יום שלישי, 9 במרץ 2010

כל מילה שווה זהב: בנימין נתניהו קיבל כמיליון שקל עבור נאומים באירועים של עמותה קטנה וענייה

תעשיית הון עתק, חובקת עולם, של העמותות ל"סיוע" למוחלשים במדינת ישראל.

הכתבה מיליון שקל, ביבי , מרב בטיטו, צדוק יחזקאלי , ידיעות אחרונות , 09.03.2010

עמותת "לב מלכה" מירושלים עוזרת לחולים ממשפחות עניות. היא מתנהלת ממקלט בירושלים. לראשיה היה חלום, לגייס הרבה כסף ולהפוך לאימפריה. הם גייסו את נתניהו, ושילמו לו 180 אלף דולר עבור 4 הרצאות לאורך יום וחצי של עבודה. התוצאה הפסד כספי כבד.

בשנים 1999-2002 , בתום כהונתו הראשונה כראש ממשלה, נהג בנימין נתניהו - שהיה אז אדם פרטי ולא החזיק במשרה ציבורית - לגבות עשרות אלפי דולרים עבור הרצאה.

רוב לקוחותיו היו חברות פרטיות ברחבי העולם, שהעשירו את חשבון הבנק שלו במיליוני דולרים. אולם ל"ידיעות אחרונות" הגיעו עדויות ונתונים שלפיהם במקרה אחד, ביוני 2002, התחייבה עמותת חסד ירושלמית קטנה לשלם לו דרך מתווך 180 אלף דולר עבור השתתפות בשלשה אירועים במקסיקו סיטי, שכולם התקיימו באותו יום ובעוד הופעה אחת בניו ג'רזי. מאחר ששער הדולר באותה תקופה היה בשיאו - 4.95 שקל לדולר - מדובר בסכום המתקרב למיליון שקל עבור מעט יותר מיום עבודה בודד.

מעוטי יכולת
לשוק עמותות החסד היהודיות יש כללים משלו: יש את העשירים והנוצצים, אלה שנהנים מאגודות ידידים ומשלל תורמים מקושרים ומתוחכמים, שמזרימים להם מיליונים, ולא מהססים לארגן ערב התרמה חגיגי במקום הכי יקר במנהטן. אבל יש גם עמותות קטנות שחוג ידידיהן כולל אברכים עניים ומשפחות מעוטות הכנסה. אצל אלה חשבון הבנק מדולדל על פי רוב, ובקושי אפשר לשלם משכורות למספר עובדים בודדים. ...

למאמר המלא, הקלק על התמונה

קישורים:

יום שני, 8 במרץ 2010

משרד העבודה והרווחה מפקיר את החלשים - נכים סובלים מרעב: 'חיים בצמצום, לא אוכלים'

הכתבה נכים סובלים מרעב: 'חיים בצמצום, לא אוכלים' , יעל ברנובסקי , ynet , מרץ 2010

עמותות הסיוע לנזקקים מטפלות מדי חודש בנכים רבים שקצבתם אינה מספיקה למימון מזון וטיפולים רפואיים. "אני מצמצמת בהכל, לא מסוגלת להחזיר הלוואות וגם לאכול כמו שצריך", מספרת חווה, חולת טרשת המתגוררת בגפה.

מצבם של הנכים בישראל הולך ומחמיר - ואין מי שיסייע: חג הפסח עומד בפתח, ולמאות נכים בכל רחבי הארץ אין כסף לארוחת החג - וגם לא לימי חול. מאות מהם חיים בתנאי עוני, אינם מצליחים להתקיים מהקצבאות ונאלצים לפנות לעמותות סיוע.
.

.
יואב קריים ממטה המאבק למען הנכים טוען כי בשנים האחרונות חלה עליה במניין הנכים הנזקקים, אולם אין נתונים מדוייקים המצביעים על כך. "ניתן להצביע על מגמת העלייה בשנים האחרונות. לצערי, אין יכולת לבצע מחקר מדויק, אך מדי חודש אנחנו מטפלים בפניות של עשרות נכים רעבים ממש".

מרבית הנכים מתקיימים מקצבת נכות כללית העומדת על סכום של 2,451 שקלים בלבד לחודש. הסכום הזה אמור להספיק למזון ותרופות עבור אנשים שאין ביכולתם לעבוד לפרנסתם. זאת, לעומת 2,860 שקלים להם זוכים לדוגמא נפגעי עבודה.

חווה, תושבת תל אביב 63, מתקיימת בדוחק מאז הוגדרה כנכה ב-150 אחוז בשל מחלת טרשת נפוצה ממנה היא סובלת. טרם התפרצות המחלה, לפני כ-13 שנים, היא הועסקה בבנק גדול ופרנסה עצמה בכבוד. כיום, היא מתגוררת בגפה וזוכה לסיוע מעובדת פיליפינית. היא מתקיימת מקצבת הביטוח הלאומי ופנסיה חודשית, אך מאחר שנאלצה לקחת הלוואות רבות לשם מימון הטיפולים הרפואיים היא נקלעה למצב כלכלי קשה.

"אני חיה מהלוואה להלוואה, ובגלל הטיפולים שהייתי חייבת לעבור וחשבתי שיעזרו אני חייבת לחיות בצמצום", סיפרה חווה ל-ynet. לדבריה, רק עזרה של ידידים מונעת ממנה סבול מחרפת רעב. "יש לי חברה שמסייעת לי עם האוכל, היא מבשלת ומביאה, אבל אני צריכה לצמצם בכל מה שאני קונה לעצמי. אם היו עוזרים לי עם האוכל באופן קבוע הייתי מסוגלת להחזיר יותר מהר את ההלוואות וגם לאכול כמו שצריך. אני חייבת לחשוב על כל דבר הכי קטן שאני קונה ואמשיך לחיות כך עד שאחזיר את כל החובות".

על רקע המצב הקשה תתכנס מחר ישיבה ראשונה של השדולה למען ביטחון תזונתי בכנסת, בראשותה של ח"כ רוחמה אברהם. בישיבה תידון התוכנית של מנכ"ל משרד הרווחה, נחום איצקוביץ', המיועדת להסדיר את הביטחון התזונתי של אזרחי ישראל דרך עמותות מזון.

קישורים:

יום ראשון, 7 במרץ 2010

תביעת ענק נגד משרד הרווחה ואקי"ם - הזנחה והתעללות בחוסה במשך עשרות שנים

באדיבות לשכת הרווחה גבעתיים - הוצאת ילדים בכפייה מביתם
במשרד הרווחה לא מועילים ומסייעים לאזרחי המדינה, אלא מאבחנים, מתייגים, ו"מטפלים" בהם. האבחונים המטופשים של רשויות הרווחה עולות לאזרחים רבים ביוקר.
טוב וראוי לתבוע את משרד הרווחה על העוול הנורא שהוא עושה לאזרחים מזה שנים רבות.

הכתבה: 21 שנים אבודות במוסד למפגרים , יורם ירקוני / ידיעות אחרונות 05.3.10

21 שנים תמימות הוחזק אברהם שועה (41) מטבריה במוסד למפגרים - והכל בגלל טעות באבחון. לפני כמה שנים שוחרר, ובאחרונה הגיש תביעה בגין העינויים שעבר לטענתו בתקופת שהותו במוסד.

חייו של אברהם שועה היו רצופים בסבל. בגיל 13 הוציא אותו משרד העבודה והרווחה מחזקת הוריו לאחר שנקבע שהם אינם מסוגלים לגדל אותו, שכן אביו היה אלכוהוליסט, ואימו סבלה מבעיות בריאותיות קשות. הכוונה הייתה טובה אבל התוצאה הייתה איומה. כאשר הוצא מבית הוריו נקבע בטעות שהוא מפגר, ולפיכך נשלח למוסד מקי"ם ברמלה.

... זה התחיל בכך שהמזון היה רקוב, ישן או מקולקל ונמשך בכך שלחוסים הייתה מקלחת אחת בשבוע בלבד עם סבון לשטיפת כלים. מן התביעה עולה שהמקלחות היו מהירות, תוך כדי שהצוות מאיץ בחוסים וצועק עליהם. לאחר המקלחות מרחו על ראשיהם חומר מסריח נגד כינים, והעמידו אותם בשמש כדי שיתייבש. בעקבות כך החוסים סבלו מגרדות חריפות.

מהתביעה עולה כי לחוסים נערכו בדיקות ניקיון, וכל מי שציפורניו היו מלוכלכות הוכה. מי שדיבר בזמן הארוחה, נדרש לשים פלפל חריף בפה לזמן ארוך, להרים ידיים או לעבור לעמידת צפרדע לזמן ממושך. עוד נטען בתביעה כי מנהלת המוסד והמדריכים, נהגו להאכיל בכוח את אלה שלא אכלו, וכן לסטור להם ולמשוך באוזניהם.

עוד נטען כי במוסד היה "חדר טיפולים" שבו נהגו להכות בענפים חוסים עם "בעיות משמעת" וכן חדר חושך שבו היו כולאים את החוסים באפילה עד לפרק זמן של יממה שלמה. שועה טען כי במהלך השנים נאנס במוסד כמה פעמים, נכלא בצינוק וקיבל תרופות וזריקות ללא פיקוח.

לכתבה המלאה הקלק על התמונה
קישורים:

יום שבת, 6 במרץ 2010

חוק הנוער (טיפול והשגחה) - מטופש ומופקר

מרץ 2010 - אירועי השבוע החולף חשפו את שירותי הרווחה במערומיהם. נערה "מטופלת" מזה שנים ע"י רשויות הרווחה נאנסת במשך שנים ע"פ החשד ע"י 13 נערים, עוברת התעללות קשה, ומצבה הנפשי קשה מאוד. לפקידי הרווחה המכירים אותה ומטפלים בה מזה שנים אין שמץ של מושג על ההתעללות ומה שורש הבעיה של הנערה.

מאידך הוגשו כתבי אשום חמורים נגד 13 נערים, וגם כאן לשירותי הרווחה והחינוך אין שמץ של מושג אודות נערים אלו, מעשיהם, למעשה לא מן הנמנע שנערים אלו הם נזקקים לא פחות מהנערה.
מדובר אפוא באבחון וטיפול לקויים של שירותי הרווחה לחוק הנוער לאורך שנים.

להזכיר מדובר באותם שירותי רווחה שחוק הנוער מקנה להם סמכויות נרחבות להוצאת קטין מביתו ומשפחתו והצבתו בכל מקום שיראו לנכון, ע"פ מה שהם סבורים (חושבים), ללא הוכחות או ראיות. בתי משפט לענייני משפחה ונוער גומעים בצימאון את מוצא פי פקידים אלו כמים זכים.

אירוע נוסף אשר חשף את חוסר היעילות והנזקים לפרט למשפחה ולחברה, ע"י שירותי הרווחה הוא פרסום הליקויים החמורים בדו"ח ועדת בדיקה על חוות הנוער "שדה בר".
כאמור ע"פ חוק הנוער יכול פקיד הסעד "להוציא את הקטין ממשמורתו של האחראי עליו, ... ולמסור אותו למשמורתה של רשות סעד אשר תקבע את מקום חסותו או להורות על החזקתו במעון או במעון נעול".
חוות הנוער "שדה בר" הוא אחד ממעונות אלו. ע"פ דוח ועדת הבדיקה החניכים הלכו לזונות שתו אלכוהול, חיו בתנאים מחפירים, ולמעשה הופקרו במהלך כל שנות פעילות החווה. מנהל החווה ומייסדה הוא אדם כוחני המטיל מורא על הכפופים לו והמשך קיום החווה מותנה בעזיבתו. בתפקוד גורמי הפיקוח של משרד הרווחה נמצאו ליקויים רבים.

אירוע שאינו קשור ישירות לחוק הנוער אך חושף את נבזותם של פקידי סעד, הוא מעצרה השבוע של עו"ד ירדנה נילמן, שחשודה בגניבה של כ-10 מיליון שקלים מעשרות קשישים בהיותה האפוטרופוסית שמונתה להם על ידי פקידי הסעד ממשרד הרווחה. פקידי הסעד מפקירים את חסר הישע בידי האפוטרופוס ואינם טורחים לברר מאומה על האפוטרופוס, או מצב החסוי. לא קשה לנחש איך סיימו, או יסיימו חסרי ישע אלו את חייהם.

ישנם אינספור דוגמאות נוספות, ראה קישורים להלן.

השאלה הנשאלת היא מדוע מוענקות לפקידי הסעד הטועים, מטעים, ומסכנים את הפרט המשפחה והחברה, סמכויות כה נרחבות בחוק הנוער, וחוקים אחרים?

התשובה באופן לא מפתיע היא כסף. קטין שמוכרז כנזקק ע"פ חוק הנוער, או מאוים להיות נזקק, שווה הרבה כסף למאבחנים, מטפלים, ומסגרות השמה חוץ ביתיות מופרטות, עמותות, פנימיות מעונות, משפחות אומנה, תאגידי אפוטרופסות ועוד. לגופים אלו כוח פוליטי בכנסת, באיגוד העובדים הסוציאליים, ברשויות המקומיות הם שורצים לאיתור ילדים.
הם יעשו כל שביכולתם להרחיב את סמכויות פקידי הסעד, לגבות אותם, ולמנוע פתרון אפקטיבי לאוכלוסיה המוחלשת.

קישורים:

יום שישי, 5 במרץ 2010

ליקויים חמורים בחוות הנוער "שדה בר" - למעלה מעשר שנים הפקירה מדינת ישראל לגורלם עשרות קטינים שנפלטו מבתים קשים

חוות הנוער "שדה בר" בהנהלת יוסי שדה - החניכים הלכו לזונות שתו אלכוהול, חיו בתנאים מחפירים, ולמעשה הופקרו במהלך כל שנות פעילות החווה. שדה הוא אדם כוחני המטיל מורא על הכפופים לו והמשך קיום החווה מותנה בעזיבתו. בתפקוד גורמי הפיקוח של משרד הרווחה נמצאו ליקויים רבים.

הכתבה: שדה מוקשים , קלמן ליבסקינד , מעריב , סופשבוע , 5.3.2010

הדוח שהניחה ועדת הבדיקה לעניין חוות "שדה בר" על שולחנם של שר הרווחה יצחק הרצוג, ומנכ"ל משרדו נחום איצקוביץ' היה מהחמורים שנכתבו כאן, ודאי כשהדברים אמורים בטיפולה הכושל של המדינה בכל הנוגע לגורלם של ילדים תחת אחריותה. אם לתמצת בכמה מילים מה שמתארים 25 עמודי הדוח, הרי שלמעלה מעשר שנים הפקירה מדינת ישראל לגורלם עשרות קטינים שנפלטו מבתים קשים. היא הפקידה אותם בידיו של יוסי שדה, צעיר בעל עבר בעייתי ובלי שום הכשרה לחינוך, וכמעט לא פיקחה על מה שעשה בהם.

ועדת הבדיקה בראשותה של עו"ד פנינה גיא, לשעבר בכירה בפרקליטות, גילתה שהמדינה לא ידעה מה מתרחש מאחורי גדרות החווה שאותה מימנה ושאליה שלחה ילדים. היא לא עקבה אחר מעשיהם של הילדים, לא פיקחה על עבודתו של שדה, לא ביקשה ממנו דין וחשבון, והתפארה שוב ושוב בהישגים שעליהם סיפר שדה בעצמו, מבלי לבדוק אם יש אמת מאחורי הסיפורים הללו. לגורמי הרווחה לא היה מושג שתקציב המדינה מממן ביקורים של ילדים אצל זונות, ושהחווה מעבירה דיווחים פיקטיביים ורישומים כוזבים של מספרי התלמידים המתחנכים בה.

כדי להוסיף חטא על פשע, התייצבו בפני גורמי הוועדה גורמי רווחה, ובראשם אנשי חסות הנוער, ומכרו לאנשיה סיפורים שהוועדה לא מצאה להם כיסוי במציאות. לפני כמעט שנתיים, כשהמדינה החליטה לכבד את יוסי שדה בהדלקת משואה בערב יום העצמאות, פרסם "סופשבוע" תחקיר ראשון על התנהלותו של שדה. לפני ארבעה חודשים לאחר פרסום התחקיר השני, ולאחר ששורת בוגרים מהחווה ואנשי חינוך שעבדו בה החליטו לצאת החוצה ולספר מה ראו, החליטה הנהלת משרד הרווחה לעשות מעשה. ... הקימו השר הרצוג והמנכ"ל איצקוביץ' ועדת בדיקה, העניקו לה סמכויות וביקשו מסקנות בתוך זמן קצר.

את הוועדה הרכיבו, לבד העו"ד גיא, גם עו"ד אלברט טייב, ד"ר לוי עדן ופקידת הסעד המחוזית של תל אביב, אמה רחמים. את עבודתה ריכז עוזר המנכ"ל יריב מן. 18 ישיבות, שני ביקורים בחווה, לימוד מסמכים וכ- 30 עדים - עובדי משרד הרווחה, מנהלי רשות חסות הנוער, מפקחים, עובדי חווה, מנהליה, מורים ומדריכים, עובדת סוציאלית וחניכים - הספיקו כדי לצייר תמונה מבהילה. חברי הוועדה גם לא ויתרו לגורמים במשרד הרווחה שמינה אותם. הדוח שהוציאו תחת ידם הוא כתב אישום חריף נגד המשרד הזה. רשות חסות הנוער התגלתה במערומיה. בכיריה הנפיקו לוועדה גרסאות מביכות בניסיון לחפות על מחדליהם. בתגובה מסר שדה כי הוא "דוחה את הממצאים אך מוכן להקדים את פרישתו מהחווה". ...

"החווה, לרבות הנהלתה ועובדיה, אינה מתאימה לשמש מעון לקטינים המופנים אליה מטעם המדינה ... כל שינוי בהתנהלות החווה בעתיד מותנה, באופן מוחלט, בעזיבתו של מר שדה את תפקידו מחוץ לחווה ובבניית צוות טיפולי אחר"
"נמצאו ליקויים מהותיים המתייחסים הן לחווה והן לפיקוח עליה, אשר יש בהם לסכן, או לפגוע בקטינים בה ... לאורך שנים לא הצליח הפיקוח של שירותי הרווחה על "שדה בר" לדעת נכונה מה מתרחש במסגרת"
(מתוך דוח הוועדה) ...

לכתבה המלאה הקלק על התמונות.
קישורים:

יום חמישי, 4 במרץ 2010

הרשעת יקירת בתי משפט לענייני משפחה עו"ד עו"סית האפוטרופסית ירדנה נילמן על גניבה, זיוף, שימוש במסמך מזויף

ירדנה נילמן על דוכן הנאשמיםהכתבה נעצרה עו"ד שחשודה בגניבת כספים מקשישים , וואלה , גלעד גרוסמן , פברואר 2010

ירדנה נילמן תל אביבית כבת 60 חשודה בגניבה של כ-10 מיליון שקלים מעשרות קשישים, בזמן שהייתה האפוטרופוסית שמונתה להם על ידי משרד הרווחה. היא נמלטה לפני שנתיים ונעצרה עם שובה מגואטמלה.

העובדת הסוציאלית עו"ד ירדנה נילמן, שחשודה בגניבה של כ-10 מיליון שקלים מעשרות קשישים בהיותה האפוטרופוסית שמונתה להם על ידי משרד הרווחה, נעצרה היום (חמישי) עם שובה ארצה מגואטמלה.
.

.
עו"ד נילמן, שחשודה בעבירות חמורות של גניבה בידי מורשה, גניבה בידי עובד ציבור, וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, נמלטה מישראל לפני כשנתיים, לאחר שנפתחה נגדה חקירה. היא הוחזרה לארץ בעקבות שיתוף פעולה בין המחלקה לעניינים בינלאומיים בפרקליטות המדינה, חוליית האינטרפול במשטרת ישראל, משרד החוץ ומשרד הפנים.

נילמן חשודה כי בין השנים 2006-2008, גנבה כספים מעשרות קשישים בישראל, אשר לא היו מסוגלים לטפל בעצמם בנכסיהם, וזאת בהיותה האפוטרופוסית אשר מונתה להם ע"י משרד הרווחה. בתפקידה זה, התאפשרה לנילמן גישה חופשית לרכושם של הקשישים, הכולל נכסי נדל"ן, כלי רכב וכספים המופקדים בחשבונות הבנק שלהם. מחקירת משטרת ישראל עד כה לגבי חלק מהקשישים אשר היו תחת חסותה של נילמן, עולה חשד כבד כי היא גנבה מהם כסף בסכום כולל המגיע לכ-10 מיליון שקלים.

הפרשה החלה כאשר האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים ביצע פעולות חקירה בעניינה של נילמן, שכללו חיפוש ותפיסת מסמכים. בעקבות כך, הגיש האפוטרופוס הכללי תלונה במשטרת ישראל נגדה. כאשר פקע תוקפו של צו עיכוב היציאה מהארץ שהוצא נגדה, יצאה נילמן מגבולות הארץ. בדצמבר 2009, הופיעה נילמן בשגרירות הישראלית בגואטמלה, לצורך קבלת שירות קונסולרי, ולאחר עריכת שימוע ועל בסיס החלטת שר הפנים, דרכונה בוטל והונפקה לה תעודת מעבר לצורך שיבה לישראל בלבד.
,

,
הוגש כתב אישום
ביום א' 28.03.2010 הוגש כתב אישום הוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד עורכת הדין ירדנה נילמן, המואשמת כי גנבה יותר משבעה מיליון שקלים מעשרות לקוחות חסרי ישע להם שימשה כאפוטרופסית.
על פי כתב האישום, נילמן ניצלה את הגישה שניתנה לה לחשבונותיהם של החוסים, רשמה צ'קים על שמה, משכה כספים במזומן והעבירה כספים בין חשבונות הבנק שלהם לחשבונותיה הפרטיים.

בכתב האישום מואשמת גם מירב לוי, בעלת חברת א.י.ש סיוע שירותים ואחזקה בע"מ, שפעלה תחת נילמן. במסגרת הוראותיה, ביצעה גם לוי פעולות כספיות שונות בחשבונות בהם היתה מורשית חתימה.

השתמשה בכסף גם לשיפוץ בתים של מקורביה

נילמן מואשמת, בין היתר, כי מכרה דירת ארבעה חדרים של אישה שמונתה לדאוג לצרכיה. באותה עסקה קיבלה לידיה סכום העולה במקצת על 800 אלף שקלים, מתוכם השאירה לעצמה כ-500 אלף שקלים.

במקרה נוסף, מכרה גילמן דירה של אישה אחרת בסכום דומה, אך השאירה לה קצת מעל 120 אלף שקלים. לעצמה לקחה כשבע מאות אלף שקלים.

עוד עולה מכתב האישום כי נילמן, בסיועה של לוי, נהגה להשתמש בכספים רבים לצורך מימון אורח חייהן הנהנתני: 18 אלף שקלים עבור עגינת יאכטה, 40 אלף שקלים עבור טיול לתאילנד, 70 אלף שקלים לשני אופנועי ים, ועוד מאות אלפי שקלים שהוצאו על קצבה חודשית לבנה, בילויים בספא ואף שיפוץ בתים של מקורביה.

בכתב האישום ישנו אף סעיף שמפרט איך 22 אלף שקלים שגנבה, הועברו למועדון הכדורגל בית"ר ירושלים.

ירדנה נילמן הורשעה באוקטובר 2010

השופט צבי גורפינקל מבית המשפט המחוזי בת"א הרשיע (יום ה', 7.10.10) במסגרת הסדר טיעון את עו"ד ירדנה נילמן, ששימשה כאפוטרופוסית של חסויים רבים מטעם בתי המשפט לענייני משפחה ברחבי הארץ, בביצוע עבירות של גניבה, זיוף בנסיבות מחמירות וכן עבירות נוספות. החסויים להם שימשה כאפוטרופסית היו בעיקר קשישים, כולם מחוסרי יכולת וחלקם גם חולי נפש פרנואידים. נילמן נמצאת במעצר מאז הוגש נגדה כתב האישום.

עם פתיחת חקירת המשטרה נגדה לפני כשנה נמלטה נילמן לגואטמלה, מתוך ידיעה כי אין למדינה זו הסכם הסגרה עם ישראל, בסופו של דבר, היא שבה לארץ בחודש מרס רק אחרי אחר שתוקף דרכונה פג והונפקה לה אשרה לנסיעה לישראל בלבד.

לפי עובדות כתב האישום המתוקן שהוגש לבית המשפט ע"י עו"ד מנחם מזרחי מפרקליטות מחוז ת"א, במקום לדאוג לרכושם של החסויים, גנבה מהם נילמן באורח שיטתי למעלה מ-7 מיליון שקלים. נילמן ניצלה את הגישה שניתנה לה לחשבונותיהם של החוסים, רשמה צ'קים על שמה, משכה כספים במזומן והעבירה כספים בין חשבונות הבנק שלהם לחשבונותיה הפרטיים. בין השאר, היא הורתה על העברת כספים מחשבונותיהם הפרטיים של הקשישים לחשבונות של חברת "א.י.ש. סיוע שירותים ואחזקה", שהייתה בבעלות חברתה מירב לוי ובשליטתם בפועל של נילמן ושל יהושע שאול, בן-זוגה שנפטר בינתיים.

בכספים השתמשה נילמן, בין היתר, כדי לשלם עבור עגינת היאכטה של בן-זוגה מלון "גלי כנרת" בטבריה, עבור טיול משפחתי בתאילנד, עבור בתי מלון ומסעדות, עבור רכישת אופנועי-ים, עבור בניית ביתו של בן-זוגה ביישוב פורייה, ועבור שימושים רבים נוספים.

לפי ההסדר, העונש ביחס לנאשמת יהיה פתוח וכל צד יטען לעונש כרצונו, כאשר הדיון בעניין הטיעונים לעונש נקבע ל- 20 בדצמבר.


גזר הדין 7.5 שנות מאסר בפועל - ינואר 2011

עו"ד עובדת סוציאלית ירדנה נילמן גנבה 7.2 מיליון שקל מ-20 חסויים להם שימשה כאפוטרופוס, נדונה ב- 06.01.2011 ל-7.5 שנות מאסר בפועל. נילמן הורשעה בעבירות רבות של גניבה בידי מורשה, זיוף בנסיבות מחמירות ושימוש במסמך מזויף.

נילמן, בת 62, הודתה בהאשמות נגדה במסגרת עיסקת טיעון, בה לא נקבע עונש מוסכם. היא נמלטה מן הארץ לגווטמאלה לאחר שנחשפו מעשיה, אך שבה מרצונה על-מנת לעמוד לדין.

את מעשי הגניבה ביצעה נילמן בשנים 2008-2006 בסיועה של מירב לוי, אשר נדונה במסגרת עיסקת טיעון לחמישה חודשי מאסר. חלק ניכר מן הכספים הועברו לבן-זוגה של נילמן, יהושע שאול, שנפטר בינתיים.

לאחר שנילמן מונתה לשמש אפוטרופוס לחסויים (מי שאינם יכולים לטפל בעצמם בענייניהם בשל מחלות פיזיות או ליקויים נפשיים), היא העבירה את כספיהם לחשבונות של חברה שבשליטתה, אותה ניהלה לוי. כספים נוספים העבירה לחשבונותיה הפרטיים, ונטלה סכומים ניכרים לשימושם הפרטי שלה ושל שאול.

הקורבנות: חולי אלצהיימר ופרקינסון

כתב האישום מפרט שורה ארוכה של שימושים שעשו בני הזוג בכספים שגנבו, ובהם:

17,900 עבור עגינת היאכטה של שאול בכנרת.
40,000 שקל לטיול של שאול ובני משפחתו לתאילנד.
5,990 שקל לבילוי בספא.
3,500 שקל הועברו מדי חודש לבנה של נילמן.
סכומים שונים לבניית בית מפואר של שאול בפוריה עילית.
12,000 שקל לפרסום מודעות של מכוני עיסוי.
22,000 שקל לבית"ר ירושלים.

כתב האישום גם מפרט את נסיבותיהם של החסויים שנפלו קורבן לנילמן. בין היתר מדובר בחסויים הסובלים מבלבול וחוסר התמצאות, פגיעות ראש, פרקינסון, נזק מוחי, אלצהיימר, אירוע מוחי וסכיזופרניה.

השופט צבי גורפינקל אומר בגזר הדין: "לא ניתן שלא להזדעזע מחומרת המעשים כאשר נעשה שימוש ציני ופסול ברכושם של החסויים לצורכי רכישת מוצרי מותרות והפרת אמון גסה". הוא דוחה את טענת הסניגור, כאילו נילמן הלכה שולל אחרי שאול, שכן גם לפי כתב האישום המתוקן - 3 מיליון שקל שימשו את נילמן ובני משפחתה (היתרה הועברה לשאול). "לא ניתן לקבל את הטענה כאילו פעלה הנאשמת כנערה מאוהבת ההולכת שבי אחרי אהובה ומבצעת את כל בקשותיו ללא שיקול דעת עצמאי", קובע גורפינקל.

לדברי גורפינקל, דווקא הסכומים הקטנים שגנבה נילמן מלמדים על הציניות בה נהגה. כך, למשל, היא זייפה טיפול שיניים בסך 800 שקל שייראה כאילו מדובר ב-38,800 שקל וגנבה את ההפרש. היא רשמה סכומים של 12,000 שקל ו-15,000 שקל כהוצאות לטיפול בחסויים וגנבה גם אותם.

גורפינקל דוחה מכל וכל את טענתה של נילמן, כאילו פעלה לטובת החסויים כאשר השקיעה את כספם בשוק האפור לשם קבלת ריבית גבוהה יותר מאשר בבנקים. הוא מציין בהקשר זה לא רק את כלל מעשיה והשימוש שעשתה בכסף, אלא גם את העובדה שגנבה כספים של חסויה ביום בו הלכה לעולמה.

קישורים:

יום שלישי, 2 במרץ 2010

לשכת הרווחה עיריית תל אביב בשירות המאכ'רים - הפקרת נערה להתעללות מינית במשך שנים

דע כי רוב המטפלים ומאבחנים, בעלי פנימיות ומעונות מופרטות, תאגידי אפוטרופסות ועוד, השורצים בשירותי הרווחה העירוניים הנם כמאכ'רים, רצונם לקבל ילדים נערים וחוסים ככלי לעשיית כסף קל, תוך שהם מציעים תכניות "שיקום" ו"טיפול", חסרות תועלת מזיקות ומסוכנות.
עובדי הרווחה, ועדות החלטה, פקידי הסעד, ועובדים הסוציאליים ברשות המקומית שומעים היטב את ה"מאכ'רים" ומרצים אותם, אך אינם רואים ממטר את האזרח.


פברואר 2010 - סיפורה של נערה מוכרת ו"מטופלת" מספר שנים ע"י שירותי הרווחה של עיריית תל אביב.
.

.
מתוך חבורת הנערים הפכו לחבורת מפלצות , nrg , אבי אשכנזי, נתיב נחמני, ויניב גורן, פברואר 2010
חבורת הנערים, ובראשם החשוד המרכזי, בו הייתה הנערה מאוהבת, עשו בקורבן כרצונם. הם אנסו אותה, ביצעו בה מעשי סדום, אילצו אותה לקיים יחסים עם כמה מהם במקביל, כיבו עליה סיגריות, ניפצו עליה בקבוקים, היכו אותה, בעטו בה, רמסו את כבודה פעם אחר פעם. "ככל שהמשכנו בחקירה הזדעזענו יותר ויותר", מספר קצין בכיר. "הם הפכו לחבורת מפלצות שאיבדה צלם אנוש. לא מדובר כאן בהתעללות רגילה, כזו שאנו נתקלים בה מדי פעם, אלא במעשים סדיסטיים".

שירותי הרווחה של עיריית ת"א הכירו את הנערה

בלשכת הרווחה של עיריית תל אביב, המטפלת בנערה ובמשפחתה מספר שנים, הופתעו לגלות על מעורבותה של הנערה בפרשת ההתעללות המינית. לדברי גורמי רווחה המכירים היטב את הנערה, למרות הליווי הצמוד לו זכתה מצד עובדים סוציאליים, חונכים ומפקחת בית הספר בו למדה, הנערה מעולם לא סיפרה על ההתעללות המינית הקשה.

"הנערה מטופלת מזה מספר שנים על ידי גורמי הרווחה והחינוך בעיריית תל אביב, על רקע קשייה בתחום הלימודי, התפקודי והמשפחתי. המידע שנחשף כעת הוסתר על ידה היטב, דבר המאפיין נפגעות טראומה מינית", נמסר מדוברות עיריית תל אביב. "לפני כשנה וחצי הובאה הנערה על ידי גורמי הרווחה העירוניים לאבחון פסיכיאטרי וטיפול בבית החולים איכילוב, וגם שם היא לא חשפה את המידע ".

גורמים בשירותי הרווחה אמרו אתמול, כי הנערה דאגה להסתיר היטב את מה שעובר עליה, ולראייה כשנשאלה על ידי עובדת סוציאלית האם היא מקיימת יחסי מין ומשתמשת באמצעי הגנה, טענה הנערה כי יש לה חבר אולם הם כלל לא מקיימים יחסי מין.
.

.
כתב אישום חמור ביותר - מתוך news1 , 03.03.2010
כתב אישום חמור הוגש (יום ד', 3.3.10) נגד 13 נערים מצפון תל אביב, מגבעת שמואל ומגבעתיים. הנערים נאשמים כי אנסו נערה והתעללו בה מאז הייתה בת 15 ובמשך כמה שנים.

כתב האישום כולל עשרות עבירות ו-15 אישומים, בהם אישומים חמורים ביותר של אונס בנסיבות מחמירות, מעשים מגונים, סיוע לאונס, תקיפה ומעשי סדום.

המשפט צפוי להתקיים בדלתיים סגורות מכיוון שהנאשמים כולם הם קטינים. בתחילה ביקשה פרקליטות המדינה שלא לאשר לפרסם את פרטי כתב האישום אך בית המשפט סירב להיעתר לבקשה.

על-פי כתב האישום החלו מעשי האונס בשנת 2006 לאחר שהכירה המתלוננת את הנאשם המרכזי בפרשה. בין השניים, שלמדו יחד בבית הספר, נוצר קשר זוגי אך הוא נותק והמשיך כקשר ידידותי בלבד. הנערה חשה באותה עת תלות רבה בנאשם המרכזי ואף סיפרה לו כי התאהבה בו. היא אמרה לו כי תעשה כל מה שיבקש ובלבד שיישאר עמה ולא יעזוב אותה, וגם שאם ייפרדו היא תתאבד.

עוד נטען בכתב האישום כי באותה התקופה ולאחר שגילה כי המתלוננת תלויה בו התעלל בה הנאשם המרכזי, תקף אותה פעמים רבות ופנה לחבריו ומכריו והציע להם לקיים עמה יחסי מין במקומות שונים.

"במהלך המפגשים בעלו הנאשמים את המתלוננת ללא הסכמתה החופשית בפומבי, זה אחר זה, כל אחד לחוד וביחד ביצעו בה מעשי סדום ומעשים מגונים תוך שהם יודעים כי היא אינה מעוניינת בכך אלא נאלצת לבצע את הוראותיו של א' כדי שלא ינתק עמה את הקשר", נכתב. באותם המפגשים, תוך קיום יחסי המין עם חבריו נהג א' להחזיק בידה כדי להרגיע אותה.

"הנאשמים האחרים נכחו באירועים בהם א' תקף אותה, כאשר ביקשה לחדול מקיום יחסי המין איתם, וכן כשהוא נהג לתקוף אותה במסגרת הלימודים", נכתב בכתב האישום.


מתוך פוסט 2.3.2010 - יש אשמים

" ... אך למרות שעל ההורים להפנות אצבע מאשימה כלפי עצמם, האשמה העיקרית אינה בהם, אלא במערכות החינוך והרווחה. יש לבדוק לעומק מדוע הצוותים החינוכיים לא ידעו על המעשים המתרחשים מתחת לאפם. אם חלילה חשדו ושתקו - הדבר חמור שבעתיים. כיצד גם קרה ששירותי הרווחה לא זיהו את מצוקתה של הנערה, שהפכה לשפחת מין ולקורבן חסר אונים של עבירות אלימות, שכללו מכות וכיבוי סיגריות על גופה? ... ".

יש אשמים באונס הנערה - רשויות הרווחה והחינוך
לשכת הרווחה עיריית תל אביב בשירות המאכ'רים - הפקרת נערה להתעללות מינית במשך שנים

היא היתה כמו בובת חוט שנשלטה על ידו
לשכת הרווחה עיריית תל אביב בשירות המאכ'רים - הפקרת נערה להתעללות מינית במשך שנים
כמו בובה על חוט - כשל אגף הרווחה תל אביבתויות: מינהל הרווחה תל אביב, הילה אריאל, לשכת הרווחה תל אביב עבר הירקון, אונס קבוצתי, ראש מינהל הרווחה תל אביב דורית אלטשולר, כשלים ברווחה תל אביב, בית ספר, מינהל השירותים החברתיים תל אביב

קישורים: