יום שני, 17 באוקטובר 2011

בין פרזיטיות להונאה - לשכת הרווחה נתניה מטרטרת סבתא ויתומים בוועדות החלטה - סיפורה של זהבה בן נעים

עובדת סוציאלית מרים פיירברג איכר - טרטור סבתא ויתומים בוועדות החלטהלהגדיר בקצרה ועדת החלטה: חבורת פרזיטים המדברים בדעה אחת בדרכי רמיה לפרק משפחה, כדי לקדם את האינטרסים האפלים של הרשות המקומית ועסקני רווחה העושים כסף מסיבלם של אחרים.

בלשכת הרווחה נתניה - החליטו בוועדת החלטה לטרטר את זהבה ונכדיה היתומים בהמצאת מסמכים, זלזול, אדישות, והאשמות שווא - הכתבה "ניסו לרמוס אותי": מתמודדת "מאסטר שף" נגד הרשויות , ארז כהן , אוקטובר 2011 , nrg

זהבה בן נעים, תושבת נתניה שריגשה את שופטי "מאסטר שף" כשסיפרה על התאונה שבה איבדה את בתה, מנהלת מאבק מול עיריית נתניה ומשרד הרווחה שיסייעו לה ולשלושת נכדיה. "לאף אחד לא אכפת ממני"

"לעירייה ולמשרד הרווחה לא אכפת ממני. יש כאלה שאפילו לא ידעו שיש לי אפוטרופסות על הילדים", כך אומרת בכעס זהבה בן נעים, תושבת נתניה שהתפרסמה בתוכנית "מאסטר שף" כשריגשה את השופטים בסיפור על בתה שנהרגה לפני כשנתיים בתאונה.

מאז מות בתה מנסה בן נעים להכניס את נכדיה לגן רב תכלית - גן מיוחד לילדים שמגיעים משפחות הרוסות או עם בעיות נפשיות לאחר שעברו טראומה בתוך המשפחה כגון אלימות או מוות.

חנה לכיש - מנהלת אגף הרווחה נתניה: ועדות החלטה לתועלת הילדים או פרזיטיות"יש בגן עזרה פסיכולוגית וטיפול חם אישי ואוהב לכמות ילדים קטנה, בדיוק מה שהנכדים שלי צריכים כדי שיגדלו בצורה הטובה ביותר. הם ילדים חכמים, אינטליגנטים שבסך הכול רוצים לקבל מעט יחס חם, כמו שכל ילד מקבל ואני עושה הכול כדי שהם יקבלו זאת".

לטענתה, משרד הרווחה אינו מוכן לסייע ואף טוען כי היא מכניסה לילדים לראש שהם ילדים חריגים אך אין להם כלל בעיה. "אני לא מבינה על סמך מה הם החליטו זאת, שכן במשך שבעה חודשים הילדים ישבו בבית ואף אחד לא בא לבקר אותם. לאחר שהפעלתי קשרים הגיעה עובדת סוציאלית. אחרי שטרטרו אותי מוועדה לוועדה הם אמרו שאין להם תקציב וזרקו אותנו לעירייה". בעיריית נתניה הבטיחו לבן נעים שסייעת צמודה תלווה את הילדים, אולם לטענתה ההבטחה לא קוימה.

"אחרי שהילדים נכנסו לגן גיליתי שאין סייעת. שאלתי את העירייה איפה הסייעת שהבטיחו לי ואז הם התנערו מההבטחה ואמרו שלא הבטיחו שום דבר. הגננת שלחה מכתב שבו היא מתחננת לעזרה, אבל לא רק שלא הקשיבו לה, בעירייה גם כעסו עליה שהיא משתפת איתי פעולה".

זהבה בן נעים צילום: אלה פאוסט"עוברת מיליון מדורי גיהינום"

לאחר כמה חודשים נכנסה לגן סייעת, אולם כעבור זמן קצר נטען כי אין בה צורך. לאחרונה פנתה הגננת לבן נעים בבקשה שתיקח את הילדים שלה כי היא אינה מסוגלת לטפל בהם לבדה. בן נעים סירבה להוציא את הילדים מהגן ודרשה להיפגש עם העירייה.

לדבריה: "בעירייה אמרו לי בזלזול 'לא נמאס לך לנפנף את הסבל של הילדים שלך? את לא מבינה שאת פוגעת בהם?'. עניתי להם שכשמדובר בכסף פתאום הם יודעים מה טוב לנכדים שלי. אני עוברת מיליון מדורי גיהינום. כל הגופים ניסו לרמוס אותי, אבל מזל שאני אישה חזקה והילדים האלה מחזקים אותי".

בן נעים לא ויתרה והחליטה לפנות לבקשת עזרה למבקר המדינה. "עד היום טרם הוסדרו נושאים בסיסיים, כמו סייעת צמודה או הפיכת הסבתא למשפחה אומנת", אומר עורך דינה של בן נעים, שמעון כץ. "שירותי הרווחה נטשו יתומים תמימים אצל הסבתא, שעושה מלאכת קודש ומטפלת בהם כאילו הם ילדיה. כל הגופים הציבו בפניה חומות גבוהות שהיא לא מסוגלת לעבור וכך הם פוגעים בבריאותם הפיזית והנפשית של הקטינים".
.

.
לשכת הרווחה נתניה מתחמקת מאחריותה באמצעות ועדות וביורוקרטיה

מעיריית נתניה נמסר: "נבהיר כי מערך הרווחה העירוני מעניק סיוע מקיף ורב-תחומי למשפחה ברגישות ובמקצועיות, ובהתאם לנהלים ותקנות משרדי הממשלה וזאת כדי לסייע למשפחה. נבהיר כי מתחייב שיתוף פעולה מצד המשפחה וזאת בין היתר על מנת להשלים את תהליך מינויה של הפונה כמשפחה אומנה לנכדיה, דבר שיקנה לה מעמד חוקי וירחיב את אפשרויות הסיוע.

"לפני שנה התקיימה ישיבה עם הפונה בהשתתפות גורמי הרווחה הבכירים, במהלכה התבקשה הפונה להגיש מסמכים רלוונטיים כדי שנוכל לשלב את הילדים במעון, תוך הבטחתנו לממן את מלוא עלות שהותם במעון. לצערנו, עד ליום זה לא התקבלו המסמכים הנדרשים להשלמת התהליך. לפיכך, התכנסה ועדת החלטה נוספת בה הומלץ לשלב את הילדים בגן עירוני הכולל צהרון וסייעת נוספת. צר לנו על התחושות ועל הטענות בעניין, שאינן עולות בקנה אחד עם המאמץ המקצועי והאנושי המתמשך הנעשה באגף הרווחה".

קישורים:
  • אימת עיריית נתניה - צו הריסה מיידי למשפחות מעוטות יכולת - ערוץ 1 - אוגוסט 2010 - סיפור קפקאי, סיפורן האישי של עשרות משפחות בנתניה בראשותה של העובדת הסוציאלית מרים פיירברג איכר. עשרות משפחות מעוטות יכולת מבניין אחד בנתניה צריכות למצוא לעצמן בית אחר תוך שבוע. עיריית נתניה קבעה כי אין מנוס מלהרוס את הבניין. בבניין גרים משפחות ברוכות ילדים, קשישים, ואדם חולה המחובר למכונת חמצן. "או שאני אשאר, או שמישהו יקח אותי", אמר החולה המחובר למכונת החמצן...

יום שבת, 15 באוקטובר 2011

אל תתנו לפסיכיאטרים לתייג אתכם

הפסיכיאטריה וחברות התרופות מחפשים פרנסה קלה על גביהם של ילדים, קשישים ומוחלשים אחרים,

אל תתנו להם לתייג אתכם
.

.
קישורים:

יום שישי, 14 באוקטובר 2011

אלכס ג'ונס מדבר על הונאות חברות התרופות והפסיכיאטריה

אוקטובר 2010 - אלכס ג'ונס הוא אחד הלוחמים העולמיים הבולטים למען זכויות אדם. באמצעות אתרי אינטרנט וסרטים תיעודיים, מר ג'ונס יוצא נגד הפרות זכויות אדם ועשיית רווחים של התאגידים הגדולים על חשבון האזרח התמים. בסרט זה הסבר מלא על איך הפכו התרופות פסיכיאטריות כלי שבאמצעותו פוגעים פגיעה קטלנית בבריאותו הנפשית והגופנית של האדם.
חברות התרופות משווקים סמים פסיכיאטריים מסוכנים באמצעות פקידים מושחתים במערכות השלטון, כגון פקידי סעד, פסיכיאטרים, ועוד... ובאמצעות שופטים רשלנים תאבי וכבוד במערכת המשפט. סמים אלו גורמים הזיות ומרעים מצבם של הבריאותי והסוציאלי של הנוטלים אותם. פקידי הממשל והמשפט וחברות התרופות פועלים בכל דרך אפשרית להסתיר את תופעות הלוואי של סמים פסיכיאטריים אלו כדי שיוכלו להמשיך להרוויח כסף מסבלם של אזרחים תמימים.
.

.
קישורים:

פשעי משרד הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער - כפו על ילדה אימוץ והפקירוה לאונס במשך שנים רבות

יולי 2006 - ילדה שנשלחה לאימוץ ע"י רשויות הרווחה וצו בית משפט לענייני משפחה. המאמץ נהג לאנוס אותה מהיותה בגיל 6 עד גיל 18. כל אותה תקופה ארוכה שבה נאנסה הילדה, לרשויות הרווחה ובית משפט לענייני משפחה, ששלחו אותה בכפייה אל המאמץ, לא היה שמץ של מושג על הנעשה בבית המשפחה המאמצת, או שעשו דבר בנדון. המאמץ הורשע באונס ונדון ל- 16 שנות מאסר.

להלן ציטוטים מעדות הילדה כפי שפורסמו ב- ynet:
"בפעם הראשונה אמרתי לו 'אבא זה כואב לי' והוא אמר לי 'לא נורא, לא קרה כלום', אז אחר כך שראיתי דם שאלתי אותו מה זה, הוא אמר לי שזה שום דבר. חשבתי שזה ככה ההתנהגות של אבא כלפי בת ולי לא היה אבא אמיתי. אני לא הייתי אף פעם עם אבא וחשבתי שזה ככה".
בהמשך סיפרה הבת כיצד היא ניסתה להתנגד לאביה. "מתי שהוא היה עושה לי, הייתי מנסה בכל תוקף להתנגד אליו וגם שהוא היה נוגע לי בכל מיני איברים גם הייתי מתנגדת והוא היה מרביץ לי והיה משתיק אותי והיה אומר לי 'תהיי בשקט שאף אחד לא ידע'. הוא היה מאיים עלי שאם אני אספר הוא לא יודע מה הוא יעשה לי. אוי ואבוי אם אני אספר למישהו".

וכך כתבו השופט אהרון אמינוף והשופטות נחמה מוניץ וגבריאלה דב-ליאו לוי בהכרעת הדין:
"ייתכן שבמשך השנים משהיתה המתלוננת לנערה נעמו לה מעשי הנאשם, והיא חפצה בהם, (על אף שבגרה והבינה כבר שהמעשים אסורים) ולכן היא לא התחמקה מן הנאשם וגם לא טרחה לספר על מעשי הנאשם ולגלותם, עד שנאלצה לעשות כן לאחר אירוסיה וכשעמדה להינשא, מפחד שלאחר נישואיה היה מתגלה שהיא איננה בתולה. אף שזו השערה ואפילו השערה הגיונית, אינני יכול לקבוע מסמרות בענין זה".

חוסר תובנה של בית המשפט בענייני מצוקת "יתומי הרווחה" במסגרות שהמדינה כפתה עליהם
השופט אהרון אמינוף והשופטות נחמה מוניץ וגבריאלה דב-ליאו לוי בהכרעת הדין לא הבינו לעומק את תחושת חוסר האונים של "יתום רווחה" אשר נותק לחלוטין מביתו ומשפחתו ע"פ תיאוריות האימוץ ההזויות של רשויות הרווחה והופקר לאחר מכן לחסדי משפחה מאמצת. "יתומי הרווחה" חסרי זכויות במסגרות הרווחה, פנימיות, אומנה, מרכזי חירום, משפחות מאמצות ועוד.. ואין מושיע. רשויות הרווחה דאגו לטרפד את חוק זכויות הילד כדי לשמר את מוסדותיהם, תעשיית הרווחה העושקת הון עתק מהמוחלשים, תרומות ותקציבי מדינה. רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער ממשיכים באין מפריע לפרק משפחות ולהסב נזקים קשים ובלתי הפיכים לפרט ולמשפחה.

רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער מפקירים ילדים במסגרות הרווחה
חרף הימשכות האונס כתריסר שנים, לרשויות הרווחה ובית משפט לענייני משפחה אשר קרעו את הילדה מביתה ומשפחתה ושלחו אותה בכפייה ל"משפחה" המאמצת, לא היה שמץ של מושג מה קורה לילדה, ולא טרחו לבדוק לעומק את מצב הילדה.
תופעה זאת של הפקרת ילדים במסגרות רווחה: אומנה, פנימיות, מרכזי חירום, הנה מכוונת מצד רשויות הרווחה ובתי המשפט. פקידי הסעד ושופטי המשפחה והנוער יודעים שאילולא אזרחי המדינה היו יודעים כיצד הם מזניחים את יתומי הרווחה היו שולחים אותם לכל הרוחות. זוהי גם הסיבה שהם מקפידים על חיסיון ומסתירים מעיני הציבור את מעלליהם.

רשויות הרווחה ובית משפט לענייני משפחה אחראים בראש וראשונה על האונס
האחריות לאונס הילדה המערכתית ובפועל הנה של רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער. רשויות אלו הוציאו אותה בכפייה מביתה ומשפחתה והגישו אותה על "מגש כסף" למאמץ האנס. רשויות אלו מודעות היטב לסכנות הרבות שחווים ילדים המוצאים בכפייה מביתם ומשפחתם, וחוסר האונים של ילדים אלו, וחובתם היה במשך אותם שנים לוודא כי שלום לילדה.
מדובר ברשלנות פושעת לכל הפחות של רשויות הרווחה ובתי המשפט לענייני משפחה ונוער.
מערכות המשפט והרווחה נכשלו בהגנה על הילדה


ynet - לקרוא ולשפוט: הכרעת הדין "הנאנסת שנהנתה"


קישורים:
להלן ציטוטים מהכרעת הדין



משרד הרווחה מפקיר את הקשישים - מפריטים את הגימלאים / ד"ר אבי ביצור

הכתבה מפריטים את הגימלאים , ד"ר אבי ביצור , The Pulse , אוקטובר 2011

האחריות לזקנינו - למי? למדינה, לעמותה או לעיריה? מאמר זה נכתב בעקבות פרסום תוכנית המשרד לענייני גמלאים בנושא הטיפול בזיקנה


אחת הרעות החולות של מערכת שלטונית ש"פשטה את הרגל", הינה הנסיון, לעיתים הבלתי פוסק, להעביר את האחריות לנושאים מסויימים משטח השיפוט של המדינה למקומות אחרים, שבם, לכאורה, ינתן לנושאים אלו טיפול טוב יותר, אמין יותר, מקצועי ומסור יותר.

הדוגמאות הבולטות הינן העמותות למיניהן, המשמשות כתחליף למשרד הרווחה, דרך משל, כמו אלו"ט המנסה ללא הצלחה לטפל בילדינו האוטיסטים במקום משרד הרווחה, או הנסיון להטיל על העיריות, כ"לבנת היסוד במערכת שלטונית" את האחריות לנושאים שונים. במאמר אעסוק בתוכנית המשרד לענייני גימלאים, בשמו החדש, לטיפול בזקנינו, להעביר את האחריות לעיריות, תוך נסיון להפריט חלק מהשרותים שינתנו לזקנים.

הנסיון הוא נסיון נואל, שמעיד הן על חוסר מחשבה והבנה במושגי יסוד כ"מדינה ואחריותה" או "הפרטה או הלאמה" מצד אחד, ומצד שני הוא מדאיג, כי הריח הפוליטי המפוקפק העולה ממנו הינו ריח חזק מדי והוא מעלה תהיות רבות באשר לרצינותה של התוכנית, ההגיון שבה ובכלל עולה השאלה: האם מי שמנסה כיום לטפל בזקנינו אכן מסוגל לעשות זאת?

לצערו של כותב מאמר זה, התשובה היא "לא" באופן חד משמעי. התוכנית שמתיימרת למפות את זקנינו מיותרת כבר מציון מטרתה הראשונה, קרי מיפוי הזקנים בערים השונות – למען השם, הרי קיים במשרד לענייני גימלאים מדור שלם המחזיק את נושא "האזרח הותיק" והמנפק את 750,000 התעודות לזקנינו – עצם החזקת המידע והרישום הינו מיפוי ואין צורך בביצוע מיפוי נוסף, אלא אם כן, כפי שציינתי ברישא של דברי מסתתרת תחבולה פוליטית של עשיית הון פוליטי על בסיס מיפויים של תומכים פוטנציאליים לראשי המשרד הנוכחיים? האמנם?

התוכנית מתיימרת לתת לעיריות את הטיפול בזקנים ובכך קיימת כאן התנערות מאחריותה של המדינה תוך הפעלת מעמסה נוספת על כתפי העיריות, שלא תוכלנה לעמוד בנטל כזה ומכאן שהנזק יהיה לזקן ומשפחתו!!!

בנוסף לכך, הרמיזה הגלויה, בתוכנית, להפרטת שרותים לזקנים היא לעג לרש לכל אלו הלוחמים, לדוגמה, באי הפרטת בית האבות הסיעודי לנפגעי נפש ניצולי השואה בפרדסיה – אסור ולא ניתן לבצע הפרטה של השרותים לזקנים כמו שרותי הסיעוד האחרים תוך הבנה שבכך אנחנו פוגעים ב"חוליה החלשה" ב"שרשרת המזון" בחברה הישראלית, קרי בהורים שלנו – אין ואסור להפריט את השרותים לאנשים אלו (ראה את המחאה החברתית שכנראה אינה מובנת לכולנו).

הכתובת היחידה עבורם צריכה להיות המדינה ולא עיריה כזו או אחרת, או נציג של התוכנית בעיריה (זו בעצם ההוצאה התקציבית המתוכננת וזו כוונתם האמיתית של "הוגי" התוכנית שהינו, כנראה, קוניוקטורה פוליטית של סגנית שר כזו או אחרת).

המשרד לענייני גימלאים ראוי שיאבק על מימוש האינטגרציה כרעיון יסוד, בריכוז כלל סמכויות הטיפול בזקן הנמצאת במשרדי הרווחה, הבריאות, ביטוח לאומי, ניצולי השואה וגם חינוך מבוגרים, אליו למשרד, ולא יעודד סגרגציה – ביזור יתר של השרותים לזקן, שגם היום כבר מפוזרים, שלא לצורך, בעשרות משרדים שונים, ואת זה יש לעשות, עם לב ונשמה, עם חזון ועם מקצועיות, שהיום נעדרת מהמתיימרים לנהל את הנושא החשוב הזה תחת הסיסמה המאד ברורה: "אל תשליכני לעת זיקנה". זה לא מנטרה מ"כוכב נולד". זה אנחנו וחיינו.

הכותב הוא ד"ר אבי ביצור, סא"ל במילואים, לשעבר סמח"ט צנחנים, רע"ן ביצורים ומפקד ביה"ס לאב"כ. מנכ"ל המשרד לענייני גימלאים בממשלת ישראל לשעבר, מרצה בכיר במחלקה למדעי המדינה בבר-אילן, ובתוכנית לחברה, בטחון והגנת העורף במכללה האקדמית בית-ברל, וראש ביה"ס למינהל ציבורי במכללת רחובות.

קישורים:

יום רביעי, 12 באוקטובר 2011

בית משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות - בין חוסר תובנה מקצועית לרשלנות קיצונית - שופט שמואל בוקובסקי

שמואל בוקובסקי - חוסר תובנה בענייני רווחהאוגוסט 2010 - בע"מ 5422/10 השופט דנצינגר - מדובר בערעור לבית משפט עליון של אמא המבקשת לשמש אפוטרופא לבתה החסויה במקום עמותת שפר. הבת החסויה שהתה בהוסטל אולם עקב החמרה במצבה הועברה כפי הנראה למוסד פסיכיאטרי.
בבקשתה מציינת האמא את אהבתה הגדולה לבתה ואת הסבל הנפשי שנגרם לה כתוצאה מכך שלא מתאפשר לה לחיות בצוותא עם בתה היחידה ולספק לה את התמיכה לה היא נזקקת בשל האירועים הקשים אותם חוותה בעבר. האמא טוענת כי אישפוזה של הבת נעשה בניגוד לרצונה של האמא. האמא מלינה על כך שבמשך תקופה של שנתיים לא קיבלה בתה חופשה לבקר את אמה ולשהות במחיצתה וכל שהתאפשר לה הוא לבקר את הבת אחת לחודש בליווי מלווה. האמא דוחה את הטענות לפיהן ביקוריה אצל הבת אינם "עולים יפה".

שמואל בוקובסקי משמש כשופט בית משפט לענייני משפחה דחה את בקשת האמא. בוקובסקי טען כי למרות שבא כוח היועץ המשפטי לממשלה הציעה להזמין תסקיר "ע'מ להפיס את דעתה של המבקשת", אין צורך בתסקיר. כי לאמא אין תובנה באשר למצבה של בתה היחידה החסויה (כאשר במהלך הדיון היא חזרה וטענה שהחסויה אינה חולה). זאת ועוד, נקבע כי העניין נבחן מספר פעמים בעבר ולא חל כל שינוי נסיבות ואין זו מטובתה של החסויה כי המבקשת תתמנה כאפוטרופא.
בוקובסקי הוסיף: "כואב לי מאד להיווכח עד כמה המבקשת מתייסרת בכל הקשור למצבה של בתה ואני מאמין כי היא חושבת באמת ובתמים כי היא ראויה להיות לה לאפוטרופוס ולטפל בה. דא עקא, מצבה של החסויה הינו קשה ועלי לשקול קודם כל את טובתה של החסויה, עם כל הצער הנגרם למבקשת".

ניתן להבחין במספר כשלים בתפקודו של שמואל בוקובסקי:

הליך שיפוטי חפוז ושטחי מסב נזקים לחסויים וקרוביהם
בוקובסקי ציין בהחלטתו כי לאמא אין תובנה באשר למצבה של בתה היחידה החסויה. לפיכך קיבל בוקובסקי החלטה ללא תסקיר. נשאלת מייד השאלה מהם הכלים אשר לפיהם קיבל בוקובסקי החלטתו.
האם יש לבוקובסקי מידע או מושג כלשהו על מצב החסויה הנוכחי, איפה עדיף לחסויה לשהות או מי עדיף להיות האפוטרופוס שלה, אמה בעלת קשר דם האוהבת אותה ודואגת לה ללא תמורה מכוח הטבע וההיגיון או "עמותת שפר" תאגיד עיסקי המתפרנס על גבם של חסויים, ויכול למנות אפוטרופוס אחד לעשרות חסויים?קישורבוקובסקי בחר לתייג את האמא כ"חסרת תובנה" כעילה לדחיית בקשתה מבלי שיש בידיו בדל עובדה או מסקנה על הדרך שיש לפעול לטובת החסויה. בוקובסקי פגע בכבוד האמא ובאמון הציבור במערכת המשפט.

חזרתיות על
הליך שיפוטי פזיז ולא מקצועי מסב נזקים לחסויים וקרוביהם - הליך שיפוטי דומה בפזיזותו ומסב נזקים קשים בלתי הפיכים ניתן לראות במינוי אפוטרופוס לאישה כבת 60 מאובחנת דמנטיה, ללא תסקיר ומבלי שראה אותה או בדק אם היא מבינה דבר. הפרת פתאומית של זכויות אדם - בוקבסקי החריב חיי אשה בשרירות לב. בהליך שיפוטי רווי דברי בלע ורמיה ועלילות נגד האישה. בוקובסקי וחבורתו פקידת סעד ועובדת סוציאלית ופסיכיאטר העלילו דברי רמיה ושקרים נגד אשה מאובחנת דמנטיה והחריבו את חייה. הפכו אותה שבר כלי, סיעודית, איבדה יכולת דיבור.

זלזול באמא ותיוגה בחוסר תובנה חרף המציאות הקשה לה ולבתה היחידה -
מדובר באמא דלת אמצעים (הגישה ערעור לעליון ללא ייצוג) הרואה למול עיניה את בתה היחידה במצוקה קשה ואין הדבר בשליטתה. האמא מנסה בכל דרך לסייע לבתה חרף הנוקשות והאטימות של רשויות הרווחה ובתי המשפט. במצב זה מנסה האם לשכנע בכל דרך מה טוב לבתה. שמואל בוקובסקי במקום להתייחס לעובדות ולהסיק מהם מסקנות לא בחל להשתמש בדרך של ביזוי האמא ולתייג אותה בחוסר תובנה.

הליך שיפוטי מנוגד לערכי היהדות 


התנהגותו השיפוטית בקוצר רוח, תיוג האמא בחוסר תובנה לצורכי בתה, אי התייחסות לעובדות ומסקנות כלשהם בהיותה חלשה מבחינה כלכלית ומבחינה משפטית, מנוגד לערכי היהדות.
ההוראה הראשונה בפרקי אבות ספר הספרים של המשנה הנה: "היו מתונים בדין" - הוראה זאת מכוונת אל השופטים לפעול במתינות לשמוע את העדים לחקור אותם - בוקובסקי פעל בהפך הגמור, לא התייחס לשום עובדה או ראיה, תייג את האמא ב"חוסר תובנה" ובזאת סתם את הגולל.
ישעיהו א,יז: "לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט, אַשְּׁרוּ חָמוֹץ; שִׁפְטוּ יָתוֹם, רִיבוּ אַלְמָנָה" - עקרונות המשפט ביהדות מחייבות לבוא לקראת החלשים במשפט ולהדריך אותם - בוקובסקי כאמור פעל הפוך

החלקת לשון טיוח


 בוקובסקי כותב: "כואב לי מאד להיווכח עד כמה המבקשת מתייסרת בכל הקשור למצבה של בתה ואני מאמין כי היא חושבת באמת ובתמים כי היא ראויה להיות לה לאפוטרופוס ולטפל בה. דא עקא, מצבה של החסויה הינו קשה ועלי לשקול קודם כל את טובתה של החסויה, עם כל הצער הנגרם למבקשת"
בוקובסקי מציג עצמו כמשתתף בכאבה של האמא אך אינו מוכן אפילו לקבוע תסקיר לבחינת טובת בתה היחידה. בוקובסקי בדרך של החלקת לשון מציג פעם נוספת את האמא כחסרת תובנה שב"תמימותה" מבקשת בקשה שתגרום נזק לבתה.

סוף דבר
השופט שמואל בוקובסקי נכשל בהגנה על בתה החסויה של האמא תוך שהוא מתייג את האמא ופוגע בכבודה ובכבוד מערכת המשפט. באופן לא מפתיע ה"עליהום" על האמא הינו גם מצד המוסד בו הבת שוהה. התוקפנות השיפוטית של בוקובסקי כפי הנראה מפחד שמא האמא תהיה מעורבת יותר מידי בענייני בתה היחידה היא תחשף למחדלים רבים וקשים של ההליך השיפוטי ושל הרווחה. בוקובסקי משתמש בשיטה המקובלת בפקידי הרווחה (בוקובסקי נשוי לפקידת סעד מיכל מילשטיין, ושימש שנים רבות יועץ משפטי במשרד רווחה) תיוג ועלילה נגד אזרחים במקום להתייחס לעובדות וראיות.

קישורים:

יום שני, 3 באוקטובר 2011

תביעה נגד שר הרווחה משה כחלון בגין עינויים ממוסדים ופשעים כנגד האנושות

תביעה נגד שר הרווחה משה כחלון בגין עינויים ממוסדים ופשעים כנגד האנושותהכתבה אב אמריקאי תובע את כחלון ונאמן: "עינו אותי" גלעד גרוסמן, מערכת וואלה! חדשות , באוקטבר 2011

גרושתו הישראלית של התובע שוהה בישראל יחד עם שלושת ילדיהם המשותפים. התביעה הוגשה נגד משרד המשפטים ומשרד הרווחה שלדברי התובע מפרידים בינו לבין ילדיו באמצעות "חומת ברזל"

תביעה בגובה 20 מיליון דולרים הוגשה בשבוע שעבר על ידי אזרח אמריקאי כנגד שר המשפטים, יעקב נאמן ושר הרווחה, משה כחלון, כמו גם נגד שתי עובדות סוציאליות, עובדת משרד הרווחה ופסיכיאטר ציבורי. התובע, תושב ארצות הברית אשר היה נשוי בעברו לאזרחית ישראל ולהם שלושה ילדים משותפים, טוען כי התנהלות שירותי הרווחה ובתי המשפט הישראלים מהווים "עינויים ממוסדים ופשעים כנגד האנושות".

לטענת התובע, לאחר גירושיהם חטפה אשתו לשעבר את ילדיהם לישראל וסירבה להעניק לו את זכויותיו כאב, אך כאשר פנה לשירותי הרווחה הישראליים, נתקל בחומת ברזל. לדבריו, אשתו לשעבר עודדה על ידי הרשויות להתלונן על התנהגות אלימה,לכאורה, מצדו, אשר הובילה למעצרו באופן חוזר ונשנה ללא סיבה, והוטלו עליו תשלומי מזונות "לא מוסריים". התובע הגדיר את התנהלות בתי המשפט לענייני משפחה ואת התנהלותן של פקידות הסעד כלפיו כ"מסע צלב" והתעללות ממוקדת, הפוגעת בו ובילדיו. את האצבע המאשימה מפנה התובע כלפי שני השרים, אשר לטענתו עומדים בראש מערכות המפלות גברים גרושים כמדיניות, ומובילות לנתק בין אבות לבין ילדיהם.

התביעה הינה רק יריית הפתיחה בקמפיין שמאחוריו עומד הארגון "הקואליציה למען הילדים והמשפחה" הפועל, כהגדרתו, "למען זכותם של ילדים להיות בקשר עם אבותיהם, לשוויון הורי ולשוויון מגדרי". הארגון מתכנן להגיש בקרוב שורה ארוכה של תביעות נוספות כנגד האפליה השיטתית, לטענת חבריו, של גברים בהליכי גירושין בישראל.

"פגיעה קשה בזכויות האזרח"

ראשי הארגון בוחרים להתמקד בשופטת בית המשפט העליון עדנה ארבל, אשר לטענתם "הפכה את מדינת ישראל למקום מקלט לנשים חוטפות", לאחר שיצרה תקדים בחודש מאי האחרון, בו פסקה כי האם יכולה להשאיר את הילדים בישראל רחוק מאביהם האמריקאי, בניגוד להחלטת בית המשפט המחוזי ולאמנת האג לילדים חטופים. עוד טוענים ראשי הארגון כי הנחייתה של ארבל בעת שהייתה פרקליטת המדינה, לפיה יש לנקוט בגישה זהירה בעת העמדה לדין של קורבנות תקיפה מינית ואלימות שחזרו בהם מעדותם, מעודדת נשים להגיש תלונות שווא כנגד גברים.

לדברי גיא שמיר, דובר הקואליציה למען הילדים והמשפחה, "לא מדובר בגימיק תקשורתי". לדבריו, המדיניות המפלה שנוקטים בתי המשפט וגורמי הרווחה בישראל ביחס לזכויות הוריות של גברים גרושים מהווה פגיעה קשה בזכויות האזרח, והפנייה לבתי המשפט האמריקאיים נולדה עקב ייאוש מהמערכות בישראל. הוא הוסיף כי "הכפר הגלובלי מאפשר לנו לפנות גם לגורמים מחוץ למדינה ויבהיר שיש גם פיקוח נוסף, שאי אפשר להפלות יותר".

אב אמריקאי תובע את כחלון ונאמן: "עינו אותי" גלעד גרוסמן, מערכת וואלה! חדשות , באוקטבר 2011
אב אמריקאי תובע את כחלון ונאמן: "עינו אותי" גלעד גרוסמן, מערכת וואלה! חדשות , באוקטבר 2011


קישורים: