משטרת ישראל יחידת הסייבר מציגה כיצד מלבינים פני חשוד ברבים

פברואר 2017 - השיטות הבזויות של משטרת ישראל יחידת הסייבר לתפירת תיק והשחרת פניהם של חשודים לעיני קהל ועדה כדי לצבור נקודות להארכת מעצר חשודים.
העיתונאים מוטי לייבל, לורי שם טוב ועו"ד צבי זר נעצרו ב- 27.02.2017. יחידת הסייבר של משטרת ישראל פעלה בשיטות נבזיות להתיר דמם של החשודים בעיני הציבור ובתי המשפט.
התוצאה: החשודים שהוגש נגדם כתב אישום עצורים כמאה ימים מבלי שהוצג חומר ראיות לבית המשפט שבו יוכלו להוכיח חפותם וטרם הושלמה הקראת כתב האישום בפניהם.
בסרטון ששודר בחדשות 2 ליל שבת מוצג רס"ב דרור בוזגלו מיחידת הסייבר של מחוז תל אביב מוליך את העיתונאי מוטי לייבל כשהוא אזוק בידיו וברגליו באולמות בית המשפט לעיני צלמים ועוברים ושבים, ואחד המתלוננים עו"ד שחר שוורץ מתגרה בחשוד האזוק כשבידו מצלמה.



 שופט המעצרים עלאא מסארווה התרשל במילוי צווי חיפוש בבית הבלוגרים

האם כבוד השופט עלאא מסרווא בית משפט השלום תל אביב ידע על מה חותם בפרשת הבלוגרים. מסרוואה חתם על צווי חיפוש לקויים, בחלקם לא ציין מהות החשד והעילה לחיפוש, בחלק לא צוין שמו של מי שהובא בפניו, בחלק לא מילא כראוי את שם נשוא החיפוש. רשלנותו של מסארווה מטילה ספק אם ידע על מה הוא חותם כשחתם על צווי הארכת מעצר החשודים בפרשת הבלוגרים.
 

נבת"ם - דו"ח חמור על התנהלות פרקליטות המדינה

מאי 2017 - דוח חמור של נציבות תלונות על הפרקליטות בעניין התנהלות פרקליטות המדינה מול המכון לרפואה משפטית. עיקרי ממצאי הדוח:
1. אי מסירה של מידע מהותי וחומר חקירה לסנגוריה, עיכובים והערמת קשיים בפני הסנגוריה.
2. העדר שקיפות ותיעוד חלקי של הקשר בין הפרקליטות למכון
3. קבלת מידע פנימי וחסוי מהמכון לצורך ביסוס טיעונים וקעקוע עדויות של מומחים מטעם ההגנה
4. העדר הסדרה וחסרים מהותיים במדיניות, בהנחיות ובנהלי עבודה בנוגע לממשק העבודה בין הפרקליטות למכון


לצפיה / הורדת הדו"ח בפורמט pdf הקלק כאן

בדוח הביקורת הוצגו מספר דוגמאות על התנהלותה הלקויה והחמורה של פרקליטות המדינה. להלן המקרים:

במקרה הראשון, לא העבירה הפרקליטות לידי הסנגור מידע מהותי (חומר חקירה) שעיקרו סיכום פגישה שקיים הפרקליט המטפל עם רופאי המכון, במסגרתה עלה כי קיימות שתי אפשרויות לעניין הסיבה להימצא פצעי חתך על ידיו של המתלונן. אחת האפשרויות, המטיבה עם הנאשם, גם לא קיבלה ביטוי בחוות הדעת שניתנה בסופו של יום על ידי רופא המכון והוגשה לבית המשפט מטעם התביעה. במקרה זה, עמדו בפני הפרקליטות מספר הזדמנויות לתקן הטעות, עת פנה הסנגור וביקש לקבל לידיו את תרשומת השיחה ופרטי רופאי המכון שעמם שוחח. הפרקליטות דבקה בעמדה כי מדובר במידע פנימי, ודחתה פניות הסנגור בעניין בטענה כי לא התווסף בתיק כל חומר חקירה חדש. התנהלות הפרקליטות בפרשה זו הדגימה ליקוי חמור, אשר כעולה מהשימוע של הפרקליט לפניי, עניינו ב"תרבות ארגונית" בפרקליטות, שאינה רואה במידע מהותי, שהוא פרי שיח והתכתבות עם רופא המכון, 'חומר חקירה' אשר חלה חובה על העברתו להגנה (ראו עמ' 52-53 לדוח)

במקרה השני, לא העבירה הפרקליטות לסנגוריה חומרי חקירה, הכוללים הן תיעוד עיקרי שיחה שקיים הפרקליט עם מנהל המכון, במסגרתה הציג מנהל המכון מסקנות נוספות אפשריות לגרימת מות המנוח, הן תיעוד עיקרי פגישה שקיים הפרקליט עם רופא המכון במסגרתה קבע רופא המכון ממצאים עובדתיים רפואיים שלא באו בחוות דעתו הראשונה. גם מקרה זה ממחיש ליקוי - בהתנהלות הפרקליטות, לפיו עניין סיווג חומר המתקבל בפרקליטות, האם 'חומר חקירה' הוא, אם לאו, אינו מוסדר באופן מקיף וממצה בפרקליטות. בעוד פרקליטים מסוימים סבורים, כי כל התכתבות ושיח עם רופאי המכון עניינה תרשומת פנימית, יש הסבורים כי התכתבות ושיח כאמור, המעלים מידע חדש ורלוונטי לאישום, מהווים חומר חקירה אשר יש חובה להעבירו לסנגור. עניין מהותי זה אינו יכול להיות תלוי במיהות הפרקליט המטפל, שכן עסקינן בזכות מהותית של הנאשם לבחון חשיבותו של כל מידע רלוונטי לאישום, להבטיח הזכות העומדת לו למשפט הוגן (ראו עמ' 56-52 לדוח).

במקרה השלישי, לא העבירה הפרקליטות לסנגוריה חומר חקירה, שהוא תרשומת לגבי פרטים חדשים הנוגעים לסוגיות מהותיות, שעלו בשיחה של הפרקליט עם רופא המכון (ראו עמ' 58-56 לדוח).

במקרה הרביעי, לא העביר הפרקליט לסנגור עיקרי פגישה שקיים עם רופא המכון בעניין ראיה חדשה ומהותית. חמור מכך, הפרקליט כלל לא ערך תרשומת לפגישה זו, וודאי לא בזמן אמת, משלא סבר כי עליו לעשות כן (ראו עמ' 81-58 לדוח).

להלן עיקר ממצאי הדו"ח על התנהלותה הלקויה החמורה של פרקליטות המדינה:

כבוד התולעת

כבוד התולעת

מאי 2017
כבוד התולעת הוציא צווי חיפוש בבתי העיתונאים
ואולי סתם חתם עליהם, ללא ציון מהות החשד או העילה
וללא שם השוטר שהביא לפניו את הצו
כבוד התולעת החליט לעצור את העיתונאים
לאחר שעיין בדוחות החסויים שרק הוא והתובע ראו
כבוד התולעת קבע שהעיתונאים מסוכנים,
מבלי שיכלו להגיב על הדוחות החסויים 
כעבור ארבעים יום הוגש כתב האישום
כבוד התולעת מסר את כתב האישום לעצורים
וקיבל החלטה שאולי קרא אותו בפניהם, או אולי מצא פגם בהקראה
כבוד התולעת החליט על עוד שלושים יום למעצר
וזאת מבלי שעיין בחומר ראיות, הרי מותר לו על פי החוק
ביום השלושים ואחד להגשת כתב האישום החליט כבוד התולעת המעצר ימשך
הרי העצורים אשמים בסחבת,  ולכן ישארו במעצר
כעבור עוד עשרה ימים אמר כבוד התולעת כי מצא ניצוץ ראייתי בבקשות
ולכן יוארך מעצר העיתונאים בעוד שבועיים, ולשם מה צריך ראיות הרי יש ניצוץ
כבוד התולעת מקפיד על משמעת כדי שכבודו יראה בעליל
לכן מוציא מהאולם ללא כל התראה כל אזרח או עצור שהפריע או אמר מילה
כבוד התולעת מעורר רחמים, מה יעשה ללא המדים

העיתונאית עצירה לורי שם טוב הגישה עתירת אסיר נגד מתקן שב"ס נווה תרצה

22.05.2017 - העיתונאית לורי שם טוב עצורה במתקן שב"ס "נווה תרצה" הגישה עתירת אסיר בגין עונש שלילת קנטינה; עישון פסיבי בתאי מעצר במרתף בית המשפט, וחסימת מספרי טלפון שאליהם היא רוצה להתקשר.

בעתירה נטען כי שלילת קנטינה תיפגע בבריאותה של העותרת משום שלא תוכל לקנות מוצרי הגיינה בסיסיים. גם העישון הפסיבי בתא מעצר במרתף בתי המשפט פוגע בבריאותה של העותרת. בנוסף נטען כי חסימת העותרת מלהתקשר למספרי טלפון של חברים קרובים אליה פוגעת בזכויותיה של העותרת לטפל למול תביעות אזרחיות, ועניינים אחרים מול רשויות שונות.

 דיון בעתירה קבוע ליום 12.7.2017 שעה 08:30 בבוקר בבית המשפט המחוזי מרכז לוד, בפני השופט ארז יקואל.

 לצפיה / הורדת העתירה בקובץ פורמט pdf הקלק כאן

החלטת ערר מוטי לייבל 12.05.2017 – הפרקליטות הטעתה את שופטת העליון ענת ברון

12.05.2017 - העיתונאי מוטי לייבל הגיש ערר לבית המשפט העליון על החלטות בית משפט מחוזי השופט א' הימן מיום 7.05.2017 לא לשחררו לחלופת מעצר. העיתונאי מוטי לייבל טען כי סיכויו להוכחת חפותו גבוהים והראיות נגדו חלשות. כן טען כי העבירות שבהן מואשם אינן מן העבירות המקימות חזקת מסוכנות סטטוטורית, ואין להניח את מסוכנותו אך על פי האמור בכתב האישום, ובטרם ניתנה לו הזדמנות להגיב לנטען בכתב האישום בדיון בדבר קיומן של ראיות לכאורה; וזאת במיוחד כאשר הראיות בתיק נגדו חלשות כנטען ומרבית העבירות מיוחסות לו רק כמבצע בצוותא. עוד נטען כי שגה בית המשפט המחוזי שעה שהתעלם מכך שהיקף חומר החקירה הגדול אינו מאפשר את ניהול ההליך על ידי העורר (שנכון לרגע זה אינו מיוצג) מתוך תא המעצר שכן אין אפשרות לוגיסטית להכניס לתא המעצר את כמות החומר הדרוש לניהול התיק; ועל כן נפגעת יכולתו של העורר להגן על עצמו מפני האישומים.

השופטת ענת ברון דחתה את הערר בטענה כי "עסקינן ב"ערר ביניים", שבית משפט זה יידרש לו רק בהתקיים נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת; ובהן כאשר נפלה טעות ברורה בהחלטה הנוגעת לקיומה של עילת מעצר או לקיומן של ראיות לכאורה, או כאשר מתעורר חשש ממשי כי מעצרו של העורר אינו חוקי מסיבה אחרת ... המקרה דנן אינו בא בגדר מקרים אלה, מה גם שכאמור לעיל כבר ביום 16.5.2017 עתיד להתקיים דיון בעניין קיומן של ראיות לכאורה בעניינו של העורר".

בסיפא לנימוק דחייתה כותבת השופט ברון כי שכבר ביום 16.05.2017 עתיד להתקיים דיון בעניין קיומן של ראיות לכאורה. טענה זאת אינה נכונה אלא תירוץ קבוע שבה משתמשת הפרקליטות לדחיית עררים. ב- 16.05.2017 לא התקיים שום דיון בעניין ראיות לכאורה וגם בדיון לאחר מכן ב- 23.05.2017 בעניינם של הנאשמים האחרים בפרשה לא דנו בראיות לכאורה מאחר ותיקי הראיות עדיין היו מוכנים. דיון בענייני הראיות לכאורה יתקיים אולי ב- 6.06.2017 ע"פ החלטת השופט היימן מיום 23.05.2017. פרקליטות המדינה (עו"ד שוויצר) הטעתה גם את שופט העליון פוגלמן בתירוץ דומה בעניין עער של העיתונאית לורי שם טוב. עו"ד שוויצר מהפרקליטות הטעה וטען: "מחר (23.05.2017) קבוע דיון לשלושת הנאשמים לרבות העוררת. הבנתי שנאשם 3 אמור להעיד בעניין ראיות לכאורה..". כאמור ב- 23.05.2017 לא התקיים שום דיון בראיות לכאורה. יוצא אפוא כי השופטת ברון הוטעתה ע"י פרקליטות המדינה, והעצורים ימשיכו לשהות במעצר בלתי חוקי לפחות עד ה- 6.6.2017.


 החלטת ערר בית משפט עליון מוטי לייבל 12.05.2017

90 יום במעצר ע"פ הלכת הניצוץ הראייתי

90 יום במעצר ע"פ הלכת הניצוץ הראייתי

25.05.2017 - דיון הארכת מעצר העיתונאי מוטי לייבל בפני כבוד שופט בית משפט מחוזי תל אביב אהרהם היימן. העיתונאי מוטי לייבל יוצג ע"י עו"ד אמיר שניידרמן, מטעם פרקליטות מחוז ת"א הופיע עו"ד אלירן גלילי.

להורדת / צפיה בפרוטוקול הדיון בקובץ פורמט pdf הקלק כאן

 עריצות בירוקרטית פרקליטות מחוז תל אביב

עו"ד שניידרמן טען כי לייבל עצור מזה כשלשה חודשים ואינו יכול לנהל הגנתו משום שחומר הראיות טרם נסרק ע"י הפרקליטות. עו"ד שניידרמן מבקש מבית המשפט להתחיל בשירות מבחן לגבי לייבל על מנת לאפשר חלופת מעצר. עו"ד שניידרמן מצטרף לאמירות הסניגורים של נאשמים 1,3 בעניין חלוף 30 יום זה מכבר מיום הגשת כתב האישום וחומר הראיות לא מוכן ומצטרף לאמירות אלו. דהיינו לא יכול להיות שסנגור ונאשם יחכו כל כך הרבה זמן לחומר ראיות. מנגד טען נציג הפרקליטות בהסתמכו על החלטות מעצר ימים מאפריל 2017 כי לייבל מסוכן. יצויין כי מדובר בתקופת מעצר הימים בהם הוצגו לשופט המעצרים עלאא מסארווה חומר חסוי אשר לייבל ובא כוחו לא ראו ולא יכלו להתייחס.  

שבועיים מעצר נוספים ללא חומר חקירה - הלכת "הניצוץ הראייתי"

כבוד השופט אברהם היימן הפנה להחלטתו בעניין מעצרם מאשמים 1,3 מיום 24.05.2017 , דהיינו קיים ניצוץ ראייתי שמאפשר ע"י הלכות פסיקה שונות המשך מעצרו של לייבל גם ללא חומר חקירה בשלב זה.

פרוטוקול דיון העיתונאי מוטי לייבל בפני השופט אברהם היימן - 25.05.2017

פרשת הבלוגרים - 83 ימי מעצר ללא חומר ראיות

20 במאי 2017 - לורי שם טוב, מוטי לייבל ועו"ד צבי זר שוהים 83 ימים במעצר לא חוקי. מעצרם מכונה "פרשת הבלוגרים" או "טרור רישתי" החל בגל מעצרים ב- 27.02.2017 ע"י יחידת הסייבר מחוז תל אביב, ולווה בקמפיין תקשורתי מכפיש וצווי חיפוש לקויים של שופט המעצרים עלאא מסארווה. סופו של הקמפיין ביום הגשת כתב האישום ב- 6.04.2017. בשלב זה הקמפיין הופסק לטייח הפגיעה בזכויותיהם של העצורים.

משהחל המשפט טרם הציגה הפרקליטות ולו חומר ראיה אחד שבית המשפט או הסנגורים יכולים לעיין בהם. הפרקליטות מסתתרת מאחורי בירוקרטיה אכזרית וטוענת כי חומר הראיות כולל כ - 10,000 עמודים ומאות דיסקים של חומרי מחשב והקלטות.

ביינתיים שוהים העצורים בבית המעצר בניגוד לחוק ולתפיסת הפרקליטות הם יכולים לשהות במעצר עוד חודשים בניגוד לחוק עד שחומר הראיות יסרק ויודפס ויוגש לבית המשפט ולסנגורים.
בנוסף קיים ספק אם בוצעה הקראת כתב האישום של כ - 160 עמודים לעצורים כמתחייב בחוק והאם השופט בני שגיא בדק אם הם הבינו במה הם מואשמים.

רס"ב דרור בוזגלו יחידת הסייבר (עם הקלסר מימין) מוליך בפרהסיה את העתונאי מוטי לייבל כשהוא אזוק