אביטל מולד - קביעת נזקקות כלאחר יד לנער בן 17 משום שאינו גר בבית הוריו

אביטל מולד: התנהגות מופרעת - הכרזת נזקקות על קטין כלאחר יד, תוך הכתמתו והכתמת הוריו ללא הנמקה לאיזה סעיף החוק, וסיכון עתיד הקטין ומשפחתו.

דצמבר 2016 - במדינת ישראל חיים עשרות אלפי קטינים מחוץ לבתיהם: בישיבות הסדר, אולפנה, פנימיות של משרד החינוך, פנימיות צבאיות ועוד. לתפיסתה של שופטת אביטל מולד יש להכריזם כנזקקים (העברת לחסות משרד הרווחה). כך כתב שופטת הנוער אביטל מולד בהחלטתה:
"מצב שבו נמצא קטין במקום שאינו ביתם של אחד מהוריו, מצריך הסדרה לפי חוק. זאת בשל הצורך להעניק לקטין יציבות ולמנוע מצב בו יעבור מבית אחד למשנהו והן בשל הצורך להעמיק את הקשר עם הקטין ועם המשפחה שאחראית על הקטין ולדאוג למעטפת טיפולית אשר תיתן מענה לצרכיו" (ראה החלטת ערכאת ערעור כב' השופט משה דרורי)

שופט המחוזי משה דרורי דחה את תפיסתה הפטרנליסטית של שופטת הנוער אביטל מולד וקבע:
"בתיק שבפני אין כל התחלת בסיס להעלות על הדעת שימוש בחוק הנוער. הדרך שבה פעלה המדינה, אינה מתיישבת עם האוטונומיה של ההורים ועם הריסון הנדרש מגוף שלטוני, לפני שהוא מתערב בענייניו האישיים של אזרח". הוא אומר, שאינו מבין כיצד מעז משרד הרווחה להטיל ספק ביכולתה של האם לגדל את בנה ובמסירותה כלפיו.
"תהיתי איזה שלום גופני או נפשי של הקטין, שראיתי במו עיני ושמעתי במו אוזני, נפגע או עלול להיפגע", אומר דרורי בהתייחסו לעילות הקבועות בחוק לשימוש בהליך זה. הוא גם מציין, כי להכרזה על "קטין נזקק" יש השלכות מרחיקות לכת, והוא עלול להישלף לחובתו של הנער בעוד שנים רבות "והדבר ירדוף אותו לאורך שנים ודורות". גם רווחתו הכלכלית של הנער ניתנת להבטחה ללא הליך זה, ואם יזדקק לטיפול כלשהו - יוכלו רשויות הרווחה להעניקו לו.

דרורי הוסיף: " קשה להבין כיצד יועץ משפטי של משרד העבודה והרווחה (נטאלי בן ארי) מהין לומר כי האם הינה מישהו שאינו מסוגל לטפל בקטין או מזניחה את הטיפול בו או את ההשגחה בו. אין חולק כי האם טיפלה בילד שנים רבות. היא כיבדה את רצונו של הילד כשהגיע חגיל 15-16 לעבור ולגור עם אביו, ולאחר מכן לגור עם סבו ובסבתו.

סוף דבר

אביטל מולד שימשה חותמת גומי לתפיסות חולניות בענייני נזקקות של פקידת הסעד מיטל רוזנבלום לשכת הרווחה ירושלים. ע"פ תפיסתן של אביטל מולד ומיטל רוזנבלום יש להחיל נזקקות על כל ילד שאינו גר עם הוריו גם אם מצבות טוב מאוד כמו המקרה בדיון. אביטל מולד נימקה ברשלנות מדוע קבעה נזקקות ולא ציינה ע"פ איזה סעיף בחוק קבעה. אביטל מולד פעלה בזלזול ורמיה הואיל וקביעת נזקקות לקטין הנו ארוע קשה המותיר צלקות לשנים רבות לכל המשפחה ואין לקבוע נזקקות כלאחר יד כפי שקבעה אביטל מולד.

אביטל מולד - צו הרחקה ללא בקשה תצהיר ודיון

התנהגות פרועה של אביטל מולד ( AVITAL MOLAD) שופטת בית משפט לנוער מאחורי דלתיים סגורות נגד בן זוג של אישה להרחיקו מילדיה. צו ההחקה ניתן מבלי שהאיש היה צד בהליך שיפוטי , ללא בקשה מאומתת בתצהיר וללא דיון שבה יוכל להגיב. בהתנהגותה הפושעת פגעה אביטל מולד בזכויותיו של האדם ושמו הטוב.

לצפיה בהחלטת ערכאת הערעור השופט משה דרורי הקלק כאן

בלי בקשה ובלי דיון - שופטת נוער אביטל מולד הוציאה צו בחריגה מסמכות , איתמר לוין , news1 , 28.12.2016

אביטל מולד אסרה על גבר להימצא ליד ילדיה של בת-זוגו - מבלי שכלל הוגשה בקשה, מבלי שנשמעה עמדתו וללא קיום הליך בעניינו. ביהמ"ש המחוזי ביטל את הצו

שופטת בית המשפט לנוער בירושלים, ד"ר אביטל מולד, הטילה מגבלות על אדם שכלל לא היה צד לדיון בפניה - קובע (27.12.16) סגן נשיא בית המשפט המחוזי בעיר, משה דרורי.

החלטתה של מולד ניתנה (7.12.16) במסגרת הליך שמנהל פקיד הסעד בשכונת גילה נגד אם לארבעה ילדים ואביהם של כמה מהם. בדיון התברר, כי לאם יש בן-זוג חדש, ומולד נתנה החלטה נגדו ואף הבהירה שייעצר אם יפר אותה. בהחלטה נאמר:

"במהלך החודש הזה חל איסור על בן-זוגה של המשיבה... להיות בין המשיבה בין השעות 15:00-8:00. אם יימצא בביתה בשעות אלה, ייעצר ויובא בפני שופט. חל איסור על בן-זוגה של המשיבה לקחת את הילדים מהגן או לכל מקום אחר. הילדים יהיו באחריות המשיבה ובאחריותה בלבד".

דרורי קובע: "הליך משפטי תקין לא יכול להתקיים, במצב שבו אדם נכנס לבית משפט, כעד או כבן-זוג של משיבה, ויוצא מבית משפט עם צו נגדו, כולל הוראה כי ייעצר ויובא בפני שופט, אם יפר צו שניתן נגדו על אתר, וזאת מבלי שמאן דהוא הגיש נגדו בקשה לצו על-פי חוק למניעת אלימות במשפחה, או למתן צו לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת, מבלי שניתנה לו אפשרות לייצג את עצמו ומבלי שקוים הליך תקין בעניינו. לפנינו אחד המקרים הנדירים, שבו ערכאת הערעור צריכה לומר בקול צלול, כי בעניין זה פעל בית המשפט לנוער בחוסר סמכות".

לדברי דרורי, ייתכן שמולד סברה שעליה להגן על הילדים מפני בן-זוגה של אמם. "אולם, גם אם יש רצון לעזור בנקודה זו או אחרת, יש חובה להקפיד על זכויות האדם ולא להגביל את חרותו. הגבלת חרות ניתנת להיעשות רק על-פי דין ובעקבות הליך תקין", הוא אומר בהחלטתו לבטל את הצו. דרורי אומר, כי אם רשויות הסעד יחשבו שיש צורך להגביל את הגבר - עליהן לפעול בהליך תקין לפי החוק, ועד אז הוא רשאי להימצא בכל מקום. את האם ייצג עו"ד ישראל קדמי, ואת רשויות הרווחה - עו"ד דברה הירש לב-רן.

עובד אליאס או עובד אלילים

עובד אליאס או עובד אלילים

דצמבר 2016 - עובד אליאס מכפיף משפחות לפקידות סעד.

אם הנאצים במאה הקודמת השתמשו בהכרזת מצב חירום כדי לאפשר להם לעשות ככל העולה על רוחם נגד אוכלוסיות שלמות ללא עוול בכפם, הרי במדינת ישראל שנת 2016 אין צורך לרשויות הרווחה להכריז מצב חירום משום ששופטי בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער משמשים חותמות גומי של פקידות הסעד.

דוגמא לכך משמשת החלטת שופט המשפחה עובד אליאס (ראה להלן) מיום ה- 2.8.206: "מובהר בזאת כי האב אינו יכול שלא לשתף פעולה עם פקידת הסעד ודי בכך כדי לשקול מתן פסק דין לפיו יוצאו הקטינים ממשמורתו"
במילים אחרות "אם האב לא יציית לפקידת הסעד היא תוציא ילדיו מחזקתו" ולמעשה זהו הרס המשפחה. עובד אליאס אינו מוציא צו כזה או אחר כגון צו הסדרי ראיה או צו לטיפולים כזה או אחר אלא מצווה על האב באופן גורף לציית לפקידת הסעד.

עובד אליאס הוציא החלטה פושעת פוגעת בערכי הדמוקרטיה. ע"פ תפיסתו המעוותת של עובד אליאס בית משפט יכול לחייב אזרחי מדינה לציית לפקידים ולא רק לצווים.
כל פקיד סעד על פי עובד אליאס יכול לקבל סמכויות סטטוטוריות לעתידה של משפחה.
עובד אליאס מבזה את מערכת המשפט. התנהגותו הפושעת חמורה במיוחד בשל העובדה שהתנהלותו המעוותת נעשתה בדלתיים סגורות.

להוסף חטא על פשע הוציא עובד אליאס החלטה נוספת (ראה להלן) ב- 26.12.2013 ובה קבע כי לאב לא תינתן אפשרות לזמן את פקידת הסעד לחקירה בבית משפט או להביא חוות דעת פרטית של פסיכולוג: "לא מצאתי להיעתר לחקור את פקידת הסעד ואף לא מצאתי לאפשר להמציא לתיק חוות דעת פרטית של פסיכולוג"

עובד אליאס מצווה על האבא לציית לפקידת הסעד ולא ילקחו ממנו ילדיו

עובד אליאס אינו מאפשר לאבא לחקור את פקידת הסעד ולהביא חוות פסיכולוג פרטי

קרן מילר תלונה בגין משוא פנים וטיוח סדרי דין לטובת משטרת ישראל

קרן מילר תלונה בגין משוא פנים וטיוח סדרי דין לטובת משטרת ישראל

דצמבר 2016 - תלונה נגד השופטת קרן מילר

קרן מילר, שופטת בית משפט שלום ירושלים, פעלה במשוא פנים ורמייה לטובת משטרת ישראל נגד העיתונאית לורי שם טוב. מדובר בשיטות מניפולטיביות שמטרתם להתיש ביורוקרטית את האזרח, מול גופים עתירי כוח כגון משטרת ישראל.

השופטת התבקשה להוציא החלטה להשבת ציוד שנתפס על ידי משטרת מוריה, ונמצא ברשותם מעל חצי שנה, על המדף. לאחר שהמשטרה לא הגיבה על הבקשה, השופטת הוציאה החלטה להשיב את הציוד בתאריך היעד 20/12/16. לאחר שהשופטת הוציאה החלטה, בניגוד לרצונה של המשטרה, החליטה המשטרה להגיב, כמובן באיחור, לאחר המועד שנקבע ולאחר מתן החלטת השופטת.

השופטת קרן מילר בתגובה, סילפה את עובדות האירוע, וכתבה בהחלטתה "שהתגובה של המשטרה לא נסרקה בזמן". בעוד שלמעשה תגובת המשטרה נכתבה לאחר ההחלטה. אין מדובר פה בטעות, אלא בדרכי רמייה מניפולטיביות מקובלות בסביבתה של השופטת קרן מילר, עם גורמים עתירי כוח כגון המשטרה, נגד האזרח, כדי לספק את רצונם של גופים אלו, עתירי הכוח.

אפשר לומר, שהשופטת הינה חותמת גומי של משטרת ישראל, ואף יתרה מכך, חותמת גומי עקומה, שמוציאה דברי סילופין מפיה. בנוסף, התנהגותה של השופטת גורמת לסירבול בירוקרטי והתשה בירוקרטית נגד האזרח, שנגזל זמן יקר מזמנו וכסף.

ניתן להוסיף גם שהתנהגותה של השופטת קרן מילר חסרת אנושיות, משום שהאזרח משקיע מזמנו היקר בעוד השופטת מילר והפקידים הקלוקלים ממשטרת ישראל שעסקו בעניין, מקבלים שכר ממשלם המסים והאזרחים, ותמורת זה יורקים עליהם אלימות ביורוקרטית וסרבול.

להלן התלונה שהוגשה נגד השופטת ושתידחה גם היא על ידי הנתל"ש, שהוא חלק בלתי נפרד מהתעללות באזרח.

להלן התלונה:

לכבוד נציבות תלונות הציבור על שופטים

נכבדיי,

הנדון: תלונה נגד השופטת קרן מילר ביהמ"ש שלום ירושלים

תיק ה"ת 9959-06-16

1. ביום 5/12/16 הגשתי בקשה בתיק ה"ת 9959-06-16 להחזרת תפוס.

2. ביום 11/12/16 ניתנה החלטה על ידי השופטת קרן מילר, ביהמ"ש שלום ירושלים: "לתגובת המשיבה עד ליום 19.11.2016". הבקשה ועל גביה ההחלטה מצ"ב מסומנת "א".

3. משטרת ירושלים שהיא המשיבה, לא הגיבה, ולכן ביום 20/12/16 ניתנה החלטה של השופטת קרן מילר: "בהעדר תגובה מטעם המשיבה יוחזר התפוס כמבוקש".

4. ביום 21/12/16 התקשרתי למשטרת מרחב מוריה, וביקשתי לתאם מועד לקבל את כונן המחשב שלי, התפוס המוחזק בידי משטרת מוריה. ממשטרת מוריה ביקשו ממני לשלוח את החלטת השופטת. ההחלטה נשלחה אליהם, על פי בקשתם. משקיבלו במשטרת מוריה את החלטת בית המשפט, מסרו לי כי הם לא מתכוונים להחזיר לי את כונן המחשב התפוס הנמצא ברשותם, וכי הם שולחים תגובה לבית המשפט, ושאקרא בנט המשפט את תגובתם.

5. תגובת המשטרה נשלחה בנט המשפט בכתב יד ביום 21/12/16 על גבי החלטת השופטת קרן מילר. בתגובת המשטרה הם מסרבים להחזיר לי את התפוס. התגובה מצ"ב מסומנת "ב", וניתן לראות כי התאריך שפוקסס על ידי המשטרה מוטבע "21-12-16 שעה 14:23".

6. ברגע שהמשטרה הגיבה ביום 21/12/16, השופטת קרן מילר חזרה בה מההחלטה שנתנה ביום 20/12/16, וקבעה על גבי ההחלטה שלה בנייר שאני העברתי למשטרה: "נראה כי בשל טעות תגובת המשיבה לא נסרקה לתיק ולא הוצגה בפני. לאחר עיון בתגובה אני מבטלת את החלטתי מיום 20.12.2016 וקובעת דיון בבקשה ליום 26.12.2016 שעה 8:30".

7. הנני מלינה, כי השופטת קרן מילר, נהגה בחוסר תום לב, כשביטלה את ההחלטה שנתנה ביום 20/12/16, וקבעה כי תגובת המשטרה לא נסרקה בשל טעות. מדובר בטענה כוזבת של השופטת, שכן תגובת המשטרה נשלחה לבית המשפט רק ביום 21/12/16 בעת שביקשתי לתאם מועד לקבל את התפוס שלי, ונסרקה על גבי מסמך שלי שנשלח אליה מהפקס' שלי המופיע בהחלטה 03-7327557, בתחתית העמוד. ראו נספח "ב".

8. התנהלות השופטת קרן מילר פוגעת קשות באמון הציבור במערכת המשפט. אין השופטת רשאית לשמש ערכאת ערעור על עצמה, ומתי שמתחשק למשטרה להגיב, אז השופטת מיד נעתרת לדרישות המשטרה "כמבוקש".

9. ויודגש, אין בתיק זה שום סיבה לקבוע דיון, להחזרת תפוס, שכן עמדת המשטרה שניתנה לאחר מתן ההחלטה כבר הובררה ועל כן השופטת קבעה דיון למראית עין.

10. המשטרה לא טורחת להתנצל או להסביר מדוע אינה מגישה תגובות בזמן, והשופטת מתייחסת בסלחנות להתנהלות המשטרה ותירצה בכזב את ביטול ההחלטה שנתנה יום קודם לכן.

11. התנהלותה של השופטת קרן מילר, פוגעת אנושות באמון הציבור במערכת המשפט.

12. הנני מבקשת שתבדקו את התלונה שלי על החלטת השופטת קרן מילר נשוא נספחים א' ו- ב'.

13. נא טיפולכם בתלונתי.


בכבוד רב,

בית משפט לענייני משפחה ובית משפט לנוער - חותמת גומי

שופטי בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער משמשים חותמות גומי לפקידות סעד ומומחים מטעמן. מדובר בשיטה שבה פקידת הסעד מביאה חוות דעת מומחים המדברים בשפה אחת ודברים אחדים נגד נפגעי משרד הרווחה. שופטי בתי המשפט בדלתיים סגורות וללא ראיות המחייבות אותם משמשים חותמות גומי לפקידות אלו.


דוגמא לכך ניתן לראות בהחלטת השופט שמואל בוקובסקי להלן.
שמואל בוקובסקי שימש כחותמת גומי לפקידת הסעד שירה שביט אורגד מלשכת הרווחה בת ים.

שמואל בוקובסקי - שימש חותמת גומי לפקידת הסעד

שמואל בוקובסקי ע"פ הנוסח הקבוע כתב בהחלטתו הלא מנומקת: "לאחר ששמעתי את כל הצדדים ועיינתי בכל החומר שהונח בפני לרבות בתסקיר פקה"ס מיום 9/11/06 אני מאמץ את ההמלצות בתסקיר".
שמואל בוקובסקי שימש חותמת גומי של פקידת הסעד שירה שביט אורגד תוך אטימות לראיות שהוצגו בפניו. יצוין כי התסקיר נכתב ברשלנות ללא ניסיון לאמת או להפריך טענות שקריות שנכתבו בו ע"י פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו"ס נעמי הלימי מלשכת הרווחה בת ים.

שמואל בוקובסקי - החלטת "חותמת גומי" למינוי אפוטרופוס - גזר הרס וחורבן על אישה כבת 60

יהורם שקד - איים על אב שאם לא ימחק תביעה יראה פחות את בנו

יהורם שקד - איים על אב שאם לא ימחק תביעה יראה פחות את בנו

השופט שקד איים על אב שאם לא יתפשר - יראה פחות את בנו , ענת רואה , כלכליסט , 14.12.16

נציב תלונות הציבור על שופטים מצא מוצדקת תלונה נגד השופט יהורם שקד, לפיה איים על אב שאם לא יתפשר הוא יצמצם את ימי המשמורת שלו על בנו הקטין. הנציב: השופט הפגין יחס שלילי כלפי המתלונן. השופט שקד: הטענה להפעלת לחץ על האב היא חטא גמור ומוחלט לאמת

שופט בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן יהורם שקד, הפעיל לחץ בלתי ראוי להתפשר על אב כאשר איים לצמצם את זמני השהות שלו עם בנו אם לא יסכים למחוק תביעה שהגיש — כך קבע נציב תלונות הציבור על השופטים אליעזר ריבלין. החלטת הנציב ריבלין הסתמכה על תצהירים שמסרו שני עורכי דין שייצגו את האב, ותמכו בגרסתו כי אם לא יתפשר השופט יגרום לכך שיראה את בנו פחות. זאת למול הכחשה של השופט שקד שטען כי הדברים לא נאמרו, ושל עורך דין נוסף שהופיע באולם וייצג את האם.

החלטה זו מצטרפת למספר מקרים שבהם מעורב השופט שקד, שכולם נסובו סביב התבטאויות שנויות במחלוקת מצדו. בתחילת השבוע דיווח "כלכליסט" כי גבר שהופיע בפני שקד טען שהשופט השפיל אותו וטען שהוא זקוק לטיפול דחוף וכי הדברים לא הופיעו בפרוטוקול. בגין אמירות אלו הוגשה בקשת פסילה לשקד שטרם הוכרעה. בעבר פורסמה החלטה אחרת של הנציב בעניינו של שקד, שבה נמצאה מוצדקת תלונה נגדו לפיה הפעיל לחץ בלתי ראוי להתפשר והתבטאויותיו יצרו "אווירה של כפיה". גם באותו מקרה שקד הכחיש את הדברים.

"חבל שהוספתי לך ימים"

החלטת הנציב שהתלונה הנוכחית מוצדקת התקבלה בחודש מרץ האחרון. לפי ההחלטה, המתלונן ואשתו ניהלו הליכים בנושא משמורת וזמני שהות בפני השופט שקד, ובנוסף הגבר הגיש תביעת לשון הרע נגד האישה. במרץ אשתקד התקיים דיון הוכחות בתביעת לשון הרע ובסיומו ניתנה החלטה לפיה בתוך שלושה ימים תודיע מייצגת האב אם הוא עומד על התביעה או חוזר בו ממנה.

לפי הנציב, הפרקליטה הודיעה שהאב מבקש למחוק את התביעה וביקשה כי יפסקו לטובתו הוצאות. השופט שקד החליט כי מאחר והאב "התנה את המחיקה בפסיקת הוצאות לטובתו, אין כל אפשרות שלא ליתן פסק דין מנומק על יסוד הראיות", והורה לאב להגיש סיכומים בכתב. בבקשת הבהרה שהגישה פרקליטת האב היא ציינה כי לא הוצגה התנייה אלא בקשה בלבד.

שקד המשיך בקו נוקשה ודרש מהאב להודיע לבית המשפט כי הוא נסוג מתביעתו ומותיר את סוגית ההוצאות לשיקול דעתו, והאב פעל כמוצע. בהחלטה שמסר השופט נקבע שהאב ישלם הוצאות ושכר טרחה בגובה 7,500 שקל. בעקבות כך התלונן האב על ההחלטה במהלך הדיון, ובתלונה שהעביר לנציב טען כי השופט שקד ביקש להותיר רק את עורכי הדין באולם.

לטענת האב, השופט אמר לעורכי הדין כי אם לא יגיעו לפשרה הוא יורה על ביטול הסדרי זמני השהות של המתלונן עם בנו, זאת בעת שבפרוטוקול נרשם רק כי מתנהלת שיחה מחוץ לפרוטוקול. לדבריו, מתוך חשש אמיתי לשינוי זמני השהייה הוא מחק את תביעתו.

לתלונה צירף האב שני תצהירים של עורכי הדין שייצגו אותו. אחד התצהירים העלה טענות נוספות שהתייחסו לדיון בתיק המשמורת, ולפיהן האב אולץ לוותר על תביעה להוספת יום משמורת לאור איומי השופט כי אם הצדדים לא יגיעו להסדר והמתלונן לא יסתפק בימים שקיבל יופחת לו יום משמורת. לפי התצהיר, שקד פנה למתלונן באומרו "חבל שהוספתי לך ימים עם הילד".

"בשל התנהגותו זו של השופט והבעת עמדתו, הודעתי (לאב) כי איני יכול לייצג אותו לאור העובדה שעל פי ראייתי השופט סימן את המטרה ולא יזוז ממנה וחבל על כל תשלום שישלם לי בעניין זה", כתב הפרקליט.

"לחץ בלתי ראוי להתפשר"

השופט שקד הכחיש את הדברים והדגיש כי לא איים לצמצם את זמני השהות של האב עם בנו אלא אמר כי לאור התרשמותו מהתנהלות האב, הרי שבירור התביעות הכספיות עלול להצית מאבק נוסף בעניין הקטן והישגים שהושגו בעמל רב עלולים לרדת לטימיון. עוד טען השופט כי לא ברור לו מדוע המתלונן לא פנה בבקשה לתיקון הפרוטוקול. לדברי השופט שקד, האמור בתצהיר עורך הדין הוא "תיאור מעוות של המציאות" והטענה שהופעל לחץ על האב אינה אלא "חטא גמור ומוחלט לאמת".

פרקליטה נוספת שייצגה את האב מסרה בתגובה לתלונה כי אינה זוכרת את המילים המדויקות שנאמרו בדיון אך רוח הדברים היתה כאמור בתלונה. לדבריה, בשל דברים אלה היא פנתה מספר פעמים לצד השני בניסיון להגיע לפשרה, והוסיפה כי האב אכן ביקש ממנה להודיע על מחיקת תביעתו בשל החשש מדברי השופט מהם ניתן היה ללמוד "כי יורה על פגיעה בהסדרי הראייה עם בנו הקטין".

פרקליטה של האישה הגן על השופט וטענו כי האב מנסה לפגוע בשמו הטוב ומדובר ב"סיפורים", אולם ציין כי השופט השרה "מעט לחץ סביבתי", אך לא באופן בוטה או מאיים כי אם בסבלנות. עורך דין נוסף מטעם האישה אמר גם הוא כי אינו זוכר טענות כגון אלו שהועלו בתלונה.

הנציב קבע כי "יש להתייחס ברצינות רבה לטענות של עורך דין, בייחוד שעה שהן נכללות בתצהיר", אולם מאחר שהאב לא התלונן על נושא הדיון בזמני השהות הרי שיש לראות בתצהיר לכל היותר חיזוק לטענותיו בדבר יחס בלתי ראוי של השופט כלפיו בתיקים הנדונים.

באשר לתלונה ביחס לתביעה הכספית הנציב כתב כי קשה להכריע בין הגרסאות השונות, אך הוסיף: "עם זאת התרשמותי מבירור התלונה כי השופט שקד אכן הפגין יחס שלילי כלפי המתלונן, בין היתר התייחס בביקורתיות לחברותו בקבוצת אבות ולעצם הגשת התביעה. התרשמותי מתחזקת נוכח החלטות שנתן השופט לאחר הדיון במרץ 2015.

"נוכח העובדה שטענת המתלונן בדבר הפעלת לחץ בלתי ראוי להתפשר חוזרת על עצמה מפי שני עורכי דין שונים שייצגו אותו בשתי תביעות נפרדות, שאחד מהם התפטר לדבריו מייצוג המתלונן נוכח יחסו של השופט ואף נתן תצהיר בתמיכה לתלונה שלא ראיתי סיבה להטיל בו ספק — נמצא מקום לקבוע כי יש תימוכין לטענות המתלונן".

הנציב סיכם באומרו כי "אני קובע אפוא, כי השופט הפעיל על המתלונן לחץ בלתי ראוי להתפשר כאשר איים לצמצם את זמני השהות עם בנו, אם לא יסכים למחוק את התביעה".

יהורם שקד מציג: שופט לענייני משפחה שהשתן עלה לו לראש בדלתיים סגורות

השופט יהורם שקד למתדיין: "למדתי פסיכיאטריה שנה, לך לטיפול דחוף"  , איל בן וענת רואה ,  11.12.16  , כלכליסט
מתדיין הגיש לשופט ביהמ"ש לענייני משפחה יהורם שקד בקשה לפסול את עצמו בשל התבטאויות "חריגות, פוגעניות ומאיימות", ואף רמיזה על מחלת נפש

"למדתי רק שנה אחת פסיכיאטריה, אתה צריך טיפול דחוף". כך, לפי טענת מתדיין, הטיח בו שופט בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב יהורם שקד במהלך דיון בעניינו. על כך השיב המתדיין כי הוא "בטיפול, זה בסדר", וזכה לתגובה מצד שקד: "איזה טיפול אתה עושה? טיפול קמעות? מלח? שום?".

המתדיין, דוקטורנט למדעי הטבע, הגיש בימים האחרונים לשקד בקשה לפסול את עצמו לאור מה שהוא מגדיר כ"התבטאויות חריגות, פוגעניות ומאיימות", שמהן עולה כי לשופט אין האובייקטיביות הדרושה לדון בענייני המתדיין מול גרושתו.

בקשת הפסילה הוגשה במסגרת הליכים שמנהל המבקש מול גרושתו בפני השופט שקד, בין היתר תביעות רכושיות ותביעה למשמורת ילדים שהחלו בסוף 2014. לטענתו, התנהלותו של בית המשפט היתה רצופה "צעקות, השפלות, הערות ביניים פוגעניות, מאיימות ומעליבות".

"צא מתחושת הקורבן"

לדברי המבקש, השופט לגלג עליו ואמירותיו פגעו בו. עוד טען כי שקד אמר לו: "אני מרגיש שהייתי צריך פה גלימה בצבע אחר". לטענתו, שקד רמז על גלימה של בית משוגעים בצבע לבן. בדיון אחר הורה לפרקליטת הצד השני להמשיך בדבריה משום ש"אין לי מה לשמוע יותר. האוזן שלי לא מסוגלת לשמוע את זה יותר (את המתדיין — א"ב וע"ר). הוא אדם שחי במציאות מדומה".

לטענת המבקש, השופט המשיך להשפיל אותו ואמר: "אני ממליץ לך לעשות טיפול ולצאת מתחושת הקורבן התמידית שלך. אתה מאמלל את עצמך ואת כל הסובבים, לך לטיפול ודחוף, עוד לפני שבת". כמו כן, ביקש השופט מהאיש להפסיק עם "תיאוריות הקונספירציה שלך, הן אפילו לא יכולות להציג ספרון של ילדים בני 10".

לפי הבקשה לפסילה, "כל האמירות אינן מופיעות בפרוטוקול, בבחינת לא היה ולא נברא", אך המבקש טוען כי יש ברשותו תיעוד — הקלטות של הדיונים. אמירות אלו של השופט, לפי המבקש, "יוצרות חוסר סימטריה בין בעלי הדין המתבטאת באופן מובהק במכלול החלטות השופט ובהתנהלותו המבססות דפוס פעולה הפוגע באופן מהותי בהליך השיפוטי ובתכליתו של בית המשפט כגורם אובייקטיבי".

"הייתכן שיסלים סכסוך?"

שופט יהורם שקד

אף שרוב ההתבטאויות המרכזיות שהאיש מייחס לשופט שקד נאמרו לפני קרוב לשנתיים, הדיון נמשך ועד כה הוא לא ביקש את פסילת השופט. האיש מתייחס לקושי זה בבקשת הפסילה וטוען כי "מחד, המבקש היה סבלני וקיווה כי מדובר בהתנהלות לא מכוונת, ומאידך, בהיותו אדם חרדי, סיפר את השתלשלות העניינים לרבו, והאחרון הורה לו להמתין עם הגשת הבקשה". לדבריו, "לאחרונה, לאור התגלות ראיות חדשות", כמו גם החלטה נוספת שנתן שקד בעניין שכר טרחת כונסת הנכסים שפעלה למכור את דירת הצדדים והעובדה שבפני השופט עומד תיק משמורת, ומדובר בדיני נפשות ולא רק ממון, "הורה לו רבו להגיש את הבקשה".

בנוגע להחלטה בעניין הכונסת, טוען האיש כי השופט קבע שחלקו בדירת הצדדים הוא 22% בלבד, ולמרות זאת "כבוד השופט צ'יפר את עורכת הדין (של אשתו לשעבר — א"ב וע"ר) במינויה לכונסת הנכסים והמבקש חויב בתשלום שכר טרחתה, של 60 אלף שקל, שהם כרבע משווי החלק שלו בנכס שנקבע על 247 אלף שקל".

בנוסף, עולה מהבקשה לפסילת השופט שהוא "עודד את באת כוח המשיבה להגיש נגד המבקש תביעת לשון הרע ואמר: 'היא תגיש נגדך תביעת לשון הרע ותחויב במאות אלפי שקלים'". בבקשה נכתב כי "הייתכן כי שופט היושב בדין יסלים את הסכסוך בין בעלי הדין, יעודד וינחה עורכת דין להגיש תביעה?".

בבקשת הפסילה, שהוגשה באמצעות עו"ד יעל אסף, נאמר עוד כי "המבקש חושש כעת עד מאוד מההשלכות הרות האסון של שופט זה על גורל ילדיו (...). המבקש הגיע למסקנה חד־משמעית שבפני שופט זה אין הוא עתיד לזכות למשפט צדק נטול משוא פנים, זכות שהנה מיסודות שיטת משפטנו".

מדוברות בית המשפט נמסר כי "ניתנה החלטה שלפיה מועברת הבקשה לתגובת המשיבה בתיק. יש להמתין להחלטת בית המשפט בנידון".


לא הפעם הראשונה ששקד מתבקש לפסול את עצמו

"משכנעים לקוח על ידי הפחדה"

אין זו הפעם הראשונה שבה נדרש השופט שקד לפסול את עצמו. בספטמבר 2012 פורסם ב"כלכליסט" כי מתדיין בסכסוך ירושה דרש זאת מהשופט בעקבות התבטאויות שיוחסו לו. המבקש טען ששקד הפעיל עליו לחץ להתפשר, ומשסירב להצעת הפשרה, פנה השופט לעו"ד רנן גרשט, שייצג אותו, ואמר: "אני צריך להגיד לך איך משכנעים לקוח? מפחידים אותו".

עוד נטען אז שהשופט השווה בין ההליך האזרחי שבפניו למשפטו של הנשיא לשעבר משה קצב, שסירב לעסקת טיעון ולבסוף הורשע בעבירות חמורות, וכי הוא "רכן קדימה בגופו במבט חודר ועיניים רושפות" כלפי המתדיין ואחותו ושאל אותם: "האם אתם ישנים טוב בלילה בידיעה שיש לכם משהו שהוא לא שלכם?".

נציב תלונות הציבור על השופטים, השופט בדימוס אליעזר גולדברג, קבע בעקבות זאת שהשופט הפעיל לחץ בלתי ראוי להסכים לפשרה ושהתבטאויותיו במהלך הדיון יצרו "אווירה של כפייה". החלטת הנציב התקבלה אף שהשופט הכחיש שאמר את הדברים ואף האשים את המתלונן ופרקליטיו בבידוי ראיות, כשאלו הציגו תרשומת בכתב יד שלטענתם ערכו במהלך הדיון וכללה את האמירות המיוחסות לשופט.

איל בן וענת רואה

מאבטחי בית המשפט מונעים מהורים למחות מול בית המשפט ומעיתונאית להיכנס למתחם

מאבטחי בית המשפט העליון מבזים את הדמוקרטיה ומונעים מקומץ מוחים לעמוד עם שלטים מול בית המשפט העליון. בנוסף מונעים מעיתונאית להיכנס למתחם בית המשפט תוך העללת עלילות נגדה.



העיתונאית מספרת:

ביום 6/12/16 סיקרתי את הפגנת האבות הגרושים הזועקים לצדק ושוויון על ילדיהם בהליכי גירושין ופרידה.

בין לבין, ביקשתי להיכנס לבית המשפט כדי להגיש בקשה לביהמ"ש העליון, שם מתנהל תיק שהגשתי לפטור מאגרה.

המאבטחים רוני בן שלומה ואורי נהוראי קריספין, מנעו ממני להיכנס לתוך מוסד ציבורי ומנעו ממני להגיש כתבי בי-דין, על סמך טענות הזויות ומופרכות, שאני מפרה סדר דין ציבורי, ולפני חודש נכחתי בהפגנה מול בית משפט עליון. מדובר בשקרים. לא נכחתי בשום הפגנה לפני חודש.

למאבטחי בית המשפט אין סמכות למנוע מאזרחית כניסה למוסד ציבורי. אם הם חושבים שאני מפרה סדר דין ציבורי, שיזמינו משטרה, אבל הם לא יכולים למנוע ממני להיכנס. אכן הזמינו לי משטרה, את תומר פנחסי ושוטרת שלא הזדהתה. שני השוטרים יודעים היטב, שאני זכאית להיכנס למוסד ציבורי, ובאו כמו שהגיעו.

בשיא החוצפה של המאבטחים, הם אמרו שעו"ד שלמה, שמסייע לאזרחים לא מיוצגים, הוא יצא אלי החוצה, כדי שאני לא אוכל להיכנס. כמובן שלא הסכמתי לכך.

אחרי המתנה ארוכה של 15 דקות נכנסתי.

ניר זנו - שופט נוער שלח נערה כלאחר יד לאשפוז כפוי

ניר זנו - זנה אחר המלצת פקידת הסעד בניגוד לחוק

נובמבר 2016 - שופט המחוזי דרורי, הורה בהחלטה מהיום (22/11/16), על שחרור קטינה מאשפוז פסיכיאטרי כפוי במחלקה הפסיכיאטרית לילדים ונוער בבית חולים הדסה עין כרם. -  מדובר בקטינה אנורקסית בת 17.5, עם אשפוז פסיכיאטרי קודם לאחר שסבלה מתת משקל קיצוני, ומאז נמצאת בטיפול התחנה לבריאות הנפש בבית שמש. הקטינה ירדה במשקל 14 ק"ג, והתחנה לבריאות הנפש הוציאו צו כפוי בחתימת השופט ניר זנו.

לצפיה בהחלטת השופט משה דרורי הקלק כאן

הפסיכיאטר ד"ר שלו עמית, כתב בחוות דעת מיום 16/11/16 על הקטינה: "מתמצאת מכל הבחינות, תהליך חשיבתה תקין, היא מודעת לרזון, אך מביעה חשש מעליה במשקל. היא מבינה שהיא סובלת מאנורקסיה, אך נראה שאינה מבינה כלל מדוע חשוב לשמור על משקל תקין ושאינה מעוניינת בכך בכלל. אשפוז יום אינו מתאים, וחובה להמשיך עם אשפוז מלא".

ביום 20/11/16 התקיים דיון בביהמ"ש לנוער, ועמדת עו"ס הנוער, הייתה לבצע אישפוז כפוי, למרות שהיא מודעת שלא מתקיימים תנאים משפטיים הדרושים לאשפוז כפוי, מאחר ויש לכנס ועדה פסיכיאטרית. ב"כ הקטינה, עו"ד מלי קיסלסי, טענה בצדק, כי לבית משפט אין סמכות להורות על אישפוז כפוי, ללא דיון והכרעה של ועדה פסיכיאטרית.

הקטינה טענה בבית המשפט כי חירותה האישית נפגעת, והיא מבקשת לעבור לאשפוז יום, ואם לא תעמוד בתנאי אשפוז יום, היא תעלה קומה אחת לאשפוז מלא, וזה בידיים שלה.

השופט דרורי מציין בהחלטה שלו, כי שופט הנוער ניר זנו הוסיף הערה בפרוטוקול: "בית המשפט מקיים שיחה חסויה עם הקטינה". סופו של דבר, שופט הנוער, ניר זנו, הוציא החלטה בניגוד לחוק, על אשפוז כפוי של הקטינה למשך 7 ימים, כשהוא מסתמך על חוות דעת יחיד של הפסיכיאטר שלו עמית.

ב"כ הקטינה, עו"ד מלי קיסלסי טענה כי "כאשר מדובר באשפוז כפוי ולא בטיפול במרפאה, אין מקום לעשות קיצורי דרך, ואין להסתפק בחוות דעת 'מומחה' אחד, אלא יש להביא את עניינה של הקטינה לפני הוועדה הפסיכיאטרית, שכן דרישת חוק הנוער (טיפול והשגחה) לקיומה של ועדה פסיכיאטרית, עת מבקשים הארכת צו אשפוז, הינה דרישה מהותית ואינה דרישה פורמלית. החוק דורש אסמכתא רפואית נוספת בדמות הוועדה".

השופט דרורי הסכים איתה. הוא כתב שהגיע למסקנה לפיה יש להיענות לבקשה החלופית של המערערת והוא מורה, על הבאת הילדה ביום 22/11/16 לוועדה פסיכיאטרית בחיפה, ומרחיב, כי חוק הנוער תוקן בשנת תשנ"ה, והוספו לו סעיפים 3 ב' – 3ז', שעניינם טיפול נפשי בקטין.

    "הסעיפים הולכים "מן הקל אל הכד": תחילה, בדיקה נפשית במרפאה; לאחר מכן, בדיקה פסיכיאטרית באשפוז; בשלב הבא – טיפול נפשי במרפאה; והשלב האחרון – שבו אנו מצויים בתיק זה – המוסדר בסעיף 3ה' לחוק, הוא "אשפוז לצורך טיפול פסיכיאטרי", הכותרת של הסעיף.

    בעניין זה, מצויים אנו במסגרת סעיף 3ה(א)(2) סיפא, הקובע כי בית משפט רשאי לאשפז קטין בבית חולים, לצורך קבלת אשפוז נפשי, אם מאובחנת אצלו הפרעה נפשית קשה, העלולה לסכן אותו (וביחס לתנאי זה – אין מחלוקת כי הוא חל), כאשר הסעיף מוסיף את המילים הבאות: "ובלבד שבית המשפט לא יורה על אשפוז הקטין, אלא אם נוכח, על סמך חוות דעת של ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער שבדקה את הקטין, כי לא ניתן לטפל בקטין אלא בדרך אשפוז".

    בעיניי, תנאי זה הוא תנאי קרדינלי, שכן מדובר בחירות אדם.

    קטין, בכלל אדם הוא.

    לעניין זה, ראוי גם להזכיר את סעיף 3ו' לחוק, לפיו קטין שמלאו לו 15 שנים, אשר אינו מסכים לאשפוז בבית חולים, יהיה הקטין משיב, ויש לו זכות ייצוג על ידי עו"ד (מלאכה שעושה עו"ד קיסלסי במסירות רבה)".

השופט דרורי ממשיך וכותב, כי צודקת עו"ד מלי קיסלסי (המבצעת מלאכתה במסירות רבה), בדבר הצורך לקבל חוות דעת של ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים, ואין להסתפק בחוות דעת יחיד של ד"ר עמית שלו. דרורי מרחיב, וכותב:

    ועדה פסיכיאטרית מורכבת מחמישה אנשים, בעלי כשירויות שונות:

    משפטן, הכשיר לשמש שופט שלום;

    רופא בעל תואר מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגדר;

    פסיכולוג, בעל תואר מומחה בפסיכולוגיה קלינית, בעל ניסיון מקצועי בטיפול בילדים ונוער; פסיכולוג, בעל תואר מומחה בפסיכולוגיה חינוכית;

    עובד סוציאלי, בעל ניסיון מקצועי בתחום ילדים ונוער.

המחוקק בחר למנות גוף של 5 מומחים מדיסציפלינות שונות, הכוללות משפטן, פסיכיאטר, שני פסיכולוגים ועובד סוציאלי. לא ניתן לקבל את "קיצור הדרך", שעשה השופט ניר זנו.

סופו של דבר, השופט דרורי הורה, כי הקטינה תתייצב ביום 22/11/16, בפני הוועדה הפסיכיאטרית בחיפה, והוריה יתלוו אליה. תוצאות החלטת הוועדה הפסיכיאטרית ימסרו בפקס' ביום 22/11/16 לשופט דרורי וגם לשופט ניר זנו, ועורכת הדין מלי קיסלסי, תודיע האם בכוונתה להמשיך בדיון בערעור, או שהעניין הגיע לפתרון.

תובעות משטרתיות עוה"ד שרית דרור ושיר קמה הפרו החלטות שופט ושיבשו הליך שיפוטי

14.11.2016 , איתמר לוין , news1 - שביתה איטלקית חסרת תקדים של התובעות המשטרתיות עוה"ד שרית דרור ושיר קמה - סירבו לטעון לעונש  לאחר שנדחתה בקשתן להפסקת הדיון

שופט השלום יעקב שמעוני: עוה"ד שרית דרור ושיר קמה הפרו את כל החלטותי וגרמו לשיבוש ההליך בצורה שאין לה אח ורע בספר החוקים; הסירוב לטעון לעונש מנוגד לכל סדרי הדין; התנהגותן ראויה לגינוי

ת"פ 56046-06-14, מדינת ישראל נ' יצחק גבאי / פרוטוקול, פס"ד, גז"ד

שתי תובעות משטרתיות, עוה"ד שרית דרור ושיר קמה, הפרו החלטות של השופט יצחק שמעוני וכאשר דחה את עמדתן - ביצעו "שביתה איטלקית" וסירבו לטעון לעונש, בניסיון להכריח את שמעוני להפסיק את הדיון.

המחזה חסר-התקדים התרחש (יום א', 13.11.16) בבית משפט השלום בירושלים, בדיון בעניינו של יצחק גבאי, ממציתי בית הספר הדו-לשוני בירושלים. גבאי הואשם גם באחזקת סכין ושמעוני דן בעניינו כשופט מוקד, המקבל עשרות תיקים ביום כדי לבדוק האם ניתן להגיע להסכמה או שיש לקבוע את התיק להוכחות.

על-פי הפרוטוקול, התנהל כמקובל דיון לא רשמי ולא מתועד, בסיומו לא הגיעו הצדדים להסכמה, ואז ביקשה דרור משמעוני להעביר את התיק לשופט אחר. לאחר שהוא סירב, ביקשה קמה הפסקה כדי לעיין בפסיקה. הסניגור, עו"ד איתמר בן-גביר, סירב באומרו שקמה נכנסה באמצע הדיון והעובדות ידועות לה רק מפיה של דרור. שמעוני דחה את הבקשה, באומרו שבאולם ממתינים צדדים נוספים, ואפשר לדרור לטעון בו במקום.

דרור חזרה על הבקשה להעביר את התיק לשופט אחר, בנימוק ששמעוני שמע מבן-גביר מה הייתה עמדת המדינה במו"מ שלא צלח על הסדר טיעון. בן-גביר הפנה לפסק דין של השופט אהרן ברק, בו נפסק שבמקרה כזה יכול אותו שופט להמשיך לדון בתיק. שמעוני הכניס לפרוטוקול: "במהלך טיעוניו של הסניגור נכנסת לדבריו עו"ד שיר [קמה] ומפריעה לו לטעון טיעוניו, דבר שהינו פסול ובית המשפט פונה לעו"ד שיר לאפשר לו לטעון באופן סדיר".

בן-גביר התנגד לבקשת הדחייה, באומרו שזהו הדיון התשיעי בתיק, ושמעוני דחה את הבקשה. הוא הסביר, כי מדובר בנוהל רגיל של מוקד, והוסיף: "העברת התיק למותב אחר תהא בזבוז זמנו של בית המשפט ושל הצדדים" והדחייה תחייב דחייה למועד רחוק וזאת ללא הצדקה. עוד ציין, כי לא נחשף לראיות, להסדר הטיעון ולטענות הצדדים, ולכן אין לטיעוניה של דרור על מה לסמוך.

קמה ביקשה לדחות את המשך הדיון כדי לאפשר למשטרה לשקול האם לערער לבית המשפט העליון על החלטתו של שמעוני. לאחר הפסקה, חזרה דרור והודיעה שהמשטרה זקוקה לזמן כדי להחליט האם לערער, שכן ברצונה לקרוא היטב את החלטתו של שמעוני [המשתרעת על פני עמוד אחד, א.ל]. לדבריה, את ההחלטה תקבל ראש יחידות התביעות, תת-ניצב לילי באומהקר, ויהיה צורך להעביר אליה את כל התיק. עוד ציינו, כי בתיק היו 13 דחיות לבקשת ההגנה ואף לא אחת לבקשת המשטרה.

בן-גביר התנגד לבקשה וטען, כי דרור מנסה לסכל את ההליך מתוך ידיעה, שהמשטרה לא תוכל לערער אם יינתן גזר דין במסגרת הסדר טיעון. עוד טען, כי הדחיות היו בהסכמת המשטרה, כדי להמתין לפסק דינו של בית המשפט העליון בפרשת הצתת בית הספר. שמעוני דחה את בקשת המשטרה, בציינו שנציגותיה ביקשו הפסקה של חמש דקות וחזרו רק אחרי חצי שעה. עוד אמר, כי חלפה שעה מאז החל הדיון וביומנו קבועים עוד 40 תיקים. "בקשת המאשימה לדחיית בת מספר ימים על-מנת לשקול האם להגיש ערעור אם לאו, מנוגדת להוראות החוק ועל כן אני דוחה אותה מכל וכל", סיים והתנצל בפני יתר הנאשמים ועורכי הדין על העיכוב.

לאחר שגבאי הודה באישום נגדו, הודיעה דרור: "אבקש להפסיק את הדיון. קיבלנו הנחיות שלא לטעון בתיק הזה". שמעוני הגיב בהחלטה: "נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי התנהגות יוצאת דופן של המאשימה בהליך פלילי מעין זה. בית המשפט נתן החלטתו להמשיך בהליך וכך צריך לנהוג". לדבריו, המשטרה חייבת לטעון לעונש ולא ייתכן להפסיק את הדיון בנקודה זו על-פי רצונה של דרור.

שמעוני הורה להעביר את הפרוטוקול לשרת המשפטים, איילת שקד, ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לפרקליט המדינה, שי ניצן, ולפרקליטת מחוז ירושלים, נורית ליטמן, כדי שיבחנו את התנהלותה של המשטרה לכל אורך ההליך. בסיום החלטתו כתב שמעוני בצורה חריגה ביותר: "בהתנהגותה של בא-כוח המאשימה הצליחה היא, חרף החלטת בית המשפט וחרף הוראות החוק והפסיקה להפסיק את הדיון על אפם ועל חמתם של הנאשם, הסניגור ובית המשפט, והתנהגות זו ראויה לגינוי".

למרות החלטה זו, שבה דרור והודיעה שהיא לא תטען לעונש. לטענתה, ההחלטה מסורה בידי באומהקר "שאינה זמינה כרגע להתייעצות דחופה והיא צריכה לראות את ההחלטה" בנוגע לפסילה. שמעוני קבע בקצרה, כי בן-גביר יטען לבדו והעונש ייגזר בו במקום. הלה טען בתחילת דבריו, כי "מה שהמדינה עשתה זה דבר שלא ייעשה. היא שברה את הכלים ואת החוקים".

שמעוני הסכים עימו, באומרו בתחילת גזר הדין: "איני יכול לפתוח דברי במתן גזר דין מבלי לציין את ההתנהלות יוצאת הדופן של המאשימה שנוהלה על-ידי עוה"ד שיר קמה ושרית דרור. כל ההחלטות שניתנו על-ידי בית המשפט בהליך דהיום הופרו על-ידי באות כוח המאשימה וגרמו לשיבוש ההליך שאין לו אח ורע בספרי החוקים". לדבריו, סירובה של דרור לטעון לעונש "מנוגד לכל סדרי הדין הנהוגים בבתי המשפט". הוא שב ואמר, כי מדובר ב"התנהגות חריגה שאין לה אח ורע".

שמעוני גזר על גבאי חודשיים מאסר, שירוצו בחופף לעונשו בפרשת ההצתה. הוא שב והורה להעביר את הפרוטוקול לשקד, מנדלבליט, ניצן וליטמן.

המשטרה מבצעת חיפוש לא חוקי בגופו ובכליו של ג'רמי ארטיה שוטר לשעבר ממוצא יוצאי אתיופיה

אוקטובר 2016 - ג'רמי ארטיה, צעיר ממוצא אתיופי, תבע וזכה מספר פעמים, על אפלייה שנגרמה לו בגלל צבע עורו השחור.

הנה לפניכם דוגמא מוחשית מה שעובר ג'רמי ארטיה, בחור נאה מראה, שחום עור, שעבר חיפוש לא חוקי בבגופו וכליו על ידי משטרת ישראל.
יודגש, להסכמתו או חוסר הסכמתו של ג'רמי ארטיה לחיפוש, אין נפקות.

לחיפוש בגופו ובכליו של ג'רמי - אין יסוד. הוא נבדק בגלל שהוא שחור. הא ותו לא.

על משטרת ישראל היה להמציא צו חיפוש, ובהעדר צו שכזה היה עליהם לבצע עיכוב, אם סברו שג'רמי עבר עבירה כלשהי.
ג'רמי לא עבר עבירה. מדובר בשוטר לשעבר, שומר חוק, שמבצע מסע הסברה להפסקת אפליה על רקע צבע, גזע ודת.



מביך שכך נתפסת משטרת ישראל, שאמון הציבור בה ובפעולותיה שואף לאפס. המשטרה עצמה אינה מקיימת את החוק.

לא בכדי החוק קובע שחיפוש ייערך באמצעות צו ובפני 2 עדים שאינם שוטרים. גם פעולה זו לא בוצעה.

הליך החיפוש בגופו ובכליו של אדם הינו הליך פולשני, שמעצם טיבו כרוך בפגיעה קשה בפרטיות, לעיתים גם של צדדים שלישיים. נוכחותם של עדים ניטראליים חשובה אפוא על מנת להגיש את מטרתו של החיפוש ולמנוע כל פגיעה מיותרת בקניין, בפרטיות או בכבוד האדם; וזאת גם בהתייחס לדרך ולאופן ביצוע החיפוש.

משטרת ישראל, אסון לאומי. ומה עם האזרחים? יכולים רק להתפלל שלא יזדקקו למשטרה. מי שמתקרב למדוזות הללו, סופו שהמדוזות יצרבו אותו.

צפו בסרטון המקומם שצולם על ידי ג'רמי ארטיה.
נלקח מעמוד הפייסבוק של ג'רמי:
https://www.facebook.com/groups/89253...

משטרת ישראל תופרת תיקי רצח - עובדה עם אילנה דיין

תופר התיקים - אין דרך עדינה לומר את זה: אחד הרגעים הכי עלובים של מערכת הצדק שלנו נחשפת. צוות חוקרים משטרתי מתלבש על צעיר אחד, ומשתמש בו כדי לתפור ארבעה תיקים, לשמונה חפים מפשע שלא עשו שום דבר. צפו בכתבה המלאה של רוני זינגר וגלעד טוקטלי
רוני זינגר | גלעד טוקטלי | עובדה | 30/12/10

מוטי לייבל מוחה נגד שופט בית משפט לענייני משפחה יעקב כהן

יעקב כהן - האם פעל ברמיה?

22.10.2016 - מוטי לייבל מוחה מול בית שופט המשפחה בדימוס, יעקב כהן, שיום אחרי שהוציא את פסק הדין המפורסם לכאורה "אני יכול", אשר נותן לכאורה משמורת משותפת לאב ואם... הוציא פסק דין אותו הוא לא טרח לפרסם, בו הוא נותן לאישה להגר עם הילדים של האבא לאנגליה, ללא ביטחונות ועל סמך "הבטחה" בלבד של האם שהיא תשמור על קשר בין האבא לילדיו.

יעקב כהן התעלם מהוכחות שהאימא אלימה ומסוכנת והאבא טוען (ויש לו על מה להתבסס) ששולם שוחד ליעקב כהן.

בגללו ל 2 ילדים אין אבא כבר שנתיים וחצי!!!

מוקדש לחבר יקר ואח - אלי דניאל.

מאסר לשוטרים שפעלו כ"משטרה פרטית" בתמורה לשוחד מחברה לעיקול "כח לעד, שירותים משפטיים בע'מ"

מאסר לשוטרים שפעלו כ"משטרה פרטית" בתמורה לשוחד ,  גלעד מורג ,  18.10.16 , ynet

משה עזרן ובייהו אברהם נשלחו ל-15 ול-8 חודשי מאסר בהתאמה לאחר שהורשעו בקבלת שוחד וטובות הנאה מבעלי ועובדי חברה לעיקול כלי רכב "כח לעד, שירותים משפטיים בע'מ". השופט על הנאשם המרכזי: "רמס את הנהלים ופגע בתדמית המשטרה"

 גזרי דין לנאשמים 1 3 4 תפ 23061-07-15 מדינת ישראל נגד משה עזרן ארז רז בייהו אברהם יוגב אהרון אביגדור צלניק אלכס בולוטוב

בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר בימים האחרונים עונשי מאסר על שוטרים שפעלו כ'משטרה פרטית' עבור חברה לעיקול כלי רכב, בתמורה לשוחד וטובות הנאה שקיבלו מבעלי החברה בין השנים 2013-2010. בתיק הורשעו ארבעה שוטרים ונגזר דינם של שישה נאשמים נוספים - מנהלי ועובדי החברה.

השופט מרדכי לוי גזר על משה עזרן 15 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 25 אלף שקל בגין קבלת שוחד, שימוש לרעה בכוח המשרה, פגיעה בפרטיות, שיבוש הליכי משפט ועבירות נוספות. שוטר נוסף, בייהו אברהם, נשלח לשמונה חודשי מאסר ונקנס בעשרת אלפים שקלים, ועל מורשע נוסף, יוגב אהרון, הוטלו שישה חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות.

מדובר בחברה "כח לעד, שירותים משפטיים בע'מ" בבעלות שני בני אדם שהתמקדה בקבלת צווי עיקול ממקורות שונים וביצועם. המנהלים העסיקו מספר מורשים שהוציאו צווים והניחו שנוכחות שוטר בעיקול תגדיל את שיתוף הפעולה של החייב ותמנע חיכוכים מיותרים. בשל כך, הם צירפו שוטר לכל הליך עיקול.

להליך שכזה קיימים נוהלים מסודרים במשטרה, אך המנהלים איתרו שוטרים שהסכימו ללוותם באופן קבוע תמורת תשלום ישיר לכיסם וקבלת טובות הנאה. ארבעה שוטרים הואשמו והורשעו שניצלו תפקידם ולקחו חלק פעיל בעיקול. בנוסף שישה נאשמים נוספים, מנהלי ועובדי החברה הורשעו אף הם ונגזר דינם.

עזרן, שדינו החמור ביותר, הואשם שבין היתר עיכב נהגים בצד הדרך, נהג ברכבים מעוקלים וקיבל 100 אלף שקלים עבור "שירותיו" ומכשיר מירס. שני השוטרים הנוספים קיבלו תמורה נמוכה בהרבה ולכן עונשם קל יותר. השוטר הרביעי לא הורשע בשוחד.

בעניינו של עזרן קבע השופט לוי בפסק הדין כי "הנאשם ניצל את מעמדו כשוטר - האמון על אכיפת החוק - על מנת לבצע את העבירות. אין מדובר במקרה חד פעמי, אלא בהתנהלות שיטתית של נטילת שוחד ושל רמיסת הנהלים במשך כשנתיים. הנאשם פגע לא רק בחייבים שעמם בא במגע במסגרת הפעילות העבריינית, אלא גם בארגון שאליו השתייך - משטרת ישראל - ובתדמיתו".

"כמו כן, בתמורה לעבודתו בחברה כמשטרה פרטית קיבל הנאשם מהחברה תשלום מזומן בסכומים שהסתכמו בסכום גבוה מאוד של 100,000 שקל, לצד הטבות נוספות", הוסיף השופט, וקבע כי "עבירות השיבוש הפגיעה בפרטיות והסודיות מלמדות אף הן על הזלזול של הנאשם בערכים של שלטון החוק".

עו"ד ברק פרידמן, שמייצג את עזרן, אמר לאחר מתן גזר הדין: "אני חושב שעל פי קביעת גזר הדין ומנימוקיו ניתן בהחלט להבין עד כמה בית המשפט שקל בכובד ראש את הענישה ההולמת בנסיבות של אירוע זה. בית המשפט ראה לנכון לתת ענישה שתהיה בתחתית המדרג הענישתי ובכך ביטא בצורה ברורה את הנסיבות המורכבות שפורטו בפניו בעת הטיעונים לעונש, ובוטאו הלכה למעשה בעת גזר הדין. יש לזכור כי הנאשם לקח אחריות מלאה על מעשיו עוד בשלבים מוקדמים של ההליך".

כוחניות וסכסוך - המשחק המלוכלך של השופט אסף זגורי ועו"ס לחוק הנוער יעל לבר

יולי 2016 - מדובר בזוג הורים מסוכסכים לאורך שנים אשר רשויות הרווחה מעצימות הסכסוך בינהם ע"י מעורבות והטלת סנקציות על הורה זה או אחר אם בבהסדרי ראיה, או "טיפול". הקלף שבו אוחזים רשויות הרווחה באמצעות מערכת שופטים חותמת גומי כדוגמת אסף זגורי הוא שלשת ילדיהם של ההורים. "אם לא תשתפו איתנו פעולה (תצייתו לנו) ניקח לכם את הילדים" - זוהי המדיניות האלימה והתוקפנית של רשויות הרווחה.

כדי לשמור על הסכסוך לאורך שנים מקפידים עובדות סוציאליות ושופטי בתי משפט לענייני משפחה ונוער להטיל "עונשים" על ההורים בצורת הסדרי ראיה, טיפולים, הוצאות משפט, או פגיעה קשה במצבם האישי.

בהחלטתו מיום 24 ביולי 2016 תרם אסף זגורי את חלקו לסכסוך ע"י הכרזת הילדים כנזקקים תוך שהוא מייעד אותם לטיפולים פסיכיאטריים במרפאת בריאות הנפש. טיפולים אלו יבטיחו לרשויות הרווחה ולבתי המשפט אחיזה נוספת לאורך שנים במשפחה, כי מה יותר קל מלתמרן משפחה מוחלשת מכורה לסמים פסיכאטריים.

וכך כותב אסף זגורי בהחלטתו על הטיפול הפסיכיאטרי לילדים: "הסדרי הטיפול וההשגחה בקהילה כוללים הסדרי שהייה קבועים של הילדים אצל האב, המשך טיפול רגשי ומעקב פסיכיאטרי במרפאה לבריאות הנפש לאלמוני ופלמוני" ומדוע יטופלו בסמים פסיכיאטריים ממכרים? משום ש: "עולה כי מצבה של הבת אלמונית הוא החמור ביותר. מדובר בנערה בתחילת גיל התבגרות סובלת מבעיית גבולות, אך קשורה מאוד לאמה ונחווית "כסוערת" ביותר מבין הילדים לפי התרשמות המטפלת". אסף זגורי והעובדת הסוציאלית יעל לבר מנצלים בעיות נורמליות של גיל ההתבגרות לאחוז במשפחה ולסמם אותה בסמים פסיכיאטריים.

הטלת האחריות על ההורים

ההורים אלו שמגדלים את הילדים שרשויות הרווחה אוחזות בילדיהם לאורך שנים במתן טיפולים ומעורבות דרקונית בחייהם הם למעשה האחראים ע"פ תורתו של אסף זגורי: "הכרזת הנזקקות מגיעה לאחר ולאור הצבעת אי אמון שיפוטית ומקצועית באוטונומיה ההורית והיא מעניקה אפשרות לשימוש בכלים דרסטיים לגורמי טיפול ולבית משפט". אסף זגורי מתעלם ומטייח העובדה שהמשפחה כולה מתומרנת ע"י רשויות הרווחה כי העובדות הסוציאליות הן בעלות הכוח הדומננטי משום שביכולתם להוציאת את הילדים מחזקת ההורים בכל עת.

אסף זגורי ויעל לבר - ערמות של טיפולים ללא תכלית
בחלק נכבד של החלטתו משמיץ זגורי את ההורים ומאשים אותם בהכרזת הילדים נזקקים. הנזקקות היא הליך כי הילדים יועברו למשמורת המדינה. נשאלת השאלה מה הן התוכניות של זגורי ולבר לאחר הכרזת הילדים נזקקים? על כך משיב זגורי: "אין מי שמעוניין בקרב גורמי הטיפול והמקצוע להגיע להוצאת הקטינים מחוץ לבית האם והם זקוקים לה. עם זאת, וככל שיעלה על הפרק עניין זה, לא תוכל העו"ס לחוק הנוער לטעון בפני בית המשפט כי נשקלו כל החלופות ואמצעי הטיפול בתוך הקהילה ללא שאושרו בהליך זה". כלומר הכרזת הנזקקות נועדה להעניק לעובדת הסוציאלית כוח ללא שום פעולה אופרטיבית, ואולם הכוח של העובדות הסוציאליות מול ההורים הוא שמעמיק את הקרע במשפחה לאורך השנים, מדוע אם כן להעניק לעובדת הסוציאלית כוח נוסף ללא שום פעולה אופרטיבית הכרחית ומיידית.

סוף דבר

נוצר הרושם כי אסף זגורי שופט משועמם החליט ביחד עם עובדת סוציאלית יעל לבר "להתעלק" על משפחה לספק פרנסה למטפלים ועובדי רווחה ובתי משפט. כל כך הרבה כסף וזמן נשפך לחינם וידו המורעלת של זגורי נטויה

סגן ניצב יובל זיזי - דרכי רמיה במהלך חיפוש בבית האזרח

ספטמבר 2016 - סגן ניצב יובל זיזי ושוטרי מרחב מוריה מצפצפים על צווים שיפוטיים כדי לתפור תיקים לאזרחים. נגד סנ"צ יובל זיזי ושוטרי מרחב מוריה הוגשו תלונות למח"ש בגין וואנדליזם, ביזוי צווים שיפוטיים בחיפוש והחזרת תפוסים, גרימת נזק לתפוסים, שיבוש ההליך השיפוטי ע:י חיפוש בחומר מחשב בניגוד לחוק, ועוד...

חיפושים בלתי חוקיים - כשל מערכתי משטרת ישראל פרקליטות ובתי משפט

"חיפושים בלתי חוקיים - תופעה" , איתמר לוין , news1 , ספטמבר 2016

אבינור מצביע על פסקי דין חוזרים ונשנים בנוגע להפרות חוק בידי המשטרה בזמן חיפושים, ועל כך ששוטרים אלו לא משלמים את המחיר קובע: המציאות מחייבת פסילה שיטתית של ראיות אלו

ת"פ 4664-10-14, מדינת ישראל נ' איברהים אבו-טאלב / פס"ד

• האם השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה הוציאה צו חיפוש מבלי להכיר את הפקודה
• שופטת אפרת אייכנשטיין שמלה – תלונה בגין רשלנות בהוצאת צו חיפוש לחדירה למחשב
• תלונה נגד השופטת ג'ויה סקפה שפירא בגין הוצאת צו חיפוש לקוי
• שופטת אפרת אייכנשטיין שמלה - תלונה בגין רשלנות במילוי צו חיפוש וכתיבתו כלאחר יד
• סנ"צ יובל זיזי מרחב מוריה - תלונה למח"ש בגין ונדליזם, ביזיון צו בית משפט לחיפוש

שוטרים ביצעו חיפוש בלתי חוקי, בו עברו גם על הוראות החוק וגם על צו החיפוש הספציפי - קובע (25.9.16) שופט בית משפט השלום בתל אביב, שאול אבינור.

משטרת מרחב מוריה מציגה חיפוש בדירה




ביוני 2014 הוציא בית המשפט צו חיפוש לשלוש כתובות הקשורות לאיברהים אבו-טאלב, בחשד לעבירות סמי. השופט שמואל מלמד ציין במפורש בצו, כי החיפוש ייערך בפני שני עדים שאינם שוטרים, וזאת לפי הוראות החוק. החיפוש נערך בידי שבעה שוטרים, בראשותו של רס"ל רועי גולן, שגילו 28.4 גרם קוקאין ומשקלים אלקטרוניים.

• תלונה מוצדקת נגד השופטת דנה אמיר – הוציאה צו חיפוש בבית עיתונאית בלי לציין מס' תיק, מהות חשד והעילה למתן הצו

אבינור אומר, כי למעשה אין מחלוקת על כך שהחיפוש נערך שלא בפני שני עדים שאינם שוטרים, ובכך הופרו הן החוק הכללי והן הצו הפרטני. כמו-כן ברור, שלא הוסברו לאבו-טאלב זכויותיו בקשר לחיפוש, ולא תועדה הסיבה מדוע לא קוימה חובת נוכחות העדים. אבו-טאלב נחקר אגב החיפוש, בלא שהובהרו לו זכויותיו, והוא הודה באחזקת הקוקאין.

"מידת אי-החוקיות שנפלה בחיפוש דנא הייתה חמורה", קובע אבינור. מאחר שהסמים הם הראיה המרכזית נגד אבו-טאלב, הרי שמדובר באי-חוקיות היורדת לשורשו של התיק. העובדה שהצורך למצוא שני עדים שאינם שוטרים מטילה עומס על המשטרה, אינה סיבה להפר את הוראות החוק - הוא מדגיש.

עוד מציין אבינור, כי "התופעה של עריכת חיפושים ללא עדים הינה, למרבה הצער, תופעה שרירה וקיימת, ואף שכיחה למדי". הוא מונה עשרה פסקי דין מהשנים 2015-2014, בהם נדונו חיפושים כאלו, אך למרות כל זאת - "דומה כי הפרקטיקה המשטרתית לא השתנתה". לא מדובר בכשל נקודתי, מדגיש אבינור, אלא "במחדל מערכתי של אי-לימוד ואי הפנמת דרישות הדין והפסיקה לביצוע חיפושים בפני שני עדים שאינם שוטרים".

אבינור מוסיף ואומר, כי ביצוע חיפוש בלתי חוקי הוא עילה להליכים משמעתיים נגד השוטרים המעורבים בו - אך בפועל הדבר לא נעשה. גם במקרה הנוכחי, לא טענה המדינה שיש כוונה לנקוט בהליכים נגד גולן וחבריו, וגם לא נטען שהיה מקרה כלשהו בעבר בו ננקטו הליכים במקרים דומים. לכן, הוא מגיע למסקנה, אין מנוס מפסילה שיטתית של ראיות כאלו - כדי שהפרות הדין הכרוכות בחיפושים הבלתי-חוקיים לא יישארו ללא מענה.

"במקרים כגון דא הכלל יהא פסילת הראיה, כאשר רק בנסיבות חריגות, או בהתקיים אינטרס ציבורי כבד משקל, ניתן יהיה להכשיר את הראיה" - קובע אבינור. החלטות כאלו אינן נגד המשטרה, אלא מחזקות את האמון בה, הוא מוסיף. מציאות בה שוטרים מקיימים צווי חיפוש בצורה סלקטיבית - רק את החלק שנוח להם - אינה מתקבלת על הדעת במדינת חוק, מדגיש אבינור.

אבינור פסל את הסמים כראיה נגד אבו-טאלב ולפיכך זיכה אותו. בשולי הדברים הוא ציין, דוח החיפוש הסטנדרטי לכאורה לא עולה בקנה אחד עם הוראות החוק, והורה להעביר את פסק הדין ליועץ המשפטי של המשטרה. את המדינה ייצגה עו"ד ליה קוק, ואת אבו-טאלב - עו"ד עינת ברנע.

האם השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה הוציאה צו חיפוש מבלי להכיר את הפקודה

 

ספטמבר 2016 -מדובר בתלונה שהוגשה נגד השופטת אפרת איכנשטיין שמלה בגין אי רישום בצו חיפוש במחשב אם יבוצע בנוכחות עדים או לא, ואי רישום מספר תיק בית משפט ע"ג הצו ופרטים נוספים.

נציבות תלונות הציבור השיבה בשם השופטת כי "מקום שמדובר בחיפוש במחשב, אין צורך, בהתאם להוראות החוק, בחיפוש בפני שני עדים..." עוד השיב הנציב כי באותה שעה בה כתבה השופטת שמלה את צו החיפוש מערכת נט המשפט לא פעלה ולכן לא צוין מספר תיק בית משפט ע"ג הצו.

המתלונן דחה את בירור הנציב וטען כי טענה הנציב "מקום שמדובר בחיפוש במחשב, אין צורך, בהתאם להוראות החוק, בחיפוש בפני שני עדים..." מוטעית.
ע"פ פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) תשכ"ט 1969 סעיף 23.א "חדירה לחומר מחשב וכן הפקת פלט תוך חדירה כאמור, יראו אותן כחיפוש וייעשו על-ידי בעל תפקיד המיומן לביצוע פעולות כאמור". כלומר חדירה למחשב תעשה בנוכחות 2 עדים שאינם שוטרים ע"פ סעיף 26 לפקודה. נוכחות העדים נועדה למנוע "השתלת" חומר על-ידי המשטרה, ולהגברת אמון הציבור בכשרות החיפוש. חשש זה נכון שבעתיים כאשר עסקינן בתוכנת מחשבים.

עוד טען המתלונן התירוץ שמעלה הנציב כי מערכת נט המשפט לא עבדה ולכן לא ניתן היה לדעת מהו מספר התיק יוצר רושם כי שופטי בית המשפט פועלים לבדם ללא אמצעי תקשורת ועוזרים. אך לא כך הדבר. מדובר ברשות במדינת ישראל בעלת תקציבי עתק. לשופטים אמצעי תקשורת מהמתקדמים ועוזרים למכביר. מצופה כי צו שיפוטי ימולא כיאות ובצורה מכובדת.

להלן תגובת המתלונן לבירור הנציב:

לכבוד נציבות תלונות הציבור על שופטים

הנדון: בירורך לתלונתי נגד השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה בגין רשלנות בהוצאת צו חיפוש

סימוכין : שלכם 368/16 מה -17 באוגוסט 2016

1. בירורך הנדון מעלה תהיות קשות לגבי תפקוד כב' השופטת. לדוגמא בסעיף 6 הנך כותב: "הטעימה כב' השופטת... מקום שמדובר בחיפוש במחשב, אין צורך, בהתאם להוראות החוק, בחיפוש בפני שני עדים...". טענה זאת מוטעית. ע"פ פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) תשכ"ט 1969 סעיף 23.א "חדירה לחומר מחשב וכן הפקת פלט תוך חדירה כאמור, יראו אותן כחיפוש וייעשו על-ידי בעל תפקיד המיומן לביצוע פעולות כאמור". כלומר חדירה למחשב תעשה בנוכחות 2 עדים שאינם שוטרים ע"פ סעיף 26 לפקודה. נוכחות העדים נועדה למנוע "השתלת" חומר על-ידי המשטרה, ולהגברת אמון הציבור בכשרות החיפוש. חשש זה נכון שבעתיים כאשר עסקינן בתוכנת מחשבים.
2. האם כב' השופטת הוציאה צו חיפוש במחשב מבלי שהיא מכירה את הפקודה? נוצר הרושם כי כב' השופטת כתבה לא רק את הצו כלאחר יד אלא גם את תגובתה לתלונתי.
3. התירוץ שהנך מעלה בסעיף 5 כי מערכת נט המשפט לא עבדה ולכן לא ניתן היה לדעת מהו מספר התיק יוצר רושם כי שופטי בית המשפט פועלים לבדם ללא אמצעי תקשורת ועוזרים. אך לא כך הדבר. מדובר ברשות במדינת ישראל בעלת תקציבי עתק. לשופטים אמצעי תקשורת מהמתקדמים ועוזרים למכביר. מצופה כי צו שיפוטי ימולא כיאות ובצורה מכובדת.

טובה פרי מציגה בריונות שופטים בדלתיים סגורות

אוקטובר 2015 - שופטת בית משפט לנוער טובה פרי צורחת על באי כוחם של הורים ומסלקת את באי הכוח מהאולם, ומשאירה את ההורים להתמודד לבדם על החלטות שיפוטיות הרות גורל על משפחתם בבית משפט בדלתיים סגורות

שופטת אפרת אייכנשטיין שמלה – תלונה בגין רשלנות בהוצאת צו חיפוש לחדירה למחשב

8 בספטמבר 2016 - השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה לא רק שהוציאה צו חיפוש למחשב מבלי לציין כי החיפוש יעשה ללא עדים והנימוק לכך, אלא טענה בפני נציבות תלונות הציבור על שופטים כי ".. מקום שמדובר בחיפוש במחשב, אין צורך, בהתאם להוראות החוק, בחיפוש בפני שני עדים..."

האם השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה הוציאה צו חיפוש במחשב מבלי שבדקה את החוק?

להלן תלונה שהוגשה נגד השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה בגין רשלנות בהוצאת צו חיפוש לחדירה למחשב.


לכבוד

נציבות תלונות הציבור על שופטים

Shoftim@justice.gov.il

מכובדי,

הנדון: שופטת אפרת אייכנשטיין שמלה – תלונה בגין רשלנות בהוצאת צו חיפוש לחדירה למחשבי

סימוכין : שלכם 368/16 מה -17 באוגוסט 2016 (מצורף)

1. במכתבך בסימוכין הנך מצטט את כב' השופטת אפרת אייכנשטיין (סעיף 6): "הטעימה כב' השופטת... מקום שמדובר בחיפוש במחשב, אין צורך, בהתאם להוראות החוק, בחיפוש בפני שני עדים...".

2. טענה זאת אינה נכונה. ע"פ פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) תשכ"ט 1969 סעיף 23.א "חדירה לחומר מחשב וכן הפקת פלט תוך חדירה כאמור, יראו אותן כחיפוש וייעשו על-ידי בעל תפקיד המיומן לביצוע פעולות כאמור". כלומר חדירה למחשב תעשה בנוכחות 2 עדים שאינם שוטרים ע"פ סעיף 26 לפקודה. נוכחות העדים נועדה למנוע "השתלת" חומר על-ידי המשטרה, ולהגברת אמון הציבור בכשרות החיפוש. חשש זה נכון שבעתיים כאשר עסקינן בתוכנת מחשבים.

3. ע"פ צו החיפוש במחשבי שהוציאה כב' השופטת (מצורף) חדירה למחשבי היתה אמורה להתבצע בנוכחות 2 עדים שאינם שוטרים בעוד שכוונת השופטת ע"פ מכתבך בסימוכין סעיף 6 הייתה לחדור למחשב ללא נוכחות עדים.

4. כב' השופטת הוציאה צו חיפוש בניגוד לכוונתה. מדובר ברשלנות הגורמת לשיבוש החיפוש וחקירת המשטרה, ושיבוש הבירור בתלונתי בעניינה, ופגיעה באמון הציבור במערכת המשפט ובנציבות.

5. אבקש לבדוק בדקדקנות כוונת השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה בהוצאת צו החיפוש במחשבי, ולמצות נגדה ההליכים המשמעתיים / פליליים הנדרשים.

6. נא טיפולכם ועדכונכם.

תשומת לבך כי תלונה זאת אינה תגובתי למכתבך בסימוכין ותצא בנפרד

מצורף: צו החיפוש, מכתבך בסימוכין

בכבוד רב,


להלן קטע ממכתב נציבות תלונות הציבור על שופטים שבו מצוטטת את כב' השופטת אפרת אייכנשטיין (סעיף 6): "הטעימה כב' השופטת... מקום שמדובר בחיפוש במחשב, אין צורך, בהתאם להוראות החוק, בחיפוש בפני שני עדים...".

השופטת אפרת אייכנשטיין הטעימה מקום שמדובר בחיפוש במחשב אין צורך בפני שני עדים

צו החיפוש הלקוי והלקוני שכתבה השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה

צו החיפוש הלקוי והלקוני שכתבה השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה

תלונה נגד השופטת ג'ויה סקפה שפירא בגין הוצאת צו חיפוש לקוי

יוני 2016 - כבוד הנציבה טובה שטרסברג כהן כתבה בחוות דעת על כתיבת החלטות בית משפט ע"ג טופס:
"... הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בצווים הנוגעים לפגיעה בזכויות יסוד של אדם. כך, למשל, בתיתו צו חיפוש בביתו של אדם, על בית המשפט ליתן דעתו לכך שחיפוש ברשות היחיד פוגע לכאורה בזכותו של אדם לפרטיות ולצנעת הפרט, זכות שנקבעה כזכות יסודבסעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. כך גם באשר לצווים אחרים המאפשרים כניסה שלהמשטרה למקום מגורים או פעולה אחרת העשויה לפגוע בזכויות יסוד של הפרט שחלקן בעלות מעמד חוקתי, כגון חירותו של אדם או זכותו לכבוד ולקניין. זאת ועוד. מילוי טפסים בצורה לקויה מהווה פגיעה בזכויות הצדדים לקבל את יומם בבית המשפט. יש בכך כדי ליצור תחושה כי ההחלטה ניתנה כלאחר יד, ללא שיקול דעתו של היושב על כס המשפט. זאת לזכור כי שיקול הדעת השיפוטי הוא יסוד מוסד במלאכת השפיטה,..."

נגד השופטת ג'ויה סקפה שפירא בית משפט השלום ירושלים הוגשה תלונה בגין הוצאת צו חיפוש לקוי. להלן התלונה והצו:

לכבוד

נציבות תלונות הציבור על שופטים

Shoftim@justice.gov.il

מכובדי,

הנדון: שופטת ג'ויה סקפה שפירה - הוצאת צו חיפוש בביתי מבלי לציין מספר תיק בית משפט וכתובת

"כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו" (שמואל א, ב)

1. בתאריך 31.05.2016 הוציאה השופטת אפרת ג'ויה סקפה שפירא צו חיפוש במקום מגוריי מבלי שהיא מציינת את כתובת מגוריי המלאה (עם שותפתי ג), לתפוס את החפצים הבאים: "כל מסמך או חפץ הדרושים לחקירה, לרבות מחשב, דבר המגלם מחשב וחומר מחשב, של מוסד הנמצא במקום, וכן חדירה נמשכת לחומר מחשב, לצורך בדיקה או הפקת פלטים".

2. בצו החיפוש לא צוינו פרטים מהותיים כגון מספר תיק בית משפט ומספר הדירה שבו יבוצע הצו.

3. התנהגות השופטת ג'ויה סקפה שפירא מהווה קרקע פוריה להפקרות, זילות באזרח, וניצול כוח השררה למטרות אפלות. השופטת ג'ויה סקפה שפירא פוגעת בזכותו של האזרח לקבל את יומו בבית המשפט. בהתנהגותה יוצר השופטת ג'ויה סקפה שפירא תחושה כי הצו ניתן כלאחר יד. השופטת ג'ויה סקפה שפירא פוגעת בהתנהגותה באמון הציבור בבתי המשפט ומשטרת ישראל.

4. השופטת ג'ורה סקפה שפירא פגעה בכבודי, חירותי, פרטיותי ושמי הטוב.

5. אבקש לבדוק בדקדקנות התנהגותה של השופטת ג'ויה סקפה שפירא, ולמצות נגדה ההליכים המשמעתיים / פליליים הנדרשים.

6. נא טיפולכם ועדכונכם.

מצורף: צו החיפוש.

בכבוד רב,
א'

שופטת ג'ויה סקפה שפירא - צו חיפוש לקוי ללא מספר תיק בית משפט

שופטת אפרת אייכנשטיין שמלה - תלונה בגין רשלנות במילוי צו חיפוש וכתיבתו כלאחר יד

יוני 2016 - מדובר בצו חיפוש שהוציאה השופטת אפרת אייכטנשטיין שמלה לחיפוש בביתו של אזרח, חדירה למחשבו האישי מבלי לציין מספר תיק בית משפט, או אם החיפוש יערך בפני 2 עדים או לא ופרטים נוספים שחסרו.

נגד השופטת אפרת אייכטנשטיין שמלה הוגשה תלונה על התרשלותה במילוי הצו, ובתלונה נרשם: "התנהגות השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה מהווה קרקע פוריה להפקרות, זילות באזרח, וניצול כוח השררה למטרות אפלות. השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה פוגעת בזכותו של האזרח לקבל את יומו בבית המשפט. בהתנהגותה יוצרת השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה תחושה כי הצו ניתן כלאחר יד. השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה פוגעת בהתנהגותה באמון הציבור בבתי המשפט ומשטרת ישראל".




כבוד הנציבה טובה שטרסברג כהן כתבה בחוות דעת על כתיבת החלטות בית משפט ע"ג טופס:
"... הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בצווים הנוגעים לפגיעה בזכויות יסוד של אדם. כך, למשל, בתיתו צו חיפוש בביתו של אדם, על בית המשפט ליתן דעתו לכך שחיפושברשות היחיד פוגע לכאורה בזכותו של אדם לפרטיות ולצנעת הפרט, זכות שנקבעה כזכות יסודבסעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. כך גם באשר לצווים אחרים המאפשרים כניסה שלהמשטרה למקום מגורים או פעולה אחרת העשויה לפגוע בזכויות יסוד של הפרט שחלקןבעלות מעמד חוקתי, כגון חירותו של אדם או זכותו לכבוד ולקניין.5. זאת ועוד. מילוי טפסים בצורה לקויה מהווה פגיעה בזכויות הצדדים לקבל את יומם בבית המשפט. יש בכך כדי ליצור תחושה כי ההחלטה ניתנה כלאחר יד, ללא שיקול דעתו של היושב על כס המשפט. זאת לזכור כי שיקול הדעת השיפוטי הוא יסוד מוסד במלאכת השפיטה,..."

להלן התלונה נגד השופטת אפרת אייכטנשטיין שמלה והצו חיפוש הלקוי שכתבה.

לכבוד

נציבות תלונות הציבור על שופטים

Shoftim@justice.gov.il

מכובדי,

הנדון: שופטת אפרת אייכנשטיין שמלה - הוצאת צו חיפוש בביתי וחדירה למחשבי מבלי לציין מספר תיק בית משפט וכתובת ופרטים נוספים

1.     שמי .... תז .... טל.....

2.  בתאריך 2.06.2014 הוציאה השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה צו חיפוש במקום מגוריי מבלי שהיא מציינת את כתובת מגוריי  לתפוס את החפצים הבאים: "כל מסמך או חפץ הדרושים לחקירה, לרבות מחשב, דבר המגלם מחשב וחומר מחשב,  של מוסד הנמצא במקום, וכן חדירה נמשכת לחומר מחשב, לצורך בדיקה או הפקת פלטים".

3.    בצו החיפוש לא צוינו פרטים מהותיים כגון מספר תיק בית משפט והמען שבו יבוצע הצו, והאם יעשה בנוכחות עדים, או מדוע לא יעשה בנוכחות עדים.

4.    התנהגות השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה מהווה קרקע פוריה להפקרות, זילות באזרח, וניצול כוח השררה למטרות אפלות. השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה פוגעת בזכותו של האזרח לקבל את יומו בבית המשפט. בהתנהגותה יוצרת השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה תחושה כי הצו ניתן כלאחר יד. השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה פוגעת בהתנהגותה באמון הציבור בבתי המשפט ומשטרת ישראל.

5.   השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה פגעה בכבודי, חירותי, פרטיותי ושמי הטוב.

6.    אבקש לבדוק בדקדקנות התנהגותה של השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה, ולמצות נגדה ההליכים המשמעתיים / פליליים הנדרשים.

7.    נא טיפולכם ועדכונכם.

מצורף: צו החיפוש.

בכבוד רב,

מ

צו החיפוש הלקוי והלקוני שכתבה השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה