יום חמישי, 9 באפריל 2009

התעללות במטופלים בבית החולים הפסיכיאטרי לנוער "איתנים" ירושלים

תחקיר של עמנואל רוזן וענת גורן, אפריל 2008, ערוץ 2: בית החולים הפסיכיאטרי "איתנים" אמור לטפל בבני נוער במצוקה קשה של התעללות, ואלימות, אך הם יוצאים משם חבולים ופגועים לא פחות.
.

.
מטופלת א': "אמרו לי שאם אני לא אשתה את זה אז הם יקשרו אותי וידחפו לי את זה באינפוזיה, שתיתי את כל הכמות. אחרי 10 דקות התחלתי להקיא, והסתובבתי עם פח כל היום. באחד בלילה לא יכולתי להירדם כי לא יכולתי בכלל לשכב, כל פעם ששכבתי אז הקאתי עוד. הזמינו את הרופא תורן, הוא אמר לי שהקיבה שלי בפעילות יתר ושזה מסוכן לי ללב, ושהוא ייתן לי כדור נוגד הקאות. ... בישיבת בוקר עשו לנו 'שיחת השתקה', אמרו לנו שאף אחד לא יאמין לנו ושלא נתלונן, כי אנחנו במצב פסיכוטי"
.
מטופלת ב': "הכניסו אותי לחדר הרגעה, ... שם את הידיים שלו מתחת לבית שחי שלי וחנק אותי, ... הצמיד לי חזק חזק את הראש לחזה, וחרחרתי, אני זוכרת אמרתי לו: 'עזוב אותי' , אחרי 5-7 שניות הוא זרק אותי לרצפה , הוטחתי בקיר, ושכבתי שם על הרצפה דקה שתיים, לא ראיתי כלום, רק מטושטש, ולא יכולתי לנשום, ניסיתי להכניס אויר, קמתי אחרי כמה דקות, התחלתי כבר לבכות, 'די שברתם אותי, אני מרימה ידיים, אני נכנעת', וכן דפקו לי שם זריקה בתחת."
.
מטופל ג': "ישבתי בחדר פעם אחת ובכיתי כי הרגשתי מאוד מאוד רע, אני לא יכולתי לישון, והמשכתי לבכות בחדר, ובכיתי ממש בשקט במיטה, לא עוברת חצי שעה, ושני אחים כלליים מגיעים וגוררים אותי לחדר קשירה בגלל שבכיתי".

פסיכיאטר יעקב מרגולין - מנהל בית חולים איתנים - הורשע בהזנחהכתב אישום חמור נגד המנהל ד"ר יעקב מרגולין ו-8 מעובדיו מדצמבר 2006 - ניר חסון הארץ
כתב אישום חמור נגד מנהל ושמונה עובדים בבית החולים הפסיכיאטרי "איתנים", שליד ירושלים, קיים מדצמבר 2006. בין העבירות המופיעות בכתב האישום: תקיפת חסרי ישע, התעללות בחסרי ישע, הזנחת מושגחים, שימוש פסול באמצעי כפייה והפרת חובת דיווח.
.
כתב האישום מתאר מסכת קשה מאוד של התעללות במאושפזים, הסובלים מאוטיזם ופיגור. הנאשמת העיקרית היא דנה בן מאיר, ששימשה כאחות הראשית במחלקת שבה טופלו האוטיסטים. על פי כתב האישום הובילה בן מאיר מדיניות נוקשה מאוד כלפי המטופלים, שכללה מניעת תרופות, מעשים משפילים, אלימות ודיכוי. בן מאיר החליטה על דעת עצמה כי ניתן לשנות בכפיה התנהגויות מסוימות של החוסים, שנבעה לדעתה מהתנהגות רצונית, כמו התקפי אפילפסיה. לכן היא הורתה לצוות המחלקה לנהוג בקשיחות ואף באלימות כלפי החוסים.
.

מנהל בית החולים, ד"ר יעקב מרגולין, מואשם בכך שידע על מעשיה של בן מאיר אך לא עשה די כדי למנוע אותם. ביוני 2003 הוא קיבל דו"ח שהעלה חשד להתעללות בחוסים במחלקה, אולם הוא לא התייחס אליו ברצינות. "נאשם 1 (מרגולין) לא נקט אמצעים סבירים כדי לספק לחוסים, חולים קשים, צרכי חיים חיוניים: טיפול הולם, יחס אנושי, דרכי טיפול מקובלות והגנה מפני התעללות בהם", נכתב בכתב האישום.
חמשת הנאשמים האחרים הם עובדי המחלקה שמואשמים בהפעלת אלימות פיזית ומילולית, התעללות והזנחת החוסים. האחות הראשית של בית החולים, נעמה עמנואל-דוקשיצקי מואשמת בהתעללות בחסרי ישע ובהפרת חובת הדיווח. כתב האישום מכיל גם מקרים של אלימות פיזית ואיום באלימות פיזית כלפי המטופלים.

נקודות:
  • במשרד הבריאות לא הפיקו את הלקחים מהעמדה לדין של המנהל ושמונה מהעובדים של בית החולים הפסיכיאטרי "איתנים" בירושלים,וההתעללות במטופלים נמשכת, למרות שנגד המנהל ושמונה מעודי בית החולים האשמים מתנהל משפט על אישומים של התעללויות.
  • בבית החולים הפסיכיאטרי "איתנים" משתמשים בקשירות, וזריקות כאמצעי ענישה.
  • בבית החולים הפסיכיאטרי "איתנים" משתמשים באמצעי טיפול המסכנים את חיי המטופלים.
  • בבית החולים הפסיכיאטרי "איתנים" מפחידים את המטופלים ומבלבלים אותם על מנת שלא יתלוננו.
קישורים:

יום רביעי, 8 באפריל 2009

העדפת אימוץ סגור על פני אימוץ פתוח

ערעור אימוץ 3/06, היועץ המשפטי לממשלה נגד פלונית

בית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבל את ערעורו של היועץ המשפטי לממשלה על פסק-דינו של בית משפט לענייני משפחה בבאר-שבע, לפיו נדחתה בקשתו להכריז על קטינה כבת אימוץ.

בימ"ש קמא קבע, כי הקטינה תועבר לדודתה של האם, וכי ייקבע דיון בחלוף חצי שנה ממועד מסירת הקטינה לדודה.

ביסוד הכרעת בית משפט קמא עמדה הגישה לפיה יש להעניק עדיפות במסירת קטין בר אימוץ לקרוב משפחה של אחד מהוריו על פני הוצאת הקטין ממעגל משפחתו הקרוב.

ביהמ"ש קיבל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה, כי הדודה אינה פתרון סביר, וכי חוסר המסוגלות של האם כולל חוסר הבנה למצבה. ניכר, כי נוכחותה בסביבה תקשה מאוד על גידול הילדה על ידי דודתה.

השופט ניל הנדל קבע, כי בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון (בבע"מ 3646/06) "הכלל הוא אימוץ 'סגור' ואילו אימוץ 'פתוח' הוא החריג". לדבריו, על אף גישות חדשות התומכות באימוץ פתוח, הרי שבמקרה הנדון רב הנזק על התועלת באימוץ הפתרון של המשך טיפול הקטינה על ידי הדודה, גם בשל היותה שייכת למשפחה הביולוגית. האפשרות של טיפול בקטינה ע"י קרובת משפחה, אינה מתאימה למקרה הנדון.

לאור האמור, נקבע כי יש לקבל את בקשת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה להכריז על הקטינה כבת אימוץ.

ערעור אימוץ 3/06, היועץ המשפטי לממשלה נגד פלונית

נקודות:

  • בית המשפט יכול למצוא עילות סובייקטיביות לאימוץ סגור.
  • בית המשפט מאמין במיתוס כי באימוץ הסגור ימצא הילד עולם שכולו טוב, מעין 'גן עדן'.
קישורים:

יום ראשון, 5 באפריל 2009

סיפורו של ילד שלשכת הרווחה אשדוד החליטה להוציאו מביתו ומשפחתו למוסד פסיכיאטרי נס ציונה

מדובר בילד מאשדוד אשר הוחלט ע"י הרווחה להוציאו מהקהילה ומביתו לטיפול פסיכיאטרי, ללא שיתוף ההורים. לאחר ששהה ללא הועיל בבית חולים פסיכיאטרי בנס ציונה, הוחזר לביתו. פקידת הסעד החליטה שוב להוציא את הילד מהבית לפנימיה טיפולית. לשכת הרווחה אשדוד מתחמקת מלסייע לילד בתוך הקהילה, ועושה כל שביכולתה להוציא את הילד מביתו ומשפחתו.
להלן קטע מפרוטוקול של ועדת פניות הציבור של הכנסת בישיבה בנושא "אשפוז קטינים בבתי חולים פסיכיאטריים" (מיום 21 בינואר 2008)
.
הרשות המקומית מתעלמת מבעיית הילד


אמו של הילד מספרת בועדה (אמא ב'):
"אני מאשדוד אמא לארבעה. הבן שלי למד כל השנים בבית ספר רגיל, כיום הוא בן 16. חודש לפני סיום הלימודים, פנתה היועצת של בית הספר לרווחה ללא ידיעתי. הרווחה שלחו אליי מכתב, לא ידעתי במה מדובר בכלל.

תלמיד טוב, שקט, יותר מדי שקט. בבית הספר התעללו בו ילדים נפשית ופיזית, כתוצאה מזה הוא נסגר, אבל המשיך ללכת כל יום לבית הספר, אפילו כשהיו שביתות הוא המשיך לבדוק אם יש לימודים, כי זה בית ספר שהוא גם בית ספר תיכון וגם חטיבת ביניים, שמראה על המוטיבציה של הילד. יש לו ציונים טובים, 5 יחידות באנגלית, ילד מאוד יצירתי, ילד מאוד חכם. בית הספר לא ניסה לעזור לו, למרות שהוא ראה שהוא נסגר, לא ניסו לתת שום עזרה. לאט לאט התחילו בכלל לא לתת לו, לא שולחן ולא כסא לילד הזה. הוא בא והיה יושב וכותב על הרגל. תלמיד טוב, אבל המשיך ללכת יום יום לבית הספר, למרות הפגיעה מצד התלמידים ומצד המורים. "
פקידת הסעד מוציאה את הילד מהבית למוסד פסיכיאטרי
"לקחתי פסיכולוג פרטי הביתה, שילמתי 1,000 שקלים כדי שיגידו לי מה יש לילד הזה. בסוף הוציאו אותו ואין לו תעודה של כיתה ט'. חודש לפני סיום לימודים הוציאו אותו מבית ספר, ישר לבית חולים פסיכיאטרי בנס ציונה. הילד הוא ילד טוב, לא אלים, ונוח לסביבה, יש לו עוד שלושה אחים. אם הוא היה ילד אלים, לא הייתי משאירה אותו בבית. הכניסו אותו למחלקה סגורה חצי שנה. זה ילד שלא היה בטיולים, לא יודע מה זה לצאת מהבית. ילד של בית, ילד טוב ירושלים כמו שאומרים.
הוא קיבל את זה מאוד קשה, זה ילד שיש לו קשיים. בבית הוא ילד רגיל ושמח, ומאוד חברתי וחברותי עם האחים שלו ועם המחשב, הוא מסביר להם והם מאוד אוהבים אותו. בחוץ, בגלל האלימות של הילדים שהחברה דחתה אותו, הוא נסגר. ילד כזה צריך להיות במוסד סגור? הוא הגיע לשם מכופף, שש פעמים בבתי משפט. אנחנו משפחה חמה, טובה. לא יודעים מה זה משטרה, לא יודעים מה זה בתי משפט."
.
פקידת הסעד מחליטה להוציא את הילד בשנית מהבית לפנימיה טיפולית 

"לפני שבוע פקידת סעד מגיע אליי עם שוטר, בדיוק בשעה שתיים כאשר אני מגיעה עם הילדים מהגן, ומבית הספר. הילד שלי בן חמש שואל אותי כל היום, אמא הנה משטרה. הוא חושב שכל יום באים אלי משטרה הביתה, על מה? כדי לחייב אותי לחתום להגיע לפנימייה. לאחר ששחררו אותו, חצי שנה לקח להם לחשוב שהילד הוא לא פסיכוטי. למרות שהאמא אומרת הילד לא פסיכוטי, הילד תלמיד טוב. למה אתם לוקחים לי אותו מהבית, הם אמרו לי זה לא הילד שלך, זה הילד של המדינה. למה?
למדתי פה, עשיתי צבא, הילד שלי שסחבתי אותו במשך תשעה חודשים בבטן, יגידו לי זה הילד לא שלי, כי יש לו איזושהי בעיה שאני רוצה לטפל בקהילה. אתם באים ולוקחים לי אותו בגניבה מהבית, מדוע ולמה? מכניסים אותו למוסד סגור עם ילדים סופר היפר-אקטיביים. כל יום הוא מתקשר אליי, מאיימים עליי עם סכינים, שישה אנשים בחדר דחוסים, מיטות אחד על השני, מקלחות עם מים קרים, הילד אומר אמא אני רעב, אוכל לא נתנו לי להביא לילד הזה, ילד בגובה של שתי מטר. הביאו לי משטרה והעיפו אותי, הגבילו אותי לבוא פעמיים בשבוע עם אבא, שהוא חולה, אחרי ניתוח של המעי הגס עוד מעט סרטני. איך זה? מאשדוד עם ששה אוטובוסים הייתי נוסעת, גם היום הגעתי עם אוטובוס, כי זה מאוד חשוב לי. איך מחזיקים ילד כזה בבית חולים במשך חצי שנה סתם? זה לא נתן לו כלום, ההיפך, סגר אותו יותר. "
.
הרווחה מסתירה מהמשפחה מסמכים כדי להכשיל

"עכשיו אני בטיפולים, משלמת מהכיס הפרטי שלי עבור אומנות רגשית עם מטפלת אישית, נותנת לו טיפולים בהידרו-תרפיה. את צריכה לראות את הילד הזה איך הוא מתפקד במים. עשו לי ועדת השמה ב-16 בדצמבר, עד היום לא נתנו לי את הפרוטוקול כדי שאוכל לערער תוך 21 ימים. למה מעלימים ממני פרוטוקול, שזכותי כאמא לערער על כך? למה רוצים להמשיך להוציא לי אותו מהבית ולשים אותו בפנימיה טיפולית, זאת אותה גברת בשינוי אדרת, כמו בבית חולים סגור. אני רוצה שהוא יהיה בתיכון רגיל, כמו שהוא היה כל השנים האלה בכיתה קטנה עם עזרה."
.
מתברר שהטיפול הפסיכיאטרי היה מיותר

"באו אליי הביתה, ואמרו לי שמאוד קשה לו מבחינה חברתית, אבל עד פסיכוזה, ועכשיו הוא על כדורים של פסיכוזה, לא הורידו לו. יש לי אבחון, שילמתי 4,000 שקלים, הבאתי פסיכיאטר, רק כך הצלחתי להוציא אותו שהוא לא פסיכוטי, אם לא, עד היום היה נשאר בבית חולים במחלקה סגורה, עם שלוש דלתות נעולות. למה? הוא הפסיד את כל הלימודים, עכשיו הוא בבית עם טיפולים שלי, אבל הוא לא בבית ספר. למה הוא לא בבית ספר הילד הזה? הוא תלמיד טוב עם הישגים טובים. "

בתי משפט - מאשרים אוטומטית החלטות הרווחה

סבא - י':
"מה שאומרים לשופטת, היא אומרת אמן. אתה רוצה חוות דעת, אתה הולך באופן פרטי, היא הכריחה אותו שהוא ילך לבית חולים, ובבית חולים ישימו לו בפה מה שהם רוצים, אז זה מה שיצא. במשך שישה חודשים לא יצא כלום, סתם היה זרוק עם כל מיני ילדים לא ברמה שלו. אין לי שום דבר נגד הילדים האלה, אבל הם מסכנים. אנחנו לא ידענו שהוא רופא שעבד שם. הוא עובד בגיאה, אנחנו שילמנו לו כסף. הוא רשם שהוא לא פסיכוטי ולא שום דבר, אם הוא יישאר שנתיים או שלוש לא יקרה שום דבר, כך הם רצו, רצו לעשות ניסוי שזה דבר חדש בשבילם. אבל ניסוי לא עושים כך, אם כבר היינו מסכימים גם לניסוי, שלא יהיו ילדים אחרים במצב כזה, אבל שומעים אותנו בכל מקרה."

מטרטרים את המשפחה
"אתה אפס מאופס, אתה מדבר לקירות. החליטו שהוא יגור בבית קמא, ויילך ללמוד בנצר סירני, את יודעת מה זה בקילומטראג'? בבוקר ייצא מבית קמה לנצר סירני, זאת התעללות. ".


עובדות סוציאליות מעלילות ומתנכלות להמשפחה
"אין שום זכויות. אתה אומר מלה, אז זורקים אותך. בחיים שלי אני לא זוכר שהייתי בבית המשפט. אמרתי שכל העובדות הסוציאליות הן משקרות. גם אתמול בטלויזיה ראינו שהכל שקר, רק לעשות את העבודה שלהם, הן משקרות. אפילו אמרו שאני הרבצתי לעובדת סוציאלית, ופתחו לי תיק במשטרה. את מכירה את אשדוד, את יודעת איפה המשטרה, עכשיו יש לי גם תיק במשטרה. למה? הרבצתי לעובדת סוציאלית? אם הייתי מרביץ באמת, היא היתה מביאה את כל העולם לשם. איך יכול להיות דבר כזה? בבית המשפט אותו דבר, העובדת הסוציאלית הולכת ביום, ובלילה מביאה שוטר. השוטר הזה אומר זה פלילי, המסכן לא יודע מה קורה, כאילו הרגתי מישהו. עצרו אותה באמצע הרחוב עם שלושה ילדים.
עצרו את בתי באמצע הרחוב עם הילדים, ראשית כל לקחתי את הילדים הצידה, איך עושים דבר כזה? איפה אנחנו חיים, באיזה עולם? אצל הקומוניסטים לא היה דבר כזה. אני בא משם, לא ראיתי ולא שמעתי דבר כזה. אני כבר 44 שנים בארץ, מעולם לא קרה לי דבר כזה. לא ידעתי מה זה רווחה. חשבתי שרווחה היא זאת שמטפלת במבוגרים, בזקנים. לא ידעתי שהם מסוגלים לעשות רק רע, זה רווחה?".

הרווחה מנצלת את תמימותה של המשפחה
אמא - ב':
"כשאמרנו שאנחנו רוצים לטפל בו, השופטת רשמה נזקקות, הם עבדו עלינו. נזקקות, העבירו אותו לרווחה. הרווחה הם ההורים שלו. "
הרווחה מתחמקת ומכשילה סיוע בקהילה
היו"ר סופה לנדבר:
עכשיו הילד חזר הביתה, למה הוא לא בבית הספר?
אמא - ב':
הרווחה נעלמה פתאום, אחרי חודשיים הם עושים לנו ועדת השמה.
סבא - י':
בבית החולים הם ראו שהם לא יכולים, יש להם שישה ילדים בחדר, הפסיכיאטר באשדוד במקום לטפל זורק את כולם לבית החולים. הרופא הוא סטג'ר, מה הוא יודע, הוא אמר שהמשפחה לא מעוניינת בטיפול. איפה נשמע דבר כזה. אנחנו לא מעוניינים בטיפול? אנחנו כן מעוניינים, אבל לא כך. רצינו את הכי טוב, הגענו עד לפרופ' הפטר. הוא רצה לטפל, נתן לו כבר טיפול, מהרווחה רדפו אחרינו עם טלפונים ועם פאקסים. ואלה הרימו ידיים, הם אמרו מה אנחנו צריכים צרות על הראש, אתם לא שייכים לאזור, והעיפו אותנו.
היו"ר סופה לנדבר:
למה הילד בבית כבר חודשיים?
אמא - ב':
לא רוצים לקבל אותו לבית הספר. אין תשובות. ועדת השמה אני רוצה תשובה, איפה הפרוטוקול? ממשרד החינוך אני רוצה שהילד ילמד בתיכון עם עזרה.
הילד מכור לסמים פסיכיאטרים מהטיפול הפסיכיאטרי שהתברר כמיותר 

 
אמיר משה - עמותת מגן לזכויות אנוש:
"לגמול את הילד מהסמים שנתנו לו, זה מהלך שהוא קשה. אני מדבר עם אנשים, זה פשוט קשה עד בלתי אפשרי לצאת מהתרופות שנתנו לו, ואם הוא לא פסיכוטי, אז סתם נתנו לו. "
סבא - י': "אני לא יכול להוריד אותם. " (התרופות)
אמא - ב': הלכנו לפסיכיאטרית בקופת חולים, היא אמרה לי שהיא עוד לא שמעה דבר כזה. היא גם דחתה אותי, לא רוצה לטפל בי. אז למי אני פונה?

"אז נכניס אותך למחלקה הסגורה" - בית חולים פסיכיאטרי לילדים - נס ציונה


נקודות:
  • הנער אושפז במוסד פסיכיאטרי, וקיבל סמים פסיכיאטרים שאליהם התמכר. לאחר חצי שנה נתברר כי הדיאגנוזה של הפסיכוזה שקבעו לו בתחילה לא היתה נכונה.
  • פקידת הסעד גרמה לנער אישפוז פסיכיאטרי קשה, עם הוצאה מביתו ומשפחתו, למוסד פסיכיאטרי עם עוד חמשה נערים אחרים בחדר, ללא שיתוף משפחת הנער בתהליך.
  • עיריית אשדוד הפקירה את הנער לטיפול מחוץ לקהילה שלא הועיל לנער, אלא גרם לו נזק נפשי ופיסי.
  • פקידי הרווחה התנכלו למשפחת הנער בתואנות שווא של תקיפה, ותלונות במשטרה.
  • שירותי הרווחה באשדוד התחמקו והכשילו כל אפשרות של טיפול בקהילה.
  • פקידי הרווחה לא נותנים למשפחה את המידע שברשותם אודות הנער.
קישורים:

יום שישי, 3 באפריל 2009

שיטות פקידי הרווחה - הוצאת ילדים מהבית ממשפחות עולים ללא ייצוג

על שיטות משרד הרווחה - מישיבה משותפת של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות והוועדה לזכויות הילד, ‎30 בנובמבר 2005 - פרוטוקול מספר 285 - בנושא: הוצאת ילדים מהבית ממשפחות עולים ללא ייצוג ע"י פקידי הרווחה.
עו"ד יסמין קשת - טבקה (משפט וצדק ליוצאי אתיופיה)
הליכים מהירים - מחטפים - הסכמה שלא מדעת
"נתקלנו בבעיה קשה בתחום של חוק הנוער שמאפשר חוקית להוציא ילדים מהבית. לחוק יש, כמובן, הרציונל שלו, והיו כל מיני ועדות שדנו בחוק הזה. יש מקרים רבים של משפחות עולים שבגלל בעיות שפה ושוני בתרבות, נוצרות אי-הבנות רבות בעניין הזה, וילדים מוצאים מבית ההורים, שזה אחד הדברים הנוראים שיכולים לקרות, וזה אפילו לא נחשב הליך פלילי, בלי שההורים מבינים בדיוק מה קורה, וכמובן, ללא הסכמתם.
התהליך לא תמיד מספיק ארוך כיאה להליך מסוג כזה. אבל על-פי החוק, אם יש הסכמה של ההורים להוציא את הילדים מהבית אין צורך אפילו לעבור בבית משפט. ... לפעמים מסיבה זאת או אחרת מגיעים למשפחה של עולי אתיופיה למשל, ומוציאים הסכמה שלא מדעת. מחתימים אותם על מסמך בשעה שהם בכלל לא מבינים את השפה, הם לא מיוצגים בכלל - ופה אני מדגישה, זה עיקר הבעיה. אני לא מדברת בהכרח על ייצוג משפטי, אלא הם לא מיוצגים בכלל, והעובדת הסוציאלית מייצגת כביכול את טובת הילד. בדרך זאת או אחרת מוציאים כביכול הסכמה מהמשפחה."
מחטף תינוק מיד לאחר היוולדו
"מקרה בבאר-שבע של זוג מאוד צעיר ממוצא אתיופי שטרם נישא ונולד להם ילד. בבית החולים החליטו שהם צעירים, הם לא יכולים לטפל בילד, ואפילו בלי הסכמה הוציאו את הילד מרשות ההורים. נכון להיום ההורים כבר נשואים, יש להם היום ‎3 ילדים נוספים, ואת אותו ילד שהוציאו אין אפשרות לגלות בכלל לאן הוא יצא. זאת ממש טרגדיה, הם עד היום מחפשים אחר הילד שלקחו להם. נכון, הם היו צעירים, והם טרם נישאו. אבל זה הילד שלהם. זאת דוגמה לילד שהוצא מהבית. אני לא יודעת איזה סוג של הסכמה הייתה שם, לדעתי, לא הייתה בכלל, ואם הייתה זאת הסכמה שלא מדעת. עד היום זאת טרגדיה. עברו כבר כמה שנים, מה שמוכיח שהזוג הזה עדיין זוג, ויש להם ‎3 ילדים משותפים. ... במקרה הזה זה קרה כבר ממש אחרי הלידה בבית החולים. בית החולים היה כנראה בקשר עם רשויות הרווחה ונראה להם חשוד שיש זוג מאוד צעיר ולא נשוי שנולד לו ילד. הם החליטו לעשות את המוטל עליהם כדי שרשויות הרווחה יבחנו מה קורה פה. רשויות הרווחה הפעילו שיקול דעת, והוציאו את הילד מרשות ההורים. במקרה הזה בית החולים, כנראה, יזם את זה, אבל לא בטוח שמתוך כוונה להוציא את הילד, אלא לסמוך על שיקול הדעת של רשויות הרווחה, שבמקרה הזה נראה שהפעילו שיקול דעת לא נכון. "
ניצול תמימותם של ההורים - פתאום הילד נעלם
"לפי הדין, יש זכות להגיע לבית משפט, יש מועדים מסוימים שצריך לעמוד בהם. יש הרבה פרוצדורה שאם המשפחה הייתה מיוצגת היו יודעים אותה, והיו עומדים בה. אבל כשיש משפחה שהשפה לא כל-כך שגורה בפיהם והתרבות היא שונה, ולא מבינים מה קרה ואיך פתאום הילד נעלם, אז הרבה פעמים מפספסים מועדים. כמו המשפחה מבאר-שבע שפתאום עד גיל ‎18 לא ניתן לדעת בכלל מה קורה עם הילד."
העדר שקיפות של פקידי הרווחה - מחטפים בסתר ובדרכי רמייה
"אני ניסיתי להוציא נתונים מספריים, וזה קשה. למיטב ידיעתי לא נעשה ממש מחקר או סטטיסטיקות בעניין הזה. מה שכן הצלחתי, הוצאתי מבלניש מולה, חברת מועצה בחדרה, שהתעסקה רבות עם משפחות אתיופיות וסייעה בתחום הזה נתונים שמצביעים על כך שלמעלה ממאה משפחות יוצאי אתיופיה מוצאים ילדים מהבית, וכ- ‎30 מהם זה בלי משפט בכלל. כלומר, באיזושהי דרך של הסכמה. לפי מה שהיא מתארת, לפעמים מוציאים הסכמה, וזה נשמע ממש בדרכי רמייה. אני לא רוצה לנקוט אמירה בוטה, אבל אומרים להורים שהילד יעבור לחינוך יותר טוב, לבית ספר יותר טוב. ההורים מסכימים, ולא מבינים שהולכים להוציא להם את הילד מהבית, וחותמים על משהו"
.
ח"כ מרינה סולודקין: פונים לרשויות הרווחה לבקש עזרה, והרווחה לוקחת את הילד
זה נושא מאוד אקטואלי, הוא היה לפני ‎5 שנים ועכשיו. מה שמספרים כאן זה אמת, כי אפילו פנייה לרשויות הרווחה, כשמבקשים עזרה מרשויות הרווחה - אמא בהיריון בת ‎19-20 בלי אבא שפונה לרשויות הרווחה כמו שהיה בנצרת, ואומרת שאין לה בן זוג, וגם היא עולה חדשה יתומה - זה מספיק כדי שבמשך כל ההיריון יגידו לה: "אנחנו ניקח את הילד, את לא מסוגלת לגדל אותו" וכולי. בבית החולים אחרי הלידה לוקחים את הילד, ורק כשהאמא פונה לבית המשפט בעזרה של עורכי דין וציבור - ואין לה כסף - התהליך לוקח שנה-שנה וחצי, אנחנו צועקים, ואחר-כך מחזירים את הילד לאמא כשהיא בת ‎21. בין הטענות היה שהיא כל-כך נמוכה, ולכן היא לא יכולה לגדל את הילד. אנחנו יושבים כאן, ויש לנו מזל שיושבי הראש של הוועדה הזאת מבינים שעולה חדש זה לא ארץ מוצא - זה לא אתיופי ולא רוסי - זה מעמד חברתי נמוך, שאפשר לעשות מה שרוצים.

נקודות:
  • במחלקות היולדות בבתי חולים ישנם צוותים אשר מודיעים לפקידי רווחה שיבואו לקחת את העוללים מייד עם היוולדם ע"פ קריטריונים מסוימים מבלי לדווח להורים.
  • פקידי הרווחה מוציאים ילדים ממשפחתם ב"הסכמה" בדרך של רמייה.
  • פקידי הרווחה מנצלים קשיי שפה, ותרבות של ההורים על מנת לקחת מהם את ילדיהם.
  • פקיד הרווחה מתנכלים לאנשים בעלי מעמד כלכלי, חברתי נמוך, על מנת לקחת מהם את ילדיהם.
  • פקידי הרווחה עובדים בהעדר שקיפות על מנת להסתיר נתונים סטטיסטים אודות לקיחת ילדים ממשפחתם.
  • אזרחים תמימים הפונים לקבלת סיוע לרווחה, הם אוכלוסיית יעד של הרווחה לקחת ממנה את הילדים.
  • פקידי הרווחה מקבלים החלטות להוצאת הילדים, עוללים, מחזקת הוריהם מבלי לשתף את ההורים.
קישורים:
    ניתוק ילדי אתיופיה ממשפחתם ע"י שירותי הרווחה בקלות הבלתי נסבלת - דרכי התמודדות

    עדי אוזאן מחפשת את אחותה קרן שנלקחה לאימוץ סגור ע"י משרד הרווחה

    מתוך תכנית: "מדור לחיפוש קרובים - רשת ב" - אפריל 2009

    עדי אוזאן מחפשת את אחותה קרן אוזאן. מדובר בשלש אחיות מזל (היא עדי), אורטל, וקרן. כאשר נולדה השלישית קרן ב- 20 לפברואר 1991, הן נשלחו למשפחת אומנה, עקב שבץ שפגע באביה, ודיכאון של אימה.

    בשלב מסוים הוחלט כי משפחת האומנה תאמץ את שתי האחיות הגדולות: עדי ואורטל, וקרן הקטנה נשלחה לאימוץ סגור. עדי מחפשת את קרן אחותה.
    ההורים של קרן הם רחל ואליהו אוזאן התגוררו בבאר שבע, עם שתי בנות: מזל (היא עדי) ואורטל אוזאן.

    אם מישהו יודע פרטים על קרן נא להתקשר ל: 052-9990006 או בדוא"ל: mador2@gmail.com.

    קישורים:

    יום חמישי, 2 באפריל 2009

    הוצאת ילדים יוצאי אתיופיה מהבית - דיון בועדת הקליטה העליה והתפוצות

    להלן קטע מהודעה לעיתונות של ועדת הקליטה העליה והתפוצות בעניין הוצאת ילדי אתיופיה מהבית ומהקהילה ע"י פקידי הרווחה - פורסם ב- 04/12/2007

    חה”כ מרינה סולודקין: "עובדים סוציאליים שיכורים מכוח, רואים ביוצאי אתיופיה 'טרף קל' ועם יד קלה על ההדק מוציאים ילדים מן הבית”. יש התייחסות פטרנליסטית ליוצאי אתיופיה המדינה יודעת טוב יותר מכם מה טוב בשבילם.
    חה”כ אברהם מיכאלי: ”הוצאת ילדים מן הבית זה פיקוח נפש, יש הבדלי תרבות וגישה אך אסור להפוך הורים יוצאי אתיופיה לחסרי ישע כלפי ילדיהם. חשוב לסייע להם לתקשר עם ילדיהם."
    עדותה של גב` מ , יוצאת אתיופיה שילדיה הוצאו מהבית ספרה לוועדה: ”לקחו לי 4 ילדים מתוך 6 ילדים, בשעה שהנקתי שני תינוקות. רשויות הרווחה לא שיתפו אותי בהחלטה – האשימו אותו בכך שאני טיפשה ומשוגעת. הילדים הוצאו לחינוך מיוחד. הם סובלים בפנימיות”. היא הציגה בפני הוועדה תמונות ובהן הילדים מוכים וחבולים.


    חה”כ מרינה סולודקין ניהלה הבוקר את ישיבת הוועדה בנושא: הוצאת ילדים יוצאי אתיופיה מן הבית. היא אמרה: ”אין לאף זכות לרמוס זכויות של הורים עולים. יש לנו שלד בארון: פרשת יהודי תימן, שעודה משפיעה על התנהגות המדינה כלפי משפחות עולים. בתי משפט עדיין חושבים שצברים עדיפים בגידול ילדי עולים מאשר העולים עצמם, אשר אינם שולטים בשפה ואינם מכירים את זכויותיהם בישראל”. עובדים סוציאליים שיכורים מכוח, רואים ביוצאי אתיופיה ”טרף קל” ועם יד קלה על ההדק מוציאים ילדים מן הבית”.

    חה”כ יעקב כהן: ”העברת ילדי עולים לפנימיות – זה לא ניתוק בין הילד למשפחה. אולם, אי אפשר לכפות זאת על המשפחות עולים. חשוב לשכנע את ההורים שזה לטובת ילדיהם”.

    חה”כ אברהם מיכאלי: ”הוצאת ילדים מן הבית זה פיקוח נפש, יש הבדלי תרבות וגישה אך אסור להפוך הורים יוצאי אתיופיה לחסרי ישע כלפי ילדיהם. חשוב לסייע להם לתקשר עם ילדיהם. דרושים צעדים דרסטיים מאשר תקציבים גדולים. יש להקים לאלתר צוות משותף למשרד הרווחה והקליטה שיגשר בין הורים לילדים יוצאי אתיופיה, בעניין מניעת הוצאת ילדים מן הבית. שכן מדובר בדיני נפשות”.

    עו”ד יעל מקליס, ארגון טבקה – מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה: ”המדינה מצפה שהעולים מאתיופיה המגיעים מתרבות הפטריארכלית – שבה הילדים היו מאד פונקציונאליים ובמעמד נחות – יפנימו 'אינסטנט' את הכלים החינוכיים שלנו. יש לרשויות הרווחה מסר כפול: הם מתערבים באופן שונה לחלוטין לגבי התנהגויות זהות של הורים ישראלים ושל הורים עולים. משפחות רבות יוצאות אתיופיה נאבקות על הישרדותן ואין מודעות לזכויותיהן לקבל לווי וייצוג בהליכים משפטיים ובוועדות ההחלטה."
    חה”כ סופה לנדבר: ”זהו פשע לקחת ילדי עולים לפנימיות ולנתקם ממשפחתם הגרעינית
    עו”ד בת-אל אנניה, ארגון טבקה – מרכז לסיוע משפטי וסנגור קהילתי ליוצאי אתיופיה: ”אני זוכרת את עצמי כילדה, בשנת 91 מיד עם עלייתי, שעוד לא היה ברור לי כשהגעתי לישראל, לקחו אותי לפנימייה עם מאות ילדי עולים כמותי, מבלי לשאול את הורינו, תוך מחשבה שמיטיבים איתנו”.
    עדותה של גב` מ , יוצאת אתיופיה ספרה לוועדה: ”לקחו לי 4 ילדים מתוך 6 ילדים לפני כ-10 שנים, כששהיתי במרכז קליטה ובשעה שהנקתי שני תינוקות. רשויות הרווחה לא שיתפו אותי בהחלטה – האשימו אותו בכך שאני טיפשה ומשוגעת. הילדים הוצאו לחינוך מיוחד. הם סובלים בפנימיות". היא הציגה בפני הוועדה תמונות ובהן הילדים מוכים וחבולים.

    גברת י, יוצאת אתיופיה: ”בעלי נפטר עוד באתיופיה ועליתי עם 4 ילדים. בישראל הכרתי חבר ויש לי עמו בת. משנוצר ביננו סכסוך, החבר, קשיש בן 70 מכובד בקהילה, בשיתוף פעולה עם העו”ס טען שאני משוגעת ונלקחתי לבית חולים לימים אחדים. הילדה המשותפת הועברה למשמורת האב – לפי המלצת העו”ס – המקרה כלל לא הגיע לבית המשפט”. הוועדה למדה כי מי שגידל את הילדה לא היה אביה כי אם ילדיו הבוגרים מנישואיו הקודמים. ממכתב שכתבה הילדה לשופט - למדה הוועדה כי האב התעלל בילדה מינית, ולכן היא מסרבת לפוגשו. בזכות התערבות ארגון ”טבקה” הוחזרה הילדה אל אמה.

    גברת ד, יוצאת אתיופיה דווחה לוועדה כי לה 5 ילדים ושניים מהם הוצאו מחזקתה ע”י משטרה שהוזמנה ע”י פקידת הסעד. למרות שהאם מאד רוצה לגדלם.

    דליה בר שדה, מנהלת השרות לעבודה קהילתית במשרד התמ”ת: ”270 ילדים הועברו לפנימיות רווחה – 1/3 מתוכם הוצאו ע”פ צו בית משפט”

    צגה מלקו, מנהלת השידורים באמהרית, ברשות השידור: ”מיום שעלינו ארצה תמיד החליטו עבורנו. לקהילה יש אי-אמון מובהק בעובדים סוציאליים, יש תחושה שהם מסכסכים בין בני זוג ומוציאים ילדים מן הבית”, בית המשפט מקבל קטגורית המלצות של עובדים סוציאליים הפועלים בכלים המתאימים לישראלים ותיקים אך לא לעולים חדשים”.

    קישורים:

    יום רביעי, 1 באפריל 2009

    ניתוק ילדי אתיופיה ממשפחתם ע"י שירותי הרווחה בקלות הבלתי נסבלת - דרכי התמודדות

    להלן המאמר: "דין ודברים, ייעוץ משפטי", עו"ד יעל סגל מקליס, עמותת טבקה, "אגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה". - מרץ 2009 , המסמך נכתב עבור יהודי אתיופיה, אך כל משפחה שפקידי הרווחה מתנכלים לה, יכולה להסתייע במסמך.

    בכל חודש מוצאים מהבית עשרות ילדים בני הקהילה, לעיתים ללא צורך ממשי. פעמים רבות מדובר בשוני תרבותי שגורר אחריו אי-הבנה. כיצד נלחמים בתופעה?
    אל המחלקה המשפטית בעמותת טבקה זורמות מידי חודש פניות רבות של הורים יוצאי אתיופיה, כנגד שירותי הרווחה המבקשים להוציא את ילדיהם לפנימיות בניגוד לרצונם, באמצעות צו של בית משפט (לנוער). הסיבות לכך רבות ומגוונות: החל מחשש לסכנה לביטחונם או לבריאותם הגופנית והנפשית הילדים, וכלה בדיווחים על קשיי למידה והתנהגות בבית הספר. אולם מעבר לסיבות ספציפיות בכל פניה ופניה, נדמה כי מדובר בתופעה של הוצאת יתר של ילדים יוצאי אתיופיה מביתם. תופעה זו היא ביטוי ל"קלות בלתי נסבלת" הננקטת לעיתים על-ידי שירותי הרווחה ובתי המשפט. הללו נוקטים, במקרים רבים מידי, בבחירת הפתרון הקיצוני ביותר, המביא לניתוק הילד ממשפחתו ולפגיעה בלתי הפיכה בתא המשפחתי. בהיעדר כלים חינוכיים המקובלים בחברה הישראלית, הורים יוצאי אתיופיה עושים שימוש בשיטות חינוך שהיו נהוגות בחברה האתיופית ואשר אינן לגיטימיות בחברה הישראלית. נוספים לכך, המצב הסוציו-אקונומי הקשה בו מצויה הקהילה, ריבוי ילדים במשפחה וקשיי הבנה והפנמה של הקודים התרבותיים הנהוגים בישראל. כל אלה ועוד, מייצרים בסיס נרחב לקשיי תפקוד, שמזמנים בתורם את רשויות הרווחה להתערב בנעשה בתוך בתי העולים. מרכיב נוסף הראוי לציון, הנו חוסר הסובלנות של החברה הישראלית כלפי השוני התרבותי של יוצאי אתיופיה, ומכאן הקושי בקבלה של מערכת היחסים הנהוגה בין הורים ובין ילדים, כאשר זו מבטאת דפוס התנהלות השונה מהמקובל בחברה מערבית. ניכר כי תפישת הרשויות כלפי הקהילה היא כאל קהילה פרימיטיבית, אשר אינה דואגת לצורכיהם ולרווחתם של ילדיה. לעיתים, תפישת עולם זו מביאה להתערבותם הבוטה של רשויות הרווחה בתוך התא המשפחתי, כאשר יחס ההורים לילדיהם נבחן תחת זכוכית מגדלת.
    קודים תרבותיים שונים, תחושת איום וחשש מצד ההורים, מתפרשים על ידי גורמי הרווחה כחוסר שיתוף פעולה וכניסיון לסכל את מאמציהם, דבר שנמצא כפוגע בטובת הילד. לכך מצטרפים קשיי תקשורת, בגין היעדר היכרות מספקת עם השפה העברית ובהיעדר הבנה את ההליכים בירוקרטים והשלכותיהם. מצב זה מוביל לא פעם לשלילת הסמכות ההורית מיוצאי אתיופיה, במקומות בהן לא הייתה ננקטת כל התערבות מצד הרשויות – אילו היה העניין נוגע לאוכלוסיות ותיקות יותר ומבוססות יותר מבחינה כלכלית.
    סמכויות רבות מידי מרוכזות בידי פקידי הסעד ומגובות על ידי בית המשפט, שמעדיף במקרים רבים לקבל את המלצותיהם וחוות הדעת של עובדי הרווחה והחינוך, גם אם אלו עומדת בניגוד לרצונם של ההורים. היעדר ייצוג משפטי של הורים בתהליכי השמה חוץ-ביתית פוגע בעמדת ההורים, שאינם מודעים לזכויותיהם המשפטיות והבירוקרטיות.
    לעיתים קרובות לא ניתנות אפשרויות חלופיות של טיפול משפחתי בתוך הקהילה, בעוד גורמי הרווחה משדרים לבית-המשפט בהילות ודחיפות המחייבת את הוצאת הילדים מהבית, לעיתים קרובות בניגוד גמור לרצון ההורים. מדיניות זו מתורגמת לכדי "יד קלה על ההדק", מצב בו רשויות הרווחה ובתי–המשפט מחליטים על הוצאת ילדים מבתיהם. 
    הורים, מה ניתן לעשות?
    • מצבו של ילדכם במוסד החינוכי, בשכונה ועם החברים הוא באחריותכם. היו מעורבים בחייו ודעו מה הקשיים איתם הוא מתמודד.
    • היו מעורבים בנעשה בבתי הספר/ גני הילדים של ילדכם. עמדו בקשר רציף עם המורים/ גננות, במטרה להיות מיודעים לגבי כל בעיה לימודית והתנהגותית של ילדכם.
    • הקפידו להגיע לאסיפות הורים ולחגיגות במוסד הלימודי של ילדיכם. אם נבצר מכם להגיע, שלחו בן משפחה קרוב.
    • היעזרו בשירותי המגשרים במוסדות החינוך.
    • במידה ואתם מטופלים על ידי עובדת סוציאלית או פקיד רווחה בנושאים הקשורים לילדכם, הגיעו לכל מפגש עם בן משפחה ששולט בעברית.
    • במצבים בהם משרד הרווחה סבור כי יש בעיה רצינית עם ילדכם, חייבת להיקבע ועדת דרכי תכנון וטיפול (ועדת החלטה), בה חברים מורי הילד, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ועוד.הללו דנים במצבו של הילד ובמצב המשפחה, ומחליטים על דרכי הטיפול בו. החלטות הוועדה חשובות לקביעת עתידו של הילד.
    • רשויות הרווחה חייבות לזמן את ההורים לוועדה ולתת להם להביע את דעתם ואת רצונם בכל הקשור בילדם. הורה רשאי להגיע עם מלווה, בן משפחה ואפילו עורך דין. חשוב מאד: לא להגיע לבד לוועדת החלטה. תמיד להגיע עם קרוב משפחה דובר עברית רהוטה.
    • לא לחשוש להציע פתרונות מטעמכם לטיפול בילד ולא להתבייש לבקש את העזרה הנחוצה, דוגמת מורה פרטי, סומכת, סייעת, עובדת סוציאלית, פסיכולוג וכדומה.
    • במידה ומוגשת בקשה כלשהי מטעם שירותי הרווחה לבית המשפט לנוער, לצורך: אבחון פסיכולוגי/פסיכיאטרי של הילד, אבחון לצורך העברתו לבית ספר אחר, לפנימייה, בקשה לצו השגחה, בקשה לצו נזקקות, יש לפנות מידית ללשכת הסיוע המשפטי/ לעמותת טבקה/ או לעורך דין פרטי לצורך ייצוג משפטי.
    • לא להגיע לבד לבית-משפט כאשר מדובר בעתיד ילדכם.
    זכרו: יש לכם זכות לקחת חלק בכל הליך משפטי או חינוכי הנוגע לילדכם, להשמיע את דעתכם ולקבל הסבר מפורט על ההליך וההחלטות.

    פלייליסט - אלימות ותוקפנות רשויות הרווחה לסחר בילדי יוצאי אתיופיה


    קישורים: