מדובר בנערה בת 14 שעברה פגיעה מינית שהחלה בגיל 13 שנה ובעקבותיה הוכנסה למרכז חירום לטיפול בנערות בסיכון, שם שהתה במשך חצי שנה. בתחילת 2007 השתחררה הנערה, הוחזרה לביתה והייתה אמורה להיכנס לטיפול פסיכולוגי שיתמוך בה וישלב אותה במסגרות התקינות. הנערה נפגשה עם פסיכולוגית בישוב בו הם גרים, אך לאחר מס' פגישות החליטו לחפש משהו אחר והגיעו למטפל אלטרנטיבי (רום הראל), בעקבות המלצות אישיות שקיבלו מאחותה ובן אחותה של אמה של המתלוננת, שטופלו ע"י המטפל.
לטענת אבי הנערה דרך הטיפול של המטפל התאפיינה בקשר רציף שבא לידי ביטוי ב-24 שעות טלפונים מכל הסוגים בכל אמצעי המדיה, אינטרנט ומסנג'ר, כאשר המטפל נתן למתלוננת כלים כי לא הייתה לה יכולת להתקשר. המאפיינים של הטיפול היו הסתה נגד ההורים ומערכות הרווחה, כאשר המטפל הציג עצמו כאחד שיודע הכל, תמיד זמין ונותן מענה.
הורי הנערה הרגישו שההליך הטיפולי לא מוביל לשום מקום, הודיעו למטפל שיפסיק את הטיפול, אך דבר לא עזר והפגישות המשיכו בסתר למרות הנחיית ההורים והפסקת התשלום למטפל. פעילותו של המטפל התבצעה עם המון מניפולציות, תוך שהנחה את הנערה והשתלט עליה. הנערה הייתה נעלמת למס' שעות או למשך הלילה ונערכו חיפושים אחריה תוך פניה למשטרה והגשת תלונות על היעדרותה.
ביולי 2007 הוציא בית משפט לנוער צו הרחקה למטפל ע"פ בקשת הרווחה אשר טיפלו בנערה, אך הצו לא כובד. המטפל המשיך להיפגש עם הנערה וגם קיים עמה יחסי מין.
השופט יצחק שמעוני, ס. נשיא בית משפט השלום ירושלים בתיק פ 004303/07 מיום 26/08/2008 כתב בגזר הדין: "... על כל מטפל נאסר בתכלית האיסור, לנצל את מעמדו ולפי כל קוד אתי נאסר עליו ליצור כל מגע גופני עם המטופל. ... מדובר בקטינה שעברה אונס ופגיעה נפשית, אשר הגיעה לטיפול במצב משברי ובעצם ה'טיפול' החריף והסלים מצבה לאור כמות הפגיעות בה. לא מדובר ביחסים שוויוניים שהרי עניין לנו בגבר בן 49 שנה ומטופלת בת 14 שנה ... חשוב להבהיר כי מטפל נתפס על-ידי המטופל כמושיע וכמקור הצלה ובטחון, המטופל יוצר יחסי תלות במטפל מתוך הנזקקות והמצוקה בה הוא נתון בעת פנייתו לעזרה. הוא נחשף בפני המטפל מתוך האמון המלא שנתן בו. הנאשם גרם נזק רב לנשמתה של הקטינה, ביכולתה לסמוך על אחרים, במקום לסייע לה הפך אותה לשבר כלי. אין ספק, כי הליך הטיפול העתידי בה יהא קשה ביותר, שכן האירועים הקשים שחוותה מהווים עבורה משא כבד שלא בנקל ניתן לרפאו. .... על בית המשפט להעביר מסר חד משמעי לכל מטפל, בין אם מדובר במטפל 'אלטרנטיבי' ובין אם בפסיכולוג או אחר, כי חציית גבול ושבירת הקוד האתי בין תוך ביצוע עבירות מין חמורות, דינו מאסר בפועל לתקופה ממושכת".
הנאשם (המטפל) נענש במאסר בפועל של 6 שנים.
נקודות:
נקודות:
- האחריות המערכתית על האירועים הקשים שעברו על הנערה הם של שירותי הרווחה אשר פיקחו עליה וקבעו את טיפוליה ע"י צווי בית משפט, ו/או הנחייה.
- למרות הכלים הרבים הניתנים בידי שירותי הרווחה: צווים שיפוטיים, מרכזי חירום, הכוונה ושליטה על הטיפולים ללקוח ועוד. שירותי הרווחה כשלו בטיפול בנערה והביאו אותה למצב של שבר כלי.
- ישנם מטופלים של רווחה העוברים כל מיני טיפולים אלטרנטיביים לא בדוקים ולא ידועים לאקדמיה.
קישורים:
- פרשת שי אברהמוב חשפה התעללות רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער במשפחות ובילדיהן - מאי 2010 - פרשת שי אברהמוב חשפה את חוסר האונים של משפחות הנתונות לחסדיהן של רשויות הרווחה. פקיד הסעד סבור כי לילד בעיות רגשיות, נפשיות ושולח אותו אותו לאבחון. המאבחנים ה"מומחים" של הרווחה מנפיקים "אבחונים" על פי בקשת פקידי הסעד...
ע"פ 
נקודות