ינואר 2012 - רשויות הרווחה חטפו וממשיכות לחטוף תינוקות עם היוולדם בשם טובת הילד. בימי קום המדינה חטפו העו"סים ילדים ישירות מבתי היולדות ולהורים מסרי כי הוולד מת. בימינו חוטפים וסוחרים העו"סים בילדים בהליך שיפוטי חסוי ומושחת. פקידי סעד ועובדים סוציאליים מרשויות הרווחה מוכרים לציבור סיסמאות כגון "עבודת קודש" , "טובת הילד", "לתת לילד סיכוי", ואולם מתברר כי לאחר חטיפת הילד מהוריו בהליכים חאפלים הנעשים מאחורי דלתיים סגורות של בתי משפט לענייני משפחה ונוער הילדים מופקרים במסגרות חוץ ביתיות, פנימיות , אומנה, אימוץ ועוד. .
קלונם של רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער - נערות חוסות ברחו ממוסדות משרד הרווחה וסיפקו שירותי מין כדי לשרוד - מאי 2010 - לרשויות הרווחה ומערכת בתי משפט לנוער תקציבי עתק, כוח אדם, תשתיות של פנימיות משפחות אומנה מרכזי חירום, אולמות דיונים, מומחים, וחוק הנוער (טיפול והשגחה) מעניק להם סמכויות דרקוניות. עבודתם היא להביא לרווחת ילדינו, לאוכלוסיות החלשות. ולמרות הכל יתומי הרווחה מטלטלים במסגרות הרווחה במשך שנים, ומקבלים יחס משפיל ומבזה. לאן הולכים המשאבים? מהו סיפורם של הילדים שרשויות הרווחה ובתי משפט לנוער קרעו מביתם ומשפחתם?...
פשעי הרווחה - הילד הוכרז בר אימוץ סגור - ההורים לא ראו אותו יותר - מאי 2005 -שלא על פי סעיף 5 - לילי גלילי - הארץ - זהו סיפורם של זוג עולים לריסה ויבגני (שמות בדויים) שהרווחה הכריזו עליהם חסרי מסוגלות הורים ע"פ ה"בדיקות" וה"אבחונים" של הרווחה -'לריסה ויבגני, בביתם השבוע, כל מה שרצו לדבר עליו היה הילד שנלקח מהם. בעיקר חזרו ושאלו, מתי יחזור. בבית כמו הוקפא הזמן. הבית דל,...
ינואר 2012 - פלייליסט - הוצאת ילדים בכפייה מביתם ומשפחתם - רשויות הרווחה מוציאות מידי שנה אלפי ילדים מביתם בצו בית משפט ושולחים אותם לפנימיות, אומנה, אימוץ ועוד מסגרות חוץ ביתיות שונות ומשונות. ע"פ חוק הנוער פקיד סעד יכול להוציא ילד/ תינוק מביתו אם הוא סבור שיש לעשות כן. מאבק המשפחה נגד רשויות הרווחה קשה וכמעט חסר טעם מאחר ומדובר במערכת מושחתת הפועלת בדלתיים סגורות תחת מעטה סודיות. גורמי הרווחה החל ממטפלים, מאבחנים, פסיכיאטריים, פקידי סעד , עו"סים , ועדות החלטה , שופטי נוער ושופטי משפחה מדברים בשפה אחת ודברים אחדים לפי מה שפקיד הסעד מציג להם, ופועלים כארגון אוליגרכי לכל דבר.
צפו בפלייליסט על הוצאת ילדים מביתם
קישורים:
פולישוק - סאטירה על מערך הרווחה המופקר והמושחת - מדיניות משרד הרווחה מופקרת ומושחתת. מדובר במערך של פקידי סעד הזויים המפוזרים ברשויות המקומיות בעלי סמכויות וגיבוי מלא מהממונים ובתי המשפט לענייני משפחה ונוער. מערכת המשפט לנוער וענייני משפחה קרסה ופועלת ע"פ הבלי פיהם של פקידי סעד ועובדים סוציאליים ברשויות הרווחה...
