יום רביעי, 4 בפברואר 2009

טיפול בחסות רשויות הרווחה - "מטפל" הרווחה רום הראל ניצל את מצוקתה של הנערה בת 14

מדובר בנערה בת 14 שעברה פגיעה מינית שהחלה בגיל 13 שנה ובעקבותיה הוכנסה למרכז חירום לטיפול בנערות בסיכון, שם שהתה במשך חצי שנה. בתחילת 2007 השתחררה הנערה, הוחזרה לביתה והייתה אמורה להיכנס לטיפול פסיכולוגי שיתמוך בה וישלב אותה במסגרות התקינות. הנערה נפגשה עם פסיכולוגית בישוב בו הם גרים, אך לאחר מס' פגישות החליטו לחפש משהו אחר והגיעו למטפל אלטרנטיבי (רום הראל), בעקבות המלצות אישיות שקיבלו מאחותה ובן אחותה של אמה של המתלוננת, שטופלו ע"י המטפל.

לטענת אבי הנערה דרך הטיפול של המטפל התאפיינה בקשר רציף שבא לידי ביטוי ב-24 שעות טלפונים מכל הסוגים בכל אמצעי המדיה, אינטרנט ומסנג'ר, כאשר המטפל נתן למתלוננת כלים כי לא הייתה לה יכולת להתקשר. המאפיינים של הטיפול היו הסתה נגד ההורים ומערכות הרווחה, כאשר המטפל הציג עצמו כאחד שיודע הכל, תמיד זמין ונותן מענה.
הורי הנערה הרגישו שההליך הטיפולי לא מוביל לשום מקום, הודיעו למטפל שיפסיק את הטיפול, אך דבר לא עזר והפגישות המשיכו בסתר למרות הנחיית ההורים והפסקת התשלום למטפל. פעילותו של המטפל התבצעה עם המון מניפולציות, תוך שהנחה את הנערה והשתלט עליה. הנערה הייתה נעלמת למס' שעות או למשך הלילה ונערכו חיפושים אחריה תוך פניה למשטרה והגשת תלונות על היעדרותה.
ביולי 2007 הוציא בית משפט לנוער צו הרחקה למטפל ע"פ בקשת הרווחה אשר טיפלו בנערה, אך הצו לא כובד. המטפל המשיך להיפגש עם הנערה וגם קיים עמה יחסי מין.
המטפל ניצל מינית את הנערה והפך אותה לשבר כלי - אילוסטרציה
השופט יצחק שמעוני, ס. נשיא בית משפט השלום ירושלים בתיק פ 004303/07 מיום 26/08/2008 כתב בגזר הדין: "... על כל מטפל נאסר בתכלית האיסור, לנצל את מעמדו ולפי כל קוד אתי נאסר עליו ליצור כל מגע גופני עם המטופל. ... מדובר בקטינה שעברה אונס ופגיעה נפשית, אשר הגיעה לטיפול במצב משברי ובעצם ה'טיפול' החריף והסלים מצבה לאור כמות הפגיעות בה. לא מדובר ביחסים שוויוניים שהרי עניין לנו בגבר בן 49 שנה ומטופלת בת 14 שנה ... חשוב להבהיר כי מטפל נתפס על-ידי המטופל כמושיע וכמקור הצלה ובטחון, המטופל יוצר יחסי תלות במטפל מתוך הנזקקות והמצוקה בה הוא נתון בעת פנייתו לעזרה. הוא נחשף בפני המטפל מתוך האמון המלא שנתן בו. הנאשם גרם נזק רב לנשמתה של הקטינה, ביכולתה לסמוך על אחרים, במקום לסייע לה הפך אותה לשבר כלי. אין ספק, כי הליך הטיפול העתידי בה יהא קשה ביותר, שכן האירועים הקשים שחוותה מהווים עבורה משא כבד שלא בנקל ניתן לרפאו. .... על בית המשפט להעביר מסר חד משמעי לכל מטפל, בין אם מדובר במטפל 'אלטרנטיבי' ובין אם בפסיכולוג או אחר, כי חציית גבול ושבירת הקוד האתי בין תוך ביצוע עבירות מין חמורות, דינו מאסר בפועל לתקופה ממושכת".
הנאשם (המטפל) נענש במאסר בפועל של 6 שנים.

נקודות:
  • האחריות המערכתית על האירועים הקשים שעברו על הנערה הם של שירותי הרווחה אשר פיקחו עליה וקבעו את טיפוליה ע"י צווי בית משפט, ו/או הנחייה.
  • למרות הכלים הרבים הניתנים בידי שירותי הרווחה: צווים שיפוטיים, מרכזי חירום, הכוונה ושליטה על הטיפולים ללקוח ועוד. שירותי הרווחה כשלו בטיפול בנערה והביאו אותה למצב של שבר כלי.
  • ישנם מטופלים של רווחה העוברים כל מיני טיפולים אלטרנטיביים לא בדוקים ולא ידועים לאקדמיה.
קישורים:

יום ראשון, 1 בפברואר 2009

סיוט במוסד מסילה של משרד הרווחה

השפלת נערות במעון "מסילה"
מבוסס על כתבה מערוץ 10 - דצמבר 2007. במוסד מסילה של משרד הרווחה ליד ירושלים שוהות ע"פ צו בית משפט כ- 70 נערות בסיכון. נערה בת 15 השוהה במוסד, טוענת כי במוסד מתעללים ומשפילים את הנערות, היא מרגישה בגיהנום. ניסו לשרוף את המוסד שלש פעמים. הנערות באו למוסד מרקע קשה אולם ע"פ מה שהן מספרות נראה כי הן רק מתדרדרות. הנערה מספרת על אירוע פיסי (בכוח) של הכנסת חניכה לעונש בכוח ל"חדר הבטוח" ע"י 3 מדריכים. מדובר בחדר אטום, 4 קירות עם מיטת מתכת מחוברת לרצפה. הנערה בת ה-15 וחצי נכלאה בחדר 17 שעות. הנערה הייתה בבית חולים בעקבות פציעה וכשנסתיים הטיפול העדיפה להיות במעצר מאשר לחזור במוסד, אולם הוחזרה ע"פ צו בית משפט. הנערה חרדה לגורלה במוסד.
.

.
 

סיפורה של שירן סוטירין - שברחה ממעון מסילה והסתתרה 4 שנים מהשלטונות 

כתבה נוספת על מעון "מסילה" הוא סיפורה של שירן סוטירין אשר ברחה מהמעון בגיל 14, ולאחר 4 שנים שהסתתרה כדי לא לחזור למעון, הופיעה במשטרה כי פג תוקף צו בית המשפט לכלוא אותה במעון "מסילה". הצו היה בתוקף עד ששירן תהה בת 18. רב פקד יואב בר מספר כי ישנם עשרות בריחות של נערות חוסות ממעון "מסילה". רפ"ק בר מספר כי פגש את הנערה (כשהיא בת 18) ומדובר בנערה "מדהימה ... עם הרבה שכל בקודקוד, בחורה שלקחה את עצמה בידיים לומדת הרבה שפות, התחילה ללמוד קרימינולוגיה ... בריאה שלמה בנפשה ובגופה ... השינוי שחל בה היה מקצה לקצה" (כוונתו שפגש נערה שונה לחלוטין מסיפורי הבדים שסיפרו לו גורמי הרווחה). רפ"ק בר מוסיף כי הנערה נשלחה ל"מסילה" עקב נסיבות טרגיות, לא עקב מעורבות בפשע.
.

.
בכתבה "לעצור את כליאת בני הנוער" כותבת פרופ. אסתר הרצוג: "מהיכרות שהייתה לי עם נערה אחרת, שאף היא הואשמה בכך שהיא 'מסתובבת (ואולי שוכבת) עם גברים' אני מניחה שההסבר שניתן לבית המשפט על ידי פקידת הסעד הוא שיש 'להגן על הנערה מעצמה'. במקרה זה שהכרתי, אמה של הנערה, שהייתה מסורה לה מאוד, הואשמה בכך שאינה מסוגלת להשגיח עליה כראוי. זאת על אף שמשרד הרווחה מסר להשגחתה כמה ילדים, כולל ילדה עם תסמונת דאון. גם היא ברחה מהמוסד שבו נכלאה ("צופיה"). סיפוריה על שיטות החינוך שם היו דומים לאלו שפרסמה אורלי וילנאי על "מסילה" בערוץ 2 ובכתבה של בילי מוסקונה לרמן על "צופיה" במעריב. כשברחה מהמוסד נאנסה ואז נתפסה ואושפזה במוסד לחולי נפש (משם כנראה קשה יותר לברוח). היא שוחררה מהמוסדות לאחר כשנתיים, כשהיא שבורה ורצוצה ....

לפי דו"ח שמסר שר הרווחה, בשנים 2002-2006 הוצאו מביתם בצו בית משפט 1,001 ילדים בבאר שבע, 2,098 בירושלים, 1,946 בתל אביב. איך יתכן שהחברה כולה לא מזדעזעת מהעובדה ששיעור כה גבוה של צעירים וצעירות מוצאים מבתיהם בכפייה ונכלאים בניגוד לרצונם במוסדות? למה ממשיכה להתנהל באין מפריע מדיניות דרקונית של כליאת בני נוער בתנאי בידוד, סטיגמטיזציה, השפלות והתעללות ושבעקבותיה רבים מפתחים קריירה של שוליות חברתית ועבריינות? למה הרצח של ילדה אחת על ידי הוריה מרעיד את אמות הסיפים במדינה, אך דעיכתם (ולעתים גם מותם) של ילדים רבים מתרחש בשקט מפחיד כבר עשרות שנים ושומרי הסף של המוסר החברתי שותקים? למה שותקים ארגוני הנשים ואינם זועקים את זעקת הנערות? איפה ארגוני זכויות האדם שמתעלמים לנוחיותם מהפשע של ארגוני המדינה נגד החלשים ביותר בחברה? איפה הארגונים למען ילדים, שנלחמים בחירוף נפש נגד הורים "מזניחים" ושותקים מול מדינה שכולאת ומתעללת בילדיה? איפה יפי הנפש שמקימים ועדות לשיפור החינוך של ילדי ישראל אך מתעלמים באדישות מגורלם של עשרות אלפי ילדים?

זה די קל, כי בסך הכל מדובר ב'שבבים אנושיים' שניתזים מסחר בילדים. זהו סחר בבני אדם שמאפשר למלא מוסדות לטובת "יזמים חברתיים" שזכו במכרזי "טיפול בקטינים בסיכון", לטובת גילדות של 'פרופסיונאלים' ושל אנשי מינהל ותחזוקה רבים מאד שנשכרים ממנו להפליא. זה סחר מפתה שאין עליו שום עונש, כי מדובר ב'ילדים של אנשים שקופים' חד-הוריות, עולים חדשים וסתם עניים. ילדיהם משמשים מטרה נוחה לסוחרי ילדים ולתומכיהם במעגלי התקשורת, ההון והשלטון, בחברה שמתיימרת לדאוג ולטפח ילדים אך משתמשת בהם כאחרונת כנופיות הפושעים
. ".

דוח מבקר המדינה 2008 על רשות חסות הנוער - טיפול והשגחה לקויים במעון מסילה תוך סיכון הנערות החוסות

מעון "מסילה" הוא מעון מקיף לנערות בנות 13-18 השוכן במושב אורה, בפאתי ירושלים. המעון יכול להכיל 46 נערות בשתי קבוצות מגן ושתי קבוצות קידום.
באוגוסט 2007 פנה מנהל מעון "מסילה" להנהלת המשרד וציין כי איכות הטיפול וההשגחה שלהם זוכות החוסות מידרדרת במהירות בשל המחסור במדריכים, וכי "חברי הנהלת המעון, כולל אני עצמי, מעריכים שקריסת המערכות קרובה מאוד. היא יכולה ללבוש צורות שונות: מרד של קבוצת חניכות, אירוע חמור של אלימות או של פגיעות עצמיות, או נטישה של מדריכים".
תחזיתו הקשה של מנהל המעון התממשה כארבעה חודשים לאחר מכן. בדצמבר 2007 אירעו במעון "מסילה" שני אירועי התפרעות והצתות שגבלו בסכנת חיים: ב-23 בדצמבר כמה נערות ששהו במועדון השתוללו, שברו והציתו חפצים. במועדון פרצה דלקה ושלוש נערות נפגעו בגינה ופונו לטיפול רפואי. למחרת בערב התחוללה שוב מהומה ובמהלכה כמה נערות הציתו חפצים וגרמו לדלקה. שש נערות ומדריכה פונו לבית חולים עקב שאיפת עשן. ...
הצעדים שנקטה הנהלת הרשות (חסות הנוער) לא פתרו את מצוקת התפעול של המעון. במאי 2008 פנה מנהל המעון לשר הרווחה וציין כי "במעון מסילה... קרובה מאוד קריסת מערכות כללית... אני מבוהל מהאסון המתרחש לבוא. איני מצליח להבין כיצד הנהלת המשרד שלי אדישה לכך שחוסות הנמסרות לאחריותנו בצו 'טיפול והשגחה' מקבלות טיפול והשגחה ברמה מחפירה".
במאי 2008 הגישה הוועדה את ממצאיה. היא ציינה כי הסיבות העיקריות לאירועי ההצתות במעון היו מחסור במדריכים ובעובדים סוציאליים שגרם להידרדרות באיכות הטיפול בחוסות ולהיענות פחותה לצורכיהן; מחסור בשעות שבהן מועסק פסיכיאטר במעון אף שחלק ניכר מהחוסות מטופל בתרופות פסיכיאטריות; היעדר ייעוץ וטיפול פסיכולוגי לחוסות אף שחלק ניכר מהן נפגעות טראומות מיניות ואחרות; היעדר מפקחת מחוזית על הטיפול שהייתה אמורה לפקח על עבודת העובדים הסוציאליים ועל התהליכים הטיפוליים הפרטניים הניתנים לחוסות. הוועדה המליצה, בין היתר, לאייש את כל תקני המדריכים; להגדיל את מספר המשרות של העובדים הסוציאליים שנקבע בתקן ולאייש את כל המשרות האמורות; לתגבר את הצוות הטיפולי בפסיכיאטר ובפסיכולוג; ולהגביר את הפיקוח על הטיפול הפרטני בחוסות.
במועד סיום הביקורת, אוגוסט 2008, יותר משנה לאחר שהחל מנהל המעון להתריע על הסיכון הנשקף לחוסות ושמונה חודשים לאחר שאירעו האירועים הקשים במעון ולאחר התרעות חוזרות ונשנות של הממונה ושל המפקח על המעונות במחוז על הידרדרות המצב במעון ועל תוצאותיה - גרמה מצוקתו התפעולית של המעון לכך שהוא יהיה נתון בסכנת סגירה. רוב המלצותיה של ועדת הבדיקה אשר בחנה את האירועים במעון לא יושמו, חלקן בשל ההמתנה לפתרון בעיית ההעסקה של כוח אדם במעונות הממשלתיים (סוף ציטוט דוח מבקר המדינה 2008)

אודליה חביבי מספרת על מעון מסילה של משרד הרווחה
 


נקודות:
  • ישנן נערות שנשלחות למעון "מסילה" ע"פ צו בית משפט ונמצאות שם בהסגר מבלי שיש להן מעורבות פלילית כלשהי.
  • ישנן נערות שנשלחות למעון "מסילה" ע"פ צו בית משפט ונמצאות שם בהסגר כשהן בריאות בנפשן וגופן.
  • משרד הרווחה מציג את החוסות במעון בצורה שלילית.
  • נערות חוסות במעון "מסילה" עוברות השפלות.
  • מידי שנה בורחות עשרות נערות ממעון "מסילה".
  • משרד הרווחה שולח למעון מסילה נערות ע"פ צו בית משפט ואינו מספק להן את המענה הנדרש ומסכן אותן.
קישורים:

יום שבת, 31 בינואר 2009

בית משפט לענייני משפחה - עומס על שופטים

בדו"ח נציבות תלונות על שופטים לשנת 2007 - פרק 13 נרשם על העומס בבתי משפט לענייני משפחה: "גורם מרכזי שיש לתת את הדעת עליו הוא העומס הכבד המוטל על כתפי השופטים המכהנים בבית משפט לענייני משפחה. לפי נתוני הנהלת בתי המשפט, בשנת 2007 התמודדו 44 שופטים בערכאה זו עם 185,314 תיקים עיקריים ותיקי משנה (לרבות בש"אות - בקשות שונות אזרחיות) שנפתחו במהלך השנה או היו במלאי בשנה קודמת. חלק משמעותי מן העומס נובע מכך שרוב התיקים נדונים לגופו של עניין ובית המשפט אינו נוהג ליתן פסק דין בהעדר הגנה. כמו כן, ישיבת הקדם המשפט בתיק משפחה היא בדרך כלל ממושכת ומורכבת בשל השתתפותם של של בעלי הדין עצמם בדיונים והניסיון להביאם להסכמות בעניינים שונים."

עומס תיקים בבתי משפט לענייני משפחהע"פ דו"ח חציון ראשון לשנת 2008 של רשות בתי במשפט, נפתחו בבתי משפט לענייני משפחה 58,531 תיקים חדשים בשנת 2007, כלומר כ- 1300 תיקים חדשים לשופט בשנה.

בבתי משפט השלום נפתחו בשנת 2007, 425,119 תיקים חדשים ל- 373 שופטים בבתי משפט אלו, כלומר כ-1140 תיקים חדשים לשופט בשנה.
נתונים אלו מראים כי שופט בית משפט לענייני משפחה עובד בעומס הגבוה מזה של שופט בית משפט השלום. בנוסף יש לזכור כי אין כמעט פיקוח על בתי משפט לענייני משפחה, הדיונים מתנהלים בדלתיים סגורות, וישנה גמישות בראיות והוכחות. הדיון המשפטי בבתי משפט לענייני משפחה אמור להיות ארוך יותר ומורכב יותר שהרי מדובר בגורלה של משפחה לאורך שנים.

יום שישי, 30 בינואר 2009

משרד הרווחה - פינוי מיידי קולקטיבי של נוער בסיכון - מעון "נופית"

במאמר "משרד הרווחה נלחם על גבו של הנוער בסיכון" של מרב דוד , NRG מה- 21/1/2008 מסופר על נוער בסיכון במעון "נופית" אשר הוחלט ע"י משרד הרווחה לפנותם במפתיע מהמעון בעקבות דיווחים על תנאי הזנחה קשים. הנערים שהיו חרדים לגורלם התבצרו במקום וסרבו להתפנות. מעריב חשף מכתב שכתבה הנהלת חסות הנוער לנשיאת בית המשפט לנוער. במכתב מבקשת החסות לא להעביר יותר נערים למעונות הממשלתיים, משום שלדבריה, במצב כוח האדם הנוכחי השהות במעון מסכנת את הנערים יותר מהרחוב. בדיון של ועדת הרווחה בכנסת מספר ימים לאחר מכן הוחלט כי משרד הרווחה ועמותת נופית, המפעילה את המעון, יפעלו למצוא פתרון הולם לנוער החוסה במקום.
כעבור חצי שנה ביולי 2008 הוחלט לסגור את המעון עוד לפני שמשרד הרווחה השלים את הליכי המכרז לפתיחת מוסד חלופי.
פנימיה מבט מבחוץ - אילוסטרציה
ניגוד עניינים - הבעיה של העדפה להעברת נוער בסיכון לפנימיה הנה ייחודית לישראל, ונובעת בעיקרה כי פקיד הסעד העובד קהילה הוא המחליט על טיפול בקהילה או העברת הנער לפנימיה. במצב זה נוצר ניגוד עניינים שהרי אם יחליט פקיד הסעד על טיפול בקהילה, תהיה לכך משמעות תקציבית של הקהילה אליה פקיד הסעד כפוף, והוא עלול ל"הינזף" ע"י ראש העיר. ניגוד עניינים נוסף הוא היותו של פקיד הסעד מונחה מקצועית ע"י משרד הרווחה שהוא הגוף האחראי על הפנימיות. קיימת גם בעיית שייכותו של פקיד הסעד לאיגוד העובדים הסוציאליים שהוא גוף של ההסתדרות המפעילה וועדי עובדים של הפנימיות (ראה פרשת גיל עם)
.
הועלה כי הנהלת המשרד, שהחליטה לסגור את מעון "נופית" בתוך שבועיים (עד לסוף ינואר 2008) ולהעביר את החוסים למעון "נווה חורש", לא הביאה בחשבון את ההשפעות האפשריות על החוסים ולא בדקה אם החלופה להשמתם ישימה. ואכן התברר כי חוסי מעון "נופית" נקלעו למשבר קשה לאחר שהוחלט לסגור את מעונם וכי מעון "נווה חורש" לא היה מסוגל לקלוט את חוסי מעון "נופית". יתר על כן, מאחר שמעון "נופית" היה המסגרת היחידה ששימשה חלופת מעצר לבני נוער יהודיים, מסוף ינואר 2008 לא סיפק משרד הרווחה שירות חיוני זה לזקוקים לו מקרב אוכלוסייה זו.

"משרד הרווחה נלחם על גבו של הנוער בסיכון" של מרב דוד , NRG מה- 21/1/2008
"משרד הרווחה נלחם על גבו של הנוער בסיכון" של מרב דוד , NRG מה- 21/1/2008
 נקודות:
  • קיימים מעונות ממשלתיים לנוער אשר השהייה בהם מסוכנת מהשהייה ברחוב.
  • משרד הרווחה על כל העובדים הסוציאליים שבו לא מצא דרך ראויה לפינוי המעון בינואר 2008.
  • ההחלטה של משרד הרווחה על פינוי המעון היתה פזיזה ללא התחשבות בטלטול שיעבור על השוהים בו.
  • בתי משפט שולחים נערים למעונות למרות שעדיפה הישארותם בקהילה.
  • קיים ניגוד עניינים בהחלטת פקיד הסעד על טיפול בנוער בקהילה או השמתו במסגרת חוץ ביתית.
  • הנהלת משרד הרווחה, שהחליטה לסגור את מעון "נופית" בתוך שבועיים (עד לסוף ינואר 2008) ולהעביר את החוסים למעון "נווה חורש", לא הביאה בחשבון את ההשפעות האפשריות על החוסים ולא בדקה אם החלופה להשמתם ישימה. ואכן התברר כי חוסי מעון "נופית" נקלעו למשבר קשה לאחר שהוחלט לסגור את מעונם
קישורים:

יום חמישי, 29 בינואר 2009

בית הדין הרבני הוציא ב"מחטף" והליך פגום מיסודו את הילדה בת תשע וחצי מחזקת האם לחזקת האב

במאמר: "משפט השבת נוסח בית הדין הרבני" - שמעון איפרגן, מעריב מה- 29/1/2009 מתואר משפט בבית דין רבני שבו החליטו הדיינים להעביר את הבת, ילדה בת תשע וחצי מחזקת האם לחזקת האב. הכתבה מתארת סיטואציה קשה של אמא הבאה עם בתה לדיון בבית הדין, האב הציג בפני הדיינים חומר על גרושתו, אותו סירב לחשוף בפניה. הדיינים חוקרים את הילדה לבדה באולם במשך שעה וחצי על יחסיה עם הוריה ואורח חייה. הדיינים מחליטים להעביר במקום את הבת לחזקת האב, למרות המלצת תסקיר הסעד כי טובת הילדה להיות בחזקת אמה. האם נקראה לאולם וכשהדיינים מודיעים לה על החלטתם, היא כפי הנראה נכשלת בתגובתה. הדיין מוציא נגדה צו מאסר לשבועיים, והיא מובלת למאסר אזוקה ע"י שוטרים לעיני בתה, הנלקחת ע"י האב.

בית משפט בדלתיים סגורות
בג"צ - הדיינים הוציאו את הילדה ב"מחטף"בית המשפט העליון מתח (יום ד', 27.5.09) ביקורת קשה על בית הדין הרבני שהוציא תוך מחטף ובהליך פגום, ילדה ממשמורת אמה. בית המשפט העליון החליט להותיר את ההכרעה בדבר המשמורת בידי בית הדין הרבני ואף הורה לו להקדים את הדיון במשמורת לסוף שנת הלימודים, יוני 2009.
בהחלטה מתחו ביקורת קשה על התנהלות בית הדין הרבני בפרשה. השופט אליקים רובינשטיין כתב כי הוצאת הילדה מהמשמורת של האם המעוגנת בהסכם הגירושין בעייתית, אך לא פחות מכך, האופן שהדבר נעשה "בבית הדין, בגדרי דיון - כמעט מרגע למשנהו". הוא ציין את מצבה הנואש של הילדה לנוכח סכסוכי הוריה כעולה מחוות דעתה של פקידת הסעד שציינה כי "זעקת הילדה עולה השמיימה". מן הראוי שהדיינים יקשיבו לילדה, שהיא כבת עשר בטרם יקבעו בידי מי תהיה המשמורת, שכן "ראוי קולה שיישמע", כתב רובינשטיין. בהחלטה הדגיש כי לפי שעה, החליט שלא לנקוט בצעדים קשים יותר בהם הוצאת הילדה מהוריה לפנימייה והסדרת הסדרי ראייה להורים או שקילת ייצוג נפרד לילדה. כל אלה, כתב, "הם מוצא אחרון ולא פשוט - שאנו מתפללים שלא להגיע לכך".
.גם השופטת אילה פרוקצ'יה מתחה ביקורת על דרך הוצאת הילדה בידי הדיינים מחיק אמה, "בהינף יד בלא בחינה כוללת של משמעות הדבר ובלא ניסיון לפתור את הקושי שעלה בשאלת החינוך בדרך שתמנע את עקירת הילדה מסביבת גידולה וחינוכה אצל אמה מזה 9 שנים". השופטת ציינה כי מחוות דעת של פקידת הסעד, האם שימשה משמורנית תקינה לילדה, "נשאה בנטל גידולה מאז נולדה, דאגה לכל מחסורה ונתנה לה חום ויציבות של בית".

הליך הוצאת הילדה ממשמורת האם היה לדברי השופטת "פגום מיסודו. העברה חד-צדדית של הילדה מידי האם לידי האב למרות המלצת פקידת הסעד... בלא בדיקה מקפת בדבר השפעת צעד כזה על שלומה של הילדה. הוצאת הילדה ממשמורת אימה בלא התראה מוקדמת ובלא דיון מקצועי מעמיק ואחראי הם בבחינת מהלך קשה ומוטעה שהיה עשוי להיות מושא להתערבות שיפוטית של בית משפט זה".

השופטת כתבה עוד כי בעת שבית הדין ישקול בנוגע למשמורת "ראוי שיינתן משקל הולם לדברים שנאמרו בפסק דין זה באשר לפגם המהותי שנפל בהוצאת הילדה ממשמורת אמה וכן בדרך בה נעשה הדבר, ולצורך בתיקון העוול והפגיעה שנגרמו לילדה ולאם כתוצאה מפעולה זו".
בג"צ 1034/09.
.
התיאור הקשה לעיל הוא אופייני לבתי דין רבניים, לבתי משפט לענייני משפחה, ולמערכת הרווחה:

  • האמא של הילדה כפי הנראה ללא עבר פלילי כלשהו ולא בעיה פסיכיאטרית ידועה, סביר שהיא אמא מסורה וטובה אשר גידלה ילדה עד לגיל 9 וחצי בצורה מופתית.
  • בית הדין הרבני (באותה מידה בית משפט לענייני משפחה, פקידת סעד, או ועדת החלטה) על סמך חומר שראו ו/או שמעו, מחליט בדיון ב"דלתיים סגורות" רחוק מהביקורת הציבורית להעביר את הילדה מחזקת האם לחזקת האב.
  • מימוש ההחלטה הוא במקום ללא הכנה סוציאלית כלשהי לאמא או לילדה או לאב.
  • האמא כפי הנראה נכשלת בתגובתה ונאסרת באזיקים על כך שביזתה את בית המשפט ופגעה ברכושו.
  • התהליך מלווה ע"י פקידת סעד שהיא עובדת סוציאלית בהכשרתה.
אירועים כגון אלו קורים שעה שעה בארץ. מערכת הרווחה ובתי המשפט לענייני משפחה נכנסת לחיי המשפחה של אזרחים טובים ומשנה אותם מהקצה אל הקצה ב"דלתיים סגורות" רחוק מהביקורת הציבורית ע"י הוצאה מהבית לפנימיות, משפחות אומנה, מינוי אפוטרופוסים, הוצאה מחזקת ההורים, ועוד....
קישורים:

יום שלישי, 27 בינואר 2009

משפחת אומנה - הילדים עברו התעללות מינית, אונס ומעשים מגונים שביצע האב האומן

במאמר "אישה מוכה - אם למופת?" כותבת טל רבינוביץ' על ילדים אשר הועברו ע"י לשכת הרווחה של עיריית תל אביב למשפחת אומנה שבה האב (האומן) סבל מסכיזופרניה והיה מאושפז בבית חולים מספר פעמים, וגם היה מכה את אשתו (האם האומנת).
הילדים עברו התעללות מינית (אונס ומעשים מגונים), שביצע אב המשפחה האומנת. האב נשפט על מעשיו והורשע, אך הוא מת בטרם עת ולא ריצה את עונשו.
ילדים אלו נשלחו למשפחת האומנה ע"י לשכת הרווחה של עיריית תל אביב ועתה הם תובעים את העירייה תביעת נזיקין.
משפחת אומנה עם אב סכיזופרן מכה ומתעללנקודות
  • פקידי רווחה שולחים ילדים למשפחות אומנה עם הורים מאמצים בעייתיים מאוד: אב אומן סכיזופרן מכה את אשתו האם האומנת.
  • פקידי רווחה נכשלים במעקב ובקרה על הטיפול בילדים במשפחת האומנה.
  • ישנם ילדים במשפחות אומנה הסובלים מהתעללות קשה.
קישורים:

יום שני, 26 בינואר 2009

לשכת רווחה ברשות מקומית

האזרח התמים הנזקק לשירותי הרווחה קורא באתר משרד הרווחה על לשכות הרווחה (מחלקות לשירותים חברתיים):
"נותנות שירותים חברתיים לפרטים, משפחות וקהילות. בכל רשות מקומית פועלת מחלקה לשירותים חברתיים עבור המתגוררים בה. תפקידם של העובדים במחלקה לשירותים חברתיים כולל:
  • מתן שירותים מקצועיים ומיומנים בתחומי האבחון, הטיפול התמיכה, האיתור, המניעה, ההגנה והשיקום במגוון דרכי התערבות ובשיטות העבודה השונות של העבודה הסוציאלית – פרטנית, קבוצתית וקהילתית.
  • מתן שירותים המותאמים לצורכי העולים.
  • תכנון תקציבי של שירותי הרווחה על פי הצרכים העולים והמשתנים ובהתאם לסדרי עדיפויות מקומיים ולאומיים.
לקבלת שירות יש לפנות אל המחלקה לשירותים חברתיים במקום המגורים. השירותים השונים מפורטים בהוראות התע"ס (תקנון עבודה סוציאלית)." ולבסוף הערה: "כמו כן פועלות המחלקות לשירותים חברתיים על פי חוקים רבים נוספים העוסקים בטיפול ובהגנה על משפחות, יחידים, ילדים, זקנים ונשים הנזקקים לסיוע ותמיכה."
בפועל התמונה אינה 'ורודה' כל כך. בלשכת הרווחה ישנם עובדים סוציאלים, פקידי סעד, ועדות החלטה, ומנהלים, כולם עובדי הרשות המקומית ואמורים לפעול ע"פ הוראות מקצועיות של משרד הרווחה. פקידי הרווחה מוציאים לפועל את הטיפול ע"י כפייה, באמצעות צווים של בתי משפט לענייני משפחה המאשרים בדלתיים סגורות את החלטות הפקידים בלשכת הרווחה. למעשה הם פקידי בית משפט ולשכת הרווחה היא מעין סניף של בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער הרואים בהמלצות פקידות הסעד סוף פסוק.
לשכת רווחה, או סניף של בית משפט לענייני משפחה ונוער
לשכת רווחה, או סניף של בית משפט לענייני משפחה ונוער

אמנם יש מגוון אפשרויות סיוע בקהילה: הפעלת עובדים סוציאליים בבית-ספר ובמוסדות חינוך קהילתיים, טיפול במשחק, מתן סיוע חומרי בזמן הטיפול, טיפול מונע (כגון חוגים וייעוץ פסיכולוגי ופסיכיאטרי), טיפול ישיר על-ידי עובד סוציאלי, טיפול בילדים במעונות יום רגילים וטיפוליים, טיפול בהורים ובילדים במרכזי הורים-ילדים, אומנה יומית, משפחתונים, מועדונים טיפוליים ומועדוניות ועוד ... אולם לשכת הרווחה היא לא רק המחליטה על הטיפול הסוציאלי בהיותה הגורם המקצועי, אלא גם המיישמת אותו במידה והוא בקהילה ולכן תעדיף להוציא את הטיפול מחוץ לקהילה, על מנת להקטין עומס עבודה, או שאין בקהילה את המשאבים הנדרשים. טיפול כפוי כזה הוא נוח יותר למימוש כאשר המטופל אינו בחזקת הוריו שכן אז ניתן להעבירו מטיפול חוץ קהילתי אחד למשנהו בעבודת ניירת משרדית פשוטה. לכן יעדיף פקיד הסעד להוציא את הקטין/חסוי מחזקת בני משפחתו.
ואכן בפועל רב המשאבים מופנים לטיפול מחוץ לקהילה היקר הרבה יותר. דוגמא: 70% מתקציב שרות לנוער, כלומר רובו, מיועד להחזקת ילדים בפנימיות ובמשפחות אומנה, אימוץ ועוד. שאר הכסף מיועד לשירותים בקהילה בעבור ילדים בסיכון. לדברי מר מוטי וינטר, ראש השירות לילד ולנוער במשרד הרווחה, חלוקה זו של התקציב יוצרת עיוות מתמשך, אידיאולוגי וכלכלי, במדיניות הטיפול בילדים בסיכון. לעומת מדינות אחרות, המקצות את רוב התקציב לילדים בסיכון לשירותים קהילתיים, ורק את מיעוטו לפנימיות, בישראל קיים "לחץ תמידי להגדיל את מספר המכסות לפנימיות – מרשויות מקומיות, מפוליטיקאים, מגורמים שונים – ואף פעם אין כסף לשירותי תמיכה בקהילה, כך שאין לנו ברירה אלא לשלוח ילדים לפנימיות כדי להרחיק אותם מסכנה". מתוך מסמך רקע בנושא: מסגרות להשמת ילדים בסיכון של מרכז מחקר הכנסת.
לפיכך האזרח הפונה ללשכת הרווחה לקבלת סיוע צריך לזכור כי עלול למצוא עצמו או את בן משפחתו בטיפול כפוי מחוץ לקהילה, או בטיפול שונה לחלוטין ממה שהתכוון מלכתחילה.

שיטות ודרכי פעולה של פקידי סעד ועובדים סוציאליים בלשכות הרווחה ברשויות המקומיות



קישורים: