יום חמישי, 2 ביוני 2016

משטרת ישראל מרחב מוריה - קצין משטרה שיקר לב.כ של עצורה כדי למנוע להיפגש עימה

יוני 2016 - קצין משטרה ממרחב מוריה ירושלים משטרת ישראל שיקר לעו"ד שייצג עצורה בשעות הראשונות של המעצר כדי למנוע מעורך הדין להיפגש עימה ובכך פגע בזכויותיה להיפגש עם עו"ד ע"פ חוק טרם החקירה.

להלן פוסט שהעלה לרשת הפייסבוק ב.כ העצורה עו"ד ירון מידן:


היום הייתה לי וללורי הרבה הרבה יותר,

חוויה מטלטלת!

הממסד הודיע לנו באופן הברור ביותר:

אני כאן! אני אלים! אני מושחת!

ואני כזה כי אני יכול לעשות הכל!

אל תתעסקו איתי ולורי תישאר עצורה למשך הלילה!

וקצין המשטרה שיקר לי ואמר לי שלורי סירבה לקבל ייצוג...

לא איפשרו לי עד ההחלטה על מעצרה לשוחח עימה.

ושופטת (כרגיל שופטת) - מנעה זכויות אדם הכי בסיסיות,

והפעם מאשה.

מלוחמת ללא חת,

מעיתונאית שהיושרה שלה שקולה לכל עיתונאי ישראל יחדיו

אין לי ספק שלורי לעולם לא תהיה אותה לורי אחרי הלילה הזה!

אני בעצמי עדיין צריך זמן לעכל את המציאות החדשה.

ולראשונה: פוחד...!
תחנת משטרת מוריה - קצין משטרה שיקר לב.כ של עצורה כדי למנוע להיפגש עימה



יום שלישי, 24 במאי 2016

רוני אלשייך מפכ"ל המשטרה מגבה אלימות שוטרים

מאי 2016 - צעירי מרצ וצעירי הבית היהודי פנו במכתב משותף אל המפכ"ל אלשיך והאשימו אותו במתן גיבוי לשוטרים אלימים ומטרידים מינית "בריונים במדים מרשים לעצמם לעשות יותר מידי וזאת תוך גיבוי ממפקדם הבכיר"

לצפייה במכתב לרב ניצב רוני אלשייך לחדול ממתן גיבוי לאלימות שוטרים הקלק כאן

לכבוד
רנ"צ רוני אלשיך
מפכ"ל המשטרה

שלום רב,

הנדון: אלימות משטרתית חסרת רסן של שוטרי משטרת ישראל


התופעה הפסולה והמסוכנת של אלימות משטרתית מרחפת במדינת ישראל כבר תקופה ארוכה.

כנגד חרדים, מתנחלים, ערבים ומיעוטים בוחרים שוטרים רבים לנצל את כוחם ולהשתמש בו שלא לצורך ולעיתים אף ללא הבחנה.

התופעה המזעזעת הזאת אינה החלה בעת כניסתך לתפקיד אמנם, אך נראה כי תחת פיקודך היא ממשיכה להשתולל בין היתר גם על ידי גיבוי עצוב מהמפקדים הבכירים. הגיבוי אותו אתה מעניק באופן קבוע לאלימות המשטרתית מייצר מנגנון רופף ואלים בו שוטרים מועלים בתפקידם כמגנם של האזרחים והופכים להיות אימתם של אזרחים רבים במדינת ישראל.

מפקדים בכירים אשר מורשעים באלימות מינית כנגד פקודות מקודמים בדרגה ושוטרים שמכים ברחובות זוכים לגיבוי – זו תופעה של בריונים במדים אשר מרשים לעצמם לעשות יותר מידי וזאת תוך גיבוי ממפקדם הבכיר.

כמובן שאין כל השוטרים כאלו. אנו מכירים תודה וטובה לאלפי הכוחות הפרוסים יומם ולילה ושומרים על בטחוננו, אך בד בבד מוקיעים את אותם לובשי המדים אשר בהתנהלותם מביישים את כל המשטרה ואנשיה המסורים.

אנו קוראים לך לקחת אחריות על אותם בריונים, להפסיק לגבות את האלימות ולהעניש בחומרה שוטרים אשר יבחרו לנצל את כוחם כנגד אזרחים חפים מפשע, כנגד מפגינים או כנגד כל אוכלוסייה אחרת- כל עוד הכוח מופעל בצורה בלתי סבירה ושלא לצורך.



בכבוד רב.

תומר רזניק, אלעד וולף ובר גיסין                              יונתן דובוב, יעקב שטרן, רונאל אלקיים
             צעירי מרצ                                                           צעירי הבית היהודי


יום שני, 11 באפריל 2016

שופט חננאל שרעבי – פסק דין פתטי לתלישת ילדים מביתם ומשפחתם

חננאל שרעבי - קיבוע תפיסה חולנית כי כל ילד יכול להיתלש מביתו ומשפחתו
פסק דין פתטי לתלישת ילדים מביתם ומשפחתם
מרץ 2016 - רמ"ש 47410-01-16 - השופט חננאל שרעבי בשבתו בבית משפט מחוזי לערעור דחה בקשת אם להשבת ילדיה אליה בתואנה כי עליה לעבור טיפול רגשי ארוך. שרעבי בפסק דין פתטי אינו מתייחס כלל לשום ראיה כלשהי אלא מסתמך על ערמות של חוות דעת של "מומחים" המדברים בשפה אחת ודברים אחדים.

טיוח הסיבה האמיתית לתלישת הילדים מביתם
שרעבי מגולל בפסק דין ארוך ומייגע את עמדות האם, היועץ המשפטי לממשלה, והאפוטרופוס לדין, ועוד "מומחים" כאלו ואחרים וניתן להבין כי הילדים נתלשו מביתם בשל הזנחה.
מהי אותה הזנחה מסביר שרעבי בלקוניות בסעיף 24 בפסק בדין:
"עיון בחומר שהונח לפני ביהמ"ש קמא, המפורט גם בפסק הדין, מלמד כי החלטת הכרזת הנזקקות בהתאם לסעיפים 6) לחוק הנוער, בדין יסודה. ) 2) ו 2- )2 .24

מצבם של הקטינים טרם התערבות גורמי הטיפול לימד על הזנחה קשה תוך התגוררות בדירה מוזנחת.
יחסי הורי הקטינים גם לימד על מורכבות לא פשוטה, והדבר השפיע לרעה על הטיפול בקטינים.
כל אלה מלמדים כי התקיימו התנאים להכרזת הקטינים כנזקקים לפי הסעיפים הנ"ל."
סוף צטוט סעיף 24

כלומר הילדים נתלשו מביתם כי הם גרים לטענת גורמי הרווחה בדירה מוזנחת וגם יחס הורי הקטינים.

נשאלת השאלה: מהי דירה מוזנחת? ומהו יחס ההורים עליהם מדבר שרעבי? והאם הפתרון היחיד הנו תלישת הילדים מהבית?

 טיוח חוות דעת מומחים
שרעבי גם מצטט חוות דעת של פסיכולוג מטעם רשויות הרווחה אשר לטענתו האם אינה מסוגלת לטפל בילדיה. וכך כותב שרעבי בסעיף 2.ג בפסק הדין:

"יש לאמץ את הערכתו של ד"ר רוני סרור , פסיכולוג קליני, אשר ערך בדיקת מסוגלות הורית להורי הקטינים,
והתרשמותו מהאם (המערערת) היתה כי במצבה הנוכחי היא אינה מסוגלת לטפל בילדים. רק לאחר טיפול רגשי ארוך טווח, חידוש הקשר עם הקטינים בצורה הדרגתית ותחת בקרה, יהיה ניתן לשקול החזרת הקטינים למשמורת האם"
 מדוע מאמץ שרעבי את קביעת הפסיכולוג כי האם אינה מסוגלת לגדל ילדיה ולא מסביר מדוע? ומהו הטיפול הרגשי עליו מדבר שרעבי?

 דמגוגיה
 בפתח פסק הדין כותב שרעבי בסעיף 2.ב: "על אף שנקודת המוצא היא שכל ילד צריך לגדול בבית הוריו, במקרה דנן לא חל שינוי אצל המערערת, ואין מנוס מהוצאות הקטינים למסגרות חוץ ביתיות."
אם סבור שרעבי כי כל ילד צריך לגדול בבית הוריו מדוע תולש בקלות כזאת ילדים מאימם?

קיבוע תפיסה חולנית כי כל ילד יכול להיתלש מביתו ומשפחתו
בתחילת פסק הדין סעיף 2.א מצטט שרעבי סעיפים אנכרוניסטים פרימיטיבים וכוללנים מחוק הנוער. כן לדוגמא מצטט שרעבי עילת נזקקות: "6) לחוק – "שלומו הגופני או הנפשי נפגע או עלול להפגע מכל סיבה אחרת". ) סעיף 2"

לתפיסתו של שרעבי כל ילד ש"שלומו הגופני או הנפשי נפגע או עלול להפגע מכל סיבה אחרת" יוכרז נזקק ויתלש מביתו ללא פירוט או הסבר.


סוף דבר
השופט חננאל שרעבי פעל בדרכי רמיה וטיוח להרחקת קטינים מביתם ומשפחתם ללא נימוק או פירוט הסיבות לכך. התנהגותו של חננאל שרעבי מהווה קרקע פוריה לשחיתות, סחר בילדים, ופשעים נגד האנושות ונגד האנושיות. שרעבי משתמש במכבסות מילים לרוב אולם לא ניתן למצוא בדל ראיה מדוע נתלשו הילדים מביתם ומשפחתם. שרעבי משית תפיסות עולם פשיסטיות מעוותות לפיהן ניתן לפגוע ולהחריב כל משפחה על לא עוול בכפה, לתלוש הילדים ולשלוח אותם למוסדות סגורים הכל בשל סיסמאות נבובות כגון "טובת הילד", ו"עבודת הקודש".


הפנים האמיתיות של הפקידים המושחתים במשרד הרווחה



יום רביעי, 6 באפריל 2016

רפ"ק גיא ישראלי - תלונה למח"ש בגין רמיה וטיוח התנהגות שוטרים במהלך חיפוש

אפריל 2016 - "השוטרים פעלו ללא דופי" , או ""בירור פנייתך דנן שהועברה לטיפולי הסתיים" , ועוד אמירות לקוניות כאלו ואחרות בתגובתו של רפ"ק גיא ישראלי מית"צ (יחידת תלוות הציבור של המשטרה) שכל תכליתן לטייח התנהלות לקויה של שוטרים במהלך חיפוש בדירה של עיתונאית, החל בבעיטת חזקות בדלת הבית תוך כדי גרימת נזקים וונדליזם, איזוק העיתונאית בביתה שלא לצורך והובלתה אזוקה שלא לצורך אל הניידת לעיני השכנים ועוברי אורח.

השופט שמאי בקר ביקר בחריפות התנהגות השוטרים במהלך החיפוש בבית העיתונאית וזאת ע"פ סרטון שהוצג בבית המשפט ע"י השוטרים עצמם שצילמו.
רפ"ק גיא ישראלי לא רק שטייח התנהגות המשטרה בדרך רמיה אלא רק הציג חוסר תובנה בסיסי בעניין איזוק עיתונאית בביתה.
רפ"ק גיא ישראלי פגע באמון הציבור במשטרת ישראל


להלן תלונה שהוגשה למח"ש נגד רפ"ק גיא ישראלי


לכבוד משרד במשפטים - מחלקת חקירות שוטרים

מכובדיי,
הנדון: תלונה נגד רפ"ק גיא ישראלי - בירור לקוי תלונה על התנהגות שוטרים במהלך חיפוש בביתי

1. שמי...

2. בינואר 2015 הגשתי תלונה על שוטרי מרחב דן וטענתי כי השוטרים אזקו את שותפתי לדירה במהלך צו חיפוש והובילוה אזוקה לניידת המשטרה לעיני השכנים ועוברים ושבים.

3. בתגובתו של רפ"ק גיא ישראלי על תלונתי נגד שוטרי מרחב דן שביצעו חיפוש בדירתי כתב רפ"ק גיא ישראלי (בסעיף 7) כי "השוטרים פעלו ללא דופי".
4. בימים אלו הגיעה הכרעת הדין בענייניה של שותפתי וכבוד השופט שמאי בקר ביקר בחריפות התנהגות השוטרים. וכך כתב כבוד השופט (סעיף 37 בהכרעת הדין):

 "מאידך גיסא, לא יכולתי שלא להתרעם, ממש כך, אל מול סרט הצילום שתיאר את החיפוש בביתה של א'. ... ואולם, מה שכן נלמד מן הסרט הלא-קצר, הוא כי א' שיתפה פעולה עם השוטרים מבצעי צו החיפוש, לפחות לאחר שנכנסו לביתה (אמנם לאחר לא פחות מ – 40 דקות עד שהואילה לפתוח את הדלת, כאשר סברה כי השוטרים הסתלקו, כך לפי עדותם). הסרט מראה כיצד א' התנהגה, לפחות בתוך ביתה, בצורה שקטה ומנומסת, אדיבה ממש (בוודאי שבאופן ראוי הרבה יותר מכפי שנהגה באולם בית המשפט; ראו ההערות הרבות לאורך הפרוטוקולים) – ועל כן לא היתה כל סיבה לאוזקה באזיקים. למצער – לאחר כמה דקות, בהן התברר שהיא משתפת פעולה, ניתן וראוי היה להסירם.
איזוקו של אדם – איננו ענין של מה בכך, וקל חומר שכך הם פני הדברים ביחס לאשה, מה עוד שעה שאין מיוחס לה חשד לביצוע עבירה אלימה. בדירה היו שלושה – ארבעה שוטרים, והנאשמת עצמה.
על מה ולמה האזיקים, במיוחד נוכח התנהגות שקטה ומשתפת פעולה של א' (לפחות לאחר פתיחת הדלת)? – לא אדע. שומה על המשטרה לחדד או לרענן את ההנחיות, שמא לעיין בהן מחדש. איזוק לא יכול להיות אוטומאטי או "קבוע
".
ענין זה, של האיזוק המיותר, יבוא לידי ביטוי בהמשך, לעת גזירת עונש, בהתאם לשיקולים הקבועים בתיקון 113 לחוק העונשין."
5. הבירור הלקוי של רפ"ק גיא ישראלי מדיף ריח טיוח ורמיה ופוגע באמינותה ושמה של משטרת ישראל.
6. אבקש להורות על בירור מחודש של התלונה נגד השוטרים ובירור התנהלות רפ"ק גיא ישראלי.
7. בתודה מראש
להלן בירור התלונה המטויח של רפ"ק גיא ישראלי
תגובה מטויחת רפ"ק גיא ישראלי
תגובה מטויחת רפ"ק גיא ישראלי

יום חמישי, 31 במרץ 2016

תיעוד חקירת ילדים במשטרת ישראל – החוקר רונן מזרחי מתנפל בצרחות ואלימות על קטין

מרץ 2016 – אימה וטרור במשטרת ישראל – צפו בחקירת הקטין א', שבוצעה בשעת לילה מאוחרת, ללא שהקטין מלווה בעובדת סוציאלית, או אמא שלו.
החוקר רונן מזרחי צועק על הקטין, בניגוד לאמנת זכויות הילד, על מנת להוציא ממנו הודאה נגד אביו דניאל אמבש, ולא, הוא יתפור נגדו תיק שאנס את אחותו הקטנה.
רונן מזרחי, חוקר: ילדה בת 6 תשקר?
הקטין: אני לא נגעתי בה. אתה יכול לשאול אפילו את אמא שלי.
רונן מזרחי, חוקר [צורח]: לא אשאל את אמא שלך. אותך אני שואל.
בשלב זה הקטין מבקש מהחוקר שלא יצעק עליו, והחוקר מתקרב אליו וצורח עליו. הסרטון מזעזע.
צפו בסרטון בקישור מעלה, כיצד מוציא חוקר, שאיננו מוסמך לחקור ילדים, הודאה מקטין מבוהל. רונן מזרחי, מתקרב לקטין, צורח לעברו קללות, מרים את קולו, מאיים עליו בתנועות ידיים אלימות ומשקר.
חקירה לילית זו היא מתוך 14 חקירות יום-יומיות שעבר הקטין א'. בסופו של דבר, הקטין נאלץ להעיד עדות שקרית נגד אבא שלו, מחשש שיכנס לכלא על מעשה שלא ביצע כלפי אחותו.
כך תפרה משטרת ישראל תיק לדניאל אמבש, בו נגזר עליו 26 שנות מאסר על לא עוול בכפו.
שופטי ביהמ"ש המחוזי, שצפו בכל סרטוני החקירה, כולל של הגברת שמחה אמבש, שגם ממנה עולה אלימות מחרידה, לא פסלו את העדויות

יום חמישי, 24 במרץ 2016

תובעת יפעת פינצ'ובר - כתב אישום ע"פ הודעת פקס

יפעת פינצ'ובר - כתב אישום ע"פ עדות בפקס
יפעת פינצ'ובר - כתב אישום ע"פ עדות בפקס
מרץ 2016 -  ביזוי הליך פלילי ע"י משטרת נתניה. התובעת עו"ד יפעת פינצ'ובר הגישה כתב אישום על סמך הודעת פקס שנשלחה שבוע לאחר הארוע ע"י עובדת סוציאלית ממרכז קשר בעיר מבלי שנחקרה או, נגבתה ממנה עדות. יפעת פינצובר פגעה בזכותו של נאשם להליך הוגן וצודק, שכן הגשת כתב אישום הנו צעד דרסטי וחריג ומחייב בדיקה מעמיקה ומקיפה של התלונה עליה הוא נסמך.

המשטרה ביצעה קיצור דרך ונתנה פרוטקציה- אישום בעקבות תלונה בפקס , איתמר לוין , news1 , מרץ 2016


המשטרה הסתפקה בפקס ששלחה עובדת סוציאלית כדי להאשים באיומים בית המשפט תוהה מי עוד יקבל יחס מועדף שכזה, והאם בשלב הבא ניתן יהיה להגיש תלונה במסרון


 ת"פ 21781-05-14, מדינת ישראל נ' גיתי כהן / החלטה

המדינה הגישה כתב אישום על סמך הודעת פקס ששלחה למשטרה עובדת סוציאלית, בלא לגבות ממנה עדות מסודרת. שופטת בית משפט השלום בנתניה, גלית ציגלר, הורתה בשל-כך (9.3.16) לבטל את כתב האישום בעילה של הגנה מן הצדק.

המדינה טענה, כי גיתי כהן אמר לעובדת הסוציאלית שיפגע בגרושתו ובכך ביצע עבירה של איומים. בדיון התברר, כי העובדת התקשרה לתחנת המשטרה, וככל הנראה הונחתה לשלוח פקס ובו תיאור המקרה - במקום לפעול כמקובל ולשלוח אליה שוטר שיגבה את עדותה, או לזמן אותה למתן עדות בתחנה. יתרה מזאת: הפקס נשלח רק שבוע לאחר האירוע, שהתרחש באוקטובר 2013.

ציגלר אומרת: "עוצמתם של הפגמים מתחזקת לאור העובדה שהנאשם זומן לחקירה על אמירותיו והכחיש את תוכן האיומים שתוארו במכתבה של העובדת הסוציאלית, והיה ראוי שבטרם הגשת כתב האישום, ייבדק החשד ויבחן באופן מעמיק ובלתי אמצעי עם מי שמסר את התלונה, אשר יתייחס לטענות שהעלה הנאשם בדרך המקובלת - בפני חוקר משטרה (ולא בשיחה טלפונית או בפקס)".

לדברי ציגלר, המחדל מתעצם לנוכח העובדה שהעובדת הסוציאלית לא זומנה למתן עדות גם לאחר שכהן הכחיש את דבריה. "לא ייתכן כי אדם אשר נחשף לעבירה במסגרת תפקידו, והוא אינו שוטר או נציג חוק, יקבל יחס מועדף ודברים שהעלה על הכתב - בהודעה ששלח בפקס לבקשת המשטרה כשבוע לאחר האירוע המתואר בתלונה - יתקבלו באופן מוחלט, ללא חקירה כמקובל, והתוצאה תהיה הגשת כתב אישום", קובעת ציגלר.

ציגלר מוסיפה: "אני ערה לכך שהמתלוננת הינה עובדת סוציאלית. אולם עצם תפקידה אינו נותן לה מעמד-על, העדפה, או פוטר אותה מלהגיש תלונה ולהיחקר כמקובל. ועוד אוסיף, כי אם תתקבל האפשרות להגיש תלונות בכתב ללא חקירה, ולבסס בדרך זו הגשת כתב אישום, היכן יעבור קו הגבול?, האם ניתן יהיה לשלוח הודעה בדואר אלקטרוני, או אולי במסרון לחוקר הרלוונטי? ומיהם אלו 'בעלי הייחוס' שניתן יהיה לקבל מהם הודעות כאלו ללא חקירה, ובאלו נסיבות תחשב הודעתם כבסיס מספק לכתב אישום, ודומה כי זהו פוטנציאל למדרון חלקלק ללא כללים מובנים ומוסדרים, כפי שחקירה הוגנת צריכה להתקיים".

לסיכום אומרת ציגלר, כי ההחלטה להגיש את כתב האישום נגד כהן, "כשהמתלוננת לא נחקרה בדרך המקובלת, הינה החלטה מקוממת ומכעיסה המעדיפה בצורה בלתי ראויה בעל תפקיד במקום בו אין לכך הצדקה, והדבר יוצר פגיעה בתחושת הצדק וההגינות, ולטעמי פעלה המשטרה ב'קיצור דרך' ובאופן היוצר רושם של חד-צדדיות וחוסר שוויון בין הצדדים הקשורים בחקירה". את המדינה ייצגה עו"ד עו"ד יפעת פינצובר, ואת כהן - עו"ד רועי לנג.

יום שבת, 19 במרץ 2016

דיני נפשות – פרק שלישי – שיכרון הכוח – פרקלטות המדינה מנגנון שיצא מדעתו – סידרה של אורנה בן דור

מרץ 2016 – תחקיר על פשעי פרקליטות המדינה – דיני נפשות פרק 3 – איילת שקד, כשהיה המשא ומתן הקואליציוני והיה את הרגע שבו אמרנו אנחנו רוצים את תיק המשפטים, אף אחד לא רצה את תיק המשפטים. בעיקר בימין הייתה מין, הייתי אומרת אגדה אורבנית או תחושה שמי שנהיה שר המשפטים ורוצה לעשות שינויים, מיד תופרים לו תיק.


כשאיילת שקד נבחרה לתפקיד שרת המשפטים הזהירו אותה שזהו התפקיד המסוכן ביותר במערכת. במשרד המשפטים לא אוהבים את שר המשפטים, כך אמרו לה. כשאיילת שקד נבחרה לתפקיד, הנשמות הטובות הציגו בפניה רשימה של שרי משפטים ורשימה של שרי משפטים בפוטנציה שהפרקליטות כנראה לא כל כך אהבה אותם: חיים רמון, רובי ריבלין, יעקב נאמן, פרופ' דניאל פרידמן, מול כולם ניצבה פרקליטות שהביאה לידיעת הציבור קופות שרצים. ברוב המקרים הסתבר שאלו קופות שרצים מדומות.
איילת שקד. לפי מה שאת אומרת אני צריכה להתחיל לדאוג
איילת שקד. לפי מה שאת אומרת אני צריכה להתחיל לדאוג
חיים רמון, לשעבר שר המשפטים: אני הייתי אחד משורה ארוכה של שרי משפטים, או מועמדים לשרי משפטים או לשרי ביטחון פנים,  שהמערכת הרגישה מאוימת על ידם. הם הרגישו שבשלושה וחצי חודשים שכיהנתי, כמעט כל יום עשיתי רפורמה שהם לא ידעו איך לאכול אותה. היה קרב. היה ברור להם שמה שאני הולך לעשות עלול לפגוע קשות במה שהם סבורים, ובקרב הזה הם ניצלו את טיפשותי וניצחו. פשוט מאוד.
עו"ד אביגדור פלדמן: יש שמועה די משמעותית על קיומה של כנופיית שלטוון החוק, כפי שהיא מכונה. שהיא יכולה להעיף, להרים ולהוריד את כל מי שהיא רוצה, ששומרת בכספת תיקים על כל אחד, ואין כמעט אדם שאין לו תיק.
צעירה שעבדה במשרד ממשלתי טוענת כי חיים רמון נישק אותה בכוח במסיבת פרידה שנערכה לה
צעירה שעבדה במשרד ממשלתי טוענת כי חיים רמון נישק אותה בכוח כשנערכה לה מסיבת פרידה.
החשד: ביצוע מעשה מגונה והטרדה מינית.
חיים רמון, איש ציבור ותיק. באמתחתו ניסיון רב כחבר כנסת, כשר במספר לא מבוטל של ממשלות, כיושב ראש ההסתדרות, כמי שהנהיג רפורמות חברתיות כגון חוק הבריאות. חיים רמון הוא פוליטיקאי משופשף ומיומן.
חיים רמון, אם היית שואל אותי איזו עבירה, תבחר עבירה אחת שלעולם אין סיכוי בשום מקום בעולם שתעבור,  הייתי אומר לך "הטרדה מינית". עשיתי מעשה לא ראוי מבחינה ציבורית. שיש אנשים שיכולים להגיד שלא חשוב מה הוא מוכשר ומה הוא עשה בחיים, הוא לא צריך להיות במערכת הפוליטית. אני יכול לקבל את זה ב- 100 אחוז. אין לי שמץ של ויכוח עם האנשים האלה. אבל פלילי?
איילת שקד: בעיניי לחיים רמון עשו עוול. זה לא היה צריך להיגרר למשפט הפלילי, מה שהוא עשה. זה לא היה צריך להגיע למשפט הפלילי.
עו"ד דרור ארד אילון, יו"ר ועדת האתיקה הארצית של לשכת עוה"ד: חיים רמון לא היה מגיע לשלב שבכלל הייתה נגדו תלונה אילו הוא היה אדם מן היישוב. אין לי ספק שמקרה שלא היה מגיע בכלל לעוצמות האלה ולא היה מגיע לפסק הדין המשונה שהוא מורשע בעבירה חמורה והולך לעבוד עם סוסים. ברור שמישהו הבין שיש דיסוננס בלתי מתקבל על הדעת.
פרופ' דניאל פרידמן, לשעבר שר המשפטים: מערכת התביעה היא מערכת מאוד מאוד חזקה, וכל מעשה שנראה לא תקין, לא נכון, יכול להיתרגם, אם לא לעבירה פלילית, לפחות לחקירה פלילית.
חיים רמון: אני הרבה פעמים טוען שבהרבה מקרים בישראל, זה לא המה אתה עושה, אלא המי, מי אתה.
חלפו 9 שנים. חיים רמון עזב את החיים הפוליטיים.
עו"ד ליאור אפשטיין: זו הקמה של משטר סמוי. מי שיודע, מי שמכיר, לא ייחקר, לא ייפגע, יעשה מה שהוא רוצה.
עו"ד נורית ליטמן: יש לפרקליטות קו מאוד אחיד בשאלת בחינת הראיות בתיקים.
נורית לייטמן פרקליטה תופרת תיקים
נורית ליטמן פרקליטה תופרת תיקים
נורית ליטמן: אנחנו מעמידים לדין אנשים שיש סיכוי סביר להרשעה שלהם.
עו"ד אביגדור פלדמן: אין מישהו שהוא מחוץ לפרקליטות שישאל בדיוק את השאלות הללו: למה הגשתם כתב אישום נגד א' ולא הגשתם כתב אישום נגד ב'? למה הגשתם כתב אישום כזה קל או כבד במקרה הזה ולא הגשתם כתב אישום אחר?
ד"ר יוסי ביילין, לשעבר שר המשפטים: מצאתי מערכת מאוד משומנת. מאוד לא אוהבת את העובדה ששרים מתחלפים במהירות. אז יש איזושהי תחושה שמגיעה דמות פוליטית ואנחנו נראה לו שבעצם הרבה דברים כאן אין מה לעשות.
חיים רמון, לשעבר שר המשפטים: ניסיתי להסביר להם בעדינות שהחקיקה תהיה לפי מה שאני חושב ולא לפי מה שאתם חושבים. אני הנבחר. אני, העם אותי בחר, אני פה יושב, מייצג את העם. אתם רוצים להשפיע? תלכו להיבחר. ואני חושב שהשילוב הזה של היכולת המוכחת שלי לעשות רפורמות, העוצמות הפוליטיות שהיו לי, היכולת להביא לממשלה ולהעביר כמעט כל דבר שאני אחפוץ, כי יש לי סיוע של ראש הממשלה, היה ברור שזה איום גדול על המערכת ונגד האיום הזה צריך להילחם.
פרופ' דניאל פרידמן, לשעבר שר המשפטים: צריך להבדיל פה בין שני דברים. בין רצון של שרי משפטים להנהיג שינויים, שזה דבר אחד, לבין צעדים שננקטו נגדם. כאן באמת, בכל הנוגע לשרי משפטים, אנחנו עדים לכמה וכמה מקרים שמעוררים שאלות מאוד קשות , וכמו בכל דבר, זה לא נחקר ולא נבדק. היה המקרה של רובי ריבלין שלפני שהוא התמנה, פתאום מודיעים שיש חקירה נגדו. הוא היום נשיא המדינה, וברור שבחקיה הזאת לא היה כלום. היה המקרה של  נאמן, שגם שם ברור שלא הייתה שום הצדקה להעמדה שלו לדין. והמקרה השלישי, זה היה המקרה של חיים רמון.
חיים רמון קבל על כך שלא מאפשרים לו עימות עם המתלוננת.
עו"ד קובי סודרי: רצו להוריד אותו. אין אפס. תקשיבי, עצם העובדה ששלחו את אותם שני חוקרים למרכז אמריקה למצוא את הגברת המתלוננת ושכנעו אותה והפחידו אותה, השקיעו מאמצים מאוד גדולים ויוצאי דופן בלאסוף נגדו ראיות, מאמצים שלדעתי, לא היו פרופורציונליים להתרחשות.
ברוך קרא, ערוץ 10: את אומרת בפגישה עם המתלוננת על כך שכדאי לה להתלונן, אחרת היא צפויה אולי לתביעת דיבה מצידו של רמון.
מירי גולן, כיהנה כראש היחידה הארצית לחקירות הונאה: אין פה להיטות יתר. יש פה נחישות בביצוע המטלה. בשביל זה קיבלתי משכורת.
מירי גולן שימשה ככלבת צייד תופרת תיקים בנחישות לביצוע החיסול הממוקד
מירי גולן שימשה ככלבת צייד תופרת תיקים בנחישות לביצוע חיסול ממוקד. התגלתה כשקרנית וזכתה לפרק מיוחד בדוח מבקר המדינה בתפירת התיק לחיים רמון
העמדתו לדין פלילי של רמון הפכה לעובדה מוגמרת. התנהלות הפרקליטות במשפט הייתה רצופה אי סדרים בלשון המעטה.
חיים רמון: איומים שלא היה להם שחר על המתלוננת שתתלונן, שאם היא לא תתלונן אני אתלונן נגדה, ויהיה לה רע ומר. וכל מיני המצאות שלא תדאג, ואחריה יבואו עוד עשר נשים שיתלוננו עלי. אני, דרך אגב, כמעט אחד המקרים היחידים שיש אירוע מאוד מקומי ואין אף מתלוננת אחרת, שזה דבר חריג במקרים האלה, ולא שלא עשו מאמצים. עשו, ברוך השם.
במהלך המשפט, שהיה, אגב, קצר בצורה יוצאת דופן, התגלו כשלים באופן התנהלותה של הפרקליטות. לרמון הגיעה שמועה שהפרקליטות הורתה על האזנות סתר בין המתלוננת לבין התובעת המשטרתית, המפקדת שלה ושולה זקן. שהייתה אז מנהלת לשכת ראש הממשלה. הפרקליטות הכחישה נמרצות. בין האנשים שהקצינה סיפרה להם על האירוע, היו המפקדת הישירה שלה ומנהלת לשכת ראש הממשלה אז, שולה זקן. במקביל עלה חשד המשטרה, כי שולה זקן מנסה להדיח את המתלוננת מהגשת עדות במשטרה. כדי לבדוק את החשד, הוחלט לבקש האזנת סתר קצובה בזמן לזקן, המתלוננת והמפקדת שלה.
פרופ' דניאל פרידמן, לשעבר שר המשפטים: במהלך החקירה היו האזנות סתר שהיה בהן חומר שהיה מועיל מאוד לרמון, והחומר הזה לא נמסר לו. ועורך הדין שלו פנה פעם ועוד פעם ועוד פעם ובכל פעם אמרו לו שאין, אין האזנות סתר בעניין של מרשך.
חיים רמון, לשעבר שר המשפטים: יש האזנות סתר. אני יודע. אל תשאלי איך אני יודע. מתוך המשטרה ידעתי. היה לי גרון עמוק בתוך המשטרה. ונתתי להם ציטוטים מתוך הקלטות והיא שלוש פעמים כותבת שלא היה וזה לא קשור לתיק ולא נברא.
היום אנחנו יודעים שהפרקליטות שיקרה
היום אנחנו יודעים שהפרקליטות שיקרה. האזנות הסתר התגלו וביניהן ניסיונות שכנוע נואשים של התביעה את המתלוננת. בתמונה: שתי הפרקליטות העברייניות שניהלו את המשפט. כלבות שטן תופרות תיקים.
עו"ד קובי סודרי: הסתרת החומר מהסנגורים שלו, תוך הטעיה שלהם שאין חומר כזה, זאת בעיניי, הדוגמה המובהקת ביותר למה שאני קורא שחיתות בפרקליטות.
קובי סודרי. שחיתות בפרקליטות
קובי סודרי. שחיתות בפרקליטות
כשבאים ואומרים: אנחנו ננצח בכל מחיר, אנחנו נסתיר ואנחנו נטעה ואנחנו נשקר ואנחנו נעשה כל מה שאפשר בשביל לנצח, כשבחיים רמון זה היה בצורה המובהקת ביותר.
פרופ' דניאל פרידמן: גם כאן נמנעה החקירה, נמנעה החקירה. מה קרה כאן? איך יכול להיות שלא העבירו לו את האזנות הסתר? כל זה נמנע. עובדה היא שמערכת המשפט הצליחה למנוע את זה. המקסימום שנעשה, זה הגיע למבקר המדינה. ושוב, מסקנות מבקר המדינה לא מומשו.
היינו מאוד רוצים להקריא לכם את תמלולי האזנות הסתר, אבל החוק פועל לרעתנו. לכן נוכל להתבסס רק על דוח מבקר המדינה שיצא בביקורת חסרת תקדים על התנהלות הפרקליטות במשפט, ונזף באופן חמור בשתי הפרקליטות שניהלו את המשפט ובתובעת המשטרתית מירי גולן.
חיים רמון: אני, אין לי שום אמון יותר במערכת. מי שחושב שהעובדות האלה הן מקריות, יבושם לו.
חיים רמון. אין לי שום אמון במערכת המשפט
חיים רמון. אין לי שום אמון במערכת המשפט
בואו נעצור כאן וננסה להבין מה עומד מאחורי התפקיד הגדול הזה היועץ המשפטי לממשלה, או בקיצור היועמ"ש, עליו אנחנו שומעים בכל מהדורת חדשות.  ד"ר אביחי מנדלבליט נכנס לתפקיד התובע הכללי החדש. היועץ המשפטי לממשלה הוא בעצם עורך הדין של הממשלה וככזה הוא אחראי לפרש את החוק בפני הממשלה, שריה והעומד בראשה. האם החוק מאפשר לנו לצאת למבצע בעזה והאם מותר לנו לקנות רק 10 ק"ג גלידת פיסטוק או אולי 20.
ד"ר יוסי ביילין, לשעבר שר המשפטים: האיש החשוב ביותר במשרד המשפטים הוא היועץ המשפטי לממשלה, לא שר המשפטים.
עו"ד ליאור אפשטיין: יש בן אדם אחד בירושלים, באופן פרטי, איש מקסים, חובב איגרוף, אחריו יבוא חובב דוק, אחריו יבוא אחד, חובב שחמט. איש מקסים, איש ספר, איש רעים להתרועע. קוראים לו היועץ המשפטי לממשלה. מלך ישראל. הוא יכול לקבוע כל דבר.
עו"ד ליאור אפשטיין. היועץ המשפטי לממשלה - מלך ישראל
עו"ד ליאור אפשטיין. היועץ המשפטי לממשלה – מלך ישראל
עו"ד קובי סודרי: הרבה אנשים מדברים בעיניים נוצצות על תקופתו של אהרן ברק, ואין ספק, משפטן ענק והוא תבע בזמנו את המונח "מהפכה חוקתית". בפסק הדין שלו בעניין סגן השר פנחסי, רבין ז"ל לא רצה לפטר אותו, והיועץ המשפטי לממשלה חשב שכן צריך לפטר אותו והגיעו לדיון בבג"ץ. היועץ המשפטי לממשלה הציג עמדה אחת. ראש הממשלה רצה להציג עמדה אחרת ואומר ברק בסוף פסק הדין, בהערה לעניין הזה: זה לא מעניין אותי. אצלנו העמדה המשפטית הקובעת מבחינת המדינה היא עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, גם אם ראש הממשלה חושב אחרת. ובאותו רגע מה שקרה, שהיועץ המשפטי לממשלה הפך להיות הסמכות שממנה ראש הממשלה מבקש אישור.