שמי חנן שומרוני, ואני מחפש את אחי.
הוא נולד ב 1946, בן בכור להורי, באירופה לאחר מלחמת העולם השניה,
ובשנת 1949 כשהיה בן שנתיים וחצי בערך, עלו ההורים איתו לישראל, לצפת.
הוא אושפז כחודש לאחר שהגיעו בבית חולים "העמק" בעפולה בגלל דיזנטריה,
ומאחר שלא איפשרו אז להורים להשאר ליד מיטתו, נאלץ אבי להשאירו שם. כשחזר לבית החולים לאחר יומיים, נאמר לו כי הילד נפטר ונקבר.
לא נערכה הלוויה ואין כמובן קבר.
הורי היו אז עולים חדשים, ניצולי שואה שהגיעו רק כחודש ימים קודם לכן מאירופה ,
והם קיבלו את המידע באמונה שלמה ולא שאלו דבר.
בפנקס הנפטרים של המועצה הדתית בעפולה, נרשם כי נפטר ב 17 באפריל 1949 ונקבר בקבר אחים (?)
אך ממשרד הפנים נמסר לפני שנים כי ב- 1963 עזב אדם הנושא את אותו שם ואותו מס' ת.ז את הארץ.
במשטרת הגבולות נמסר לי שהרישומים מושמדים לאחר עשר שנים, ואין דרך לדעת לאן ואם אכן עזב.
שמו הפרטי היה ישראל, (בן חוה ויוסף הייבנטרגר מס' ת.ז.0203317-3 ) ויתכן שדוקא שמו הפרטי נשמר מכיוון שכבר היה בן שנתיים וחצי.
אני נולדתי חצי שנה לאחר מכן, והכרתי אותו רק מסיפורים ששמעתי מהורי.
למרבה הצער הורי כבר הלכו לעולמם, והחיפושים שאני עורך במשך שנים לא העלו דבר.
אני עדיין מקווה שהסיפור הזה יעורר במישהו ניצוץ של זכרון אודות ילד שאומץ בגיל שנתיים וחצי, בלונדיני עם עיניים בהירות, שדיבר רק יידיש....
כנראה נאמר לו או למי שאימץ אותו, שהילד הובא מאירופה לאחר המלחמה ללא הורים, ואין כל מידע על גורלם.
הוא אמור להיות היום בן 65 או 66 .
אני מצרף תמונות שלו עם אבי ועם אמי מתקופת היותו תינוק, לפני שעלו לארץ.
לצערי אין כל תמונוה שלו מתקופה מאוחרת יותר, אבל אולי המייל הזה יגיע במקרה גם אליו ולמראה התמונות
יתעורר בו זכרון רחוק של פני אחד ההורים.
אנא הפיצו את המייל הזה לכל מי שאפשר.... אולי יקרה נס.......
תודה,
חנן שומרוני
shomronys@gmail.com
 |
| חטיפת תינוק מבית חולים "העמק" בעפולה מימי קום המדינה - חנן שומרוני מחפש את אחיו |
קישורים:- רשויות הרווחה אימצו המדיניות הסוציאלית של הרודן הפאשיסטי פרנסיסקו פרנקו - אפריל 2012 - בימים אלו עומדת לדין בספרד נזירה קאתולית באשמת זיוף מסמכים וחטיפת תינוק מאמו לפני כ- 30 שנה. הפרשה חושפת מדיניות שירותים חברתיים של הרודן הפאשיסטי הספרדי פרנסיסקו פרנקו שהחלה עוד בשנות השלושים של המאה הקודמת מימי הספרד הפאשיסטית ונמשכה עד שנות השבעים בימי ספרד הדמוקרטית...
- ארגון הג'וינט מאדריכלי מדיניות משרד הרווחה בוחש במשכורות עתק למנהלים ו"הענקת תמריצים" לפקידי ממשל ושופטים במזרח אירופה - אוגוסט 2010 - מדיניות משרד הרווחה ל"טיפול" ב- 350,000 "ילדים בסיכון" (1 לכל 6) לטענתם, היא נגזרת בין השאר של ארגון הג'וינט. מדיניות הוצאת ילדים מבתיהם, רדיפת קשישים מתוך "דאגה לבטחונם", משכורות עתק, כנסי התרמה נוצצים עם משכורות עתק למארגנים ולמתווכים...
- פרשת ילדי תימן - הקשר הישראלי - פברואר 2012 - פרשת ילדי תימן, הקשר הישראלי, טלביזיה חינוכית, בן כספית
- משרד הרווחה - חטיפת תינוקות מאמהות חד הוריות בשנות החמישים - סיפורו של גיל גרינבוים - ינואר 2010 - "אחי החטוף" – תחקיר מבט שני של כרמלה מנשה על חטיפתו של גיל גרינבאום לאימוץ ע"י השירות למען הילד. גיל נחטף לאם חד הורית בלידה בבית החולים בטר בחיפה. לאם נאמר כי התינוק מת. גיל הועבר לבית היתומים בית שבתאי לוי ומשם נלקח לאימוץ ע"י הורים ניצולי שואה חשוכי ילדים. עפ"י התחקיר מתברר כי מדובר בשיטה של משרד הרווחה...
- השירות למען הילד - השיטות הבזויות ברשויות הרווחה לחטיפת ילדים מביתם ומשפחתם - בעבר היו רשויות הרווחה חוטפות תינוקות מבתי חולים כגון פרשת דודו דהאן, גיל גרינבוים). למשפחה נמסר כי הוולד/ תינוק חלה ומת. לרוב הציבור היה אמון המערכת. לאחר שהבין הציבור כי פושעים עם "כוונות טובות" חוטפים ילדים, החלו אדריכלי הרווחה בגיוס עובדי רווחה, עו"סים ופקידי סעד בזויים בבני אדם, ותוך מתן גיבוי משפטי ותקשורתי משתמשים בהם לחטוף ילדים וחסרי ישע. ילדים זה כלי טוב לעשיית כסף: אימוצים, אומנה, פנימיות, מלכ"רים, ועדות, מומחים ובעלי מקצוע ... ועוד כאלו עם "כוונות טובות" שספק אם מביאים תועלת.
- "תינוק בגולאג ישראלי" - תחקיר על חטיפת תינוק - סיפורו של דודו דהאן - דע/י כי הרווחה היום, לפני ארבעים שנה או ששים היא אותה רווחה. עיקרון הבסיס הוא ה"חיסיון" וה"דלתיים הסגורות" במשרד הרווחה ובבתי המשפט לענייני משפחה ל"טובת הילד" כביכול, מאפשר לרווחה לעשות באזרחים במצוקה/חלשים ככל העולה על רוחם. רק השיטות משתנות מידי פעם ...
- השירות למען הילד - חטיפת תינוק בלידתו - רשת ב - המדור לחיפוש קרובים - מרץ 2011 - סיפורה של צעירה בשנות ה- 70 כבת 15 אשר עובדת סוציאלית מהשירות למען הילד בדרך רמייה החתימה אותה על מסירת בנה לאימוץ מבלי שניתנה לה אפשרות להיוועץ עם בן זוגה או בני משפחתה.
(English)
My name is Hanan Shomrony and I’m searching for my brother.
He was born in 1946 , his parents’ first born, in Europe after the Second World War. In 1949, when he was two and a half years old, he and his parents made aliya to Zfat in Israel. He was hospitalized a month later in the Emek Hospital in Afula because of dysentery. Two days later my father was informed that he had passed away. ( Parents were not allowed to stay with their sick children so my father was obliged to leave him there.)
There was no funeral and of course there is no grave.
My parents were new immigrants, survivors of the holocaust, who had arrived only one month prior to this. They accepted this news without question and didn’t make any further inquiries.
The Ministry of the Interior informed me, years later, that in 1963 someone with his ID number had left the country. However, in the Death Registry of the Religious Council in Afula he is registered as having died in 17.04.1949 and was buried in a common grave.
His first name was Israel, the son of Hava and Yosef Heiventreager (sp) I.D. nr 0203317-3. It is possible that his first name stayed with him as he was already two and a half years old at the time.
I was born six months later and know of him only from what my parents had told me. Unfortunately, my parents have passed away and the searches that I have been carrying on during the years have never provided any answers. I still hope that this story will awaken a spark of a memory in someone of a baby that was adopted at the age of two and a half, blond with bright eyes that spoke only Yiddish. He or those who adopted him were probably told that he was an orphan brought from Europe. He would be 65 or 66 years old today.
I enclose pictures of him as an infant with our parents before coming to Israel. I regret that I don’t have any pictures of a later period. Perhaps this mail will, by some stroke of luck , be received by someone who will recognize or will find similarities in the faces of our parents and that of Israel.
Please forward to this mail to anyone you can. Perhaps a miracle will happen and I’ll be reunited with my long lost brother.
Thank you
Hanan Shomrony
shomronys@gmail.com
(French)
Mon nom est Hanan Shomrony et je recherche mon frère.
Il est né en 1946 en Europe après la seconde guerre mondiale, le premier né de ses parents. En 1949, alors qu'il était âgé de 2ans et demi, mes parents firent leur alya en Israël et s'installèrent à Safed. L'enfant fut hospitalisé un mois après leur arrivée à l'hôpital Haemek à Afula. Il souffrait de dysenterie. Deux ou trois jours plus tard, mon père fut informé du décès de l'enfant (les parents n'étaient pas autorisés à rester à l'hôpital près des enfants malade et mon père dut le laisser seul).
Il n'y eut pas d'enterrement et bien sûr pas de pierre tombale.
Mes parents étaient de nouveaux immigrants, rescapés de l'holocauste et qui se trouvaient en Israël depuis un mois seulement lorsque tout ceci arriva. Ils reçurent la nouvelle du décès sans poser de question et ne firent aucune enquête à ce sujet.
Quelques années plus tard, je fus informé par le Ministère de l'Intérieur qu'une personne portant le même numéro d'identité que mon frère, avait quitté le pays en 1963. Cependant, au registre des personnes décédées du Conseil religieux de Afula , il était porté comme décédé en 17.04.1949 et enterré dans une fosse commune.
Il se nommait Israel, fils de Hava et Yosef Hejventreger. I.D. 0203317-3 Il est possible qu'il ait gardé son prénom car il était âgé de 2 ans et demi quand tout ceci est arrivé.
Je naquis 6 mois plus tard et ne sait de lui que ce que mes parents m'ont raconté. Malheureusement mes parents sont décédés et les recherches que j'ai entreprises pendant des années n'ont pas abouti. J'ai toujours l'espoir que cette histoire puisse réveiller la mémoire de quelqu'un qui était un bébé de 2 ans et demi quand il fut adopté. Il était blond et parlait seulement yiddish. Ceux qui l'ont adopté pensaient sûrement qu'il s'agissait d'un orphelin venant d'Europe. Aujourd'hui, Il devrait avoir 65-66 ans.
Je joins des photos de lui prises avec mes parents avant qu'ils ne viennent en Israël. Je regrette de ne pas avoir de photos de lui quand il avait 2 ans et demi. Il se pourrait que par chance quelqu'un se souvienne ou reconnaisse les visages de nos parents et de l'enfant Israel.
Merci passer ce message à tous ceux que vous connaissez. Et qui sait, peut être que par miracle je pourrais enfin retrouver mon frère perdu depuis si longtemps.
Merci.
Hanan Shomrony
shomronys@gmail.com
Mi nombre es Hanan Shomroni, y yo busco a mi hermano.
Mi hermano, nacio en 1946, en Europa despues de la segunda guerra mundial, era el hijo mayor de mis padres.
En 1949, cuando tenia aproximadamente dos anos y medio, mis padres con mi hermano, llegaron a Israel, a la ciudad de Zafed (Tzfat).
Al mes de la llegada, se enfermo de Dizanteria, y fue internado en el hospital “Haemek” en la ciudad de Afula.
En el hospital, en esa epoca, no permitian a los padres quedarse al lado de sus hijos enfermos, asi que se tuvieron que ir.
Despues de dos o tres dias informaron a mis padres que su hijo fallecio, no hubo acto de entierro y ni siquiera hubo una tumba.
Mis padres eran nuevos inmigrantes, sobrevidores del holocaustro en Europa, que recien habian llegado al pais y creyeron que otra vez les ocurrio una terrible tragedia despues de todo lo que habian pasado, y no preguntaron nada.
Yo naci un ano y medio despues de lo que habia pasado, y cuando creci, mis padres me contaron todo lo que habia sucedido.
Lamentablemente, mis padres ya no estan, pero yo no creo que mi hermano fallecio y lo estoy buscando durante anos pero sin resultado.
Su nombre era : ISRAEL HAIVENTERGER,02033173 hijo de Hava y Yosef.
En la ciudad de Afula esta anotado que fallecio en 17.04. 1949 y esta enterrado en una tumba compartida con mas gente, que es algo muy extrano.
En el Ministerio del Interior me informaron que una persona con ese nombre se fue de Israel en 1963.
Yo todavia tengo la esperanza que alguien, al leer esta carta, tenga algun recuerdo de un nino que fue adoptado a los dos anos y medio, rubio con ojos claros, que hablaba solamente en “Idish”. Seguramente le contaron a el, o a la persona que lo adopto, que el esta solo y que no se sabe nada de sus padres.
Hoy debe tener aproximadamente 65-66 anos.
Junto a esta carta, mando fotografias de mi hermano con mis padres cuando era un bebe, antes que vinieron a Israel.
Lamentablemente, no tengo fotografias de la epoca que desaparecio, pero quizas este mail llegue a el y despierte algun recuerdo de sus padres.
Por favor, quien reciba este mail, trate de distribuirlo o publicarlo a cuanta mas gente… Quizas ocurra un milagro…
Les agradezco de todo corazon.
Hanan Shomrony
shomronys@gmail.com
יוני 2012 - מדובר בעתירה לבג"צ 5001/12 לתת צו על תנאי נגד שר הרווחה שיבוא וייתן טעם מדוע איננו ממנה שני נציגי אוכלוסיה נזקקת למועצה לעבודה סוציאלית בהתאם לסע' 51 (14) לחוק העובדים הסוציאלית, וכן יבוא ויסביר מה עושה המועצה, מדוע ישיבותיה אינן פתוחות בציבור, מדוע הפרוטוקולים אינם מפורסמים בציבור ומה השפעתה של המועצה על גיבוש מדיניות הרווחה. להלן עיקרי הנושאים בהועלו בעתירה. 
