יום שבת, 11 בספטמבר 2010

עובדי סיעוד זרים מתעללים בקשישים

תיעוד: מטפלת התעללה בקשישה בת 85 ללא רחמים

מול המצלמה, וללא כל בושה, תועדה מטפלת מתעללת בקשישה בת 85 מחדרה אותה סעדה. ככל הנראה, נמשכה ההתעללות כבר שנתיים, כאשר רק ביומיים האחרונים הציבו בני משפחתה של הקשישה את המצלמות שתיעדו את המעשים הקשים, ביניהם בעיטות ומכות בכל חלקי הגוף -
יוסי מזרחי | חדשות 2 | פורסם 10/09/10

לראות ולא להאמין: עובדת סיעוד, בת 31 מנפאל, נעצרה בחשד שהתעללה קשות בקשישה שבה טיפלה. בני משפחתה של הקשישה, בת ה-85 מאזור חדרה, הציבו מצלמות נסתרות בעקבות סימני אלימות שהתגלו על גופה - ואז נחשפו לתמונות המזעזעות של המטפלת תוקפת את הקשישה באלימות קשה.



בינואר 2011 גזר בית המשפט המחוזי בחיפה שנה וחצי מאסר בפועל ועוד שנה וחצי על תנאי על נירמילה שרסטהה, בת 31, עובדת זרה מנפאל. היא הורשעה על פי הודאתה בהתאם לכתב אישום מתוקן שהוגש נגדה, בהתעללות בקשישה כבת 90 תושבת המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור, בזמן שהועסקה כמטפלת הסיעודית שלה.
מכתב האישום עולה כי המטפלת התעללה בקשישה מספר פעמים במהלך השנה שעברה, ובין השאר השפילה והטרידה אותה, צעקה עליה והכתה אותה.

כמו כן, המטפלת הואשמה שנהגה לתקוף את הקשישה באמצעות ידיה ובחפצים בכל חלקי גופה, לרבות בפניה ובראשה. השופט עודד גרשון לא הסכים עם המלצת שירות המבחן לעניין ענישת המטפלת, וציין כי לאור חומרת העבירות וריבויין, אין מקום להסתפק בארבעה חודשי מאסר וחצי, תקופת מאסרה עד היום, רק מפני שהיא ממילא תגורש מישראל.
"השפילה ופגעה בכבודה"

"סבורני כי העובדות המפורטות בכתב האישום המתוקן צריכות לזעזע כל אדם הגון", אמר השופט גרשון בדיון הבוקר.

"מכתב האישום שבעובדותיו הודתה הנאשמת עולה שבמקום שהנאשמת, שנשכרה כדי לסעוד את הקשישה חסרת הישע, ילידת 1920, הסובלת ממחלות שונות, תהיה למשענת נאמנה לקשישה, תסעד אותה ותענה על צרכיה ותהווה מענה למגבלותיה, היא הפכה לגורם מתעלל בקשישה, נפשית וגופנית, משפיל אותה, פוגע בכבודה, מטריד אותה, צועק עליה ומכה אותה.

"מעשים שכאלה אינם יכולים לעבור בשתיקה ושומה על בית המשפט לענוש את הנאשמת באופן שיביע את החומרה שבה אני רואה את הדברים. בית המשפט יגלה אפס סובלנות להתנהגות פושעת הפוגעת בקשישים חסרי ישע, ממררת את חייהם והופכת אותם לגיהינום", סיכם גרשון.


"אבא כבר לא הולך על רגליו, אבא כבר לא מבקש אוכל, אבא כבר לא מבקש לשתות ואבא כבר לא עושה את צרכיו"

מטפל מסרי לנקה נעצר בחשד שהתעלל בקשיש בן 84 מירושלים שבו טיפל. בני משפחתו של הקשיש גילו זאת אחרי שהציבו מצלמות בביתו. הם העבירו לחדשות 2 את הצילומים, שלא קלים לצפייה, ומפצירים: עקבו אחרי המטפלים כל הזמן. צפו בתיעוד המזעזע
- משה נוסבאום | חדשות 2 | פורסם 29/07/10



אין גבול לאכזריות: כשמצבו הנפשי של קשיש מירושלים החל להידרדר, משפחתו לא הבינה מה קורה. אך כשהם צפו במצלמה נסתרת שהציבו בביתם גילו לתדהמתם כי מטפלו של הקשיש בן ה-84, צעיר מסרי לנקה, התעלל בו קשות תוך כדי שהוא מכה אותו ותוחב בכוח אוכל לפיו. הצעיר נעצר כבר בתחילת השבוע והיום הוארך מעצרו, וכשרואים את הצילומים - הכל כבר ברור.

המטפל החל לטפל בקשיש האומלל לפני פחות מחודש. "אבא אמנם איש חולה, אבל עד אז הוא תיפקד", מספרת חיה, בתו של הקשיש, בראיון לחדשות 2. "אבא הלך לבד. אפילו בלילות הוא היה קם לבד והיה עושה את צרכיו", היא מוסיפה.

עם זאת, המטפל מסרי לנקה החל להתעלל בקשיש ולאט לאט הוביל להידרדרות במצבו. כך למשל כאשר גילה הקשיש סימני התנגדות לאכול, היה תוחב המטפל את האוכל לפיו בכוח ומנער את פניו שוב ושוב, למרות שביקש הקשיש להפסיק לאכול. "המטפל הפך אותו לשבר כלי", אומרת יפה. "אבא שלי גוסס".

"אבא כבר לא הולך על רגליו", מספרת יפה. "אבא כבר לא מבקש אוכל, אבא כבר לא מבקש לשתות ואבא כבר לא עושה את צרכיו", היא אומרת בצער. "הוא איבד את השמחה וכל הזמן רק ישן". כאשר היה הקשיש מסרב לשתף פעולה עם המטפל, הוא קיבל סטירה כעונש".

הכל היה אצלו מחושב, כך אומרת הבת. על רקע הצילומים פונה יפה למשפחות אחרות ומבקשת שילמדו. "אני מבקשת שתשימו לב להורים שלכם, לקשישים. תשימו מצלמות ואל תאמינו למטפלים", היא אומרת בצער.

קישורים:
  • נרדפת - קשישה בורחת ממינהל השירותים החברתיים של עיריית תל אביב - המאמר "סיפורי סבתא" ידיעות אחרונות - 24 שעות , משה רונן , יחזקאל אדירם , 17.06.2009 -שרה כהן בת ה-95, דודתם של חמוטל ודורי בן זאב, מתגוררת כבר חודשיים בדירת מסתור, נמלטת משירותי הרווחה (ת"א). כל מי שפוגש בה כולל ארבעה פסיכיאטרים, שאבחנו אותו לאחרונה, קובע כי מדובר באישה צלולה ומתפקדת. אז למה במחלקת הרווחה של עיריית תל אביב מתעקשים לאשפז אותה במוסד גריאטרי?...

יום חמישי, 9 בספטמבר 2010

פקידת הסעד מהשירות למען הילד - מניפולציות, סילופים ושיבוש מהלכי משפט לניתוק ילדה מאמה

יוני 2000 - תמ"ש 000009/97 שופטת בית משפט לענייני משפחה חנה בן עמי דוחה בקשת אימוץ קטינה שהוגשה ע"י גורמי הרווחה ומחזירה את הקטינה לאימה בהשגחת פקידת סעד לחוק הנוער. השופטת בן עמי מותחת ביקורת קשה על הטיוחים והמניפולציות של פקידת הסעד מהשירות למען הילד שפעלה לכפות את המהלכים לאימוץ תוך גרימת נזק לילדה לאמא הביולוגית להורים האומנים ועוד.

להלם ציטוטים מהחלטת השופטת בן עמי לדחיית הבקשה לאימוץ.

ההחלטה בעבר להעברת הקטינה להורים המיועדים לאימוץ (להלן: ההורים האומנים) ניתנה לאחר שחוו"ד מטעם היועץ המשפטי, תסקירי פקידות הסעד וכן חוו"ד של הפסיכולוג רמי בר גיורא שמונה כמומחה ע"י ביה"מ היו חד משמעיים - כי ההורים וכל אחד מהם הינם חסרי מסוגלות הורית וכי בעתיד הנראה לעין אין כל סיכוי שהמצב ישתנה.

עד מהרה התברר כי לא היה באמור בהחלטה כדי להסית את פקידת הסעד מעמדתה כי טובת הקטינה באימוצה וכי לפיכך עליה לפעול ככל יכולתה כדי לסכל כל סיכוי שהקטינה לא תוכרז בת אימוץ:

פקידת הסעד מסלפת בפני ההורים האומנים, מאשרת שינוי שם הקטינה, מוסרת פרטים חסויים

"כפי שלמדתי בשלב מאוחר יותר מדברי ההורים האומנים הסתירה פקידת הסעד מידיעתם את האמור בהחלטה לעניין אפשרות כי הקטינה לא תוכרז בת אימוץ, אישרה שינוי שם הקטינה על ידם, מסרה להם פרטים על מצב המשיבים (ההורים הביולוגים) - בין מדויקים יותר ובין פחות - לרבות ההיסטוריה של האם ופרטים על ילדיה האחרים, והודיעה להם כי יקוימו מפגשים בודדים עד לניתוקה המוחלט של הקטינה מהוריה הביולוגיים".

פקידת הסעד פועלת בדרך של רמייה לניתוק הילדה מהוריה הביולוגים

"בד בבד הוגשה (ישירות על ידי פקידת הסעד) "בקשה להפסקה מידית של הביקורים בין הקטינה לבין הוריה הביולוגיים" בנימוק שבביקור האחד שקוים מאז העברת הקטינה להוריה האומנים "חלה התדרדרות חמורה ביותר במצבה הנפשי ובתפקודה כתוצאה ישירה מהמפגש הנ"ל".

פקידת הסעד מגייסת פסיכולוג רמי בר גיורא שעומד על דעתו להפסיק ביקורי ההורים הביולוגים אולם מתקשה במתן תשובות ברורות

"לצורך תמיכה בעמדה זו גויס הפסיכולוג בר גיורא שעמד על דעתו כי יש להפסיק לאלתר הביקורים, אף שגם לאחר חקירה ארוכה לא יכול היה להסביר פשר בכיה של הקטינה לאחר הביקור או לשלול את ההנחה שהוא נובע מגעגועים לאם (הנחה שאומתה ע"י האם האומנת בשלב מאוחר יותר) ואף שלא היתה מחלוקת כי "הסיבה לתגובה הקשה של הקטינה אינה טמונה בהתנהגות לא מתאימה של המשיבה בשעת הביקור" (כדברי ב"כ היועה"מ בסיכומים שהוגשו על ידה ביום 10/03/98)".

המניפולציות והשקרים של גורמי הרווחה פגעו בהליך האומנה
"במצב דברים זה בו הועברה הקטינה לרשות הורים אומנים בלא שנבדקה התאמתם ומידת פתיחותם ומוכנותם להתמודד עם דרכי קשר אחרות, ותוך הטעייתם כאמור, צומצמו ע"י גורמי הרווחה שאמונים לדאוג לטובת הילד האפשרויות שהיו יכולות מלכתחילה לעמוד בפני ביה"מ ולא נותר לו אלא להורות על העברת הקטינה לרשות אימה ללא הכנה כלשהי וללא בדיקה מספקת של התנאים להעברה".

פקידת הסעד מעבירה חומר חסוי להורים אומנים כדי לכפות את הליך האימוץ ולהכשיל הקשר בין האם לבת

"מלכתחילה לא סברתי שפקידת הסעד שפעלה בכל דרך כדי לכפות את עמדתה על המהלכים בתיק ולהכשיל את הקשר בין האם לבת (לרבות ע"י העברת חומר שהומצא לביה"מ ע"י ד"ר מאסס לעיונם של ההורים האומנים למרות החסיון בתיק ולמרות הפגיעה הקשה בהם) מתאימה ללוות את הקטינה לאחר העברתה לרשות האם, יחד עם זאת צויין בהחלטתי מיום 05/11/98 כי בענין זה מבוקשת עמדתה של הפסיכולוגית שפירא".

קישורים:

יום רביעי, 8 בספטמבר 2010

שופטת רות בן חנוך - בית משפט לנוער - החלטה להוציא מהבית ילדי אלמנה עולה חדשה, מאובחנת לוקה בנפשה ללא ייצוג עו"ד ותרגום ראוי

שופטת רות בן חנוך - בית משפט לנוער - החלטה להוציא מהבית ילדי אלמנה  עולה חדשה, מאובחנת לוקה בנפשה ללא ייצוג עו'ד ותרגום ראוי
שופטת נוער - רות בן חנוך - רמיה נגד חלשים
ההתנהגות המלוכלכת של רות בן חנוך מאחורי דלתיים סגורות - שופטת בית משפט לנוער רות בן חנוך החליטה להוציא ילדים מביתם לפנימיות, ללא שהיו מיוצגים ע"י עו"ד בבית המשפט, למרות התנגדותם והתנגדות אימם, וחרף היותם עולים חדשים, אימם אלמנה מאובחנת כלוקה במחלת נפש. תרגום מהלך המשפט בפני האם היה חלקי.

השופט רובינשטיין כתב בערכאה עליונה: "במקרה דנא נודעת בהחלט חשיבות מרובה לייצוג, הן נוכח השנים המועטות ששוהה המשפחה בארץ, והן ובעיקר בשל מחלת הנפש של המבקשת".
.
מרץ 2008 - תיק רע"א 369/08 האמא אלמנה, עלתה מאתיופיה בשנת 2001 עם שלושת ילדיה כיום בגילאים 17, 12 ו- 11. האמא אושפזה בעבר בתחום בריאות הנפש וכיום מקבלת טיפול תרופתי. האם וילדיה מתנגדים לפירוק המשפחה, והוצאת שני הילדים הצעירים (בן 12 ובת 11) מביתם לפנימיות הרווחה, ע"פ דרישת פקידת הסעד דבי סבטוי ועובדת סוציאלית שוש ארגון מלשכת הרווחה נתניה. לילדים ואימם אין עבר פלילי, והם מתגוררים יחד ועוזרים אחד לשני לצורך קיום המשפחה.

לאחר שתי ערכאות שיפוטיות: בית משפט לנוער, בית משפט מחוזי, החליט שופט העליון אליקים רובינשטיין להוציא את הילדים מביתם לפנימיות הרווחה בכפייה.

הליך פגום בבית משפט לנוער - המשפחה לא מיוצגת ע"י עו"ד ותרגום חלקי למרות קשיי השפה
המשפחה לא הייתה מיוצגת בבית משפט לנוער (שופטת רות בן חנוך) על ידי עורך דין, והמתורגמן לא תרגם למשפחה את המסמכים שהגישו נציגי הרווחה לבית המשפט כך שלא ניתן היה לחקור את נציגי הרווחה. בנוסף לטענת האם וילדיה טוב להם בבית והם מתנגדים לגישה הפטרנליסטית של משרד הרווחה.

בית המשפט המחוזי תרץ את הכשלים בכך שעל פי חוק הנוער (טיפול והשגחה) אין חובה כי הוריו של קטין, שעניינו נדון בבית המשפט לנוער, יהיו מיוצגים על ידי עורך דין; ומכיוון שאין כל ספק, שהמערערת "הבינה היטב את מהות ההליך".

נשאלת השאלה, האם להבין היטב את מהות ההליך זה מספק? הרי מדובר בהוצאת ילדים מביתם ומשפחתם, האם לא ראוי היה כי המשפחה (עולים חדשים, לא שולטים היטב בשפה העברית) יבינו את ההליך לפרטים ויהיו מיוצגים כראוי ע"י עורך דין?

השופט רובינשטיין בפסק הדין אף ציין חשיבות הייצוג: "במקרה דנא נודעת בהחלט חשיבות מרובה לייצוג, הן נוכח השנים המועטות ששוהה המשפחה בארץ, והן ובעיקר בשל מחלת הנפש של המבקשת".

קישורים:

שופטת רות בן חנוך - בית משפט לנוער - החלטה להוציא מהבית ילדי אלמנה עולה חדשה, מאובחנת לוקה בנפשה ללא ייצוג עו"ד ותרגום ראוי

שופטת רות בן חנוך - בית משפט לנוער - החלטה להוציא מהבית ילדי אלמנה  עולה חדשה, מאובחנת לוקה בנפשה ללא ייצוג עו'ד ותרגום ראוי
שופטת נוער - רות בן חנוך - רמיה נגד חלשים
ההתנהגות המלוכלכת של רות בן חנוך מאחורי דלתיים סגורות - שופטת בית משפט לנוער רות בן חנוך החליטה להוציא ילדים מביתם לפנימיות, ללא שהיו מיוצגים ע"י עו"ד בבית המשפט, למרות התנגדותם והתנגדות אימם, וחרף היותם עולים חדשים, אימם אלמנה מאובחנת כלוקה במחלת נפש. תרגום מהלך המשפט בפני האם היה חלקי.

השופט רובינשטיין כתב בערכאה עליונה: "במקרה דנא נודעת בהחלט חשיבות מרובה לייצוג, הן נוכח השנים המועטות ששוהה המשפחה בארץ, והן ובעיקר בשל מחלת הנפש של המבקשת".
.
מרץ 2008 - תיק רע"א 369/08 האמא אלמנה, עלתה מאתיופיה בשנת 2001 עם שלושת ילדיה כיום בגילאים 17, 12 ו- 11. האמא אושפזה בעבר בתחום בריאות הנפש וכיום מקבלת טיפול תרופתי. האם וילדיה מתנגדים לפירוק המשפחה, והוצאת שני הילדים הצעירים (בן 12 ובת 11) מביתם לפנימיות הרווחה, ע"פ דרישת פקידת הסעד דבי סבטוי ועובדת סוציאלית שוש ארגון מלשכת הרווחה נתניה. לילדים ואימם אין עבר פלילי, והם מתגוררים יחד ועוזרים אחד לשני לצורך קיום המשפחה.

לאחר שתי ערכאות שיפוטיות: בית משפט לנוער, בית משפט מחוזי, החליט שופט העליון אליקים רובינשטיין להוציא את הילדים מביתם לפנימיות הרווחה בכפייה.

הליך פגום בבית משפט לנוער - המשפחה לא מיוצגת ע"י עו"ד ותרגום חלקי למרות קשיי השפה
המשפחה לא הייתה מיוצגת בבית משפט לנוער (שופטת רות בן חנוך) על ידי עורך דין, והמתורגמן לא תרגם למשפחה את המסמכים שהגישו נציגי הרווחה לבית המשפט כך שלא ניתן היה לחקור את נציגי הרווחה. בנוסף לטענת האם וילדיה טוב להם בבית והם מתנגדים לגישה הפטרנליסטית של משרד הרווחה.

בית המשפט המחוזי תרץ את הכשלים בכך שעל פי חוק הנוער (טיפול והשגחה) אין חובה כי הוריו של קטין, שעניינו נדון בבית המשפט לנוער, יהיו מיוצגים על ידי עורך דין; ומכיוון שאין כל ספק, שהמערערת "הבינה היטב את מהות ההליך".

נשאלת השאלה, האם להבין היטב את מהות ההליך זה מספק? הרי מדובר בהוצאת ילדים מביתם ומשפחתם, האם לא ראוי היה כי המשפחה (עולים חדשים, לא שולטים היטב בשפה העברית) יבינו את ההליך לפרטים ויהיו מיוצגים כראוי ע"י עורך דין?

השופט רובינשטיין בפסק הדין אף ציין חשיבות הייצוג: "במקרה דנא נודעת בהחלט חשיבות מרובה לייצוג, הן נוכח השנים המועטות ששוהה המשפחה בארץ, והן ובעיקר בשל מחלת הנפש של המבקשת".

קישורים:

יום שלישי, 7 בספטמבר 2010

שופטת רות בן חנוך - בית משפט לנוער - החלטה להוציא מהבית ילדי אלמנה עולה חדשה, מאובחנת לוקה בנפשה ללא ייצוג עו"ד ותרגום ראוי

שופטת רות בן חנוך - בית משפט לנוער - החלטה להוציא מהבית ילדי אלמנה  עולה חדשה, מאובחנת לוקה בנפשה ללא ייצוג עו'ד ותרגום ראוי
שופטת נוער - רות בן חנוך - רמיה נגד חלשים
שופטת בית משפט לנוער רות בן חנוך החליטה להוציא ילדים מביתם לפנימיות, ללא שהיו מיוצגים ע"י עו"ד בבית המשפט, למרות התנגדותם והתנגדות אימם, וחרף היותם עולים חדשים, אימם אלמנה מאובחנת כלוקה במחלת נפש. תרגום מהלך המשפט בפני האם היה חלקי.
השופט רובינשטיין כתב בערכאה עליונה: "במקרה דנא נודעת בהחלט חשיבות מרובה לייצוג, הן נוכח השנים המועטות ששוהה המשפחה בארץ, והן ובעיקר בשל מחלת הנפש של המבקשת".
.
מרץ 2008 - תיק רע"א 369/08 האמא אלמנה, עלתה מאתיופיה בשנת 2001 עם שלושת ילדיה כיום בגילאים 17, 12 ו- 11. האמא אושפזה בעבר בתחום בריאות הנפש וכיום מקבלת טיפול תרופתי. האם וילדיה מתנגדים לפירוק המשפחה, והוצאת שני הילדים הצעירים (בן 12 ובת 11) מביתם לפנימיות הרווחה, ע"פ דרישת פקידת הסעד דבי סבטוי ועובדת סוציאלית שוש ארגון מלשכת הרווחה נתניה. לילדים ואימם אין עבר פלילי, והם מתגוררים יחד ועוזרים אחד לשני לצורך קיום המשפחה.

לאחר שתי ערכאות שיפוטיות: בית משפט לנוער, בית משפט מחוזי, החליט שופט העליון אליקים רובינשטיין להוציא את הילדים מביתם לפנימיות הרווחה בכפייה.

הליך פגום בבית משפט לנוער - המשפחה לא מיוצגת ע"י עו"ד ותרגום חלקי למרות קשיי השפה
המשפחה לא הייתה מיוצגת בבית משפט לנוער (שופטת רות בן חנוך) על ידי עורך דין, והמתורגמן לא תרגם למשפחה את המסמכים שהגישו נציגי הרווחה לבית המשפט כך שלא ניתן היה לחקור את נציגי הרווחה. בנוסף לטענת האם וילדיה טוב להם בבית והם מתנגדים לגישה הפטרנליסטית של משרד הרווחה.

בית המשפט המחוזי תרץ את הכשלים בכך שעל פי חוק הנוער (טיפול והשגחה) אין חובה כי הוריו של קטין, שעניינו נדון בבית המשפט לנוער, יהיו מיוצגים על ידי עורך דין; ומכיוון שאין כל ספק, שהמערערת "הבינה היטב את מהות ההליך".

נשאלת השאלה, האם להבין היטב את מהות ההליך זה מספק? הרי מדובר בהוצאת ילדים מביתם ומשפחתם, האם לא ראוי היה כי המשפחה (עולים חדשים, לא שולטים היטב בשפה העברית) יבינו את ההליך לפרטים ויהיו מיוצגים כראוי ע"י עורך דין?

השופט רובינשטיין בפסק הדין אף ציין חשיבות הייצוג: "במקרה דנא נודעת בהחלט חשיבות מרובה לייצוג, הן נוכח השנים המועטות ששוהה המשפחה בארץ, והן ובעיקר בשל מחלת הנפש של המבקשת".

קישורים:

יום שישי, 3 בספטמבר 2010

השיטות הבזויות של עובדות סוציאליות לניתוק ילדים מהוריהם לאימוץ - פקידת הסעד אירית מעוז

פקידי סעד ועובדים סוציאליים משתמשים במניפולציות על מנת להוציא ילדים מחזקת הוריהם לאימוצים, אומנה, פנימיות ועוד מימוש מטרות הנראות בעיניהן כ"מקודשות". פקידי רווחה אלו משתמשים בכל האמצעים הבזויים העומדים לרשותם לשם "עבודת הקודש".

בפסק הדין להלן מיוני 2006 דוחה השופט פנחס אסולין בקשת היועץ המשפטי בשם פקידות הסעד לשלוח ילדים לאימוץ ע"פ סעיף 13 לחוק האימוץ (האב לא ראה ילדיו חצי שנה כעילה לאימוץ), בשל מניפולציות שנקטו הפקידות כדי למנוע מאב לראות את ילדיו כדי שיוכלו לשלוח אותם לאימוץ.

השופט ציין כי פקידות הסעד (לחוק האימוץ) באו לכלל מסקנה כי גורל אחד ויחיד יהא לילדיו הקטינים של המשיב דהיינו שהם ימסרו לאימוץ ומשהכריעו הן בכך הן לא נמנעו מלתרום משלהן למארג הראיות אשר תבואנה בפני בית המשפט עד כדי, כמעט, כבילת ידי בית המשפט והצבתו בפני עובדות מוגמרות וחבל שכך.

אין פסול בהערכה מקצועית של פקידת סעד כי דין קטין להיות מוכרז כבר אימוץ, אך יש להבחין הבחן היטב בין מתן הערכה מקצועית ובין תרומה של פקידת הסעד להתרחשות הנסיבות עליהן מושתתת הבקשה.

השופט ציין כי אין מקום והצדקה לאשר התרחש בעניין דנן, עת קבעה פקידת הסעד מראש מה תהא תוצאתו של ההליך ובהתאם לקביעה זו היא בחרה מה להביא בפני בית המשפט, מה להדגיש בפניו ומה לא להביא בפניו כלל, במקום להביא בפני בית המשפט מלוא התמונה ולהניח לו מלאכת ההכרעה.

אין פסול בהערכה מקצועית של פקידת סעד ביחס לכך שמפגשים בין הורה ובין קטין אינם עולים בקנה אחד עם טובתו של הקטין, אלא שיש פסול בתרגום מעשי של הערכה זו בדרך של מניעת מפגשים בין הורה ובין קטין ללא הכרעת בית המשפט ובוודאי בניגוד להחלטת בית המשפט.

לא היה מקום ולא היתה הצדקה למצג שווא בפני האב, עת ביקש הוא לפגוש את ילדיו, בדרך של הודעה על הגשת תובענה בפני בית המשפט, טרם הגשת תובענה כזו בפועל.

להלן מקצת המחדלים הקשים של פקידות הרווחה כפי שעולים מפסק הדין:

פקידת הסעד אירית מעוז משמיטה מתיאורה בתסקיר שהאב מדבר בצורה חמה ואוהבת על ילדיו.

ב. פקידת הסעד לחוק האימוץ, גב' אירית מעוז (להלן: "גב' מעוז") כותבת בתסקירה מיום 09.06.05:

"ביולי 03 נוצר קשר בינו (המשיב – פ.א.) לבין
שרותי הרווחה במטרה ליידע אותו על מצב הילדים.
עו"ס המשפחה גב' חגית סביון התרשמה מאדם
תמהוני מבולבל אשר מקרין חוסר אונים ואוזלת יד
בנוגע לחייו. יחד עם זאת דיבר רבות, בשיחתו עם
שירותי הרווחה, על רצונו בשלום בית, תיאר קשר
אבהי עם ילדיו, אך למעשה לא עשה כלום בנידון.
בתאריך 05.07.04 התקיים דיון בבית המשפט
אודות הצדדים במעמד זה ביקש לחדש את הקשר
עם ילדיו, אך מאז ניתק כל קשר עם שירותי הרווחה
מגב' פלונית ולא ידוע מקום המצאו".

עוד המשיכה פקידת הסעד וציינה בתסקירה בנוגע למשיב כי:

"ביום 18.1.04 נפגש האב עם עו"ס המשפחה הגב'
חגית סביון, ופקידת הסעד לחוק הנוער הגב' יעל כהן.
האב דיבר על כך שאין לו רגשות כלפי הקטינים אך
הוא לפגוש אותם פעם אחת כדי לדעת מהם
רגשותיו כלפיהם. האב דיבר על כך שהוא ירצה לקחת
את שני הבנים, בעזרת האמונה, אך לא כרגע. האב
לא השאיר כתובת אלא רק טלפון נייד. האב דיבר יותר
על התחזקותו הרוחנית ופחות על הקטינים".

הנה כי כן, ביחס למפגש שהתקיים ביום 18.01.04 בין האב ובין עו"ס המשפחה גב' סביון כותבת גב' מעוז כי במפגש זה דיבר האב על כך שאין לו רגשות כלפי הקטינים ושהוא דיבר יותר על התחזקותו הרוחנית ופחות יותר על הקטינים.

לא כך מתארת עו"ס המשפחה, גב' חגית סביון, את התרשמותה מהמשיב באותה פגישה. בסעיף 38 לתצהירה של גב' סביון היא כותבת ביחס לאותה פגישה:

"התרשמתי מאדם תמהוני, מבולבל, לבוש ברישול. מר פלוני דיבר בצורה חמה ואוהבת על ילדיו, תיאר את עצמו כמטפל העיקרי בילדים בתקופה בה חיו ביחד. דיבר על כך שאין לו רגשות כלפי ילדיו אך ירצה לפגוש אותם פעם אחת כדי לדעת מהם רגשותיו כלפיהם. דיבר על כך שרוצה לקחת רק את הבנים. מר פלוני לא השאיר כתובת אלא רק מספר טלפון נייד".

לא ברור, איפוא, מהיכן נטלה גב' מעוז את אשר היא כתבה בתסקירה בנוגע לאותה פגישה שבין האב ובין גב' סביון בקשר לכך שהאב דיבר יותר על התחזקותו הרוחנית ופחות יותר על הקטינים ומדוע היא מצאה להשמיט מתיאורה את מה שציינה גב' סביון בנוגע לכך שהאב דיבר בצורה חמה ואוהבת על ילדיו.


פקידת הסעד אירית מעוז מציגה בצורה מסולפת כאילו האב אינו רוצה כי הילדים יועברו אליו בעוד ההיפך הוא הנכון

בחלק אחר שבתסקירה של גב' מעוז היא כותבת:

"בתאריך 5.7.04 הוכרזו הקטינים כקטינים נזקקים
והוצאו (כך - פ.א) דרכי טיפול על פי סעיף 3 (4) לחוק
נוער. הצו ניתן לתקופה של 6 חודשים. באותו דיון
נכח מר פלוני וטען כי הוא אינו מסכים כי הילדים
יהיו במשפחה אומנת. במענה לשאלת בית המשפט
האם האב מעוניין שהילדים ישובו אליו השיב
האב בשלילה" (עמ' 7 לתסקיר).

עיון בפרוטוקול הדיון מיום 05.07.04 בבית המשפט לנוער מעלה מספר תמיהות ביחס לאופן בו בחרה גב' מעוז לצטט את האמור בו תוך שהיא בוררת מבין השיטין את המגמה לשרטט בפני בית המשפט את האב כמי שאינו חפץ בכך שהילדים יעברו אליו כלל.

בפרוטוקול הדיון מיום 05.07.04 בבית המשפט לנוער נכתב מפי המשיב:

"לשאלת בית המשפט, האם אני רוצה שהיום הילדים יעברו אלי, אני משיב שלא. מדובר בתהליך. ההורים שלי יכולים לטפל בהם איך שהם. שניהם מכירים אותי".

הנה כי כן, תשובתו השלילית של המשיב לשאלת בית המשפט התייחסה לשאלה האם הוא רוצה "שהיום" יעברו הילדים אליו והוא השיב בשלילה בציינו כי "מדובר בתהליך". שני עניינים אלה, המשנים באופן משמעותי את אשר מייחסים לאב בנוגע לילדיו, מצאה לנכון פקידת הסעד להשמיט מתסקירה.

דומה שדווקא תשובתו השלילית של האב בנוגע לאפשרות שהילדים יעברו אליו באותו יום בציינו כי מדובר בתהליך, היא תשובה שיש לזקוף לזכותו בכך שהוא הכיר והבין את המציאות בפניה הוא עומד.

פקידת הסעד אירית מעוז רושמת "עובדות" מסולפות, טיוח בתסקירה על מנת להציג כאילו לאב לא איכפת מילדיו

בנוגע לשיחות טלפוניות שבין גב' מעוז ובין המשיב היא ציינה בתסקירה דבר קיומה של שיחה אחת כזו והיא שיחה שהתקיימה ביום 08.03.05.

בעדותה בבית המשפט סיפרה גב' מעוז כי:

"נכון שהיו שיחות טלפוניות ביני ובין המשיב במרס, אפריל, מאי ויוני 2005. היו הרבה שיחות טלפון. לשאלה איך אני מגישה תסקיר בחודש יוני 2005 ולא אימתתי את הגרסאות שלו אני משיבה שהרבה שיחות עם המשיב היו הרבה אחרי כתיבת התסקיר. לשאלה איך אני מסבירה שבתסקיר אין אימות של הגרסאות של המשיב אחרי שהיו לי שיחות טלפוניות איתו במרס, אפריל, מאי ויוני אני עונה שכתבתי את התסקיר לפני כן והוא הוגש מאוחר יותר. אני כתבתי את התסקיר לפני יום 09.06.05. שלחתי את התסקיר ליועץ המשפטי ביום 23.03.05... נכון שבעקבות הטיוטה של התסקיר קיבלתי הערות של בא כוח היועץ המשפטי. נכון לומר שכתבתי את התסקיר בכפוף להערות שקיבלתי מהיועץ המשפטי. לשאלה מהן ההערות שקיבלתי מהיועץ המשפטי אחרי ששלחתי להם את טיוטת התסקיר, אני עונה שאני לא זוכרת... אני זוכרת יותר דברים של ניסוח בעיקר ואולי דיוקים בהשוואה של מה שאני כתבתי לעומת פקידות סעד או עו"ס אחרות".
(עמ' 8 לפרוטוקול מיום 09.02.06).

הנה כי כן, למרות שגב' מעוז קיימה שיחות רבות עם המשיב היא לא מצאה לנכון לציין בתסקירה דבר קיומן כפי שהיא לא מצאה לנכון גם לציין מי מביניהם הוא אשר יזם את השיחות ומה עלה באותן שיחות.

בסעיף 4 לבקשה מיוחס למשיב כי הוא לא ביקר אף לא פעם אחת את הקטין בן עת הוא היה מאושפז במשך תקופה ארוכה. לעניין זה מסר המשיב גרסה שונה, לפיה היה בבית החולים עם הקטין פלמוני בשבתות ובתורניות לילה אלא שפקידת הסעד לא מצאה לנכון לבדוק עניין זה עם המשיב קודם לכך שהיא הגישה תסקירה על אף מספר השיחות הטלפוניות שהיה לה עמו.

עוד עולה מעדותה של גב' מעוז בבית המשפט כי היא הגישה לבית המשפט תסקיר שהיא הכינה כבר ביום 23.03.05, שאז היא שיגרה טיוטה שלו לבא כוח היועץ המשפטי ועל אף שתסקירה נחתם ביום 09.06.05 היא לא מצאה להביא בפני בית המשפט את דבר פניותיו הרבות של המשיב אליה במהלך החודשים מרס עד יוני 2005 ודבר שיחות הטלפון שלו עמה.

מעדותה של גב' מעוז בבית המשפט עולה שיכול שטיוטת תסקירה שונתה בהתאם להערות שהיא קיבלה בנוגע לאי התאמה בין מה שהיא מסרה ובין מה שמסרה פקידת סעד או עובדת סוציאלית אחרת, אלא שלא ידעה לציין במה היא שינתה את טיוטת תסקירה. דא עקא שעל אף הרצון לסלק אותן אי התאמות בין מה שמעלות פקידות הסעד והעובדת הסוציאלית, נמצאו כאלה. דברים אלה נאמרים בצד התמיהה הנוגעת לעצם הרעיון לסילוקן של אי התאמות עובדתיות


מניעה מהורה לראות את ילדיו ללא סיבה, וגיבוש עמדה לאימוץ ילדיו טרם עריכת תסקיר בנושא
למעשה, ביקש המשיב לפגוש את ילדיו גם לפני חודש יוני 2005 וזאת במהלך החודשים מרס עד יוני 2005.

כאמור לעיל, לא ציינה גב' מעוז בתסקירה דבר קיומן של שיחות עם המשיב אחרי חודש מרס 2005. בעדותה היא אישרה שאכן היו הרבה שיחות טלפון בינה ובין המשיב בחודשים מרס עד יוני 2005.

את העדר ציון השיחות בתסקירה היא הסבירה באומרה:

"לא ציינתי בתסקיר שיחות שהמשיב קיים איתי אחרי מרס 2005 כי לא חשבתי שהן חשובות. רוב השיחות היו בקשות לראות את הילדים".

הכיצד ניתן לטעון ששיחה בה מבקש אב לפגוש את ילדיו, כאשר הניתוק בינו ובינם במרכז העניין בו מטפלים שירותי הרווחה, אינו בבחינת עניין חשוב?

בעדותה סיפרה גב' מעוז תחילה כי:

"אני עורכת תרשומת של שיחות הטלפון של המשיב איתי".

בהמשך ומשנשאלה האם נמצאת עמה התרשומת ביחס לכך, היא השיבה:

"אני מתקנת עצמי ואומרת שלא כל שיחת טלפון שהוא התקשר אלי כתבתי אך אני זוכרת שהוא התקשר".

ולבסוף, היא העידה כי:

"נכון שגיבשתי עמדה לפיה הילדים צריכים להמסר לאימוץ וזאת כבר בחודש מרס 2005 בעת שנכתבה הטיוטה של התסקיר. יכול להיות שלא מצאתי שחשוב לציין את השיחות של המשיב איתי אחרי מרס 2005 משום שגיבשתי עמדה קודם לכן".
(עמ' 9 לפרוטוקול מיום 09.02.06).

כלום יש להוסיף על מילים אלה של פקידת הסעד? הנה, פקידת הסעד גיבשה עמדה שהקטינים צריכים להמסר לאימוץ ומכאן ואילך היא אינה מייחסת משמעות וחשיבות כלשהי לפניות רבות של האב אליה כשהוא מפיל תחינתו בפניה לאפשר לו קיום מפגשים עם הקטינים.

פלייליסט - אימוץ - השירות למען הילד


קישורים:
  • דנה גולדנברג - יועצת בית הספר אלון בגבעתיים: "כל מה שפקידת הסעד מבקשת ממני לעשות, אני צריכה להגיד כן ולעשות אותו" - מאי 2009 - הדרה של הורים מלקבל מידע על ילדיהם, והקשר המלופף בין הרשויות בהליכי פירוק המשפחה - דנה גולדנברג, יועצת בית הספר אלון בגבעתיים מסבירה להורה על אופן התנהלות מערכות החינוך והרווחה בגבעתיים, בהליך פירוק המשפחה ל"טובת הילד" כביכול - "אני כפופה לפקידת הסעד, אני מבחינת חוק, כל מה שפקידת הסעד מבקשת ממני לעשות, אני צריכה להגיד כן ולעשות אותו, לכן אני לא יכולה לבוא עכשיו ולדבר איתך, ... אני לא עונה לך, ... אם את צריכה תשובות לגבי זה, זה דרך פקידת הסעד, ... אני אצטרך לדווח לפקידת הסעד"...

יום רביעי, 1 בספטמבר 2010

בית חולים לחולי נפש טירת הכרמל - אירנה חיימוב הורשעה בהתעללות והפרת אמונים

הכתבה השפילה קשישה והורשעה בהתעללות ובהפרת אמונים , קובי מנדל , מערכת וואלה! חדשות , יום רביעי, 1 בספטמבר 2010

אירנה חיימוב תושבת טירת הכרמל ששימשה כאחות במרכז בריאות הנפש בעיר הורשעה בהתעללות לאחר שהטילה אימה על קשישה, גידפה אותה וייחלה למותה. היא גם הורשעה בהפרת אמונים, משום שהשתמשה לרעה בכוח שהופקד בידיה כעובדת ציבור

בית המשפט המחוזי בחיפה הרשיע הבוקר (רביעי) את אירינה חיימוב (48) (קישור לגזר הדין), תושבת טירת הכרמל, בהתעללות בחסר ישע ובהפרת אמונים. דבר ההתעללות פורסם בתוכנית "כלבוטק". היא הורשעה כי התעללה והשפילה מטופלת חסרת ישע במרכז בריאות הנפש בטירת הכרמל, קיללה אותה וצעקה עליה, כאשר המטופלת היתה במצב בו היא לא יכלה להגן על עצמה.

אירנה חיימוב הורשעה בכך שהושיבה את הקשישה בה טיפלה על אסלת בית שימוש ורחצה אותה תוך התעלמות מתלונותיה שהמים חמים מדי עבורה. "למעשיה של הנאשמת התלווה שימוש בכוח. היא נהגה במטופלת באופן שהטיל עליה אימה ופחד ופגע בה ובכבודה כאדם. בנסיבות אלה, מעשיה של הנאשמת מהווים התעללות במטופלת", נכתב בפסק הדין.

עוד נקבע כי מצפייה בקטע שצולם בתוכנית התחקירים עולה בבירור, ש"המטופלת חשה אי נוחות קיצונית, לא היה לה נעים להתקלח והיא הביעה את תחושותיה באופן ברור". השופט גם קבע, כי הקשישה נותרה בעמדת נחיתות מול המטפלת וללא כל יכולת התנגדות.

"הנאשמת פעלה בחוסר רגישות קיצוני ובגסות הראויה לגנאי כאשר בתגובה לטרונייתה של המטופלת על כך שהמים 'שורפים' השיבה לה 'טוב מאוד, שייקח אותך אלוהים'", כתב השופט עודד גרשון. הוא הוסיף כי "עבירת הפרת אמונים הינה אחד מקווי ההגנה האחרונים של הציבור בפני השימוש לרעה בכוח השלטון, והיא מהווה איזון לכוח יוצא הדופן שהופקד בידי עובד הציבור".

תכנית כלבוטק על בית חולים לחולי נפש בטירת הכרמל קשר השתיקה במלוא כיעורו
.

.

.

.
קישורים: