יום שישי, 5 ביוני 2009

נרדף - ילד שעבר התעללות במוסד טיפולי, בורח מרשויות הרווחה

האם היית שומע/ת בעצת פקידת הסעד לחוק הנוער, ושולח את בנך לפנימייה טיפולית של משרד הרווחה? האם ביקרת בפנימייה לפני כן? פגשת את המדריכים, החניכים? האם שוחחת עם הורים אחרים שבניהם טופלו ע"י הרווחה בפנימיות שבנך עומד להישלח ע"פ צו בית משפט?
.
יוני 2009 - מדובר בר', ילד כבן 11, אשר שהה במוסד טיפולי של משרד הרווחה וברח משם משום שלטענתו עבר התעללות.
.
אחיזות, חניקות, גרירות, פחד מוות, צעקות, בכי, חוסר אמון
ר' הקטן עוד לא בן 12 אך הספיק לחוות מסכת ייסורים של חיים שלמים. לטענתו עבר התעללות קשה מצד המדריכים. לפני כחודש וחצי כשיצא הביתה החליטו הוא ואימו שלשם הוא לא חוזר עוד.
"גררו את הבן שלי חצי ערום", אומרת אימו של ר'.
ר' מספר: "לא טוב לי שם, גוררים אותי שם, אוחזים אותי שם ... אתה צריך לשמור על עצמך כי שם אף אחד לא ישמור עליך ... ההרגשה שאתה נלחם על החיים שלך כל יום ... אתה לא יכול לחיות במקום כזה, אתה לא יכול להרגיש בסדר, כשאתה שומע ילד שעושים לו אחיזה והוא צועק ובוכה שם, ... בלתי אפשרי להמשיך את היום בלי לעשות שום דבר ... אתה מנסה לחבק אותי ואז אתה חונק אותי, במה שנקרא חיבוק דב".
.
אימו בבית סובלת עקב ההתעללות בבנה בפנימייה, מוכנה לסיוע אך מתנגדת להתעללות בבנה
האם: "הוא מאוד סובל ... אני לא ישנה בשקט, כי אני יודעת שגוררים אותו ורע לו ולא אוכל, רע לי. אני האמא שילדתי אותו ... שייקחו אותו למסגרת מתאימה".
.
בית משפט לנוער
צו בית משפט בדיון שנערך לפני שבוע בעניינו קבע כי עליו לשוב למוסד ממנו ברח.
.
תגובת משרד הרווחה - זריית חול בעיני הציבור
תגובת משרד הרווחה הנה כי בית המשפט החליט על החזרתו של הילד לפנימייה במסגרת חוק הנוער, ומעבר לכך הם מנועים להגיב בשל חיסיון.
בעוד הציבור מבקש לקבל תשובות בקשר לתנאי הפנימייה באחריותם, הקשים, והטראומטיים, משרד הרווחה מגיב בתשובה סתמית ומתחמקת כי הם פועלים ע"פ החלטת בית משפט. יש לזכור כי אין פיקוח של משרד הרווחה על הנעשה בפנימיותיו.
.
פיקוח לקוי של משרד הרווחה על הנעשה בפנימיותיו
בדוח מבקר המדינה 2008 על רשות חסות הנוער נכתב על סדרי הפיקוח על המעונות ברשות: "המפקח הארצי על הטיפול בחוסים אינו מבצע, ככלל, זה כמה שנים את תפקידו אלא ממלא תפקידים אחרים בהנהלת האגף....אשר למערך הפיקוח המחוזי העלתה הבדיקה כי היקף הפיקוח המחוזי על המעונות אינו עונה על צורכי הפיקוח - למרות הגידול במספר המסגרות ובפיזור הגאוגרפי שלהן, ואף שהבעיות של החוסים בעשור האחרון נעשו מורכבות יותר, לא התרחב היקפו של מערך הפיקוח המחוזי בהתאם לכך. עוד הועלה כי הגדרת תפקידיו של המפקח, בכל הנוגע לקיומה של סמכותו הניהולית כלפי מנהלי המעונות, לא הייתה מוסכמת על כל דרגי הניהול ברשות. נוסף על כך, מפקחים על המעונות שימשו במשך פרקי זמן ארוכים גם מנהלי מעונות בפועל, ועקב כך נפגעו הן הפיקוח במחוז והן ניהול המעונות שכן המפקחים מילאו תפקידים אלה באופן חלקי וב"שלט רחוק", ואף טושטשו הגבולות בין פונקציות הניהול של המעון והפיקוח עליו".
.
מעקב לקוי ובניגוד לחוק אחר בוגרי הפנימיות וליווים
עוד נרשם בדוח המבקר: "על פי חוק הנוער, על בוגרי מעונות הרשות להיות נתונים להשגחתם של עובדי מעקב של הרשות במשך השנה שלאחר תום שהותם במעונות. מטרות המעקב אחר הבוגרים הן סיוע בשילובם בקהילה כדי למנוע מהם לחזור לדפוסי התנהגות עבריינית ומתן משוב לרשות על מצב הבוגרים לצורך שיפור הטיפול בחוסים.
בתחילת שנת 2004 קוצץ מספר עובדי המעקב, ומספר הבוגרים שבהם טיפלו העובדים הופחת למחצית. משנת 2005 מתבצע מעקב רק אחר שליש מהבוגרים המשתחררים בכל שנה ממסגרות הרשות ואשר יש לבצע מעקב בעניינם. החל משנה זו גם חדלה הרשות להפיק דוחות שנתיים שבהם רוכזו נתונים על בוגרי המעונות שטופלו בידי עובדי המעקב, אף שהדוחות סיפקו להנהלת הרשות ולמנהלי המעונות מידע חשוב על תוצאות הטיפול בחוסים. יש בכך כדי לפגוע ביכולתה של הרשות לשפר את הטיפול הניתן לחוסים במסגרותיה
".
כלומר:
אם אין להם יכולת לטפל, לפקח, ולעקוב אחר הנערים באחריותם, מדוע הם מוציאים אותם מביתם ומשפחתם וגורמים להם נזק פיסי ונפשי?




נקודות:
  • משרד הרווחה לא רק שנכשל בסיוע לילד, אלא גם פגע באמון המשפחה במערכת הרווחה והמשפט.
  • משרד הרווחה לא הפיק לקחים מהליקויים המהותיים ברשות חסות הנוער שנמצאו בדו"ח מבקר המדינה לשנת 2008.
  • משרד הרווחה מתחמק מלהסביר לציבור את העדויות החמורות על ההתעללויות בפנימייה, ומגיב תשובה סתמית ולקונית כי הוא פועל ע"פ צו בית משפט, למרות שידוע וברור לכל כי בית המשפט מאמץ כמעט תמיד את המלצות פקידות הסעד הפועלות ע"פ הנחיות המשרד.
קישורים:

יום חמישי, 4 ביוני 2009

פקידת סעד לסדרי דין, תסקיר, בית משפט לענייני משפחה

אלימות מדריך על חוסה במעון למפגרים בקיבוץ עין השלושה

יוני 2009 - הורים לילדה הסובלת מפיגור שכלי, הגישו תלונה על המדריך שלה במעון חוסים בקיבוץ עין השלושה בדרום הארץ, בטענה שגרר אותה על הרצפה. המוסד ניסה להעביר את הילדה למעון אחר. המשטרה חוקרת את המקרה.
.

.
אירוע התקיפה
ד' בת 14 וחצי, חוסה במעון בקיבוץ עין השלושה, נגררה על הרצפה, בידי מדריך במעון. "הוא גרר אותי כשיצאתי לאכול", מספרת ד'.
ד' נחבלה בגבה וחולצתה נקרעה. המקרה נודע להורים רק כעבור יומיים לאחר שהוציאו את הילדה לחופשת השבת. "זה היה פשוט מראה מזעזע", מספרת האם, "הכול שפשופים, פצעים, נוצר לה איזה פצע ממש עם מוגלה".
האם דווחה על כך לפקיד סעד ארצי, וגם הגישה תלונה במשטרה. המדריך עדיין עובד במוסד וממשיך לטפל בילדים פגועים, ועכשיו מנסים להעביר את ד' למוסד אחר. "לא יתכן שאחרי שהיא הקורבן להתעללות הפיסית הזאת, ולאכזריות הזאת, היא תיענש, ויאמרו לי שהיא תעלה לוועדת השמה ולא תישאר במקום".
המעון בעין השלושה הוא היחיד באזור שיכול לתת מענה לילדה, והאם מבקשת למצות את הדין עם המדריך.
האם אומרת: "אני לא חושבת שיש לעובד כזה, מקום לעבוד במוסד כזה או אחר. מהסיבה הזאת שבעצם הילדים נחשפו לאלימות הזאת, ובעצם כל הביטחון שלהם ירד להם. אני לא חושבת שעובד כזה יכול להמשיך ולעבוד עם ילדים חוסים".
.
כשלים של משרד הרווחה
למרות החבלות הקשות בגופה של הילדה, משרד הרווחה לא דווח לאמה של הילדה על אירוע החבלה וכיצד נגרם, מה שמעלה חשש שלא הופקו לקחים מאירוע ההתעללות במוסד "אתגר" לילדים חוסים של משרד הרווחה. כידוע באותו אירוע הורשעה מטפלת באלימות על חוסים חסרי ישע, ונגזר עליה 15 חודשי מאסר בפועל. בגזר הדין הביע השופט שיף תמיהה לתרבות הארגונית הפגומה של אותו מעון, כיצד במשך כמה חודשים נהגה המטפלת בילדים כפי שנהגה ואיש לא הבחין בכך בתוך המעון. "ראוי היה כי כל הרואה או שומע על מעשים נוראיים שכאלה יזעק ויזעיק למען מנוע הישנותם", כתב השופט שיף בגזר הדין.
בנוסף, השופט מתח ביקורת על אנשי המעון על כך שלא התלוננו על המטפלת וגם על העובדה שבכרטיס העובד שלה לא מולאו פרטים כמו השכלתה, תחומי התמחותה ומקומות עבודה קודמים בהם עבדה.
השופט כתב גם בגזר הדין: "מדאיגה אותי גם המשמעות האפשרית לדברי ד"ר שוורץ (פקיד הסעד הראשי בשירות לאדם המפגר), כי בעקבות האירוע הנדון ביקשו עובדים במעונות חוסים לעזוב את מקומות עבודתם מחשש להסתבך בפלילים. אפשר (איני קובע קביעות בנדון), שחששם של העובדים נובע מתרבות של נקיטת אמצעים גופניים כלפי החוסים. ראוי שנושא זה יהא לנגד עיני כל הנוגעים בדבר".
משרד הרווחה כשל גם בטיפול בילדה, ובהחלטתו להעבירה למוסד אחר מרוחק מה שיקשה על הוריה להיפגש עמה. הקירבה הגיאגרפית של המעון למגורי ההורים הנה חשובה מאוד לילדים בפנימיה, ובעיקר לחוסים חסרי ישע הסובלים מפיגור שכלי. בנוסף מאותת המשרד לשאר ההורים לא ל"שתוק" ולא להתריע על פגיעה בילדיהם.
.
פיקוח לקוי על המעונות למפגרים במשרד הרווחה
תגובת המשרד כי בדיקתו העלתה כי המדריך נהג כראוי הנה פוליטית, המונעת משיקולים כלכליים ויוקרה. הפיקוח במשרד הנו לקוי. בכתבה 6,600 מפגרים במעונות - ורק 7 מפקחים בעיתון הארץ התריעה רותי סיני על הבעיה.
.
דוח מבקר המדינה 2008 על מעונות לאנשים עם פיגור שכלי
מבקר המדינה העיר על ליקויים מהותיים בבקרת תפעול המעונות:
"נמצאו ליקויים מהותיים בכל הנוגע לנושא הפיקוח: כל מפקח עובד לפי תכנית עבודה משלו וקובע בעצמו את סדר העדיפויות של הנושאים הנבדקים; תחומים מסוימים הנוגעים לטיפול בחוסים אינם נכללים בתכנית הפיקוח ואינם מקבלים ביטוי בדוחות; דוחות הפיקוח אינם כוללים אמות מידה לבחינת עמידתם של המעונות ביעדים מוגדרים, ולכן הפיקוח נעשה על פי אמות מידה סובייקטיביות ואי-אפשר להשוות בין ביצועיהם של המעונות השונים; המפקח משמש גם יועץ למנהל המעון, וכך עלול להיווצר מצב שבו הוא מפקח על פעולות שנעשו בעצתו; דוחות הפיקוח אינם מוגשים בקביעות למנהל השירות לאדם המפגר במשרד הרווחה, וכך יש לו קושי לעקוב אחר התנהלות המעון ולהעריך את השינויים שנעשו באופן הטיפול".
.
פיקוח לקוי על נוער בסיכון ברשות לחסות הנוער של משרד הרווחההפיקוח הלקוי במעונות משרד הרווחה אינו ייחודי רק למוסדות למפגרים אלא גם לנוער בסיכון. בדוח מבקר המדינה 2008 על רשות חסות הנוער נכתב על סדרי הפיקוח על המעונות ברשות: "המפקח הארצי על הטיפול בחוסים אינו מבצע, ככלל, זה כמה שנים את תפקידו אלא ממלא תפקידים אחרים בהנהלת האגף....אשר למערך הפיקוח המחוזי העלתה הבדיקה כי היקף הפיקוח המחוזי על המעונות אינו עונה על צורכי הפיקוח - למרות הגידול במספר המסגרות ובפיזור הגאוגרפי שלהן, ואף שהבעיות של החוסים בעשור האחרון נעשו מורכבות יותר, לא התרחב היקפו של מערך הפיקוח המחוזי בהתאם לכך. עוד הועלה כי הגדרת תפקידיו של המפקח, בכל הנוגע לקיומה של סמכותו הניהולית כלפי מנהלי המעונות, לא הייתה מוסכמת על כל דרגי הניהול ברשות. נוסף על כך, מפקחים על המעונות שימשו במשך פרקי זמן ארוכים גם מנהלי מעונות בפועל, ועקב כך נפגעו הן הפיקוח במחוז והן ניהול המעונות שכן המפקחים מילאו תפקידים אלה באופן חלקי וב"שלט רחוק", ואף טושטשו הגבולות בין פונקציות הניהול של המעון והפיקוח עליו".
.
ילדה מתארת תקיפהקישורים:

יום שלישי, 2 ביוני 2009

ארה"ב - "העובדת הסוציאלית שלי" - אב מספר על פקידי סעד ובתי משפט לנוער

טובת הילד דורשת חשיפת זהותם של פקידי הסעד בתקשורת, כדי שיתגלה קלונם ברבים ולא יחזרו על מעשיהם בשנית. בארה"ב תובעים פקידי סעד על אחריות אישית לנזיקין. המינוח "חטיפת ילדים" בהקשר למשרד הרווחה הופנם ע"י כלי התקשורת האמריקנים, משום שהוא משקף באופן הנכון ביותר את המציאות. מתוך התכנית האמריקנית "במחשבה שניה".
ראה סרטון כ- 9 דקות
האב מספר על חטיפת בנו
שיחה עם האב
מספר האב: "זוהי לורי לי, היתה העובדת הסוציאלית שלי, זו האישה שגרמה לכל המצב הזה שלקחו ממני את הבן שלי".
המראיין: "זו האשה שחטפה את הילד שלך מלכתחילה?"
- האב עונה: "כן"
- היא עזרה לילד?
- לא
- אז זו חטיפת ילד בכפייה
- כן
- והיא (העו"ס) לא הזדהתה בבית המשפט?
- לא, היא לא.
- בעצם הם רוצים שתשתתפו בתכניות הטיפול שלהם שמכניסות להם כסף, ומספקות עבודה לעובדים הסוציאליים הללו.
- כן

האב מספר: " כל העובדות בבית המשפט מבוססות על הדו"ח של העובדת הסוציאלית"
- ומה הדו"ח הזה אומר?
- אין עובדות, הכל שקרים, הכל הטעיות, קנוניה, נורא ואיום.
האם: "היא אמרה לנו שקבלת ההחלטות שלה מתבססת על התחושות שלה, זוהי הסיבה מדוע בני אינו יכול להיפגש עם סבתו, אימי, מפני שהיא הרגישה שהסבתא אינה יציבה".
- אם העובדת הסוציאלית כל כך בטוחה בתחושות שלה מדוע היא מתביישת להופיע מול המצלמה?
- בגלל שהיא יודעת שהיא חוטפת את הילד שלנו, היא חלק מזה.
.
שיחה עם האם
- האם מספרת: "היא אחת האנשים שהורו לי לבצע אבחון פסיכולוגי,"
- האם את חושבת שהשופט עשה משפט צדק?
- לא. הוא (השופט) אמר שכל מה שקשור לזכויותינו במסגרת החוקה הוא מים מתחת לגשר (ביטוי לדבר שחלף לו), כל מה שעניין אותו זה מדוע לא יצרנו קשר עם השירותים הסוציאליים שיתנו לי ולבעלי "טיפול". כמו קבוצת תמיכה לנרקומנים, בדיקות לגילוי סמים.
- האם היו לך אי פעם בעיות סמים
- לא
- הפשע היחיד שלך שלקחת כדורים נגד שיכוך כאבים לפני הלידה?
- אכן כן.
.
ראה סרטון כ- 9 דקות

קישורים:

יום שני, 1 ביוני 2009

ארה"ב - ילדה אובחנה ע"י "מומחים" בהפרעת קשב ריכוז - ADHD, ומתה מהסמים הפסיכיאטרים



שינה האור של חיינו
מספרת אמא של הילדה: שינה הייתה האור של חיינו, גם בימים פחות טובים, די היה לראות את החיוך שלה בבוקר. לראותה כאשר הייתה קמה מן המיטה, כדי לעשות לך את היום. שינה הייתה ילדה פעלתנית ומלאת שמחת חיים.
.
מכתב מהיועצת (פסיכולוגית) של בית הספר, פגישה עם הפסיכיאטר
במכתב מפסיכולוגית בית הספר, נרשם כי לשינה יש את כל המאפיינים להפרעת קשב וריכוז, ולכן היא צריכה לגשת לאבחון פסיכיאטרי. כשהגענו אל הפסיכיאטר שתוך 45 דקות קבע אבחנת ADHD ומרשם לתרופות. סמכנו עליו והאמנו כי מה שאנו עושים הוא לטובת הבת שלנו.
השגיאה הראשונה שעשיתי הייתה בכך שהאמנתי כי אבחנה של הפרעת ADHD היא אבחנה רפואית, שגיתי והאמנתי כי התנהגותה של בתי אינה בגבולות הנורמה. בתי הייתה נורמלית לחלוטין. בתי נטלה סם בשם דסיפרמין (DESIPRAMINE).
שינה הייתה ילדה פעלתנית ומלאת שמחת חיים
הטלפון מאחות בית הספר
אחות בית הספר התקשרה אלי ודיווחה לי כי שינה התמוטטה בחדר הספרייה. יצאתי מיד לבית הספר לקחת אותה הביתה. הגעתי לבית הספר, חיבקתי אותה ושאלתי: "חמודה את בסדר?". "אמא, אני בסדר" היא השיבה. אמרתי לה שניגש לרופא לבדיקה. השארתי הודעה לצוות בית הספר כי לקחתי את שינה הביתה.
.
קריסת הילדה עקב הסמים הפסיכיאטריים
ברגע שפנינו אחורה לחזור הביתה, שטף את פניה של בתי מבט מבועט ומפחיד ביותר, היא גלגלה את עיניה.
שאלתי אותה : "שינה , מה קרה?", אבל היא לא הגיבה, נבהלתי והתחלתי לצרוח לאנשים: "תעזרו לי, תעזרו לי".
מספר האב: "לקחתי אותה לחדר סמוך, היא שכבה שם, נשמה שתי נשימות אחרונות, ומתה לנגד עיני, וזו הייתה הפעם האחרונה שראיתי אותה".
.
הסמים הפסיכיאטריים, רעלנים קטלניים
האם ממשיכה ואומרת: זה מפחיד ומזעזע שיש היתר לתת סמים פסיכיאטרים כאלו. אלו למעשה רעלנים קטלניים שגורמים לתוצאות טרגיות, מליוני ילדים בארה"ב נוטלים סמים פסיכיאטריים כאלו ואחרים, תוך הטעייה של ההורים כי ADHD מבוסס על אבחנה רפואית. ואני משוכנעת שאני אחד מהאנשים שהפסיכיאטרים היו רוצים להעלים אותם, משום שאני חיה ומעידה על העובדות והאמת על מה שאירע. ואני לא איעלם ולעולם לא אשתוק.
ראה סרטון כ- 3 דקות

נקודות:
  • טיפול פסיכיאטרי מסוכן מתחיל במכתב תמים מהיועצת של בית הספר, מורה, גננת.
  • הסמים הפסיכיאטריים אינם מרפאים אלא מדכאים פעלתנות ושמחת חיים של המטופל.
  • לסמים הפסיכיאטריים תופעות לוואי קשות קשות, העלולות לגרום למוות פתאומי של המטופל, או דיכוי הדרגתי עד המוות, או נזקים בלתי הפיכים.
  • חברות התרופות "סימנו" את הילדים כיעד צרכני של "תרופות" פסיכיאטריות.
  • הפסיכיאטר ממליץ על טיפול תרופתי לילד לאחר ביקור קצר.
  • הטיפול הפסיכיאטרי לילד/קשיש הנו נוח בעיקר לאחראי על הילד/קשיש, או מורה, מדריך בפנימיה, משפחת אומנה, מסגרות השמה חוץ ביתית, ועוד, מאחר שהילד מושתק ואין להשקיע מאמץ בהשגחה עליו.
קישורים:

הרחקת ילדים מהבית ע"י פקידי הרווחה משיקולים זרים - פירוק משפחה

בתאריך 24.08.2005 פרסם דוד רגב בעיתון "ידיעות אחרונות" על ילד חריג בן 14 שהתעלל באחיו. פקידי הרווחה הרחיקו את האחים מהבית במקום את האח. להלן הכתבה המלאה:
.
מה עשו במשרד הרווחה כאשר ב' נער בן 14 התעלל בששת אחיו ואחיותיו, הכה ואף תקף אותם מינית? הגלו את האחים בבית במקום לשכן את האח הסורר במוסד סגור.
.
במועצה לשלום הילד הצטברו לגבי ב' הסובל מבעיות נפשיות רבות. מהעדויות עולה, כי הוא נוהג להכות את ששת אחיו ואחיותיו, ובאחרונה אף תקף מינית את אחותו ואחות נוספת שנחלצה לעזרתה. שירותי הרווחה בעיר מגוריו של ב' ניסו למצוא לו פתרון, ומשלא הצליחו לשכנו במעון טיפולי, הוחלט לחלופין להגלות את שתי האחיות שהותקפו ולשקול להרחיק גם את שאר האחים מהבית.
.
מנכ"ל המועצה לשלום הילד ד"ר יצחק קדמן שיגר אתמול מכתב זועם לאחראי על המעונות במשרד הרווחה שבו הלין על טיפול הרשויות במקרה, "כמה יעלה למדינה להוציא מביתם ששה ילדים שלא חטאו משום שמסיבות תקציביות אין כסף לתת מענה לנער בעייתי", כתב.
ממשרד הרווחה נמסר כי במעונות שיכולים לאכלס נער כמו ב' קיים מחסור במקומות, וכי הפתרון יהיה בהרחבת המעונות או בהקמת מעון נוסף, אלא שהבעיה היא מחסור בתקציב.

נקודות:
  • משרד הרווחה בהיותו בעל משאבים עצומים מעדיף לטפל בנוער טוב, מאשר עם נוער בעייתי, כך יוקצה לו יותר תקציב, ומצידו תידרש פחות השקעה.
  • התנהלות פקידי הרווחה בפרשה גרמה לכך כי אחיו של הנער ומשפחתו סבלו כפליים, אחת מהנער, שנית מפקידי הרווחה אשר הרחיקו את האחים מהבית ובכך הכניסו אותם לקבוצת סיכון קשה.
  • פקידי הרווחה מתרצים את הוצאת הילדים מהבית, בהעדר שירותים קהילתיים הזולים יותר ופחות טראומתיים למשפחה.
  • בית המפט אינו מוזכר כלל בידיעה למרות היותו הגורם המוציא את תווי הוצאת הילדים מהבית. הסיבה לכך היא היות בית המשפט "חותמת גומי" של הרווחה.

קישורים:

השופטת שושנה שטמר כפתה טיפול בריטלין לילד במשפחת אומנה, בניגוד לחוק הנוער, ובניגוד לרצון אימו

שופטת שושנה שטמר - כפיית סם פסיכיאטרי על יתום רווחה בניגוד לחוק ולכלליםמבוסס על המאמרים: האם פקידי הסעד אוהבים ילדים? עו"ד יעל גיל, והשופטת הכריעה - הילד יקבל ריטלין, רותי אברהם, NEWS1 מרץ 2009.
."טיפול והשגחה" במשפחת אומנה - גם בכפייה, וגם בריטליןבענ"א 5158-02-09 קבע בית המשפט המחוזי בחיפה כדלקמן :
ילד שסובל מבעיות קשב, ריכוז והיפראקטיביות, יטופל בריטלין, על אף התנגדות אמו הביולוגית. הילד בן השמונה, הוכרז כקטין נזקק והוצא מבית האם כבר לפני מספר שנים, על אף התנגדות אמו. הבקשה למתן ריטלין לילד, הוגשה ע"י רשויות הרווחה וע"י האפוטרופס לדין שמונה לקטין.
האם התנגדה לבקשה, היות ולפי חוות דעת שנמצאה בידה, ריטלין הנו סם מסוכן וממכר, אשר יש לו השפעות קשות ובלתי הפיכות.
האם טענה, כי "הריטלין נועד לשתק את רצונו של בנה להישאר במחיצתה והוא בא במקום טיפול במצוקתו ובשל כשלון ההורים האומנים להציב לילד גבולות...ההחלטה לתת ריטלין אינה עולה בקנה-אחד עם הגישה לפיה החברה מתערבת באוטונומיה של ההורים רק במקרים מצילי חיים". האם הצטיידה בחוות דעת של רוקח-יועץ אילן סלומון, שטען כי מדובר ב"סם מסוכן" שיש לו תופעות לוואי רבות וכי "בשימוש ממושך גורם לתלות והתנהגות פסיכוטית". האם טענה עוד, כי אם הילד יוחזר למשמורתה, יעלמו כל התופעות הבעייתיות מהן הוא סובל. כמו-כן, היא טענה, שעפ"י הוראות היצרן, אסור לתת ריטלין למי שסובל מחרדה ומטיקים, מהם בנה סובל.
.
בית המשפט משתמש בחוק האפוטרופסות למתן טיפול פסיכיאטרי בכפייה לקטין, במקום חוק הנוער
חוות דעת אשר הוגשה לבית המשפט של המומחה אשר מונה מטעם ביהמ"ש, קבעה כי יש לתת לקטין ריטלין. בפסה"ד נקבע כדלקמן :
"הנתונים שהביאו המומחים הפסיכיאטרים מטעם המשיבות, הם בעלי משקל רב ומשכנעים שהטיפול הוא לטובתו של הקטין במניעת פגיעה בעתידו, ביחסיו עם הסובבים אותו, במניעת הידרדרותו לסמים, ואף לבריאותו הנפשית והפיזית. אם הסיכויים להשתלבותו של הקטין באופן טוב יותר בחברה, בהשגת מקצוע ובהימנעות מלהגרר לסמים יעלו כתוצאה מנטילת ריטלין, הרי הטיפול בריטלין מיועד להיטיב עם הקטין הן בתחום הפיזי והן בתחום הנפשי של בריאותו."

ביהמ"ש קבע, כי מכוח סעיף 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ניתנת לו הסמכות לקבוע, כי יש לתת לקטין ריטלין, למרות התנגדות הוריו:
"68. (א) בית המשפט רשאי, בכל עת, לבקשת היועץ המשפטי לממשלה או -כוחו או לבקשת צד מעוניין ואף מיזמתו הוא, לנקוט אמצעים זמניים או קבועים הנראים לו לשמירת עניניו של קטין, של פסול-דין ושל חסוי, אם על-ידי מינוי אפוטרופוס זמני או אפוטרופוס-לדין, ואם בדרך אחרת; וכן רשאי בית המשפט לעשות, אם הקטין, פסול-הדין, או החסוי פנה אליו בעצמו.

(ב) הייתה הבקשה להורות על ביצוע ניתוח או על נקיטת אמצעים רפואיים אחרים, לא יורה על כך בית המשפט אלא אם שוכנע, על-פי חוות דעת רפואית, כי האמצעים האמורים דרושים לשמירת שלומו הגופני או הנפשי של הקטין, פסול הדין או החסוי."

.
טיפול פסיכיאטרי זול בסם ממכר עם תופעות לוואי חמורות בניגוד לרצון ההורים שהציעו חלופה
פסק דין זה, מעלה כמה סוגיות שנויות במחלוקת. אחת הסוגיות היא הויכוח, אשר קיים בין מומחים רבים, בעד ונגד מתן ריטלין. מצד אחד טוענים המומחים, כי מדובר בסם ממכר עם תופעות לוואי חמורות ומצד שני טוענים מומחים אחרים, כי הוא מביא לשיפור ניכר בחייהם של מי שסובלים מבעיות קשב וריכוז. מצד אנשי הרפואה האלטרנטיבית, יש הגורסים, כי ניתן, להשתלט על בעיית הפרעות הקשב והריכוז באמצעים אחרים שהם פחות חמורים וללא תופעות הלוואי של הריטלין, אך דורשים משך טיפול והשקעה גדולים יותר. כמו-כן, עולה כאן סוגיה בעייתית מאוד, הנוגעת לכך, שביהמ"ש קבע כי יש לתת ריטלין לקטין, בניגוד לרצון הוריו.
.
טיפול נפשי לקטין בחוק הנוער: על סמך חוות דעת של הפסיכיאטר המחוזי, או פסיכולוג מומחה
ברע"א 1943/06 (מתוך המאגר המשפטי נבו) קבעה שופטת בית המשפט העליון, כבוד השופטת עדנה ארבל בעניין קטינה, אשר הוכרזה כקטינה נזקקת על-פי חוק הנוער, כדלקמן:

"לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובמסמכים המצורפים, החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה.

המסגרת הנורמטיבית למתן טיפול נפשי לקטין, עליו הורה בית המשפט בענייננו, מצויה בסעיף 3ד לחוק הנוער, הקובע:
"(א) בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות על טיפול נפשי בקטין, במקום שעליו יורה ובתנאים שיקבע, ובלבד שנתקיים אחד מאלה:

(1) בית המשפט נוכח, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי הנסמכת על חוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער שבדק את הקטין, כי הקטין חולה במחלת נפש או אובחנה אצלו הפרעה נפשית, המצריכות טיפול פסיכיאטרי לשם מניעת סיכון פיסי לקטין או לזולתו או לשם מניעת נזק נפשי חמור להתפתחותו;
(2) בית המשפט נוכח, על סמך חוות דעת של פסיכולוג מומחה שבדק את הקטין, כי מצבו הנפשי של הקטין מצריך טיפול פסיכולוגי לשם מניעת נזק נפשי להתפתחותו. (ב) צו לפי סעיף קטן (א) יהיה לתקופה שקבע בית המשפט ושלא תעלה על שלושה חודשים; בית המשפט רשאי, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר או של פסיכולוג כאמור בסעיף קטן (א), המטפל בקטין, להאריך את תוקפו של הצו לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלושה חודשים".

המחוקק קבע, אם כן, כי מתן טיפול פסיכולוגי לקטין, כפי שהורה בית המשפט בענייננו, צריך להתבסס על חוות דעת של פסיכולוג מומחה שבחן את הקטין, בעקבותיה נוכח בית המשפט כי מצבו הנפשי של הקטין מצריך טיפול פסיכולוגי לשם מניעת נזק נפשי להתפתחותו. כן מוסיף וקובע הסעיף בסעיף קטן (ב), כי צו שכזה יינתן לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, כאשר בית המשפט רשאי להאריך את תוקפו לתקופות נוספות, על סמך חוות דעת של פסיכולוג מומחה המטפל בקטין, כשכל אחת מהתקופות לא תעלה על שלושה חודשים.

במקרה דנן עולה חשש, כי בתי המשפט לא התבססו על הוראות הסעיף בעת שהכריעו בבקשת פקידי הסעד. בסוגית שליחתו של קטין לטיפול פסיכולוגי בניגוד לרצון הוריו, קבע המחוקק מנגנון, שנועד להבטיח את תקינותה של ההחלטה. מנגנון זה דורש חוות דעת של אנשי מקצוע מסוימים אשר בדקו את הקטין, כתנאי להפעלת שיקול הדעת של בית המשפט, וכן הוא מחייב בדיקה חוזרת שכזו מעת לעת. מנגנון זה הוכנס לחוק בתיקון מס' 11 לחוק הנוער
.

קישורים: