06.05.2017 - לורי שם טוב , מוטי לייבל וצבי זר עצורים מזה כשבעים ימים ללא ייצוג עורך דין ומבלי שהוצגו בפניהם ראיות והנמקות על מעצרם הממושך. הפרשה החלה במעצרם ה- 27.02.2017 ע"י יחידת הסייבר של מחוז תל אביב בעילות שונות: סחיטה באיומים, הטרדה מינית, פגיעה בפרטיות ועוד, שמקורן בשיימיג לכאורה שהפיצו ברשת האינטרנט על שופטים, עורכי דין ועובדים סוציאליים. הארכות המעצר נמשכו בבית משפט השלום מעת לעת ע"פ הדפוס הקבוע: הטוען המשטרתי ניגש לשופט עלאא מסארווה בתחילת הדיון ומוסר לידיו חומר חסוי שרק השופט יכול לעיין בו, החשודים או באי כוחם דאז לא הורשו לעיין בחומר. באי כוחם של החשודים שאלו שאלות כאלו ואחרות את הטוען אולם לא יכלו ליזום חקירה נגדית אפקטיבית מאחר וחומר הראיות לא הונח בפניהם, או שהטוען המשטרתי לא ענה לשאלות עקב החיסיון. בסוף הדיון מסכם השופט עלאא מסארווה את חומרת מעשיהם של החשודים כאשר מדיון לדיון הוא מטפס בדרגות החומרה.
הארכות המעצר של החשודים עד הגשת כתב האישום לוותה בכתבות בתקשורת הכתובה והמשודרת תוך כינוי המעשים לכאורה של החשודים כ"טרור ברשת", "כנופיה" ועוד. לדוגמא בחדשות 2 ב- 10.03.2017 (שישי בלילה) שודרה כתבה שכותרתה "הכנופיה שעבדה בלהכפיש אנשים". בכתבה שאורכה כ- 10 דקות תוארו מעשים ה"נוראים" לכאורה שהחשודים עשו. כל זאת מבלי שהחשודים נחשפו לראיה כלשהי על מעשיהם או שניתנה להם או לבאי כוחם האפשרות להגיב בצורה אפקטיבית על החשדות הקשים נגדם.
ב- 06.04.2017 הוגש כתב אישום של כ- 150 עמודים לבית המשפט המחוזי נגד שלושת הנאשמים. כתב האישום כלל אישומים על מעשים לכאורה של החשודים שנעשו גם לפני חודשים ושנים ואשר המשטרה יכלה לפעול נגדם. בשלב זה הופסק ייצוגם של הנאשמים בשל קושי למימון. הייצוג הועבר לסנגוריה הציבורית אשר עד עצם היום לא מינתה ייצוג משפטי לנאשמים. וכך יושבים החשודים ביום ה- 70 יום למעצרם ללא ייצוג עורך דין ומבלי שהוצג בפניהם חומר הראיות הקושר אותם לאישומים השונים, או הנימוקים המחייבים המשך מעצרם.
הפרקליטות בשיטת הסלמי ממשיכה לנגוס בזכותם של הנאשמים לראות את חומר החקירה וזכותם להגן על עצמם. כן לדוגמא בדיון שנערך בבית משפט מחוזי ב- 04.05.2017 הודיעה הפרקליטות כי חלק מחומר החקירה היא תעביר לסנגורים ולא יועבר בסריקה הרגילה. השופט בני שגיא החליט כי חומר החקירה בשלב יוצג לעיני הסנגורים בלבד. הפרקליטות הודיעה כי סריקת חומר הראיות לכשיתבקשו ימשך כחודש ימים.
70 ימי מעצר והנאשמים אינם מיוצגים ואינם מורשים לעיין בתיקי הראיות נגדם ולכן אינם מסוגלים להגן על עצמם. מאידך בפני התקשורת הכתובה והמשודרת הועבר והודלף בצורה מדודה ומתוזמנת מידע ושמועות כאלו ואחרות על מנת להשחיר פניהם של הנאשמים בפני הציבור ובתי המשפט. מדובר בהתנהלות לא מרוסנת המעלה תמיהות וספקות על יכולת האזרח לממש זכויותיו ולהגן על עצמו בימים קשים כגון העמדתו לדין.
העיתונאים לורי שם טוב ומוטי לייבל מסייעים לאמא לחלץ את שני ילדיה מבית שבתאי לוי בחיפה
5.5.2017 - פרשת הבלוגרים. השופט בני שגיא נתבקש ע"י אחד הנאשמים לאפשר לחבר האמון עליו לעיין בתיקי בית המשפט העומדים נגדו.
תגובתו של השופט בני שגיא: "ניתנה החלטה בדיון בשלב זה העיון במערכת נט המשפט אפשרי לתביעה ולסנגוריה הציבורית בלבד". השופט בני שגיא החליט אפוא כי הנאשמים עצמם אינם רשאים לעיין בתיקים בעניינם אלא רק הסנגורים (שטרם מונו) והתביעה רשאים לעיין.
השופט בני שגיא לא נימק החלטתו אלא הפנה להחלטה שניתנה בדיון מה- 4.05.2017 : "בשלב זה נתונה זכות העיון לסנגוריה הציבורית אשר מונתה לייצוג הנאשמים, ואף כי טרם מונה סנגור פרטני לכל אחד מהנאשמים. חובתה של הסנגוריה לעמוד בקשר עם כל אחד מהנאשמים ולעדכן בדבר נתונים שונים הקיימים במערכת נט המשפט. לכשיושלם מהלך הייצוג, ניתן יהיה לאפשר לכל אחד מהסנגורים הרשאה פרטנית".
סוף דבר
הבלוגרים עצורים 70 יום ללא ייצוג משפטי ואינם יודעים על מה הם עצורים מאחר ואין להם סנגורים ואסור להם לעיין בתיקי בתי משפט בעניינם. השופט בני שגיא אינו מנמק מדוע לא לאפשר להם לעיין בתיקי בתי משפט בעניינם. מדובר ברמיסת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וקביעת תקדימים מסוכנים באשר לזכויותיהם של עצורים ועילות המעצר.
מרץ 2017 - מתוך פייסבוק: המטרה שלי היא כזאת ואני אודה לעזרתכן מאוד- לא הגענו לתקשורת אז בואו נשתף את הסרטון מההפגנה שלנו אתמול אצל המפכ"ל עד שהוא יגיע לאותה אישה, עובדת ניקיון, שנאנסה ונכלאה על ידי מפקד תחנת יהודה, הסגן שלו ושני שוטרים נוספים. עברייני מין במדים.
נשבר לי הלב לשמוע אותה מספרת איך המחלקה לחקירות שוטרים הפקירה אותה והמשטרה מגבה את אותם חלאות, לפחות שתראה שיצאנו אתמול שלושים אנשים כדי לתמוך בה ולהראות לה שהיא לא לבד ואנחנו לא מתכוונות לעבור בשתיקה עד שהיא תזכה לצדק. שיש עוד המון אנשים שלא הגיעו אתמול ומאמינים לה. בחרנו לבטל עיסוקים אחרים ולהגיע במיוחד ביום האישה להפגין כי אף אישה לא צריכה להתמודד עם מה שאת עוברת בתחושה שהפקירו אותה.
זאת לא אשמתך ולא העבודה שלך הייתה צריכה להיפגע אלה של חבורת הזבלים במדים שעושים כל מה שהם רוצים ומתייחסים לנשים כמו זבל ובמקום להכנס לכלא בטח ייקבלו בהמשך קידום. אם את רוצה לפנות אלינו ישירות או באנונימיות כדי שנעזור לך בכל מה שאנחנו יכולות- אנחנו כאן בשבילך.
אגב,על מפקד תחנת מסובים, שאחראי על כל בקעת אונו והגיע להפגנה קטנה וחוקית כדי להתחנף למפכ"ל XXXX בגלקסיה עוד אכתוב ביום אחר. גם הוא קיבל שיעור בחינם על דמוקרטיה והזכות להפגין או איך נראות נשים זועמות שאין להן כוח לזיוני שכל.
נ.ב- הנה השמות של הVVVV: סנ"צ אילן נתנאל, רפ"ק חגי כהן, אופיר דוד ודוד ביצ'ה. לפי תגובת המשטרה הרשמית, שניים מהם יצאו לחופשה כפויה ואחד מהם הועבר מתפקידו. ביזיון.
19.06.2016 - מדובר בערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בתל-אביב – יפו השופט עלאא מסארווה מיום 16.6.2016 שלא לפסול עצמו מלדון בתיק. בקשת הפסילה בגין שדעת השופט עלאא מסארווה התגבשה טרם הדיון.
נגד המערער פלוני הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של שימוש חורג בנכס, (להלן: הליך כתב האישום). לנוכח ספקות בנוגע לכשירותו של המערער לעמוד לדין, ביקשה המשיבה (הוועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב) להגיע להסכמה שלפיה במקום כתב האישום יינתן צו הפסקה מנהלי לשימוש החורג בנכס לפי סעיף 239 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה 1965.
בדיון ביום 7.4.2016 במסגרת הליך כתב האישום קבע השופט עלאא מסארווה כי אין מניעה עקרונית להגשת צו הפסקה מנהלי בענייננו (שהתבקש ע"י המשיבה). אף שהסכמה כאמור בין הצדדים טרם הושגה, מכל מקום התבקש על ידי המשיבה צו הפסקה מנהלי,
בדיון שהתקיים ביום 13.6.2016 במסגרת הליך צו ההפסקה, ולאחר שהשופט החליט לדחות את טענות הסף שהעלה ב"כ המערער נגד הצו (הגנה מן הצדק ושיהוי), ביקש ב"כ המערער כי השופט עללא מסארווה יפסול עצמו מלדון בהליך, וזאת בנימוק שדעתו של השופט כבר התגבשה קודם לדיון.
לטענת ב"כ המערער, כבר בדיון ביום 7.4.2016 שבו אושרה עקרונית הגשת בקשה לצו, גיבש השופט עמדה שלפיה תידחה טענת שיהוי נגד הבקשה. זאת למד ב"כ המערער מדבריו של השופט שלפיהם "אכן בהחלטתי מיום 7.4.2016 לא התייחסתי לטענת פוטנציאלית עתידית בדבר שיהוי, ואולם כאשר ידוע לצדדים כי מדובר בחלוף זמן, הרי שעניין השיהוי שנטען היום, היה ידוע היטב לסנגור למקרא החלטתי מיום 7.4.2016 ". לטענת ב"כ המערער, נקיטת עמדה על ידי השופט המצביעה על נטייתו להכריע בהליך, מהווה עילת פסלות. מאמירתו של השופט ניתן להסיק כי טענת השיהוי שהדיון בה התקיים במסגרת "הליך ההפסקה" שהתקיים ב- 13.04.2016 לא היתה מקובלת עליו עוד מיום 7.4.2016 במסגרת "הליך כתב האישום".
הנשיאה מרים נאור דחתה את הערעור בנימוק ש"הבעת עמדה לכאורית" – תוך שבית המשפט פתוח לאמץ דעה שונה – אין כדי לגבש עילת פסלות.
באחרונה קשה להשתחרר מהרושם לפיו דווקא הסנגוריה הציבורית מסרבת לייצג במקרים מסויימים נאשמים אשר המקרה שלהם מורכב מדי ואין ידם משגת לשכור שירותי עורך דין פרטי. סירוב זה גורם להימשכות מעצרם של נאשמים אלה, אבל לפני שאפנה לדוגמה שעל הפרק חשוב לציין ולהדגיש, כי הסיבה להקמת הסנגוריה הציבורית נבעה מחוסר היכולת של חשודים ונאשמים לממן את הגנתם המשפטית.
לא סביר שכאשר אדם רוצח את ילדיו מואילה הסנגוריה הציבורית לייצגו, בלי קשר לכמות החומר בתיק או מורכבותו, בעוד כאשר אדם מואשם בביצוע עבירות סייבר (עבירות מחשב) מורכבות ומתוחכמות הם מסרבים לייצגו.
אחת הדוגמאות בה נתקלתי לאחרונה היא ב"פרשת הבלוגרים" אותה מגדירה המשטרה "טרור רשתי", שבה נעצרו לורי שם טוב, מוטי לייבל ועורך דין צבי בר אשר מנהלים מאבק שנוי במחלוקת נגד רשויות המדינה ואנשי מקצוע שונים. לכל השלושה מיוחסים כעת כ-300 מקרים של עבירות הכוללות פגיעה בפרטיות והטרדות מיניות אשר בוצעו מאז שנת 2009. עם האנשים שנגדן בוצעו העבירות לכאורה נמנים עובדי רשויות רווחה ברחבי הארץ, חברי כנסת, שופטים, פרקליטים בשירות המדינה, עיתונאים ועוד. התיק מחזיק כ-20 אלף עמודים של חומר חקירה, וכ-150 דיסקים של ראיות לכאורה, הקלטות, צילומים וכדומה.
לפני פסח הוגשה לסנגוריה הציבורית בקשה לייצוג הנאשמים, אולם הסנגוריה הבהירה כי היא מתקשה למצוא בשורותיה עורכי דין שיסכימו לייצג את השלושה. לפי דובר הסנגוריה, אורי שלו, הנאשמת המרכזית, לורי שם טוב, רוצה ייצוג על ידי עורך דין פרטי במימון הסנגוריה, בקשה שנדחתה על הסף.
כך או אחרת, שלושה נאשמים עצורים כבר חודשיים ללא ייצוג של הסנגוריה הציבורית, חרף בקשתם וחיסרון הכיס שלהם (גילוי נאות: הכותבת ליוותה את הדיונים המשפטיים של מוטי לייבל בתחילת הפרשה). סירובה של הסנגוריה הציבורית לייצג נאשמים אלה מהווה פגיעה קשה בהגנתם המשפטית. היא מועלת בתפקידה וחוטאת לייעודה, הרי המחוקק קבע במפורש כי מטרתה של הסנגוריה הציבורית היא לייצג אנשים שאינם מסוגלים לממן מכספם את שכר הטרחה של העורך דין.
המצב הנוכחי מעלה יחס של איפה ואיפה במדיניות הייצוג של הסנגוריה הציבורית, אשר אינה אמורה להעדיף מזה ולקפח מזה. מדוע זכתה עדת המדינה המפורסמת שולה בן זקן לעורך דין פרטי יוקרתי במימון הסנגוריה (עו"ד עופר ברטל), ואילו לגבי בקשתה של לורי שם טוב נטען שהיא מופרכת? יש עוד דוגמאות כמובן, עד המדינה ערן מלכה למשל, אבל אין שום הצדקה לבחירת תיקים על פי זהות הנאשם או סוג העבירות; קנה המידה לפיו על הסנגוריה הציבורית לנהוג בייצוג נאשמים הוא בראש וראשונה היכולת הכלכלית שלהם: מצבם הכספי.
בעולם אידיאלי, עולם הוגן, שוויוני ומתוקן, ייתכן כי לא היו מבוצעות עבירות, אבל לצערנו הוויית חיינו והמציאות שבתוכה אנחנו חיים אינה כזאת. עבירות ופשעים מבוצעים במקומותינו חדשות לבקרים, ומכאן שהצורך בעורך דין שייצג נאשמים ויילחם למען זכויותיהם הוא תמידי.
דווקא בשל ריבוי התיקים והעומס המוטל על כתפיהם של עורכי דין מטעם הסנגוריה הציבורית, ודווקא משום הדרישה השוטפת לסיוע, חשוב שהסנגוריה תפעל על פי קריטריונים אחידים שבחוק. אם וכאשר תהיה עקביות בפעילותה, באופן טבעי יפחת עליה העומס, מאחר שלקוחות רבים אשר מצבם הכלכלי איתן והם מסוגלים לשלם בעבור שירותי עורך דין, לא ייהנו עוד מייצוג חינם ובמקומם מי שיזכו לשירות יהיו מי שהיא אכן אמורה לייצג - האנשים קשי היום הסובלים מחסרון כיס.
מרץ 2017 - חכמינו עליהם השלום היו אומרים: "כל הפוסל פסול ואינו מדבר בשבחא לעולם, ואמר שמואל: במומו פוסל" (בבלי, מסכת קידושין – דף ע, עמוד ב) , והכוונה היא כל מי שפוסל אחרים, פוסל אותם בגלל מומו שלו, אותו רואה אצל אחרים.
ובענייננו כבוד השופט עללא מסארווה בית משפט השלום תל אביב, נתבקש ע"י יחידת הסייבר לחתום על צו חיפוש בביתם של בלוגרים ולעצור אותם למשך כארבעים יום וכך עשה. במהלך הארכות המעצר הוצגו לעלאא מסארווה דוחות חסויים שרק הוא והטוענים מיחידת הסייבר (רס"ב אלי לוריה ורס"ב דרור בוזגלו) ראו, ואשר החשודים ובאו כוחם לא הורשו לראות. עלאא מסארווה לא חסך במילים במשך כ- 40 יום נגד החשודים והגיע למסקנה כי קיימת נגדם עילת מעצר ברף המסוכנות הגבוה ביותר האפשרי. עד כאן התנהלותם החסויה של עלאא מסרווא ויחידת הסייבר.
אולם פנטזיות לחוד ומציאות לחוד. מעיון בצו החיפוש (להלן) שהוציא עללא מסארווה לחיפוש בביתו של אחד החשודים נחשפת התנהלות לקויה, רשלנית תוך פגיעה חמורה בערכי היסוד של הדמוקרטיה. הואיל וחיפוש בביתו של אדם הוא חדירה לתוך פרטיותו ופגיעה בכבודו חייב המחוקק כי החיפוש יבוצע בנוכחות שני עדים, ובדו"ח החיפוש יצויין החשד והעילה על מנת שכל המעורבים ידעו לשם מה החיפוש. אלא שעללא מסארווה בדרך פטרונית ומזלזלת לא ציין את עילת החיפוש, מהות החשד ולא נימק מדוע יבוצע החיפוש בפריטי מחשב ללא נוכחות שני עדים כמתחייב בחוק. עללא גם לא טרח לרשום את מספר תיק בית המשפט על הצו. יהיו שיסברו כי התנהגותו של עללא מסארווה היא המסוכנת ביותר לערכי הדמורקטיה והופכת את ההליך החקירתי למופקר שבו ניתן לפגוע בחירותו של כל אדם ללא ללא סיבה, לשתול בפריטי המחשב שלו קובץ מפליל או זיוף.
מדוע אם כן לא כתב עלאא מסארווה בדוח החיפוש את מהות החשד והעילה לחיפוש? ומדוע לא נימק מדוע יבוצע החיפוש בדברי המחשב ללא נוכחות שני עדים כמתחייב בחוק?
להלן צו החיפוש שהוציא עלאא מסארווה
צו חיפוש עלאא מסארווה - ללא ציון מהות החשד והעילה וללא הנמקה מדוע לא ינכחו עדים בחיפוש במחשב כמתחייב בחוק
דו"ח מיוחד של מבקר המדינה יוסף שפירא שפורסם היום (ד'), מצא ליקויים חמורים בטיפול המשטרה והמחלקה לחקירת שוטרים בפרקליטות (מח"ש) במקרי אלימות. על פי בדיקת המבקר יש כשל מבני ומערכתי בהליכי המשמעת שנערכים במשטרה, ובהעברת המידע וחומרי החקירה בין מח"ש למשטרה. כשל זה גרם לכך שאלפי מקרי אלימות של שוטרים לא טופלו במישור המשמעתי במשטרה, ומקרים רבים אחרים לא טופלו כראוי במח"ש. על פי הדו"ח, גם במקרים בהם התקיים הליך משמעתי במשטרה - הוא לא היה משמעותי. העונשים שניתנו לשוטרים היו קלים עד שוליים, והם המשיכו לשרת בתפקידיהם ללא מעקב אחר תיק עבירות המשמעת שלהם.
על פי הדו"ח, בעשור האחרון חלה ירידה דרסטית ומתמשכת במספר כתבי האישום המשמעתיים שהגישה המשטרה בגין מקרי אלימות שוטרים. בעוד שבשנת 2006 הוגשו 86 כתבי אישום, בשנת 2007 הוגשו 63, ב-2014 הוגשו 14 כתבי אישום בלבד ובשנת 2015 רק שבעה כתבי אישום. "מח"ש, שעיקר התלונות על שוטרים מתקבלות בה, בוחנת את התלונות במישור הפלילי והראייתי בלבד, ואילו משטרת ישראל מטפלת רק בתיקים המועברים אליה עם המלצה של מח"ש לטיפול משמעתי", נכתב בדו"ח. "בתווך נותרים אלפי תלונות ותיקים הכוללים מידע שאינו זוכה לכל טיפול, בעיקר במישור הפיקודי".
בת אל לאחר התקיפה, מיוצגת במסגרת הפרויקט למאבק באלימות המשטרתית של הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל
תעוד התקיפה של השוטר משה כהן
המשטרה ממשיכה לטייח אלימות השוטרים (הערת מנהלי האתר)
המשטרה טענה בתשובתה למבקר כי נתונים אלה הם תוצאה של הצלחת פעילות חינוכית רבת שנים של המשטרה, אולם המבקר לא קיבל נימוק זה. הוא הבהיר בדו"ח כי נראה שהמשטרה סבורה שאלימות שוטרים היא תופעה שולית, אולם "דבר זה לא מתיישב עם מספר התלונות המוגשות ומסקרי דעת קהל".
עובד בסופר יהודה שהוכה ע"י שוטרים (צילום: אבי חי)
בשל ריבוי תלונות וחקירות משטרתיות בהם עולות טענות לאלימות שוטרים, במח"ש נוהגים לבצע הליך בדיקה מקדמית, לפני חקירה באזהרה של השוטר. הליך זה נעשה בשל הרף הפלילי הגבוה להעמדה לדין. המבקר ניתח את נתוני התיקים שנפתחו במח"ש ב-2015 ומצא כי מתוך 6,320 שנפתחו, שני-שלישים (4,241) נבדקו בשל תלונות שהוגשו ואילו שליש (2,079) בשל חומר משטרתי שהעלה חשד סביר לבדיקה, כולל טענות של אזרחים לשימוש בכוח מופרז בידי שוטרים.
"לא ידענו איפה המתלונן גר"
המבקר מצא כי כשליש מהתיקים נגנזו ללא טיפול בהיעדר תלונה של המתלונן. המבקר ציין כי מח"ש אינה עושה מאמצים כדי לאתר את המתלונן או להבהיר לו כי עליו להגיש תלונה, מה שגורם לתיקים רבים להיגנז - לעתים ללא הצדקה. תיקים אלה גם לא מוחזרים למחלקת המשמעת של המשטרה לבדיקה אם יש מקום להעמיד לדין משמעתי.
בדו"ח המבקר יש שתי דוגמאות לסגירת תיקים לא מוצדקת. הראשונה היא של אזרח שנחקר במשטרה וטען כי שוטרים הפעילו נגדו אלימות. החומר הועבר למח"ש אולם בהיעדר תלונה התיק נסגר בחלוף 30 יום. לימים פנה פרקליטו של המתלונן למח"ש בבקשה לקבל את התיק, וקיבל תשובה ממתמחה במח"ש כי לא הייתה במחלקה את כתובתו המדויקת של המתלונן, ולכן לא נשלחה אליו פנייה לבוא ולמסור את גרסתו.
מח"ש טייח תלונה של אזרח כי קצין משטרה היכה בראשו במוט ברזל (הערת מנהלי האתר)
דוגמה נוספת הייתה של נחקר שטען שקצין מודיעין חבט בראשו במוט ברזל. בשל כך הוא פונה לבית החולים בידי שני שוטרים והמעשים תועדו לכאורה בסרטון וידאו. מתמחה במח"ש הורה להשאיר את התיק במסלול המנהלי ולשלוח מכתב למתלונן, ובחלוף המועד שנקבע במכתב התיק נסגר. המבקר גם ציין כי אין ניתוח של סוגי העבירות ומאפייני המתלוננים, שאינם מובאים בחשבון בניתוח הנתונים.
משרדי המחלקה לחקירות שוטרים(צילום: אלי מנדלבאום)
תיקים לא הוחזרו למשטרה
על פי דו"ח המבקר, כ-3,000 תיקים נסגרו ב-2016 במח"ש לאחר בדיקה שהעלתה שהמקרה לא חוצה את הרף הפלילי ומצדיק חקירה באזהרה. חומרי החקירה מתיקים אלה לא הועברו למשטרה לבדיקה האם יש בסיס לבדיקה משמעתית של העבירה. גם בתיקים בהם נחקרו שוטרים באזהרה (640 בשנת 2016), רק במעט מקרים בהם מח"ש סגרה את התיק הועבר החומר למשטרה לשם בחינת ושקילת נקיטת אמצעים משמעתיים. על פי המבקר, מח"ש העבירה למשטרה 23 תיקים בלבד, שהם כשישה אחוזים מן התיקים שמח"ש חקרה באזהרה וסגרה.
"המשטרה לא יכולה להפיק מהם תועלת ולפעול למיצוי הטיפול בשוטרים בהיבטים שאינם פליליים או משמעתיים, אלא פיקודיים, מנהליים ואף באמצעי הדרכה", נכתב בדו"ח. "במשטרה ובמח"ש לא יושם הסיכום לפיו תיקים גבוליים שנסגרו מחוסר ראיות יועברו לבדיקת מחלקת המשמעת".
כתבי אישום נגד שוטרים בגין שימוש בכוח
המבקר מצא כי גם התיקים שחומריהם כן הגיעו ממח"ש למחלקת המשמעת של המשטרה, לא טופלו כראוי וחלקם 'נפלו בין הכיסאות'. למחלקת המשמעת יש שיקול דעת בהחלטה מה לעשות עם החומרים. היא יכולה להחליט על העמדה לדין בבית הדין למשמעת, אולם גם על שפיטה בפני דן יחיד, הערת מפקד או הדרכת מפקד. המבקר מצא כי למרות שמספר התיקים שהגיעו למחלקת המשמעת עלה ב-50 אחוז ב-2015 ביחס לשנה הקודמת, חלקם הגדול טופלו בהליכי משמעת קלים יחסית, לפני המפקדים ולא לפני בית דין משמעתי, ולעתים הסתיימו בנזיפות או הערות מפקד.
הדרכה במקום העמדה לדין
בדו"ח המבקר מוזכר מקרה שבו מח"ש המליצה להעמיד לדין משמעתי שוטר ששיקר בדוכן העדים ואילו מחלקת המשמעת הסתפקה בהליך של הדרכה. גם תיקים אחרים בהם שוטרים לא דיווחו אמת עברו להערת מפקד. בשנת 2015 גדל ב-53 אחוז מספר התיקים במחלקת המשמעת שהופנו למסלול הערת מפקד (46 לעומת 30 ב-2014), ואילו מספר התיקים שהופנו להדרכת מפקד גדל ב-566 אחוז (40 לעומת שישה ב-2014)
על פי נתוני המשטרה רק תשעה שוטרים פוטרו בשל עבירות אלימות בשנת 2015, שלושה ב-2014 ושלושה ב-2013. נמצא כי ברוב המקרים החליטה המשטרה שלא להשעות מתפקידם שוטרים שהוגשו נגדם כתבי אישום. יתר על כן, נמצא ששוטרים שהורשעו בפלילים הושארו בתפקידם בנימוק שיוגש ערעור על ההרשעה. נמצא גם כי בשנים 2014 ו-2015 הוצאו בכל שנה 51 שוטרים לחופשה כפויה, אולם בעוד שהחוק קובע שחופשה כפויה שבה שוטרים מקבלים משכורת (שלא על חשבון ימי חופשה) לא תעלה על 30 ימי עבודה לנגד ו-60 לקצין - שליש מהשוטרים הוצאו לחופשה כפויה של יותר מחצי שנה ורבע ליותר משלושה חודשים.
נקודה נוספת שהעלה המבקר נוגעת לאי מעקב של מפקדי המשטרה ומחלקת המשמעת אחר שוטרים 'בעייתיים', עם עבירות משמעת חוזרות. כך למשל ציין המבקר כי בשנת 2016 נחשד שוטר כי קשר קשרים עם נשים שפנו לתחנה שבה עבד והוא פוטר. בדיקת עברו המשמעתי מעלה כי ב-2003 הוא הורשע בבית הדין למשמעת בגין שימוש בכוח וננזף. כמו כן נזקפו לחובתו שבע הרשעות בגיליונות שפיטה (דן יחיד), שתי הרשעות בתיקי תעבורה, הרשעה בעבירת נזק לרכוש וכן 22 תלונות ציבור על התנהגות שאינה הולמת שוטר. בנוסף נפתחו לו 21 תיקים במח"ש בגין שימוש בכוח. כל התלונות והתיקים נסגרות בעילות שונות.
הפרקליטות בשיטת הסלמי ממשיכה לנגוס בזכותם של הנאשמים לראות את חומר החקירה וזכותם להגן על עצמם. כן לדוגמא בדיון שנערך בבית משפט מחוזי ב- 04.05.2017 הודיעה הפרקליטות כי חלק מחומר החקירה היא תעביר לסנגורים ולא יועבר בסריקה הרגילה. השופט בני שגיא החליט כי חומר החקירה בשלב יוצג לעיני הסנגורים בלבד. הפרקליטות הודיעה כי סריקת חומר הראיות לכשיתבקשו ימשך כחודש ימים.
