יום רביעי, 22 בספטמבר 2010

השופטת עדנה בן לוי - טיפול בריטלין בכפייה לילד באומנה בניגוד לרצון אימו ובניגוד לחוק הנוער

השופטת עדנה בן לוי - בית משפט לנוערינואר 2009 - בהליך בתיק נזקקות 538/04 תבעה פקידת סעד מחוזית חוה לוי מתן ריטלין לילד כבן 8 המוצב במשפחת אומנה בצו בית משפט. אמו של הקטין מתנגדת למתן הסם הפסיכיאטרי ריטלין לבנה.

לצורך החלטה האם לתת את הסם לילד הובאו שלשה מומחים מתחום הפסיכיאטריה: הפסיכיאטרית ד"ר פטרה זקהיים, ופסיכיאטר ד"ר גיא שוסהיים מטעם פקידת הסעד חוה לוי, והפסיכיאטר ד"ר גדעון רצוני מנהל מחלקת נוער בבית החולים שלוותא מטעם בית המשפט.

שלושת הפסיכיאטרים שבדקו את הקטין, בזמנים שונים, מצאו כי יש לו קשיי קשב וריכוז וכן בעיות רגשיות ובהן חרדתיות. השופטת עדנה בן לוי החליטה על מתן ריטלין לילד עד ה- 30.06.2009 (תקופה של חצי שנה).

מדוע כשלה שופטת הנוער עדנה בן לוי בהגנה על הילדהמסגרת הנורמטיבית למתן טיפול נפשי לקטין, עליו הורה בית המשפט בענייננו, מצויה בסעיף 3ד לחוק הנוער, הקובע:
"(א) בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות על טיפול נפשי בקטין, במקום שעליו יורה ובתנאים שיקבע, ובלבד שנתקיים אחד מאלה:

(1) בית המשפט נוכח, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי הנסמכת על חוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער שבדק את הקטין, כי הקטין חולה במחלת נפש או אובחנה אצלו הפרעה נפשית, המצריכות טיפול פסיכיאטרי לשם מניעת סיכון פיסי לקטין או לזולתו או לשם מניעת נזק נפשי חמור להתפתחותו;
(2) בית המשפט נוכח, על סמך חוות דעת של פסיכולוג מומחה שבדק את הקטין, כי מצבו הנפשי של הקטין מצריך טיפול פסיכולוגי לשם מניעת נזק נפשי להתפתחותו. (ב) צו לפי סעיף קטן (א) יהיה לתקופה שקבע בית המשפט ושלא תעלה על שלושה חודשים; בית המשפט רשאי, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר או של פסיכולוג כאמור בסעיף קטן (א), המטפל בקטין, להאריך את תוקפו של הצו לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלושה חודשים".

המחוקק קבע, אם כן, כי מתן טיפול נפשי לקטין, כפי שהורה בית המשפט בענייננו, צריך להתבסס על חוות דעת של פסיכולוג מומחה שבחן את הקטין, בעקבותיה נוכח בית המשפט כי מצבו הנפשי של הקטין מצריך טיפול פסיכולוגי לשם מניעת נזק נפשי להתפתחותו. כן מוסיף וקובע הסעיף בסעיף קטן (ב), כי צו שכזה יינתן לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, כאשר בית המשפט רשאי להאריך את תוקפו לתקופות נוספות, על סמך חוות דעת של פסיכולוג מומחה המטפל בקטין, כשכל אחת מהתקופות לא תעלה על שלושה חודשים.

במקרה זה עולה חשש, כי השופטת עדנה בן לוי לא התבססה על הוראות הסעיף בעת שהכריעה בבקשת פקידת הסעד חוה לוי. בסוגית שליחתו של קטין לטיפול פסיכולוגי בניגוד לרצון הוריו, קבע המחוקק מנגנון, שנועד להבטיח את תקינותה של ההחלטה. מנגנון זה דורש חוות דעת של אנשי מקצוע מסוימים אשר בדקו את הקטין, כתנאי להפעלת שיקול הדעת של בית המשפט, וכן הוא מחייב בדיקה חוזרת שכזו מעת לעת. מנגנון זה הוכנס לחוק בתיקון מס' 11 לחוק הנוער.

חשש לכשל נוסף הוא התבססות בית המשפט על מומחים מטפלים מעולם הפסיכיאטריה אשר דיברו שלשתם בשפה אחת ובדברים אחדים ובכך נמנע כל דיון בנושא או אופציית טיפול אחרת. שהרי ידוע כי בבתי ספר לפסיכיאטריה מלמדים בימינו לתת תרופות, והיה צפוי מראש כי המומחים הפסיכיאטריים יהנהנו בראשיהן באות "כן לריטלין"

חשש לכשל נוסף הוא העדר הוראה ברורה של בית המשפט להתניית מתן ריטלין בקיום תרפיה מועילה לטווח הארוך כגון טיפול פסיכולוגי, הדרכה הורית וכיוצ'. השפעת הסם הנו למספר שעות בלבד וללא תרפיה מתאימה, ההשפעות לאורך זמן יהיו קשות וחמורות של תופעות הלוואי בלבד.

עובדת סוציאלית לחוק הנוער חוה לוי מציגה ג'נוסייד



.
 גברת ריטה - שלמה בר והברירה הטבעית



השיר ריטלין - להקת הדור האחרון

.
קישורים:
אין תגובות:
תוויות: , , , , , ,

יום שבת, 18 בספטמבר 2010

בית משפט עליון: "אף שסעיף 12 (חוק הנוער) אינו נוקט במפורש במונח 'קטין נזקק', הוא מופנה לקטינים נזקקים"

יולי 2004 - פקידת סעד - שימוש מוטעה בחוק הנוער להוצאת ילדים מהבית - בדיון שקיים בית משפט העליון בתיק דנ"א 6041/02, נידונה השאלה: "באלו תנאים ניתן להורות על הוצאתו הזמנית של ילד ממשמורת הוריו, בגדר הליך לפי סעיף 12 - צו ביניים, לחוק הנוער".

פקידת הסעד ביקשה הוצאת קטינים מביתם למרכז חירום: "על מנת לנתקם מהלחצים שמפעילה האם, לאפשר תקופת רגיעה ולאבחן את מצבם, ולאפשר בנייה של דפוסי קשר בריאים עם שני ההורים". הבקשה נסמכה על סעיף 12 לחוק הנוער (טיפול והשגחה). מטרת פקידת הסעד הייתה להשתמש בסעיף 12 לחוק הנוער - צו ביניים, להוציא את הילדים מביתם על מנת להוכיח נזקקות.

בית המשפט העליון בצוות מורחב קבע כי "אין בידי (הנשיא אהרון ברק) להסכים לגישתה של פקידת הסעד, כי הוצאה ממשמורת לפי סעיף 12 יכולה להיות גם במטרה לבצע בדיקות הנדרשות לתמיכה בבקשת הנזקקות, או במטרה לבנות טיפול בשיתוף פעולה עם ההורים והקטין. גישה זו נסמכת על התועלת הטיפולית אך אינה תואמת את דרישת החיוניות. רק ביסוס הנחיצות בהוצאתו של הקטין והצורך לעשות כן מיידית, יכול להצדיק פגיעה במרקם המשפחתי. דרישת המיידיות מתוספת לדרישת הנחיצות נוכח העובדה כי מדובר בהחלטת ביניים ... הכל מסכימים כי אף שסעיף 12 אינו נוקט במפורש במונח "קטין נזקק", הוא מופנה לקטינים נזקקים. המחלוקת היא לגבי מידת ההוכחה הנדרשת. מקובלת עלי עמדתו של השופט גרוניס, כי בשלב זה של "החלטת ביניים" ניתן להסתפק בהוכחה לכאורית של נזקקות".


הנשיא אהרון ברק נימק החלטתו בארבעה טעמים:

השימוש בסעיף 12 נועד למקרי חירום - "סעיף 12 מקנה לבית המשפט כלים לטיפול מיידי בקטינים, במצבים שאינם סובלים דיחוי. הדרישה לבסס בראיות כבדות ומוצקות ממצא של נזקקות עלולה לסכל את ההסדר. יש להביא בחשבון מצבים קשים, בהם מתעורר חשש ממשי כי נשקפת סכנה מיידית לשלומו של הקטין. במקרים כאלה, הבטחת שלומו (הפיזי או הנפשי) של הקטין מחייבת את הוצאתו המיידית מרשות הוריו, עוד בטרם עלה בידי רשויות הסעד לקבל תמונה מלאה בדבר מצבו של הקטין. החשש הכבד לשלומו של הקטין מצדיק לכאורה קבלת החלטת ביניים עוד לפני השלמת החקירה והבדיקה".

סעיף 12 מופעל ללא זכות טיעון - "הטעם השני נעוץ בכך שסעיף 12 לחוק מאפשר קבלת החלטות ביניים "אף לפני שמיעת הקטין או האחראי עליו ולפני קבלת תסקיר". הכרה באפשרות לקבל החלטת ביניים במעמד צד אחד עולה בקנה אחד עם הסתפקות בהוכחה לכאורית של נזקקות. מה גם שקשה להצדיק קביעה סופית בשאלת הנזקקות מבלי שניתנה זכות טיעון לקטין או לאחראי עליו. יחד עם זאת, גם בהתקיים התנאים להפעלת סעיף 12, ראוי שתינתן זכות טיעון לקטין ולאחראי עליו, ככל שהדבר אפשרי, קודם שיגבש בית המשפט את החלטתו".

"קיים כאמור קשר הדוק בין סעיף 11 לסעיף 12 לחוק. דרישת הסף בסעיף 11 היא ש"פקיד סעד סבור כי קטין הוא נזקק". סברה זו של פקיד הסעד תואמת דרישה של נזקקות לכאורה, במיוחד כאשר ההליך מתנהל במעמד צד אחד. גם החומר המצוי בשלב זה אצל פקיד הסעד זהה, לרוב, לחומר שיעמוד בפני בית המשפט. זאת ועוד, נראה כי החמרה בהוכחת נזקקות במסגרת סעיף 12 תגביר את השימוש בסעיף 11 לחוק, המסמיך את פקיד הסעד לנקוט באמצעי חירום ללא החלטה שיפוטית. לטעמי, יש להעדיף ככלל, נקיטה באמצעים טיפוליים במסגרת החלטות שיפוטיות, ולהותיר את השימוש בסעיף 11 למקרים הדחופים ביותר בהם אין שהות לפנות לבית המשפט".
לא רצוי לפצל את מידת ההוכחה של הנזקקות לפי סוג האמצעי - "יש לזכור כי מכוח סעיף 12 לחוק רשאי בית המשפט להורות על נקיטה באמצעים זמניים שונים ומגוונים. הוא רשאי, למשל, להורות על בדיקה והסתכלות, שינוי מסגרת חינוכית או עיכוב יציאה מן הארץ. החלטות מסוג זה פחותות בחומרתן מהוצאת ילד מרשות הוריו ואינן מצדיקות הוכחה מלאה של נזקקות כבר בשלב הביניים. מכיוון שלא רצוי לפצל את מידת ההוכחה של הנזקקות לפי סוג האמצעי, יש להסתפק בהוכחה לכאורית של נזקקות לצורך כל האמצעים הזמניים מכוח סעיף 12".

קישורים:
אין תגובות:
תוויות: , , , , , ,

בית משפט עליון: "אף שסעיף 12 (חוק הנוער) אינו נוקט במפורש במונח 'קטין נזקק', הוא מופנה לקטינים נזקקים"

יולי 2004 - פקידת סעד - שימוש מוטעה בחוק הנוער להוצאת ילדים מהבית - בדיון שקיים בית משפט העליון בתיק דנ"א 6041/02, נידונה השאלה: "באלו תנאים ניתן להורות על הוצאתו הזמנית של ילד ממשמורת הוריו, בגדר הליך לפי סעיף 12 - צו ביניים, לחוק הנוער".

פקידת הסעד ביקשה הוצאת קטינים מביתם למרכז חירום: "על מנת לנתקם מהלחצים שמפעילה האם, לאפשר תקופת רגיעה ולאבחן את מצבם, ולאפשר בנייה של דפוסי קשר בריאים עם שני ההורים". הבקשה נסמכה על סעיף 12 לחוק הנוער (טיפול והשגחה). מטרת פקידת הסעד הייתה להשתמש בסעיף 12 לחוק הנוער - צו ביניים, להוציא את הילדים מביתם על מנת להוכיח נזקקות.

בית המשפט העליון בצוות מורחב קבע כי "אין בידי (הנשיא אהרון ברק) להסכים לגישתה של פקידת הסעד, כי הוצאה ממשמורת לפי סעיף 12 יכולה להיות גם במטרה לבצע בדיקות הנדרשות לתמיכה בבקשת הנזקקות, או במטרה לבנות טיפול בשיתוף פעולה עם ההורים והקטין. גישה זו נסמכת על התועלת הטיפולית אך אינה תואמת את דרישת החיוניות. רק ביסוס הנחיצות בהוצאתו של הקטין והצורך לעשות כן מיידית, יכול להצדיק פגיעה במרקם המשפחתי. דרישת המיידיות מתוספת לדרישת הנחיצות נוכח העובדה כי מדובר בהחלטת ביניים ... הכל מסכימים כי אף שסעיף 12 אינו נוקט במפורש במונח "קטין נזקק", הוא מופנה לקטינים נזקקים. המחלוקת היא לגבי מידת ההוכחה הנדרשת. מקובלת עלי עמדתו של השופט גרוניס, כי בשלב זה של "החלטת ביניים" ניתן להסתפק בהוכחה לכאורית של נזקקות".

הנשיא אהרון ברק נימק החלטתו בארבעה טעמים:

השימוש בסעיף 12 נועד למקרי חירום - "סעיף 12 מקנה לבית המשפט כלים לטיפול מיידי בקטינים, במצבים שאינם סובלים דיחוי. הדרישה לבסס בראיות כבדות ומוצקות ממצא של נזקקות עלולה לסכל את ההסדר. יש להביא בחשבון מצבים קשים, בהם מתעורר חשש ממשי כי נשקפת סכנה מיידית לשלומו של הקטין. במקרים כאלה, הבטחת שלומו (הפיזי או הנפשי) של הקטין מחייבת את הוצאתו המיידית מרשות הוריו, עוד בטרם עלה בידי רשויות הסעד לקבל תמונה מלאה בדבר מצבו של הקטין. החשש הכבד לשלומו של הקטין מצדיק לכאורה קבלת החלטת ביניים עוד לפני השלמת החקירה והבדיקה".

סעיף 12 מופעל ללא זכות טיעון - "הטעם השני נעוץ בכך שסעיף 12 לחוק מאפשר קבלת החלטות ביניים "אף לפני שמיעת הקטין או האחראי עליו ולפני קבלת תסקיר". הכרה באפשרות לקבל החלטת ביניים במעמד צד אחד עולה בקנה אחד עם הסתפקות בהוכחה לכאורית של נזקקות. מה גם שקשה להצדיק קביעה סופית בשאלת הנזקקות מבלי שניתנה זכות טיעון לקטין או לאחראי עליו. יחד עם זאת, גם בהתקיים התנאים להפעלת סעיף 12, ראוי שתינתן זכות טיעון לקטין ולאחראי עליו, ככל שהדבר אפשרי, קודם שיגבש בית המשפט את החלטתו".

"קיים כאמור קשר הדוק בין סעיף 11 לסעיף 12 לחוק. דרישת הסף בסעיף 11 היא ש"פקיד סעד סבור כי קטין הוא נזקק". סברה זו של פקיד הסעד תואמת דרישה של נזקקות לכאורה, במיוחד כאשר ההליך מתנהל במעמד צד אחד. גם החומר המצוי בשלב זה אצל פקיד הסעד זהה, לרוב, לחומר שיעמוד בפני בית המשפט. זאת ועוד, נראה כי החמרה בהוכחת נזקקות במסגרת סעיף 12 תגביר את השימוש בסעיף 11 לחוק, המסמיך את פקיד הסעד לנקוט באמצעי חירום ללא החלטה שיפוטית. לטעמי, יש להעדיף ככלל, נקיטה באמצעים טיפוליים במסגרת החלטות שיפוטיות, ולהותיר את השימוש בסעיף 11 למקרים הדחופים ביותר בהם אין שהות לפנות לבית המשפט".לא רצוי לפצל את מידת ההוכחה של הנזקקות לפי סוג האמצעי - "יש לזכור כי מכוח סעיף 12 לחוק רשאי בית המשפט להורות על נקיטה באמצעים זמניים שונים ומגוונים. הוא רשאי, למשל, להורות על בדיקה והסתכלות, שינוי מסגרת חינוכית או עיכוב יציאה מן הארץ. החלטות מסוג זה פחותות בחומרתן מהוצאת ילד מרשות הוריו ואינן מצדיקות הוכחה מלאה של נזקקות כבר בשלב הביניים. מכיוון שלא רצוי לפצל את מידת ההוכחה של הנזקקות לפי סוג האמצעי, יש להסתפק בהוכחה לכאורית של נזקקות לצורך כל האמצעים הזמניים מכוח סעיף 12".

קישורים:
אין תגובות:
תוויות: , , , , , ,

יום שישי, 17 בספטמבר 2010

כאבה של אילנה מזרחי שילדיה נלקחו ממנה לאימוץ סגור לפני 15 שנה ע"י השירות למען הילד ללא הודעה מוקדמת

פרצופם של רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה, לוקחים ילדים לאימוץ סגור ללא הודעה מוקדמת, או מבלי שההורים מבינים בדיוק במה המדובר. ראינו את התעלול בסיפורם של לריסה ויבגני. זהו סיפורה של אילנה מזרחי שהרווחה חטפו את ילדיה לאימוץ סגור ללא הודעה מוקדמת.

ערוץ 1 - ספטמבר 2010 - אילנה מזרחי מחפשת את ילדיה, לפני 15 שנים הייתה אילנה מזרחי צעירה נרקומנית, ישנה ברחובות ובמחסנים נטושים גידלה לבד את שני ילדיה הקטנים. יום אחד באה למרכז השירות למען הילד לפגוש את ילדיה ונמסר לה שלא תראה יותר את ילדיה כי הם נמסרו לאימוץ.
"באתי לשירות למען הילד בשביל לבקר אותם, אמרו לי: 'אין פגישה כי הילדים את לא תוכלי יותר לראות אותם' ...זה חלק ממני, זה כאילו לקחו ממני חצי יד או רגל, זה הילדים שלי". אומרת אילנה.

אילנה השתקמה בהצלחה כבר 9 שנים, התחתנה מצאה עבודה ומתגעגעת לילדיה שנלקחו ממנה.
כיום כשילדיה עברו את גיל 18 אילנה מבקשת לפגוש אותם אולם אינה יכולה, היא יכולה רק לשים מכתב בתיק האימוץ.
אילנה ובני משפחתה עושים מאמצים להגיע אל ילדיה שלי ויונתן.
.

.
קישורים:
אין תגובות:
תוויות: , , , , ,

יום רביעי, 15 בספטמבר 2010

שתים עשרה ילדות נעדרות ממעון מסילה - משרד הרווחה באדישות ושאננות

ספטמבר 2010 - פרשת ההתעללות בנערות חוסות במעון מסילה של רשות חסות הנוער במשרד הרווחה שפורסמה בתחקיר מעריב ביוני 2010, חשפה עדויות קשות של נערות החוסות במעון: כליאה בצינוק עם קיא ושתן ל- 48 שעות, נעילה בחדרים ללא חשמל, שימוש במעצר פלילי ככלי ענישה, בנות בפערי גילאים גדול שוהות יחד ועוד.

"מעון מסילה עובד בהיפוך ומהווה שקר גדול ותעודת עוני לשירותי הרווחה ולעתיד החברה בישראל. נדמה כי המעון הפך ממעון שיקומי ובית חם למפעל המייצר נערות אשר משתמשות בסמים בזנות ופשע", אמר יו"ר הוועדה לזכויות הילד בכנסת חה"כ דני דנון בעקבות הממצאים והבטיח לפעול בנושא.

במשרד הרווחה נותרו אדישים, 12 בנות שהוצבו במעון בצו בית משפט, נעדרות מהמעון ומשרד הרווחה אדיש ושאנן כפי שמובא בכתבה:

סרטון בסיוע באדיבות אתר הרהורים על משפחה וילדים

.
קישורים:
אין תגובות:
תוויות: , , , , ,

יום שני, 13 בספטמבר 2010

בית המשפט העליון מסר המשמורת לסבתא על פני משפחת אומנה

ספטמבר 2009 - בניגוד לעמדת משרד הרווחה, בית המשפט העליון דחה את התיאוריות המפוקפקות והמסוכנות של בכירי השירות למען הילד במשרד הרווחה וקבע בהחלטה רע"א 2440/10 כי בת להורים מפגרים, תימסר לסבתה בת 53, הסובלת גם היא מפיגור שכלי קל.

בערב ראש השנה האחרון, בעוד יום הולדתה הראשון מצוין בחיק משפחת האומנה בה היא שוהה מיום לידתה, הפכה הפעוטה ע' למרכז פרשה שמסעירה את שירותי הרווחה ובכירי השירות למען הילד. בהחלטה נדירה של הרכב שופטי בית המשפט העליון נקבע כי ע', שנולדה לפני כשנה לזוג הורים הסובלים מפיגור שכלי ושוהים כיום בהוסטל, תוצא ממשפחת האומנה שגידלה אותה מיומה הראשון ותעבור לרשות סבתה. זאת אף שהסבתא מוגדרת אף היא כסובלת מפיגור שכלי קל, ואובחנה בעבר כמי שאינה מתאימה לגידול אחותה הגדולה של ע'.

דו"ח של מכון שלם הסתייג מהעברת המשמורת לסבתא וכתב בחוות דעת: "הרושם הוא כי י' (סבתא) מפנה הרבה חום ואהבה כלפי ע', רוצה מאד לגדל אותה, להשאירה בתוך המסגרת המשפחתית הביולוגית, ורואה באפשרות לגדלה הזדמנות אמיתית להעמקת הקשר המשפחתי. יחד עם זאת, יתכן כי רצון זה, אמיתי וכן ככול שיהיה, אינו הולם את צרכיה של ע' שבהיותה תינוקת מעט פאסיבית, זקוקה לגרייה מתאימה, למרחב וחופש להתנסות על מנת לממש את הפוטנציאל ההתפתחותי שלה".

בית המשפט העליון דחה את המלצות השירות למען הילד ומכון שלם

בית המשפט העליון בהרכב השופטים רובינשטיין, דנצינגר, וג'ובראן דחה את המלצות השירות למען הילד ומכון שלם והחליט להעביר את התינוקת למשמורת הסבתא ונימק:

"ראשית, תיאורה של הסבתא בפי המומחים חיובי ביסודו; אכן, אין היא נמצאת כנראה ברמה אינטלקטואלית גבוהה, אך מה שהובא מעלה מתאר דמות חיובית של אשה המשדרת אהבה, חום ורצון כן, והדברים מדברים בעדם.

שנית, וייחסנו לכך חשיבות רבה, היא גידלה בנוסף לאם הקטינה הסובלת מפיגור, גם בן נורמלי ונורמטיבי ומגדלת, עם בעל נורמטיבי שחוות הדעת עליו וחיוביות ובת הגדלה, על פי הדיווחים, באופן ראוי. אנו סבורים כי בנסיבות אלה קשה להלום מניה וביה שלילת יכולתה של הסבתא, בשל אי הבנת קשיי גידולה של התינוקת כנטען;

ובסופו של יום חוזרים אנו לקשר הדם, המדובר בסבתא של הקטינה, בשר מבשרה, ואהבתה הטבעית לה, שעליה אין חולק, עשויה "לקזז" במידה רבה את הקשיים שברמה האינטלקטואלית בהם מדובר. אל נשכח כי בתבל ומלואה, גם אנשים שאינם ברמה גבוהה מגדלים ילדים, ולעתים קרובות בהצלחה, ואין צורך להכביר מלים".

קישורים:
אין תגובות:
תוויות: , , , , ,

יום שבת, 11 בספטמבר 2010

עובדי סיעוד זרים מתעללים בקשישים

תיעוד: מטפלת התעללה בקשישה בת 85 ללא רחמים

מול המצלמה, וללא כל בושה, תועדה מטפלת מתעללת בקשישה בת 85 מחדרה אותה סעדה. ככל הנראה, נמשכה ההתעללות כבר שנתיים, כאשר רק ביומיים האחרונים הציבו בני משפחתה של הקשישה את המצלמות שתיעדו את המעשים הקשים, ביניהם בעיטות ומכות בכל חלקי הגוף - יוסי מזרחי | חדשות 2 | פורסם 10/09/10

לראות ולא להאמין: עובדת סיעוד, בת 31 מנפאל, נעצרה בחשד שהתעללה קשות בקשישה שבה טיפלה. בני משפחתה של הקשישה, בת ה-85 מאזור חדרה, הציבו מצלמות נסתרות בעקבות סימני אלימות שהתגלו על גופה - ואז נחשפו לתמונות המזעזעות של המטפלת תוקפת את הקשישה באלימות קשה.



בינואר 2011 גזר בית המשפט המחוזי בחיפה שנה וחצי מאסר בפועל ועוד שנה וחצי על תנאי על נירמילה שרסטהה, בת 31, עובדת זרה מנפאל. היא הורשעה על פי הודאתה בהתאם לכתב אישום מתוקן שהוגש נגדה, בהתעללות בקשישה כבת 90 תושבת המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור, בזמן שהועסקה כמטפלת הסיעודית שלה.
מכתב האישום עולה כי המטפלת התעללה בקשישה מספר פעמים במהלך השנה שעברה, ובין השאר השפילה והטרידה אותה, צעקה עליה והכתה אותה.

כמו כן, המטפלת הואשמה שנהגה לתקוף את הקשישה באמצעות ידיה ובחפצים בכל חלקי גופה, לרבות בפניה ובראשה. השופט עודד גרשון לא הסכים עם המלצת שירות המבחן לעניין ענישת המטפלת, וציין כי לאור חומרת העבירות וריבויין, אין מקום להסתפק בארבעה חודשי מאסר וחצי, תקופת מאסרה עד היום, רק מפני שהיא ממילא תגורש מישראל.
"השפילה ופגעה בכבודה"

"סבורני כי העובדות המפורטות בכתב האישום המתוקן צריכות לזעזע כל אדם הגון", אמר השופט גרשון בדיון הבוקר.

"מכתב האישום שבעובדותיו הודתה הנאשמת עולה שבמקום שהנאשמת, שנשכרה כדי לסעוד את הקשישה חסרת הישע, ילידת 1920, הסובלת ממחלות שונות, תהיה למשענת נאמנה לקשישה, תסעד אותה ותענה על צרכיה ותהווה מענה למגבלותיה, היא הפכה לגורם מתעלל בקשישה, נפשית וגופנית, משפיל אותה, פוגע בכבודה, מטריד אותה, צועק עליה ומכה אותה.

"מעשים שכאלה אינם יכולים לעבור בשתיקה ושומה על בית המשפט לענוש את הנאשמת באופן שיביע את החומרה שבה אני רואה את הדברים. בית המשפט יגלה אפס סובלנות להתנהגות פושעת הפוגעת בקשישים חסרי ישע, ממררת את חייהם והופכת אותם לגיהינום", סיכם גרשון.


"אבא כבר לא הולך על רגליו, אבא כבר לא מבקש אוכל, אבא כבר לא מבקש לשתות ואבא כבר לא עושה את צרכיו"

מטפל מסרי לנקה נעצר בחשד שהתעלל בקשיש בן 84 מירושלים שבו טיפל. בני משפחתו של הקשיש גילו זאת אחרי שהציבו מצלמות בביתו. הם העבירו לחדשות 2 את הצילומים, שלא קלים לצפייה, ומפצירים: עקבו אחרי המטפלים כל הזמן. צפו בתיעוד המזעזע - משה נוסבאום | חדשות 2 | פורסם 29/07/10



אין גבול לאכזריות: כשמצבו הנפשי של קשיש מירושלים החל להידרדר, משפחתו לא הבינה מה קורה. אך כשהם צפו במצלמה נסתרת שהציבו בביתם גילו לתדהמתם כי מטפלו של הקשיש בן ה-84, צעיר מסרי לנקה, התעלל בו קשות תוך כדי שהוא מכה אותו ותוחב בכוח אוכל לפיו. הצעיר נעצר כבר בתחילת השבוע והיום הוארך מעצרו, וכשרואים את הצילומים - הכל כבר ברור.

המטפל החל לטפל בקשיש האומלל לפני פחות מחודש. "אבא אמנם איש חולה, אבל עד אז הוא תיפקד", מספרת חיה, בתו של הקשיש, בראיון לחדשות 2. "אבא הלך לבד. אפילו בלילות הוא היה קם לבד והיה עושה את צרכיו", היא מוסיפה.

עם זאת, המטפל מסרי לנקה החל להתעלל בקשיש ולאט לאט הוביל להידרדרות במצבו. כך למשל כאשר גילה הקשיש סימני התנגדות לאכול, היה תוחב המטפל את האוכל לפיו בכוח ומנער את פניו שוב ושוב, למרות שביקש הקשיש להפסיק לאכול. "המטפל הפך אותו לשבר כלי", אומרת יפה. "אבא שלי גוסס".

"אבא כבר לא הולך על רגליו", מספרת יפה. "אבא כבר לא מבקש אוכל, אבא כבר לא מבקש לשתות ואבא כבר לא עושה את צרכיו", היא אומרת בצער. "הוא איבד את השמחה וכל הזמן רק ישן". כאשר היה הקשיש מסרב לשתף פעולה עם המטפל, הוא קיבל סטירה כעונש".

הכל היה אצלו מחושב, כך אומרת הבת. על רקע הצילומים פונה יפה למשפחות אחרות ומבקשת שילמדו. "אני מבקשת שתשימו לב להורים שלכם, לקשישים. תשימו מצלמות ואל תאמינו למטפלים", היא אומרת בצער.

קישורים:
  • נרדפת - קשישה בורחת ממינהל השירותים החברתיים של עיריית תל אביב - המאמר "סיפורי סבתא" ידיעות אחרונות - 24 שעות , משה רונן , יחזקאל אדירם , 17.06.2009 -שרה כהן בת ה-95, דודתם של חמוטל ודורי בן זאב, מתגוררת כבר חודשיים בדירת מסתור, נמלטת משירותי הרווחה (ת"א). כל מי שפוגש בה כולל ארבעה פסיכיאטרים, שאבחנו אותו לאחרונה, קובע כי מדובר באישה צלולה ומתפקדת. אז למה במחלקת הרווחה של עיריית תל אביב מתעקשים לאשפז אותה במוסד גריאטרי?...
תגובה 1:
תוויות: , , , ,
הירשם ל- רשומות (Atom)