רמי בר גיורא נתבקש ע"י רשויות הרווחה להתבטא בחריפות בחוות דעת לבית משפט נגד אביו של קטין ואחיו וכך עשה מבלי שנפגש עימם, חוות דעתו הפגומה הובאה בפני שופט שחרץ גורל המשפחה.
למרות שהוזהר לא לעשות כן ע"י ועדת התלונות חזר רמי בר גירא על מעשהו הנפשע. על כן הובא התנהגותו של הפפסיכולוג רמי בר גיורא לוועדת משמעת של הפסיכולוגים.
ועדת המשמעת קבעה כי מעשיו של רמי בר גיורא חמורים. רמי בר גיורא פנה בדרך לא מקובלת, ומבלי שהוזמנה חוות דעתו על ידי בית המשפט, באופן המעלה חשש להטעיית בית המשפט, תוך התערבות בוטה בהליכי המשפט. רמי בר גיורא לא ציין בפניותיו שהסתמך על מסמכים וחוות דעת מתיק בית המשפט, לא ציין שלא נפגש עם האב ולא ציין שהמידע ששימש אותו בפנייתו התקבל מהאם שהיא צד לסכסוך, באופן הנחזה להיות מידע שהתקבל מהקטין במהלך הטיפול בו. החומרה העיקרית במעשי רמי בר גיורא מצויה לטעמנו בהתבטאויותיו כלפי אבי הקטין, עמו לא נפגש ויחס לו במילים קשות סרבנות, נוכלות, פיתוי והסתה בכך התערב ברגל גסה בהליכי המשפט ויצר חשש להטיה והטעיה בהליך משפטי מתנהל.
וועדת המשמעת קבעה עוד כי התנהגותו של רמי בר גיורא גבלה ביוהרה, גבהות לב, התנשאות וזלזול בכל גורמי הטיפול המעורבים בתיק ובבית המשפט הדן בתיק. רמי בר גיורא יכול היה לפעול בדרך של הגשת דיווח לבית המשפט על טיפולו בקטין, בסקירת מפגשיו עמו ואבחון המצוקות העולות משיחותיו. דו"ח כזה, אילו הוגש כדין, היה מקבל את מלוא תשומת ליבו של בית המשפט במקום זאת בחר רמי בר גיורא בדרך עקלקלה, של השמצת אבי הקטין, עמו לא נפגש, תוך גיבוש עמדה מראש לגבי תפקודו ההורי והזדהות עם האם כצד לסכסוך, בדרך פעולה שאינה מכבדת את מקצוע הפסיכולוגיה, האוביקטיביות והאזהרה העצמית הנדרשת מפסיכולוג.
בגיל 11 אובחנה מ' כסכיזופרנית וכלוקה בפיגור קשה, אושפזה בבתי חולים פסיכיאטריים וטופלה בתרופות חזקות. כבר לפני שבע שנים התברר כי האבחון היה שגוי, אולם עד היום לא נמחק הרישום
התרחיש הזה הוא ודאי הסיוט של רבים: להגיע לבית חולים פסיכיאטרי עם בעיה קלה ולהיקלע למערבולת של שרשרת אבחונים שגויים, שבסופם נגזר עליך לשהות במשך שנים במוסד סגור תוך קבלת תרופות, שצריכה ארוכת טווח שלהן גורמת לנזקים בריאותיים, וכל זאת שלא לצורך.
זה נשמע כמעט בדיוני אבל הוריה המאמצים של מ', כיום בת 23, טוענים שזה בדיוק מה שקרה לבתם. כשהייתה בת 11 אובחנה מ' כסובלת מסכיזופרניה ומפיגור שכלי קשה. היא אושפזה לסירוגין במוסדות סגורים וקיבלה תרופות פסיכיאטריות רבות. ההורים שבו והתריעו כי מצבה רק מחמיר בעקבות הטיפול שהיא מקבלת, אבל פעם אחר פעם נאמר להם שהסיבה לכך היא הידרדרות המחלה.
לפני חמש שנים התברר כי האבחון שנעשה לה היה שגוי, אבל אפילו זה לא סיים את הסאגה. רופאיה טוענים עד היום שאי אפשר לשנות רישום רפואי, ולכן היא מקבלת אותו טיפול שגוי לכאורה. כעת תובעים ההורים את המוסדות נס ציונה וגהה, שבהם טופלה מ'. "גם ככה כבר הרסתם את הילדה שלנו", הם קובלים, "לפחות כעת תנו לה לקבל טיפול התואם את מצבה".
מ' הגיעה להוריה המאמצים - זוג בשנות ה־60 לחייו המתגורר במרכז הארץ - כשהייתה בת 5. "רצינו מאוד ילדים אבל הייתה לי בעיה להיכנס להריון, אז החלטנו לאמץ", מספרת אמה, "אביה הביולוגי של מ' נפטר והאם חלתה, וכך היא הגיעה אלינו".
בהתחלה הכל היה בסדר: "היא הייתה ילדה רגילה לגמרי, חכמה וחריפה. כשהתחילה את הלימודים בבית הספר הייתה לה קליטה מהירה והיא שלטה בחומר, אבל אחרי כמה זמן התחילו להגיד לנו שהיא מפריעה בשיעורים ומתקשה לשבת בשקט", מספרים ההורים.
כשהייתה בכיתה ג' המליצה יועצת בית הספר שמ' תתחיל ליטול ריטלין על בסיס קבוע. "נתנו לה כמעט שנתיים, אבל לא היינו בטוחים שזה עושה לה טוב", הם אומרים, "במקביל התחילו הפרסומים נגד התרופה, אז החלטנו להפסיק. בבית הספר ביקשו שניגש לשירות הפסיכולוגי בעיר ושם רשמו לה תרופה חלופית".
אז העניינים החלו להסתבך: "לאחר יומיים שבהם מ' לקחה את הכדור היא נהייתה תוקפנית ואלימה מאוד. הבאנו אותה למרכז לבריאות הנפש בנס ציונה להסתכלות. היא הייתה מפוחדת ועוד סבלה מתופעות הלוואי של הכדור. אמרו לנו שלא יאשפזו אותה אלא שהיא תהיה שבועיים במחלקה הפתוחה, כדי שיוכלו להעריך את מצבה".
מרכז לבריאות הנפש בנס ציונה. צילום: אמיר המאירי
יום לפני השחרור עוד סיפר הרופא להורים שלא מצא כלום, אבל ביום האחרון הגיעה שיחת טלפון שהפכה את הקערה על פיה. "בישרו לנו שמ' שומעת קולות ולכן צריכה להישאר בבית החולים ולקבל תרופות לסכיזופרניה".
לדברי ההורים, כשדיברו על כך עם מ' הבינו שיש לתופעה הסבר הגיוני, אבל אף אחד לא הסכים להקשיב. "היא בסך הכל שמעה קול דומה לזה של אשתי, אז היא התבלבלה והחלה לקרוא 'אמא'", מוסיף האב, "מאז המקרה לא חזר אבל כבר הלבישו עליה את המחלה. היא התחילה לקבל 'ריספרדל', תרופה פסיכיאטרית חזקה מאוד. הודיעו לנו על כך רק בדיעבד. על טופס ההסכמה נתנו לנו לחתום רק אחרי חודש שלם שבו קיבלה את התרופה, ובעקבותיה תרופות פסיכיאטריות נוספות".
"חייה הפכו לסבל ולסיוט"
"ריספרדל" היא תרופה אנטי־פסיכוטית, המשמשת לטיפול בחולים הסובלים מסכיזופרניה. היא עלולה לגרום לשורה של תופעות לוואי וביניהן עייפות, סחרחורות, עלייה במשקל ועצירות. "שימוש ממושך בתרופות נוגדות פסיכוזה יכולות לגרום לנזק מוחי", קובע ד"ר ריצ'רד שיפר, המומחה מטעם התביעה ששימש בעבר פסיכיאטר ראשי במחוז מרכז במשרד הבריאות, "כשאדם חולה זו הקרבה שאין ברירה אלא לעשותה בשביל התועלת שתביא התרופה לבריאותו, אבל במקרה של מ' המצב רק הידרדר".
"הבאתי למרכז לבריאות הנפש ילדה כמעט בריאה, אבל מאז שהחלה לקבל את התרופה הפכו חייה לסבל ולסיוט", אומר האב, "היא גרמה לה לכאבי ראש חזקים מאוד, לעצבים ולהתפרצויות. הרופאים אמרו שזה תוצר של המחלה ושצריך להעלות את מינון התרופה. העיניים שלה היו מתהפכות, רוק נזל לה מהפה, היו לה תנועות בלתי רצוניות וצמרמורות בכל הגוף. לפעמים חששתי שבכל רגע היא עלולה ללקות בהתקף לב".
כשראו הרופאים שגם המינונים הגבוהים לא מסייעים, החליטו להחליף למ' את התרופה לכדור פסיכיאטרי חזק עוד יותר - "לפונקס". "אמרו לנו שהוא יעשה אותה ילדה חדשה, אז הסכמנו", אומר האב, "אבל הוא פשוט שיתק אותה. היא הייתה ערה בכל יום חמש־שש שעות ובשאר הזמן ישנה. התחילו לתת לה תרופה פסיכיאטרית נוספת שנועדה לטפל רק בתופעות הלוואי".
"כל מי שהכיר אותה לא האמין", אומרת האם בצער, "היא התחילה להשמין, צבע העור שלה התחלף, נשר לה חלק גדול משערות ראשה ובמקומו החל לצמוח שיער על כל הגוף. לא היה אפשר לזהות אותה. מבחורה שכולם אהבו היא הפכה לצל הרוס".
לאחר כשנה של אשפוז לסירוגין שוחררה מ', אבל תופעות הלוואי הקשות מהתרופות שהמשיכה ליטול לא אפשרו לה לחיות בביתה ללא השגחה רפואית. היא אושפזה שוב, הפעם בבית החולים הפסיכיאטרי גהה. כשהוריה ביקשו שוב לגמול אותה מהתרופות הפסיכיאטריות הורידו לה במעט את המינון, אך היא המשיכה ליטול אותן. בשלב מסוים הוחלט לשלבה בפנימייה לילדים עם הפרעות נפשיות והתנהגותיות, תקופה שההורים מכנים במילים הקשות "ניסיון לרצח". "מנהלת המחלקה בבית החולים הפסיכיאטרי הייתה גם פסיכיאטרית במקום והיא המליצה על ההעברה כדי שתחזור למסגרת לימודית, אבל התרופות המרדימות לא אפשרו לה להישאר ערה בשיעורים. במקביל היא המשיכה להשמין ומשקלה הגיע למעל למאה קילו". בתקופה הזאת המשיכה לסבול מ' מתוקפנות, מפגיעות עצמיות ומכאבים פיזיים שרק החמירו. לבסוף הוחלט שאינה מתאימה גם למסגרת הזאת והוחזרה לאשפוז בגהה.
המרכז לבריאות הנפש בגהה. צילום: ויקיפדיה
כשהייתה בת 16 החליטו הוריה, שנותרו משוכנעים כי הטיפול שהיא מקבלת לא מתאים לה, לקחת אותה לאבחון נוסף. מכון הדר, המרכז לאבחון לקויות, קבע ב־2008 לאחר התייעצות של ועדה בת כמה מומחים כי: "מ' מתפקדת ברמה שאינה פיגור שכלי". כלומר, האבחון המקורי היה מוטעה. האגף לטיפול באדם המפגר במשרד הרווחה אישר את הממצאים.
באותה תקופה נלקחה מ' לאשפוז בבית חולים שערי מנשה שבצפון ושם קבעו הרופאים כי "הורדת מינון ה'רספידל' שיפרה את התנהגותה ואת מצבה הנפשי". אבל כל זה לא הספיק לפסיכיאטרים המטפלים בה. למרות האבחון החדש והפצרות ההורים הוחלט שתמשיך לקבל אותו הטיפול.
"המומחים שבדקו אותה המליצו בפירוש להפסיק לתת את התרופות האלה", אומרת האם, "אבל אחרי שנים שבהן קיבלה מינונים גבוהים הגוף שלה כבר מכור, היא צריך לעבור גמילה הדרגתית ומתונה כשבכל פעם פוחתת הכמות - עד שתוכל להפסיק לגמרי, אחרת זה גורם לתגובות קיצוניות והרופאים לא מוכנים לעשות זאת. אומנם הורידו לה את המינונים אבל הם מתעקשים להמשיך לתת לה את התרופה, שנים אחרי שהתברר שהייתה טעות.
"כל מומחה חדש שאנחנו לוקחים אותה אליו לבדיקות רואה את הרישומים הרפואיים של הסכיזופרניה והפיגור, כי לא ניתן למחוק אותם. הוא אומר שאם היא סבלה מכך - יש צורך בתרופות. הציבו לנו תנאי: או שמ' תמשיך לקבל את התרופות או שנצטרך לקחת אותה מההוסטל הביתה. אחרי שנים שהתרופות גרמו לה נזקים היא אינה מסוגלת לחיות מחוץ למסגרת מתאימה וללא השגחה. אין לנו ברירה".
"רשלנות על גבי רשלנות"
כמוצא אחרון החליטו ההורים לפנות לבית המשפט כדי לתבוע את המוסדות ששגו והתרשלו, ולבקש להורות להוסטל לעצור את השימוש בתרופות. "האבחנות המוטעות לאורך השנים גרמו לטיפולים פסיכיאטריים כבדים עם הרבה תופעות לוואי שהוסיפו להחמיר את בעיות ההתנהגות שלה", קובע ד"ר שיפר בחוות דעתו המצורפת לתביעה, "השילוב בין ההשפעה של התרופות למסגרות שאינן תואמות את מצבה הובילו לעיכוב התפתחותי הן מבחינה נפשית הן מבחינה קוגנטיבית. החזקתה במוסדות טיפוליים זמן רב והטיפול המתמשך הקשו על חזרתה לחיים נורמטיביים בסביבה הביתית שלה".
"אם הייתה מקבלת טיפול מתאים היא הייתה משתלבת בחברה, מתפקדת בכוחות עצמה וחיה חיים רגילים", אומרת עו"ד גלית קרנר המייצגת את מ', "אבל כל אדם בריא שידחפו לו תרופות שאינו צריך במשך שנים - יסבול מנזקים עצומים. האמון בין מטפל למטופל מבוסס על אבחנה מדויקת ככל האפשר, וכשמדובר בילדים גדלה חובה זו עשרות מונים. זה מקרה מובהק לכך שהרופאים כשלו מההתחלה ועד הסוף, והכשל נמשך. לא משנה כמה פעמים המשפחה פונה - מסרבים לשנות את האבחנה הראשונית של מ' במחשב, כך שבכל פעם שיש לה בעיה הדורשת טיפול, אפילו כזו פיזית שלא קשורה למצבה הנפשי, זה מופיע שם כמו כתם".
עו"ד קרנר מזועזעת מהמקרה, אבל כבר אינה מופתעת. השולחן במשרדה שבהוד השרון מלא תיקים דומים, שבהם רשומה רפואית לא־עדכנית או שגויה הממשיכה ללוות את החולה ולהשפיע על הטיפול בו גם לאחר שמתבררת הטעות.
מזועזעת אבל לא מופתעת, עו"ד גלית קרנר.
"רק השבוע הגיע אלי בחור בתחילת שנות ה־30 לחייו, שעבר לאחרונה תאונת דרכים שפגעה בכושר עבודתו. במסגרת הליך השיקום נפגש עם פסיכיאטר שקבע כי מלבד הפגיעות הגופניות לא נגרם לו נזק נפשי", אומרת עו"ד קרנר, "הבחור הופנה למכון לרפואת כאב כדי לקבל טיפול, ולאחר חודש קיבל את סיכום הביקור, ובו נכתב כי הוא סובל מהפרעה דו־קוטבית ועל כן החל לקבל תרופה פסיכיאטרית. אמו פנתה למרפאה ודרשה שיתקנו מיד את הטעות, אך נענתה שרישום רפואי במחשב לא ניתן לשנות. היא הגיעה אלי ולאחר ששתינו הפעלנו עליהם לחצים והבהרנו כי אין כל שחר להערה הזאת שנכנסה לתיקו - הם נכנעו לבסוף ומחקו את הטעות".
הדוגמה הזאת, כמו הסיפור של מ', היא רק אחת מני רבות: "אנחנו חיים בעידן שבו המחשב והמופיע בו קובעים את אופן ההתייחסות של הגורמים המטפלים לחולה המגיע לטיפול המשך. לכן חייבים לערוך בדק בית, ולטעמי אף לקבוע הנחיות ברורות שיחייבו את הצוותים הרפואיים לתקן רשומות בהתאם למצב הרפואי האחרון. כמו בכל מערכת גם ברפואה ישנן טעויות שקורות לעתים בתום לב, אבל ברגע שמסרבים לחזור מהטעות ולתקן אותה זה הופך לרשלנות, ובמקרה של מ' זוהי רשלנות על גבי רשלנות על גבי רשלנות".
"נלמד את המקרה"
מבית חולים גהה נמסר: "אנו סבורים שאין כל ממש בתביעה, אך מנועים מלהגיב לכך בשל החובה לשמירת הסודיות הרפואית של הקטינה. עמדה מפורטת לטענות התביעה תינתן במסגרת ההליך המשפטי".
מבית חולים נס ציונה וממשרד הבריאות נמסר: "ניתן לשנות אבחנות אם לאחר בחינה קלינית מעמיקה נמצא כי אדם אינו לוקה במחלה. עם זאת יש לציין כי תרופות מתחום בריאות הנפש משמשות לטיפול במצבים שונים ובסימפטומים שונים, ולא בהכרח רק לטיפול במחלות הנפש הקשות. נלמד את המקרה הפרטני ואת התביעה, ונפעל כמקובל".
שופטת ביהמ"ש לענייני משפחה בת"א, שאמרה למתדיינים שהופיעו בפניה כי היא חולה ו"מקווה שאתם תידבקו", הוזמנה לבירור בלשכתה של נשיאת העליון מרים נאור, וזו החליטה לרשום נזיפה בתיקה האישי
שופטת בית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב, שפרה גליק, שאמרה למתדיינים שהופיעו בפניה כי היא חולה, והוסיפה כי "אני מקווה שאתם תידבקו, שיהיה לכם קצת מהנחת שיש לי" - הוזמנה לבירור בלשכתה של נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, וננזפה (בלבד).
אתמול (ג') הותר לפרסום מכתב ששיגרה נשיאת בית המשפט העליון למנהל בתי המשפט, השופט מיכאל שפיצר, ולנשיא בית משפט השלום בתל-אביב, השופט אביחי דורון, ממנו עולה כי בתגובה לתלונה שהגיעה אליה מבעלת דין שהופיעה בפני גליק, ותלונה נוספת שהגיש חבר הכנסת אילן גילאון כנגד גליק, ביחס להתבטאויות אומללות של השופטת גליק בכמה הליכים שהתנהלו בפניה - החליטה לרשום בתיקה האישי של השופטת נזיפה, ותו לא.
ראשית הפרשה בפברואר השנה, בשעות אחר-הצהריים, אז הונחו על שולחנה של הנשיאה נאור שתי התלונות כנגד השופטת גליק. בעלת הדין התלוננה על כך שבמהלך דיון שהתקיים בפני גליק, אמרה השופטת לבאת-כוחה וליתר הנוכחים באולם כי היא חולה, וכי היא מקווה שגם הם יידבקו. זאת, בעוד שבפרוטוקול הרשמי של הדיון הופיע לבסוף המשפט "אני מקווה שאתם לא תידבקו". לפנייה צורפה הקלטה לא רשמית של הדיון, והדיון הוקלט באופן רשמי גם על-ידי בית המשפט.
בפנייה השנייה ביקש חבר הכנסת גילאון מהנשיאה לבחון את המשך כהונתה של השופטת גליק, על רקע טענות שונות של אותה בעלת הדין שהובאו לידיעתו, בדבר משוא-פנים והתעמרות של השופטת כלפיה.
באותו יום בו הוגשו התלונות לנשיאה, פנה כתב ערוץ 2, גיא פלג, לדוברת מערכת בתי המשפט, עו"ד אילת פילו, בבקשה לתגובת השופטת גליק על הטענה כי אמרה לצדדים כי היא מקווה שהם יידבקו במחלתה - ותגובה כללית נמסרה לו.
בינתיים האזינה נשיאת העליון נאור להקלטת הדיון וגילתה כי השופטת אמרה במהלך הדיון את המשפט "לא, אני מקווה שאתם תידבקו, ושיהיה לכם קצת מהנחת שיש לי". זאת, בעוד שבפרוטוקול הרשמי הופיע, כאמור, המשפט "אני מקווה שאתם לא תידבקו".
לאור זאת הזמינה הנשיאה את השופטת גליק לבירור בלשכתה באפריל השנה, במהלכו טענה גליק כי בפרוטוקול שהועבר אליה להגהה על-ידי החברה שביצעה את ההקלטה הרשמית, הופיע המשפט "אני מקווה שאתם תידבקו", מבלי שהמילה "לא" נזכרה בו, וכיוון שהיא זכרה כי אמרה בדיון שהיא מקווה שבעלי הדין לא יידבקו מהמחלה בה לקתה, הוסיפה השופטת לדבריה את המילה "לא" לפרוטוקול.
התבטאות אומללה
בהמשך לבירור זה החליטה הנשיאה להעביר את הפרשה לבירור נציב תלונות הציבור על שופטים, המשנה לנשיא (בדימוס) פרופ' אליעזר ריבלין, אשר התבקש לבחון בעיקר את רוח הדברים ואת ההקשר בו נאמרה המילה "תידבקו".
הנציב, מצדו, מצא את הטענות כנגד השופטת גליק מוצדקים, וקבע כי התנהלותה בכל הנוגע לתיקון הפרוטוקול הובילה לשינוי מהותי של משמעות הדברים שנאמרו בדיון. התנהלות זהירה ואחראית מצד השופטת, כך קבע הנציב, חייבה אותה להשוות את תמליל חברת ההקלטות להקלטה הרשמית עצמה, ולתת בעניין החלטה נפרדת לאחר קבלת תגובתם של בעלי הדין.
שנית, נקבע כי יש לראות את בקשת הבירור כמוצדקת נוכח ההתבטאות עצמה - אותה הגדיר הנציב "כבלתי מוצלחת".
בנוסף, הנציב מצא פגם בכך שהשופטת גליק לא ציינה בפניי דוברת מערכת בתי המשפט כי קיימת הקלטה רשמית של הדיון, וכי היא זו שהוסיפה מיוזמתה את המילה "לא" לפרוטוקול.
בעקבות זאת שוב זומנה גליק ללשכתה של נשיאת בית המשפט העליון לבירור - ובתגובה אמרה כי היא מקבלת על עצמה לעשות שינוי, וכי תסיק את המסקנות הנדרשות מהתבטאויותיה.
עם זאת, גליק הוסיפה כי היא הייתה חולה ביום הדיון, והדגישה כי ערב הדיון התנהלה מול ביתה הפגנה סוערת וקולנית, בה נשמעו קריאות רמות להתפטרותה וכן דברי גנאי כלפיה. זאת, כחלק ממסע רדיפה שהתנהל נגדה, לדבריה, במשך תקופה ארוכה על-ידי בעלת הדין וגורמים אחרים.
בין לבין, פסלה השופטת גליק את עצמה מלדון בעניינה של בעלת הדין שהתלוננה עליה.
בעקבות הבירור החליטה נשיאת העליון להסתפק ב"מתן אזהרה חמורה" לשופטת גליק, והעברת מכתב המפרט את האירועים לתיקה האישי. "איני רואה מקום לבחון את המשך כהונתה של השופטת, לא הובאה לפני תשתית עובדתית המצדיקה צעד כזה, שאינו מידתי", כתבה נשיאת העליון במכתב.
עוד ציינה הנשיאה במכתבה: "איני מקלה ראש בממצאיו של הנציב. משהתברר לשופטת כי התמליל שנערך על-ידי חברת ההקלטות אינו מדויק, היה עליה לפעול לתיקונו רק בהתאם להוראות הדין. משלא עשתה כן, הוביל הדבר לשינוי מהותי של משמעות הדברים שאמרה.
"תמימת דעים אני עם הנציב כי היה על השופטת להימנע מן ההתבטאות האומללה שהשמיעה כלפי הנוכחים באולם הדיונים. כל שופט מחויב לנהוג ריסון ואיפוק מרביים הן בתוך אולם הדיונים, הן מחוצה לו. לשופטת גליק יש היסטוריה של התבטאויות שראוי היה להימנע מהן. כך גם לא נעלמה מעיניי הביקורת של הנציב ביחס להתנהלות השופטת מול דוברות מערכת בתי המשפט".
ואולם, הוסיפה הנשיאה, "הפגמים עליהם הצביע הנציב, אף שאין להקל בהם ראש, אינם נמנים עם המקרים הנדירים בהם מוצדק לשקול הטלת סנקציה קשה מזו של אזהרה חמורה". ...
הנשיא מציינת כי אין בדברים אלה כדי להצדיק את ההתבטאות עצמה, או את תיקונו של הפרוטוקול שלא בהתאם להוראות החוק, כמו גם את דרך התנהלותה של השופטת גליק מול דוברת מערכת בתי המשפט, אך "עם זאת, יש באמור משום שיקול המשפיע על הראייה הכוללת של האירוע", ועל כן קובעת כי "על יסוד האמור לעיל החלטתי ליתן אזהרה חמורה לשופטת גליק מפני הישנותם של מקרים דומים בעתיד. כולי תקווה שהשופטת גליק תפנים את דברי הביקורת, ותדע לנהוג בעתיד באיפוק".
ואולם, כפי שציינה הנשיאה נאור בעצמה, בהחלטתה בעניינה של גליק, זוהי אינה הפעם הראשונה שבה גליק ננזפת על התבטאויות אומללות. כך למשל, בתלונה ישנה שהתבררה בפני נציב תלונות הציבור על שופטים, טענה עובדת מזכירות בית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן כי השופטת גליק התבטאה כלפיה בגסות, ובין היתר קראה לה "טמבלית" ואמרה לה "אל תדברי אליי כמו פרחה". הנציב דאז, השופט בדימוס אליעזר גולדברג, קבע כי התלונה מוצדקת, והמליץ כי תירשם לה הערה בתיק האישי.
במקרה אחר טענה עורכת דין שהופיעה בפני גליק כי השופטת אמרה לה: "אני אעלה אותך על טיל".
סימן שאלה גדול מרחף מעל גליק
חבר הכנסת אילן גילאון מסר בתגובה להחלטת הנשיאה נאור כי "מתשובתה של השופטת נאור עולה כי נמצאו אי-דיוקים חמורים בפרוטוקול הדיון בו עסקה גליק, וכן כי זו לא הפעם הראשונה בה נמצא דופי בהתבטאויות השופטת. מאז פרסום הפרשה לראשונה, זרמו ללשכתי תלונות רבות אודות השופטת וסגנונה הבוטה, המציירות התנהלות סדרתית.
"טוב עשתה השופטת גליק כשפסלה עצמה מלדון בתיק שבעטיו, בין השאר, הוגשה נגדה התלונה, אך עם זאת - בשל הדברים העולים מן הבדיקה שבוצעה, סימן שאלה גדול מרחף באשר ליכולותיה של השופטת גליק להמשיך ולשפוט בענייני משפחה ובכלל, ולהבטיח יחס הגון עם אנשים וסוגיות משפטיות המגיעים לפתחה.
"בכוונתי להמשיך ולעקוב אחר העניין, ולהביא גם את שאר התלונות שהגיעו ללשכתי לידי נציב תלונות הציבור על שופטים", אמר גילאון.
ערב חדש יולי 2015 - מדובר בצו שהוצא ע"י שופטת בית משפט לענייני משפחה ורד ריקנטי רוסהר לעצור ילד באזיקים ולשלוח אותו לבית חולים רמב"ם לטיפול כימותרפי בכפייה, למרות שברור לכל כי טיפול בכפייה נועד לכישלון. התנהלות לקויה וכפייתית זאת של השופטת ורד ריקנטי רוסהר ורשויות הרווחה הובילו לטשטוש מי הורי הילד משפחתו וקרוביו בעיני המטפלים: ההורים, האפוטרופסים והרווחה, ולכשלון הטיפול בילד.
בכיכר ספרא החליטו לעקל חשבונות בנק של חוסים במערכי דיור מוגן, שמפעילות עמותות שונות בעיר. הסיבה: החלטה לבטל את הפטור מארנונה שניתן לעמותות הללו. מדובר בחוסים שמרוויחים כ־800 שקל בחודש. העירייה: בוחנים איך נוכל לסייע להם
בגלל חוב ארנונה: עיריית ירושלים עיקלה חשבונות בנק של חוסים במערכי דיור מוגן שמפעילות עמותות בעיר. בעמותות טוענים שמדובר בצעד אכזרי, שכן מדובר בחוסים מוגבלים שעובדים במערך התעסוקה שמפעילות העמותות ומשתכרים משכורת חודשית של 800 שקל בחודש בלבד. בתחילת השבוע הם החליטו לצאת למאבק נגד מדיניות העירייה ולהקים מולה מחאה המונית.
למאבק חברו עמותת שק"ל (שירותים קהילתיים לאנשים עם צרכים מיוחדים), עמותת 'עלי שיח' שמפעילה מערך דיור לאנשים שסובלים מלקות שכלית והתפתחותית, עמותת 'שיח סוד' לקידום החינוך החרדי וכן העמותות אלווין ואקי"ם שמקדמות מערכי חינוך למוגבלים.
חלק מהחוסים. עיקול ממשכורות מגוחכות (צילום: שלומי כהן)
חובות ענק
עד שנת 2009 נהנו העמותות מפטור מלא מתשלום ארנונה עבור הדירות שהן מפעילות בעיר ומשכנות בהן חוסים. הדירות מנוהלות בפיקוח העמותות ומדריכים מיוחדים מלווים את החוסים ומקנים להם כלים שיאפשרו להם לנהל אורח חיים כמה שיותר עצמאי בתוך הקהילה.
לפני שש שנים שינתה העירייה את מדיניותה והחלה לדרוש מהעמותות תשלומי ארנונה עבור הדירות שבהן מתגוררים החוסים. לדברי סמנכ"ל 'שיח סוד' יוסף ברסקי, אילו כל אחד מהחוסים היה גר בבית הוריו, הם היו זכאים לפטור של 80 אחוז לפחות מתשלום הארנונה בגלל הלקות השכלית או ההתפתחותית של הבן או הבת.
"החוק פוטר מתשלום ארנונה את מה שמוגדר 'מעון יום'. באה אלינו העירייה ואמרה, אתם לא מפעילים מעונות יום - אתם מפעילים מעונות, והחוק אינו פוטר מעונות מתשלום ארנונה", אומר אחד הבכירים בעמותת 'שיח סוד'. "התוצאה היא כמעט מכת מוות לעמותות קטנות כמונו, שמתקיימות מתמיכות ממשלתיות".
כתוצאה מהשינוי במדיניות העירייה החלו העמותות לצבור חובות בגלל אי תשלום הארנונה עבור הדירות שהן מפעילות, והחובות הללו ותופחים מיום ליום בשל הצטברות של ריבית והצמדות. עמותת שק"ל, למשל, צברה כבר חוב של ארבעה מיליוני שקלים, 'שיח סוד' חייבת חצי מיליון שקל ו'עלי שיח' נושאת גיבנת כספית של כשלושה מיליוני שקלים.
לדברי סגן מנהל מערך הדיור בשק"ל מלאכי בעדני, מדובר בסכומים כבדים מאוד עבור עמותה שממומנת בעיקר מתקציבי ביטוח לאומי, משרד הרווחה וקצת תרומות. "החוב הנוראי הזה עלול בסופו של דבר לגרום לנו לקצץ במתן שירותים לחוסים, שכן אנחנו מתחזקים את הדירות ומממנים את כל הוצאות הדיירים, כמו חשמל, מים, אוכל והסעות למרכזי התעסוקה", הוא מסביר.
גם בכיר בעמותת 'שיח סוד' טוען שהחוב שהצטבר לעירייה עלול לפגוע בחוסים. "המשאבים שלנו מצומצמים וגם אנחנו מתקיימים מתמיכות ומהקצבות של משרדי ממשלה", הוא אומר.
מרוויחים 800 שקל
עמותת שק"ל מפעילה בירושלים 70 דירות שבהן מתגוררים 280 חוסים הסובלים מלקות שכלית ומאוטיזם. 'עלי שיח' מחזיקה בעיר 47 דירות שבהן היא משכנת 245 דיירים, שמרביתם סובלים מלקות שכלית והתפתחותית. ב־30 הדירות של 'שיח סוד' בבירה גרים כ־ 220 דיירים.
אולם בעירייה לא הסתפקו בהפסקת מתן הפטורים מארנונה לדירות ולאחרונה גילו שק"ל ועלי שיח שבעקבות החובות עוקל כספם המועט של כמה מהחוסים. "העירייה עיקלה חשבונות בנק של חוסים באחת הדירות", מספר בעדני. "מדובר בחוסה שבחשבון הבנק שלו היו פחות מ־2,000 שקלים והוא משתכר 830 שקל בחודש במרכז התעסוקה שאנחנו מפעילים".
גם ברסקי מ'עלי שיח' טוען שחשבונות בנק של חוסים בדירות שהעמותה מפעילה עוקלו עקב אי תשלום חובות הארנונה. "הייתי פשוט בשוק כשנודע לי שהעירייה עיקלה חשבונות בנק של חוסים", הוא אומר. העמותה שלו מפעילה מרכז תעסוקה בשכונת רוממה, שם עוסקים החוסים בהכנת אריזות ועובדים מ־8 בבוקר עד 4 אחר הצהריים ומשתכרים כ־800 שקל בחודש.
בתחילת השבוע החליטו נציגי העמותות להיאבק נגד המדיניות החדשה. הם פנו להנהלת העירייה והזהירו שבכוונתם לפנות לערכאות ולצאת למאבק מתוקשר. בינתיים החליטה העירייה להקפיא את ההליכים שהחלו נגד העמותות עד לבירור הנושא.
בעמותות טוענים שהקפאת הליכים לחודש ימים הוא "בבחינת אקמול" והחלו לגבש תוכנית פעולה. בעדני: "העירייה לא תרד מהגב שלנו אם לא נפעל באופן נחרץ. ההססנות לא הובילה אותנו לשום מקום".
ההחלטה שקיבלו העמותות היא שאם בתוך חודש העירייה לא תחליט להעניק להן פטורים מארנונה על המעונות, כפי שהיה עד שנת 2009, כל החוסים, שלוקים בנכויות שונות, בעיקר שכליות והתפתחותיות, יבואו לכיכר ספרא ויעוררו מחאה שהציבור יתקשה להתמודד איתה.
העירייה: "אנו מעניקים הנחות מארנונה לנכסים של העמותות שיש בהם פעילות כגון מעון יום, מפעל מוגן וכדומה, בהתאם לחוק ולהנחיות משרד הפנים. החוק לא מאפשר לעירייה להעניק הנחות בארנונה לדירות שמשמשות עמותות למגורים, ועל כן אנו בוחנים את הנושא מול העמותות ומול משרד הפנים כדי לבחון איך נוכל לסייע להן".
לפני כשנה הכריע בית המשפט בטבריה והורה לנער לעבור טיפולים בניגוד לרצונו ולרצון הוריו. הבוקר הוציא האפוטרופוס שמונה לפיקוח על ביצוע הטיפול צו להבאת הנער לבית החולים כשהוא אזוק אחרי שברח מהמקום. עורך הדין של המשטרה ערער על ההחלטה. בית החולים: "האחריות להמשך הטיפול היא של ההורים"
צילום: בית חולים רמב"ם (ארכיון)
צו הבאה הוצא הבוקר (חמישי) נגד נער בן 15 שברח מבית החולים בו הוא מקבל טיפולים כימותרפיים וטיפולי קרינה בהוראת בית משפט - בניגוד לרצונו ולרצון משפחתו. האפטרופוס שמונה על ידי בית המשפט כדי לוודא שהטיפולים מתקיימים הוציא צו המורה למשטרה להביא את הילד כשהוא אזוק בחזרה לבית החולים להמשך הטיפול.
הנער ברח אתמול מבית החולים רמב"ם בחיפה אחרי שהובא לקבל טיפולים שנועדו לטפל במחלת הסרטן שהתגלתה בגופו. כבר שנה שהוא מסרב לקבל את הטיפולים ואמש הוא ברח מבית החולים והוא שוהה עם בני משפחתו בצפון.
לאחר בריחתו פנה האפוטרופוס לבית המשפט להוצאת הצו להחזרתו לטיפול בהקדם האפשרי. עו"ד אפרים דימרי המייצג את המשפחה מסר שהוא "פונה לבית המשפט המחוזי בערעור על ההחלטה לכפות על הילד טיפולים".
הנער שברח מבית החולים
בית החולים: "לא יכולים למנוע בכוח את יציאתו"
עו"ד אפרים דמרי - צילום: יח"צ
"בית החולים מטפל בנער כבר למעלה משנה על מנת להציל את חייו - כולל פניות חוזרות לרשויות הרווחה ובית המשפט. מדובר בנער החולה במחלה אונקולוגית ברת טיפול - בתנאי שהמשפחה תשתף פעולה ותביא את הקטין לטיפולים", נמסר מבית החולים רמב"ם.
עוד נמסר: "מכיוון שגם הורי הנער, המשמשים אפוטרופוסים על פי דין, וגם הנער עצמו לא משתפים פעולה עם הצוות הרפואי, ונשמעים לעצתם הבלתי מקצועית של גורמים אחרים, התערבו רשויות הרווחה והחוק, ובצו בית משפט חוייבה משפחתו להביאו לטיפול. בית חולים אינו בית מעצר. האחריות על השהיה של קטין בבית חולים לקבל טיפולים היא של הוריו. כל זמן שבית משפט לא הורה למשטרה לוודא שמטופל נשאר באשפוז, אין לנו אין שום אפשרות למנוע בכוח יציאה מבית החולים של נער שנמצא בהשגחת הוריו".
בית המשפט קבע: "תועלת הטיפול גוברת על הסיכונים"
הנער חלה בלוקמיה לימפטית לפני כחמש שנים והבריא לאחר שקיבל טיפול כימותרפי. עם זאת, בשנה שעברה אובחנה הישנות של המחלה והוא נותח לכריתת הגידול. לדברי הרופאים שמטפלים בנער, הוא זקוק לטיפולים כימותרפיים והקרנות.
אלא שהוריו של הנער סירבו לתוכנית הטיפול שהציע צוות בית החולים. גם הנער סירב לקבל את הטיפול הרפואי. ההורים סיפרו שהתייעצו עם רב שהורה להם להימנע ממתן הטיפול. עוד טענו ההורים כי לאחר הסרת הגידול מגופו של בנם, תוצאות הבדיקות שנערכו לו הן תקינות.
אלא שבית המשפט לענייני משפחה בטבריה קיבל את עמדת המדינה והורה לנער לקבל את הטיפולים בניגוד לרצונו ולרצון הוריו. בהחלטתה כתבה השופטת ורד ריקנטי-רוסהר ש"הטיפול הכימותרפי דרוש לשם שלמות גופו של הקטין והתועלת מנקיטה מיידית בטיפול עולה לאין שיעור על הסיכונים הכרוכים בה".
עו"ד שחר שוורץ חורג מהחוק , יואב יצחק , יולי 2015 , news1
עו"ד שחר שוורץ מתנהל בהפקרות מוחלטת. הוא הפר איסורי פרסום, שיגר איומים, ניסה לסחוט באיומים ובנוסף הפיץ מסמכים חסויים ופרטיים. התנהלותו מעלה שאלות בדבר כשירותו לשמש עורך דין
▪ ▪ ▪ עו"ד שחר שוורץ מתפרע: הפרת איסורי פרסום, שיגור איומים, ניסיונות לסחיטה באיומים, הפצת מסמכים חסויים ועוד - הם רק חלק קטן ממעשיו החמורים העולים כדי עבירה פלילית.
שוורץ מתפרע ומפרסם ומפיץ ומחלל פרטיות של קטינים ושל אמם, בתגובה, לגישתו, לפרסומים משמיצים של אמם נגדו. גם אם נכונה טענתו, וגם אם פורסמו נגדו פרסומים מהם נפגע, לדבריו, לא ניתן להשלים עם מעשיו. שכן, פרסומיו נגדה, הן ברשת האינטרנט והן באמצעות דואר-אלקטרוני, כוללים פרטים מתוך תיקים רפואיים, חוות דעת, ועוד ועוד - דבר האסור על-פי החוק, באופן מוחלט. מטעמים מובנים, לא נוכל לפרט כאן מה בדיוק פרסם ואת זהות הנפגעת וילדיה.
מהלכיו ופרסומים של שוורץ, שאת חלקם ביצע ברשת האינטרנט, מלמדים על התנהלות מופקרת ומקוממת - המעלה שאלות לגבי כשירותו לשמש כעורך דין. ברי, כי עורך דין אמור להכיר את החוק, ולהימנע מביצוע פעולות האסורות על-פי החוק, קל וחומר כאשר מדובר בסדרה ארוכה של פעולות מופקרות ובלתי חוקיות. למעשיו יש ליחס חומרה מיוחדת, גם בשל זאת שלא פעל לתקן ולחזור בו ממעשיו החמורים והבלתי חוקיים.
שוורץ מכחיש באופן גורף כי עשה את שיוחס לו, על-אף הוא יודע היטב שמסמכים שהוא הפיץ, באופן הנוגד את החוק, מוחזקים ב-News1. "דבריה המובאים בכתבה מלאים בחצאי אמיתות, שקרים, ומגובים במסמכים מזויפים", כתב בתגובה מוקדמת קודם לפרסום הרשימה דנן. "צר לי שעיתונאי רציני כמוך, הראוי לציון לשבח על טיפולו בפרשיות רבות - בוחר לעסוק בהאשמות הזויות...", כתב בתגובתו השיקרית, שאת חלקה הלגיטימי אנו מביאים כאן.
עו"ד שחר שוורץ מתנהל בהפקרות מוחלטת הוא הפר איסורי פרסום, שיגר איומים, ניסה לסחוט באיומים ובנוסף הפיץ מסמכים חסויים ופרטיים התנהלותו מעלה שאלות בדבר כשירותו לשמש עורך דין
▪ ▪ ▪ עו"ד שחר שוורץ מתפרע: הפרת איסורי פרסום, שיגור איומים, ניסיונות לסחיטה באיומים, הפצת מסמכים חסויים ועוד - הם רק חלק קטן ממעשיו החמורים העולים כדי עבירה פלילית.
שוורץ מתפרע ומפרסם ומפיץ ומחלל פרטיות של קטינים ושל אמם, בתגובה, לגישתו, לפרסומים משמיצים של אמם נגדו. גם אם נכונה טענתו, וגם אם פורסמו נגדו פרסומים מהם נפגע, לדבריו, לא ניתן להשלים עם מעשיו. שכן, פרסומיו נגדה, הן ברשת האינטרנט והן באמצעות דואר-אלקטרוני, כוללים פרטים מתוך תיקים רפואיים, חוות דעת, ועוד ועוד - דבר האסור על-פי החוק, באופן מוחלט. מטעמים מובנים, לא נוכל לפרט כאן מה בדיוק פרסם ואת זהות הנפגעת וילדיה.
מהלכיו ופרסומים של שוורץ, שאת חלקם ביצע ברשת האינטרנט, מלמדים על התנהלות מופקרת ומקוממת - המעלה שאלות לגבי כשירותו לשמש כעורך דין. ברי, כי עורך דין אמור להכיר את החוק, ולהימנע מביצוע פעולות האסורות על-פי החוק, קל וחומר כאשר מדובר בסדרה ארוכה של פעולות מופקרות ובלתי חוקיות. למעשיו יש ליחס חומרה מיוחדת, גם בשל זאת שלא פעל לתקן ולחזור בו ממעשיו החמורים והבלתי חוקיים.
שוורץ מכחיש באופן גורף כי עשה את שיוחס לו, על-אף הוא יודע היטב שמסמכים שהוא הפיץ, באופן הנוגד את החוק, מוחזקים ב-News1. "דבריה המובאים בכתבה מלאים בחצאי אמיתות, שקרים, ומגובים במסמכים מזויפים", כתב בתגובה מוקדמת קודם לפרסום הרשימה דנן. "צר לי שעיתונאי רציני כמוך, הראוי לציון לשבח על טיפולו בפרשיות רבות - בוחר לעסוק בהאשמות הזויות...", כתב בתגובתו השיקרית, שאת חלקה הלגיטימי אנו מביאים כאן.
מרכז לפיצוי נפגעי מחלת הגזזת אוסרים להיכנס עם מלווה, אפילו לא בן משפחה, והשופטים בדימוס המנהלים את הוועדות סירבו להכניס את אנשי הביקורת ממשרד הבריאות ■ "כיצד ניתן שלא לכבד רצון להיות מלווה באדם נוסף?", תוהים מחברי הדו"ח על המרכז ■ כתבה שנייה בסדרה
בשבוע שעבר פירסמנו את חלקו הראשון של דו"ח האגף לביקורת פנים במשרד הבריאות על המרכז הארצי לפיצוי נפגעי הגזזת. בין השאר נחשף בדו"ח שחברי הוועדות הרפואיות במרכז, בהם שופטים בדימוס ורופאים, מדווחים על עבודה שאינה תואמת את העבודה שביצעו בפועל, שוועדות מיותרות מתכנסות תוך בזבוז כספי ציבור, ושהמערכת אינה ערוכה להתמודד עם כמות עצומה של תובעים שאינם מגיעים לוועדות - אבל ממשיכה לשלם שוב ושוב לחברי הוועדות בגינם.
כותבי הדו"ח על המרכז הארצי לפיצוי נפגעי גזזת גם תוהים על מספר העררים העצום שמוגשים בגין החלטות הוועדות הרפואיות, ומותחים ביקורת על היחס המזלזל לתובעים בכמה מהוועדות. הפעם, אנחנו מביאים את חלקו השני והאחרון של הדו"ח המטלטל.
אין כניסה למלווה
במהלך הביקורת, בינואר השנה, התקבלה תלונה במשרד הבריאות על כך שהמרכז לגזזת מעכב את הטיפול בתביעות בשל דרישה מתובעים "להשלים פרטי כתב תביעה". לאחר בדיקה התברר שמדובר במאות תובעים שהפרטים החסרים לגביהם היו היעדר חתימה על הסכמה או אי־הסכמה להשתתף במחקר.
במלים אחרות, העובדה שהתובעים לא חתמו על הסכמה או אי־הסכמה להשתתף במחקר רפואי מנעה מהם גישה לוועדה נפרדת לגמרי, שאמורה לקבוע את הפיצויים שיקבלו בגין הפגיעה בהם בהקרנות הגזזת.
שלילת זכותם של תובעים להתקבל בוועדות הרפואיות משום שלא חתמו על הסכמה להשתתפות במחקר מנוגדת לאמנת הלסינקי, שקובעת חובה לקבל הסכמה מדעת להשתתפות בניסוי, מתוך רצון חופשי ובלי הפעלת לחץ או השפעה בלתי הוגנות על המשתתף. במניעת הגישה לוועדה יש משום לחץ גדול על התובעים. הדבר מנוגד גם לנוהל משרד הבריאות בנוגע לניסויים רפואיים בבני אדם - וגם לחוק זכויות החולה ועקרונות היסוד של השתתפות בניסוי רפואי.
לאחר התערבות האגף לביקורת פנים ובהנחיית הלשכה המשפטית נדרש המרכז להוציא הבהרה כי "התובעים שבכתב תביעתם חסר מענה לשאלה בדבר הסכמה־אי הסכמה להשתתפות במחקר בלבד, תביעתם לא תעוכב והם יזומנו לוועדות על פי התור". באחרונה גם שונה הטופס ונוסף לו משפט שמבהיר כי "החתימה על הטופס אינה חובה ואינה חלק מהגשת התביעה".
בחלק גדול מהוועדות הרפואיות וועדות המומחים של המרכז לגזזת חל איסור על התובעים להיכנס עם מלווה, כולל בן משפחה, עורך דין או חבר - אף שבחוק לפיצוי נפגעי הגזזת נוכחות אדם נוסף מותרת, כמו בוועדות הביטוח הלאומי, והיא מותנית ברצונו של התובע. גם לפי חוק לשכת עורכי הדין, חוזר מינהל רפואה הנוגע לביצוע בדיקות גופניות וחוק זכויות החולה - לתובע־נבדק יש זכות לליווי וייצוג בוועדות.
אלא שזכות בסיסית זו נעצרת על סף דלתו של המרכז לגזזת: לפי הנוהג שהשתרש במרכז לגזזת, תובעים מופיעים בפני הוועדה בנפרד מבאי־כוחם ולבדם. אם הם מיוצגים על ידי עורך דין, הוא מורשה לטעון בפני הוועדה לפני כניסת התובע. "לא ברור על סמך מה ולאיזו מטרה נמנעת זכותו של התובע לנוכחות אדם נוסף", נכתב בביקורת.
עו"ד פיני מוסקוביץ', היועץ המשפטי של העמותה לקידום ולמימוש זכויות נפגעי מחלת הגזזת בישראל, אמר ל–TheMarker: "לא נותנים לנו להיכנס לוועדות בתל השומר ובבאר שבע, כשבחיפה ובעפולה נותנים לנו. בביטוח לאומי אין דבר כזה - לכל אדם יש זכות לייצוג. אני יודע גם שניסו להשפיע על יו"ר הוועדה בחיפה שיפסיק לאשר לעורכי הדין להיכנס, אבל הוא סירב".
עוד אמר מוסקוביץ': "אני רוצה להיות עם התובעים בוועדות כדי שאדע שהבדיקה מבוצעת. זה לא הגיוני שאדם נכנס לוועדה ויוצא אחרי חמש דקות, לאחר ששלושה רופאים כביכול בדקו אותו. כשאנחנו שולחים תובע לרופא פרטי - עור או פסיכיאטר - הבדיקות אורכות חצי שעה או 45 דקות. נכון שהם עוברים גם על התיק, אבל עדיין לא הגיוני שבדיקה רפואית גורלית תהיה קצרה כל כך". הוא סבור ש"כניסה שלנו לוועדה תגרום לרופאים לעשות בדיקה יסודית יותר, ויכול מאוד להיות שנחסוך גם את הצורך להגיע לוועדת ערר".
"מה קורה כשכל חברי הוועדה הם גברים?"
גם באגף לביקורת פנים תוהים. "אם ניתן לדרוש מתובע לפשוט את בגדיו, להסיר את כובעו, להציג בפני צוות רפואי אזורים מוצנעים בגופו ולעתים אזורים אינטימיים או אזורים הגורמים לו בושה לאור מחלתו, צלקות, פגעים, כיצד זה ניתן שלא לכבד את צרכיו ואת רצונו להיות מלווה באדם נוסף?", הם שואלים בדו"ח, ומוסיפים: "מה קורה כאשר כל חברי הוועדה הם גברים והנבדקת היא אישה?"
עוד מזכירים באגף הביקורת כי בוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי, בוועדות המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, בוועדות שיקום ועוד, "נהוג לאפשר לתובע להיות מלווה במלווה מכל סוג שהוא לבחירתו". גם אנשי אגף הביקורת שביקשו להיכנס לחדרי הוועדות, בהסכמת הנבדק, נתקלו בסירוב. אף שמנכ"ל משרד הבריאות הקודם, פרופ' רוני גמזו, אישר להם להיכנס לוועדות, המרכז לגזזת התנגד לכך נחרצות, וכן סירב לאפשר לאנשי הביקורת לעיין בהחלטות ועדות המומחים.
ההתנגדות הגיעה גם מכיוון השופטים בדימוס, יושבי ראש של ועדות המומחים, בשני מכתבים. השופטים בדימוס הבהירו במכתבים חד־משמעית שהשתתפות המבקרת בישיבות ועדת המומחים אסורה בתכלית. "על פי נוהג שהתגבש במשך שנים, מלבד הנפגע הטוען לעצמו, אפילו עורך דין מטעמו אינו משתתף בפועל בדיוני ועדת המומחים", הם הסבירו.
אגף הביקורת מתייחס בחומרה לדברים: "אמירה זו שנכתבה על ידי שופטים בישראל מעוררת סימני שאלה - עקב ההתנהלות שמנעה כניסת כל גורם מטעם התובע". לסיכום, נכתב בדו"ח שהמרכז לגזזת, כולל יושבי ראש ועדות המומחים, "הערימו קשיים רבים על הביקורת בין השאר על ידי מניעת אפשרות לקבל מידע - אף שהיתה הסכמה של תובעים ובאי־כוחם, וחרף בקשה שהביקורת תצפה בוועדות לאור תלונות על אופן התנהלותן".
"אל תמהרו להטיל דופי בשופטים"
בתגובה לדברים, אמרו במרכז לגזזת כי "התנגדות לנוכחות (מלווה) בוועדות באה בראש ובראשונה מצד רופאי וחברי הוועדה. ידוע לנו שהשופטים והרופאים מוועדות המומחים שלחו מכתב למנכ"ל המשרד שבו נימקו את התנגדותם".
עוד נמסר מהמרכז כי "בדיקה מול הביטוח הלאומי הראתה שגם בביקורות שנערכו שם לא היתה כניסה לחדרי הוועדות...בדיקת יעילות ואיכות מתבצעת גם באמצעות בדיקת תיקים ומדדים. לפיכך, אל תמהרו להטיל דופי בשופטים בישראל לפני שקיבלתם חוות דעת משפטית ראויה".
האיש החזק במרכז לגזזת
מעל לדו"ח כולו מרחפת דמותו של אלי שחר, מנהל המרכז לגזזת. שחר מנהל את המרכז לגזזת מאז הקמתו לפני 20 שנה, והוא האיש החזק במקום. בדו"ח מצוין כי מלבד כל הכשלים שנמצאו בעבודת המרכז שבאחריותו, שחר לעתים גם חרג מסמכויותיו והתערב אישית בהחלטות הוועדות הרפואיות של המרכז.
כך, למשל, מצוין בדו"ח כי לביקורת נמסר שלא פעם התקבלה שיחת טלפון משחר תוך כדי ישיבת ועדה. "שיחה זו מטה את החלטת הוועדה גם לאחר שהתקבלה, ונמסר כי לא פעם שונו החלטות בעקבות התערבות מנהל המרכז", נכתב בביקורת. בנוסף, דיווחו אנשי הביקורת שרופאים אמרו להם דברים בסגנון 'אלי שחר אסר עלינו'.
"אמירות כאלה מצביעות על מעורבות עמוקה של גורם שאין לו הסמכות והרשות לכך, ומרוקנת מתוכן את מעמדם, סמכותם ומומחיותם של המומחים המכהנים כחוק בוועדות", נכתב בדו"ח.
הדו"ח מסייג ואומר כי מקרים שכאלה אירעו בעיקר בוועדות שמתקיימות במבנה המרכז שבתל השומר. שחר הכחיש כי יצר קשר טלפוני עם יושבי הוועדה או התייצב בחדרי הוועדות, מלבד במקרה בודד וחריג.
באחרונה הגיע שחר לגיל פרישה, אבל כהונתו הוארכה על ידי משרד הבריאות בשלושה חודשים ולאחר מכן בחודש נוסף, לבקשת סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, שביקש "ללמוד את הדו"ח". השבוע הסתיים המכרז להחלפתו, ולתפקיד נבחר יניב תייר.
המרכז הלאומי לפיצוי נפגעי הגזזת - ביתן 17 (צילם: עופר וקנין)
נאנסה על ידי פורץ בעודה שוהה בכפר נוער - ותובעת את הפנימייה ואת משרד הפנים - 20/07/2015 - חדשות nana10
בשנת 2009 פרץ אדם לפנימיית "עדנים" בנגב ותקף מינית את נועה (שם בדוי), בת 15 דאז, שסבלה מבעיות נפשיות. שש שנים אחרי, מגיע כתב התביעה נגד הפנימייה ומשרד הרווחה. עורכי דינה: "המערכת כשלה והשאירה אותה חסרת מגן". הפנימייה: "המשטרה סגרה את התיק ב-2009, בטוחים שהתביעה תידחה"
"אני מרגישה שאני לא יכולה להמשיך. או שאאושפז, או שאתאבד". נועה (שם בדוי), צעירה מהמרכז, תובעת את משרד הרווחה ואת פנימיית "עדנים" בבית קמה, בעקבות מקרה טראומטי שעברה: מעשה אונס ומעשי סדום אכזריים שבוצעו בה בעת לימודיה בפנימייה, על ידי בן מיעוטים שנכנס למתחם ללא רשות.
הצעירה בת ה-21 הוכרה כבעלת 100 אחוזי נכות על ידי המוסד לביטוח לאומי - ודורשת 400 אלף שקלים מהנתבעים. סיפורה הובא לראשונה בסדרת הכתבות "ילדים ללא בית" של מיה איידן, בפרק שלאחריו כינס שר הרווחה חיים כץ דיון דחוף בהשתתפות ראשי הפנימיות בישראל.
"תלכי לישון ולהירגע בחדר"
המקרה אירע לפני כשש שנים, בכפר הנוער הנמצא תחת פיקוחו של משרד הרווחה, ומכיל 60 נערים ונערות. הצעירה אובחנה כסובלת מבעיות נפשיות בגיל 12, וכעבור 3.5 שנים, החליטה מחלקת הרווחה בעידן להעבירה לפנימיית "עדנים" שבנגב. בספטמבר 2009, ניצל התוקף כשל בגדר, חדר למוסד ותקף באכזריות את הצעירה, תוך איומים כי ירצח אותה, עד שנשמע רחש באיזור והוא נמלט.
על פי כתב התביעה, הנפגעת בת ה-15 דאז חזרה למבנה הפנימיה וגוללה בפני אחת המדריכות את האירוע, אך זו ענתה לה, לדבריה, "שתלך לישון ולהירגע בחדר". רק למחרת הגיש מנהל הפנימייה, נועם ליס, תלונה במשטרה. "לא ייתן כי צוות הפנימייה לא הזעיק את משטרת ישראל לאלתר ולא קרא בדחיפות למגן דוד אדום".
"המצב נשאר עד היום כל כך גרוע, שאני עוד מעט מתאשפזת אם אוכל", אמרה נועה היום (שני) לחדשות 10. "חוסר היחס מצדם היה מאוד קריטי ומהווה חלק גדול מהסיפור. ברגע שפניתי אל הש"ש, קיוויתי שהיא תנחם אותי, תגיד לי משהו, לא יודעת, ציפיתי למשהו, 'אני לא מאמינה שזה קרה לך', 'בואי נעשה עם זה משהו', אבל היא אמרה 'לכי לישון, הכל יסתדר'. אין יותר משתיק מזה.
"אין לי מושג למה לקח להם כל כך הרבה זמן להזמין משטרה. כל דקה ושעה ויממה שעוברת מובילה לראיות שנמחקות מהמקום, עברו משהו כמו 12 שעות עד שהתחילו לטפל בזה, ובהן פחדתי ובכיתי. כשאתה ער כל הלילה, השעות נמחקות לך".
"נאנסה לאור הראש הקטן וקלות דעת של המערכת"
עו"ד דניאל שריד, בא כוחה של הצעירה ומומחה לדיני נזיקין: "מדובר באסון של ממש. המערכת, אשר תפקידה לשמור על התובעת מפני סיכונים ונזקים, הפקירה את מרשתי לידיו של האנס. מדובר ברשלנות פושעת אשר יכלה להימנע בנקל. מרשתי נאנסה לאור 'הראש הקטן' וקלות דעת המערכת. אפעל למען מלוא הפיצויים לה זכאים מרשתי אשר חייה נהרסו כליל". שותפו של שריד איתן אדלשטיין, מומחה לדיני נזיקין: "המערכת כשלה במשימתה והותירה אותה חסרת מגן. תפקידנו כעורכי דין הוא לדאוג להגנת קטינים חסרי ישע, ולמנוע את הפקרת בטחונם".
דצמבר 2009 - Natural news - השימוש בסמים אנטי-דיכאוניים במהלך הריון גורם לעליה מדאיגה של 68% בסיכון להפלה
Antidepressants during pregnancy cause alarming 68 percent increased risk of miscarriage
(NaturalNews) בשנת 2005, ה- (FDA) מינהל המזון והתרופות הזהיר שחשיפה לסמים אנטי-דיכאוניים (כגון Paxil, Paxil CR, and Pexeva) בשליש הראשון להיריון עלול להעלות את הסיכון למומים בעובר, במיוחד בעיות לב. האם זה עצר את ההיקף הרחב של נתינת מרשמים של paroxetine וסמים אנטי-דיכאוניים אחרים לנשים הרות? לצערנו הרב, התשובה היא לא.
למעשה, המידע מאחורי מחקר של ה CMAJ (the Canadian Medical Association Journal) שפורסם לאחרונה מציין את השימוש התדיר בסמים במהלך היריון. כמעט 4 אחוזים מהנשים נטלו אותם בזמן כלשהו בשליש הראשון להריון – והתוצאות עלולות להיות טרגיות. המחקר הראשון קובע שאמהות לעתיד שנוטלות סמים אנטי-דיכאוניים יש עליה מחרידה של 68 אחוזים בסיכון הכולל להפלה.
רוב המחקרים המוקדמים על השימוש בסמים הללו בזמן הריון היו שוליים ולא ראו בהפלה בתור המסקנה העיקרית. אך מחקר רחב זה שנעשה ע"י החוקרים מאוניברסיטת מונטריאול ואוניברסיטת סיינט-ג'סטיין (CHU Ste-Justine) העריכו את הקשר בין השימוש בסמים אנטי-דיכאוניים במהלך ההיריון ובפרוטרוט – ניתוח רמה, סוג ומינונים של סמים והסיכון להפלה.
בסה"כ, המדענים חקרו מידע על 5124 נשים בקיובק מתוך קבוצת אוכלוסין קוהרנטית של נשים הרות אשר הפילו את העובר עד השבוע ה 20 להיריון. ואז הם השוו את הממצאים למדגם נשים רחב מאותה הקבוצה של נשים הרות אשר השלימו את תקופת היריון שלמה. 284 נשים
כל סמי ה- SSRI הפופולאריים היו קשורים לסיכון של הפלה.
(SSRI) ,Selective serotonin reuptake inhibitors במיוחד Paroxetinc היו קשורים לעליה בסיכון להפלה. Venlafaxine (נמכר תחת שמות המותגים Effexor, Alventa, Argofan ו Trevilor) אשר ניתנו בארה"ב בשנות השישים, בעיקר כמרשם לנוגדי דיכאון. (SNRIs) serotonin-nor epinephrine reuptake inhibitors שייך למשפחה שונה במקצת מה (SSRI) ובדומה ל- paroxetine גם כן עלול באופן מיוחד לגרום להפלות. בנוסף מינון יומי גבוה של נוגדי-דיכאון ושילוב של תרופות אחרות מעלה את הסיכון באופן משמעותי.
התוצאות, אשר מצביעות ההשפעות הכלליות של משפחת ה SSRI נשענות על בסיס חזק עם מספר רב של נוטלים שנבדקו, "דר' אניק ברארד מאוניברסיטת מנטריאל ומנהל מחלקת המחקר לגבי תרופות והריון ב CHU בביננט-ג'סטין כתב את המאמר.
בסה"כ, מספר מדהים של אמריקנים, כ 27 מיליון, נוטלים כעת SSRIs. אולם, כפי שפורסם מוקדם יותר ב- Natural Newsממשיכים להתגלות סכנות חדשות בנוגע לסמים הללו, בדצמבר האחרון מכללת אלברט איינשטיין למחקר רפואי פרסמו את הממצאים שלהם שנטילת SSRIs מעלה באופן משמעותי את הסיכון לשבץ ומוות בקרב נשים לאחר הפסקת וסת
יחס מזלזל למטופלים קשישים; שופטים ורופאים החברים בוועדות רפואיות, המדווחים על שעות עבודה מנופחות; בזבוז משווע של משאבים בזימון ועדות מיותרות; סחבת קשה בטיפול וניסיונות לטרפד ביקורת — אלה רק חלק מהממצאים הקשים בדו"ח ביקורת חריג בחומרתו, שערך האגף לביקורת פנים במשרד הבריאות במרכז הלאומי לפיצוי נפגעי הגזזת — ממצאים שנחשפים לראשונה ב–TheMarker.
הטיפול בקרינה בחולי גזזת בשנות ה–40 וה–50 של המאה הקודמת, בעיקר בילדי עולים מצפון אפריקה, היה שנים רבות פצע פתוח בחברה הישראלית. ב–1994 יזם ח"כ עמיר פרץ חוק מיוחד לפיצוי נפגעי ההקרנות נגד הגזזת, וישראל נהפכה למדינה היחידה בעולם שמפצה את הנפגעים.
אלא שלדבריה של מנהלת האגף לביקורת פנים של משרד הבריאות, ציפי הלמן, "כוונותיו הטובות של המחוקק לא באו לידי ביטוי, וזאת בלשון המעטה, הן בגין אופן הפעלתו של המרכז לגזזת והן בגין מחדל המשרד בפיקוח עליו" — כך היא כותבת במכתב הנלווה לדו"ח.
רחל (שם בדוי) היתה רק בת שנה וחצי כשקיבלה טיפול בהקרנות נגד גזזת. עשרות שנים אחר כך, היא מצאה את עצמה מול ועדת המומחים של המרכז לנפגעי גזזת, מנסה לשכנע אותם שאכן עברה טיפול בקרינה. בקשתה נדחתה, ורק לאחר שהציגה חוות דעת פרטית של רופא עור — קיבלה את ההכרה.
כמה שנים לאחר מכן עברה מסכת ייסורים נוספת, כשהגידול שנוצר במוחה כתוצאה מההקרנות חזר. היא הגישה בקשה לקבלת פיצויים בגין ההחמרה, אך בוועדה הרפואית שדנה בעניינה שכחו לזמן נוירולוג, ונאלצו "ללוות" נוירולוג מוועדה אחרת. אותו נוירולוג, שכעס על ה"תיזוז", טוענת רחל, בדק אותה בזעף, באופן לא יסודי, ובסופו של דבר אפילו הפחית לה את אחוזי הנכות.
דוד (שם בדוי) ז"ל, זומן לוועדה — אך כבר היה על ערש דווי. עורך דינו ביקש מהוועדה להכריע על סמך מסמכים בשל מצבו הקשה, אך סורב. דוד נפטר שבוע וחצי לאחר מכן. צילה (שם בדוי) נסעה את כל הדרך מביתה בצפון אל תל השומר באוטובוסים, רק כדי לגלות כי הוועדה בוטלה — ואיש לא הודיע לה. ואלה הן רק כמה דוגמאות מהמציאות היומיומית במרכז לגזזת.
"האנשים האלה מאשימים את ההקרנות שקיבלו בילדותם בהרס חייהם", אומר עו"ד פיני מוסקוביץ', היועץ המשפטי של העמותה לקידום ולמימוש זכויות נפגעי מחלת הגזזת בישראל, ונכדו של אחד מנפגעי הקרנות הגזזת שכבר הלך לעולמו. "זה נושא רגשי וקשה מאוד, אבל כשהם כבר מוצאים את הכוחות ומגיעים לוועדות, היחס שהם מקבלים הוא מזלזל ומנפנף".
בלי פיקוח ציבורי
המרכז הלאומי לפיצוי נפגעי גזזת מנוהל לאורך 20 שנות פעילותו על ידי אדם אחד — אלי שחר. מאז הקמת המרכז, ב–1995, עברו דרך הוועדות הרפואיות וועדות המומחים של המרכז כ–45 אלף איש. המדינה הוציאה סכומי כסף אדירים במסגרת מנגנון פיצוי הנפגעים. לפי נתוני המוסד לביטוח לאומי, מ–2009 ועד 2014 שילמה המדינה לנפגעים יותר מ–740 מיליון שקל בקצבאות ומענקים, והסכום גדל מדי שנה — מ–101 מיליון שקל ב–2009 ועד 135 מיליון שקל ב–2014.
במשרד הבריאות צופים כי ההוצאה אף תגדל ותלך בשנים הקרובות, עם הזדקנות האוכלוסייה הרלוונטית. זאת, נוסף על עלות הפעלת הוועדות — שכר למשתתפים, אדמיניסטריציה, דמי שכירות ועוד — שגם היא תפחה והגיעה ב–2014 ל–14 מיליון שקל.
בניגוד לוועדות הביטוח הלאומי, שחשופות לכיסוי תקשורתי ולדיון ציבורי נרחב, הציבור הרחב כמעט לא נחשף למתרחש בוועדות הרפואיות של המרכז לגזזת. ואולם בשטח גברה אי שביעות הרצון מהנעשה בוועדות המרכז, ותלונות התחילו להצטבר במשרד הבריאות. לכן, החליטו באגף לביקורת פנים של משרד הבריאות לבחון לעומק את פעילות המרכז.
אנשי הביקורת בחרו באופן מדגמי את החודשים דצמבר 2013 וינואר 2014, עברו ביסודיות על החומר, והצליבו בין רשימות הוועדות על פי תאריכים, הרכבי הוועדות ומספר התיקים שטופלו על ידן בפועל, לבין דיווחי העבודה החודשיים החתומים על ידי חברי הוועדה, והדיווחים ממשרד הבריאות לגבי שכר ששולם למשתתפי הוועדות — שופטים, רופאים ומזכירות.
תשלומים מנופחים
הממצאים מטלטלים: מתברר כי דיווחיהם של כמה מחברי הוועדות, חלקם רופאים בכירים ושופטים בדימוס, וכן דיווחי עובדי המרכז, היו לא מדויקים, בלשון המעטה — כלומר, הם לא תאמו את ביצוע והיקפי העבודה בפועל.
נוסף על כך, נמצאו פערים משמעותיים בין דיווחים שהתקבלו ממערכת המידע הממוחשבת של המרכז לבין דיווחי חברי הוועדות על היקפי העבודה לתשלום; נמצאו דיווחים של חברי הוועדות על מספר תיקים גדול מהמספר שנבדק בפועל, ללא נימוקים מספקים על אופן החישוב וללא היצמדות להנחיות שניתנו לגבי אופן החישוב, הדיווח והתשלום לחברי ועדות.
לא מדובר בפער קטן, שניתן להסבירו כטעות שנפלה פה ושם, אלא בפערים משמעותיים, או בלשון הביקורת "אי התאמה חריגה ומשמעותית מספרית וכספית בין הדיווחים שהופקו ממערכות המידע של המרכז לצורך הביקורת לבין דיווחי חברי הוועדות לתשלום".
הפער בין מספר התיקים שזומנו ונבדקו בפועל, לפי נתונים שהתקבלו ממערכות המידע של המרכז לגזזת, לבין מספר התיקים שדווחו לתשלום על ידי משתתפי הוועדות, היה בדצמבר 2013 ובינואר 2014 7,011 תיקים. כספית, מדובר בפער של 514 אלף שקל בין התשלום שהיה אמור לעבור לחברי הוועדות, על פי דיווחי המרכז לגזזת, לבין התשלום שנדרש ושולם בפועל לחברי הוועדה — וזאת במהלך חודשיים בלבד. אם מתרגמים זאת לשנה שלמה, המדינה שילמה לכאורה תשלום יתר בסך כ–3.5 מיליון שקל בשנה לחברי הוועדות על עבודה שלא בוצעה, עקב דיווחים של חברי ועדות שלא תאמו את העבודה בפועל.
לפי פירוט ששלח משרד הבריאות ל–TheMarker, ב2009–2014 (השנים שלגביהן שאלנו), תקציב הביצוע בפועל של הפעלת המרכז לגזזת חרג בעשרות אחוזים מהתקציב המתוכנן. כך למשל, ב–2014 הסתכם תקציב הבסיס ב–6.9 מיליון שקל, בעוד ההוצאה בפועל, בסופו של דבר, הסתכמה ב–14 מיליון שקל — פי שניים מהסכום המתוכנן.
בתגובה לדברים אלה אמרו במרכז לגזזת כי אלה הן "טענות בעלמא וללא ביסוס, ועל כן לא ניתן להתייחס אליהן. תתכבד הביקורת ותביא הוכחות לכל הנאמר. נתונים אלה (על פערים בין מספר התיקים המדווחים לתשלום למספר התיקים שטופלו בפועל), כפי שהובאו בדו"ח, אינם תואמים את אלה המצויים במרכז. ללא העברת החומר שעליו הסתמכה הביקורת, לא נוכל להבין את משמעות הפער הנטען והמוכחש מכל וכל". באגף הביקורת, לעומת זאת, מדגישים כי "הביקורת הסתמכה על מסמכים שהתקבלו מהמרכז לגזזת".
כיצד קרה שחברי ועדות קיבלו לכאורה תשלומים עודפים של מיליוני שקלים על אלפי תיקים שלא נבדקו? כך, בין השאר, עובדת השיטה במרכז לגזזת.
ישיבות שלא נערכות
אנשי הביקורת ביקשו מהמרכז רשימות ומסמכים מתוך הוועדות, ורק "לאחר עיכובים רבים" קיבלו את המסמכים, שחשפו מציאות של בזבוז עצום, על סף ההפקרות, בהתנהלות הוועדות. אנשי הביקורת מצאו כי רוב התובעים מוזמנים ליותר מוועדה אחת, ובמקרים רבים (עשרות אחוזים מהמקרים) התובעים כלל לא מופיעים לוועדה שזומנו אליה. לעתים, אותם תובעים מזומנים שוב ושוב ולא מגיעים לאף ועדה, אף שעל פי התקנות לחוק, הוועדה יכולה לזמן תובע רק עד פעמיים. עבור כל אחת מ"אי ההופעות" האלה של התובעים מקבל כל אחד מחברי הוועדה תשלום.
באחד התיקים נמצא כי החולה זומן תשע פעמים, והופיע לוועדה פעם אחת בלבד, שבה נקבע כי אין לו נכות. כל חברי הוועדה קיבלו תשלום עבור כל תשע הפעמים שבהן האיש זומן. בתיק אחר, זומן תובע ולא הופיע ארבע פעמים, ובפעם החמישית, זומן לוועדת ערר שבה נמסר כי הוא אינו בין החיים.
במקביל, נמצא בביקורת כי יש תובעים שדווקא כן מודיעים מראש שלא יגיעו, אך איש לא מסיר אותם מהרשימות. בדו"ח מצוין, למשל, כי תובע שביקש דחיית דיון בתביעתו חודש מראש, והודיע כי לא יוכל להגיע במועד, לא הוסר מרשימת המוזמנים, ולא זומן במקומו תובע אחר. מהמרכז נמסר בתגובה כי תיק זה לא דווח לתשלום.
לשם השוואה, בביטוח הלאומי דווקא נוהגים לתזכר את הפונים מראש, לקיים רשימות המתנה, ובמקרה של אי הופעה — לזמן תובעים אחרים במקום מי שלא מגיע; לעתים אפילו קונסים שם תובעים שלא הגיעו ולא הודיעו על כך.
מדוע רבים כל כך לא מופיעים לוועדות? "לאנשים אין מוטיבציה להגיש תביעה, וברגע שההליכים כל כך מסורבלים, המוטיבציה יורדת עוד יותר", אומר עו"ד מוסקוביץ' מעמותת נפגעי הגזזת. "כולם צריכים להגיע, למשל, לתל השומר לוועדה הראשונה — וזה קשה מאוד, בייחוד לאור העובדה שהאנשים האלה מבוגרים, חולים, ופעמים רבות נטולי רכב פרטי ותלויים בתחבורה ציבורית".
מהמרכז הלאומי לפיצוי נפגעי גזזת נמסר בתגובה כי "מספר התובעים המוזמן הוא המספר האפשרי לבדיקה על ידי חברי הוועדות. היעדרות תובעים מהוועדות משתנה מוועדה לוועדה, ולצערנו, חרף תזכורות לא עלה שיעור המופיעים לוועדה. בימים אלה אנו עוסקים בניסוי של שליחת מסרונים לעורכי הדין, ובעתיד מקווים להרחיב זאת אף לתובעים עצמם".
מנגד, נמצא כי לצד ועדות מיותרות, שבהן מתברר מספר מצומצם מאוד של תיקים, באופן אבסורדי יש תובעים שממתינים חודשים ארוכים לוועדה. נוסף על כך, נדרשים התובעים להתאזר בסבלנות נוספת, לעתים כמה חודשים, עד לקבלת הודעה על החלטת הוועדה. "מעולם לא התקשרו ללקוח שלי ואמרו לו 'התפנה מקום, תגיע', אף שקורה המון פעמים שוועדה מבוטלת", אומר מוסקוביץ'.
דיווחים פיקטיביים
על פי הדיווח של המרכז הלאומי לפיצוי נפגעי גזזת לביקורת, התשלום לחבר ועדת מומחים — הוועדה הראשונה שקובעת אם התובע טופל בהקרנות נגד גזזת — מחושב על פי 50 שקל לתיק. ואולם החישוב מביא בחשבון אוטומטית כי חבר הוועדה יטפל במספר מינימום של תיקים, ומתגמל אותו על פי המספר המינימלי.
לפי צורת חישוב זו יצא, למשל, כי בדצמבר 2013 אחד השופטים החברים בוועדת המומחים קיבל תשלום לפי טיפול בתיקים של 560 תובעים, בעוד שבפועל הוזמנו לוועדות שבהן ישב רק 190 תובעים (17 ועדות), ובסופו של דבר הגיעו אליהן רק 124 תובעים. כלומר, אותו שופט קיבל תשלום עבור 436 תיקים תיאורטיים, שכלל לא בחן. כדי לסבר את האוזן, שכר השופט (תשלום נטו בבנק) עבור הוועדות באותו חודש הסתכם בכ–33 אלף שקל.
גם התשלום לרופאים בוועדות הערר נעשה לפי מספר תיקים קבוע לשעה, בלי קשר למה שקורה בפועל, לפי מפתח של ארבעה תיקים לשעה, כפול ארבע שעות — ובסך הכל 16 תיקים; כך שגם אם יגיעו תובעים בודדים בלבד, כפי שאכן קורה פעמים רבות, התשלום יהיה עבור 16 תיקים.
כך למשל, אחד הרופאים קיבל תשלום עבור 234 תיקים בדצמבר 2013 (לפי מפתח של מספר תיקים לשעה), כשבפועל הוזמנו לוועדות בשעות אלה רק 68 תובעים, וסביר להניח שבפועל לא כולם אפילו הגיעו. התשלום לכל תיק כזה נע בין 103 ל–120 שקל, לפי דרגת הרופא.
בתגובה לכך אומרים במרכז לגזזת כי "מלבד המוזמנים, יש על פי רוב תיקים נוספים, שמטופלים באותה ועדה (השלמות), שעליהן אין תשלום נוסף. מובן כי אין משמעות הדבר שניתן לבדוק 16 תיקי ערר באותה ועדה, אלא שהחישוב בוועדת הערר מתייחס למצב שבו הטיפולים בתיקים אלה אורך בין חצי שעה לשעה לתיק.
"תיקים שעליהם יושבת הוועדה ולא מוזמנים אליהם אנשים, הם על פי רוב תיקים ללא נוכחות — תיקים שחזרו מבית הדין לדיון נוסף 'ללא נוכחות' מומחה חיצוני, לאחר מכתב מבא־כוח או השלמת מסמכים; נכות זמנית שבאה אל קצה; וכיוצא באלה. למרכז אין כל נגיעה בדבר".
באופן כללי, אומרים במרכז לגזזת כי "התגמול לחברי ועדות רופאים, שופטים והצוות המנהל נעשה באופן שיטתי בהתחשב במספר המוזמנים, זמן הוועדה ותיקים מיוחדים. אין זה מעניינו של הרופא אם הגיע המוזמן או לא".
ועדה "מורכבת" — ויקרה בהרבה
למזכירות הוועדות יש סמכות להפוך ועדה רפואית רגילה, שבה חברים שלושה רופאים (פנימאי, פסיכיאטר ודרמטולוג), לוועדה "מורכבת" על ידי הוספת רופא מומחה מתחום מסוים (למשל, נוירולוג או אנדוקרינולוג) והגדלת מספר חבריה לארבעה. זאת, במקרים שבהם יש צורך בחוות דעת מתחום רפואי נוסף.
אנשי הביקורת מצאו כי ברוב המקרים מתכנסות ועדות "מורכבות", שהן כמובן יקרות יותר, בהשתתפות רופא נוסף. בבדיקה מדגמית של תשע ועדות שנערכו בינואר 2015, נמצא כי שמונה מהן היו בהשתתפות ארבעה רופאים (מורכבות), אך בפועל, רק בחלק קטנטן מהמקרים כלל היה צורך באותו רופא מומחה נוסף. כך למשל, בוועדה שהתקיימה ב–29 בינואר בתל השומר, נבדקו 15 תיקי תובעים; ב–14 מהם צוין כי "אין צורך בבדיקה" או "אין תלונות בתחום הנוירולוגי"; בתיק אחד בלבד צוין כי יש תלונות על כאבי ראש, אבל בוועדת הערר שהתקיימה חודש לאחר מכן, לא נמצאה כל התייחסות לנושא הנוירולוגי.
גם בוועדות אחרות שהתקיימו בהשתתפות נוירולוג, הנוירולוג בחן מקרים ספורים בלבד — וברוב התיקים מעורבותו לא נדרשה כלל. באגף ביקורת הפנים של משרד הבריאות רואים בתופעה הזו "עלות יתר של ועדה ללא הצדקה מקצועית".
וזה לא הכל: אנשי הביקורת מצאו כי בוועדות המורכבות, יושבי ראש הוועדות מדווחים על מספר תיקים גבוה ממספר התובעים שהוזמנו בפועל. לדוגמה, באחד הימים בדצמבר 2013 דווח טיפול ב–23 תיקים, אף שבפועל היה דיון רק ב–17 תיקים, וזאת בשל ועדה "מורכבת". לאנשי הביקורת הוסבר כי יו"ר הוועדה הוא שמחליט על מספר התיקים לדיווח — ובכך קובע את השכר שלו ושל חבריו.
בתגובה לכך נמסר מהמרכז הלאומי לפיצוי נפגעי גזזת כי "במקרה של ועדה 'מורכבת', הבנויה מארבעה חברים, נעשית המרה של תיקים לשעה — קרי כל שלושה תיקים אורכים כשעת ועדה". ואולם, אנשי הביקורת אומרים כי לא ידוע להם "היכן מעוגן אופן החישוב".
עוד מצאו אנשי הביקורת, אולי באופן לא ממש מפתיע, כי דיווחי הרופאים והמזכירות אינם כוללים פירוט של התיקים שבהם טיפלו בפועל (למשל, באמצעות מספרי תעודות זהות של נבדקים), אלא רק את תאריך הוועדה, מספר התיקים שבהם טיפלו באותה ועדה, ומשך זמן הוועדה.
ואם לא די בכך, הביקורת מצאה כי לעתים, אף שוועדה אחת יכולה לבדוק עד 16 תובעים בישיבה, מופעלות במקביל שתי ועדות, שבודקות כל אחת תובעים בודדים, שהיו יכולים להיבדק בקלות על ידי ועדה אחת — ואפילו לא למלא אותה.
"המרכז לגזזת פעל לכאורה למקסום רווחיהם של חברי הוועדות, בין השאר באופן חישוב התשלום להשתתפות בוועדה, בזימון מספר מועט של תובעים לוועדה ובזימון מספר ועדות במקביל, אף שניתן היה לטפל בכל התובעים שהגיעו בוועדה אחת ובכך לחסוך במשאבים", כותבת הלמן, מבקרת הפנים של משרד הבריאות, במכתב הנלווה לדו"ח.
בתגובה אומרים במרכז לגזזת כי הם מקיימים שתי ועדות במקביל במטרה להגדיל את מספר המוזמנים האפשרי ובכך לצמצם את זמני ההמתנה, וכי "אין בסיס לטענה כי ניתן להזמין את כולם לאותה ועדה", שכן "בדרך כלל, מדובר בשתי ועדות בהרכבים שונים באותו יום, כפי שנדרש על פי נתוני התיקים השונים".
באגף הביקורת דוחים את ההסבר הזה, וקובעים בדו"ח כי "הביקורת העלתה שאין שחר לטענה בדבר ההרכבים השונים הנדרשים. נמצאו הרכבים דומים בשתי הוועדות ובימים רצופים".
מספר עצום של עררים
נוסף על כל אלה, נמצא כי שיעור ועדות הערר שנועדו לתת אפשרות לתובעים שרואים את עצמם נפגעים מהחלטת הוועדה לערער על ההחלטה, הוא עצום — ועובר לעתים את מספר הוועדות הרפואיות עצמן. כך למשל, בדצמבר האחרון התקיימו בישראל 214 ועדות רפואיות במרכז לגזזת, ו–197 ועדות ערר. בינואר היה מספר ועדות הערר גבוה ממספר הוועדות הרפואיות: 227 ועדות ערר, לעומת 208 ועדות רפואיות.
מה הסיבה למספר העררים העצום הזה? באגף הביקורת סבורים כי ייתכן שהוועדות הרפואיות עושות עבודה לא מספיק טובה, שגורמת לכל התובעים להגיש ערעור — או שוועדות הערר מתקיימות שוב ושוב לגבי אותם תובעים, שלעתים פשוט לא מופיעים, ואיש אינו טורח לעצור זאת.
לדברי עו"ד מוסקוביץ', אחת הסיבות שמוגשים כל כך הרבה עררים, היא שהתובעים מרגישים שלא ניתנה להם הזדמנות אמיתית בוועדה להשמיע את קולם על הצלקות והטראומות שחוו: "כשמכניסים תובע לחדר, עושים במקרה הטוב בדיקה מהירה ואומרים לו 'אנחנו יודעים הכל', ולא נותנים לו לדבר. הם תמיד ירצו שעוד ועדה תשמע אותם. עבור רבים מהם הוועדות האלה זו ההזדמנות שהם חיכו לה כל החיים, שמישהו ישמע את הסיפור שלהם, יכיר בסבל שלהם — ואם אומרים לו 'אין צורך, קראנו כבר את התיק', הם יחזרו".
מוסקוביץ' מוסיף כי הגשת הערר גם משתלמת: "ב–80%–90% מהתיקים שבהם אנחנו מגישים ערר עם חוות דעת רפואית פרטית, הערר מתקבל והחלטת הוועדה הרפואית מתבטלת למעשה".
עוד מצאו אנשי הביקורת מקרים רבים של דיווח נוכחות כפול של מזכירות ורופאים, שדיווחו על נוכחות בשני מקומות במקביל — בוועדות הרפואיות ובמקום העבודה הקבוע. כך למשל, רופאי בתי חולים או לשכות בריאות דיווחו על שעות העבודה בוועדה במקביל לדיווחם על עבודה בבית החולים באותן שעות, וקיבלו תגמול כפול.
"יחס לא ראוי לפונים לוועדה רפואית"
חלק נוסף של הביקורת נוגע לשירות הקלוקל שמקבלים התובעים מהמרכז הלאומי לפיצוי נפגעי גזזת. למשל, היחס ה"מזלזל והמשפיל" שמקבלים חלק התובעים בתוך הוועדות: "לביקורת דווח על איחור של רופאים לוועדה, כניסה ויציאה של רופאים להפסקות קפה; דווח על רופא הפותר תשבצים במהלך הוועדה, וניהול שיחות טלפון אישיות בוועדות.
כמו כן, "דווח על עיכוב תובעים בהמתנה מחוץ לחדר הוועדה לצורך בדיקת תיקים ללא נוכחות. זאת, כשניתן להשאיר תיקים אלה לדיון וטיפול לאחר עזיבת התובעים", נכתב בביקורת. גם כשניסו אנשי הביקורת להתקשר למענה הטלפוני של המרכז לגזזת בשעות היעודות, הם לא הצליחו לקבל מענה אפילו פעם אחת, ואיש גם לא חזר להודעות שהשאירו. כשערכו ביקורת פתע במרכז, נמצא כי איש לא מאייש את עמדת המענה הטלפוני.
ויש גם זלזול בזמנם ובכבודם של התובעים. במקרה אחד, למשל, התבשר תובע שעשה את כל הדרך מאילת לתל השומר כי הוועדה בוטלה, וזאת משום שאחד הרופאים שהה בחו"ל. המרכז לא טרח להחליף את הרופא, או לחילופין להודיע לתובעים כי הוועדה מבוטלת. בתגובה לכך נמסר מהמרכז לגזזת כי אותו רופא נסע מבלי להודיע על כך.
עם זאת, לעו"ד מוסקוביץ' חשוב להדגיש כי יש הבדלים בין ועדות המרכז לגזזת במקומות שונים. גם מקור המכיר מקרוב את עבודת המרכז מציין כי מרבית הבעיות מתרכזות בוועדות שמתקיימות בתל השומר, בדגש על ועדות המומחים וועדות הערר.
מוסקוביץ' מציין לשבח בעיקר את הוועדות הרפואיות המתקיימות בחיפה, בניהולו של פרופ' שמואל רישפון, מנהל מחוז חיפה של משרד הבריאות. "בחיפה כל שלושת יושבי הראש של הוועדה סובלניים מאוד, קשובים לתלונות התובעים, מאפשרים להם להכניס נציג מטעמם, ובאופן כללי עושים את העבודה כמו שצריך", הוא אומר.
מבקרת משרד הבריאות, הלמן, מסכמת במכתבה את הביקורת כולה במלים קשות: "ממצאי הדו"ח מתריעים על מתן יחס לא ראוי לבני אדם שפנו לוועדה רפואית, המופעלת על ידי המדינה כדי להעניק פיצוי המגיע להם על פי חוק. לא די בכך שנפגעו מההקרנות שנכפו עליהם על ידי המדינה, הרי שאותה מדינה שהכירה בנזק ופעלה לפיצוי, מנהלת מוסד באופן המוסיף חטא על פשע".
מהי גזזת - ומה זכויותיהם של נפגעי המחלה
הגזזת היא מחלה זיהומית של הקרקפת, שטופלה בעבר באמצעות קרינה מייננת (קרני רנטגן). במהלך שנות ה–40 וה–50 והעליות ההמוניות לישראל, טופלו בדרך זו עשרות אלפי ילדים, בעיקר יוצאי צפון אפריקה.
בשנות ה–60 התגלה כי שיעור גידולי הראש והצוואר בקרב מי שקיבלו את הטיפול, גבוה מהאוכלוסייה הכללית. בעשורים שלאחר מכן, התקיים דיון ציבורי ער וכואב בעניין נפגעי הטיפול בגזזת, וב–1994 נחקק החוק לפיצוי נפגעי גזזת, שהוביל ח"כ עמיר פרץ.
על פי החוק, הייחודי מסוגו בעולם, זכאים לפיצוי כספי חד־פעמי ו/או קצבה חודשית מי שטופלו בהקרנות לצורך ריפוי או מניעת הגזזת עד 1961, ועקב כך לקו באחת המחלות שהוכחו במחקרים כבעלות קשר סיבתי לקרינה. פיצוי נוסף יינתן אם חלה החמרה במצב. לשם כך, הוחלט על הקמת המרכז הלאומי לפיצוי נפגעי גזזת. המרכז כולל ועדת מומחים (שתפקידה לקבוע אם האדם אכן קיבל טיפול קרינה), ועדות רפואיות וועדות ערר.
המוסד לביטוח לאומי הוא הגוף המשלם (מתקציב המדינה), אך מי שקובע את הזכאות הוא משרד הבריאות, באמצעות ועדות המרכז לנפגעי גזזת.
17 ביולי 2015 - האטימות של חה"כ מיכל בירן ממפלגת העבודה. היא מובילת קמפיין להעלאת שכר העו"סים, בעוד ששכרם הוא מהגבוהים במשק הישראלי וזאת על פי נתוני משרד האוצר והלמ"ס. ראו בקישור כאן: http://wp.me/PxMec-2Ge מיכל בירן כמו גם העו"סיות מוכרת לוקשים לציבור שהעו"ס מבצעות מלאכת קודש. תרבות השקר כל כך מוטמעת בד.נ.א של העובדות הסוציאליות שהן לא מסוגלות לומר מילה אחת אמת. הן משקרות בתסקירים שהן כותבות לבית המשפט, משקרות בעדותן ומשקרות לציבור. פיהן מפיק שקרים ברמה של שקר לכל הברה שיוצאת מפיהן. לנו ברור טוב מאוד למה העובדות הסוציאליות הללו צריכות להיות בתחתית סולם השכר. ראשית, רבות מהן מרוויחות הון תועפות של כסף תמורת שני שליש או חצי משרה. רובן מסיימות לעבוד ב 13:00 ועדיין מקבלות כ 15,000 ש"ח אם לא יותר בגין תוספות לכוננויות שהן בכלל לא מבצעות. נשים כמו העובדות הסוציאליות עוברות חינוך מחדש, שהחברה זקוקה להן לעשות "עבודת קודש" בשם מקצוע העבודה הסוציאלית, ושהן יודעות יותר טוב מהציבור מה הצרכים של הציבור. בשם עבודת הקודש הזו הן מנתקות ילדים מאבות, משקרות בכל הזדמנות, טופלות עלילות על נשים חלשות ולוקחות מהן את הילדים לאומנה ופנימיות ועוד מקבלות בונוס אישי על כך. המקצוע הזה פרזיטי ואינו תורם גרוש למדינה. להיפך מדובר בבזבוז עצום של משאבים על טיפולים, הדרכות, אבחונים והזנת תעשייה שלמה של פרזיטים שמתפרנסים מיצירת מצוקות בציבור, כדי להצדיק את קיומן. מי שמגיע אליהן בבקשת עזרה לא יודע שתפקידן לחסל אותו עד דק, כדי להצדיק המשך טיפולים למשך שנים, והמדובר בטיפולים שלא שווים שום דבר. מנציחים את העוני והנזקקות. במסגרת מסעות הקמפיין להעלאת שכרן של העו"ס בתקשורת הן לא מגלות לצופים, ש'מרכז קשר' הוא עונש להורים שפקידות הסעד לא אוהבות. העו"סיות לסדרי דין הן שיוצרות את המאבקים הסוערים בגירושין, והן אלה שמדברנות את ההורים להשתמש בכלי נשק אחד נגד השנייה, כדי שאז לעו"סיות במרכזי הקשר תהיה תעסוקה. בעזות מצח כותבות העו"ס שלא משלמים להן מספיק, והנה בפוסטים שלהן בפייסבוק הן מתארות את חייהן הנפלאים: "טיול לאיטליה וסלובניה על חשבון הברון". מארחים אותן עובדות סוציאליות מקומיות. פוסט זה מוגש לכם כשירות לציבור בגין השתתפות איגוד העו"ס בקמפיין להעלאת שכרם. איגוד העו"ס הוא חממה כיצד לנתק ילדים או לחטוף ילדים. מדובר בעו"ס הבזויות ביותר בחברה הישראלית.
כל מה שמעניין את העובדות הסוציאליות זה רק כסף ועוד כסף. פק"סיות זוממות כיצד לחסל הורים, כיצד לחלוב את תקציב הרווחה, כיצד לשפר את מעמדן הנחות בציבור הישראלי, וכיצד לפעול על מנת לשפר את שכרן, תחת מצגת שווא שהן, הסתומות והנאלחות בארץ, זכאיות לתוספת שכר….
17 ביולי 2015 - העיתונאי מוטי לייבל - משרד הרווחה משרד של פרזיטיות שלא מצאו עבודה אחרת.
ואנו שואלים: מי אמר לך עו"ס ללכת ללמוד עבודה סוציאלית? למה לא הלכת ללמוד פיסיקה או אנטומיה? למה את חושבת שמגיע לך "שכר ההולם את יכולותיך וכישוריך", כאשר יכולותייך הם אפס וכישוריך לא שווים מאום? רוב היום את בכלל לא נמצאת במשרד. בשאר הזמן את מרכלת עם חברותייך. מידי פעם יש לך ימי כיף, גיבושים, טיולים, רכיבה על סוסים ושייט באבובים. אז בשביל הקייטנה הזו את עוד רוצה משכורת? התכבדי והתפטרי, ומיצאי לך ג'וב הולם יותר באגפים לשירותים אורליים. שם תעשה יותר כסף ותפרנסי את תאוותיך הרבה יותר טוב. שימו לב לדו שיח המרתק בין העיתונאי מוטי לייבל לכת החוטפות הסוציאליות. אילן גילאון הח"כ המתיימר להיות חברתי מתגלה במלוא כיעורו ושקריו. הוא מתחיל להאמין שהוא בעצמו עובדת סוציאלית, ומרוב שהוא מספר שקרים, הוא בטוח שבסוף יאמינו שהם אמת. אלא שלשקר אין רגליים, והאמת מוצגת בפני הציבור. על שכר העובדים הסוציאליים אתם מוזמנים ללמוד בקישור כאן: http://wp.me/PxMec-2Ge העיתונאי האמיץ מוטי לייבל מוביל את המיזם עו"סים שינוי ברווחה! מפסיקים לחטוף ילדים. הצטרפו למוטי לייבל וללורי שם טוב בקבוצות הפייסבוק: "זעקת האימהות", "הורים שכולים לילדים חיים", "ילד ושם" - אם לא נספר זה לא ייגמר.
17.07.2015 - החוטפות הסוציאליות יצאו לצייד לחטוף ילדים למילוי מוסדות הרווחה. הן טוענות שהן מבצעות עבודת קודש, בעוד שהן מבצעות מלאכת ביזוי וטומאה. הגיע הזמן שהעו"סיות יבינו שאין קשר בין העוני ובין מספר התקנים של העו"ס, או כמות התיקים לעו"ס. לעו"ס אין בכלל כלים לחלץ אנשים מעוני. חילוץ הציבור מעוני תלוי בעבודת כלכלנים לפתיחת השווקים לתחרות, חיסול המונופולים והקרטלים, כדי שעלות המחיה תוזל. זו בכלל לא עבודה של עו"ס.
תרופות אנטי-דלקתיים ללא סטרואידיות (NSAIDs) הן קבוצה של משככי כאבים המשמשים בדרך כלל להפחתת כאב קל עד מתון, דלקת, חום, וקשיחות - כמו גם למצבים רפואיים הקשורים לכאב ודלקת. NSAIDs עובדים על ידי עיכוב הפעולה של הורמונים מסוימים שגורמים לדלקת וכאב בגוף. תופעות לוואי נפוצות של NSAIDs כוללות בחילות, פריחה בלתי מוסברת, וכאבי בטן. תרופות ללא מרשם NSAIDs נפוצות כוללות איבופרופן (מוטרין, אדוויל) ונפרוקסן (Aleve).
תרופות אנטי-דלקתיות לא סטרואידיות, או NSAIDs, הן קבוצה של תרופות המשמשות להפחתת: כאב קל עד בינוני דלקת חום נוקשות. NSAIDs משמשים גם לטיפול במספר המצבים רפואיים הגורמים לכאב ודלקת.
כיצד פועלים NSAIDs?
NSAIDs אמורים לעבוד על ידי עיכוב פעולת הורמונים מסוימים שגורמים לדלקת וכאב בגוף. הורמונים אלו הם נקראים פרוסטגלנדינים.
השפעות של NSAIDs על ידי חסימת ההשפעות של פרוסטגלנדינים, NSAIDs שימושיים בהפחתת כאב ודלקת הקשורים לעצם, שריר, או פציעה בגיד. סמים אלו יכולים גם לסייע בהפחתת החום ולהקל על כאב או נפיחויות הקשורות לצורות שונות של דלקת פרקים ומצבים אחרים.
מתי ואיך משתמשים ב- NSAIDs?
כדי ש- NSAIDs יעבוד כמו שצריך, יש ליטול כפי שנקבע.. NSAIDs לא יעבדו אם מפסיקים לקחת אותם. חשוב ליטול את המינון היעיל הנמוך ביותר עבור פרק הזמן הקצר ביותר הנרש לטיפול. טיפול זה יקטין את הסיכוי לתופעות לוואי חמורות להתרחש. אם נוטלים מוצרים ללא מרשם של NSAID (כגון אדוויל, נורופן..), יש לפעול ע"פ ההוראות שעל התווית. אין לעבור על המינון המומלץ ולא ליטול אותם יותר מעשרה ימים להקלה על כאב, או שלושה ימים לחום, אלא אם כן הרופא המטפל ממליץ אחרת.
מה צריך להגיד לרופא המטפל?
מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) מזהיר כי אנשים המשתמשים ב- NSAIDs עלולים להיות בסיכון גבוה יותר ללקות בהתקף לב או שבץ מאלה שלא נוטלים NSAIDs. אזהרה זו אינה חלה על מי שלוקח אספירין. סיכון זה עשוי להיות גבוה יותר באנשים שמשתמשים ב- NSAIDs במשך זמן רב. אירועים אלה עלולים להתרחש ללא כל התראה ויכולים לגרום למוות. יש להקפיד ליידע את הרופא המטפל אם יש לך אחד מאלו:
מחלת לב או התקף לב שבץ לחץ דם גבוה (יתר לחץ דם) כולסטרול גבוה.
לפני נטילת NSAIDs, יש גם ליידע את הרופא המטפל: אסטמה אי ספיקת לב מחלת כבד מחלת כליות בעיות דימום (או אם אתה לוקח תרופה שמפחיתה את יכולתו של הדם שלך לקרישה) סוכרת פוליפים באף זאבת אדמנתית מערכתית (לופוס או SLE) כיבי קיבה, דימום בקיבה, או אם היה בעבר אלרגיות לתרופות, כוללות תרופות סולפה, אספירין, או תרופות נגד כאבי NSAID אחרים.
כמו כן, יש ליידע את הרופא המטפל אם: את בהריון או חושבת על להיות בהריון מניקה שותה אלכוהול בתדירות גבוהה מעשן אם לאחרונה עברת ניתוח לב
יש ליידע את הרופא המטפל על כל התרופות שמשתמשים בהם, כולל תרופות מרשם ותרופות ללא מרשם, ויטמינים ותוספים צמחיים.
NSAIDs תופעות לוואי
כמו עם כל תרופה, תופעות לוואי עלוות להתרחש עם NSAIDs. עם זאת, לא כל מי שלוקח את הסם חווה תופעות לוואי. למעשה, רוב האנשים יסבלו סמים אלה גם. אם אנשים מפתחים תופעות לוואי NSAID, במקרים רבים, הם מינוריים, כלומר לא נדרש טיפול כלשהו.
מה הגורמים המשפיעים על הסיכויים לסבול תופעות לוואי NSAIDs
המינון וסוג NSAID גיל בעיות רפואיות של המטופל תרופות אחרות שהמטופל נוטל.
תופעות לוואי נפוצות של NSAIDs
כל NSAIDs נחקרו בניסויים קליניים, עם הרבה אנשים בעולם שנבדקו. במחקרים אלה, תופעות הלוואי שאירעו בקבוצה של אנשים שנטלו את התרופה תועדו והושוו לתופעות הלוואי שאירעו בקבוצה אחרת של אנשים שלקחו פלצבו ( "גלולת סוכר" שאינו מכיל כל חומרים פעילים) . כתוצאה מכך, ניתן היה לראות מה תופעות לוואי שהתרחשו, באיזו תדירות הן הופיעו, ואיך הם בהשוואה לקבוצה שלא נטלה את הסם.
בהתבסס על מחקרים אלה, תופעות הלוואי NSAID הנפוצות ביותר כוללות:
תופעות לוואי חמורות אלו (התקף לב או שבץ) אלה עלולים להתרחש ללא כל אזהרה ויכולים להוביל למוות. יש לפנות לעזרה ראשונה אם נתקלים באחת מהתופעות הבאות:
כאבים בחזה קוצר נשימה חולשה בחלק אחד של הגוף שלך דיבור עילג.
תופעות לוואי חמורות אחרות של NSAIDs כוללות אך לא מוגבלות ל:
תגובות אלרגיות כגון: נפיחות של הפנים או גוף, שלפוחיות, פריחה בעור בלתי מוסברת, צפצופים, קשיי נשימה, בעיות בקיבה או במעיים, כולל דימום, כיבים, או חור (המכונה ניקוב)
נזק כבד, אשר עלול לגרום ל: בחילה עייפות הצהבה של העור או לובן העיניים (צהבת) עייפות מוגזמת בעיות בכליות, כולל אי ספיקת כליות אגירת נוזלים או עלייה במשקל לא מוסבר אי ספיקת לב.
מאחר ו- NSAIDs עלול להגדיל את הסיכוי לדימום גדול או סכנת חיים, יש ליצור קשר עם הרופא המטפל באופן מיידי אם מבחינים בכל דימום חריג או באחת מהתופעות הבאות:
אף מדמם צואה שחורה דם בשתן או הצואה דם בהקאות כתמים אדומים או סגולים על העור.
עמותת מגן זכויות אנוש - הודעה לתקשורת 12 יולי 2015 - שקר הרפורמה בבריאות הנפש - מעניקה לפסיכיאטרים סמכות מסוכנת להגדיר רבבות כחולי נפש, וכך להפוך אותם לצרכני סמים פסיכיאטריים לכל החיים פסגת השאיפות של חברות התרופות מתגשמת בימים אלה. הרפורמה בבריאות הנפש נכנסה לתוקפה ב-1 ביולי 2015 בחסות סגן שר הבריאות ליצמן. היא הוצגה לציבור כמהפיכה מודרנית שנועדה להעביר את הטיפול בחולי הנפש מבתי החולים הפסיכיאטריים ל"טיפול בקהילה", וכך לצמצם את מספר מיטות האשפוז. היא גם נשאה דגל של "סובלנות", כיון שעד לתחילתה "חולי הנפש" לא הורשו להסתובב במסדרונות קופות החולים, וכעת תם עידן ה"אפליה". הסיסמה המסוכנת שפיזרו חברות התרופות והפסיכיאטרים, המשווקים את מוצריהן, היא שאין הבדל בין רפואת הנפש ורפואת הגוף, ולכן גם טיפול נפשי צריך להיות מופקד בידי רופאים (בקופות החולים).
בפועל, הרפורמה המדוברת לא רק שלא תחסוך כסף, אלא תוביל בסופו של דבר לגידול עצום בהוצאות של האזרח ושל המדינה על טיפולים. רישום המוני של תרופות פסיכיאטריות, שהופכות אנשים בריאים לצרכני תרופות כרוניים, יביא למעמסה הולכת וגדלה נוספת על מערכת הרווחה של ישראל. המחיר הכלכלי ייפול כרגיל על אזרחי המדינה, שלפי הערכות יתבקשו להכפיל את גובה מס בריאות הנהוג כיום בטווח של שנים ספורות כדי לאפשר לקופות החולים לעמוד בהוצאות הגוברות של "רפואת הנפש". רצונן של קופות החולים לחסוך יתבטא במינונים גבוהים יותר של תרופות למאושפזים בכפייה כדי לקצר את משך האשפוז שלהם במקום להתיר להם החלמה רגועה בסביבה בטוחה כפי שראוי לאפשר לאנשים שסובלים מעומס נפשי.
לדברי דובר עמותת "מגן לזכויות אנוש", יהודה קורן, במדינות אחרות שבהן הונהגה רפורמה כזו כמו לדוגמא בשנות התשעים בארה"ב, התוצאה הייתה הרת אסון. קופות החולים הפסיקו להשתתף בתמיכה בעזרה נפשית שלא התבססה על תרופות. רבים מצרכני התרופות הפכו לחסרי בית או התחילו לסחור בתרופות בפינת רחוב. אנשים שהחליטו פתאום להפסיק ליטול תרופות נכנסו להתקפי אמוק, שרבים מהם הסתיימו ברציחות המוניות של אזרחים וילדים חפים מפשע. כיון שיותר אנשים הופנו מהר מדי ליטול תרופות והתמכרו אליהן, רבים החלו להידרדר ולהזדקק לאשפוזים, וכך נאלצה המערכת דווקא להגדיל את כמות מיטות האשפוז, ואת ההוצאות הכרוכות בהחזקת יותר מוסדות פסיכיאטריים.
למידע נוסף: יהודה קורן, דובר העמותה. טלפון 03-5660699 נייד 052-3350928 מייל: yodak8@gmail.com
עמותת "מגן לזכויות אנוש" היא הנציגה הישראלית של Citizens Commission on Human Rights – (CCHR) ארגון בין-לאומי המונה למעלה מ-300 סניפים ברחבי העולם. הארגון נוסד בשנת 1969 על ידי ארגון הסיינטולוגיה בשיתוף עם ד"ר תומאס סזאס, פרופסור לפסיכיאטריה, כגוף עצמאי, במטרה לחקור ולחשוף מקרים של הפרת זכויות אדם בידי פסיכיאטרים. הארגון עובד עם האו"ם ועם קבוצות רבות אחרות, במטרה לנקות את תחום בריאות הנפש. העמותה רואה בפסיכיאטריה את האלמנט ההרסני ביותר בחברה כיום.
יולי 2015 - "הדירות הסודיות של שר הרווחה חיים כץ" לא רק אחזקות בישראמקו: מיזם ״מאה ימים של שקיפות״ חושף כי שר הרווחה חיים כץ מחזיק ארבע דירות, שתיים מהן מושכרות ■ כץ הצביע בעבר נגד חוקים להסדרת שוק השכירות. המולטי מיליארדר חיים כץ מתגורר בדירת תלת מימד ותלת מפלס ברחוב שגיא 20 שוהם.
שר הרווחה חיים כץ מחזיק שלוש דירות, אחת מהן מחולקת לשתי דירות מושכרות. המידע על נכסיו של כץ נחשף כחלק ממבצע ׳שקיפות כפויה׳ של מיזם ״מאה ימים של שקיפות״ שמפרסם מידע לגבי נבחרי ציבור שמסתייגים משקיפות. לפי המידע שנחשף בתוכנית "הצינור" בערוץ 10, בני הזוג כץ מתגוררים בבית פרטי תלת מפלס צמוד קרקע ברחוב שגיא 20 שוהם. בנוסף לכך מחזיק כץ דירה מחולקת בגודל משותף של כ-100 מ"ר ברחוב הרב קוק בבני ברק. שתי הדירות המפוצלות מושכרות כיום. ב-2012 גם רכש כץ דירת מגורים בפרויקט המגדלים "גינדי גני תקווה". אשתקד נרשמה על הדירה - הממוקמת באחת הקומות העליונות - הערת אזהרה לטובת בנק הפועלים. במיזם מציינים כי בשנים האחרונות הרבה כץ להיעדר מהצבעות בכנסת סביב נושא הדיור. כשכן נכח - הצביע כץ נגד הצעות חוק שביקשו להתקין מנגנון פיקוח על שכר דירה. בתגובה נמסר מטעמו של כץ כי ״מדובר בדיון פופוליסטי ולכן אין צורך להגיב״. יצוין כי במקביל מסרב כץ לחשוף את תיק המניות שלו: לפי ההערכות הוא מחזיק ביחידות השתתפות בשווי מיליוני שקלים בשותפות הגז והנפט ישראמקו. ״זה אבסורד שאנחנו הם אלו שצריכים לחשוף את נכסיהם אך אין לנו ברירה. לנבחרי הציבור שמורה הזכות לשנות את המציאות שלנו מדי יום ולכן גם החובה לחשוף את הדרך בה השינויים האלו משפיעים על כיסם״, אמר ל-TheMarker מוביל המיזם תומר אביטל. לדבריו, ״אין לנו אג׳נדה לגבי חוק שכירות זה או אחר. אין גם בעיה שח״כ יחזיק 200 דירות ויצביע על חוקי שכירות - כל עוד כולם יודעים את היקף נכסיו, והוא נבחר גם על סמך המידע הזה״. אביטל הדגיש כי ״כץ מסרב לחשוף את הונו ובנוגע לחקיקה שכן רלוונטית - בכנסת הקודמת השר הצביע נגד החוק לחשיפת תיקי המניות של הח״כים ונעדר משאר ההצבעות על חוקי שקיפות״.
בפעם הבאה שתיגש לארון התרופות לחפש הקלה לכאב ראש, כאבי גב או דלקת פרקים, עליך להיות מודע למידע חשוב לסמים נוגדי דלקת (משככי כאבים) שאינן סטרואידים.
ה- FDA מרחיב אזהרה קיימת בתוויות של תרופות מרשם (OTC) כדי לציין שתרופות אנטי דלקתיות לא סטרואידיות (NSAIDs) מגדילות את הסיכוי להתקף לב או שבץ, מה שעלול להוביל למוות. תופעות לוואי חמורות אלוו עלולות להתרחש בשבועות הראשונים של שימוש ב- NSAID. (למרות שאספירין הוא גם ממשפחת ה- NSAID, אזהרה זו אינה חלה על אספירין)
תרופות ללא מרשם בקבוצה זו משמשות להקלה זמנית של כאב וחום. תרופות המרשם בקבוצה זו משמשות לטיפול בסוגים שונים של דלקת פרקים ומצבים כואבים אחרים. בגלל תרופות מרשם ותרופות ללא מרשם רבות מכילות NSAIDs, צרכנים צריכים להימנע מנטילת תרופות מרובות עם אותו החומר פעיל.
הסיכונים ומה החדש
NSAIDs הוא טיפול חשוב לסימפטומים של תנאים מגבילים רבים, כוללים דלקת מפרקים ניוונית, דלקת מפרקים שגרונית, ותנאי ראומטולוגיות וכאבים אחרים. NSAIDs ללא מרשם משמשים להפחתה זמנית של חום ולטיפול בכאבים קלים, וכאבים כגון כאבי ראש, כאבי שיניים, כאבי גב, כאבי שרירים, גידים, זנים, נקעים וכאבי מחזור. תרופות ללא מרשם NSAIDs הנפוצות כוללות איבופרופן (מוטרין, אדוויל) ונפרוקסן (Aleve). בנוסף, חלק מהתרופות ניטלות במשולב להקל על סימפטומים שונים, מכילות NSAIDs.
"היזהר שלא לקחת יותר ממוצר אחד שמכיל NSAID באותו זמן", אומר קארן מ 'מהוני, MD, סגן מנהל החטיבה של ה- FDA לתרופות ללא מרשם. איך תדע? בדוק את רשימת חומרים הפעילים בעלון לצרכן של התרופה.
התוויות עבור NSAIDs עם מרשם ו- NSAIDs ללא מרשם כבר יש מידע על התקף לב וסיכון לשבץ. בחודשים הקרובים, ה- FDA ידרוש מיצרני NSAIDs עם מרשם לעדכן התוויות שלהם עם מידע ספציפי יותר על התקף לב ושבץ סיכונים. ה- FDA גם ידרוש מיצרנים של NSAIDs עם מרשם לעדכן סיכוני התקף הלב ומידע סיכון לשבץ בתוויות עובדות תרופות.
ה- FDA הוסיף אזהרת קופסה לתוויות של תרופות מרשם לסיכון זה בשנת 2005. עוד נתונים ומידע אחרונים הם שגרמו ל- FDA לעדכן תיוג NSAID. כיום אנו יודעים כי את הסיכון להתקף לב ושבץ עלול להתרחש בתחילת טיפול, אפילו בשבועות הראשונים.
"אין תקופת שימוש במשככים בלי סיכון", אומרת ג'ודי Racoosin, MD, MPH, סגן מנהל החטיבה של ה- FDA להרדמה, שיכוך כאבים, ומוצרי התמכרות.
אנשים שיש להם מחלות לב, במיוחד אלה שלאחרונה עברו התקף לב או ניתוח מעקפי לב, נמצאים בסיכון גבוה ביותר לאירועים קרדיווסקולריים הקשורים NSAIDs.
ה- FDA מוסיף מידע בתווית התרופה לאנשים שכבר עברו התקף לב. אוכלוסייה פגיעה זו היא בסיכון מוגבר של התקף לב נוסף או למוות מגורמים הקשורים מהתקף לב אם הם טופלו ב- NSAIDs, על פי מחקרים.
אבל הסיכון גם קיים אצל אנשים ללא מחלת לב וכלי דם. "כולם עלולים להיות בסיכון - אפילו אנשים ללא סיכון בסיסי למחלות לב וכלי דם" מוסיפה Racoosin.
מה צרכנים צריכים לעשות
NSAIDs יעיל טיפול בכאב, דלקת וחום. צרכנים עדיין יכולים לקחת אותם, אבל צריך להיות מודעים לסיכון מוגבר של התקף לב או שבץ, במיוחד במינונים גבוהים יותר.
"כמו תמיד, צרכנים חייבים לקרוא בעיון את התוויות לכל התרופות ללא מרשם. צרכנים צריכים לשקול בזהירות אם התרופה מתאימה להם, ולהשתמש בתרופה רק באופן מפורט. קח את המינון היעיל הנמוך ביותר לזמן הקצר ביותר אפשרי ", אומר מהוני.
בעת השימוש ב- NSAIDs במרשם, יש לקרוא את העלון לצרכן המצורף לתרופת המרשם המספק מידע בטיחות חשוב.
אם יש לך מחלת לב או לחץ דם גבוה, יש להתייעץ ברופא המטפל לפני השימוש ב- NSAID. לאזן את היתרונות של NSAIDs עם הסיכונים האפשריים ולשקול את האפשרויות שלך. אם אתה לוקח אספירין במינון נמוך להגנה מפני התקפי לב ושבץ, אתה צריך לדעת שחלק NSAIDs, כולל איבופרופן ונפרוקסן, עלולים להתנגש עם ההשפעה המגנה.
להפסיק לקחת NSAIDs ולפנות לעזרה רפואית אם אתם חווים תסמינים שעשויים לאותת בעיות לב או שבץ, כגון כאבים בחזה, קשיי נשימה, חולשה פתאומית בחלק אחד או בצד של הגוף, או דיבור עילג פתאומי.
להפחית גורמי הסיכון למחלות לב ושבץ. "עישון, לחץ דם גבוה, כולסטרול וסוכרת גבוהים הם גורמי סיכון משמעותיים לתנאים אלה", אומר מהוני. "אם אתה מעשן, לעבוד על הפסקת עישון. גש לרופא שלך באופן קבוע כדי לגלות אם יש לך גורמי סיכון אחרים חזקים, ולהתחייב לטיפול"
מאמר זה מופיע בדף העדכונים לצרכן של ה- FDA, שכולל את המידע העדכני ביותר על כל המוצרים המוסדרים על ידי ה- FDA.
FDA Strengthens Warning of Heart Attack and Stroke Risk for Non-Steroidal Anti- Inflammatory Drugs
רמי בר גיורא נתבקש ע"י רשויות הרווחה להתבטא בחריפות בחוות דעת לבית משפט נגד אביו של קטין ואחיו וכך עשה מבלי שנפגש עימם, חוות דעתו הפגומה הובאה בפני שופט שחרץ גורל המשפחה. 
הוא הפר איסורי פרסום, שיגר איומים, ניסה לסחוט באיומים ובנוסף הפיץ מסמכים חסויים ופרטיים 
