‏הצגת רשומות עם תוויות נציבת הביקורת על הפרקליטות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות נציבת הביקורת על הפרקליטות. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 28 במאי 2017

נבת"ם - דו"ח חמור על התנהלות פרקליטות המדינה

פרקליט
מאי 2017 - דוח חמור של נציבות תלונות על הפרקליטות בעניין התנהלות פרקליטות המדינה מול המכון לרפואה משפטית. עיקרי ממצאי הדוח:
1. אי מסירה של מידע מהותי וחומר חקירה לסנגוריה, עיכובים והערמת קשיים בפני הסנגוריה.
2. העדר שקיפות ותיעוד חלקי של הקשר בין הפרקליטות למכון
3. קבלת מידע פנימי וחסוי מהמכון לצורך ביסוס טיעונים וקעקוע עדויות של מומחים מטעם ההגנה
4. העדר הסדרה וחסרים מהותיים במדיניות, בהנחיות ובנהלי עבודה בנוגע לממשק העבודה בין הפרקליטות למכון


לצפיה / הורדת הדו"ח בפורמט pdf הקלק כאן

בדוח הביקורת הוצגו מספר דוגמאות על התנהלותה הלקויה והחמורה של פרקליטות המדינה. להלן המקרים:

במקרה הראשון, לא העבירה הפרקליטות לידי הסנגור מידע מהותי (חומר חקירה) שעיקרו סיכום פגישה שקיים הפרקליט המטפל עם רופאי המכון, במסגרתה עלה כי קיימות שתי אפשרויות לעניין הסיבה להימצא פצעי חתך על ידיו של המתלונן. אחת האפשרויות, המטיבה עם הנאשם, גם לא קיבלה ביטוי בחוות הדעת שניתנה בסופו של יום על ידי רופא המכון והוגשה לבית המשפט מטעם התביעה. במקרה זה, עמדו בפני הפרקליטות מספר הזדמנויות לתקן הטעות, עת פנה הסנגור וביקש לקבל לידיו את תרשומת השיחה ופרטי רופאי המכון שעמם שוחח. הפרקליטות דבקה בעמדה כי מדובר במידע פנימי, ודחתה פניות הסנגור בעניין בטענה כי לא התווסף בתיק כל חומר חקירה חדש. התנהלות הפרקליטות בפרשה זו הדגימה ליקוי חמור, אשר כעולה מהשימוע של הפרקליט לפניי, עניינו ב"תרבות ארגונית" בפרקליטות, שאינה רואה במידע מהותי, שהוא פרי שיח והתכתבות עם רופא המכון, 'חומר חקירה' אשר חלה חובה על העברתו להגנה (ראו עמ' 52-53 לדוח)

במקרה השני, לא העבירה הפרקליטות לסנגוריה חומרי חקירה, הכוללים הן תיעוד עיקרי שיחה שקיים הפרקליט עם מנהל המכון, במסגרתה הציג מנהל המכון מסקנות נוספות אפשריות לגרימת מות המנוח, הן תיעוד עיקרי פגישה שקיים הפרקליט עם רופא המכון במסגרתה קבע רופא המכון ממצאים עובדתיים רפואיים שלא באו בחוות דעתו הראשונה. גם מקרה זה ממחיש ליקוי - בהתנהלות הפרקליטות, לפיו עניין סיווג חומר המתקבל בפרקליטות, האם 'חומר חקירה' הוא, אם לאו, אינו מוסדר באופן מקיף וממצה בפרקליטות. בעוד פרקליטים מסוימים סבורים, כי כל התכתבות ושיח עם רופאי המכון עניינה תרשומת פנימית, יש הסבורים כי התכתבות ושיח כאמור, המעלים מידע חדש ורלוונטי לאישום, מהווים חומר חקירה אשר יש חובה להעבירו לסנגור. עניין מהותי זה אינו יכול להיות תלוי במיהות הפרקליט המטפל, שכן עסקינן בזכות מהותית של הנאשם לבחון חשיבותו של כל מידע רלוונטי לאישום, להבטיח הזכות העומדת לו למשפט הוגן (ראו עמ' 56-52 לדוח).

במקרה השלישי, לא העבירה הפרקליטות לסנגוריה חומר חקירה, שהוא תרשומת לגבי פרטים חדשים הנוגעים לסוגיות מהותיות, שעלו בשיחה של הפרקליט עם רופא המכון (ראו עמ' 58-56 לדוח).

במקרה הרביעי, לא העביר הפרקליט לסנגור עיקרי פגישה שקיים עם רופא המכון בעניין ראיה חדשה ומהותית. חמור מכך, הפרקליט כלל לא ערך תרשומת לפגישה זו, וודאי לא בזמן אמת, משלא סבר כי עליו לעשות כן (ראו עמ' 81-58 לדוח).

להלן עיקר ממצאי הדו"ח על התנהלותה הלקויה החמורה של פרקליטות המדינה:










יום שישי, 27 בינואר 2017

הילה גרסטל על הונאות פרקליטות המדינה

אני מאשימה  , עובדה , 23.01.2017
כשמונתה השופטת הילה גרסטל לתפקיד נציבת הביקורת על התביעה, היא האמינה שבפרקליטות יושבים אנשים טובים וישרים, שכוונותיהם טהורות. אחרי שנתיים ורבע סוערות בתפקיד היא עוזבת כאזרחית מודאגת, מיואשת מהמדינה וחרדה מכך שחפים מפשע יושבים בכלא. מה היא ראתה שאנחנו לא? צפו בראיון המלא



יום חמישי, 10 בדצמבר 2015

דוח ביקורת נבת"ם נושאי 3/15 - פרקליטות המדינה אינה מיישמת חוק זכויות נפגעי עבירה

דצמבר 2015 - בראשית שנת 2001 נחקק בישראל חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א 2001 והכיר בנפגעי עבירה בישראל  כבעלי עניין בהליך הפלילי המתנהל בעקבות עבירה שנעברה בהם או בבן משפחתם המנוח. בכך, הצטרף המחוקק הישראלי למדינות נוספות בעולם, אשר עיגנו בחקיקה את זכויותיהם של נפגעי עבירה. זאת, על רקע הצהרה של האומות המאוחדות מיום 11.12.1985  בדבר "עקרונות הצדק היסודיים לנפגעי עבירה ושימוש לרעה בסמכות", אשר הכירה במעמד נפגעי עבירה ובזכויותיהם בקשר להליך הפלילי המתנהל נגד הפוגע.

להורדת הדו"ח השלם הקלק כאן

במהלך חודשים אוגוסט 2014 עד אוגוסט 2015 ביצע הנבת"ם ביקורת על יישום החוק ע"י מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות ומצא ליקויים מהותיים רבים:

ליקוי מס' 1 - אי התאמת הנחיית פרקליט המדינה להוראות החוק וחסרים מהותיים במדיניות, הנחיות ונהלי עבודה
ליקוי מס' 2 - אי הקמת יחידות סיוע בפרקליטויות וליקויים מהותיים במצב קיים
ליקוי מס' 3 - דפי מידע - קיום חלקי ואי ביצוע הוראות הדין.
ליקוי מס' 4 - ליקויים בזיהוי נפגע עבירה והזנתו לתיק הפרקליטות
ליקוי מס' 5- ליקויים בבירור עמדת נפגע עבירה לעניין קבלת מידע על ההליך הפלילי
ליקוי מס' 6 - ליקויים ביידוע נפגע עבירה בשלבים שונים בהליך הפלילי
ליקוי מס' 7 - ליקויים ביישום הוראות החוק בדבר זכויות נפגע עבירה בהליכי ערר על החלטה שלא להעמיד חשוד לדין

ליקוי מס' 8 - ליקויים ביישום הוראות החוק בדבר זכויות נפגע עבירת מין או אלימות חמורה להבעת עמדה בשלבים שונים בהליך הפלילי

ליקוי מס' 9 - ליקויים ביישום הוראות החוק בדבר זכויות נפגע עבירה בשלב הטיעונים לעונש

ליקוי מס' 11 - ליקויים ביישום הוראות החוק בדבר זכויות נפגע עבירה מכוח חוק מגבלות על חזרת עבריין מין לסביבת נפגע עבירה

ליקוי מס' 12 - העדר מדיניות אחידה וסדורה לעניין טיפול הפרקליטות בעמדת נפגע עבירה לפני ועדת שחרורים

נציבת הביקורת על הפרקליטות הילה גרסטל סיכמה:
"ממצאי דוח זה מחייבים התייחסות רצינית ביותר של הנהלת הפרקליטות, שינוי גישה והובלת תהליכים מיידיים וארוכי טווח לתיקון הכשלים. יש לציין לחיוב את גישת הפרקליטות, אשר הודיעה כי היא נוטה לקבל את מרבית ההמלצות וכבר בימים אלה מתכוונת להתחיל בעבודת מטה בקשר אליהן. אין כל ספק כי אימוץ ההמלצות יביא לשיפור תפקוד הגופים המבוקרים בנושא זכויות נפגעי עבירה, ועם השיפור יחוזק אמון הציבור בהם.
צוות הביקורת יערוך לאחר חלוף שנה ביקורת מעקב מתוך תקווה שאכן, עם יישום ההמלצות, ישתפר המצב."

יום שלישי, 3 בפברואר 2015

הפרקליטה הילה קליין - התנהלות שיטתית הכרוכה ברשלנות ובמחדלים מקצועיים רבים חוזרים ונשנים וכן במחדלי אמינות

2.2015 - דו"ח נציבת הביקורת על הפרקליטות - דו"ח ראשון

ביקורת קשה נמתחה על פרקליטה בשם הילה קליין מהפרקליטות האזרחית שבמחוז תל אביב, שהתלונה בעניינה נמצאה מוצדקת ואף כללה המלצה אופרטיבית. "עניינה של התלונה היא התנהלות שיטתית של פרקליטה הכרוכה ברשלנות ובמחדלים מקצועיים רבים חוזרים ונשנים וכן במחדלי אמינות", נכתב בדו"ח. המחדל התגלה במסגרת ביקורת מערכתית על עמידה של הפרקליטות בלוחות הזמנים להגשת כתבי טענות וכתבי הגנה בתיקים אזרחיים. התברר שבמקרים רבים קליין לא הגישה כתב הגנה מטעם המדינה, וכתוצאה מכך ניתנו פסקי דין מבלי שהמדינה הגנה על עצמה, שחייבו את המדינה לשלם כסף לצד השני. הנציבה הילה גרסטל מציינת כי ההכרעה בתלונה הוכנה על ידה לפני כשלושה חודשים, אולם פרקליט המדינה שי ניצן ביקש לעכב אותה עד למיצוי ההליך בתוך הארגון. לאחרונה קיים ניצן לקליין שימוע לפני פיטורין.

להלן הקטע מדו"ח הנציבה על תפקודה הלקוי של הפרקליטה הילה קליין:

הפרקליטה הילה קליין: התנהלות שיטתית  הכרוכה ברשלנות ובמחדלים מקצועיים רבים חוזרים ונשנים וכן במחדלי אמינות
הפרקליטה הילה קליין: התנהלות שיטתית  הכרוכה ברשלנות ובמחדלים מקצועיים רבים חוזרים ונשנים וכן במחדלי אמינות