פקידות הסעד מכות שנית - פקידת אימוץ אירית מעוז

השיטות הבזויות של עובדות סוציאליות לניתוק ילדים מהוריהם לאימוץ - פקידת הסעד אירית מעוז

פקידות הסעד מכות שנית , טל רבינוביץ , news1 , 23/02/2006

"דומה שפקידת הסעד (אירית מעוז) ירתה חץ שיש לו כתובת אחת בלבד, והיא להתחיל בהליך של מסירת הקטינה לאימוץ, בלי לבחון חלופות אחרות. על אף שבמסגרת ההליכים שעל-פי חוק האימוץ נדרשות עוד שלוש משוכות משמעותיות עד אשר יהא ניתן לראות את המשפחה המבקשת לאמץ את הקטינה כהוריה ולהציגם בפניה ככאלה, מצאה פקידת הסעד לעשות קיצורי דרך גם בעניין זה ולהציג את הקטינה בפני אחרים כאביה ואמה".


כך קבע השופט פנחס אסולין, שופט בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, והורה להוציא את הילדה, תינוקת בת שנה וחצי, מהוריה המאמצים משום שההליך לא היה תקין.

בכתבה נאמר כי התינוקת נולדה לאימה הנרקומנית ועל האב הביולוגי לא נכתב דבר. אין בכוונת מאמר זה לטעון כי במקרה הנ"ל יש להשאיר את התינוקת אצל הוריה הביולוגיים ואין בכוונתי לטעון כי יש להוציאה משם; לא זה הנושא העומד בפנינו לדיון. לפנינו עוד מאמר ביקורת על התנהלות רשויות הרווחה (פקידות הסעד) ובהחלט אתייחס בהקשר זה לפרשת "תינוק המריבה", עליה כבר הגבתי בעבר.

המקרה המתואר לעיל חמור ביותר. התינוקת שהיא בת שנה וחצי עברה כבר חמש משפחות בגלל מחדלים של שירותי הרווחה - מחדלים שהם כביכול פרוצדוראליים, אך ברור לכל כי הפרוצדורה במקרה זה היא חלק מהמהות.

להבהיר:

1) חודש וחצי לאחר לידתה נלקחה התינוקת והועברה למשפחה אומנת.
2) האם האומנת נכנסה לניתוח ואז החליטו בשירות הסוציאלי להוציא את התינוקת ולהעבירה למשפחה מאמצת - וכך נעשה עוד בטרם התקבל צו אימוץ מבית המשפט.
3) משום שההליך היה לא תקין הוצאה הילדה מהבית השלישי והועברה למשפחה אומנת חדשה.
4) שוב הועברה התינוקת למשפחה מאמצת - גם הפעם בטרם אישר זאת בית המשפט. האישור ניתן רק בדיעבד, לאחר מעשה.

הוריה הביולוגיים של התינוקת נאבקים עליה ולפרשה זו אין עדיין סוף.

אני סבורה שעדיין זכורה לנו פרשת "תינוק המריבה" הצרובה בתודעתנו כ"משפט-שלמה המודרני" אשר הסתיימה בשם "טובת הילד" - ב..."טובת ההורים" - המאמצים.

נכון להיום, ל"תינוק המריבה" יש אחות שהוא לא יודע על קיומה, יש לו זוג הורים מולידים שנאסר עליהם לראותו או לבוא עמו במגע, ויש לו זוג הורים מאמצים שאוהבים אותו כל כך עד שבאהבתם זו מנעו ממנו את הוריו הביולוגיים - אשר אולי אינם עשירים כמוהם, אך הם אזרחי המדינה, אנשים משכילים, עצמאיים ולבטח אינם נרקומנים או שייכים לשולי החברה והם ראויים וכשירים להיות הורים כפי שרובנו כשירים לכך.

אכן, רוב הציבור הולך שולל אחר מגמת התקשורת להציג את ההורים הביולוגיים בצורה שלילית כדי ליצור לחץ ולגיטימציה לטובת ההורים המאמצים. בצורה מגמתית זו, הוסטה תשומת לבנו מההליכים הלא תקינים שביצעה הרווחה (פקידת הסעד) בחסות בית המשפט, אשר היווה חותמת גומי למצב שהוא עצמו יצר ואישר - מצב אשר לימים היה בו נוח לטעון אך ורק טענה אחת בלבד והיא: "טובת הילד".

להזכיר, ככל שהזמן עבר (בשל הליכים משפטיים ארוכים), וככל שהילד גדל - כך הלך והתחזק הטיעון השמנוני: "טובת הילד".
הציבור בינתיים התעסק בשאלה - מי ראויים יותר להיות ההורים לילד, במקום להתעסק בעוול הנוראי שנעשה לזוג ההורים הביולוגיים שנגזל להם ילדם. יש לדעת, לגבי כל הורים, יהיו טובים ככל שיהיו, יש וודאי אי-שם הורים טובים יותר, ולפיכך, ספק רב האם לשקול מי יותר טוב לילד - זהו שיקול ראוי.

והפלא ופלא... חודשים ספורים לאחר מכן, שוב נפגשנו עם אותו מושג מעורפל "טובת הילד", יציר רשויות הרווחה. הפעם הגדילו הרשויות לעשות ובשם "טובת הילד" איימו על הורים "כתומים" (מתנגדי ההינתקות) בהוצאת ילדיהם ממשמורתם... והיינו כחולמים.

אבסורד מגוחך זה היווה תמרור אזהרה נוסף, עוד אבן דרך בתהליך מסוכן וחד-סטרי שבו פקידות הסעד מתפקדות כשליחות האלוהים (אם לא כממלאות מקומו) וחורצות גורלות.

בשתי פרשיות אלה הבעתי את דעתי על הקלות הבלתי נסבלת של הוצאת ילדים ממשמורת הוריהם - פרוצדורה אשר ייתכן כי לא תמיד היא משרתת את טובתו האמיתית של הילד.

להבהיר (והבהרתי גם אז), ישנם מקרים אשר בהחלט מצדיקים הוצאת ילדים ממשמורת הוריהם: הורים מתעללים, הורים המסכנים את ילדיהם... אולם גם אז, כך מסתבר, החלופות שמספקת המדינה (משפחות אומנות, משפחות מאמצות ופנימיות) אינן בהכרח ברירה טובה יותר. לא אחת, לא שתיים ולא שלוש קראנו כתבות קורעות לב על נערים ונערות שנוצלו מינית על-ידי משפחות אומנות, ילדים שעברו התעללות מינית בפנימיות וילדים שנאלצו להתגלגל ממשפחה למשפחה, שלא בטובתם, כבמקרה הנ"ל.... כמובן, כי יש מקרים אחרים בהם משפחות אומנה ומשפחות מאמצות אכן מצליחות להציל נפשות והן ממלאות את תפקידן נאמנה.

עדיין יש מקום לשאול ולבדוק, שמא עדיף להשקיע משאבים בהורים ביולוגיים הזקוקים לעזרה (בעיקר כלכלית, אך גם: הדרכה, ליווי, תמיכה, ככל שמתגלה שיתוף פעולה), מאשר להשקיע במוסדות שמוזכרים לעיל?!

להבהיר, משפחות אומנה מקבלות כסף מהמדינה, הפנימיות מקבלות תקציבים פר-ילד ותעשיה שלמה של אנשי מקצוע מתפרנסת מנושא זה. בהרבה מאוד מקרים, מענק חודשי של חמשת אלפים שקלים (הכולל גם הדרכה וליווי) יפתור למשפחה שלמה את הצורך להוציא מתוכה שלושה ילדים ולפזרם בין מוסדות שונים בארץ - בעלות גבוהה פי שלושה, פי ארבעה ופי חמישה למשלם המיסים.

והנה, הפרשה המוזכרת למעלה, שהתפרסמה היום ב"ידיעות אחרונות", יום שלישי, 21.2.06 בכתבתו של רונן טל, שוב מעלה את אותם סימני שאלה:

מדוע זה פקידות הסעד כל כך ממהרות להוציא ילדים מהבית ולא לפעול על-פי ההליך הקבוע בחוק?

שמא פרשת "תינוק המריבה" שהסתיימה לסבירות רצונן חיזקה את ביטחונן כי כך אפשר "להתבצע"?

שמא פקידות הסעד קיבלו "אור ירוק" מבית המשפט ומהציבור כולו לקחת את החוק לידיים בידיעה כי בית המשפט "יעצום את עיניו" ואחר כך, לכל היותר, "ינזוף" בהן, כפי שעשה בפסק הדין שבפרשת "תינוק המריבה"?

אני מקווה כי תשובתו של בית המשפט בפרשה זו תסמן את תחילתו של עידן חדש ותרסן את כוחן של פקידות הסעד.

אני מקווה כי הביקורת שהוטחה בפקידת הסעד בפרשה האחרונה אינה רק מס-שפתיים וכי פקידות הסעד ישתמשו ביתר אחריות וביתר מוסריות בסמכויות הנתונות בידיהן - שכן בגורלות בני אדם מדובר.

פקידות הסעד מכות שנית - פקידת הסעד אירת מעוז

שלמה מעוז בעלה של פקידת הסעד אירית מעוז מתפרנס מעידוד להימורי מט"ח

מאי 2014 - תאוותם של פקידות הסעד ובני משפחותיהם. ראינו בפרשת השחיתות ברשות המיסים כי יוסף גדליהו (יוסי) שטיימנץ בעלה של פקידת סעד ראשית סימונה שטיימנץ נטל חלק פעיל במרמה והפרת אמונים. מתברר כי שלמה מעוז בעלה של פקידת הסעד אירית מעוז עוסק ומעודד ישראלים לאבד כספם בעסקאות מט"ח חסרות סיכוי.
כמו אישתו שרוששה משפחות בבתי משפט בהליכים שיפוטיים מכורים מראש לאבד כספם כדי להציל את ילדיהם מסחר במוסדות משרד הרווחה כך נוקט שלמה מעוז - ראו הוזהרתם.

להלן מאמר על שיטות הרמיה של שלמה מעוז בחברת הימורי המט"ח אפיקס

המינוף הגבוה של 1:400 שנותנת  אפיקס ללקוחותיו החדשים והלא מנוסים ביחד עם

חשיפה של  מיליון דולר הוא מלכדת קטלנית ללקוחות וההסבר הפשוט הוא ששינוי

קטן של רבע אחוז בשער המטבע בכיוון הנגדי לפוזיציה ימחק מייד את כל התיק

בגודל של 10000 $ וזאת לפעמים תוך מספר דקות.

עצם זה שאפיקס מאפשרת ביודעין ללקוחות חדשים ולא מנוסים להתחיל לסחור עם מינוף

וחשיפה כל כך גבוהים גם בתיקים גדולים מבלי למנוע זאת מהם ע"י אילוץ המערכת  והסבר

שהתוצאה הכימעט וודאית  של מעשה היא  אובדן כל ההשקעה תוך זמן קצר והיא בבחינת

"לשים מיכשול לפני עיוור  וגם גזילת כיבשת הרש " .  הרצחת וגם  וירשת ?

את הסכנה המוחשית של אובדן כל ההשקעה תוך זמן קצר לא מלמדים בקורס מטבע חוץ

של אפיקס שם מציגים בעיקר מיקסם שווא של עשיית רווחים כמו הכותרת בפירסום

של הקורס "איך להפוך 1000 $ ל 100.000$  או בוא קח $ 10.000ותתחיל לסחור כאשר

הרווחים יהיו שלך וההפסדים ע"ח אפיקס  וכד' .

הגעתי בדיעבד למסקנה שכל העניין של חברות מט"ח ממונף און ליין באינטרנט כגון אפיקס

שדרך פירסום מפתה ומטעה  של לימוד מסחר במט"ח תוך הצעת כל מיני צ'ופרים ובונוסים

למי שפותח חשבון אצלם הוא מעשה הטעיה הונאה ועושק  שהנזק והאובדן ללקוחות החדשים

הוא הרבה יותר גרוע מהימורים ומקזינו.

במקרה שלי שלא מסתכן במניות ולא מהמר אפילו בטוטו ולוטו ובפעמים הבודדות שהלכתי

לקזינו בחו"ל בשביל החוויה הסכום היה מוגדר של עד 200 $ הפסד צפוי ותו לא.

אך באפיקס  ההפקדות הם בכרטיס אשראי און ליין מה שמגביר את אובדן השליטה

במסחר במט"ח המתנהל 24 שעות ביממה שמשמעות הדבר מעקב רצוף וכפייתי בשערים

באינטרנט ביום ובלילה מפחד ששינוי קטן בשער יגרום לאובדן כל ההשקעה וכדי שזה לא

יקרה אתה מפקיד עוד ועוד כספים בכרטיס אשראי בניסיון נואש להציל את השקעתך ומתוך

פחד ואובדן שליטה עד אובדן כל ההשקעה. ושוב מנסה להחזיר את ההפסדים ושוב מפסיד

כל ההשקעה.

תרחיש ידוע ומובן היטב לאפיקס העושה רווחים עצומים על חשבון אסון " לקוחותיו "

ופועל בשיטתיות  :

1. פניה לציבור הרחב והצעה ללמוד בקורס למט"ח בשיתוף אפיקס של 32 שע' לימוד

תוך הצעה להחזר עלות הקורס עם הפקדה של 10000$  ופיתויים אחרים.

2.לאחר קורס תיאורטי ובסיסי שלא מכין אותך כלל לסכנות ולמורכבות של מסחר ממונף

במט"ח ולנושאים כמו ניהול סיכונים מינוף וכד' וללא ליווי מעשי ע"י דילר מנוסה מאפשר

ללקוחות החדשים והלא מנוסים להתחיל לסחור עם מינוף מטורף של 1:400 וחשיפה אדירה

של מיליון דולר והתוצאה הכימעט וודאית והידועה מראש היא אובדן כל ההשקעה של הלקוח

תוך זמן קצר ביותר עוד לפני שהספיק באופן מעשי לתרגל ולממש את מה שלמד בקורס.

ובכך מצטרף לסטטיסטיקה של יותר מ 90 % שמפסידים את רוב כספם תוך זמן קצר.

מכאן מתחילה המלכודת להתהדק עוד יותר והלקוח שהפסיד באחת את כל השקעתו מבלי

שהוזהר כלל על תרחיש כזה מנסה להחזיר את השקעתו ובמידה ונותר לו עוד כספים

מתחיל להפקיד עוד כספים בכרטיס האשראי וחוזר לסחור באופן כפייתי ומתוך חרדה

עצומה בניסיון נואש וחסר סיכוי להחזיר לעצמו את הפסדיו.

כל זאת בלי התערבות יעוץ או ניסיון של אפיקס להזהיר ולהסביר ללקוח המסכן שסך הכל

רצה ללמוד מסחר במט"ח דרכם ואולי להרוויח קצת שזהו מתכון בטוח להפסיד כל כספו.

במקום שאפיקס תזהיר מראש את לקוחותיה החדשים על הסכנות שבמינוף ובחשיפה גבוהים

ותגן עליהם ע"י כך שלא תאפשר ללקוחות אלו מינוף וחשיפה גבוהים היא נותנת להם

להתרסק ובכך גורפת רווחים עצומים על חשבון אסונם של לקוחותיה החדשים והלא

מנוסים.והפלתם בפח.

אפיקס שהיא מפרסמת את עצמה כחברה המתמחה ועוסקת בניהול וגידור סיכונים עבור

חברות נותנת ללקוחותיה החדשים והלא מנוסים שבאו ללמוד דרכה לסחור במט"ח להתרסק

ולאבד את כל כספם במהירות שיא בלי ניהול סיכונים ובלי נקיפןת מצפון ונבנת מאסונם.

אפיקס מודעת מאוד לכך שעיסקאות במינוף של 1:400 הם בעלי סיכוי קטן ביותר לשרוד

וגורפת לעצמה את  רוב הכסף "הטיפש" בעיסקאות אלו.

בנוסף אפיקס מקזזת בין עיסקאות הפוכות  ובהפרשים מעבר לקיזוז מתכסה חלקית ע"י

כלים פיננסים כגון אופציות וכד' שבוודאי ידועות היטב לאפיקס שמתמחה בניהול סיכונים.

מכאן האינטרס הברור ביותר של אפיקס לגרום לכמה שיותר לקוחות חדשים ובלתי מנוסים

להפקיד כמה שיותר כספים ולסחור במינוף וחשיפה כמה שיותר גבוהים ולהפסיד כל כספם

במהירות ולהעשיר כמה שיותר וכמה שיותר מהר את אפיקס.

ניגוד אינטרסים ברור כשמש  פשוט הונאה, הטעיה, הכשלה ביודעין, עושק חסר רחמים

של לקוחות תמימים וחסרי ניסיון.

בנוסף אפיקס גובה עמלת מירווח בין קניה ומכירה שנראת בהתחלה זניחה אך היות והיא

נגבת לפי גודל העיסקאות  הממונפות  זה הופך להיות משמעותי מאוד במחזורים גדולים

עד כדי 100 % בההשקעה ויותר.

במקרה הקונקרטי שלי הפסדתי סה"כ 182.200 ₪ ומתוכם כ 80 % מהם שולמו על

עמלת מירווח בין קניה ומכירה וזה במחזור של 93 מיליון $ .

עמלה בגובה  80%  מההשקעה אין לה אח וריע בשוק העמלות . פשוט עושק .

ובנוסף אפיקס גובה עמלת המרה של המטבעות השונים ועוד .

קישורים:

 השיטות הבזויות של עובדות סוציאליות לניתוק ילדים מהוריהם לאימוץ - פקידת הסעד אירית מעוז - פקידי סעד ועובדים סוציאליים משתמשים במניפולציות על מנת להוציא ילדים מחזקת הוריהם לאימוצים, אומנה, פנימיות ועוד מימוש מטרות הנראות בעיניהן כ"מקודשות". פקידי רווחה אלו משתמשים בכל האמצעים הבזויים העומדים לרשותם לשם "עבודת הקודש" - בפסק הדין להלן מיוני 2006 דוחה השופט פנחס אסולין בקשת היועץ המשפטי בשם פקידות הסעד לשלוח ילדים לאימוץ ע"פ סעיף 13 לחוק האימוץ (האב לא ראה ילדיו חצי שנה כעילה לאימוץ), בשל מניפולציות שנקטו הפקידות כדי למנוע מאב לראות את ילדיו כדי שיוכלו לשלוח אותם לאימוץ...

השיטות הבזויות של עובדות סוציאליות לניתוק ילדים מהוריהם לאימוץ - פקידת הסעד אירית מעוז

פקידי סעד ועובדים סוציאליים משתמשים במניפולציות על מנת להוציא ילדים מחזקת הוריהם לאימוצים, אומנה, פנימיות ועוד מימוש מטרות הנראות בעיניהן כ"מקודשות". פקידי רווחה אלו משתמשים בכל האמצעים הבזויים העומדים לרשותם לשם "עבודת הקודש".

בפסק הדין להלן מיוני 2006 דוחה השופט פנחס אסולין בקשת היועץ המשפטי בשם פקידות הסעד לשלוח ילדים לאימוץ ע"פ סעיף 13 לחוק האימוץ (האב לא ראה ילדיו חצי שנה כעילה לאימוץ), בשל מניפולציות שנקטו הפקידות כדי למנוע מאב לראות את ילדיו כדי שיוכלו לשלוח אותם לאימוץ.

השופט ציין כי פקידות הסעד (לחוק האימוץ) באו לכלל מסקנה כי גורל אחד ויחיד יהא לילדיו הקטינים של המשיב דהיינו שהם ימסרו לאימוץ ומשהכריעו הן בכך הן לא נמנעו מלתרום משלהן למארג הראיות אשר תבואנה בפני בית המשפט עד כדי, כמעט, כבילת ידי בית המשפט והצבתו בפני עובדות מוגמרות וחבל שכך.

אין פסול בהערכה מקצועית של פקידת סעד כי דין קטין להיות מוכרז כבר אימוץ, אך יש להבחין הבחן היטב בין מתן הערכה מקצועית ובין תרומה של פקידת הסעד להתרחשות הנסיבות עליהן מושתתת הבקשה.

השופט ציין כי אין מקום והצדקה לאשר התרחש בעניין דנן, עת קבעה פקידת הסעד מראש מה תהא תוצאתו של ההליך ובהתאם לקביעה זו היא בחרה מה להביא בפני בית המשפט, מה להדגיש בפניו ומה לא להביא בפניו כלל, במקום להביא בפני בית המשפט מלוא התמונה ולהניח לו מלאכת ההכרעה.

אין פסול בהערכה מקצועית של פקידת סעד ביחס לכך שמפגשים בין הורה ובין קטין אינם עולים בקנה אחד עם טובתו של הקטין, אלא שיש פסול בתרגום מעשי של הערכה זו בדרך של מניעת מפגשים בין הורה ובין קטין ללא הכרעת בית המשפט ובוודאי בניגוד להחלטת בית המשפט.

לא היה מקום ולא היתה הצדקה למצג שווא בפני האב, עת ביקש הוא לפגוש את ילדיו, בדרך של הודעה על הגשת תובענה בפני בית המשפט, טרם הגשת תובענה כזו בפועל.

להלן מקצת המחדלים הקשים של פקידות הרווחה כפי שעולים מפסק הדין:

פקידת הסעד אירית מעוז משמיטה מתיאורה בתסקיר שהאב מדבר בצורה חמה ואוהבת על ילדיו.

ב. פקידת הסעד לחוק האימוץ, גב' אירית מעוז (להלן: "גב' מעוז") כותבת בתסקירה מיום 09.06.05:

"ביולי 03 נוצר קשר בינו (המשיב – פ.א.) לבין
שרותי הרווחה במטרה ליידע אותו על מצב הילדים.
עו"ס המשפחה גב' חגית סביון התרשמה מאדם
תמהוני מבולבל אשר מקרין חוסר אונים ואוזלת יד
בנוגע לחייו. יחד עם זאת דיבר רבות, בשיחתו עם
שירותי הרווחה, על רצונו בשלום בית, תיאר קשר
אבהי עם ילדיו, אך למעשה לא עשה כלום בנידון.
בתאריך 05.07.04 התקיים דיון בבית המשפט
אודות הצדדים במעמד זה ביקש לחדש את הקשר
עם ילדיו, אך מאז ניתק כל קשר עם שירותי הרווחה
מגב' פלונית ולא ידוע מקום המצאו".

עוד המשיכה פקידת הסעד וציינה בתסקירה בנוגע למשיב כי:

"ביום 18.1.04 נפגש האב עם עו"ס המשפחה הגב'
חגית סביון, ופקידת הסעד לחוק הנוער הגב' יעל כהן.
האב דיבר על כך שאין לו רגשות כלפי הקטינים אך
הוא לפגוש אותם פעם אחת כדי לדעת מהם
רגשותיו כלפיהם. האב דיבר על כך שהוא ירצה לקחת
את שני הבנים, בעזרת האמונה, אך לא כרגע. האב
לא השאיר כתובת אלא רק טלפון נייד. האב דיבר יותר
על התחזקותו הרוחנית ופחות על הקטינים".

הנה כי כן, ביחס למפגש שהתקיים ביום 18.01.04 בין האב ובין עו"ס המשפחה גב' סביון כותבת גב' מעוז כי במפגש זה דיבר האב על כך שאין לו רגשות כלפי הקטינים ושהוא דיבר יותר על התחזקותו הרוחנית ופחות יותר על הקטינים.

לא כך מתארת עו"ס המשפחה, גב' חגית סביון, את התרשמותה מהמשיב באותה פגישה. בסעיף 38 לתצהירה של גב' סביון היא כותבת ביחס לאותה פגישה:

"התרשמתי מאדם תמהוני, מבולבל, לבוש ברישול. מר פלוני דיבר בצורה חמה ואוהבת על ילדיו, תיאר את עצמו כמטפל העיקרי בילדים בתקופה בה חיו ביחד. דיבר על כך שאין לו רגשות כלפי ילדיו אך ירצה לפגוש אותם פעם אחת כדי לדעת מהם רגשותיו כלפיהם. דיבר על כך שרוצה לקחת רק את הבנים. מר פלוני לא השאיר כתובת אלא רק מספר טלפון נייד".

לא ברור, איפוא, מהיכן נטלה גב' מעוז את אשר היא כתבה בתסקירה בנוגע לאותה פגישה שבין האב ובין גב' סביון בקשר לכך שהאב דיבר יותר על התחזקותו הרוחנית ופחות יותר על הקטינים ומדוע היא מצאה להשמיט מתיאורה את מה שציינה גב' סביון בנוגע לכך שהאב דיבר בצורה חמה ואוהבת על ילדיו.


פקידת הסעד אירית מעוז מציגה בצורה מסולפת כאילו האב אינו רוצה כי הילדים יועברו אליו בעוד ההיפך הוא הנכון

בחלק אחר שבתסקירה של גב' מעוז היא כותבת:

"בתאריך 5.7.04 הוכרזו הקטינים כקטינים נזקקים
והוצאו (כך - פ.א) דרכי טיפול על פי סעיף 3 (4) לחוק
נוער. הצו ניתן לתקופה של 6 חודשים. באותו דיון
נכח מר פלוני וטען כי הוא אינו מסכים כי הילדים
יהיו במשפחה אומנת. במענה לשאלת בית המשפט
האם האב מעוניין שהילדים ישובו אליו השיב
האב בשלילה" (עמ' 7 לתסקיר).

עיון בפרוטוקול הדיון מיום 05.07.04 בבית המשפט לנוער מעלה מספר תמיהות ביחס לאופן בו בחרה גב' מעוז לצטט את האמור בו תוך שהיא בוררת מבין השיטין את המגמה לשרטט בפני בית המשפט את האב כמי שאינו חפץ בכך שהילדים יעברו אליו כלל.

בפרוטוקול הדיון מיום 05.07.04 בבית המשפט לנוער נכתב מפי המשיב:

"לשאלת בית המשפט, האם אני רוצה שהיום הילדים יעברו אלי, אני משיב שלא. מדובר בתהליך. ההורים שלי יכולים לטפל בהם איך שהם. שניהם מכירים אותי".

הנה כי כן, תשובתו השלילית של המשיב לשאלת בית המשפט התייחסה לשאלה האם הוא רוצה "שהיום" יעברו הילדים אליו והוא השיב בשלילה בציינו כי "מדובר בתהליך". שני עניינים אלה, המשנים באופן משמעותי את אשר מייחסים לאב בנוגע לילדיו, מצאה לנכון פקידת הסעד להשמיט מתסקירה.

דומה שדווקא תשובתו השלילית של האב בנוגע לאפשרות שהילדים יעברו אליו באותו יום בציינו כי מדובר בתהליך, היא תשובה שיש לזקוף לזכותו בכך שהוא הכיר והבין את המציאות בפניה הוא עומד.

פקידת הסעד אירית מעוז רושמת "עובדות" מסולפות, טיוח בתסקירה על מנת להציג כאילו לאב לא איכפת מילדיו

בנוגע לשיחות טלפוניות שבין גב' מעוז ובין המשיב היא ציינה בתסקירה דבר קיומה של שיחה אחת כזו והיא שיחה שהתקיימה ביום 08.03.05.

בעדותה בבית המשפט סיפרה גב' מעוז כי:

"נכון שהיו שיחות טלפוניות ביני ובין המשיב במרס, אפריל, מאי ויוני 2005. היו הרבה שיחות טלפון. לשאלה איך אני מגישה תסקיר בחודש יוני 2005 ולא אימתתי את הגרסאות שלו אני משיבה שהרבה שיחות עם המשיב היו הרבה אחרי כתיבת התסקיר. לשאלה איך אני מסבירה שבתסקיר אין אימות של הגרסאות של המשיב אחרי שהיו לי שיחות טלפוניות איתו במרס, אפריל, מאי ויוני אני עונה שכתבתי את התסקיר לפני כן והוא הוגש מאוחר יותר. אני כתבתי את התסקיר לפני יום 09.06.05. שלחתי את התסקיר ליועץ המשפטי ביום 23.03.05... נכון שבעקבות הטיוטה של התסקיר קיבלתי הערות של בא כוח היועץ המשפטי. נכון לומר שכתבתי את התסקיר בכפוף להערות שקיבלתי מהיועץ המשפטי. לשאלה מהן ההערות שקיבלתי מהיועץ המשפטי אחרי ששלחתי להם את טיוטת התסקיר, אני עונה שאני לא זוכרת... אני זוכרת יותר דברים של ניסוח בעיקר ואולי דיוקים בהשוואה של מה שאני כתבתי לעומת פקידות סעד או עו"ס אחרות".
(עמ' 8 לפרוטוקול מיום 09.02.06).

הנה כי כן, למרות שגב' מעוז קיימה שיחות רבות עם המשיב היא לא מצאה לנכון לציין בתסקירה דבר קיומן כפי שהיא לא מצאה לנכון גם לציין מי מביניהם הוא אשר יזם את השיחות ומה עלה באותן שיחות.

בסעיף 4 לבקשה מיוחס למשיב כי הוא לא ביקר אף לא פעם אחת את הקטין בן עת הוא היה מאושפז במשך תקופה ארוכה. לעניין זה מסר המשיב גרסה שונה, לפיה היה בבית החולים עם הקטין פלמוני בשבתות ובתורניות לילה אלא שפקידת הסעד לא מצאה לנכון לבדוק עניין זה עם המשיב קודם לכך שהיא הגישה תסקירה על אף מספר השיחות הטלפוניות שהיה לה עמו.

עוד עולה מעדותה של גב' מעוז בבית המשפט כי היא הגישה לבית המשפט תסקיר שהיא הכינה כבר ביום 23.03.05, שאז היא שיגרה טיוטה שלו לבא כוח היועץ המשפטי ועל אף שתסקירה נחתם ביום 09.06.05 היא לא מצאה להביא בפני בית המשפט את דבר פניותיו הרבות של המשיב אליה במהלך החודשים מרס עד יוני 2005 ודבר שיחות הטלפון שלו עמה.

מעדותה של גב' מעוז בבית המשפט עולה שיכול שטיוטת תסקירה שונתה בהתאם להערות שהיא קיבלה בנוגע לאי התאמה בין מה שהיא מסרה ובין מה שמסרה פקידת סעד או עובדת סוציאלית אחרת, אלא שלא ידעה לציין במה היא שינתה את טיוטת תסקירה. דא עקא שעל אף הרצון לסלק אותן אי התאמות בין מה שמעלות פקידות הסעד והעובדת הסוציאלית, נמצאו כאלה. דברים אלה נאמרים בצד התמיהה הנוגעת לעצם הרעיון לסילוקן של אי התאמות עובדתיות


מניעה מהורה לראות את ילדיו ללא סיבה, וגיבוש עמדה לאימוץ ילדיו טרם עריכת תסקיר בנושאלמעשה, ביקש המשיב לפגוש את ילדיו גם לפני חודש יוני 2005 וזאת במהלך החודשים מרס עד יוני 2005.

כאמור לעיל, לא ציינה גב' מעוז בתסקירה דבר קיומן של שיחות עם המשיב אחרי חודש מרס 2005. בעדותה היא אישרה שאכן היו הרבה שיחות טלפון בינה ובין המשיב בחודשים מרס עד יוני 2005.

את העדר ציון השיחות בתסקירה היא הסבירה באומרה:

"לא ציינתי בתסקיר שיחות שהמשיב קיים איתי אחרי מרס 2005 כי לא חשבתי שהן חשובות. רוב השיחות היו בקשות לראות את הילדים".

הכיצד ניתן לטעון ששיחה בה מבקש אב לפגוש את ילדיו, כאשר הניתוק בינו ובינם במרכז העניין בו מטפלים שירותי הרווחה, אינו בבחינת עניין חשוב?

בעדותה סיפרה גב' מעוז תחילה כי:

"אני עורכת תרשומת של שיחות הטלפון של המשיב איתי".

בהמשך ומשנשאלה האם נמצאת עמה התרשומת ביחס לכך, היא השיבה:

"אני מתקנת עצמי ואומרת שלא כל שיחת טלפון שהוא התקשר אלי כתבתי אך אני זוכרת שהוא התקשר".

ולבסוף, היא העידה כי:

"נכון שגיבשתי עמדה לפיה הילדים צריכים להמסר לאימוץ וזאת כבר בחודש מרס 2005 בעת שנכתבה הטיוטה של התסקיר. יכול להיות שלא מצאתי שחשוב לציין את השיחות של המשיב איתי אחרי מרס 2005 משום שגיבשתי עמדה קודם לכן".
(עמ' 9 לפרוטוקול מיום 09.02.06).

כלום יש להוסיף על מילים אלה של פקידת הסעד? הנה, פקידת הסעד גיבשה עמדה שהקטינים צריכים להמסר לאימוץ ומכאן ואילך היא אינה מייחסת משמעות וחשיבות כלשהי לפניות רבות של האב אליה כשהוא מפיל תחינתו בפניה לאפשר לו קיום מפגשים עם הקטינים.

פלייליסט - אימוץ - השירות למען הילד


קישורים:

• השירות למען הילד - השיטות הבזויות ברשויות הרווחה לחטיפת ילדים מביתם ומשפחתם - הכתבה "השירות למען הילד פעל לערעור הקשר בין הילדים לאמם" , שוש מולה , ידיעות אחרונות - בפסק הדין מציינת השופטת כי השירות למען הילד עשה הכל כדי שלבית המשפט לא תישאר ברירה אלא להיעתר לבקשה למסור את הילדים לאימוץ. גורם משפטי בכיר: "השירות נמצא בבעיה. בשנה מוגשות 1,200 בקשות לאימוץ, בעוד שההיצע עומד על 70 בלבד". האומנם ממהר השירות להוציא ילדים ממשפחותיהם כדי לספק את הביקוש?...
• שיטות פקידי הרווחה - הוצאת ילדים מהבית ממשפחות עולים ללא ייצוג
• זהירות - פקידי רווחה בועדות החלטה מנצלים קשיי שפה והסתגלות של עולים לשם הוצאת הילד מהבית ומהקהילה
• סיפורה של סמואל ששירותי הרווחה בגדו בה
• הוצאת ילדים יוצאי אתיופיה מהבית - דיון בועדת הקליטה העליה והתפוצות

• דנה גולדנברג - יועצת בית הספר אלון בגבעתיים: "כל מה שפקידת הסעד מבקשת ממני לעשות, אני צריכה להגיד כן ולעשות אותו" - מאי 2009 - הדרה של הורים מלקבל מידע על ילדיהם, והקשר המלופף בין הרשויות בהליכי פירוק המשפחה - דנה גולדנברג, יועצת בית הספר אלון בגבעתיים מסבירה להורה על אופן התנהלות מערכות החינוך והרווחה בגבעתיים, בהליך פירוק המשפחה ל"טובת הילד" כביכול - "אני כפופה לפקידת הסעד, אני מבחינת חוק, כל מה שפקידת הסעד מבקשת ממני לעשות, אני צריכה להגיד כן ולעשות אותו, לכן אני לא יכולה לבוא עכשיו ולדבר איתך, ... אני לא עונה לך, ... אם את צריכה תשובות לגבי זה, זה דרך פקידת הסעד, ... אני אצטרך לדווח לפקידת הסעד"...