המשטרה מבצעת חיפוש לא חוקי בגופו ובכליו של ג'רמי ארטיה שוטר לשעבר ממוצא יוצאי אתיופיה

אוקטובר 2016 - ג'רמי ארטיה, צעיר ממוצא אתיופי, תבע וזכה מספר פעמים, על אפלייה שנגרמה לו בגלל צבע עורו השחור.

הנה לפניכם דוגמא מוחשית מה שעובר ג'רמי ארטיה, בחור נאה מראה, שחום עור, שעבר חיפוש לא חוקי בבגופו וכליו על ידי משטרת ישראל.
יודגש, להסכמתו או חוסר הסכמתו של ג'רמי ארטיה לחיפוש, אין נפקות.

לחיפוש בגופו ובכליו של ג'רמי - אין יסוד. הוא נבדק בגלל שהוא שחור. הא ותו לא.

על משטרת ישראל היה להמציא צו חיפוש, ובהעדר צו שכזה היה עליהם לבצע עיכוב, אם סברו שג'רמי עבר עבירה כלשהי.
ג'רמי לא עבר עבירה. מדובר בשוטר לשעבר, שומר חוק, שמבצע מסע הסברה להפסקת אפליה על רקע צבע, גזע ודת.



מביך שכך נתפסת משטרת ישראל, שאמון הציבור בה ובפעולותיה שואף לאפס. המשטרה עצמה אינה מקיימת את החוק.

לא בכדי החוק קובע שחיפוש ייערך באמצעות צו ובפני 2 עדים שאינם שוטרים. גם פעולה זו לא בוצעה.

הליך החיפוש בגופו ובכליו של אדם הינו הליך פולשני, שמעצם טיבו כרוך בפגיעה קשה בפרטיות, לעיתים גם של צדדים שלישיים. נוכחותם של עדים ניטראליים חשובה אפוא על מנת להגיש את מטרתו של החיפוש ולמנוע כל פגיעה מיותרת בקניין, בפרטיות או בכבוד האדם; וזאת גם בהתייחס לדרך ולאופן ביצוע החיפוש.

משטרת ישראל, אסון לאומי. ומה עם האזרחים? יכולים רק להתפלל שלא יזדקקו למשטרה. מי שמתקרב למדוזות הללו, סופו שהמדוזות יצרבו אותו.

צפו בסרטון המקומם שצולם על ידי ג'רמי ארטיה.
נלקח מעמוד הפייסבוק של ג'רמי:
https://www.facebook.com/groups/89253...

משטרת ישראל תופרת תיקי רצח - עובדה עם אילנה דיין

תופר התיקים - אין דרך עדינה לומר את זה: אחד הרגעים הכי עלובים של מערכת הצדק שלנו נחשפת. צוות חוקרים משטרתי מתלבש על צעיר אחד, ומשתמש בו כדי לתפור ארבעה תיקים, לשמונה חפים מפשע שלא עשו שום דבר. צפו בכתבה המלאה של רוני זינגר וגלעד טוקטלי
רוני זינגר | גלעד טוקטלי | עובדה | 30/12/10

מוטי לייבל מוחה נגד שופט בית משפט לענייני משפחה יעקב כהן

יעקב כהן - האם פעל ברמיה?

22.10.2016 - מוטי לייבל מוחה מול בית שופט המשפחה בדימוס, יעקב כהן, שיום אחרי שהוציא את פסק הדין המפורסם לכאורה "אני יכול", אשר נותן לכאורה משמורת משותפת לאב ואם... הוציא פסק דין אותו הוא לא טרח לפרסם, בו הוא נותן לאישה להגר עם הילדים של האבא לאנגליה, ללא ביטחונות ועל סמך "הבטחה" בלבד של האם שהיא תשמור על קשר בין האבא לילדיו.

יעקב כהן התעלם מהוכחות שהאימא אלימה ומסוכנת והאבא טוען (ויש לו על מה להתבסס) ששולם שוחד ליעקב כהן.

בגללו ל 2 ילדים אין אבא כבר שנתיים וחצי!!!

מוקדש לחבר יקר ואח - אלי דניאל.

מאסר לשוטרים שפעלו כ"משטרה פרטית" בתמורה לשוחד מחברה לעיקול "כח לעד, שירותים משפטיים בע'מ"

מאסר לשוטרים שפעלו כ"משטרה פרטית" בתמורה לשוחד ,  גלעד מורג ,  18.10.16 , ynet

משה עזרן ובייהו אברהם נשלחו ל-15 ול-8 חודשי מאסר בהתאמה לאחר שהורשעו בקבלת שוחד וטובות הנאה מבעלי ועובדי חברה לעיקול כלי רכב "כח לעד, שירותים משפטיים בע'מ". השופט על הנאשם המרכזי: "רמס את הנהלים ופגע בתדמית המשטרה"

 גזרי דין לנאשמים 1 3 4 תפ 23061-07-15 מדינת ישראל נגד משה עזרן ארז רז בייהו אברהם יוגב אהרון אביגדור צלניק אלכס בולוטוב

בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר בימים האחרונים עונשי מאסר על שוטרים שפעלו כ'משטרה פרטית' עבור חברה לעיקול כלי רכב, בתמורה לשוחד וטובות הנאה שקיבלו מבעלי החברה בין השנים 2013-2010. בתיק הורשעו ארבעה שוטרים ונגזר דינם של שישה נאשמים נוספים - מנהלי ועובדי החברה.

השופט מרדכי לוי גזר על משה עזרן 15 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 25 אלף שקל בגין קבלת שוחד, שימוש לרעה בכוח המשרה, פגיעה בפרטיות, שיבוש הליכי משפט ועבירות נוספות. שוטר נוסף, בייהו אברהם, נשלח לשמונה חודשי מאסר ונקנס בעשרת אלפים שקלים, ועל מורשע נוסף, יוגב אהרון, הוטלו שישה חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות.

מדובר בחברה "כח לעד, שירותים משפטיים בע'מ" בבעלות שני בני אדם שהתמקדה בקבלת צווי עיקול ממקורות שונים וביצועם. המנהלים העסיקו מספר מורשים שהוציאו צווים והניחו שנוכחות שוטר בעיקול תגדיל את שיתוף הפעולה של החייב ותמנע חיכוכים מיותרים. בשל כך, הם צירפו שוטר לכל הליך עיקול.

להליך שכזה קיימים נוהלים מסודרים במשטרה, אך המנהלים איתרו שוטרים שהסכימו ללוותם באופן קבוע תמורת תשלום ישיר לכיסם וקבלת טובות הנאה. ארבעה שוטרים הואשמו והורשעו שניצלו תפקידם ולקחו חלק פעיל בעיקול. בנוסף שישה נאשמים נוספים, מנהלי ועובדי החברה הורשעו אף הם ונגזר דינם.

עזרן, שדינו החמור ביותר, הואשם שבין היתר עיכב נהגים בצד הדרך, נהג ברכבים מעוקלים וקיבל 100 אלף שקלים עבור "שירותיו" ומכשיר מירס. שני השוטרים הנוספים קיבלו תמורה נמוכה בהרבה ולכן עונשם קל יותר. השוטר הרביעי לא הורשע בשוחד.

בעניינו של עזרן קבע השופט לוי בפסק הדין כי "הנאשם ניצל את מעמדו כשוטר - האמון על אכיפת החוק - על מנת לבצע את העבירות. אין מדובר במקרה חד פעמי, אלא בהתנהלות שיטתית של נטילת שוחד ושל רמיסת הנהלים במשך כשנתיים. הנאשם פגע לא רק בחייבים שעמם בא במגע במסגרת הפעילות העבריינית, אלא גם בארגון שאליו השתייך - משטרת ישראל - ובתדמיתו".

"כמו כן, בתמורה לעבודתו בחברה כמשטרה פרטית קיבל הנאשם מהחברה תשלום מזומן בסכומים שהסתכמו בסכום גבוה מאוד של 100,000 שקל, לצד הטבות נוספות", הוסיף השופט, וקבע כי "עבירות השיבוש הפגיעה בפרטיות והסודיות מלמדות אף הן על הזלזול של הנאשם בערכים של שלטון החוק".

עו"ד ברק פרידמן, שמייצג את עזרן, אמר לאחר מתן גזר הדין: "אני חושב שעל פי קביעת גזר הדין ומנימוקיו ניתן בהחלט להבין עד כמה בית המשפט שקל בכובד ראש את הענישה ההולמת בנסיבות של אירוע זה. בית המשפט ראה לנכון לתת ענישה שתהיה בתחתית המדרג הענישתי ובכך ביטא בצורה ברורה את הנסיבות המורכבות שפורטו בפניו בעת הטיעונים לעונש, ובוטאו הלכה למעשה בעת גזר הדין. יש לזכור כי הנאשם לקח אחריות מלאה על מעשיו עוד בשלבים מוקדמים של ההליך".

כוחניות וסכסוך - המשחק המלוכלך של השופט אסף זגורי ועו"ס לחוק הנוער יעל לבר

יולי 2016 - מדובר בזוג הורים מסוכסכים לאורך שנים אשר רשויות הרווחה מעצימות הסכסוך בינהם ע"י מעורבות והטלת סנקציות על הורה זה או אחר אם בבהסדרי ראיה, או "טיפול". הקלף שבו אוחזים רשויות הרווחה באמצעות מערכת שופטים חותמת גומי כדוגמת אסף זגורי הוא שלשת ילדיהם של ההורים. "אם לא תשתפו איתנו פעולה (תצייתו לנו) ניקח לכם את הילדים" - זוהי המדיניות האלימה והתוקפנית של רשויות הרווחה.

כדי לשמור על הסכסוך לאורך שנים מקפידים עובדות סוציאליות ושופטי בתי משפט לענייני משפחה ונוער להטיל "עונשים" על ההורים בצורת הסדרי ראיה, טיפולים, הוצאות משפט, או פגיעה קשה במצבם האישי.

בהחלטתו מיום 24 ביולי 2016 תרם אסף זגורי את חלקו לסכסוך ע"י הכרזת הילדים כנזקקים תוך שהוא מייעד אותם לטיפולים פסיכיאטריים במרפאת בריאות הנפש. טיפולים אלו יבטיחו לרשויות הרווחה ולבתי המשפט אחיזה נוספת לאורך שנים במשפחה, כי מה יותר קל מלתמרן משפחה מוחלשת מכורה לסמים פסיכאטריים.

וכך כותב אסף זגורי בהחלטתו על הטיפול הפסיכיאטרי לילדים: "הסדרי הטיפול וההשגחה בקהילה כוללים הסדרי שהייה קבועים של הילדים אצל האב, המשך טיפול רגשי ומעקב פסיכיאטרי במרפאה לבריאות הנפש לאלמוני ופלמוני" ומדוע יטופלו בסמים פסיכיאטריים ממכרים? משום ש: "עולה כי מצבה של הבת אלמונית הוא החמור ביותר. מדובר בנערה בתחילת גיל התבגרות סובלת מבעיית גבולות, אך קשורה מאוד לאמה ונחווית "כסוערת" ביותר מבין הילדים לפי התרשמות המטפלת". אסף זגורי והעובדת הסוציאלית יעל לבר מנצלים בעיות נורמליות של גיל ההתבגרות לאחוז במשפחה ולסמם אותה בסמים פסיכיאטריים.

הטלת האחריות על ההורים

ההורים אלו שמגדלים את הילדים שרשויות הרווחה אוחזות בילדיהם לאורך שנים במתן טיפולים ומעורבות דרקונית בחייהם הם למעשה האחראים ע"פ תורתו של אסף זגורי: "הכרזת הנזקקות מגיעה לאחר ולאור הצבעת אי אמון שיפוטית ומקצועית באוטונומיה ההורית והיא מעניקה אפשרות לשימוש בכלים דרסטיים לגורמי טיפול ולבית משפט". אסף זגורי מתעלם ומטייח העובדה שהמשפחה כולה מתומרנת ע"י רשויות הרווחה כי העובדות הסוציאליות הן בעלות הכוח הדומננטי משום שביכולתם להוציאת את הילדים מחזקת ההורים בכל עת.

