמכים שונים שאינם כפופים לדיני ראיות אבל יהיו קבילות לבית המשפט לנוער. באופן לא מפתיע חוות הדעת והאבחונים של הגורמים השונים כתובים בשפה אחת ודברים אחדים המשלימים אחד השני להפליא.
סעיף 3 - דרכי טיפול והשגחה : "היה פקיד סעד סבור שקטין הוא נזקק ושלמען הטיפול בו וההשגחה עליו יש צורך בהחלטת בית המשפט, ... " - מן הראוי כי פקיד הסעד יציג לפחות ראיות לכאורה המצדיקות טיפול והשגחה בקטין טרם הטיפול הכפייתי, ולא להסתפק במה שפקיד הסעד "סבור".
סוף דבר
יש להשמיט ולתקן סעיפים לא חוקתיים בחוק הנוער. שינויים אלו ואחרים הנם הכרחיים, הוצאת ילד מביתו הינו עניין טראומתי ומסוכן לילד (ראה קישורים להלן). מן הראוי כי פקיד הסעד יחויב להציג ראיות טרם שליפה פתאומית מביתו ומשפחתו. מצב שבו נסמכים על "סברות" סובייקטיביות של פקידי הסעד פוגע באמון הציבור בבתי משפט וברשויות.
קישורים:
- זוועה באלעד: כתב אישום נגד אב מאמץ פדופיל - עשה מעשי סדום בילד שהיה באומנה בביתו - פברואר 2010
- התעללות כימית והזנחה בילד בן 8 ע"י משרד הרווחה במשפחת אומנה
- מגיל חמש עד תשע, בבית משפחה אומנת מזניחה ומתעללת, נאנסה על ידי הבן הבכור
- הטרדות מיניות בילדה בת 12 במשפחה אומנת - לשכת הרווחה גנזה את התיק
- הילדים עברו התעללות מינית, אונס ומעשים מגונים שביצע אב המשפחה האומנת
- עמותת "אור שלום" - תזונה צמחונית רווית שומנים ופחמימות לילדים בסיכון
- בית המשפט הורה על טיפול בריטלין בכפייה, לילד במשפחת אומנה, בניגוד לחוק הנוער, ובניגוד לרצון אימו
- בית משפחת האומנה התברר כמרתף עינויים - ספטמבר 2009
- תביעת ענק נגד משפחה אומנת מתעללת
- אני מעדיף מיטה שבורה בבית על פני מיטה שלמה בחוץ
- חשד: בן 12 נאנס בפנימייה - ובמשפחת אומנה - ינואר 2010
- ילד חוץ - הצלם הישראלי מיכאל בלק מספר על ילדותו במשפחת אומנה - סופשבוע , מעריב , פברואר 2010
- השמה חוץ ביתית - פנימיה, משפחת אומנה, אימוץ, מוסדות משרד הבריאות : צופיה, בני ארזים, נופית, גיל עם, בית טף, מסילה, הדסים, אתגר , עמותת "אור שלום", פרשת התינוק ב"גולאג ישראלי"- דודו דהאן, סיפורם של שרה, ששי ומוטי, אשלים , בית אנדרו, נרדים , בית גדי, מאיר שפיה, "איתנים", מחלקה פסיכיאטרית לילדים נס ציונה, עין השלושה, בית השאנטי, בית חולים זיו בצפת - מחלקה פסיכיאטרית , כלא אופק , מעון חוסים "שקמה" , מעון "גילה" של איל"ן , מרכז חירום חרדי , "נווה אדיר" , רננים , מעון נווה מנשה , מעון מקי"ם , חוות נוער- שדה בר , מעון ילדים מוגבלים- כפר כנא , בית אפל בגן יבנה , אקי"ם - מוסד בשרון , כפר הנוער כדורי , מרכז שיקומי רמת החייל ת"א , בית חולים פסיכיאטרי "אברבנאל" בת ים , בית חולים פסיכיאטרי כפר שאול , ועוד..