השירות למען הילד - השיטות הבזויות ברשויות הרווחה לחטיפת ילדים מביתם ומשפחתם - הכתבה "השירות למען הילד פעל לערעור הקשר בין הילדים לאמם" , שוש מולה , ידיעות אחרונות - בפסק הדין מציינת השופטת כי השירות למען הילד עשה הכל כדי שלבית המשפט לא תישאר ברירה אלא להיעתר לבקשה למסור את הילדים לאימוץ. גורם משפטי בכיר: "השירות נמצא בבעיה. בשנה מוגשות 1,200 בקשות לאימוץ, בעוד שההיצע עומד על 70 בלבד". האומנם ממהר השירות להוציא ילדים ממשפחותיהם כדי לספק את הביקוש?...
מחדלי רשויות הרווחה בסיוע למשפחת סחיווסחורדר - בין פרזיטיות לפלגמטיות - אוקטובר 2011 - המקור - ערוץ 10 - סיפורה הטראגי של משפחת סחיווסחורדר שנפגעה בפיגוע טרור במסעדת סבארו ירושלים. רשויות הרווחה נכשלו בסיוע למשפחה. רשויות הרווחה היוו נטל על המשפחה בביקורי בית תוקפניים של עובדות סוציאליות אשר העלילו והרעילו נגד בני המשפחה. כאשר היה נדרש סיוע הרווחה בעניינים כגון סידורי קבורה להורים, העובדות הסוציאליות מצאו דרכן להעלם מהשטח ולא לתת ידם לסיוע. משפחת סחיווסחורדר קיבלה יחס קר גם מביטוח לאומי ומוועדת הרווחה בכנסת...
ינואר 2012 - עובדים סוציאלים ופקידי סעד מטעם הרשויות הם הצד המכוער והאלים במדינה דמוקרטית. הם מסמלים תאוות הבצע של עסקנים פוליטים, עמותות רווחה, פנימיות, אומנה, מטפלים ומאבחנים, שופטי משפחה ונוער רשלנים. מטרתה של העו"סית מטעם המדינה היא לנער אחריות המדינה מסיוע לחוסים, ילדים וקשישים ולהעבירם למלכ"ר תאב בצע עלום, תוך הרס התא המשפחתי. האמצעי המרכזי בו משתמשת העו"סית הוא הפצת הבלים דברי בלע והררי מילות ארס נגד החוסה ומשפחתו. מדיניות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער לתת לעו"סית את מלוא הגיבוי להשגת מטרותיה. .
. שלום, אני פקידת סעד מלשכת הרווחה. אני עובדת למען צוות לרכישת מוצרים של תעשיית פקידות סעד. קיבלנו דיווח ממקור אנונימי כי אתה מתעלל או מזניח את הילד שלך. נשלחתי לכאן כדי לחקור. יש לך רק את הזכות לשתף פעולה. התנגדותך חסרת כל ערך. ואין לך שום ברירה אחרת, אלא מלתת לי לעשות את עבודתי. אתה חייב לענות לכל שאלותיי. וחייב להגיד לי מה שאני רוצה לשמוע. אם אתה מתנגד או מסרב, אלך לבית המשפט, אקח מהשופט צו הרחקה, דבר שכמובן אעשה בכל מקרה. עדיף להיות בטוח מאשר להצטער כמובן. אתה תחויב ותוכרח לחתום על טפסים, כדי לתת לי את הזכות לעסוק בחקירותיי. כולל לדבר עם הרופאים שלך, מורי ילדך, מטפלי ילדך, או כל מי שנראה לי שיודע כל דבר עליך ועל משפחתך. אתה גם תחתום על טפסים שנותנים לי רשות לגשת לבתי הספר של ילדיך ולדבר אליהם ללא נוכחות הפרעה מהורים. אני יכולה להתייצב בכל שעה ללא הודעה מוקדמת ולקחת את ילדך. ללא כל הוכחות או ראיות של הזנחה. אתה כבר נמצא בידיי. ואני כבר לא סובלת אותך. אני יכולה לקחת את ילדיך ולגרום שלא תראה אותם יותר לעולם. מה אתה חושב על זה?! ולי אין כל אחריות אישית! ולא משנה כמה אני מחרבשת לך את החיים כי לי יש חסינות מכל תביעה, והשופט ישים את החתימת גומי שלו על כל נייר שאני חושבת להגיש לו, אז אין לך אפילו שמץ של סיכוי. אז איפה נתחיל? למה לא תגיד לי כל מה שאני רוצה לשמוע. בינתיים אחטט ואפשפש בביתך לחיפוש לענייני בטיחות על פי החלטותי. אני חושבת שאתה הורה גרוע ביותר. אתה מרביץ לילדך, נכון? 'לא' אתה אומר? אני ממש לא מאמינה לך. אקח את ילדך ואזרוק אותו למשפחה אומנת, ואז אגרום לך לקחת סדרה של בדיקות שכוללות: בדיקות סמים, אומדן פסיכולוגי, וקורסים להורות נכונה. כל ההצהרות של גורמים אלו יעזרו לי לתפור ולסלף את התיק שלי נגדך. ולא משנה כמה ומה שתנסה לעשות, לא יעזור לך כלום. אני רק אייצר ראיות אחרות לשימוש נגדך, ואמשיך להוסיף עוד ועוד ראיות נגדך. טוב, אני חושבת שזה מספיק להיום.
ינואר 2012 - מרכזי קשר רשויות הרווחה משמשים למפגשים בין הורים לילדיהם הנמצאים בטיפול ובהשגחת המדינה, כאשר פקיד הסעד סבור כי ההורה מהווה סיכון לילד באם יפגשו לבדם. אמנם בית המשפט (משפחה או נוער) קובע את הסדרי הראיה במרכז הקשר אך המדיניות היא שהשופט משמש חותמת גומי של פקידי הסעד. המפקחת על המפגש במרכז הקשר היא אותה פקידת סעד אשר כוננה את הליך ניתוק הילד מהוריו בתואנת סיכון הילד, היא מציגה את ההורים בפני בית המשפט, בפני ה"מומחים" וה"מאבחנים" הותיקים של רשויות הרווחה, בפני ועדת החלטה, תסקירים, בפני הילד עצמו ובפני כל אדם המעורב בענייני הניתוק. דבר זה נותן לפקידת הסעד כוח ויכולת להשפיע על המפגשים עצמם ולכוון את הליך ניתוק הילד מהוריו כרצונה. בהעדר יכולת של פקידת הסעד להביא תועלת אפקטיבית לילד לאחר שניתקהו מהוריו, פקידת הסעד "שופכת" את התסכולים שלה על ההורים כדי להצדיק את הניתוק שכפתה על המשפחה וגרמה לפירוקה. צפו בפלייליסט על תפקודן הלקוי המכוון של העובדות הסוציאליות בשמירת הקשר בין ילדים להוריהם. .
סיפור משפחת חביבי - שיטות הפעולה המעוותות של פקידי רווחה - רדיפות, עלילות, התעמרות... - משרד הרווחה מוציא מידי שנה כ-10,000 ילדים מביתם מסיבות אלו ואחרות. לפקידי הסעד ברשויות המקומיות אין זמן, לסייע למשפחה. משיקולים זרים אלו ואחרים פקידי הסעד מפרקים את המשפחה, צובעים את המשפחה בעלילות, ומפעילים מכבש לחצים באמצעות צווים שיפוטיים, רדיפות, ומעצרים. הילדים נלקחים לאחריות משרד הרווחה שם הם עוברים השפלות, התעללויות, סמים פסיכיאטריים ועוד - להלן סיפורם של משפחת חביבי שפקידי הסעד ברשויות השונות "טיפלו" בהם...
חדשות 2 - דצמבר 2011 - קשה להאמין שבתנאים הללו מתגוררת משפחה מבאר שבע. אם המשפחה מרותקת לכסא גלגלים, והיא וחמשת ילדיה חיים בבית בעוד הביוב השכונתי זורם בתוכו, חוטי החשמל חשופים בדירה, בתקרה יש חורים - וכל זה אחרי שיפוץ של חברת עמידר. "תנו לי למות", זועקת האם, "רק תעזרו לילדים שלי".
כך נראית הזנחה בישראל בשנת 2011. אילנה פילנצ'קו, אם חד הורית המרותקת לכיסא גלגלים, מתגוררת עם חמשת ילדיה במבנה הזה של הדיור הציבורי בבאר שבע. .
. הביוב השכונתי -- קשה להאמין -- פשוט זורם בתוך הבית. שני ילדים פונו לבית חולים בשנה האחרונה אחרי שנפגעו ממערכת החשמל הרעועה. כל הילדים ישנים בחדר אחד יחד עם האם, כיוון שבחדרים האחרים המים נוזלים מהחורים שבתקרה. בקירות -- חריצים ופתחים שגורמים לקור עז, המרצפות שבורות והצחנה חונקת.
לפני כשנתיים החלה חברת עמידר בשיפוץ הדירה, שהסתיים ממש בימים אלה. אלא שהשיפוץ, כפי שניתן לראות בתמונות, לא שינה בהרבה את התנאים התת-אנושיים שבהם המשפחה חיה "בא לי למות, אני מוכנה למות. רק שיתנו בית לילדים שלי", אומרת האם בכאב. "מה שהמדינה תבקש אני מוכנה לתת, רק תנו לילדים שלי לחיות". גם בתה של האם הנכה, מ' בת ה-18, כועסת מאד. "אני לא יכולה... אני נערה, אני רואה את חברות שלי יוצאות ונהנות... יום הולדת אני עשיתי בחדר של אמא שלי, בגועל עם כל הסירחון הזה", היא אומרת בבכי. "אני לא אביא חברות וחברים לבית המסריח הזה".
קבלן השיפוצים של עמידר מודה שהשיפוץ היה רשלני. "אני יודע, אבל השקעתי על מנת לעשות טוב, אבל מי שעשה את זה – צריך לשבור לו את הידיים.. מהכתף אפילו", אמר הקבלן בשיחה עם חדשות 2. "ככה לא עושים עבודה, בשום פנים ואופן לא".
הביוב השכונתי זורם בתוך הבית -צילום׃ חדשות 2
היום הגיעו לבית נציג של עמידר ונציגה של משרד הבריאות, שאמורה לקבוע אם הבית שעבר שיפוץ מתאים למגורי נכים. "לא יכולים לתת למשפחה לחיות פה, אין חלונות, אין אוויר, אין כלום... זה לא בית למגורים", אמרה לצוות חדשות 2 שהיה בדירה.
מחברת עמידר מסרו כי טרם הספיקו לבדוק את כל פרטי המקרה, אולם "החברה תבצע בדיקה מעמיקה ותיתן את הטיפול המיטבי לדיירת ולמשפחתה".
המצב הקשה שבו נמצאת משפחת פילנצ'קו ממחיש לצערנו תופעה רחבה, כפי שקבעו גם דוחות של מבקר המדינה, של טיפול לקוי של הרשויות ומשרד השיכון במשפחות המתגוררות בדיור הציבורי.
קישורים:
לשכת הרווחה רמלה הפקירה משפחה חסרת דיור - אמא ושמונת ילדיה לרחוב בגשם השוטף - נובמבר 2011 -אגף הרווחה רמלה - מדיניות משרד הרווחה בראשות שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון - השפלת אם ושמונת ילדיה קשי יום והפקרתם ברחוב בגשם השוטף. הכתבה בגשם השוטף: אם ו-8 ילדיה פונו מביתם ברמלה - משפחת גטנה מרמלה פונתה אמש מדירתה אחרי שלא עמדה בתשלומי המשכנתה. משרד השיכון והעירייה מגלגלים את האחריות מאחד לשני. האם וילדיה נותרו ללא קורת גג בתחילת החורף, ומקווים שמישהו ימצא פתרון למצוקתם...
הורים ומורים רבים דוחפים למתן ריטלין לילדים בעלי הפרעות קשב, אך יש גם מי שנפגע מהתרופה הפופולרית ותופעות הלוואי שלה. סטודנט מספר על הדיכאון שאליו נקלע אחרי שבסך הכל ביקש להתרכז טוב יותר בלימודים ובמבחנים
אני יושב במבחן מועד א' בקורס חוזר "חדו"א 2 להנדסת חשמל" ומחשבות רעות רצות בראשי בקצב מסחרר. אני מנסה להדוף אותן ולהתרכז במבחן, אך ככל שאני מנסה להתרכז יותר כך קצב הופעתן של המחשבות הולך וגובר.
ארבע שעות אני "מבלה" ככה, יד שמאל מסתירה את העיניים כדי שאנשים לא יראו שאני בוכה, ויד ימין עדיין מנסה לסיים את הבחינה. אף אחד בכיתה לא שם לב, לא הסטודנטים ולא הדודות החביבות שהשנים נתנו את אותותיהן בטווח הראייה שלהן.
עם תום הבחינה יצאתי החוצה. לפתע הרגשתי כאילו גרזן ננעץ בראשי וחצה אותו לשניים, מלווה בכאב שלא חשתי מעולם. אם ברק היה פוגע בי, זו בטח הייתה התחושה של מכת החשמל העצומה. זה היה השלב שבו הגוף והנפש לא יכולים לשאת את הכאב יותר.
חיפשתי מקלט לברוח אליו. ידעתי שיש לי תור שקבעתי לפסיכולוגית באוניברסיטה מבעוד מועד, וחיכיתי לראות אותה כבר, הפעם יותר מתמיד. זהו, אני לא יכול להמשיך להסתיר את הכאב שמלווה אותי בעוצמה חזקה בארבעת החודשים האחרונים, והיה ברקע כל חיי.
הגעתי לפגישה בחדר שאותו אני פוקד בתדירות בשלושת החודשים האחרונים, אך הפעם המצב שלי היה הרבה יותר קשה. לקח לפסיכולוגית כמה דקות לעכל את ההתדרדרות המהירה במצבי, וכנראה שזה היה קשה גם לה, כי ראיתי דמעות זולגות על לחייה. אני רגיל שאנשים בוכים לידי, אבל בדרך כלל בגלל שאני מצחיק אותם, ולא כי הם רואים שאני מרוסק.
הבנתי את חומרת מצבי: גרמתי לפסיכולוגית שלי לבכות, ואני חייב לבצע שינוי של 180 מעלות. הייתי רוצה להגיד שכך גם עשיתי, אבל כנראה שהסיבוב שלי היה של 360 מעלות, כי חזרתי לאותה נקודה. לקח לי כמעט שנתיים להשתחרר מכבלי הסבל, ולצערי זה קצת מאוחר מדי. כנראה שאצטרך לסחוב את הצלקות עוד כמה שנים טובות.
שמחת החיים דעכה
אז איפה הכול התחיל ואיך זה קשור לריטלין? "למדתי" למבחן עם חבר מהלימודים, הנוירולוג רשם לי כדור ריטלין של 20 מיליגרם, שהיווה עליית מדרגה משמעותית מה-10 מיליגרם שניסיתי לפניו. כדור העשרה מיליגרמים עשה לי רע: לא הצלחתי לישון במשך שלושה לילות, סבלתי מכאבי ראש ומעוד הרבה אזהרות שמצוינות כתופעות הלוואי שלו.
"ריטלין - לקח לי כמעט שנתיים להשתחרר מכבלי הסבל" (צילום: shutterstock)
כשלקחתי את כדור ה-20 מיליגרם הרגשתי לראשונה שאני מצליח ללמוד. אני, שאף פעם לא קראתי חצי ספר, ואפילו לא עמוד אחד שלם, שסוחב חיים בהם אני לא מבין איך אני שורד את המסגרות השונות: תיכון, מכינה, שני קולג'ים בניו יורק והדובדבן שבקצפת, הפקולטה להנדסה באחת האוניברסיטאות בארץ. אחרי כל המקומות שעברתי והייאוש שקשור בהם שקשה להסביר במילים, פתאום מצאתי את עצמי יושב ולומד ארבע-חמש שעות ברציפות, ההרגשה היתה מוזרה מדי עבורי.
הרגשתי שאני עושה משהו שאני לא אמור לעשות, כאילו שאני משתמש באיבר בגוף שאני לא אמור להשתמש בו. הריטלין אפשר לי גישה לאותו חלק במוח שבו אני לא אמור להשתמש. הרגשתי שמשהו "נפרץ" אצלי בראש, כאילו היתה לי פגיעה שכל החיים שכבה בשקט, עד שהריטלין ניער את העניינים. מאותו רגע יצאתי מהמסלול. שמחת החיים דעכה, נכנסתי לדיכאון והחיים שלי התחילו לקרוס.
בהתחלה הייתי די משועשע מהמחשבה שאני בדיכאון, כי זה נראה לי לא הגיוני לחלוטין. עברתי המון מקומות בחיים, ותמיד אמרו לי שמאז שהגעתי שמחת החיים עלתה בצורה גורפת. הייתי בטוח ביכולת שלי לעשות לאנשים שמח.
ארבעה חודשים עברו בהם לא הבנתי למה אני לא מצליח לחזור לעצמי. ככל שניסיתי לשמור על שגרת חיים בריאה, כך גבר קצב ההתרסקות, ולא הבנתי למה זה מגיע לי, ולמה אני לא מסוגל לצאת מזה.
כתוצאה מכך התרחקתי מהלימודים, וזה עזר לי לצאת קצת מהדיכאון. חשדתי שהלימודים עשו לי רע, אז לקחתי הפסקה גדולה וטסתי לחו"ל לכמה חודשים, וכשהרגשתי שאני חזק מספיק חזרתי לארץ. עם שובי חזרתי גם ללימודים, בתקווה שדברים יתנהלו טוב יותר. חשבתי שרק נסיבות חיי היו הגורם לסבל שלי.
"אנשי המקצוע לא ידעו מה עובר עליי"
כמה ימים אחרי שחזרתי לקחתי ריטלין שוב, בהמלצת נוירולוג. מרגע שעשיתי את זה ההחלמה שלי התפוגגה תוך שניות. מאז אני חי עם כאבים ולחצים שקשה לי להסביר. הקוגניציה, הזיכרון וגם הריכוז שלי נפגעו, ואני תקוע בשלב בו אני מנסה לגשר על הלחצים. אני פוקד מדי שבוע בשנתיים האחרונות המון אנשי מקצוע שונים, מוציא על כך עשרות אלפי שקלים ובינתיים ללא הועיל.
אחריי שנתיים בהן אני מנסה בעצמי להרכיב את הפאזל של חיי, לפני חודשיים שלפתי זיכרון מתהום הנשייה שעשוי להיות קשור למה שעובר עליי. כשהייתי בן שלוש שיחקתי בחוטי חשמל, התחשמלתי ואיבדתי את ההכרה. מאז העולם נראה לי שונה במקצת. אני רגיש יותר לסביבה, לאור, לקול, לריח וגם לאנשים.
אני רוצה לסיים את הטור במסר אליכם, הקוראים. לאורך הטיפול נחשפתי לאטימות גדולה והכנסתי לגוף שלי המון דברים שעשו לי רק רע, ללא סיבה. לא נתקלתי באיש מקצוע אחד שיכול היה בבירור להגיד מה עובר עליי.
לקיחת הריטלין אפשרה לי לשבת ללמוד, אבל אם הגוף שלי תמיד הגן עליי כשלא אפשר לי לעשות זאת לפרק זמן ארוך, כנראה שהיתה סיבה טובה לכך. מה שקרה לי יכול לקרות גם לילד שלכם. אם הוא מתלונן שמשהו מציק לו, או שאתם רואים שיש לו בעיה להשתלב בחברה, תקשיבו לו, לפני שאתם פונים אל מערכת החינוך או הרפואה הציבורית שיעשו זאת עבורכם. הוא קודם כל הילד שלכם. .
גננות רוצות שקט בגן והן להוטות מידי לשלוח ילדים לפסיכיאטרים - הכתבה "ברוב קשב" מירב שלמה מלמד , ידיעות תל אביב , חינוך , 26.03.2010 - ב- 2009 נרשמה עלייה של כשבעה אחוזים בהפניית ילדים עד גיל שש למכוני אבחון של הפרעות קשב וריכוז. ד"ר אורלי נקר: מדובר ב"הפניית יתר" מצד גננות למכונים...
הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה - ד"ר איתן חבר - חוות דעת פסיכיאטרית "מקצועית" ואלימה - ע"פ המשתמע מתעודת הרופא הפסיכיאטר איתן חבר כיוון לתייג את הנבדקת כבע"ח ללא הבנה שיפוט או רגשות, שאינו מבין מה נעשה סביבו ויש להרעיל אותו בריספרדל וסמים פסיכיאטרים אחרים עד סוף ימיו, ולכלוא אותו באחד המוסדות הפסיכיאטריים לתשושי נפש. בעוד הנבדקת באה אליו בהנחיית לשכת הרווחה בת ים לחוות דעת למינוי אפוטרופוס בלבד. חוות הדעת של הפסיכיאטר איתן חבר הייתה מנותקת מהמציאות...
