יום שישי, 19 בדצמבר 2008

חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי-נפש ונעדרים), תשט"ו-1955

1. הגדרות
בחוק זה -
"בית-משפט" - לרבות בתי-דין, ועדות וגופים אחרים המוסמכים כדין לעניני-שיפוט, ולמעט בית-משפט הדן בפלילים;
"קטין" - מי שלא מלאו לו 18 שנה;
"נידן קטין" - ענין העומד להכרעה בבית-משפט, ושבהכרעתו חייב או רשאי בית המשפט להביא בחשבון קטינותו של קטין, אף שהקטין אינו בעל-דין;
"נידן חולה-נפש" - ענין העומד להכרעה בבית-משפט, ושבהכרעתו חייב או רשאי בית המשפט להביא בחשבון את מחלתו של חולה הנפש, אף שחולה הנפש אינו בעל-דין;
"חולה נפש" - לרבות לקוי בשכלו;
"נידן נעדר" - ענין העומד להכרעה בבית משפט, ושבהכרעתו חייב או רשאי בית המשפט להביא בחשבון את העובדה שאדם פלוני נעדר מישראל או שמקום מגוריו אינו ידוע, אף שהאדם אינו בעל דין.
2. צו לפקיד סעד
רשאי בית המשפט לצוות על פקיד-סעד לחקור בנידן קטין ולחוות דעתו בתסקיר בכתב.
3. סמכויות פקיד סעד
נצטווה פקיד-סעד כאמור בסעיף 2, רשאי הוא, לצורך הכנת תסקירו, להיכנס לכל מקום בו נמצא או עשוי להימצא הקטין או חולה הנפש ולחקור כל אדם שהוא סבור שיש לו ידיעות הנוגעות לקטין או לחולה הנפש, וחייב הנחקר לענות לפקיד הסעד תשובות כנות ומלאות, אך אין הוא חייב לעשות כן אם התשובה עלולה לגולל עליו אשמה פלילית.
4. מסירת תסקיר פקיד הסעד לבעלי הדין
התסקיר שהגיש פקיד הסעד כאמור יימסר לבעלי הדין ובית המשפט ישמע כל טענה שבפיהם לכתוב בתסקיר אם לא ציווה בית המשפט, מטעמים מיוחדים, שאין לגלות את תוכן התסקיר, כולו או מקצתו.
5. חקירת פקיד הסעד
א. בית-משפט רשאי, בכל שלב של הדיון, לצוות על פקיד-סעד לבוא ולהיחקר בפניו בנידן קטין, אף אם לא נצטווה למסור תסקיר כאמור בסעיף 2.
ב. הוראות בסעיף 4 יחולו על חקירה לפי סעיף זה, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
6. אין מערערים על דרך עריכת התסקיר
הטענה כי תסקיר שהגיש פקיד-סעד לא נערך לפי הוראות חוק זה, לא תשמש עילה לערעור.
7. דין חולה נפש
הסמכויות הנתונות בחוק זה לבית-משפט ולפקיד-סעד בנידן קטין, נתונות לו גם בנידן חולה-נפש, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
8. סמכויות היועץ המשפטי לממשלה
רשאי היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו, אם הוא סבור שטובת קטין, חולה-נפש או נעדר דורשת זאת, לפתוח בכל הליך בבית-משפט, וכן להתייצב ולטעון בכל משפט שבו נדונים נידן קטין או נידן חולה-נפש או נידן נעדר.
9. מינוי פקיד סעד
שר הסעד ימנה עובדים סוציאליים כפקידי-סעד לצורך חוק זה וכן פקיד-סעד ראשי; פקידי הסעד יפעלו לפי הנחיותיו של פקיד-סעד ראשי, בדרך כלל או לענין מסויים; חלק פקיד-סעד על ההנחיות לענין מסויים, ישוב פקיד הסעד הראשי ויכריע בדבר לאחר שקיים התייעצות בענין זה עם פקיד הסעד ועם גופים אחרים שמצא לנכון.
10. ביצוע ותקנות
שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו

יום חמישי, 18 בדצמבר 2008

תסקיר סעד - חוות דעת אובייקטיבית או מסמך שיווקי תעמולתי

פקיד הסעד לסדרי דין מצטווה ע"י בית משפט לחקור חסוי/קטין ולחוות דעתו בתסקיר בכתב. פקיד הסעד לסדרי דין הנו למעשה פקיד של בית משפט המבצע חקירה עבור השופט, וירשום את העובדות מסקנות והמלצות בתסקיר.
הלקוח של פקיד הסעד הוא השופט, המוצר הוא התסקיר, העבודה הנה חקירה, הנחקרים הם בני המשפחה, החוקר הוא פקיד הסעד. יש לציין כי כל העובדים הסוציאליים של לשכות הרווחה, קופת חולים, בית חולים יסייעו לפקיד הסעד לקדם חקירתו ע"פ דרישתו. פקיד הסעד גם יפנה לשכנים, מעסיקים, חברים של בני המשפחה לקידום חקירתו. פקיד הסעד ישאל שאלות מכוונות ויביע באופן ישיר, או עקיף את עמדתו על בן משפחה זה או אחר.
תוצאות החקירה הן בד"כ המלצות על פרוק המשפחה, הפניית בן משפחה למשפחת אומנה, אימוץ, מוסדות סיעודיים פסיכיאטריים, הסדרי ראייה ועוד. משום כך יפעל פקיד הסעד לגבות עצמו יתאם המלצותיו טרם כתיבת התסקיר עם גורמי רווחה שונים כגון: ממונה ישיר, פקיד סעד מחוזי, מנהל הלשכה, פקיד סעד ראשי, ועדת החלטה ועוד.

פקיד הסעד ניגש אפוא לכתיבת התסקיר כאשר:
  • המלצותיו מגובשות ומגובות עם גורמי הרווחה במשרד.
  • פקיד הסעד אינו כפוף לסדרי דין, לא מחוייב לראיות, לא מחוייב לתצהיר,וכל עבודתו לרבות ההליך השיפוטי נעשה בדלתיים סגורות ללא פיקוח וביקורת ציבורית
  • יש לו הגנה על לשון הרע, פגיעה בפרטיות ע"פ חוק. (ראה תסקיר פקידת סעד בתיה זכי - תביעה על לשון הרע ופגיעה בפרטיות)
  • גורמי הרווחה במשרד יתמכו בו תמיכה מלאה בכל תלונה או האשמה אפשרית.
  • בתי המשפט כשיטה מקבלים את המלצותיו מאחר והן יודעים כי כל מערך הרווחה תומך בו ואף שופט אינו רוצה להראות כיוצר בעיות.
  • פקיד הסעד מתואם עם בני המשפחה התומכים בהמלצותיו, ומפקיר את בני המשפחה אשר אינם מסכימים עם המלצותיו.
התסקיר אפוא הוא כלי שנועד להצביע לבית המשפט את רצונם של גורמי הרווחה. פקיד הסעד ינצל את כל האמצעים ברשותו להוכיח המלצותיו. התסקיר יכתב בלשון בוטה, רכילותית, ולשון הרע. פקיד הסעד יעצים עניינים פעוטים, ויגמד/ימסך עניינים מהותיים לפי הצורך. פקיד הסעד ירשום גרסאות מופרכות של בני משפחה אחד נגד השני בלי לאמת או לבדוק. פקיד הסעד אמור לכתוב את התסקיר באובייקטיביות, אך באופן מעשי התסקיר הנו מגמתי ותעמולתי אשר נועד להראות ולהתריע לבית המשפט את רצונם של גורמי הרווחה.
בכתב תביעה של עובדת סוציאלית תואר שני נגד פקידת סעד בתיה זכי שכתבה תסקיר בעניינה נרשם: "עיון במסמך הותיר אותי פעורת פה והמומה שכן במקום לפרט שיקולים ענייניים ביחס לקביעת הסדרי הראיה,... כלל המסמך פרסום כוזב אודות אישיותי וכוונותיי בגדר לשון הרע גרידא." נטען כי התסקיר לא היווה עבודה סוציאלית מקובלת אלא הסתמכות על השערות ואינטרפטציות אישיות של הנתבעת (פקידת הסעד) תוך אימוץ גורף של הבדותות והכזבים של הבעל. התובעת טענה כי בכך ביצעה פקידת הסעד עוולה של לשון הרע כלפיה, בייחוד כאשר השוותה בין התובעת לבין בהמה כאשר קבעה בתסקיר שנישאה לבעל כאשר היא מוכנה מראש "להרבעה" על ידו. עוד הסיקה הנתבעת מסקנות חסרות אחיזה במציאות ללא כל בסיס עובדתי לפיהן כביכול ". התובעת הגישה חוות דעת של מומחה לאתיקה מקצועית שנערך על ידי ד"ר גרשון ב. גרונפלד הקובעת כי "התסקיר מבחינת מבנהו, תוכנו שפתו וסגנונו אינו הולם את אמות המידה הערכיות והמקצועיות של מקצוע העבודה הסוציאלית". צורפה חוות דעת נוספת של ד"ר מילי מאסס, מומחית בעבודה סוציאלית לפיה התסקיר אינו עומד בקריטריונים של תסקיר ולא ברורה כלל מטרתו של המסמך.
תגובת הנתבעת פקידת הסעד: טענה שרשמה את הדברים שנאמרו לה בהתאם לנוהג המקובל, וכן שהיא לא גרמה כל נזק בעריכת התסקיר ואינה אחראית להחלטות בית המשפט שניתנו בעקבותיו.
ידוע על מקרה שבו פקיד הסעד כתב שקרים מהותיים בתסקיר על מנת לקדם את עמדותיו התסקיר. פקיד הסעד רצה למנות אפוטרופוס לחסוי בעוד מתנהל הליך פלילי נגד האפוטרפוס על תקיפת החסוי. פקיד הסעד סילף בתסקיר את העובדה כי החסוי הגיש את התלונה במשטרה נגד האפוטרופוס ורשם כי מישהו אחר הגיש. פקיד הסעד גם הפקיר את החסוי בעניין סגירת ההליך הפלילי נגד האפוטרופוס.
תסקיר פקידת הסעד הנו מסמך תעמולתי שיווקי של רצונם גורמי הרווחה. התסקיר מעצים ומעמיק את הסכסוך המשפחתי ופוגע בבני המשפחה החלשים. התסקיר אינו מציג את המציאות באובייקטיביות אלא מציג אותה באופן מעוות מאחר ומטרתו מימוש החלטות גורמי רווחה שנתקבלו כבר בעניין.

קישורים: 
דוח סלונים נבו - עבודתן של פקידות הסעד לסדרי דין (הדו"ח המלא) דו"ח סלונים נבו: ליקויים מהותיים בהתנהלות פקידי סעד לסדרי דין
פקידת סעד ראשית לסדרי דין - רונית צור
תסקיר פקידת סעד - תביעה על לשון הרע ופגיעה בפרטיות
פקידת סעד סדרי דין - עבודה סוציאלית או פקידת בית משפט
פקידת סעד ארצית לחוק הנוער חנה סלוצקי: "משרד הרווחה רודף אחרי פסיכיאטרים מחוזיים על מנת לקבל חוות דעת לאשפוז"

"ועדת החלטה" ופקיד הסעד - שיקולים זרים וניגוד עניינים להוצאת הילד מהבית

בתי משפט לענייני משפחה ונוער - אי צדק בדלתיים סגורות
פקידי הרווחה - מלכודות, מחטפים, והתנהלות לקויה מול הורים בקבלת החלטות על גורל ילדיהם

יום שני, 15 בדצמבר 2008

פקידת סעד סדרי דין - עבודה סוציאלית או פקידת בית משפט

פקידת סעד סדרי דין - עבודה סוציאלית או פקידת בית משפט עבודה סוציאלית ע"פ הגדרתה בחוק העובדים הסוציאליים סעיף 2 היא: "משלח יד, לשיפור תפקודם האישי והחברתי של הפרט, המשפחה והקהילה בדרך של טיפול, שיקום, ייעוץ והדרכה הנעשים בדרך כלל בידי עובד סוציאלי ". העובד הסוציאלי מועסק כדי ליצור שינוי מתוכנן בהתאם לידע שברשותו, עקרונותיו, ערכיו המקצועיים וניסיונו האישי. השינוי מעוצב ע"פ ציפיות הלקוח, בשיתוף הלקוח הוא קובע את מטרות ההתערבות ופועל להשגתן. מקצת תפקיד העובד הסוציאלי: אבחון בעיות, הדרכת לקוח, ליווי הלקוח, גישור ופישור בין צדדים, תכנון פעולות. ע"פ כללי אתיקה של עובדים סוציאליים יפעל העובד הסוציאלי במסירות, בנאמנות ותוך שמירה על כבוד הלקוח ועל ערכיו התרבותיים, ינהג כלפי הלקוח בהגינות, בלא משוא פנים ובלא אפליה.

פקיד הסעד  (עובד סוציאלי לחוק) הנו עובד סוציאלי אשר נצטווה ע"י בית משפט לחקור בקטין ולחוות דעתו בתסקיר . פקיד הסעד מגיש את התסקיר לבית המשפט, ובעלי הדין רשאים לעיין בתסקיר ולחקור את פקיד הסעד. תפקידו של פקיד הסעד לסדרי דין (עובד סוציאלי לסדרי דין) הנו חלק מהליך שיפוטי, ומוגדר בחוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי-נפש ונעדרים), תשט"ו-1955. תסקיר פקיד הסעד מוגן נגד לשון הרע ופגיעה בפרטיות.

קיימים הבדלים מהותיים בין עבודה סוציאלית לעבודתו של פקיד הסעד לסדרי דין:
  • בעבודה סוציאלית הלקוח הוא המטופל האזרח, והמוצר הוא השיפור הסוציאלי בחייו. בעבודת פקיד הסעד הלקוח הוא בית משפט לענייני משפחה, והמוצר הוא תסקיר הסעד.

  • העבודה הסוציאלית נעשית בשיתוף עם הלקוח, ע"פ רצונו ובהסכמתו. תוצאות עבודת פקיד הסעד הם צווים של בית משפט.

  • בעבודה סוציאלית יש ליווי הלקוח לאורך כל תהליך השינוי. עבודת פקיד הסעד היא רק לתקופת צו בית המשפט, ואין בה ליווי של האזרח ע"י פקיד הסעד.

  • בעבודה סוציאלית הלקוח יכול לעצור את הטיפול בכל רגע. בעבודת פקיד הסעד לאזרח אין שליטה, פקיד הסעד פועל מתוקף חוק, ו/או צו בית משפט.

  • בעבודה סוציאלית היחס ללקוח הוא ע"פ כללי אתיקה, מסירות, נאמנות, כבוד, והגינות. בעבודת פקיד הסעד ההתייחסות לאזרח היא ע"פ צרכי החקירה לתסקיר. לפקיד הסעד הגנות בפני לשון הרע, ופגיעה בפרטיות. פקיד הסעד אינו מחויב לכללי האתיקה בכל הנכתב בתסקיר.

  • בעבודה סוציאלית הלקוח הוא הקובע את סוג הטיפול, המטפל, עיתוי הטיפול. עבודת פקיד הסעד הנה טכנית, ע"פ מה שנכתב בצו בית המשפט.

  • בעבודה סוציאלית מדדי ההצלחה הם שביעות רצון הלקוח, והשיפור במצבו. מדדי הצלחתו של פקיד הסעד הוא הגשת התסקיר במועד, ואימוץ המלצות התסקיר בבית המשפט.

  • בעבודה סוציאלית אחריות הטיפול היא של המטפל העובד הסוציאלי, והמטופל הלקוח. אחריותו של פקיד הסעד היא הגשת תסקיר לבית המשפט במועד כדי שבית המשפט יאמץ המלצותיו.
  • בעבודה סוציאלית העבודה היא שקופה וגלויה כלפי הלקוח. פקיד הסעד מתייחס לאזרח ע"פ מעמדו המשפטי, וכן מספק אינפורמציה אודותיו ללא ידיעתו לועדת החלטה אשר קובעת את גורלו וגורל משפחתו.
במאי 2009 פורסם דוח סלונים-נבו על עבודתן של פקידות הסעד לסדרי דין.
פקידת סעד לסדרי דין אינה עובדת סוציאלית: "לפקידות הסעד ברשויות המקומיות תפקיד מקצועי ייחודי ושונה מכל התפקידים האחרים בלשכת הרווחה. מדובר בהתערבות קצרת טווח שעיקרה חקירה ושאין לה שום קשר עם נזקקות
או טיפול רגיל של העובדות הסוציאליות. למנהלות הלשכות אין די ידע בתחום זה ולכן הן גם אינן שותפות ואין מעורבות בעבודתן המקצועית של פקידות הסעד".
.
פלייליסט - אזרחים מספרים על פקידות סעד

.
קישורים:

יום שבת, 13 בדצמבר 2008

תסקיר פקידת סעד

בית המשפט רשאי לצוות על פקיד-סעד לחקור בנידן קטין ולחוות דעתו בתסקיר בכתב, בהתאם לחוק הסעד לסדרי דין סעיף 2. פקיד סעד לסדרי דין, שהוא עובד סוציאלי בהכשרתו חוקר את בני המשפחה, וחווה דעתו בתסקיר שאמור לכלול עובדות, מסקנות, והמלצות.
פקיד הסעד יגבש המלצותיו על סמך העובדות שחקר ובדק. התסקיר מוגן על פגיעת לשון הרע ופגיעה בפרטיות. ניתן להזמין פקיד סעד להיחקר על תסקירו ולעמתו עם כל טענה ביחס להליך הכנת התסקיר, מסקנותיו והמלצותיו.
נצטווה פקיד-סעד ע"י בית משפט לערוך תסקיר, רשאי הוא, לצורך הכנת תסקירו, להיכנס לכל מקום בו נמצא או עשוי להימצא הקטין או חולה הנפש ולחקור כל אדם שהוא סבור שיש לו ידיעות הנוגעות לקטין או לחולה הנפש, וחייב הנחקר לענות לפקיד הסעד תשובות כנות ומלאות, אך אין הוא חייב לעשות כן אם התשובה עלולה לגולל עליו אשמה פלילית.
התסקיר שהגיש פקיד הסעד כאמור יימסר לבעלי הדין ובית המשפט ישמע כל טענה שבפיהם לכתוב בתסקיר אם לא ציווה בית המשפט, מטעמים מיוחדים, שאין לגלות את תוכן התסקיר, כולו או מקצתו.
התסקיר מוזמן בהוראת בית המשפט לענייני משפחה כחלק חיוני מהליך משפטי. בחוק איסור לשון הרע, וחוק הגנת הפרטיות ישנה שורה של הגנות, וביניהן סעיף 13(5) בחוק איסור לשון הרע השולל אפשרות להגיש תביעת לשון הרע אודות פרסום הנעשה במסגרת הליך משפטי לרבות הרשום בתסקיר, לפיכך מקובל כי התסקיר רווי בדברי רכילות, ולשון הרע.
פקיד הסעד יודע כי הדיון בבית משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות ואינו נתון לביקורת הציבורית, לפקיד הסעד הגנה מפני לשון הרע ומפני פגיעה בפרטיות בכל אשר יאמר בבית המשפט ו/או יכתוב בכל מסמך שיגיש לבית המשפט לרבות התסקיר. יש לזכור כי כתיבת התסקיר אינה עבודה סוציאלית אלא עבודת של פקיד בית משפט ע"פ צו שופט. יש לזכור גם כי החלטת השופט אינה כפופה לראיות או הוכחות כלשהן. פקיד הסעד ניגש לכתיבת התסקיר כאשר הוא כבר מגובש עם החלטתו והמלצותיו, כפי שסיכם עם הממונים עליו או בוועדת החלטה, לפיכך התסקיר אינו חוות דעת אובייקטיבית אלא מסמך תעמולתי שיווקי. כן בבכתב תביעה על לשון הרע ופגיעה בפרטיות של עובדת סוציאלית תואר שני נגד פקידת סעד שכתבה תסקיר בעניינה כתבה התובעת: "עיון במסמך הותיר אותי פעורת פה והמומה שכן במקום לפרט שיקולים עניניים ביחס לקביעת הסדרי הראיה,... כלל המסמך פרסום כוזב אודות אישיותי וכוונתיי בגדר לשון הרע גרידא". התובעת טענה כי בכך ביצעה פקידת הסעד עוולה של לשון הרע כלפיה, בייחוד כאשר השוותה בין התובעת לבין בהמה כאשר קבעה בתסקיר שנישאה לבעל כאשר היא מוכנה מראש "להרבעה" על ידו. עוד הסיקה הנתבעת מסקנות חסרות אחיזה במציאות ללא כל בסיס עובדתי לפיהן כביכול "האופן שבו הגיעו התאומות המקסימות לעולם, בהזרעה תוך רחמית מעורר תמיהה!". התובעת הגישה חוות דעת של מומחה לאתיקה מקצועית שנערך על ידי ד"ר גרשון ב. גרונפלד הקובעת כי "התסקיר מבחינת מבנהו, תוכנו שפתו וסגנונו אינו הולם את אמות המידה הערכיות והמקצועיות של מקצוע העבודה הסוציאלית". צורפה חוות דעת נוספת של ד"ר נילי מסס, מומחית בעבודה סוציאלית לפיה התסקיר אינו עומד בקריטריונים של תסקיר ולא ברורה כלל מטרתו של המסמך. תגובת הנתבעת פקידת הסעד: טענה שרשמה את הדברים שנאמרו לה בהתאם לנוהג המקובל.
פקיד הסעד יפגש עם בעלי הדין ויחקור אותם לצורך הכנת התסקיר. בנוסף יפגש עם גורמים נוספים בסביבת הקטין/חסוי, שכנים, רופא משפחה, בית ספר, מקום עבודה של בעלי הדין ועוד. שאלותיו של פקיד הסעד הם שאלות מכוונות, כלומר פקיד הסעד יכוון את הנשאל איזה תשובה הוא מצפה ממנו. פקיד הסעד אינו מתעד את החקירה בהקלטה או חתימת הנחקר על סיכום החקירה, דבר אשר מאפשר לו לסלף את עובדות שאמרו לו הנחקרים. שלב החקירה גם מהווה סיכון לקטין/חסוי שיכשל בתגובתו, מאחר ופקיד הסעד עלול להתגרות בו. ידוע על פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי מלשכת הרווחה בבת ים (מנהלת רחל וידל) אשר באו ל"ביקור בית" בימי מלחמת לבנון השניה לצורך הכנת התסקיר על חולת אלצהיימר בעוד בנה מגויס בצו 8, בביקור ארעה תקרית מצערת לטענת פקידת הסעד אשר המליצה על מתן טיפול פסיכיאטרי תרופתי לחולת האלצהימר. בשלב הכנת התסקיר יש גרימת נזק לבני המשפחה.
פקיד הסעד יכתוב בתסקיר את העובדות ששמע, ראה, מסקנות והמלצותיו. פקיד הסעד ישתמש בלשון הרע, פגיעה בפרטיות, דברי רכילות של בעל דין זה על אחר ללא ביסוס ראייתי או הוכחה כלשהי. לפקיד הסעד אין כל בעיה להגיש את התסקיר האיחור גם אם הדבר מסב נזק לבעלי הדין, ידוע על עשרות הורים שאינם רואים את ילדיהם חודשים רבים עקב עיכוב פקידי סעד בהגשת תסקירים.
מקובל כי שופט בית המשפט מקבל כשיטה את התסקיר על המלצותיו. זוהי האפשרות הכי טובה מבחינת בתי המשפט ורשויות הרווחה. שהרי המשפט נעשה ב"דלתיים סגורות" רחוק מהביקורת הציבורית. מה גם שאין צורך בראיות או הוכחות כלשהן בבית משפט לענייני משפחה. בעל דין המצפה כי השפיות והאמת תנצח בבית המשפט עוד יתבדה כאשר השופט בסיכום לקוני יאשר את המלצות התסקיר לאחר שעיין בתיק. נשיא בית המשפט העליון השופט לנדוי אמר: "מה שאינו פומבי חייב להיות מושחת".
שופט אשר לא יקבל את התסקיר או ינזוף בפקיד הסעד על התנהגותו עלול לסבול מנקמת משרד הרווחה ש"יתרשל" כאשר יתבקש בעתיד להגיש תסקירים ועל-ידי יצירת סחבת ישאיר את השופט חסר אונים.
.
במאי 2009 פורסמו בדו"ח סלונים- נבו ליקויים מהותיים בעבודתם של פקידי הסעד לסדרי דין: ניגוד עניינים, כתיבת עובדות בתסקיר ללא וידוא או ניסיון הפרכה, אי מתן אפשרות ללקוח אפשרות להתייחס לתסקיר טרם מסירתו לבית המשפט, אימוץ מלא של התסקיר על המלצותיו ע"י בתי המשפט (חותמת גומי), העדר מעקב, פיקוח ובקרה, אי קיום נהלים ועוד.

פלייליסט - פקידת סעד עובדת סוציאלית

.
קישורים:

ההתנהגות המלוכלכת של פקידת הסעד בתיה זכי מלשכת הרווחה חיפה - תביעה על לשון הרע ופגיעה בפרטיות

פקידת סעד מרכלת ומרעילה מפיה בבית משפט לענייני משפחה - אילוסטרציה
פקידות הסעד נוהגות להרבות להשתמש בתסקיר בלשון הרע, פגיעה בפרטיות עד כדי רצח אופי. הסיבה לכך היא כי זה מותר להן ע"פ חוק, וזה מקדם את סיום התיק בטיפולן, שכן בלשון הרע והרכילות הן משתמשות על מי שחולק עליהן בתסקיר, מדובר בניצול לרעה של הגנת לשון הרע ופגיעת הפרטיות בחוק.
מרץ 2008  - ההתנהגות המזוהמת של עובדת סוציאלית לסדרי דין מלשכת הרווחה חיפה - בתיה זכי ת.ז 10709855.
עובדת סוציאלית בעלת תואר שני תבעה פקידת סעד בתיה זכי מלשכת הרווחה חיפה. בפסק הדין טענה התובעת על התסקיר : "עיון במסמך הותיר אותי פעורת פה והמומה שכן במקום לפרט שיקולים עניניים ביחס לקביעת הסדרי הראיה,... כלל המסמך פרסום כוזב אודות אישיותי וכוונתיי בגדר לשון הרע גרידא." נטען כי התסקיר לא היווה עבודה סוציאלית מקובלת אלא הסתמכות על השערות ואינטרפטציות אישיות של הנתבעת (פקידת הסעד בתיה זכי) תוך אימוץ גורף של הבדותות והכזבים של הבעל. התובעת טענה כי בכך ביצעה פקידת הסעד עוולה של לשון הרע כלפיה, בייחוד כאשר הישוותה בין התובעת לבין בהמה כאשר קבעה בתסקיר שנישאה לבעל כאשר היא מוכנה מראש "להרבעה" על ידו. עוד הסיקה הנתבעת (בתיה זכי) מסקנות חסרות אחיזה במציאות ללא כל בסיס עובדתי לפיהן כביכול "האופן שבו הגיעו התאומות המקסימות לעולם, בהזרעה תוך רחמית מעורר תמיהה!". התובעת טענה כי הנתבעת קבעה מסקנות לגביה בניגוד לסמכות ובניגוד לכל כלל עריכת תסקיר בפני בית משפט כי "...הדברים [הכוונה לכניסה להריון באמצעות הטיפול] נעשו בחופזה, לאחר תקופת נישואין כה קצרה. גם בעניין זה התרשמתי מחוסר יושר, מתחמנות ומתחבולות (אין ספק שעובדת שייכותה של רבקה בעבודה לבית חולים רמב"ם הקלה על הדברים)" ו-" התרשמתי שמדובר בתוכנית מוכנה מראש ל'הרבעה' כדי למצות את העניין האמיתי של [התובעת[ בנישואין אלו: דירה, בטחון כלכלי, וילדים". עוד נכתב בתסקיר כי "אגב איך קורה ש[התובעת] נשואה פעמיים לגברים צעירים עם בעיה מינית כה חמורה? האמנם היתה בעיה?" . נטען כי הנתבעת רמזה שהתובעת הינה אדם מושחת.

נטען כי המסמך אינו תסקיר כלל כמשמעותו בחוק או "במדע העבודה הסוציאלית, אלא מסמך עלוב ורדוד שנכתב על ידי פקידת סעד כמכתב רכילות, חסר כל הגינות מינימלית וחסר כל ערך מקצועי". נטען עוד כי בין בני הזוג היתה אלימות הדדית שלא היה ולא נברא אלא בדמיונה של הנתבעת שהאמינה לגרסאות המופרכות של הבעל.

התובעת הגישה חוות דעת של מומחה לאתיקה מקצועית שנערך על ידי ד"ר גרשון ב. גרונפלד הקובעת כי "התסקיר מבחינת מבנהו, תוכנו שפתו וסגנונו אינו הולם את אמות המידה הערכיות והמקצועיות של מקצוע העבודה הסוציאלית". צורפה חוות דעת נוספת של ד"ר נילי מסס, מומחית בעבודה סוציאלית לפיה התסקיר אינו עומד בקריטריונים של תסקיר ולא ברורה כלל מטרתו של המסמך.

תגובת הנתבעת פקידת הסעד: טענה שרשמה את הדברים שנאמרו לה בהתאם לנוהג המקובל, וכן שהיא לא גרמה כל נזק בעריכת התסקיר ואינה אחראית להחלטות בית המשפט שניתנו בעקבותיו.

השופט דניאל פיש זיכה את פקידת הסעד בגין לשון הרע. בסיכום פסק הדין רשם השופט: "הביטויים היוו חלק מתסקיר שהוכן בהוראת בית המשפט כחלק חיוני מהליך משפטי. בחוק איסור לשון הרע ישנה שורה של הגנות, וביניהן סעיף 13(5) השולל אפשרות להגיש תביעת לשון הרע אודות פרסום הנעשה במסגרת הליך משפטי :
לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי –
פרסום ע"י שופט, חבר של בית דין דתי, בורר, או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית על פי דין, שנעשה תוך כדי דיון בפניהם או בהחלטתם, או פרסום על ידי בעל דין, בא כוחו של בעל דין או עד, שנעשה תוך כדי דיון כאמור"

סוף דבר
פקידת הסעד בתיה זכי הרעילה מפיה רכילות, הבלים ודברי בלע בהעדר יכולת מקצועית לאיסוף עובדות אימותן והסקת מסקנות. פקידת הסעד בתיה זכי פגעה באמון הציבור במערכת בתי משפט לענייני משפחה וברשויות הרווחה. פקידת הסעד בתיה זכי דיברה בצורה מלוכלכת ורכלנית אשר אינה ראויה לעובד ציבור או במשרה מכובדת.

קישורים:

יום חמישי, 11 בדצמבר 2008

רונית צור - פקידת סעד ראשית לסדרי דין

דצמבר 2008 - תפקידה של פקידת הסעד הראשית מוגדר בתע"ס 3.20 סעיף : 15. פקיד סעד ראשי אחראי לביצוע פעולות הנובעות מן החוק לקביעת מדיניות בתחום סדרי דין תוך עדכון ובקרה על פקידי סעד מחוזיים ומקומיים, ע"פ החוק ומדיניות משרד הרווחה. פקיד סעד ראשי מכריע בין מחלוקות של פקידי סעד מחוזיים ומקומיים ובירור תלונות לאחר דיון מקצועי משותף.
כתובת למשלוח מכתבים:
פקידת סעד ראשית לחוק הסעד סדרי דין
משרד העבודה והרווחה, רח' יד חרוצים 10
ת.ד. 1260, ירושלים 93420
טל' (02) 670-8175 פקס (02) 670-8357
מייל : ronittz@molsa.gov.il
רונית צור - פקידת סעד ראשית לסדרי דין
סעיף 15.5 קובע כי באחריות פקיד סעד ראשית בירור תלונות.

רונית צור אינה מפרסמת אודות התלונות המועברות אליה לטיפול, כמה נדחו וכמה נמצאו מוצדקות, ניהול התלונות הנו ללא שקיפות. יש לציין כי אין באתר משרד הרווחה פרטים כלשהם אודות פקידת סעד ראשית.

יש לזכור כי כל תלונה על פקידי הרווחה תגרום נקמה של פקידי הרווחה נגד המתלונן. במאמר "מה לגבי טובת הילד" (רונן פז, NEWS1 מה- 11/10/2007) נרשם:
"אבות חוששים להלין וזאת מחשש לנקמתה של פקידת הסעד רונית צור. מי שהעז להלין על המערכת הוענש בפגיעה בקשר בינו לבין ילדיו מאחר שלא פרגן לפקידות הסעד. נתקלתי אפילו במקרה בו פקידות הסעד המליצו לבית המשפט למנוע קשר לא מפוקח ביו האב לבנו בן השלוש מאחר ויש חשש שהילד הקטן לא יאהב את פקידת הסעד. במקרה אחר התעקשה רונית צור בכתב כי פקידות הסעד באו לקראת האב והרחיבו לו את הסדרי הראיה עם ילדיו וזאת למרות שההפך הגמור הוא הנכון."

תשובות אופיניות לתלונות הנן לקוניות ללא התייחסות עניינית לטענות התלונה. דוגמאות: "תלונותיך נבדקו. פקידת הסעד פעלה כראוי", "פקידת הסעד פעלה ע"פ החלטות שיפוטיות" וכו'.
במאי 2009 פורסם דו"ח סלונים ומצא ליקויים מהותיים בתפקודתם של פקידי הסעד לסדרי דין אשר נבדקו בעבר ולא מטופלים ע"י המשרד מזה שנים: ניגוד עניינים, העדר פיקוח, אי קיום תקנות, כתיבת עובדות מהותיות בתסקיר ללא בדיקה, ועוד.
כן לדוגמא נכתב בדו"ח על זריית חול בעיני האזרח ע"י פקידת סעד ראשית רונית צור בכל הקשור לטיפול בתלונות על פקידי סעד לסדרי דין, וכך נכתב:
"לפי העדויות שקיבלנו, פקידות הסעד מסבירות לפונים, כי יש להם זכות לפנות בתלונה למנהל המחלקה לשירותים חברתיים, לפקידת הסעד המחוזית או לפקידת הסעד הארצית. בפועל תלונות רבות מגיעות לגורמים נוספים ומגוונים, כמו למשל, שר הרווחה, מנכ"ל המשרד, היחידה לפניות הציבור, מנהלת המחוז. לעיתים מגיעות גם תלונות אל הלשכה המשפטית, בבקשה לבדוק את הבסיס לפתיחת הליך משמעתי על פי חוק העובדים הסוציאליים. חלק מהמתלוננים מפנה את טענותיו למספר גופים בו זמנית. הטיפול בתלונות מעסיק אנשים רבים בתוך המערכת, ואף לא גורם אחד חיצוני ועצמאי. בסופו של דבר מתנקזות התלונות לשולחנן של פקידות הסעד המחוזיות או של פקידת הסעד הארצית, ונבדקות בתוך המערכת.
הלכה למעשה, הפיקוח המחוזי והארצי נותן גיבוי כמעט מוחלט לפקידות הסעד. במקרים רבים פקידת הסעד המחוזית או הארצית היו מעורבות בשלב מוקדם בעריכת התסקיר או הטיפול נשוא התלונות שהגיעו לשולחנן מאוחר יותר ושנמצאו על ידן בלתי מבוססות. הצדק ומראית פני הצדק מחייבים שתלונות על המערכת ועובדותיה ייבדקו על ידי גורם חיצוני ועצמאי, ושהלקוחות יונחו להפנות תלונות – ככל שישנן – לגורם החיצוני הנ"ל. ..."
קישורים:

יום רביעי, 10 בדצמבר 2008

חשוב לדעת על פקיד הסעד ועובד סוציאלי בלשכת הרווחה

  1. פקיד הסעד מציג אותך בפני בית המשפט, ועדות החלטה, מאבחנים ומטפלים, משרד הרווחה או כל גורם, פקיד הסעד גם מעורב וקובע הסדרי ראיה, טיפולים ועוד. פקיד הסעד יכול לכוון אירועים והחלטות
  2. לפקיד הסעד הגנה מלאה מפני לשון הרע, הוא יעליל בתסקיר ובבית המשפט על מי שירצה וכמה שירצה, השופט יתייחס אליו כאמין ואוביקטיבי.
  3. לפקיד הסעד הגנה מלאה מפגיעה בפרטיות, הוא יפיץ בתסקיר ובבית המשפט את כל מה שאמרת לו בחדרי חדרים.
  4. מה שאמרת לפקיד הסעד ולעובד הסוציאלי של לשכת הרווחה ישמש נגדך ו/או בני משפחתך.
  5. פקיד הסעד יכול לחייב אותך ו/או את הקטין/חסוי לקבל כל מיני טיפולים.
  6. פקיד הסעד נהנה מגיבוי מלא של כל מערך הרווחה, ערעור על חוות דעתו כמוה כערעור נגד כל מערך הרווחה.
  7. פקיד הסעד מוכר בבית המשפט, משפטים רבים היו ועוד יהיו בהם טיפל ויטפל.
  8. עומס התיקים בבתי המשפט לענייני משפחה משמש לטובתו של פקיד הסעד. השופט כשיטה מקבל בד"כ את המלצותיו של פקיד הסעד כמו שהן על מנת לקצר זמנים.
  9. עלויות המשפט היקרות משמשות לטובתו של פקיד הסעד. משפחות מעוטות יכולת לא יוכלו להילחם על הבאת הצדק לאור. משפחות רבות התרוששו והגיעו לפת לחם עקב מעללי פקידי סעד.
  10. קיומו של החסוי, ילד, משמש לטובתו של פקיד הסעד, והוא יכול להשתמש בו כבן ערובה להשגת מטרותיו, כגון איום בשליחתו למוסדות סיעודיים, פסיכיאטריים, ופנימיות.
  11. פקיד הסעד נמדד במספר התיקים בהם מטפל מידי שנה, כמות הכספים שמשרד הרווחה מקבל מהמדינה הם בהתאם למספר התיקים.
  12. לפקיד הסעד סמכות להוציא את הקטין/חסוי מרשותך אם הוא רואה לנכון.
  13. ישנם מקרים בהם פקיד הסעד מאיים בעקיפין עליך ועל עורך הדין שלך.
  14. תלונותיך על פקיד הסעד לא יזכו להתייחסות עניינית.
  15. פקידי הרווחה ינקמו במתלונן בדרך של הטלת מכשולים בהסדרי הראיה או כל אמצעי אחר.
  16. פקיד הסעד לסדרי דין הוא למעשה פקיד של בית משפט המכין תסקיר לבית משפט ע"פ צו.
  17. בכתיבת התסקיר, פקיד הסעד יעצים פרטים פעוטים ויתעלם מפרטים מהותיים, מטרתו היא לקדם המלצותיו בתסקיר.
  18. פקיד הסעד הוא עובד עירייה, מונחה ע"י משרד הרווחה, וחבר הסתדרות (איגוד העו"ס), יש לו שיקולים זרים בעניינים מקצועיים.
  19. לפקיד הסעד מוסר כפול, כל עוד הילד/חסוי בחזקתך הוא יחמיר, ויקשה, לאחר הוצאת הילד מחזקתך הוא יקל ויגמד.