אסף זגורי ויעל לבר - ערמות של טיפולים ללא תכלית
בחלק נכבד של החלטתו משמיץ זגורי את ההורים ומאשים אותם בהכרזת הילדים נזקקים. הנזקקות היא הליך כי הילדים יועברו למשמורת המדינה. נשאלת השאלה מה הן התוכניות של זגורי ולבר לאחר הכרזת הילדים נזקקים? על כך משיב זגורי: "אין מי שמעוניין בקרב גורמי הטיפול והמקצוע להגיע להוצאת הקטינים מחוץ לבית האם והם זקוקים לה. עם זאת, וככל שיעלה על הפרק עניין זה, לא תוכל העו"ס לחוק הנוער לטעון בפני בית המשפט כי נשקלו כל החלופות ואמצעי הטיפול בתוך הקהילה ללא שאושרו בהליך זה". כלומר הכרזת הנזקקות נועדה להעניק לעובדת הסוציאלית כוח ללא שום פעולה אופרטיבית, ואולם הכוח של העובדות הסוציאליות מול ההורים הוא שמעמיק את הקרע במשפחה לאורך השנים, מדוע אם כן להעניק לעובדת הסוציאלית כוח נוסף ללא שום פעולה אופרטיבית הכרחית ומיידית.

סוף דבר

נוצר הרושם כי אסף זגורי שופט משועמם החליט ביחד עם עובדת סוציאלית יעל לבר "להתעלק" על משפחה לספק פרנסה למטפלים ועובדי רווחה ובתי משפט. כל כך הרבה כסף וזמן נשפך לחינם וידו המורעלת של זגורי נטויה

סגן ניצב יובל זיזי - דרכי רמיה במהלך חיפוש בבית האזרח

ספטמבר 2016 - סגן ניצב יובל זיזי ושוטרי מרחב מוריה מצפצפים על צווים שיפוטיים כדי לתפור תיקים לאזרחים. נגד סנ"צ יובל זיזי ושוטרי מרחב מוריה הוגשו תלונות למח"ש בגין וואנדליזם, ביזוי צווים שיפוטיים בחיפוש והחזרת תפוסים, גרימת נזק לתפוסים, שיבוש ההליך השיפוטי ע:י חיפוש בחומר מחשב בניגוד לחוק, ועוד...

חיפושים בלתי חוקיים - כשל מערכתי משטרת ישראל פרקליטות ובתי משפט

"חיפושים בלתי חוקיים - תופעה" , איתמר לוין , news1 , ספטמבר 2016

אבינור מצביע על פסקי דין חוזרים ונשנים בנוגע להפרות חוק בידי המשטרה בזמן חיפושים, ועל כך ששוטרים אלו לא משלמים את המחיר קובע: המציאות מחייבת פסילה שיטתית של ראיות אלו

ת"פ 4664-10-14, מדינת ישראל נ' איברהים אבו-טאלב / פס"ד

• האם השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה הוציאה צו חיפוש מבלי להכיר את הפקודה
• שופטת אפרת אייכנשטיין שמלה – תלונה בגין רשלנות בהוצאת צו חיפוש לחדירה למחשב
• תלונה נגד השופטת ג'ויה סקפה שפירא בגין הוצאת צו חיפוש לקוי
• שופטת אפרת אייכנשטיין שמלה - תלונה בגין רשלנות במילוי צו חיפוש וכתיבתו כלאחר יד
• סנ"צ יובל זיזי מרחב מוריה - תלונה למח"ש בגין ונדליזם, ביזיון צו בית משפט לחיפוש

שוטרים ביצעו חיפוש בלתי חוקי, בו עברו גם על הוראות החוק וגם על צו החיפוש הספציפי - קובע (25.9.16) שופט בית משפט השלום בתל אביב, שאול אבינור.

משטרת מרחב מוריה מציגה חיפוש בדירה




ביוני 2014 הוציא בית המשפט צו חיפוש לשלוש כתובות הקשורות לאיברהים אבו-טאלב, בחשד לעבירות סמי. השופט שמואל מלמד ציין במפורש בצו, כי החיפוש ייערך בפני שני עדים שאינם שוטרים, וזאת לפי הוראות החוק. החיפוש נערך בידי שבעה שוטרים, בראשותו של רס"ל רועי גולן, שגילו 28.4 גרם קוקאין ומשקלים אלקטרוניים.

• תלונה מוצדקת נגד השופטת דנה אמיר – הוציאה צו חיפוש בבית עיתונאית בלי לציין מס' תיק, מהות חשד והעילה למתן הצו

אבינור אומר, כי למעשה אין מחלוקת על כך שהחיפוש נערך שלא בפני שני עדים שאינם שוטרים, ובכך הופרו הן החוק הכללי והן הצו הפרטני. כמו-כן ברור, שלא הוסברו לאבו-טאלב זכויותיו בקשר לחיפוש, ולא תועדה הסיבה מדוע לא קוימה חובת נוכחות העדים. אבו-טאלב נחקר אגב החיפוש, בלא שהובהרו לו זכויותיו, והוא הודה באחזקת הקוקאין.

"מידת אי-החוקיות שנפלה בחיפוש דנא הייתה חמורה", קובע אבינור. מאחר שהסמים הם הראיה המרכזית נגד אבו-טאלב, הרי שמדובר באי-חוקיות היורדת לשורשו של התיק. העובדה שהצורך למצוא שני עדים שאינם שוטרים מטילה עומס על המשטרה, אינה סיבה להפר את הוראות החוק - הוא מדגיש.

עוד מציין אבינור, כי "התופעה של עריכת חיפושים ללא עדים הינה, למרבה הצער, תופעה שרירה וקיימת, ואף שכיחה למדי". הוא מונה עשרה פסקי דין מהשנים 2015-2014, בהם נדונו חיפושים כאלו, אך למרות כל זאת - "דומה כי הפרקטיקה המשטרתית לא השתנתה". לא מדובר בכשל נקודתי, מדגיש אבינור, אלא "במחדל מערכתי של אי-לימוד ואי הפנמת דרישות הדין והפסיקה לביצוע חיפושים בפני שני עדים שאינם שוטרים".

אבינור מוסיף ואומר, כי ביצוע חיפוש בלתי חוקי הוא עילה להליכים משמעתיים נגד השוטרים המעורבים בו - אך בפועל הדבר לא נעשה. גם במקרה הנוכחי, לא טענה המדינה שיש כוונה לנקוט בהליכים נגד גולן וחבריו, וגם לא נטען שהיה מקרה כלשהו בעבר בו ננקטו הליכים במקרים דומים. לכן, הוא מגיע למסקנה, אין מנוס מפסילה שיטתית של ראיות כאלו - כדי שהפרות הדין הכרוכות בחיפושים הבלתי-חוקיים לא יישארו ללא מענה.

"במקרים כגון דא הכלל יהא פסילת הראיה, כאשר רק בנסיבות חריגות, או בהתקיים אינטרס ציבורי כבד משקל, ניתן יהיה להכשיר את הראיה" - קובע אבינור. החלטות כאלו אינן נגד המשטרה, אלא מחזקות את האמון בה, הוא מוסיף. מציאות בה שוטרים מקיימים צווי חיפוש בצורה סלקטיבית - רק את החלק שנוח להם - אינה מתקבלת על הדעת במדינת חוק, מדגיש אבינור.

אבינור פסל את הסמים כראיה נגד אבו-טאלב ולפיכך זיכה אותו. בשולי הדברים הוא ציין, דוח החיפוש הסטנדרטי לכאורה לא עולה בקנה אחד עם הוראות החוק, והורה להעביר את פסק הדין ליועץ המשפטי של המשטרה. את המדינה ייצגה עו"ד ליה קוק, ואת אבו-טאלב - עו"ד עינת ברנע.