פרשת הבלוגרים: כמה זמן ידרש לנאשמים ללמוד חומר החקירה

ינואר 2018 - כמה זמן ידרש ללורי שם טוב ללמוד חומר חקירה מתוך בית הכלא?
ללורי שם טוב מאושר ללמוד 6 שעות ביום ברוטו, בנטו יוצא הרבה פחות.
נדרש ללמוד 50,000 דפים, בין 300 ל- 500 תקליטורים, ודיסק 4 טרה.

נניח שלורי קוראת במשך דקה דף. כלומר תצטרך 50,000 דקות ללמוד הדפים (ללא זמן עיבוד או סידור) כלומר כ- 840 שעות לחלק ל- 6 שעות לימוד ביום, נקבל 140 ימים או 4 חודשים וחצי רק ללמוד 50,000 דפים.
בנוסף נדרשת לורי ללמוד 300 תקליטורים. נהיה אופטימים ביותר ונאמר שלורי תלמד תקליטור ליום. זה 10 חודשים נוספים לימוד.
בנוסף לורי צריכה ללמוד דיסק של 4 טרה שזה כ- 6,000 תקליטורים! , כלומר 6,000 ימים לפחות.
נסכם 140 ימים ללמוד 50,000 דפים, ועוד 300 ימים ללמוד 300 תקליטורים ועוד 6,000 ימים ללמוד דיסק 4 טרה, נקבל שללורי ידרשו: 6,440 ימים ללמוד חומר חקירה או כ- 18 שנה, וזוהי הנחה מאוד אופטימית כי יתכן שתקליטור כלשהו יכיל אלפי מסמכים שידרשו חודשים ללמוד אותם. בנוסף זה לא כולל הזמן שדרוש לעבד את החומר.
אם לורי תשוחרר למעצר בית, היא תוכל ללמוד 12 שעות ביום 24/7 ולכן ידרשו לה "רק" 9 שנים לפחות ללמוד חומר חקירה.

עתירת אסיר לורי שם טוב נגד שב"ס על זכותה לעיין בחומרי חקירה

03.01.2018 - דיון עתירת אסיר לורי שם טוב נגד שב"ס על זכותה ללמוד חומר ראיות לקראת משפטה.
לורי נדרשת ללמוד כמות חומר בהיקף אדיר של כ- 50,000 דפים לקריאה, צפיה ושמיעה של כ- 500 תקליטורים ועוד דיסק של 4 טרה. שב"ס מקצה לה לשם כך 4 שעות יומיות בחדר אוכל ושעתיים נוספות במרכז חינוך.

הפרקליטות כפתה - אורי שוהם החליט בניגוד לחוק המעצרים וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו

פרקליט בבית משפט

04.06.2017 - מאה ימים במעצר ללא כתב אישום, חומר ראיות והקראת כתב אישום שטרם נסתיימה ימשכו לפחות עוד יומיים עבור העיתונאית לורי שם טוב. למה? משום שאין לה לובי שיוכל להגן עליה ופרקליטות המדינה ובית המשפט העליון דורסים את החלשים. זאת ניתן להסיק מהחלטת כב' השופט אורי שוהם על המשך מעצרה של העיתונאית שם טוב.

לצפיה / הורדת החלטת השופט אורי שוהם בש"פ 4311/17 - הקלק כאן

עו"ד יהונתן רבינוביץ' המייצג את העיתונאית שם טוב טען כי מרביתם הגדול של חומרי החקירה, לא נמסרו לו וליתר הסנגורים בתיק, וזאת בחלוף כ 60- ימים מאז הוגש כתב האישום נגד שם טוב ויתר הנאשמים.
הפרקליטות ע"פ עיקרון הדפוס הבירוקרטי טענה מנגד כי בדיון במחוזי בעוד יומיים תועמד "המסה הקריטית" של חומר החקירה.
כב' השופט אורי שוהם הביע הזדהות עם שם טוב ואמר כי מדובר במצב שאיננו משביע רצון, וזאת בלשון המעטה אולם לבסוף יישר קו עם הפרקליטות בניגוד לחוק המעצרים, והניגוד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו וקבע כי מן הראוי להמתין לדיון במחוזי שיתקיים ביום 6.6.2017 , בתוך יומיים יודיע בא כוח העוררת אם הוא עומד על הערר ובמידה שזו תהיה עמדתו, ייקבע הדיון בערר בתוך ימים ספורים.

להלן החלטת השופט אורי שוהם

נבת"ם - דו"ח חמור על התנהלות פרקליטות המדינה

מאי 2017 - דוח חמור של נציבות תלונות על הפרקליטות בעניין התנהלות פרקליטות המדינה מול המכון לרפואה משפטית. עיקרי ממצאי הדוח:
1. אי מסירה של מידע מהותי וחומר חקירה לסנגוריה, עיכובים והערמת קשיים בפני הסנגוריה.
2. העדר שקיפות ותיעוד חלקי של הקשר בין הפרקליטות למכון
3. קבלת מידע פנימי וחסוי מהמכון לצורך ביסוס טיעונים וקעקוע עדויות של מומחים מטעם ההגנה
4. העדר הסדרה וחסרים מהותיים במדיניות, בהנחיות ובנהלי עבודה בנוגע לממשק העבודה בין הפרקליטות למכון


לצפיה / הורדת הדו"ח בפורמט pdf הקלק כאן

בדוח הביקורת הוצגו מספר דוגמאות על התנהלותה הלקויה והחמורה של פרקליטות המדינה. להלן המקרים:

במקרה הראשון, לא העבירה הפרקליטות לידי הסנגור מידע מהותי (חומר חקירה) שעיקרו סיכום פגישה שקיים הפרקליט המטפל עם רופאי המכון, במסגרתה עלה כי קיימות שתי אפשרויות לעניין הסיבה להימצא פצעי חתך על ידיו של המתלונן. אחת האפשרויות, המטיבה עם הנאשם, גם לא קיבלה ביטוי בחוות הדעת שניתנה בסופו של יום על ידי רופא המכון והוגשה לבית המשפט מטעם התביעה. במקרה זה, עמדו בפני הפרקליטות מספר הזדמנויות לתקן הטעות, עת פנה הסנגור וביקש לקבל לידיו את תרשומת השיחה ופרטי רופאי המכון שעמם שוחח. הפרקליטות דבקה בעמדה כי מדובר במידע פנימי, ודחתה פניות הסנגור בעניין בטענה כי לא התווסף בתיק כל חומר חקירה חדש. התנהלות הפרקליטות בפרשה זו הדגימה ליקוי חמור, אשר כעולה מהשימוע של הפרקליט לפניי, עניינו ב"תרבות ארגונית" בפרקליטות, שאינה רואה במידע מהותי, שהוא פרי שיח והתכתבות עם רופא המכון, 'חומר חקירה' אשר חלה חובה על העברתו להגנה (ראו עמ' 52-53 לדוח)

במקרה השני, לא העבירה הפרקליטות לסנגוריה חומרי חקירה, הכוללים הן תיעוד עיקרי שיחה שקיים הפרקליט עם מנהל המכון, במסגרתה הציג מנהל המכון מסקנות נוספות אפשריות לגרימת מות המנוח, הן תיעוד עיקרי פגישה שקיים הפרקליט עם רופא המכון במסגרתה קבע רופא המכון ממצאים עובדתיים רפואיים שלא באו בחוות דעתו הראשונה. גם מקרה זה ממחיש ליקוי - בהתנהלות הפרקליטות, לפיו עניין סיווג חומר המתקבל בפרקליטות, האם 'חומר חקירה' הוא, אם לאו, אינו מוסדר באופן מקיף וממצה בפרקליטות. בעוד פרקליטים מסוימים סבורים, כי כל התכתבות ושיח עם רופאי המכון עניינה תרשומת פנימית, יש הסבורים כי התכתבות ושיח כאמור, המעלים מידע חדש ורלוונטי לאישום, מהווים חומר חקירה אשר יש חובה להעבירו לסנגור. עניין מהותי זה אינו יכול להיות תלוי במיהות הפרקליט המטפל, שכן עסקינן בזכות מהותית של הנאשם לבחון חשיבותו של כל מידע רלוונטי לאישום, להבטיח הזכות העומדת לו למשפט הוגן (ראו עמ' 56-52 לדוח).

במקרה השלישי, לא העבירה הפרקליטות לסנגוריה חומר חקירה, שהוא תרשומת לגבי פרטים חדשים הנוגעים לסוגיות מהותיות, שעלו בשיחה של הפרקליט עם רופא המכון (ראו עמ' 58-56 לדוח).

במקרה הרביעי, לא העביר הפרקליט לסנגור עיקרי פגישה שקיים עם רופא המכון בעניין ראיה חדשה ומהותית. חמור מכך, הפרקליט כלל לא ערך תרשומת לפגישה זו, וודאי לא בזמן אמת, משלא סבר כי עליו לעשות כן (ראו עמ' 81-58 לדוח).

להלן עיקר ממצאי הדו"ח על התנהלותה הלקויה החמורה של פרקליטות המדינה: