שואת ילדי הגזזת - לא הגיוני שיוצאים מוועדה אחרי חמש דקות, לאחר בדיקה של שלושה רופאים

"לא הגיוני שיוצאים מוועדה אחרי חמש דקות, לאחר בדיקה של שלושה רופאים" , רוני לינדר-גנץ , הארץ , 23.07.2015

מרכז לפיצוי נפגעי מחלת הגזזת אוסרים להיכנס עם מלווה, אפילו לא בן משפחה, והשופטים בדימוס המנהלים את הוועדות סירבו להכניס את אנשי הביקורת ממשרד הבריאות ■ "כיצד ניתן שלא לכבד רצון להיות מלווה באדם נוסף?", תוהים מחברי הדו"ח על המרכז ■ כתבה שנייה בסדרה


בשבוע שעבר פירסמנו את חלקו הראשון של דו"ח האגף לביקורת פנים במשרד הבריאות על המרכז הארצי לפיצוי נפגעי הגזזת. בין השאר נחשף בדו"ח שחברי הוועדות הרפואיות במרכז, בהם שופטים בדימוס ורופאים, מדווחים על עבודה שאינה תואמת את העבודה שביצעו בפועל, שוועדות מיותרות מתכנסות תוך בזבוז כספי ציבור, ושהמערכת אינה ערוכה להתמודד עם כמות עצומה של תובעים שאינם מגיעים לוועדות - אבל ממשיכה לשלם שוב ושוב לחברי הוועדות בגינם.

כותבי הדו"ח על המרכז הארצי לפיצוי נפגעי גזזת גם תוהים על מספר העררים העצום שמוגשים בגין החלטות הוועדות הרפואיות, ומותחים ביקורת על היחס המזלזל לתובעים בכמה מהוועדות. הפעם, אנחנו מביאים את חלקו השני והאחרון של הדו"ח המטלטל.

אין כניסה למלווה

במהלך הביקורת, בינואר השנה, התקבלה תלונה במשרד הבריאות על כך שהמרכז לגזזת מעכב את הטיפול בתביעות בשל דרישה מתובעים "להשלים פרטי כתב תביעה". לאחר בדיקה התברר שמדובר במאות תובעים שהפרטים החסרים לגביהם היו היעדר חתימה על הסכמה או אי־הסכמה להשתתף במחקר.

במלים אחרות, העובדה שהתובעים לא חתמו על הסכמה או אי־הסכמה להשתתף במחקר רפואי מנעה מהם גישה לוועדה נפרדת לגמרי, שאמורה לקבוע את הפיצויים שיקבלו בגין הפגיעה בהם בהקרנות הגזזת.

שלילת זכותם של תובעים להתקבל בוועדות הרפואיות משום שלא חתמו על הסכמה להשתתפות במחקר מנוגדת לאמנת הלסינקי, שקובעת חובה לקבל הסכמה מדעת להשתתפות בניסוי, מתוך רצון חופשי ובלי הפעלת לחץ או השפעה בלתי הוגנות על המשתתף. במניעת הגישה לוועדה יש משום לחץ גדול על התובעים. הדבר מנוגד גם לנוהל משרד הבריאות בנוגע לניסויים רפואיים בבני אדם - וגם לחוק זכויות החולה ועקרונות היסוד של השתתפות בניסוי רפואי.

לאחר התערבות האגף לביקורת פנים ובהנחיית הלשכה המשפטית נדרש המרכז להוציא הבהרה כי "התובעים שבכתב תביעתם חסר מענה לשאלה בדבר הסכמה־אי הסכמה להשתתפות במחקר בלבד, תביעתם לא תעוכב והם יזומנו לוועדות על פי התור". באחרונה גם שונה הטופס ונוסף לו משפט שמבהיר כי "החתימה על הטופס אינה חובה ואינה חלק מהגשת התביעה".

בחלק גדול מהוועדות הרפואיות וועדות המומחים של המרכז לגזזת חל איסור על התובעים להיכנס עם מלווה, כולל בן משפחה, עורך דין או חבר - אף שבחוק לפיצוי נפגעי הגזזת נוכחות אדם נוסף מותרת, כמו בוועדות הביטוח הלאומי, והיא מותנית ברצונו של התובע. גם לפי חוק לשכת עורכי הדין, חוזר מינהל רפואה הנוגע לביצוע בדיקות גופניות וחוק זכויות החולה - לתובע־נבדק יש זכות לליווי וייצוג בוועדות.

אלא שזכות בסיסית זו נעצרת על סף דלתו של המרכז לגזזת: לפי הנוהג שהשתרש במרכז לגזזת, תובעים מופיעים בפני הוועדה בנפרד מבאי־כוחם ולבדם. אם הם מיוצגים על ידי עורך דין, הוא מורשה לטעון בפני הוועדה לפני כניסת התובע. "לא ברור על סמך מה ולאיזו מטרה נמנעת זכותו של התובע לנוכחות אדם נוסף", נכתב בביקורת.

עו"ד פיני מוסקוביץ', היועץ המשפטי של העמותה לקידום ולמימוש זכויות נפגעי מחלת הגזזת בישראל, אמר ל–TheMarker: "לא נותנים לנו להיכנס לוועדות בתל השומר ובבאר שבע, כשבחיפה ובעפולה נותנים לנו. בביטוח לאומי אין דבר כזה - לכל אדם יש זכות לייצוג. אני יודע גם שניסו להשפיע על יו"ר הוועדה בחיפה שיפסיק לאשר לעורכי הדין להיכנס, אבל הוא סירב".

עוד אמר מוסקוביץ': "אני רוצה להיות עם התובעים בוועדות כדי שאדע שהבדיקה מבוצעת. זה לא הגיוני שאדם נכנס לוועדה ויוצא אחרי חמש דקות, לאחר ששלושה רופאים כביכול בדקו אותו. כשאנחנו שולחים תובע לרופא פרטי - עור או פסיכיאטר - הבדיקות אורכות חצי שעה או 45 דקות. נכון שהם עוברים גם על התיק, אבל עדיין לא הגיוני שבדיקה רפואית גורלית תהיה קצרה כל כך". הוא סבור ש"כניסה שלנו לוועדה תגרום לרופאים לעשות בדיקה יסודית יותר, ויכול מאוד להיות שנחסוך גם את הצורך להגיע לוועדת ערר".

"מה קורה כשכל חברי הוועדה הם גברים?"

גם באגף לביקורת פנים תוהים. "אם ניתן לדרוש מתובע לפשוט את בגדיו, להסיר את כובעו, להציג בפני צוות רפואי אזורים מוצנעים בגופו ולעתים אזורים אינטימיים או אזורים הגורמים לו בושה לאור מחלתו, צלקות, פגעים, כיצד זה ניתן שלא לכבד את צרכיו ואת רצונו להיות מלווה באדם נוסף?", הם שואלים בדו"ח, ומוסיפים: "מה קורה כאשר כל חברי הוועדה הם גברים והנבדקת היא אישה?"

עוד מזכירים באגף הביקורת כי בוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי, בוועדות המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, בוועדות שיקום ועוד, "נהוג לאפשר לתובע להיות מלווה במלווה מכל סוג שהוא לבחירתו". גם אנשי אגף הביקורת שביקשו להיכנס לחדרי הוועדות, בהסכמת הנבדק, נתקלו בסירוב. אף שמנכ"ל משרד הבריאות הקודם, פרופ' רוני גמזו, אישר להם להיכנס לוועדות, המרכז לגזזת התנגד לכך נחרצות, וכן סירב לאפשר לאנשי הביקורת לעיין בהחלטות ועדות המומחים.

ההתנגדות הגיעה גם מכיוון השופטים בדימוס, יושבי ראש של ועדות המומחים, בשני מכתבים. השופטים בדימוס הבהירו במכתבים חד־משמעית שהשתתפות המבקרת בישיבות ועדת המומחים אסורה בתכלית. "על פי נוהג שהתגבש במשך שנים, מלבד הנפגע הטוען לעצמו, אפילו עורך דין מטעמו אינו משתתף בפועל בדיוני ועדת המומחים", הם הסבירו.

אגף הביקורת מתייחס בחומרה לדברים: "אמירה זו שנכתבה על ידי שופטים בישראל מעוררת סימני שאלה - עקב ההתנהלות שמנעה כניסת כל גורם מטעם התובע". לסיכום, נכתב בדו"ח שהמרכז לגזזת, כולל יושבי ראש ועדות המומחים, "הערימו קשיים רבים על הביקורת בין השאר על ידי מניעת אפשרות לקבל מידע - אף שהיתה הסכמה של תובעים ובאי־כוחם, וחרף בקשה שהביקורת תצפה בוועדות לאור תלונות על אופן התנהלותן".

"אל תמהרו להטיל דופי בשופטים"

בתגובה לדברים, אמרו במרכז לגזזת כי "התנגדות לנוכחות (מלווה) בוועדות באה בראש ובראשונה מצד רופאי וחברי הוועדה. ידוע לנו שהשופטים והרופאים מוועדות המומחים שלחו מכתב למנכ"ל המשרד שבו נימקו את התנגדותם".

עוד נמסר מהמרכז כי "בדיקה מול הביטוח הלאומי הראתה שגם בביקורות שנערכו שם לא היתה כניסה לחדרי הוועדות...בדיקת יעילות ואיכות מתבצעת גם באמצעות בדיקת תיקים ומדדים. לפיכך, אל תמהרו להטיל דופי בשופטים בישראל לפני שקיבלתם חוות דעת משפטית ראויה".

האיש החזק במרכז לגזזת

מעל לדו"ח כולו מרחפת דמותו של אלי שחר, מנהל המרכז לגזזת. שחר מנהל את המרכז לגזזת מאז הקמתו לפני 20 שנה, והוא האיש החזק במקום. בדו"ח מצוין כי מלבד כל הכשלים שנמצאו בעבודת המרכז שבאחריותו, שחר לעתים גם חרג מסמכויותיו והתערב אישית בהחלטות הוועדות הרפואיות של המרכז.

כך, למשל, מצוין בדו"ח כי לביקורת נמסר שלא פעם התקבלה שיחת טלפון משחר תוך כדי ישיבת ועדה. "שיחה זו מטה את החלטת הוועדה גם לאחר שהתקבלה, ונמסר כי לא פעם שונו החלטות בעקבות התערבות מנהל המרכז", נכתב בביקורת. בנוסף, דיווחו אנשי הביקורת שרופאים אמרו להם דברים בסגנון 'אלי שחר אסר עלינו'.

"אמירות כאלה מצביעות על מעורבות עמוקה של גורם שאין לו הסמכות והרשות לכך, ומרוקנת מתוכן את מעמדם, סמכותם ומומחיותם של המומחים המכהנים כחוק בוועדות", נכתב בדו"ח.

הדו"ח מסייג ואומר כי מקרים שכאלה אירעו בעיקר בוועדות שמתקיימות במבנה המרכז שבתל השומר. שחר הכחיש כי יצר קשר טלפוני עם יושבי הוועדה או התייצב בחדרי הוועדות, מלבד במקרה בודד וחריג.

באחרונה הגיע שחר לגיל פרישה, אבל כהונתו הוארכה על ידי משרד הבריאות בשלושה חודשים ולאחר מכן בחודש נוסף, לבקשת סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, שביקש "ללמוד את הדו"ח". השבוע הסתיים המכרז להחלפתו, ולתפקיד נבחר יניב תייר.

המרכז הלאומי לפיצוי נפגעי הגזזת - ביתן 17 (צילם: עופר וקנין)

המרכז הארצי לפיצוי נפגעי הגזזת - הבזבוז הגדול