יום שלישי, 30 בדצמבר 2008

התעללות בילדים חוסים במוסד "אתגר" של משרד הרווחה

מוסד אתגר של משרד הרווחה משמש לילדים חוסים פיגור שכלי. אמנון לוי בתכניתו "שומר מסך" חשף כי במוסד ישנה מטפלת אשר באופן שיטתי מכה את הילדים חסרי הישע ללא אבחנה. המטפלת מכה את הילדים בראשם, גוררת אותם, שאר הילדים מפחדים ממנה ומרכינים גופם כשהיא עוברת לידם מחשש שתכה אותם. המטפל נעצרה לצורך חקירה.
מבדיקה נתברר כי המטפלת עבדה קודם לכן במוסד אחר ופוטרה מחשש לאלימות אולם נשארה במערכת הרווחה של משרד הרווחה, אף אחד לא מדווח או עוקב על התנהגותה. המטפלת עובדת כבר שנה במוסד אתגר, עם צוות ואף אחד לא דווח. מדובר ב"קשר שתיקה" של מערכת הרווחה על מטפלת אלימה במוסד לילדים חוסים של משרד הרווחה.
.

.
בפברואר 2009 גזר בית המשפט המחוזי 15 חודשי מאסר בפועל על המטפלת רוזה דוידוב, שהורשעה כי התעללה בילדים חוסים במעון אתגר. בגזר הדין כתב השופט אילן שיף כי "מעשיה של הנאשמת ראויים לכל גינוי. במשך תקופה רצופה של מספר חודשים היא תקפה והתעללה בחוסים חסרי ישע בעלי פיגור שחלקם קטינים, שלא יכלו להתלונן ולדווח כיאות על מעשיה החמורים".

כשלים מערכתיים במערכת הרווחה
השופט הביע תמיהה כיצד במשך כמה חודשים נהגה המטפלת בילדים כפי שנהגה ואיש לא הבחין בכך בתוך המעון. "ראוי היה כי כל הרואה או שומע על מעשים נוראיים שכאלה יזעק ויזעיק למען מנוע הישנותם", כתב השופט שיף בגזר הדין. בנוסף, השופט מתח ביקורת על אנשי המעון על כך שלא התלוננו על המטפלת וגם על העובדה שבכרטיס העובד שלה לא מולאו פרטים כמו השכלתה, תחומי התמחותה ומקומות עבודה קודמים בהם עבדה.
השופט ציין גם כי: "עיון בת/ע/1 (כרטיס העובד של הנאשמת) מעלה גם פליאה על אי פיקוח לכאורה של המעון על רישום פרטים חיוניים בכרטיס העובד שמולא טרם קבלת הנאשמת לעבודה. כך למשל, לא מולאו כלל פרטי השכלתה, תחומי התמחותה, כישוריה, פרטים מלאים על מקומות עבודתה הקודמים וסיבת עזיבתה את מקומות העבודה הקודמים. כל שמילאה הנאשמת בטופס כרטיס העובד הוא פרטיה האישיים, רמת שליטתה בשפה העברית ובמשבצת מקום עבודתה האחרון, תחת הכותרת 'תחילת עבודה', נרשם 'רוסם'. עובדה זו בצירוף הנתון כי, כעולה מת/ע/1, הממליצה הרשומה היחידה על קבלת הנאשמת לעבודתה היתה הנאשמת עצמה, מעלה תהיות באשר להקפדה על קבלת עובדים לעבודה כה קשה. ...
מדאיגה אותי גם המשמעות האפשרית לדברי אמיר שוורץ (פקיד הסעד הראשי בשירות לאדם המפגר), כי בעקבות הארוע הנדון ביקשו עובדים במעונות חוסים לעזוב את מקומות עבודתם מחשש להסתבך בפלילים. אפשר (איני קובע קביעות בנדון), שחששם של העובדים נובע מתרבות של נקיטת אמצעים גופניים כלפי החוסים. ראוי שנושא זה יהא לנגד עיני כל הנוגעים בדבר. "
השופט העיר עוד כי שמע מפי אחד העדים כי עובדים רבים העלו חשש בנוגע לעתידם בעקבות חשיפת הפרשה, ובעניין זה כתב: "אפשר (איני קובע קביעות בנדון), שחששם של העובדים נובע מתרבות של נקיטת אמצעים גופניים כלפי החוסים". בשל נסיבות אלה, קבע השופט, יועבר עותק מגזר הדין לפקיד הסעד הראשי.
נקודות:
  • קיים "קשר שתיקה" של התעללות בלקוחות (חוסים חסרי ישע) בפנימיות של משרד הרווחה, עובדים אינם מדווחים.
  • במצב של "חשש מאלימות" העובד אינו מוצא ממערכת הרווחה אלא מועבר למסגרת אחרת לתפקיד דומה.
  • משרד הרווחה אינו מנהל מעקב אחר העובדים האלימים במערכת.
  • ישנם פנימיות של משרד הרווחה בהם קיימת תרבות של נקיטת אמצעים גופניים נגד חוסים.
  • משרד הרווחה מעסיק מטפלים חסרי ניסיון ורקע מתאים לטיפול בחוסים.
  • השופט הביע אפשרות כי במשרד הרווחה קיימת "תרבות של נקיטת אמצעים גופניים כלפי החוסים".
קישורים:

השפלה והזנחה במעון החוסים "שקמה" של משרד הרווחה ברעננה

תביעת ענק נגד משרד הרווחה ואקי"ם - הפקירו והזניחו חוסה במעון מפגרים להתעללות ואונס - דצמבר 2009
 
משרד הרווחה - פיקוח ומעקב לקויים על כל מסגרות הרווחה: פנימיות, מעונות, פקידי סעד, עובדים סוציאליים

    אימוץ

    אימוץ הוא קבלת ילד, למאמצים, והפיכתו באופן חוקי לחלק מהם. פקידי סעד לחוק האימוץ מועסקים ע"י השירות למען הילד המייצגת את המדינה בבקשה להכריז על ילד בר אימוץ.

    אימוץ כרוך בדרך-כלל בביטול הזכויות והחובות החוקיות של משפחת הילד, והעברת חובות וזכויות אלה למאמצים. למרות העדר תהליך של הריון מצד בני הזוג המְאמְצים ביחס למאומץ - נהוג בעברית המודרנית (וכך ננהג גם כאן) לכנות את האדם המאמץ בשם "הורה" מאמץ, וזאת משום שבתום תהליך האימוץ - אין הבדל בין יחסו החוקי של ילד מאומץ כלפי האדם המאמץ אותו - לבין יחסו החוקי של ילד ביולוגי כלפי הורהו הביולוגי (אם לא ויתר על זכויותיו כלפי ילדו).

    במדינות שונות חוקים שונים לאימוץ ולתהליכים שלאחר האימוץ. בחלק מהמדינות נהוג "אימוץ סגור", שבו נמנע כל מגע בין הילד המאומץ (שלעתים אף אינו יודע שהוא מאומץ) לבין הוריו הביולוגיים. במדינות אחרות יש דרגות שונות של "פתיחות", המאפשרת מידה מסוימת של קשר בין הילד לבין הוריו הביולוגיים.

    במקרים מסוימים ילדים אומצו על ידי משפחות לאחר שהופקעו מרשות הוריהם הביולוגיים בשל יחס פטרוני של השלטון לתרבות ההורים. האבוריגינים באוסטרליה סבלו בעבר ממדיניות כזו, כמו גם האינדיאנים בארצות הברית ובקנדה. יש הטוענים שתופעה דומה התרחשה גם בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל, כשילדי יהדות תימן בישראל נחטפו מהוריהם על ידי הרשויות ונמסרו לאימוץ (ראו פרשת ילדי תימן).

    קישורים:

    יום ראשון, 28 בדצמבר 2008

    שירותי הרווחה - עבודה סוציאלית או חקירת משטרה לפירוק המשפחה והוצאת קטין/ חסוי מהבית

    ד"ר לין ורנל קרימינולוגית וסוציולוגית בריטית, מדברת על שירותי הרווחה בבריטניה הדומים מאוד לישראל. התפקיד המרכזי של שירותי הרווחה הוא לבצע משימות שיטור, הם משטרה לכל דבר. מהרגע הראשון שבו אזרח פונה לשירותים אלו לקבלת סיוע, העובד הסוציאלי פותח בתהליך (חקירה) של איסוף חומר אשר ישמש נגדו בעתיד. העובד הסוציאלי אינו מידע את הפונה בכוונה על מנת לאסוף כמה שיותר אינפורמציה אשר תשמש נגדו בהמשך, ואינו מידע אותו גם לגבי ההשלכות הקשות להן הוא צפוי בהמשך, פירוק המשפחה, הוצאת אחד מבני המשפחה מהבית, ואבדן שליטה על הנעשה במשפחה.
    העבודה (חקירה) של העובדים הסוציאליים אינה מתמקדת בסיוע סוציאלי למבקש העזרה, אלא באיסוף מידע נגדו. הפער הזה בין ציפיות הפונה, אזרח, לאופן טיפול של העובד הסוציאלי בלשכת הרווחה גורם לאזרחים להימנע מלפנות לשירותי הרווחה, על מנת להגן על המשפחה. התוצאה הנה שבמקום לפתור בעיות סוציאליות, שירותי הרווחה מחריפים אותן.
    .

    .
    הנקודות העיקריות:
    • העובד הסוציאלי בלשכת הרווחה אוסף מידע מהפונה לקבלת סיוע, שישמש נגדו בעתיד.
    • העובד הסוציאלי אינו מידע את הפונה על מנת שישתף פעולה.
    • פער הציפיות בין האזרח הפונה לעובד הסוציאלי, מעורר חוסר אמון, גורם לאזרח להימנע מלפנות ללשכת הרווחה.
    • העובדים הסוציאליים בהתנהגותם מחריפים את הבעיות הסוציאליות בחברה.
    קישורים:

    משרד הרווחה חוטף ילדים בשם ה"חוק" וה"מקצועיות" - ח"כ מרינה סולודקין

    ילדים ממשפחות עולים חדשים מחבר העמים ומאתיופיה מהווים "טרף קל" לאימוץ סגור של רשויות הרווחה. מדובר בילדה בת 6 שסבתה ואמה גידלו אותה. הסבתא פנתה לרשויות הרווחה לקבלת סיוע סוציאלי. רשויות הרווחה שלחו את הילדה לאימוץ סגור, מאז חלפו כ- 4 שנים, סבתה ואמה של הילדה לא ראו או שמעו מהילדה.
    הילדים נשלחים לא לפנימיות שם יכולים לשמור על קשר עם משפחתם, אלא לאימוץ סגור שבו מתנתק הקשר עם המשפחה לנצח.
    ח"כ מרינה סולודקין סוברת כי מדובר באסון חברתי, האם יכול להיות כי במדינת ישראל רשויות הרווחה חוטפים ילדים. המשרד משתמש בססמאות של "טובת הילד", "מקצוענות". סבתה של הילדה מבקשת דבר קטן, לראות תמונה של הילדה או לשמוע ממנה או עליה, אולם אין הדבר ניתן בגלל שהילדה נשלחה לאימוץ סגור.
    ח"כ סולודקין מוסיפה כי אפילו במדינות טוטליטריות שמהן עלתה לארץ לא היה דבר כזה של חטיפת ילדים ממשפחות נורמטיביות ועניות ע"י רשויות הרווחה.
    .

    .
    מסקנות :
    • אזרח הפונה לרשויות הרווחה, פקידת סעד, עובד סוציאלי, לקבלת סיוע סוציאלי, אל יתפלא אם משפחתו תתפרק, ויאבד את זכויותיו הטבעיות לראות את בני משפחתו.
    • רשויות הרווחה, פקידת סעד, עובד סוציאלי פוגעים במשפחות חלשות הנחשבות ל"טרף קל".
    • פקידי הרווחה היושבים בתפקידם שנים רבות הם המתווים את מדיניות המשרד.
    • רשויות הרווחה שולחות את הילדים לאימוץ סגור גם כאשר קיימת האפשרות לשלוח לפנימיה שבה יוכל הילד לשמור על קשר עם משפחתו.
    קישורים:

    יום שבת, 27 בדצמבר 2008

    משרד הרווחה - הנכשל ביותר בעולם המערבי בטיפול בילדים במצוקה- יעקב אליה מדבר על ספרו "ילדים רחוקים"

    אוקטובר 2008 - יעקב אליה מחבר הספר "ילדים רחוקים" חקר את נושא טיפול משרד הרווחה בילדים במצוקה והגיע למסקנה כי ישראל היא המדינה הנכשלת ביותר בעולם המערבי בטיפול בילדים במצוקה, וישנם כשלים אופייניים למדינת ישראל.
    למשרד הרווחה מדיניות לאכלס את הפנימיות הרבות שהוקמו אחרי השואה לצורכי פרנסה. העברת ילדי מצוקה לפנימיות הם משיקולים זרים ולא שיקולים סוציאליים ענייניים. משרד הרווחה שומר על קשר שתיקה בעניין זה.
    רוב הילדים נשלחים לפנימיות ע"י פיתוי ההורים. המדינה מכסה את תשלומי הפנימיה, וגם ממשיכה לשלם קצבאות ילדים להורים. גם מבחינת העובדים הסוציאליים בלשכת הרווחה זה נוח כי הטיפול בילד במצוקה אינו באחריותו. בעלי הפנימיות ועובדיהם מרוויחים גם הם שכן הם מקבלים תקציבי ענק.
    ישראל היא שיאנית בהרחקת ילדים מבתיהם בכפייה, פי 5 מכל מדינה אחרת. ועדת החלטה היא המצאה ישראלית של משרד הרווחה, אשר ועדת גילת וועדת רוטלוי בדקו את הנושא לעומק וקבעו חד משמעית כי ועדות ההחלטה פועלות ללא סמכות והרשאה חוקיים. בארץ פזורות כ- 200 ועדות החלטה ברחבי הארץ ברשויות המקומיות והם מתפקדות כבתי משפט לכל דבר. ועדות ההחלטה מרחיקות את הילדים מהבית בצל החוק, ואם ההורה מתנגד אז באמצעות בית משפט.
    קשר השתיקה של משרד הרווחה מתאפשר בגלל הדלתיים הסגורות של בתי המשפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער. פסקי הדין אינם מתפרסמים גם לא בעילום שם. קשר השתיקה נועד להגן על עובדי הרווחה נגד הביקורת הציבורית.
    .

    .
    נקודות
    • משרד הרווחה פועל משיקולים זרים להוצאת ילדים מהבית בכפייה ובלחץ.
    • ועדות החלטה פועלות ללא סמכות ו/או הרשאה חוקית והן המחליטות בפועל על הוצאת הילד מביתו, בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער מקבלים את המלצות ועדות ההחלטה כסוף פסוק.
    • אי פרסום פסקי דין בעילום שמות בעלי בדין גורם לקשר שתיקה ואי צדק של מערכת הרווחה.
    קישורים

    יום שישי, 26 בדצמבר 2008

    טירת הכרמל - האב התריע, רשויות הרווחה לא הקשיבו, התינוק מת

    פברואר 2008 - סיפור על הורים גרושים אשר בנם התינוק בן שנה וחצי נמצא בחזקת האם, אשר לה חבר נרקומן. התינוק הובהל לבית חולים שם מת כעבור שבוע. בדיקת דם שנעשתה בדמו לפני מותו העלתה כי יש מתאדון בדמו. למרות התרעות הרבות של האב כי בנו בסכנה, רשויות הרווחה לא הקשיבו.
    .

    .
    המשטרה פתחה בחקירה.

    קישורים:

    טירת הכרמל - גננת ראשית מתעללת בילדי הגן - לשכת הרווחה שותקים כמו דג - מרץ 2013 - ה"ראש הקטן" לשכת הרווחה טירת הכרמל - גננות משמשות את רשויות הרווחה לדיווח על ילדים כביכול בסיכון, לסחר בהם במוסדות בכליאה של משרד הרווחה, התמורה שהן מקבלות היא קשר שתיקה בכל הקשור להתעללות בילדים ע"י הגננות...

    בתי משפט לענייני משפחה ונוער - אי צדק בדלתיים סגורות

    דרך עבודת פקידת הסעד והעובד הסוציאלי של משרד הרווחה מול בתי משפט לענייני משפחה בישראל מתואר בדיוק מפליא ע"י ד"ר לין ורנל המתארת בבהירות את המצב בבריטניה.

    ד"ר לין ורנל סוציולוגית וקרימינולוגית בריטית מסבירה מדוע הכרחית שקיפות הדיונים בבתי המשפט לענייני משפחה ונוער תוך מיסוך בעלי הדין. לדעתה אם ידע הקהל הרחב את המתחולל בבתי משפט אלה הוא היה בהלם. בבתי משפט פליליים, אזרחיים יכול כל אדם להיות נוכח בדיון מבלי להזדהות. נוכחות זאת היא מעין פיקוח הציבור על הדיונים בבתי משפט אלו.
    בבתי משפט לענייני משפחה המצב שונה, השופט הוא הקובע מי יהיה נוכח בדיון. רשויות הרווחה מתנגדות גם הן לשקיפות הדיונים בתירוץ של "טובת הילד" ואולם אם הציבור היה יודע את המתרחש בבתי משפט לענייני משפחה זה היה הסוף של חלק מרשויות הרווחה.
    החיסיון גורם לרשויות הרווחה להיות מנותקים מדעת הקהל והביקורת הציבורית, והם מקבלים משוב רק מעמיתיהם המסכימים איתם כמעט תמיד. יש להגן על הציבור מפני אנשים שמשקרים בבתי משפט לענייני משפחה, ואז תהליך קבלת ההחלטות שגוי מיסודו. ישנם ה"מומחים" המציגים "שטויות" בבתי משפט אלו רחוק מעיניו של הציבור ויוצרים כאב וסבל לאזרחים טובים עקב החלטות שיפוטיות שגויות. . . .
    .

    .
    נקודות חשובות על החיסיון בבתי משפט לענייני משפחה ונוער:
    • הדיונים בבתי משפט אלו בדלתיים סגורות ולכן הציבור אינו יכול לפקח על הנעשה שם.
    • בגלל החיסיון רשויות הרווחה אינן משתפות, ואינן שומעות את הציבור בדרכי עבודתן ולכן הן מנותקות מהציבור.
    • הניתוק של רשויות הרווחה מהציבור עקב החיסיון, גורם להתרחקותם מהציבור המתון.
    • החיסיון גורם לרשלנות מקצועית מתרחבת ללא בקרה ופיקוח של רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה.
    • הרשלנות גוררת שקרים, עיוותי דין ועוול הנעשים בבתי משפט אלו.
    קישורים: