הארכת מעצר מוטי ולורי - בפני השופט אברהם היימן 16.05.2017

מעצר לא חוקי - 79 יום במעצר ללא חומר חקירה

16.05.2017 - פרשת הבלוגרים דיון הארכת מעצר "ארעי" בפני שופט בית משפט מחוזי תל אביב אברהם היימן. בתחילת הדיון ניתן היה להבחין כי העיתונאית לורי שם טוב אינה בין העצורים. כשנשאל נציג שב"ס היכן היא? השיב כי אינה מוכנה לעלות אזוקה לדוכן הנאשמים. השופט הורה לשב"ס להסיר את האזיקים מהעיתונאית שם טוב ולהביאה לדוכן. לורי שם טוב, מוטי לייבל ועו"ד צבי זר נעצרו ב- 27.02.2017 והם עצורים עד עצם היום הזה. ב- 06.04.2017 הוגש נגדם כתב אישום. חומר החקירה לא נמסר להם ולבאי כוחם, וקיים ספק אם בוצעה קריאת כתב האישום בפניהם כחוק.

לצפיה / הורדת פרוטוקול הדיון הקלק כאן

 חלפו 30 יום מהגשת כתב האישום ללא הקראתו ובית המשפט לא עיין בחומר החקירה - עו"ד יהונתן רבינוביץ' טען כי מעצר מרשתו לורי שם טוב (ולמעשה מעצר שני העצורים הנוספים) אינו חוקי משני טעמים. הטעם הראשון הינו אי קיום הוראת סעיף 21 ד לחוק המעצרים, דהיינו חלפו 30 יום מיום הגשת כתב האישום ובית המשפט לא עיין בחומר החקירה, וקבע שיש רף ראייתי מתאים למעצר. הטעם השני שהעלה עו"ד רבינוביץ' הנה שהמעצר אינו חוקי עקב אי ביצוע הקראת כתב האישום. עו"ד רבינוביץ' הוסיף כי הסיק טעמים אלו מעיון בפרוטוקולים. ב.כ נאשם 3 עו"ד אבי עמירם חיזק את דבריו של עו"ד יהונתן רבינוביץ' וטען שמרשו (ולמעשה שני העצורים הנוספים) עצורים במעצר ארעי. חלפו 30 יום ממועד הגשת כתב האישום ובית המשפט טרם עיין בחומר החקירה. עו"ד עמירם הוסיף כי לא קיבל שום הודעה כי חומר הראיות מוכן והוא יכול לבוא לצלם או לסרוק, ולכן גם הסנגורים אינם יכולים לעיין בחומר החקירה.  

בוצעה פעמיים הקראת 163 עמודים כתב אישום בפני נאשמת 1

עו"ד אלירן גלילי טען כי בוצעה הקראה, וזאת ניתן להסיק מהפרוטוקולים. לדוגמא ב.כ שייצג את נאשמת 1 טען בדיון ב- 18.4 כי היא מכירה את כתב האישום. הקראה שניה בוצעה לנאשמת 1 ב- 24.4 מאחר ואמרה שלא הספיקה לקרוא את כתב האישום, אומנם לנאשמים לא היה ייצוג פרטני אך היה עו"ד מהסנגוריה שייצג את שלושתם. לעניין עיון בחומר החקירה מסר עו"ד גלילי כי העורכי דין שמונו לפני מספר ימים רק עתה הגישו בקשות לקבלת חומר הראיות ובקשה זאת מטופלת במהירות.  

הנאשמים אשמים בעיכובים - הקראה בדקה וסריקה בחודשים

השופט אברהם היימן אמר כי מדובר בכתב אישום רחב בהיקפו והעיכובים עד היום נבעו בעיקר בגלל מסיבות שמקורן מהסנגוריה. הדחיות באו מהמשיבים ובאי כוחם ואין אדם מביא על עצמו למצב של מעצר חורג ואח"כ טוען שיש לשחררו. בנוסף מאחר ומדובר בתיק רחב היקף יש ותהיה חריגה מ- 30 יום מיום הגשת כתב האישום ועד שיוכלו באי כוח הנאשמים לעיין בחומר החקירה. לורי שם טוב ומוטי לייבל מסייעים לאם חד הורית להוציא ע"פ חוק ילדיה ממוסד שבתאי לוי של משרד הרווחה

מוטי לייבל ולורי שם טוב מסייעים לאמא לחלץ שני ילדיה מבית שבתאי לוי בחיפה




פרוטוקול דיון העיתונאים מוטי לייבל ולורי שם טוב ועו"ד צבי זר בפני שופט מחוזי תל אביב אברהם הימן

 


 

 

 




 
 

 

 

פרשת הבלוגרים - 77 יום במעצר מבלי שניתן להם חומר ראיות שיוכלו להוכיח חפותם.

77 יום במעצר מבלי שניתן להם חומר ראיות שיוכלו להוכיח חפותם.

בתאריך 14.05.2017 התקיים דיון בתיק עיקרי בפרשת הבלוגרים בפני שופט המחוזי בני שגיא. בדיון נדונו בעיקר שלשה נושאים: האם בוצעה הקראת כתב האישום, סריקת חומר הראיות והדפסתו, ומינוי סנגורים מהסנגוריה הציבורית לשניים מהנאשמים לתיק העיקרי.

 עצורים חודשים כי חומר הראיות טרם נסרק

 לורי שם טוב, מוטי לייבל, ועו"ד צבי זר נעצרו ב- 27.02.2017 והם שוהים במעצר עד עצם היום ( כ- 77 ימים) הזה ולא נראה כי ישוחררו בשבועות הקרובים מאחר וחומר הראיות שניתן לדון לפיו בעניינם טרם נסרק או הודפס. הפרקליטות הייתה מעורבת בחקירה מראשיתה עוד מלפני שנה וחצי וחובתה להיערך כי חומר הראיות יהיה מוכן וסרוק ביחד עם הגשת כתב האישום ב- 06.04.2017 . אולם חומר הראיות אינו סרוק או מודפס וייקח שבועיים שלשה לבצע פעולות אלו ועוד שבועיים שלושה יידרשו לסנגורים ללמוד את חומר הראיות. התנהלות הפרקליטות פוגעת בנאשמים השוהים במעצר מבלי שיוכלו הם או סנגוריהם להוכיח את חפותם.

 האם בוצעה קריאת כתב האישום?

 סעיף 143 לסדר הדין הפלילי קובע כי "בתחילת המשפט יקרא בית המשפט את כתב האישום באזני הנאשם, ויסביר לו, אם ראה צורך בכך, את תכנו, אולם רשאי בית המשפט לא לעשות כן לגבי נאשם המיוצג על ידי סניגור, אם הודיע הסניגור לבית המשפט, כי קרא את כתב האישום באזני הנאשם והסביר לו את תכנו, ואם אישר הנאשם את ההודעה; דברי הנאשם וסנגורו יירשמו בפרוטוקול".

מוטי לייבל ולורי שם טוב לאחר שחרור שני ילדים מבית שבתאי לוי והשבתם לאימם

בדיון קריאת כתב האישום הנאשמים לא היו מיוצגים וע"פ עדויות לא הוקראו  160 העמודים של כתב האישום באוזני הנאשמים. טענות אלו הועלו במהלך הדיון ע"י שניים מהנאשמים. במצב דברים אלו המשפט למעשה טרם החל ויש לשחרר את הנאשמים ע"פ סעיף 60 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים). השופט בני שגיא דחה טענות אלו וקבע כי בוצעה הקראת כתב האישום. אישה מהקהל טענה כי לא בוצעה ההקראה והוצאה מהאולם.   לאחר מעל חודש במעצר מונו עורכי דין לשניים מהנאשמים לשניים מהנאשמים מונו סנגורים מהסנגוריה הציבורית. עו"ד יהונתן רבינוביץ' מייצג את לורי שם טוב ועו"ד אמיר שניידרמן מייצג את מוטי לייבל. לעו"ד צבי זר טרם מונה עו"ד מהסנגוריה הציבורית לתיק העיקרי.

פרשת הבלוגרים - היום ה- 70 למעצר

לורי שם טוב ומוטי לייבל - מדף פייסבוק למען שחרורם

06.05.2017 - לורי שם טוב , מוטי לייבל וצבי זר עצורים מזה כשבעים ימים ללא ייצוג עורך דין ומבלי שהוצגו בפניהם ראיות והנמקות על מעצרם הממושך. הפרשה החלה במעצרם ה- 27.02.2017 ע"י יחידת הסייבר של מחוז תל אביב בעילות שונות: סחיטה באיומים, הטרדה מינית, פגיעה בפרטיות ועוד, שמקורן בשיימיג לכאורה שהפיצו ברשת האינטרנט על שופטים, עורכי דין ועובדים סוציאליים. הארכות המעצר נמשכו בבית משפט השלום מעת לעת ע"פ הדפוס הקבוע: הטוען המשטרתי ניגש לשופט עלאא מסארווה בתחילת הדיון ומוסר לידיו חומר חסוי שרק השופט יכול לעיין בו, החשודים או באי כוחם דאז לא הורשו לעיין בחומר. באי כוחם של החשודים שאלו שאלות כאלו ואחרות את הטוען אולם לא יכלו ליזום חקירה נגדית אפקטיבית מאחר וחומר הראיות לא הונח בפניהם, או שהטוען המשטרתי לא ענה לשאלות עקב החיסיון. בסוף הדיון מסכם השופט עלאא מסארווה את חומרת מעשיהם של החשודים כאשר מדיון לדיון הוא מטפס בדרגות החומרה.

הארכות המעצר של החשודים עד הגשת כתב האישום לוותה בכתבות בתקשורת הכתובה והמשודרת תוך כינוי המעשים לכאורה של החשודים כ"טרור ברשת", "כנופיה" ועוד. לדוגמא בחדשות 2 ב- 10.03.2017 (שישי בלילה) שודרה כתבה שכותרתה "הכנופיה שעבדה בלהכפיש אנשים". בכתבה שאורכה כ- 10 דקות תוארו מעשים ה"נוראים" לכאורה שהחשודים עשו. כל זאת מבלי שהחשודים נחשפו לראיה כלשהי על מעשיהם או שניתנה להם או לבאי כוחם האפשרות להגיב בצורה אפקטיבית על החשדות הקשים נגדם.

ב- 06.04.2017 הוגש כתב אישום של כ- 150 עמודים לבית המשפט המחוזי נגד שלושת הנאשמים. כתב האישום כלל אישומים על מעשים לכאורה של החשודים שנעשו גם לפני חודשים ושנים ואשר המשטרה יכלה לפעול נגדם. בשלב זה הופסק ייצוגם של הנאשמים בשל קושי למימון. הייצוג הועבר לסנגוריה הציבורית אשר עד עצם היום לא מינתה ייצוג משפטי לנאשמים. וכך יושבים החשודים ביום ה- 70 יום למעצרם ללא ייצוג עורך דין ומבלי שהוצג בפניהם חומר הראיות הקושר אותם לאישומים השונים, או הנימוקים המחייבים המשך מעצרם.

הפרקליטות בשיטת הסלמי ממשיכה לנגוס בזכותם של הנאשמים לראות את חומר החקירה וזכותם להגן על עצמם. כן לדוגמא בדיון שנערך בבית משפט מחוזי ב- 04.05.2017 הודיעה הפרקליטות כי חלק מחומר החקירה היא תעביר לסנגורים ולא יועבר בסריקה הרגילה. השופט בני שגיא החליט כי חומר החקירה בשלב יוצג לעיני הסנגורים בלבד. הפרקליטות הודיעה כי סריקת חומר הראיות לכשיתבקשו ימשך כחודש ימים.

70 ימי מעצר והנאשמים אינם מיוצגים ואינם מורשים לעיין בתיקי הראיות נגדם ולכן אינם מסוגלים להגן על עצמם. מאידך בפני התקשורת הכתובה והמשודרת הועבר והודלף בצורה מדודה ומתוזמנת מידע ושמועות כאלו ואחרות על מנת להשחיר פניהם של הנאשמים בפני הציבור ובתי המשפט. מדובר בהתנהלות לא מרוסנת המעלה תמיהות וספקות על יכולת האזרח לממש זכויותיו ולהגן על עצמו בימים קשים כגון העמדתו לדין.

העיתונאים לורי שם טוב ומוטי לייבל מסייעים לאמא לחלץ את שני ילדיה מבית שבתאי לוי בחיפה

פרשת הבלוגרים: 70 ימי מעצר ללא סנגור ואינם מורשים לעיין בתיקי בתי משפט בעניינם

בני שגיא - שופט מחוזי תל אביב

5.5.2017 - פרשת הבלוגרים. השופט בני שגיא נתבקש ע"י אחד הנאשמים לאפשר לחבר האמון עליו לעיין בתיקי בית המשפט העומדים נגדו.

תגובתו של השופט בני שגיא: "ניתנה החלטה בדיון בשלב זה העיון במערכת נט המשפט אפשרי לתביעה ולסנגוריה הציבורית בלבד".
 השופט בני שגיא החליט אפוא כי הנאשמים עצמם אינם רשאים לעיין בתיקים בעניינם אלא רק הסנגורים (שטרם מונו) והתביעה רשאים לעיין.

השופט בני שגיא  לא נימק החלטתו אלא הפנה להחלטה שניתנה בדיון מה- 4.05.2017 : "בשלב זה נתונה זכות העיון לסנגוריה הציבורית אשר מונתה לייצוג הנאשמים, ואף כי טרם מונה סנגור פרטני לכל אחד מהנאשמים. חובתה של הסנגוריה לעמוד בקשר עם כל אחד מהנאשמים ולעדכן בדבר נתונים שונים הקיימים במערכת נט המשפט. לכשיושלם מהלך הייצוג, ניתן יהיה לאפשר לכל אחד מהסנגורים הרשאה פרטנית".

סוף דבר

הבלוגרים עצורים 70 יום ללא ייצוג משפטי ואינם יודעים על מה הם עצורים מאחר ואין להם סנגורים ואסור להם לעיין בתיקי בתי משפט בעניינם. השופט בני שגיא אינו מנמק מדוע לא לאפשר להם לעיין בתיקי בתי משפט בעניינם. מדובר ברמיסת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וקביעת תקדימים מסוכנים באשר לזכויותיהם של עצורים ועילות המעצר.

מחאה מול בית המפכ"ל רוני אלשייך על טיוח עבירות מין של שוטרים נגד נשים

מרץ 2017 - מתוך פייסבוק: המטרה שלי היא כזאת ואני אודה לעזרתכן מאוד- לא הגענו לתקשורת אז בואו נשתף את הסרטון מההפגנה שלנו אתמול אצל המפכ"ל עד שהוא יגיע לאותה אישה, עובדת ניקיון, שנאנסה ונכלאה על ידי מפקד תחנת יהודה, הסגן שלו ושני שוטרים נוספים. עברייני מין במדים.



נשבר לי הלב לשמוע אותה מספרת איך המחלקה לחקירות שוטרים הפקירה אותה והמשטרה מגבה את אותם חלאות, לפחות שתראה שיצאנו אתמול שלושים אנשים כדי לתמוך בה ולהראות לה שהיא לא לבד ואנחנו לא מתכוונות לעבור בשתיקה עד שהיא תזכה לצדק. שיש עוד המון אנשים שלא הגיעו אתמול ומאמינים לה. בחרנו לבטל עיסוקים אחרים ולהגיע במיוחד ביום האישה להפגין כי אף אישה לא צריכה להתמודד עם מה שאת עוברת בתחושה שהפקירו אותה.

זאת לא אשמתך ולא העבודה שלך הייתה צריכה להיפגע אלה של חבורת הזבלים במדים שעושים כל מה שהם רוצים ומתייחסים לנשים כמו זבל ובמקום להכנס לכלא בטח ייקבלו בהמשך קידום.
אם את רוצה לפנות אלינו ישירות או באנונימיות כדי שנעזור לך בכל מה שאנחנו יכולות- אנחנו כאן בשבילך.

אגב,על מפקד תחנת מסובים, שאחראי על כל בקעת אונו והגיע להפגנה קטנה וחוקית כדי להתחנף למפכ"ל XXXX בגלקסיה עוד אכתוב ביום אחר. גם הוא קיבל שיעור בחינם על דמוקרטיה והזכות להפגין או איך נראות נשים זועמות שאין להן כוח לזיוני שכל.

נ.ב- הנה השמות של הVVVV: סנ"צ אילן נתנאל, רפ"ק חגי כהן, אופיר דוד ודוד ביצ'ה. לפי תגובת המשטרה הרשמית, שניים מהם יצאו לחופשה כפויה ואחד מהם הועבר מתפקידו. ביזיון.

שופט עלאא מסארווה - בקשת פסילה מלדון בתיק בנימוק שדעתו התגבשה קודם לדיון

שופט עלאא מסארווה - גיבש עמדה טרם הדיון?

19.06.2016 - מדובר בערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בתל-אביב – יפו השופט עלאא מסארווה מיום 16.6.2016 שלא לפסול עצמו מלדון בתיק. בקשת הפסילה בגין שדעת השופט עלאא מסארווה התגבשה טרם הדיון.

לצפייה / הורדת החלטת הנשיאה מרים נאור הקלק כאן

נגד המערער פלוני הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של שימוש חורג בנכס,  (להלן: הליך כתב האישום). לנוכח ספקות בנוגע לכשירותו של המערער לעמוד לדין, ביקשה המשיבה (הוועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב) להגיע להסכמה שלפיה במקום כתב האישום יינתן צו הפסקה מנהלי לשימוש החורג בנכס לפי סעיף 239 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה 1965.

• שופט עלאא מסארווה - צו חיפוש ברף המסוכנות הגבוה ביותר
• שופט המעצרים עלאא מסארווה התרשל במילוי פרטים מהותיים בצו חיפוש בפרשת הבלוגרים

בדיון ביום 7.4.2016 במסגרת הליך כתב האישום קבע השופט עלאא מסארווה כי אין מניעה עקרונית להגשת צו הפסקה מנהלי בענייננו (שהתבקש ע"י המשיבה). אף שהסכמה כאמור בין הצדדים טרם הושגה, מכל מקום התבקש על ידי המשיבה צו הפסקה מנהלי,

בדיון שהתקיים ביום 13.6.2016 במסגרת הליך צו ההפסקה, ולאחר שהשופט החליט לדחות את טענות הסף שהעלה ב"כ המערער נגד הצו (הגנה מן הצדק ושיהוי), ביקש ב"כ המערער כי השופט עללא מסארווה יפסול עצמו מלדון בהליך, וזאת בנימוק שדעתו של השופט כבר התגבשה קודם לדיון.

לטענת ב"כ המערער, כבר בדיון ביום 7.4.2016 שבו אושרה עקרונית הגשת בקשה לצו, גיבש השופט עמדה שלפיה תידחה טענת שיהוי נגד הבקשה. זאת למד ב"כ המערער מדבריו של השופט שלפיהם "אכן בהחלטתי מיום 7.4.2016 לא התייחסתי לטענת פוטנציאלית עתידית בדבר שיהוי, ואולם כאשר ידוע לצדדים כי מדובר בחלוף זמן, הרי שעניין השיהוי שנטען היום, היה ידוע היטב לסנגור למקרא החלטתי מיום 7.4.2016 ". לטענת ב"כ המערער, נקיטת עמדה על ידי השופט המצביעה על נטייתו להכריע בהליך, מהווה עילת פסלות.
מאמירתו של השופט ניתן להסיק כי טענת השיהוי שהדיון בה התקיים במסגרת "הליך ההפסקה" שהתקיים ב- 13.04.2016 לא היתה מקובלת עליו עוד מיום 7.4.2016 במסגרת "הליך כתב האישום".

 הנשיאה מרים נאור דחתה את הערעור בנימוק ש"הבעת עמדה לכאורית" – תוך שבית המשפט פתוח לאמץ דעה שונה – אין כדי לגבש עילת פסלות.

פרשת הבלוגרים - חוסר אחריות סנגוריאלי

חוסר אחריות סנגוריאלי , נכתב על ידי עו"ד נוגה ויזל ב 28 אפריל 2017 , פוסטה

עו"ד נוגה ויזל על סירוב הסנגוריה הציבורית להעניק סיוע משפטי לנאשמי "פרשת הבלוגרים", תיק מורכב שאף סנגור ציבורי אינו מעוניין לשאת על גבו 

להורדת / צפיה במאמר בפורמט pdf הקלק כאן

ייצוג לפי סוג העבירות וזהות הנאשמים?

באחרונה קשה להשתחרר מהרושם לפיו דווקא הסנגוריה הציבורית מסרבת לייצג במקרים מסויימים נאשמים אשר המקרה שלהם מורכב מדי ואין ידם משגת לשכור שירותי עורך דין פרטי. סירוב זה גורם להימשכות מעצרם של נאשמים אלה, אבל לפני שאפנה לדוגמה שעל הפרק חשוב לציין ולהדגיש, כי הסיבה להקמת הסנגוריה הציבורית נבעה מחוסר היכולת של חשודים ונאשמים לממן את הגנתם המשפטית.

לא סביר שכאשר אדם רוצח את ילדיו מואילה הסנגוריה הציבורית לייצגו, בלי קשר לכמות החומר בתיק או מורכבותו, בעוד כאשר אדם מואשם בביצוע עבירות סייבר (עבירות מחשב) מורכבות ומתוחכמות הם מסרבים לייצגו.

אחת הדוגמאות בה נתקלתי לאחרונה היא ב"פרשת הבלוגרים" אותה מגדירה המשטרה "טרור רשתי", שבה נעצרו לורי שם טוב, מוטי לייבל ועורך דין צבי בר אשר מנהלים מאבק שנוי במחלוקת נגד רשויות המדינה ואנשי מקצוע שונים. לכל השלושה מיוחסים כעת כ-300 מקרים של עבירות הכוללות פגיעה בפרטיות והטרדות מיניות אשר בוצעו מאז שנת 2009. עם האנשים שנגדן בוצעו העבירות לכאורה נמנים עובדי רשויות רווחה ברחבי הארץ, חברי כנסת, שופטים, פרקליטים בשירות המדינה, עיתונאים ועוד. התיק מחזיק כ-20 אלף עמודים של חומר חקירה, וכ-150 דיסקים של ראיות לכאורה, הקלטות, צילומים וכדומה.

לפני פסח הוגשה לסנגוריה הציבורית בקשה לייצוג הנאשמים, אולם הסנגוריה הבהירה כי היא מתקשה למצוא בשורותיה עורכי דין שיסכימו לייצג את השלושה. לפי דובר הסנגוריה, אורי שלו, הנאשמת המרכזית, לורי שם טוב, רוצה ייצוג על ידי עורך דין פרטי במימון הסנגוריה, בקשה שנדחתה על הסף.

כך או אחרת, שלושה נאשמים עצורים כבר חודשיים ללא ייצוג של הסנגוריה הציבורית, חרף בקשתם וחיסרון הכיס שלהם (גילוי נאות: הכותבת ליוותה את הדיונים המשפטיים של מוטי לייבל בתחילת הפרשה). סירובה של הסנגוריה הציבורית לייצג נאשמים אלה מהווה פגיעה קשה בהגנתם המשפטית. היא מועלת בתפקידה וחוטאת לייעודה, הרי המחוקק קבע במפורש כי מטרתה של הסנגוריה הציבורית היא לייצג אנשים שאינם מסוגלים לממן מכספם את שכר הטרחה של העורך דין.

המצב הנוכחי מעלה יחס של איפה ואיפה במדיניות הייצוג של הסנגוריה הציבורית, אשר אינה אמורה להעדיף מזה ולקפח מזה. מדוע זכתה עדת המדינה המפורסמת שולה בן זקן לעורך דין פרטי יוקרתי במימון הסנגוריה (עו"ד עופר ברטל), ואילו לגבי בקשתה של לורי שם טוב נטען שהיא מופרכת? יש עוד דוגמאות כמובן, עד המדינה ערן מלכה למשל, אבל אין שום הצדקה לבחירת תיקים על פי זהות הנאשם או סוג העבירות; קנה המידה לפיו על הסנגוריה הציבורית לנהוג בייצוג נאשמים הוא בראש וראשונה היכולת הכלכלית שלהם: מצבם הכספי.

בעולם אידיאלי, עולם הוגן, שוויוני ומתוקן, ייתכן כי לא היו מבוצעות עבירות, אבל לצערנו הוויית חיינו והמציאות שבתוכה אנחנו חיים אינה כזאת. עבירות ופשעים מבוצעים במקומותינו חדשות לבקרים, ומכאן שהצורך בעורך דין שייצג נאשמים ויילחם למען זכויותיהם הוא תמידי.

דווקא בשל ריבוי התיקים והעומס המוטל על כתפיהם של עורכי דין מטעם הסנגוריה הציבורית, ודווקא משום הדרישה השוטפת לסיוע, חשוב שהסנגוריה תפעל על פי קריטריונים אחידים שבחוק. אם וכאשר תהיה עקביות בפעילותה, באופן טבעי יפחת עליה העומס, מאחר שלקוחות רבים אשר מצבם הכלכלי איתן והם מסוגלים לשלם בעבור שירותי עורך דין, לא ייהנו עוד מייצוג חינם ובמקומם מי שיזכו לשירות יהיו מי שהיא אכן אמורה לייצג - האנשים קשי היום הסובלים מחסרון כיס.