יום שבת, 15 במאי 2010

עמותות משרד הרווחה - אידאולוגיה ב- 2 שקל

הכתבה "אידאולוגיה 2 שקל" , יאיר טרצ'יצקי , ידיעות אחרונות , 10.05.2010 , איור: עומר הופמן

הם מתיימרים לספק את הפתרונות לתחלואי החברה, אבל בדרך למימוש המטרות הנעלות מתברר שגם בעמותות החברתיות מפקירים לפעמים את העובדים.

שנה ושלושה חודשים עבד אסף בונדי (25) כמטפל בדיור מוגן לבעלי נכויות מגוונות בבאר שבע, עד שלפני כחודשיים פוטר לאחר שהחל להקים ועד במסגרת "כוח לעובדים". בונדי, סטודנט לתואר שני בסוציולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, משוכנע כי ניסיון ההתאגדות הוא שהביא לפיטוריו.

"היחס שהם העניקו להתארגנות היה מדהים באגרסיביות שלו", הוא אומר על עמותת יחדיו, שמפעילה את מערך הדיור המוגן. "כשגילו על ההתארגנות הם התחילו נגדי בהליך משמעתי. שאר המדריכים קיבלו שיחות איום והפחדה. לחלק מהמדריכים ביטלו משמרות. אמרו שאי אפשר לסמוך עליהם, כי הם עשו דברים מאחורי הגב של ההנהלה. הם לא מוכנים לראות ועד עובדים, ובפיטורים שלי הם הצליחו לעשות את זה כי ההתאגדות גוועה"...

לכתבה המלאה הקלק על התמונה
עמותות הרווחה - אידיאולוגיה ב-2 שקלקישורים:

יום שישי, 14 במאי 2010

מורים ויועצות בתי הספר תחת השפעת ריטלין

מורים ויועצות בתי הספר תחת השפעת ריטלין"יועצות מתקשרות אלי בבקשה שאשכנע אמהות לתת לילד כדור", מספרת שפר. "יועצות הן אומרות 'הגיע אליך ילד כזה וכזה. אני מבינה שהוא מטופל אצלך, אני יודעת שאת יכולה לעזור לו, אבל לי אין זמן ולמערכת אין זמן ולכן אני מבקשת שתשכנעי את האמא שהילד ייקח כדור כדי לפתור את הבעיה'. הייתה לי יותר משיחה אחת כזאת.

הכתבה "מה קרה, לא קיבלת ריטלין היום?" , לין גרנרוט-קפלן , ynet , מאי 2010

לפי הנחיות משרד החינוך, לצוות בית הספר אסור להמליץ על טיפול תרופתי כמו ריטלין, אך מה קורה כאשר הורים בוחרים לא לתת טיפול תרופתי? מתברר שלפעמים הלחץ של המערכת לתת לילד תרופה גדול מאוד

"'אני רוצה שתתקשרי למורה ותגידי לה שאני לא טיפש', אמר לי ילד בן 11 שהגיע עלי לטיפול. שאלתי אותו 'למה' והוא אמר שהיא כל הזמן קוראת לו טיפש לפני כולם", מספרת מיכל שפר, מאבחנת ומטפלת בקשיי תפקוד ולמידה בשיטת אלבאום. "כשדיברתי עם המורה היא אמרה שהיא מודעת לבעיה, אבל הילד הזה באמת מוציא אותה מדעתה".

וזה לא הסיפור היחיד המזעזע עליו יכולה להעיד שפר, המנהלת את מרכז "עיגולים של שמחה" לאבחון ולטיפול. "במקרה אחר שטיפלתי, המורה נהגה להגיד לילדה מול כל הכיתה: 'מה קרה, לא קיבלת ריטלין היום? לכן את מתנהגת ככה?' מורה אחרת לילדה מפטפטת וקופצנית כתבה לאמא שכשהיא רואה את הילדה זה הורס לה את כל היום".

כמובן שמקרים אלו הם חריגים, אך האם הם מצביעים על אוזלת ידה של מערכת החינוך ועל חוסר בכלים להתמודדות עם בעיות קשב וריכוז אצל תלמידיה?

המורים - מודעים לבעיה, אך לא מבינים

הפרעות קשב וריכוז השכיחות בקרב 7-10% מהאוכלוסייה בגילאי 5-18, מכונות גם הלקות השקופה, היות ובמקרים רבים ניתן לפרש את הסימפטומים שלהן בצורה אחרת. הטעויות השכיחות הן פירושן כבעיות התנהגות, עצלנות, חוצפה וחוסר אחריות של התלמיד.

בניגוד ללקויות למידה "ותיקות יותר" שעושה רושם שהמערכת למדה להכיר ולהכיל, נראה כי במקרה של קשב וריכוז, הדרך עודנה ארוכה. מורים רבים מודעים לבעיה אך לא מבינים את השלכותיה לעומק ואין להם כלים של ממש להתמודד איתה במסגרת בית הספר.

נראה כי הכלי המרכזי של המערכת הוא המלצה לאבחון. בגילאי היסודי ניתן לקבל אבחון חינם במסגרת שירותי השפ"ח (שירותים פסיכולוגיים חינוכיים של משרד החינוך), אך הורי העל יסודי ימהרו להשקיע את מיטב כספם באבחון. במידה ותימצא הפרעת קשב וריכוז, לרוב ימליצו הגורמים הרפואיים גם על טיפול תרופתי. ההורים יחליטו כך או אחרת ויצפו מבית הספר לעזור לתלמיד להתמודד בכיתה. בשלב זה, במקרים רבים נכונה להם אכזבה.

"תני לילד כדור"

בעיה נוספת עליה מתלוננים הורים היא כי למרות הנחיות משרד החינוך על איסור להמליץ על טיפול תרופתי על ידי צוות בית הספר, במקרים רבים גורמים מבית הספר לוחצים בכל זאת להתחיל בטיפול.

"היועצת אמרה לנו מספר פעמים שאנחנו עושים עוול לילד", מספרת ל' (השם המלא שמור במערכת). "היא אמרה שטיפול תרופתי יכול מאוד לעזור לו. זה יצר אצלנו תחושה מאוד לא נוחה ויצר מתח מיותר בישיבות עם בית הספר. בנוסף, הרגשנו שרמת שיתוף הפעולה שלה איתנו נפגעה לאחר שלא קיבלנו את דעתה".

"יועצות מתקשרות אלי בבקשה שאשכנע אמהות לתת לילד כדור", מספרת שפר. "יועצות הן אומרות 'הגיע אליך ילד כזה וכזה. אני מבינה שהוא מטופל אצלך, אני יודעת שאת יכולה לעזור לו, אבל לי אין זמן ולמערכת אין זמן ולכן אני מבקשת שתשכנעי את האמא שהילד ייקח כדור כדי לפתור את הבעיה'. הייתה לי יותר משיחה אחת כזאת. חשוב לי להגיד שאני לא נגד טיפול תרופתי, אבל אני יוצאת נגד הקלוּת בה מורות, גננות ויועצות מתייחסות לזה".

"הנחיות משרד החינוך הן שאסור לבית הספר להמליץ על טיפול תרופתי", אומרת יהודית אלדור, מנהלת גף ליקויי למידה במשרד החינוך. "בכל מקום בו אנו מקבלים תלונה, אנחנו מטפלים נקודתית. אנחנו מאמינים שצריך לתת להורים את כל מגוון האפשרויות לסיוע לילד. אנחנו יכולים להמליץ על אבחון רפואי, אבל לא לחייב. ההורה הוא האפוטופרוס של הילד".

יש תוכנית. אין לוח זמנים

לפני כחצי שנה, על מנת להעמיק את המודעות של המורים לבעיית הקשב והריכוז ולתת להם כלים להתמודד עמה, יצאו במשרד החינוך בשיתוף פעולה עם עמותת קווים ומחשבות בתוכנית להעברת תדרוך יסודי למורים ולצוות החינוכי. לדברי אלדור, חולון, קריית אונו, מעלה אדומים ות"א נכנסו לפרויקט כרשויות שלמות. לשאלתי על לוח זמנים לסיום ההכשרה בכל הרשויות, אלדור עונה שאין עדיין לוח זמנים. הרשויות נבחרו לדברי אלדור על פי מידת המוטיבציה שלהן להיכנס לפרויקט. וזה הזמן להמליץ לרשויות שעדיין לא נכנסו לנושא חשוב זה לבקש ולהצטרף לתוכנית.

אצל כולנו, הצלחה יוצרת מוטיבציה ומביאה להצלחה נוספת ולכן חשוב מאוד שילדים אלו, שלרוב אינם חווים הצלחות לימודיות רבות, יזכו להקלות ולהתאמות המגיעות להם. "שמתי לב שכשהורים יותר אסרטיביים, הם מקבלים את ההטבות עבור ילדיהם", אומרת שפר. "לפעמים ההורים צריכים לריב כדי לקבל עזרה או כדי שהילד יקבל את מה שמגיע לו".

גם ל' מחזקת את דבריה. "הילד שלנו אובחן כסובל מהפרעת קשב וריכוז ואינו מטופל תרופתית. הוא מתקשה להתרכז בשיעורים וללמוד חומר רב לפני מבחנים במקצועות רבי מלל. כעת הוא על סף בגרות. בשיחה עם מנהלת השפ"ח באזורינו שם הוא עבר אבחון, היא אמרה שלא נמצאה אצלו לקות למידה וטענה בתוקף שעל סמך קשב וריכוז בלבד לא נותנים המלצה למבחן מתואם. זה מאוד הפתיע אותי. אם הוא לא זכאי למבחן מתואם, מעניין אותי מי כן זכאי?"

"אם להפרעות הקשב של הילד יש השלכות על התפקוד הלימודי שלו ואמרו שהוא לא זכאי להתאמה, זה לא בסדר", מגיבה אלדור.
ועד שכל המערכת תעבור הכשרה מעמיקה, תהליך חשוב שייקח סביר להניח כמה שנים, חשוב לתת לצוות כלים פשוטים להתמודדות. אלדר לא מאמינה בכלים טכניים, אלא בהבנה מעמיקה, אך בין הרצוי למצוי בשטח, נראה כי הפער כיום הוא גדול מדי.

מה ניתן לעשות בינתיים?

* לתת לילד לשבת קרוב למורה.
* לאפשר לו לצאת להתאוורר 5 דקות באמצע השיעור.
* להבין שילד שמצייר בכיתה או מתופף, עושה את זה כדי לגייס את הקשב שלו.
* להעביר את החומר באופן מבני ומסודר, תוך הדגשת תתי הנושא וכתיבת כותרות בכתב ברור ומסודר על הלוח.
* להקפיד על השקט בכיתה.
* להפחית משימות לאותם תלמידים.
* לנסות ולהכין שיעור דינמי.
* לנוע תוך כדי דיבור.
* להעצים את נקודות החוזק של הילדים הללו, שהם לרוב יצירתיים ומוכשרים ולהיות רגיש לקושי של הילד.

ריטלין - הפסיכיאטר ריקרדו שטיינבאום חושף הונאת חברות התרופות

קישורים:

יום חמישי, 13 במאי 2010

12 ימי סיוט במוסד אברבנאל לחולי נפש - תובע מיליונים: אישפזו אותי ב"אברבנאל" לשווא

דוקטור יהודה ברוך - מנהל בית חולים אברבנאלליאור עזיז תובע פיצויים של מיליונים מבית חולים "אברבנאל", מרופאים בו וממשרד הבריאות, בטענה שכלאו אותו לשווא ובניגוד לחוק במשך 12 יום, והדבר הוביל לכך שחלה בדיכאון עמוק, וכיום הוא סובל מנכות נפשית. טרם הוגשו כתבי הגנה. הנתבעים: נגיב כשנקבל את התביעה.
תובע מיליונים: אישפזו אותי ב"אברבנאל" לשווא , אורה חושחו
, 14.05.2010 , פברואר 2010 , mynet

12 יום בקן הקוקייה: "היה אחד שהיה מטיל שתן על המיטה שלי מדי פעם, והיה אחד שהכניס לי מכות. זוועה". כך מתאר ליאור עזיז (41) מתל אביב את 12 הימים שבילה בבית חולים"אברבנאל" ב-2005, ושבגללם הוא תובע מבית החולים, ממנהלו, ד"ר יהודה ברוך, מארבעה רופאים בבית החולים, ממשרד הבריאות ומסגן הפסיכיאטר המחוזי במשרד הבריאות 2.4 מיליון שקל על כליאת שווא.

עזיז פרסם שני ספרים: "מה הסטייה שלך" (הוצאת זמורה-ביתן) ו"סיפור מתוק לנערה שאהבתי" (הוצאת הקיבוץ המאוחד). לדבריו, סיפורים קצרים שלו נכללו באנתולוגיות של ספרות ישראלית קצרה, שראו אור בישראל ובארגנטינה. בצה"ל שירת בחיל הקשר ובחיל המודיעין, ויש לו תארים אקדמיים בקולנוע ובמשפטים.

עזיז טוען בכתב התביעה, שהגיש בכוחות עצמו, ונכתב בגוף ראשון, כי נעצר לפנות בוקר בשל חשד לאיומים כלפי גורם בכיר בעולם הספרות ובתו. בדיון המשפטי באותו בוקר הורה השופט להאריך את מעצרו ביממה ולשלוח אותו להסתכלות ב"אברבנאל".

לטענתו, רופאה בבית החולים ערכה את ההסתכלות. "למרות שהיא כותבת שאני מודע וצלול ובעל קצב חשיבה מהיר, היא טוענת שאני במצב פסיכוטי. איך יתכן מצב פסיכוטי ושאדם בכל זאת יהיה מודע וצלול? זה בלתי אפשרי. הרופאה ביקשה הוראה לאשפוז כפוי. סגן הפסיכיאטר המחוזי הוציא הוראת אשפוז כפוי בענייני, למרות שלא בדק אותי".

עוד טוען עזיז, בכתב תביעתו, כי בגליון הקבלה שלו למחלקה 6 ב' בבית החולים, כתב רופא כי הוא עצור עד למחרת ב-8:30. בסיכום ובהמלצות כתב כי יש לשלוח אותו למחרת בבוקר לבית המשפט עם המעטפה, "כלומר, הרופא לא מוצא אותי במצב פסיכוטי, שהרי אם הייתי במצב פסיכוטי, לא הייתי נשלח אל בית המשפט, וצו השופט היה ניתן בהיעדרי ובנוכחות באי כוחי".

עזיז טוען בכתב התביעה שבדוח אחר כתב רופא אחר: "מחר הנ"ל יוצא לבית המשפט בליווי שוטרים", וטוען: "גם רופא זה לא מוצא כי אני במצב פסיכוטי. למרות זאת, לא יצאתי אל בית המשפט. מדובר בהפרת החובה לחוק הטיפול בחולי נפש, הקובע כי הצו לא ינתן אלא בנוכחות סנגורו של החולה".

בכתב התביעה מדגיש עזיז, כי עורכת הדין מטעם הסנגוריה הציבורית, שייצגה אותו בדיון הראשון, ציינה בפניו כי לא ניתן צו של שופט, ושלא היתה נוכחת במעמד מתן צו כזה. לטענתו, בכתב התביעה, "במחשב הסנגוריה הציבורית אין עדות על אף סנגור שייצג אותי בעת מתן צו של שופט בענייני; אין בבית המשפט ציון של דיון בענייני, שבו שופט נתן צו על אשפוזי עם משך זמן האשפוז הנדרש. מדובר בכליאת שווא. חירותי נשללה למשך 12 יום באמצעים פיזיים. היתה חובה להביא אותי בפני שופט, כפי שביקשו רופאים ב'אברבנאל', או לזמן סנגור שלי לעדות על הוצאת צו של שופט על המשך אשפוזי. כאמור, אין צו כזה".

עזיז טוען בכתב התביעה שארבעה ימים לאחר מכן ביקש רופא בבית החולים את הארכת משך האשפוז שלו, למרות שכתב שחל שיפור חלקי במצבו, והוא שקט יותר ומשתף פעולה. לטענתו, שלושה ימים מאוחר יותר הוציא סגן הפסיכיאטר המחוזי הוראה לאשפוז כפוי, שלא בהתאם להוראות החוק לטיפול בחולי נפש. "אין פה תום לב, יש פה הפרה בוטה של החוק", טוען עזיז בכתב התביעה.

ארבעה ימים לאחר מכן שוחרר לטענתו בכתב התביעה מבית החולים בעקבות החלטת ועדת השחרור הפסיכיאטרית, ולמרות התנגדות רופאי בית החולים. "גם דבר זה מעיד על חוסר תום הלב ועל כוונת זדון של רופאי 'אברבנאל' בטיפול בענייני לכל אורך הדרך".

עזיז טוען שבעקבות האשפוז לקה בדיכאון עמוק, מכיוון שבית החולים הכריחו לקבל טיפול רפואי כפוי, "דבר שהעמיק את דכאוני". כמו כן הפסיד את לימודי המשפטים, וסיים אותם רק הודות לעזרתו של מנהל בכיר במרכז בינתחומי, ש"ידע על מצוקותי ועזר לי לסיים את לימודי אחרי שבע שנים". בשל ההידרדרות במצבו, נאלץ להסתייע באשפוז היום במרפאה לבריאות הנפש.

הנתבעים טרם הגישו כתבי הגנה.

דוברת משרד הבריאות, עינב שימרון-גרינבוים, מסרה בתגובה, כי "התביעה טרם התקבלה במשרד הבריאות, לכשתתקבל תטופל כמקובל. תגובת משרד הבריאות תוגש בבית המשפט כמקובל".

מנהל המרכזי לבריאות נפש אברבנאל, ד"ר יהודה ברוך, אמר בתגובה, כי "אני לא יודע על כתב התביעה. כשנקבל את התביעה נדון עליה".

קישורים:

יום רביעי, 12 במאי 2010

מי כאן הנחשל - צמצום ילודה בקרב יוצאי אתיופיה

מי כאן הנחשל - צמצום ילודה בקרב יוצאי אתיופיההמאמר "מי כאן הנחשל" , רותי סיני , מעריב, 12.05.2010

תחת מעטה של סודיות מפלה המדינה נשים יוצאות אתיופיה במטרה לצמצם את הילודה במגזר.

גילויי האפליה כלפי יוצאי אתיופיה רווחים בחברה הישראלית. אבל מעטים יודעים על האפליה החמורה שנוקטת המדינה כלפי נשים יוצאות אתיופיה, תחת מעטה של סודיות.

אחת לשלושה חודשים מקבלות אלפי נשים זריקה של חומר למניעת הריון במטרה לצמצם את הילודה בקרב העולים. החומר דפו פרוורה, הוא תכשיר שנוי במחלוקת המתבסס על הורמון הפרוגסטרון, בעולם הוא ניתן בעיקר לנשים במדינות אפריקה ולנשים עם מוגבלות שכלית, במחשבה שאינן מסוגלות ליטול אחריות בעצמן למניעת הריון.

לדפו פרוורה יש יתרונות. הוא מאפשר להסתיר מבן הזוג את השימוש באמצעי מניעה, הוא מוריד באופן ניכר את הסיכון לסרטן הרחם, והוא מונע תסמינים של גיל המעבר כמו גלי חום. אבל הוא גורם גם דימומים בין וסת לווסת, ירידה בכולסטרול ה"טוב" ופגיעה במסת העצם שמגבירה את הסכנה לשברים. בישראל התכשיר אינו מומלץ לשימוש בגלל תופעות הלוואי, אלא רק כברירת מחדל...


לאן נעלמו ילדי יוצאי אתיופיה - פטרנליזם, גזענות והתנשאות רשויות הרווחה


למאמר המלא הקלק על התמונה

קישורים:

מכונת הפסיכופליפר של הפסיכיאטריה - סוף אחד לכולם

https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEi_FCV6PA5BBHbWixCmwR12obvk-Y6MW-wI0MRYVRB486LI79vrt8IpHzNPyuhybapYyr8tghKiCtlSko0REHxYSK9fCQrmNc9KqvTgh0g53bdExXQD0vfUEkYjfB2N44xYooF_u4IGL7E/s1600/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA+%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A8.JPG
.
מכונת הפסיכופליפר של הפסיכיאטריה - סוף אחד לכולם
הפסיכיאטריה מבוססת על תיאוריות לא ברורות בכימיה של המוח. הסמים הפסיכיאטריים אינם מרפאים, עתירי תופעות לוואי ידועות, וכאלה שעדיין לא ברורות. הסמים הפסיכיאטריים ממכרים ואין בהם שום תובנה למטופל, אלא מסיטות אותו מעיקר. מכונת מזל זאת מספקת פרנסה לפסיכיאטרים, וחברות התרופות.
.
בעולם האמיתי, משחק הפליפר של הסמים הפסיכיאטריים הורס בריאות של אנשים חיים. אנשים מתחילים לצרוך סם אחד לסימפטום אחד, לאחר מכן גורם הסם שלושה סימפטומים נוספים. ואז המטופל הולך לרופא אשר מאבחן לו שלושה תסמינים חדשים עם שלושה סמים נוספים. זה מעגל טיפשי של הפסיכיאטריה שמוביל לתופעות לוואי יותר ויותר ונמשך עד שהמטופל או שנגמר לו הכסף או שמת מתופעות הלוואי של התרופות הפסיכיאטריות (התקף לב, אי ספיקת כבד, שבץ מוחי, אלצהיימר וכו').

כך משחק פסיכופליפר התרופות הפסיכיאטריות עובד. לא משנה כמה תרופות פסיכיאטריות אתה לוקח, אתה אף פעם לא מנצח. רק חברות התרופות והפסיכיאטרים מנצחים, ככל שתשחק יותר, הם מרויחים יותר ומנצחים.

חדל מלשחק בפסיכופליפר. הפסק לשחק ולהמר על החיים שלך. יש דרכים אחרות טובות יותר בטוחות יותר לריפוי וטיפול בבעיה.
.
קישורים:

יום שני, 10 במאי 2010

המדיניות הכושלת של משרד הרווחה - הילדים שזקוקים יותר למשפחות אומנה נשלחים למוסדות סגורים

שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג - טובת הילד או מדיניות מכסות לאומנה ופנימיותרעיון האומנה לילדים צמח עקב משפחות אשר בהם גדלו ילדים שהוזנחו באופן חמור, עברו התעללות, או התעללו באחרים. אותם ילדים ניזוקו. מצד שני היו משפחות בעלות יכולת המוכנות לקבל את אותם ילדים, לשקם אותם. הגיוני לחבר בין שני הקצוות.
בישראל המציאות שונה לגמרי. הילדים הנלקחים ממשפחתם לאומנה הם תינוקות ופעוטות רכים.

משפחות האומנה רוצות תינוקות רכים, יפים, נחמדים, ללא פגמים, ולא ילדים "בעייתיים" בני 10 או יותר. התאוריה של טובת הילד כשלה. על מנת לעמוד במכסות האומנה והאימוץ שהוגדרו על-ידי שירותי הרווחה, כדי שעמותות הרווחה יקבלו תקציב על כל אימוץ ואומנה, נלקחים ילדים טובים מהורים טובים ומסורים. ואילו הילדים שזקוקים יותר למשפחות אומנה נשלחים למוסדות סגורים.
.
הכתבה "את אלה שסבלו אף אחד לא לוקח" , דוד רגב , 10.05.2010 , ידיעות אחרונות

שנות חייהם המעטות עברו עליהם בייסורים - הם הוכו הוזנחו, סבלו מהתעללות קשה. ודווקא הילדים מוכי גורל האלה ממשיכים אחר כך לסבול הכי הרבה בהמתנה ארוכה וממושכת למשפחות אומנה.

בממוצע ישנם כ- 100 ילדים הממתינים למשפחת אומנה שתקלוט אותם, כאשר משך ההמתנה הממוצע הוא שלשה חודשים. אלא שככל שהילדים גדולים יותר וסובלים מבעיות מורכבות יותר - ובעיקר עברו מסכת התעללות ואלימות קשה - הם נאלצים להמתין תקופה ארוכה הרבה יותר למשפחת אומנה.

הסיבה לכך היא שמשפחות אומנה לילדים עד גיל 18 מעדיפות לשמש משפחות לילדים קטנים מאשר לילדים גדולים יותר הסובלים מבעיות מורכבות. "ההתמודדות עם ילדים גדולים אלה היא קשה הרבה יותר ולמרות הרצון הטוב של משפחות אומנה, שגם להן יש ילדים משלהן, הן מעדיפות לוותר עליהם. צריך לזכור שילדים אלה עברו הזנחה, התעללות ומעשי אלימות והם אינם ילדים קלים. צריך הרבה סבלנות לטפל בהם. לא פעם הם סובלים מבעיות אלימות ובעיות אחרות והקשר עם הילדים הביולוגים של המשפחה הופך אותם לבעייתי. לכן משך הזמן למצוא משפחת אומנה לילדים אלו ארוך מאוד". אומרים גורמי רווחה...

לכתבה המלאה הקלק על התמונה

קישורים:

יום ראשון, 9 במאי 2010

לשכת הרווחה בת ים על אונס קבוצתי של הילדה בת 12: "לא ראינו, לא ידענו, לא שמענו"

מאי 2010 - רחל וידל - מנהלת לשכת הרווחה בת יםלמרות שהילדה בת ה-12 ממרכז הארץ, שלכאורה נאנסה על ידי ארבעה נערים, הייתה מוכרת לשירותי הרווחה בת ים, במשרד הרווחה הביעו זעזוע רב מפרשת האונס הקיבוצי. "מדובר במקרה קשה של פגיעה מתמשכת בילדה בת 12, והיא מטופלת כיום במלוא הרגישות", נמסר ממשרד הרווחה.

בשירותי הרווחה בת ים בו מתגוררת הילדה הכירו היטב את משפחתה, אך בגלל קשיים בתפקוד ומשברים משפחתיים. גורם המעורה בפרטי הפרשה ציין כי לאורך הטיפול במשפחה לא התגלה אף סימן או רמז לה שמתרחש בסביבתה של הילדה, שלא התנהגה באופן חריג או מעורר חשד.

הפרשה התגלתה לפני כשלושה שבועות, כשהילדה ניגשה למנהל בית הספר בו היא לומדת וחשפה את פרטי האירועים הקשים שחוותה. הילדה סיפרה למנהל כי במשך תקופה ארוכה נפלה קרבן לפגיעה מינית קשה מצדם של ארבעת הנערים עמם קיימה יחסי מין, כשלדבריה בחלק המקרים, נערים אחרים צפו מהצד.

פקידי הסעד בלשכת הרווחה בת ים החליטו להרחיק את הילדה מביתה ומשפחתה בצו בית משפט. באופן פרדוקסלי הילדה לא רק שנאנסה והושפלה אלא גם הורחקה מביתה ומשפחתה, בעוד הנערים החשודים באונס נמצאים בביתם ומשפחתם ומקבלים את מלוא התמיכה.

עובד סוציאלי אנס עובדת שלו בלשכת הרווחה בת ים
זוהי אינה הפעם הראשונה שמתרחש אונס מתחת לאפם של העובדים הסוציאליים ה"מומחים" בלשכת הרווחה בת ים, ואין להם מושג מה מתרחש. במרץ 2008 אנס עובד סוציאלי בשלכת הרווחה בת ים עובדת שלו, ונכנס ל- 8 שנים לכלא. העו"ס האנס איים לפטר את האישה אם לא תקיים עמו יחסי מין. באחת מפגישותיהם תקף אותה, הפשיט אותה בניגוד לרצונה ואנס אותה. בביהמ"ש טען כי היא זו שכפתה עצמה עליו, אולם השופטים קבעו כי הוא ניצל את מצוקתה: "המתלוננת נאלצה לספוג חרפתה ולשתוק כדי לתת פת לחם בפי ששת ילדיה הקטנים".
.
טיוח מעשים מגונים של ילדים בבית ספר בבת ים
נובמבר 2009 - תלמידי כיתה א בבית ספר בבת ים התעללו בחברם לכיתה - המורה והיועצת ביקשו מההורים לא לספר להורי תלמידים אחרים - האלימות הפושעת בחברה חצתה שיא חדש: המשטרה חוקרת חשד להתעללות של כמה תלמידי כיתה א' בילד בכיתתם בבית ספר יסודי בבת ים. התלמידים המתעללים הושעו מבית הספר והורי התלמיד העבירו אותו לבית ספר אחר. אמו של הילד אמרה כי צוות בית הספר בבת ים ביקש ממנה שלא לספר על המקרה להורים אחרים. באחד המקרים הפשיטו הילדים, בגילאי 6-7, את הילד ממכנסיו בשרותים ונגעו בו...
.
עופרה מנדלקורן ראש מחלקת קשישים - מדיניות מופקרת של סימום קשישה
בפגישה עם העובדת הסוציאלית נעמי הלימי ופקידת הסעד שירה שביט אורגד מלשכת הרווחה בבת ים ספגה אישה כבת ששים טובה ותמימה, מאובחנת בדמנטיה השפלות רבות: ביקור בית אלים ו"מקצועי", הוצאת דיבה רעה בתסקירים וחוות דעת שונות ומשונות, הפנייה לפסיכיאטר איתן חבר אשר תייג אותה קשות (חסרת תובנה, שיפוט לקוי) ורשם לה סם אנטי פסיכוטי מסוג ריספרדל (אסור לחולי דמנטיה ע"פ ה-FDA). ... טיפול בפיסיותרפיה, תרפיה, או ביציאה מהבית כמובן לא עלה בדעתן של העוס"יות - רק סמים פסיכיאטריים הכפשות ודברי בלע. העוסיות של עופרה מנדלקורן דיווחו שקרים כאילו מצבה של האישה טוב בעוד מצבה קשה ומדרדר...
.
בת ים - "פעילות העשרה" - קטינים מהמרים בחצר בית ספר , דצמבר 2009 , ידיעות בת ים. קטינים נאספים בחצר בית ספר בבת ים ומהמרים. מדובר בילדים בני 13, והם מוצאים את עצמם בחברתם של מבוגרים בני שלושים. הוסיפו לכך גם צריכה של סמים ואלכוהול בסביבה, ותתחילו להבין את גודל הצרה. המשטרה: העניין ידוע ואנו נלחמים בו ...

ועוד מחדלים קשים רבים של לשכת הרווחה בת ים.

קישורים: