יום שישי, 19 בדצמבר 2008

תאוות בצע וכוח העובדים הסוציאליים דרסה צו בית משפט והסדרי ראיה בין אב לבנו שלא ראה שנה מיום היוולדו

איציק פרי - יו"ר איגוד העו"ס - עדות עילגת ומזלזלת בבית משפט נגד אזרחים
יוני 2008 - תמש 049841/06 - מדובר במקרה של אב אשר לא ראה את בנו מיום הוולדו מעל שנה. פקידת סעד לסדרי דין הוזמנה כדין לבית משפט לענייני משפחה אך לא הופיעה. השופט ביקש הסבר היועמ"ש ונימוקים למה לא לפעול בהתאם לפקודת בזיון בית המשפט כנגד פקידת הסעד. התשובות שקיבל לא התייחסו להפרת צו בית משפט בגין אי התייצבות לדיון. השופט ציין כי קשר בין אב לבין קטין הינו דיני נפשות וחייב את המדינה בסך 3500 שקלים לטובת האב.

תשובת איגוד העובדים הסוציאליים ויועץ משפטי משרד הרווחה לבית המשפט כי אין מדובר בענייני נפשות נשללה ע"י השופט פאול שטרק. השופט קבע (סעיף 10): "תמוהה תגובת האיגוד אפילו אם מדובר בהנהגת המאבק. הרי קשר בין אב לבין קטין הינו דיני נפשות, "סכנת החיים" משתמעת מכך שתסכול הורה שנמנע ממנו לראות את בנו יכול לגלוש לאפיקים אחרים".
בהעדר מעורבות של פקידת סעד עקב סכסוך עבודה כאמור, בית המשפט לקח על עצמו את התפקיד כמארגן מפגש בין האב לקטין.
קישורים:

השופטת חנה בן עמי: "לפקידות הסעד יש ענין בתוצאה אליה חותרים, ולשם כך כל דרך כשרה בעיניהן" - ארגון פשע ממסדי רב מערכתי משתמע מנאומה של השופטת חנה בן עמי בכנס ארגונים חברתיים נגד פשעי משרד הרווחה לסחר בילדים, חוסים וקשישים . מדובר במערכת בראשות איגוד העובדים הסוציאליים ומשרד הרווחה התוקפת משפחות מוחלשות ומנצלת כל המשאב המשפחתי נכסים, ילדים, חוסים וקשישים בהליכים שיפוטיים מכורים מראש. גורמים במערכות ממסד נוספות כגון משטרה, פרקליטות, בתי משפט משתפים פעולה עם מערכת הפשע מי בשתיקה ומי בפעולה...

שופטת חנה בן עמי על פקידות אימוץ ובתי משפט לענייני משפחה - 14 ביוני 2013 - כנס לזכרה של חה"כ לשעבר, ד"ר מרינה סולודקין ז"ל בשיתוף משפחת סולודקין ועמותת ע.ל.י.ה - לזכויות ילדים והורים - כבוד השופטת בדימוס חנה בן עמי שהקימה את בית משפט לעניני משפחה ירושלים - נותנת מבט מבפנים כיצד מתיחסים שופטים להורים שרשויות הרווחה, השירות למען הילד, מבקשות להוציא את ילדיהם ממשמורתם...

חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך - 1960

1. הגדרות (תיקון: תשל"א, תשנ"ה)
בחוק זה -
"אחראי על קטין" - הורה, לרבות הורה חורג, מאמץ, אפוטרופוס או מי שהקטין נמצא במשמורתו או בהשגחתו;
"בית המשפט" - בית משפט שלום שהוא בית משפט לנוער כמשמעותו בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א - 1971;
"ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער" - ועדה כאמור בסעיף 24א לחוק טיפול בחולי נפש;
"חוק טיפול בחולי נפש" - חוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א - 1991;
"פסיכולוג מומחה" - פסיכולוג שאושר כמומחה לפי סעיף 8 לחוק הפסיכולוגים, התשל"ז - 1977;
"פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער" - כהגדרתו בסעיף 1 לחוק טיפול בחולי נפש;
"פסיכיאטר מחוזי" - כהגדרתו בסעיף 1 לחוק טיפול בחולי נפש.
"פקיד סעד" - כמשמעותו בחוק שירותי הסעד, תשי"ח - 1958;
"קטין" - מי שלא מלאו לו שמונה-עשרה שנה;
"רשות סעד" - לשכת סעד של רשות מקומית או מי שנתמנה על ידי שר הסעד כרשות סעד לענין חוק זה.
2. קטין נזקק (תיקון: תשנ"ה)
קטין הוא נזקק כשנתקיים בו אחד מאלה:
(1) לא נמצא אחראי עליו;
(2) האחראי על הקטין אינו מסוגל לטפל בו או להשגיח עליו או שהוא מזניח את הטיפול או ההשגחה;
(3) הוא עשה מעשה שהוא עבירה פלילית ולא הובא בפלילים;
(4) הוא נמצא משוטט, פושט יד או רוכל בניגוד לחוק עבודת הנוער, תשי"ג - 1953;
(5) הוא נתון להשפעה רעה או שהוא חי במקום המשמש דרך קבע מקום עבירה;
(6) שלומו הגופני או הנפשי נפגע או עלול להיפגע מכל סיבה אחרת.
(7) הוא נולד כשהוא סובל מתסמונת חסר בסם (סינדרום גמילה).
2א. (בוטל) (תיקון: תש"ן)
3. דרכי טיפול והשגחה (תיקון: תשל"ח, תשנ"ה, תשנ"ו)
היה פקיד סעד סבור שקטין הוא נזקק ושלמען הטיפול בו וההשגחה עליו יש צורך בהחלטת בית המשפט, משום שאין הסכמת האחראי על הקטין, או שהוא מסכים אך אין הקטין מציית לו, רשאי הוא לפנות בבקשה אל בית המשפט לנקוט באחת או באחדות מהדרכים לפי סעיף זה, ומשנוכח בית המשפט כי הקטין הוא נזקק, רשאי הוא -
(1) לתת לקטין או לאחראי עליו כל הוראה הנראית לבית המשפט דרושה לטיפול בקטין או להשגחה עליו כולל לימודיו, חינוכו ושיקומו הנפשי;
(2) להעמיד ידיד לקטין שישמש גם יועץ לאחראי עליו ולקבוע סמכויותיו ותפקידיו;
(3) להעמיד את הקטין תחת השגחתו של פקיד סעד;
(4) להוציא את הקטין ממשמורתו של האחראי עליו, אם ראה בית המשפט שאין דרך אחרת להבטיח את הטיפול וההשגחה, ולמסור אותו למשמורתה של רשות סעד אשר תקבע את מקום חסותו או להורות על החזקתו במעון או במעון נעול כמשמעותם בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א - 1971.
(5) להורות כי הקטין ייבדק או יטופל לפי סעיפים 3ב עד 3ז.
(6) להורות על מסירת תוצאה חיובית של בדיקה לגילוי נגיפי איידס בקטין, לאחראי עליו.
3א. צו הגנה וצו למניעת הטרדה מאיימת (תיקון: תשנ"א, תשס"ב)
בית המשפט הדן בענינו של קטין רשאי, אם ראה צורך בכך, לתת צו הגנה על פי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א1991- וכן לתת צו מניעת הטרדה מאיימת על פי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב - 2001.
3ב. בדיקה נפשית במרפאה (תיקון: תשנ"ה)
(א) בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות, לקטין או לאחראי על הקטין, כי על הקטין להתייצב לצורך אבחון מצבו הנפשי לבדיקה אצל פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער או אצל פסיכולוג מומחה, במקום שעליו יורה ובתנאים שיקבע, אם סבר, על סמך ראיות שהובאו בפניו, כי קיימת אפשרות של ממש כי הקטין זקוק לטיפול נפשי.
(ב) בצו לפי סעיף זה, רשאי בית המשפט להורות כי התייצבות הקטין תהיה בלווית האחראי עליו.
(ג) צו לפי סעיף זה יעמוד בתוקפו 30 ימים.
3ג. בדיקה פסיכיאטרית באשפוז (תיקון: תשנ"ה)
(א) בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות על אשפוז הקטין בבית חולים שעליו יורה ובתנאים שיקבע, לצורך אבחון מצבו הנפשי של הקטין, אם סבר, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי, הנסמכת על חוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער שבדק את הקטין, כי קיימת אפשרות של ממש שהקטין חולה במחלת נפש או שיש לו הפרעה נפשית קשה והמחלה או ההפרעה עלולות לסכן את עצמו או את זולתו סיכון פיסי מיידי או להביא לנזק נפשי חמור להתפתחותו, וכי לא ניתן לאבחן את מצבו הנפשי של הקטין אלא בדרך של אשפוז.
(ב) צו לפי סעיף זה יהיה לתקופה שקבע בית המשפט ושלא תעלה על שבעה ימים, ואולם רשאי מנהל בית החולים, אם נוכח כי הארכה כאמור חיונית לשם אבחון מצבו הנפשי של הקטין, להאריך את האשפוז לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים נוספים.
(ג) לענין סעיף זה, סעיפים 3ה עד 3ז, סעיף 11 וסעיף 23, "מנהל" ו-"בית חולים" - כהגדרתם בסעיף 1 לחוק טיפול בחולי נפש.
3ד. טיפול נפשי במרפאה (תיקון: תשנ"ה)
(א) בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות על טיפול נפשי בקטין, במקום שעליו יורה ובתנאים שיקבע, ובלבד שנתקיים אחד מאלה:
(1) בית המשפט נוכח, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי הנסמכת על חוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער שבדק את הקטין, כי הקטין חולה במחלת נפש או אובחנה אצלו הפרעה נפשית, המצריכות טיפול פסיכיאטרי לשם מניעת סיכון פיסי לקטין או לזולתו או לשם מניעת נזק נפשי חמור להתפתחותו;
(2) בית המשפט נוכח, על סמך חוות דעת של פסיכולוג מומחה שבדק את הקטין, כי מצבו הנפשי של הקטין מצריך טיפול פסיכולוגי לשם מניעת נזק נפשי להתפתחותו.
(ב) צו לפי סעיף קטן (א) יהיה לתקופה שקבע בית המשפט ושלא תעלה על שלושה חודשים; בית המשפט רשאי, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר או של פסיכולוג כאמור בסעיף קטן (א), המטפל בקטין, להאריך את תוקפו של הצו לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלושה חודשים.
3ה. אשפוז לצורך טיפול פסיכיאטרי (תיקון: תשנ"ה)
(א) בית משפט הדן בענינו של קטין רשאי להורות על אשפוזו של הקטין בבית חולים, לצורך קבלת טיפול נפשי, אם ראה על סמך חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי, הנסמכת על חוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער שבדק את הקטין, כי נתקיים אחד מאלה:
(1) הקטין חולה במחלת נפש ונתקיימו בו העילות לאשפוז כפוי לפי הוראות סעיף 9 לחוק טיפול בחולי נפש;
(2) הקטין חולה במחלת נפש או אובחנה אצלו הפרעה נפשית קשה, העלולות לסכן אותו או את זולתו סיכון פיסי מיידי או להביא לנזק נפשי חמור להתפתחותו אם לא יטופל בדרך של אשפוז כאמור, ובלבד שבית המשפט לא יורה על אשפוז הקטין, אלא אם כן נוכח, על סמך חוות דעת של ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער שבדקה את הקטין, כי לא ניתן לטפל בקטין אלא בדרך של אשפוז.
(ב) בית משפט הדן בענין אשפוזו של קטין לפי סעיף קטן (א)(2), רשאי להורות לקטין או לאחראי עליו, כי על הקטין להתייצב בפני ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער לצורך בדיקתו.
(ג) צו לפי סעיף קטן (א)(2) יהיה לתקופה שקבע בית המשפט ושלא תעלה על 30 ימים; בית המשפט רשאי, על סמך המלצה של ועדה פסיכיאטרית מחוזית לילדים ולנוער, לפיה מוסיפים להתקיים בקטין התנאים לאשפוזו לפי סעיף קטן (א)(2), והמלווה בתכנית טיפול, להאריך את תוקפו של הצו לתקופות נוספות, שכל אחת מהן לא תעלה על שלושה חודשים.
3ו. מעמדו של קטין המתנגד לאשפוז פסיכיאטרי (תיקון: תשנ"ה)
(א) בהליך לפי סעיף 4א לחוק טיפול בחולי נפש, בענין קטין שמלאו אשפוז לו חמש עשרה שנים, שאינו מסכים לאשפוז בבית חולים בידי האחראי עליו, יהיה הקטין משיב.
(ב) בהליך לפי סעיף זה ימנה בית המשפט לקטין עורך דין שייצגו, זולת אם הקטין בחר להיות מיוצג על ידי עורך דין מטעמו.
3ז. בקשת קטין לאשפוז פסיכיאטרי (תיקון: תשנ"ה)
(א) לבקשתו של קטין רשאי בית משפט להורות על בדיקה או על טיפול בו לפי סעיפים 3ב עד 3ה, אף אם לא נתקיימו בו כל התנאים המנויים בהם ולמרות התנגדותו של האחראי על הקטין, ובלבד שנתקיימו שניים אלה:
(1) לקטין מלאו חמש עשרה שנים;
(2) בית המשפט נוכח כי הקטין מבין את מהות הבדיקה או הטיפול ואת השלכותיהם והוא מעונין להיבדק או לקבל טיפול.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), לא יורה בית משפט על אשפוזו של קטין בבית חולים לצורך בדיקה או טיפול אלא לאחר שנוכח, על סמך חוות דעת של פסיכיאטר מחוזי, הנסמכת על חוות דעת של פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער שבדק את הקטין, כי מצבו הנפשי של הקטין מצריך אשפוז בבית חולים לצורך בדיקה או טיפול.
4. ערובה
רשאי בית המשפט לחייב את הקטין ואת האחראי עליו במתן ערובה למילוי הוראותיו של בית המשפט.
5. העמדת ידיד
לא יעמיד בית המשפט ידיד אלא בהסכמתו.
6. דת
בבחירת ידיד ובבחירת מקום חסותו של קטין יושם לב, בין השאר, לדתו של הקטין.
7. זכויות האחראי וחובותיו
הוראות חוק זה אינן גורעות מזכויות האחראי על קטין ומחובותיו לפי דין אחר, אלא במידה שבית המשפט הגבילן לצרכי חוק זה.
8. שמיעת הקטין, האחראי ופקיד הסעד (תיקון: תשנ"ה)
לא יתן בית משפט החלטה לפי חוק זה אלא לאחר שפקיד סעד הגיש לו תסקיר ולאחר שנתן לקטין, לאחראי עליו ולפקיד הסעד הזדמנות לטעון טענותיהם ולהציע הצעותיהם; על תסקיר כאמור יחולו הוראות חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי נפש ונעדרים), תשט"ו - 1955, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
8א. הזמנת אחראי על קטין (תיקון: תש"ן)
הזמין בית המשפט אחראי על קטין להתייצב בפניו בהליך לפי חוק זה והאחראי על הקטין לא התייצב, רשאי בית המשפט לצוות על הבאתו ויחולו לענין זה סעיפים 73 עד 73ב לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד - 1984, בשינויים המחוייבים.
8ב. דיון בהעדר האחראי (תיקון: תשנ"ו)
על אף הוראות סעיפים 8 ו- 8א לא יוזמן אחראי על קטין לדיון בענין קטין ולא יהיה נוכח בו, אם הדיון הוא בענין חוק לגילוי נגיפי איידס בקטינים, התשנ"ו - 1996, אלא אם כן הורה בית משפט אחרת.
8ג. מינוי אפוטרופוס לדין (תיקון: תש"ס)
בית המשפט הדן בענינו של קטין, רשאי, בכל עת, למנות לקטין אפוטרופוס לדין, או לענינים הנובעים מן ההליך שבפניו, אם מצא כי הדבר דרוש לטובת הקטין ולשם שמירה על עניניו.
9. העדר הקטין מבית-המשפט
על אף האמור בסעיף 8, רשאי בית המשפט להימנע מהזמין קטין לפניו, אם הוא סבור שהקטין אינו מסוגל להבין את הענין או שהבאתו עלולה לסכן את שלומו.
9א. מניעת עדותו של קטין (תיקון: תשל"ב)
בית המשפט רשאי להימנע מהזמין קטין כעד בהליכים לפי חוק זה, או להפסיק עדותו, אם היה סבור שמתן העדות עלול לסכן את שלומו של הקטין; במקרה זה רשאי הוא לקבל כראיה עדות שגבה ורשם חוקר-נוער, לפי חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), תשט"ו - 1955, או זכרון דברים או דין-וחשבון שרשם חוקר-נוער בשעת חקירה או לאחריה.
9ב. דין ראיות קודמות על נזקקות (תיקון: תשל"ב)
בית המשפט, בבואו להחליט אם קטין הוא נזקק לפי סעיף 2(2) ו-(5), רשאי לקבל כראיה עדויות שהושמעו לאותו ענין לגבי אחיו ואחיותיו של הקטין, ובלבד שלא יכריע על סמך עדויות אלה בלבד; בית המשפט ישמע את העדויות מחדש אם ביקש זאת אחד הצדדים.
10. הוצאות טיפול
רשאי בית המשפט לחייב את הקטין ואת הוריו לשאת בהוצאות הכרוכות בטיפול ובהשגחה לפי חוק זה, בין בשלמותן ובין בחלקן, וחיוב זה כוחו יפה גם לאחר שפקעה ההחלטה בדבר דרכי הטיפול וההשגחה.
11. אמצעי חירום (תיקון: תשנ"ה)
(א) היה פקיד-סעד סבור כי קטין הוא נזקק ונשקפת לו סכנה תכופה או שהוא נזקק לטיפול רפואי או אחר שאינו סובל דיחוי, רשאי הוא לנקוט בכל האמצעים הדרושים, לדעתו, למניעת אותה סכנה או למתן אותו טיפול אף ללא הסכמת האחראי על הקטין, ובלבד שלא יוחזק קטין יותר משבוע ימים מחוץ לרשותו של האחראי עליו אלא באישור בית המשפט.
(ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי להסמיך פקיד סעד להורות ללא הסכמת האחראי על הקטין, כי הקטין ייבדק בדיקה פסיכיאטרית או כי יאושפז בבית חולים, אך רשאי פקיד הסעד לנקוט אחת מאלה:
(1) לפנות בענינו של הקטין לפסיכיאטר מחוזי, על מנת שישקול אם להורות כי הקטין יובא בדחיפות לבדיקה פסיכיאטרית לפי סעיף 6 לחוק טיפול בחולי נפש;
(2) להביא קטין לבית חולים לשם בדיקה רפואית, נפשית וגופנית, בידי פסיכיאטר מומחה לילדים ולנוער, לצורך החלטה לפי סעיף 5 לחוק טיפול בחולי נפש.
12. החלטות ביניים
רשאי בית המשפט, בהחלטת-ביניים, אף לפני שמיעת הקטין או האחראי עליו ולפני קבלת תסקיר, להורות על נקיטת אמצעים זמניים לגבי הקטין ולאשר אמצעי-חירום שננקטו לגביו על ידי פקיד-סעד; החלטת-ביניים כאמור תפקע כעבור שלושים יום מיום הינתנה אם לא הוארכה תקופת-תקפה כאמור בסעיף 14.
13. תקופות החלטות
החלטה של בית המשפט לפי חוק זה לא תינתן לתקופה העולה על שלוש שנים; אולם רשאי בית המשפט להאריך תקפה מדי פעם לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים.
14. שינוי החלטות
רשאי בית המשפט, לפי בקשת הקטין, האחראי עליו, ידיד, פקיד-סעד או כל אדם שהוטלה עליו חובה בהחלטה לפי חוק זה, לשנות החלטה שניתנה לפי חוק זה, להאריך או לקצר תקופת-תקפה, לבטלה או לתת הוראות להוצאתה לפועל; ואולם רשאי בית המשפט שלא להיזקק לבקשה כאמור אלא אחת לשלושה חדשים.
15. פטור על ידי שר הסעד
על אף האמור בסעיף 14, רשאי שר הסעד בכל עת, אם היה סבור שטובת הקטין דורשת זאת, לפטור את הקטין וכל אדם אחר מן החובות שהוטלו עליהם לפי סעיף 3, פיסקאות (2), (3), או (4), בין בתנאי ובין ללא-תנאי, ובלבד שהאחראי על הקטין הסכים לכך.
16. ערעור (תיקון: תשל"א)
החלטה של בית המשפט לפי חוק זה ניתנת לערעור לפני בית-משפט מחוזי; בערעור ידון בית המשפט המחוזי בשופט אחד, שהוא שופט-נוער כמשמעותו בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי-טיפול), תשל"א - 1971.
17. פקיעת החלטות
החלטה של בית-משפט לפי חוק זה, למעט החלטה לפי סעיף 10, תפקע במלאות לקטין שמונה-עשרה שנה.
18. הוצאה לפועל (תיקון: תשל"ב)
(א) החלטה לפי חוק זה תוצא לפועל על ידי פקיד-סעד אם לא הורה בית המשפט על הוצאה לפועל בדרך אחרת.
(ב) בית המשפט רשאי, לשם ביצוע הוראות חוק זה, לכפות התייצבותו של קטין לפניו או לפני מוסד שצויין בהחלטתו.
(ג) לשם ביצוע צווי-חירום לפי סעיף 11, זכאי פקיד-סעד לקבל בשעת הצורך עזרה מתאימה מהמשטרה.
(ד) קטין שעזב ללא רשות מקום-חסות שנקבע לו על פי חוק זה, זכאי פקיד-סעד, לשם מילוי תפקידו האמור בסעיף קטן (א), לקבל בשעת הצורך עזרה מתאימה מהמשטרה, ומוסמך שוטר לעצור את הקטין ולהחזירו למקום החסות.
19. פיקוח על שלום הקטין
פקיד-סעד יפקח על שלומו של הקטין כל עוד החלטה לפי חוק זה עומדת בתקפה.
20. שמירת דינים (תיקון: תשנ"ה)
(א) הסמכויות נתונות לבית המשפט לפי חוק זה באות להוסיף על סמכויותיו לפי כל דין אחר ולא לגרוע מהן.
(ב) סמכויות בית המשפט לפי סעיפים 3ב עד 3ז, באות להוסיף על הסמכויות הנתונות לפסיכיאטר מחוזי או לאחרים בחוק טיפול בחולי נפש.
21. (בוטל) (תיקון: תשל"א)
22. חקירות
נודע לפקיד-סעד על קטין נזקק, רשאי הוא להשתמש בסמכויות לפי סעיף 3 לחוק הסעד (סדרי-דין בעניני קטינים, חולי-נפש ונעדרים), תשט"ו - 1955, אף שלא נצטווה על ידי בית המשפט.
23. סודיות (תיקון: תשנ"ה)
(א) פקיד-סעד שהגיעה אליו ידיעה אגב חקירה ישמרנה בסוד ולא יגלנה אלא במידה שיש צורך בכך לשם ביצוע חוק זה או חוק אחר והתקנות לפיהם.
(ב) אשפוז של קטין לצורך אבחנה או טיפול, לא יתועד במסמכים או במאגרי מידע של מערכת בריאות הנפש, למעט בתיק האישי או הרפואי של הקטין בבית החולים, אלא אם כן אובחן כחולה במחלת נפש המסכנת אותו או את זולתו.
(ג) מי שהגיעה אליו ידיעה בקשר לבדיקה, לטיפול או לאשפוז פסיכיאטריים של קטין, ישמרנה בסוד ולא יגלנה אלא במידה הנדרשת על פי דין.
24. הגנת קטין מפני פרסומים מזיקים (תיקון: תשכ"ח, תשמ"ח, תשנ"ו, תשנ"ח, תשס"ד)
(א) אלה דינם מאסר שנה אחת:
(1) המפרסם שמו של קטין או כל דבר אחר העשוי להביא לידי זיהויו של קטין או לרמוז על זיהויו, באופן או בנסיבות שיש בהם כדי לגלות אחד מאלה:
(א) הקטין הובא בפני בית משפט;
(ב) פקיד סעד פעל או פועל לגבי הקטין לפי חוק זה;
(ג) הקטין ניסה להתאבד או התאבד;
(ד) דבר שיש בו כדי לייחס לקטין עבירה או שחיתות מידות;
(ה) הקטין הוא בן משפחתו של אדם שמייחסים לו עבירה או שחיתות מידות;
(ו) נעברה בקטין עבירת מין, עבירת אלימות, עבירה של התעללות, או שנעברה בו עבירה בידי האחראי עליו כמשמעותו בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל"ז1977-;
(ז) דבר המקשר קטין לבדיקה לגילוי נגיפי איידס;
(ח) דבר המקשר קטין לבדיקה, טיפול או אשפוז פסיכיאטריים;
(2) המפרסם תמונת עירום של קטין שמלאו לו 5 שנים ויש בפרסום כדי לזהותו.
(א1) בסעיף זה -
"קטין" - קטין הנמצא בישראל או שמקום מושבו, כמשמעותו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב1962-, הוא בישראל;
"בן משפחתו" - ילדו, אחיו, אחותו, נכדו או נכדתו.
(ב) לענין סעיף זה אין נפקא מינה, אם הקטין או האחראי עליו הסכים לפרסום או לא הסכים.
24א. פרסומים מותרים (תיקון: תשכ"ח)
סעיף 24 לא יחול על פרסום שהתיר בית המשפט ועל פרסום כאמור בפיסקה (1) לסעיף 24(א) שנעשה על ידי המשטרה או מטעמה לשם חקירת-פשעים, חקירת-מוות או חיפוש אחרי קטינים שנעלמו כשאין להימנע מהפרסום.
24ב. שמירת דינים (תיקון: תשכ"ח)
סעיפים 24 ו24-א באים להוסיף על איסורי-פרסום על פי כל דין ולא לגרוע מהם.
25. הפרעה למילוי תפקיד
המפריע לרשות-סעד, לפקיד-סעד, לידיד או לאדם אחר שהוטל עליו תפקיד לפי חוק זה מלמלא תפקידם, דינו - מאסר ששה חדשים.
26. אי-מילוי אחרי החלטת בית המשפט
מי שאינו ממלא אחרי החלטת בית המשפט לפי חוק זה, למעט החלטה לפי סעיף 10, דינו - מאסר ששה חדשים; אולם רשאי בית המשפט להחליט כי לא ישא הנאשם בענשו, כולו או מקצתו, אלא אם לא ימלא אחרי החלטת בית המשפט תוך התקופה שיקבע.
27. חילוט ערובה
נתן הנאשם ערובה לפי סעיף 4 והורשע באישום לפי הסעיפים 25 או 26, רשאי בית המשפט להחליט על חילוט הערובה, כולה או מקצתה, במקום להטיל עונש או נוסף על העונש שיטיל עליו.
28. (שולב בפקודת החוק הפלילי, 1936)
29. ביטולים
בטלים -
(1) הסעיפים 16 ו- 17 לפקודת העבריינים הצעירים, 1937;
(2) סעיף 36 לחוק עבודת הנוער, תשי"ג - 1953.
30. ביצוע ותקנות
שר הסעד ממונה על ביצוע חוק זה, הוא ימנה לענין חוק זה פקיד-סעד ראשי ופקידי-סעד אשר יפעלו לפי הנחיותיו של פקיד-סעד ראשי, בדרך כלל או לענין מסויים; חלק פקיד-סעד על ההנחיות לענין מסויים, ישוב פקיד-הסעד הראשי ויכריע בדבר לאחר שקיים התייעצות בענין זה עם פקיד הסעד ועם גופים אחרים שמצא לנכון והוא רשאי להתקין תקנות - למעט תקנות סדרי-דין - לביצועו; שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי-דין לענין חוק זה.

חוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996

פרק א' -מטרת החוק
1. מטרת החוק
מטרת חוק זה היא להסדיר את העיסוק במקצוע העבודה הסוציאלית לשם:
(1) קידום רווחת הפרט והחברה בישראל תוך שמירה על כבוד האדם ועקרון השוויון;
(2) שמירה על רמה מקצועית והתנהגות הולמת של העוסקים במקצוע העבודה הסוציאלית.
פרק ב' - פרשנות
2. הגדרות
בחוק זה -
"עיסוק בעבודה סוציאלית" - עיסוק מקצועי, כמשלח יד, לשיפור תפקודם האישי והחברתי של הפרט, המשפחה והקהילה בדרך של טיפול, שיקום, ייעוץ והדרכה הנעשים בדרך כלל בידי עובד סוציאלי ובשיטות טיפול מקצועיות הנהוגות בעבודה סוציאלית;
"עובד סוציאלי" - מי שכשיר להיות עובד סוציאלי לפי חוק זה והוא רשום בפנקס העובדים הסוציאליים;
"ועדת הרישום" - ועדת הרישום שמונתה לפי סעיף 13;
"המועצה" - מועצת העובדים הסוציאליים שמונתה לפי סעיף 51;
"מחלה מסכנת" של עובד סוציאלי או מבקש רישום, אחד מאלה -
(1) מחלת נפש העלולה לגרום לאי יכולת לעסוק בעבודה סוציאלית;
(2) מחלה או כושר לקוי העלולים לשלול ממנו את היכולת לעסוק בעבודה סוציאלית לחלוטין, זמנית או חלקית;
"פנקס" - פנקס העובדים הסוציאליים כאמור בסעיף 10;
"רשם" - מי שנתמנה לרשם העובדים הסוציאליים לפי סעיף 12;
"השר" - שר העבודה והרווחה.
פרק ג' - העיסוק בעבודה סוציאלית
3. ייחוד העיסוק
(א) לא יעסוק אדם בעבודה סוציאלית אלא אם כן הוא עובד סוציאלי.
(ב) מי שרישומו בפנקס הותלה על פי הוראות חוק זה אינו רשאי לעסוק בעבודה סוציאלית בתקופת ההתליה.
(ג) עובד סוציאלי שנרשמו לגביו בפנקס הגבלות לפי חוק זה רשאי לעסוק בעבודה סוציאלית בכפוף להגבלות.
(ד) לא יראו כעיסוק בעבודה סוציאלית פעולה בתום לב שעשה מי שאינו עובד סוציאלי, במהלך עיסוקו או משלח ידו, שאינם עיסוק בעבודה סוציאלית.
(ה) אין בהוראות חוק זה כדי למנוע מתלמיד במוסד להשכלה גבוהה כאמור בסעיף 9 (א) (1), לעסוק בעבודה סוציאלית במסגרת לימודיו.
4. איסור העסקה
לא יעסיק אדם בעבודה סוציאלית את מי שאינו עובד סוציאלי.
5. התחזות לעובד סוציאלי
לא יתחזה אדם לעובד סוציאלי ולא ישתמש בתואר עובד סוציאלי או בתואר הדומה לו עד כדי להטעות, אלא אם כן הוא עובד סוציאלי.
6. תפקידים שמקצתם עבודה סוציאלית
(א)על אף הוראות סעיפים 3ו-4, השר, לאחר התייעצות עם המועצה, רשאי לקבוע כי תפקיד או משרה אשר רק בחלקם הינם עיסוק בעבודה עבודה סוציאלית, יהיה רשאי גם מי שאינו עובד סוציאלי לעשותם, ורשאי יהיה מעסיק להעסיק אדם שאינו עובד סוציאלי בתפקיד או במשרה שנקבעו כאמור.
(ב) השר, לאחר התייעצות עם המועצה, רשאי לקבוע לגבי תפקיד או משרה כאמור בסעיף קטן (א), כי רק עובד סוציאלי יהיה רשאי לעסוק בהם ומשנקבע כן ניתן יהיה להעסיק בהם רק עובד סוציאלי;עיסוק בתפקיד או במשרה שנקבעו לפי סעיף קטן זה ייחשב כעיסוק בעבודה סוציאלית.
7. קבלת מידע
(א)אדם זכאי לקבל מעובד סוציאלי מידע בדבר טיפולו של העובד הסוציאלי בעניניו למעט מידע הנוגע לאדם אחר ורישומים אישיים של העובד הסוציאלי.
(ב) עובד סוציאלי רשאי שלא למסור, באופן מלא או חלקי, מידע כאמור בסעיף קטן (א) אם לדעתו תיגרם, עקב מסירת המידע, פגיעה חמורה במבקש המידע או באדם אחר.
(ג) אי מסירת מידע לפי סעיף קטן (ב) טעונה אישור של הממונה על העובד הסוציאלי אם הממונה הוא עובד סוציאלי, ובהעדר ממונה כאמור - אישור של עובד סוציאלי שיקבע השר דרך כלל או לענין מסויים.
(ד) הרואה עצמו נפגע מהחלטת עובד סוציאלי שלא למסור מידע לפי סעיף זה רשאי לפנות לועדת מידע שמונתה לפי סעיף 54(ב) שתהא מוסמכת לצוות על עובד סוציאלי למסור מידע כאמור, מלא או חלקי.
(ה)שר המשפטים, לאחר התייעצות עם השר, יקבע את סדרי הדין לפני ועדת המידע;כל עוד לא הותקנו תקנות כאמור או בענין שלא נקבעה לגביו הוראה בתקנות, תפעל הועדה בדרך הנראית לה כצודקת וכמועילה ביותר.
8. סוד מקצועי
(א)מידע על אדם שהגיע לעובד סוציאלי במסגרת מקצועו, חובה עליו לשמרו בסוד ואינו רשאי לגלותו אלא באחת מאלה:
(1) האדם שעליו המידע הסכים בכתב לגילוי לאחר שהוסברה לו משמעות ההסכמה, זולת אם העובד הסוציאלי שוכנע שהגילוי עלול לפגוע באותו אדם או בבן משפחתו;
(2) הגילוי הוא של מידע שנמסר לעובד סוציאלי שלא על ידי האדם שעליו המידע, ובלבד שהעובד הסוציאלי שוכנע שהמידע דרוש לשם טיפול באותו אדם או בבן משפחתו;
(3) הגילוי הוא של מידע שנמסר לעובד סוציאלי בידי האדם שעליו המידע, ובלבד שהעובד הסוציאלי שוכנע שהמידע דרוש לשם טיפול בילדיו הקטינים של אותו אדם;
(4) הגילוי דרוש לשם מניעת פגיעה באדם שעליו המידע או באדם אחר;
(5)קיימת בחוק חובה או רשות לגילוי המידע או לאיסוף המידע;
(6)הגילוי נדרש על ידי ועדת המשמעת כמשמעותה בחוק זה;
(7) הגילוי דרוש למטרת פיקוח מקצועי על עבודת עובדים סוציאליים או הדרכתם ובלבד שהמידע יימסר רק לבעלי תפקידים ועל פי כללים שקבע השר לאחר התייעצות עם המועצה;
(8) בית משפט התיר את גילוי המידע, אם נוכח שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) חלות גם על כל אדם שקיבל מידע לפי הסעיף הקטן האמור.
(ג) בסעיף זה, "בן-משפחה" - בן זוג, הורה, אח או אחות, בן או בת, נכד או נכדה.
פרק ד' - בשירות ורישום בפנקס
9. כשירות לעבודה סוציאלית
(א)מי שנתקיים בו אחד מאלה כשיר להיות עובד סוציאלי:
(1) הוא בעל תואר בוגר בעבודה סוציאלית של מוסד להשכלה גבוהה בישראל המוכר על פי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958 2, או של מוסד להשכלה גבוהה שהוכר או שניתן לו היתר כאמור בסעיף 28א לחוק האמור, או שהוא בעל תואר אחר בעבודה סוציאלית של מוסד כאמור והשר הכיר בתואר לאחר התייעצות עם המועצה;
(2) הוא בעל תואר בוגר או תואר אחר בעבודה סוציאלית של מוסד להשכלה גבוהה ללימודי עבודה סוציאלית מחוץ לישראל, והשר הכיר במוסד ובתואר לאחר התייעצות עם המועצה;
(3) הוא בעל תעודת גמר שניתנה מאת מוסד ללימודי עבודה סוציאלית מחוץ לישראל המקנה לבעליה את הזכות לעבוד או להירשם כעובד סוציאלי באותה מדינה, והשר הכיר במוסד ובתעודה לאחר התייעצות עם המועצה;
(4) היה כשיר, ערב תחילתו של חוק זה, לעבודה סוציאלית לפי חוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958 3 ונרשם מכוח החוק האמור ככשיר לעבודה סוציאלית לפני תחילתו של חוק זה.
(ב) לענין סעיף קטן (א)(2) ו(3), רשאי השר להכיר במוסד ללימודי עבודה סוציאלית, תוך הבחנה בין סוגי תעודות הניתנות על ידי אותו מוסד או בין תארים, תכניות לימודים שונות או מסלולי לימודים שונים באותו מוסד.
10. רישום בפנקס העובדים הסוציאליים
(א)מי שכשיר להיות עובד סוציאלי זכאי להירשם בפנקס העובדים הסוציאליים לפי חוק זה.
(ב) השר יקבע כללים בדבר דרכי הרישום בפנקס, פרטי הרישום בו, הפרטים שעל המבקש להגיש, פרטי טופס הבקשה לרישום ואופן הגשתה.
(ג) הפנקס יהיה פתוח לעיון הציבור.
11. מסירת מידע
כל הרשום בפנקס חייב להודיע לרשם, תוך 30 ימים, על כל שינוי שחל לגביו בפרטי הרישום, והוא או מעבידו חייבים למסור לרשם, לפי דרישתו, כל ידיעה הנוגעת לענין הרישום.
12. הרשם
השר ימנה, עובד משרד העבודה והרווחה, בעל השכלה אקדמית שיכהן כרשם העובדים הסוציאליים.
13. ועדת הרישום
(א)השר ימנה ועדת רישום של חמישה שתפקידיה יהיו כמפורט בחוק זה.
(ב) חברי הועדה יהיו -
(1) עובד משרד העבודה והרווחה, הכשיר להתמנות לשופט בית משפט השלום, והוא יהיה יושב ראש הועדה;
(2) שני חברים שתבחר המועצה מבין חבריה, ואם לא נבחרו כאמור תוך 45 ימים מיום דרישת השר, ימונו על ידי השר;
(3) עובד סוציאלי, נציג ארגון העובדים שעם חבריו נמנה המספר הרב ביותר של העובדים הסוציאליים בישראל (להלן - איגוד העובדים הסוציאליים);
(4) מנהל בית ספר לעבודה סוציאלית או אחד מתוך סגל ההוראה בעבודה סוציאלית במוסד להשכלה גבוהה, לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, שיוצע על ידי מועצת המנהלים של בתי הספר לעבודה סוציאלית, ואם לא הוצע כאמור תוך 45 ימים מיום דרישת השר, ימונה על ידי השר.
(ג) חברי הועדה האמורים בסעיף קטן (ב)(3) ,(2) ו(4) יתמנו לשלוש שנים ומותר לשוב ולמנותם.
(ד) הועדה רשאית לפעול אם נכחו בישיבה לפחות שניים מחבריה.
(ה)הרשם רשאי להשתתף בישיבות ועדת הרישום ללא זכות הצבעה.
14. תפקידי הרשם וסמכויותיו
(א) מצא הרשם כי התקיימה במבקש הרישום הוראה מהוראות סעיף 9, ירשמו בפנקס.
(ב) הרשם רשאי שלא לרשום את המבקש בפנקס, אף אם התקיימה בו הוראה מהוראות סעיף 9, אם מצא אחד מאלה -
(1) מבקש הרישום הורשע בעבירה שיש עמה קלון או בעבירה שלפי חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות עובד סוציאלי וטרם עברו חמש שנים מיום ההרשעה או אף אם עברו חמש שנים כאמור - אם קיימות נסיבות מיוחדות שלפיהן אין לרשמו בפנקס;
(2) קיימות נסיבות אחרות לפיהן אין מבקש הרישום מסוגל או ראוי לעסוק בעבודה סוציאלית.
(ג) נרשם אדם בפנקס תוך מסירת נתונים כוזבים או תוך הסתרת עובדות, אשר אילו היו ידועות לרשם יש יסוד סביר להניח שלא היה רושמו, רשאי הרשם למחוק את רישומו.
(ד) נקבע לפי חוק זה שיש למחוק את רישומו של אדם מהפנקס, להתלות את רישומו או להגביל את רישומו בתנאים - ייעשה הדבר בידי הרשם.
15. הליכים לענין סירוב רישום בפנקס או מחיקה מהפנקס
(א)לא יתן הרשם החלטה לפי סעיף 14(ב) או (ג) אלא לאחר שעשה כל אלה -
(1) נתן למבקש הרישום או למי שרשום בפנקס, לפי הענין, הזדמנות לטעון טענותיו;
(2) התייעץ עם ועדת הרישום.
(ב) הרשם יודיע למבקש הרישום או למי שרישומו נמחק את החלטתו ונימוקיה.
16. ערעור
המבקש רישום והרשם סירב לרשמו, או עובד סוציאלי שרישומו נמחק בידי הרשם, רשאים לערער על החלטת הרשם לפי סעיף 14 לפני בית המשפט המחוזי תוך 45 ימים לאחר שהומצאה להם ההחלטה.
פרק ה' - פסילה מטעמי בריאות
17. בדיקה רפואית
היה לרשם חשש סביר כי מבקש רישום בפנקס או מי שרשום בפנקס סובל ממחלה מסכנת, רשאי הוא לדרוש מהם להתייצב לפני ועדה רפואית כאמור בסעיף 18 לשם בדיקת כושרם הגופני או הנפשי, במקום ובמועד שתקבע הועדה.
18. ועדה רפואית
(א)השר ימנה לענין פרק זה ועדה רפואית של שלושה רופאים או רופאים פסיכיאטרים (להלן - ועדה רפואית), לפי הענין;מינוי ועדה רפואית יכול שיהיה כללי או למקרה מסוים.
(ב) הועדה הרפואית תגיש את ממצאיה ומסקנותיה, כשהם מנומקים, לרשם.
19. מניעה או מחיקה של רישום למסרב להתייצב
(א)סירב מבקש הרישום לדרישת הרשם לפי סעיף 17, לא ירשמו הרשם בפנקס כל עוד לא התייצב ונבדק.
(ב) הרשום בפנקס יהיה פטור מחובת התייצבות לפני ועדה רפואית אם הודיע בכתב לרשם כי הוא מבקש למחוק את שמו מהפנקס;עשה כן - ימחוק הרשם את שמו מהפנקס.
20. מועד התייצבות
הועדה הרפואית לא תקבע מועד להתייצבות לפניה אלא בתום 30 ימים מהיום שבו נמסרה למבקש הרישום או לרשום בפנקס הודעה על דרישת הרשם לפי סעיף .17
21. התליית רישום עד בדיקה
הרשם רשאי להתלות את רישומו של מי שרשום בפנקס, שנדרש להתייצב לפני ועדה רפואית ולא התייצב במועד ובמקום שנקבעו, עד שייבדק.
22. התליה
(א)נוכח הרשם כי מחלה מסכנת של מי שרשום בפנקס, גורמת לסכנה תכופה עד שאין לחכות לסיום ההליכים לפי פרק זה, רשאי הוא להתלות את רישומו עד למתן ההחלטה הסופית אך לא יותר משלושה חודשים, ובלבד שיעביר, בסמוך למתן החלטתו, את הענין לטיפולה של הועדה הרפואית.
(ב) לא סיימה הועדה הרפואית את ההליכים עד תום התקופה הקבועה בסעיף קטן (א), רשאי הרשם, בהסכמת הועדה הרפואית, להאריך את תקופת ההתליה עד שלושה חודשים נוספים.
(ג) לא הסתיימו ההליכים עד תום התקופה השניה כאמור, רשאי הרשם, בהסכמת הועדה הרפואית, ואם דחיפות ההתליה עומדת בעינה, לחזור ולהאריכה לתקופה אחת נוספת עד שלושה חודשים.
23. קבלת ראיות
היה לועדה רפואית יסוד להניח שמידע או שמסמך העשוי להעיד על מחלה מסכנת של מי שרשום בפנקס או של מבקש רישום נמצאים בידי מוסד רפואי, רופא, או אדם אחר, רשאית היא, על אף האמור בכל דין, לדרוש מבעל המידע או המסמך שימסרנו לה, ומשדרשה כאמור - ימסור בעל המידע את המסמך או המידע.
24. חובת סודיות
מי שהגיעה אליו, על פי פרק זה, ידיעה בדבר מחלה מסכנת, חייב לשמרה בסוד ולא לגלותה אלא באחת מאלה -
(1) במידה שיש בכך צורך לשם ביצוע הוראות פרק זה;
(2) אם הורשה לכך על ידי בית משפט.
25. סמכויות הרשם על פי קביעח הועדה
קבעה הועדה הרפואית כי מבקש רישום או מי שרשום בפנקס אינו מסוגל לעסוק בעבודה סוציאלית מחמת מחלה מסכנת, או כי הוא מסוגל לעסוק בעבודה סוציאלית בהגבלות מסויימות, והכל לחלוטין או לשעה, רשאי הרשם לסרב לרשמו בפנקס, למחוק את שמו מהפנקס או לרשום בפנקס הגבלות על עיסוקו כעובד סוציאלי או להתלות את רישומו בפנקס.הכל לפי החלטת הועדה הרפואית.
26. ערעור
(א)הרואה עצמו נפגע מהחלטות הרשם או הועדה הרפואית לפי פרק זה רשאי לערער על כך לפני בית המשפט המחוזי תוך 60 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה.
(ב) ההחלטה שעליה הוגש הערעור תיכנס לתוקפה מיד, ולא יהא בהגשת הערעור כדי לעכב את ביצועה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
פרק ו' - שפיטה משמעתית
27. עבירות משמעת
עובד סוציאלי שעשה אחת מאלה עבד עבירת משמעת:
(1) התנהג בדרך שאינה הולמת את המקצוע;
(2) עבר על כללי האתיקה המקצועית שקבע השר לאחר התייעצות עם המועצה;
(3) השיג את רישומו בפנקס במצג שווא;
(4) גילה חוסר אחריות או רשלנות חמורה במילוי תפקידו;
(5) הורשע בעבירה שיש עמה קלון או בעבירה שעולה ממנה כי הוא חסר האחריות הדרושה לעסוק בעבודה סוציאלית;
(6) עבר על הוראה מהוראות סעיפים 7ו-8.
28. הרכב ועדת המשמעת
(א)השר ימנה ועדת משמעת בת שלושה חברים שתפקידה לדון ולהחליט בעבירות משמעת (להלן - ועדת המשמעת).
(ב) חברי ועדת המשמעת יהיו -
(1) מי שכשיר להתמנות לשופט בית משפט שלום, שהציע שר המשפטים, והוא יהיה יושב ראש הועדה;
(2) עובד משרד העבודה והרווחה בעל השכלה אקדמית;
(3) עובד סוציאלי בעל ותק של חמש שנים לפחות, על פי המלצת המועצה; לא המליצה המועצה כאמור תוך 45 ימים מיום דרישת השר - עובד סוציאלי כאמור שיקבע השר.
29. תקופת כהונה
(א)חבר ועדת המשמעת יתמנה לתקופה של שלוש שנים, אך אפשר לשוב ולמנותו מחדש לתקופה נוספת אחת, וכן למנותו שוב לאחר הפסקה של שלוש שנים רצופות לפחות; סיומה של תקופת המינוי אינו פוסל חבר ועדה מלסיים ענין שהתחיל לדון בו.
(ב) מינוי חברי ועדת המשמעת יפורסם ברשומות.
30. הפסקת כהונה
כהונת חבר ועדת המשמעת תיפסק על-ידי מסירת הודעה על כך מאת השר, בהתקיים אחת מאלה:
(1) הוא התפטר מחברותו בועדת המשמעת על ידי מסירת כתב התפטרות לשר;
(2) נבצר ממנו דרך קבע, לדעת השר, למלא את תפקידו;
(3) הורשע בעבירת משמעת לפי חוק, לרבות חוק זה, או הורשע בעבירה שיש עמה קלון;
(4) הוא פשט את הרגל או נתמנה כונס לנכסיו מטעם בית המשפט;
(5) לגבי חבר ועדת המשמעת שהוא עובד סוציאלי - אם חדל להיות עובד סוציאלי.
31. השעייה מכהונה
השר רשאי להשעות חבר ועדת משמעת מכהונתו על ידי מסירת הודעה על כך בהתקיים אחת מאלה;
(1) הוא הועמד לדין משמעתי לפי חוק, לרבות חוק זה - עד לסיום ההליכים המשמעתיים נגדו;
(2) הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה שיש עמה קלון - עד למתן פסק הדין;
(3) לגבי חבר ועדת משמעת שהוא עובד סוציאלי - אם רישומו בפנקס הותלה או הוגבל לפי חוק זה - עד לביטולה כדין של ההתליה או ההגבלה.
32. אי תלות
במילוי תפקידו אין על חבר ועדת המשמעת מרות זולת מרות הדין.
33. מנין חוקי
ועדת המשמעת לא תדון בהרכב של פחות משני חברים, ובהם היושב ראש.
34. תובע ותפקידיו
(א)התובע לפני ועדת המשמעת יהיה היועץ המשפטי של משרד העבודה והרווחה או עורך דין שהוא הסמיך לכך;היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו רשאי לשמש תובע, אם החליט על כך היועץ המשפטי לממשלה לפי נסיבות הענין.
(ב) קובלנה על עבירת משמעת תוגש בידי תובע.
(ג) תובע רשאי גם לחקור תלונות על עבירות משמעת של עובדים סוציאליים.
(ד) לצורך ביצוע סמכויותיו לפי חוק זה יהיו לתובע הסמכויות לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות) 4, וסעיף 3 לפקודה האמורה יחול, בשינויים המחוייבים, על חקירה שעשה תובע.
35. מחיקה אינה מונעת הגשת קובלנה
נמחק שמו של עובד סוציאלי מהפנקס, או הותלה רישומו בפנקס אין בכך כדי למנוע מתובע מלהגיש נגדו קובלנה לועדת המשמעת ובלבד שהקובלנה הוגשה תוך 12 חודשים מיום המחיקה או ההתליה.נרשמה לגבי עובד סוציאלי הגבלה בפנקס, אין בה כדי למנוע מתובע מלהגיש נגדו קובלנה לועדת המשמעת.
36. הדיון בועדת המשמעת
(א)ועדת המשמעת תדון בדלתיים סגורות.
(ב) דיון משמעתי יתנהל בנוכחות תובע ומי שהוגשה נגדו קובלנה (להלן - נקבל), אך רשאית ועדת המשמעת לנהל דיון שלא בנוכחות נקבל אם סניגורו מתייצב במקומו, או אם נעדר הנקבל מהישיבה ללא סיבה מספקת, לאחר שהוזהר שאם ייעדר ללא סיבה מספקת רשאית הועדה לדון בענינו שלא בפניו.
(ג) ועדת המשמעת רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להרשות נוכחותו של אדם אחר מאלה האמורים בסעיף קטן (ב) בדיון, כולו או בחלקו.
37. פסילת חבר ועדת משמעת
(א)תובע או נקבל רשאים לבקש שחבר ועדת המשמעת יפסול עצמו מלישב בדין אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי מהטיית הדין בבירור הקובלנה.
(ב) נטענה טענת פסלות נגד חבר ועדת המשמעת, תחליט בה ועדת המשמעת לאלתר ולפני שתיתן כל החלטה אחרת.
(ג) על החלטת ועדת משמעת בענין פסלות, רשאים תובע או נקבל לערער לפני בית המשפט המחוזי תוך 30 ימים מיום המצאת ההחלטה.
38. סדרי דין
שר המשפטים, לאחר התייעצות עם השר, יקבע את סדרי הדין לפני ועדת המשמעת; כל עוד לא הותקנו תקנות או בענין שלא נקבעה לגביו הוראה בתקנות, תפעל הועדה בדרך הנראית לה כצודקת וכמועילה ביותר.
39. דיני הראיות
ועדת המשמעת אינה כפופה לדיני הראיות אלא במידה שהדבר נקבע בתקנות שהתקין שר המשפטים בהתייעצות עם השר.
40. עונשים משמעתיים
מצאה ועדת המשמעת כי הנקבל עבר עבירת משמעת רשאית היא לנקוט נגדו אחד או יותר מאמצעים אלה;
(1) התראה;
(2) נזיפה;
(3) קנס עד 10,000 שקלים חדשים;שר המשפטים רשאי בצו לשנות את הסכום האמור לפי שינויים שחלו במדד המחירים לצרכן, בדרך הקבועה בסעיף 64 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 5 (להלן - חוק העונשין);
(4) התליית הרישום בפנקס לתקופה של עד 5 שנים, כולל תקופת התליה לפי סעיף 47, אם היתה כזו;
(5) מחיקה מהרישום בפנקס.
41. עונש על תנאי
(א)החליטה ועדת משמעת לנקוט נגד נקבל באמצעי משמעת כאמור בסעיף 4)40) או (5), רשאית היא להורות שאמצעי המשמעת עליו החליטה יהיה על תנאי.
(ב) נקבל שהוחלט לנקוט נגדו אמצעי משמעת על תנאי, לא יינקט נגדו אמצעי זה אלא אם כן עבר, תוך תקופה שנקבעה בהחלטת ועדת המשמעת ושלא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים (להלן - תקופת התנאי), אחת מעבירות המשמעת שנקבעו בהחלטה (להלן - עבירה נוספת) וועדת המשמעת מצאה, תוך תקופת התנאי או לאחריה, שהנקבל עבר עבירה נוספת כאמור.
(ג)תקופת התנאי תתחיל ביום מתן החלטת ועדת המשמעת בדבר נקיטת אמצעי המשמעת על-תנאי.
(ד) החליטה ועדת המשמעת לנקוט נגד נקבל אמצעי משמעת בשל עבירה נוספת, לא תקבע הועדה שאמצעי המשמעת יינקט על תנאי.
(ה)מי שנקבע לגביו אמצעי משמעת על-תנאי וועדת המשמעת החליטה לנקוט נגדו אמצעי משמעת כאמור בסעיף 4)40) או (5) בשל עבירה נוספת, תורה ועדת המשמעת על הפעלת אמצעי המשמעת על תנאי אלא אם כן החליטה להאריך את תקופת התנאי כאמור בסעיף קטן(ו). ועדת המשמעת רשאית להורות שהפעלת אמצעי המשמעת על תנאי תהיה בכפוף לתוצאות הערעור על נקיטת אמצעי המשמעת בשל העבירה הנוספת.
(ו) ועדת המשמעת שהחליטה לנקוט נגד נקבל אמצעי משמעת בשל עבירה נוספת, רשאית, במקום הפעלת אמצעי המשמעת על-תנאי, להאריך, פעם אחת בלבד, את תקופת התנאי או לחדשה לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים.האריכה ועדת המשמעת את תקופת התנאי לתקופה נוספת לפני תום תקופת התנאי הראשונה, תחל תקופת התנאי הנוספת בתום תקופת התנאי הראשונה;חידשה ועדת המשמעת את תקופת התנאי לאחר שתמה תקופת התנאי הראשונה, תחל תקופת התנאי הנוספת מיום מתן ההחלטה, והכל כשועדת המשמעת לא הודתה אחרת.
42. חידוש רישום שנמחק
מי ששמו נמחק מהרישום בפנקס לפי סעיף 5)40) רשאי בתום 5 שנים ממתן החלטת המחיקה להגיש לרשם בקשה לרישום מחדש ואם שוכנע הרשם, לאחר התייעצות עם ועדת הרישום, כי קיימות נסיבות המצדיקות זאת, רשאי הוא לחדש את הרישום.
43. הודעה למתלונן
הוגשה קובלנה על עבירת משמעת על יסוד תלונה של אדם פלוני יודיע התובע למתלונן כאמור על החלטת ועדת המשמעת בענין תלונתו.
44. ערעור
תובע ונקבל רשאים תוך 45 ימים לאחר המצאת החלטת ועדת המשמעת לפי סעיפים 40או 41, לערער עליה לפני בית המשפט המחוזי;אין בהגשת הערעור כדי למנוע או לעכב ביצוע החלטת ועדת המשמעת שעליה הוגש הערעור, אלא אם כן החליט בית המשפט המחוזי אחרת.
45. פסילה מטעמי מחלת נפש
היה לועדת המשמעת חשש סביר שמחמת מחלת נפש, אין הנקבל מסוגל לעמוד בדין או שאינו אחראי למעשה או למחדל נושא הקובלנה, רשאית היא לבקש מהרשם לנהוג לפי הוראות פרק ה'; אולם אם לא נמחק או הותלה רישומו של הנקבל בפנקס לפי הוראות פרק ה' תמשיך ועדת המשמעת בהליך המשמעתי.
46. פרסום
ועדת המשמעת רשאית, לאחר ששמעה את התובע ואת הנקבל, להורות על פרסום החלטתה או מקצתה, עם או בלי שמו של הנקבל, בדרך שתקבע.
47. התליה
(א)ועדת המשמעת רשאית, לפי בקשת תובע, להורות לרשם להתלות את רישומו של נקבל בפנקס עד למתן החלטה סופית בועדת המשמעת או בבית המשפט, כפי שתקבע.
(ב) על החלטת ההתליה לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 44 בשינויים המחוייבים.
48. סיכון כפול
ענישה או זיכוי בפלילים אינם מונעים נקיטת אמצעים על עבירת משמעת על ידי ועדת המשמעת נגד מי שרשום בפנקס בשל אותו מעשה או מחדל ונקיטת אמצעים או זיכוי על ידי ועדת המשמעת אינם מונעים אישומו בפלילים.
49. שיפוט משמעתי לפי חיקוק אחר
עובד סוציאלי הכפוף לשיפוט משמעתי גם לפי חיקוק אחר מותר לשפוט אותו על עבירת משמעת לפי חוק זה אפילו נשפט כבר בשל אותו מעשה או מחדל לפי החיקוק האחר, וכן מותר לשפוט אותו כאמור לפי חיקוק אחר אפילו נשפט כבר על עבירת משמעת לפי חוק זה, ובלבד שלא יחוייב בקנס יותר מפעם אחת על אותו מעשה או מחדל.
50. פסק דין במשפט פלילי
הממצאים והמסקנות בהכרעת הדין שבפסק דין סופי במשפט פלילי המרשיע את הנקבל, יראו אותם כמוכחים בהליך המשמעתי נגד אותו נקבל.
פרק ז' - מועצת העובדים הסוציאליים
51. מינוי מועצת העובדים הסוציאליים והרכבה
השר ימנה מועצת עובדים סוציאליים אשר תמנה 31 חברים וזה הרכבה:
(1) השר או מי שהוא מינה לכך והוא יהיה יושב ראש המועצה;
(2) שני נציגים של משרד העבודה והרווחה שאחד מהם הינו עובד סוציאלי;
(3) נציג המוסד לביטוח לאומי;
(4) נציג משרד הבריאות;
(5) נציג משרד הבטחון;
(6) נציג צבא ההגנה לישראל;
(7) נציג נציבות שירות המדינה;
(8) חמישה נציגי מועצת המנהלים של בתי הספר לעבודה סוציאלית;
(9) שני נציגים של ארגונים וולונטריים בתחום הרווחה שיקבע השר;
(10) שלושה עובדים סוציאליים נציגי מרכז השלטון המקומי;
(11) ששה עובדים סוציאליים נציגי איגוד העובדים הסוציאליים;
(12) שלושה נציגי ציבור שיקבע השר;
(13) עובד סוציאלי מבין העובדים הסוציאליים העוסקים במקצוע העבודה הסוציאלית באופן עצמאי, שיקבע השר;
(14) שלושה נציגי ארגונים המייצגים את האוכלוסיה הנזקקת לשירותי רווחה, שיקבע השר.
52. תפקיד המועצה
המועצה תייעץ לשר בענינים שלגביהם עליו להתייעץ עם המועצה לפי חוק זה ובענינים אחרים הנוגעים לעיסוק בעבודה סוציאלית.
53. תקופת כהונה
חבר המועצה יכהן שלוש שנים, ומותר לשוב ולמנותו;נתפנה מקומו יתמנה באותה דרך חבר אחר במקומו שיכהן עד תום תקופת כהונתו של קודמו;מי שכיהן כחבר המועצה שתי תקופות רצופות יוכל לשוב להתמנות אליה רק אחרי הפסקה של 3 שנים רצופות.
54. ועדות
(א)המועצה רשאית למנות, מבין חבריה ושלא מבין חבריה, ועדות קבועות וועדות לענינים מסויימים, לקבוע את תפקידיהן וסמכויותיהן ולאצול להן מסמכויותיה.
(ב) המועצה תמנה, מבין חבריה ושלא מבין חבריה, ועדה קבועה שתכהן כועדת מידע לענין סעיף 7; ועדת המידע כאמור תמנה 3 חברים ומהם חבר אחד יהיה מי שכשיר להתמנות כשופט בית משפט השלום והוא יהיה היושב ראש, וחבר אחד שהינו עובד סוציאלי.
55. השתתפות בישיבות
הרשם ויושב ראש ועדת הרישום רשאים להשתתף בישיבות המועצה וועדותיה, ללא זכות הצבעה.
56. סדרי עבודה
המועצה וכל ועדה שמינתה רשאיות לקבוע את סדרי עבודתן, ככל שאלה לא נקבעו לפי חוק זה.
פרק ח' - עונשין ושונות
57. עונשין
(א)העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין;
(1) עוסק בעבודה סוציאלית בניגוד להוראות סעיף 3;
(2) עובר על הוראות סעיפים 4או 5;
(3) מגלה מידע בניגוד להוראות סעיף 8;
(4) מגלה ידיעה על מחלה מסכנת בניגוד להוראות סעיף 24.
(ב) מי שנדרש למסור מידע או מסמך לפי סעיף 23 וסירב למסרם דינו - מאסר ששה חודשים.
58. סמכויות עזר
(א)הועדה הרפואית או ועדת המשמעת רשאיות, אם הדבר דרוש למילוי תפקידיהן -
(1) לזמן אדם לבוא לפניהן כדי להעיד או להציג דבר;
(2) לחייב עד להעיד בשבועה או בהן צדק בהתאם להוראות החלות בבית המשפט;
(3) לבקש מבית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו יושבת הועדה ליתן צו לפי סעיף 13 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 6, לשם גביית עדות;
(4) לפסוק דמי נסיעה ולינה ושכר בטלה לעדים שהוזמנו מכוח סעיף זה כמו לעד שהוזמן להעיד בבית המשפט.
(ב) דרשה ועדה מאדם להעיד או להציג דבר כאמור בסעיף קטן (א) וסירב לעשות כן ללא הצדק המניח את דעת הועדה, רשאי בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו יושבת הועדה לכפות, על פי בקשת יושב ראש הועדה, את הציות להוראות הועדה בדרך של מאסר שלא יעלה על חודש או הטלת קנס שלא יעלה על האמור בסעיף 2)40) לחוק העונשין.
59. סדרי דין
שר המשפטים, בהתייעצות עם השר, רשאי לקבוע סדרי דין לענין סעיף 58.
60. הפסקת כהונה
(א) התפטרותו של חבר המועצה או של חבר ועדה מועדותיה, של חבר ועדת הרישום, או של חבר ועדה רפואית תהיה בכתב לשר ותחילת תקפה כעבור 15 ימים מיום מסירתה.
(ב) השר רשאי להעביר מכהונה חבר מועצה או חבר ועדה כאמוד בסעיף קטן (א) אם -
(1) נבצר ממנו דרך קבע, לדעת השר, למלא את תפקידיו;
(2) הוא הורשע בעבירה שיש עמה קלון.
(3) הוא פשט את הרגל או נתמנה כונס לנכסיו מטעם בית המשפט;
(4) הוא עזב את הארץ לצמיתות;
(5) הוא נעדר ברציפות וללא סיבה סבירה משלוש ישיבות עוקבות של המועצה או של ועדה כאמור ולאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את דברו.
(ג) העובד במשרד או בגוף פלוני או מכהן בו בתפקיד כלשהו והוא חבר במועצה או בועדה כאמור בסעיף קטן (א) כנציג של אותו משרד או גוף, וחדל לעבוד באותו משרד או גוף או לכהן באותו תפקיד - רשאי השר להעבירו מכהונתו כחבר המועצה או כחבר ועדה כאמור ולמנות במקומו נציג אחר של אותו משרד או גוף, לפי הענין.
61. ביצוע ותקנות
(א)השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
(ב) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי לקבוע אגרות בעד רישום או עיון בפנקס.
62. תיקון חוק לימוד חובה - מס' 22
בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949 7, בסעיף 4 -
(1) בסעיף קטן (ב)(3), במקום "אדם הכשיר לעבודה סוציאלית, כהגדרתו חובה שירותי הסעד, התשי"ח-1958" יבוא "עובד סוציאלי כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996".
(2) בסעיף קטן (ג)(3), במקום "אדם הכשיר לעבודה סוציאלית, כמשמעותו בחוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958" יבוא "עובד סוציאלי כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996";
63. תיקון חוק שירותי הסעד - מס' 5
בחוק שירותי הסעד, התשי"ח-1954 -
(1) בסעיף 1 -
(א) במקום ההגדרה "פקיד סעד" יבוא:
“ פקיד סעד" - עובד סוציאלי ששר העבודה והרווחה מינהו פקיד סעד לענין חוק זה.;
(ב) במקום ההגדרה "כשיר לעבודה סוציאלית" יבוא:
“ עובד סוציאלי" - כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996".
(2) בסעיף 2(ה), במקום "כשיר לעבודה סוציאלית" יבוא "עובד סוציאלי".
64. תיקון חוק הסעד (טיפול במפגרים) - מס' 3
בחוק הסעד (טיפול במפגרים), התשכ"ט-1969 8, בסעיף 1, במקום ההגדרה "פקיד סעד" יבוא:
“ פקיד סעד" - עובד סוציאלי כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאלים, התשנ"ו-1996, שנתמנה פקיד סעד לפי הוראות סעיף 21(ג)".
65. תיקון פקודת הראיות - מס' 12
בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, אחרי סעיף 50 יבוא:
50א. "עדות עובד סוציאלי
(א)עובד סוציאלי כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996, אינו חייב למסור ראיה על דבר הנוגע לאדם שנזקק לשירותו והדבר הגיע אליו תוך עיסוקו כעובד סוציאלי והוא מן הדברים שלפי טיבם נמסרים לעובד סוציאלי בדרך כלל מתוך אמון שישמרם בסוד, אלא אם כן ויתר האדם על החסיון או שבית המשפט מצא כי הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק עדיף על הענין שיש שלא לגלותה.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לאחר שחדל העד להיות עובד סוציאלי.
(ג) נטען חסיון לפי סעיף זה, יהיה הדיון בדלתיים סגורות;
החליט בית המשפט לשמוע את העדות, רשאי הוא לשמעה בדלתיים סגורות.
66. תיקון חוק חינוך מיוחד - מס' 3
בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח-1988 9, בסעיף 6(א)(5), במקום "כשיר לעבודה סוציאלית כמשמעותו בחוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958" יבוא "עובד סוציאלי כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996".
67. תחילה
תחילתו של חוק זה בתום שלושה חודשים מפרסומו.

תקנות (כללים) אתיקה לעובדים סוציאליים

תקנות העובדים הסוציאליים (כללי אתיקה מקצועית) התשנ"ט - 1999

1. הגדרות: בכללים אלה, "לקוח" - אדם הפונה, בין בעצמו בין באמצעות אחר, לקבל עזרה או טיפול של עובד סוציאלי, לרבות מי שמטופל בידי עובד סוציאלי על פי דין.
2. כבוד הלקוח: בעיסוקו כעובד סוציאלי -
(1) יפעל העובד הסוציאלי במסירות, בנאמנות ותוך שמירה על כבוד הלקוח ועל ערכיו התרבותיים. (2) ינהג כלפי הלקוח בהגינות בלא משוא פנים ובלא אפליה.
3. כבוד המקצוע:
(א) עובד סוציאלי ישמור על כבוד מקצוע העבודה הסוציאלית, ויימנע מכל מעשה העלול לפגוע בכבוד המקצוע. (ב) עובד סוציאלי ינהג בהגינות ובכבוד כלפי עמיתיו למקצוע ולעבודה.
4. מיומנות מקצועית: עובד סוציאלי -
(1) יפעל בעבודתו במיומנות ובמקצועיות, (2) לא ייתן טיפול הדורש מיומנות או הכשרה מיוחדת, אלא אם כן הוא בעל אותה מיומנות או הכשרה, (3) ימסור ללקוח מידע אמין בדבר הכשרתו וניסיונו המקצועי.
5. אמינות המידע: עובד סוציאלי לא ייתן חוות דעת, אישור הודעה, דו"ח, תסקיר או כל חומר אחר שהוא נדרש לתיתו, שהם כוזבים או מטעים.
6. קשר בין עובד סוציאלי ללקוח. עובד סוציאלי -
(1) לא יטפל בלקוח אם קיים חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית כלפיו, בשל מעורבות או ענין אישי או משפחתי או בשל התחייבות או חובת נאמנות שיש לו כלפי אחר, (2) לא ינצל קשרים עם לקוח לטובתו האישית.
7. איסור ציתות - עובד סוציאלי לא יחשוף לקוח להאזנה, להקלטה, לצילום או לתצפית )דרך מראה(, אלא לאחר שקיבל הסכמת הלקוח לכך בכתב ולאחר שוידא שהלקוח מבין את מהות הסכמתו; אין בהוראה זו כדי לפגוע בסמכות עובד סוציאלי לעשות זאת על פי דין.
8. תמורה - עובד סוציאלי לא יקבל תמורת שירותיו המקצועיים כל טובת הנאה, זולת משכורת או שכר טרחה.
9. שמירת סודיות -עובד סוציאלי ישמור בסוד כל מידע המגיע אליו במסגרת עיסוקו כעובד סוציאלי, ולא יגלה אותו אלא על פי הוראות כל דין.
10. שמירת דינים - אין בכללים אלה כדי לגרוע מחובות ואחריות של עובד סוציאלי על-פי כל דין.
11. תחילה - תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.

חוק הסעד (סדרי דין בעניני קטינים, חולי-נפש ונעדרים), תשט"ו-1955

1. הגדרות
בחוק זה -
"בית-משפט" - לרבות בתי-דין, ועדות וגופים אחרים המוסמכים כדין לעניני-שיפוט, ולמעט בית-משפט הדן בפלילים;
"קטין" - מי שלא מלאו לו 18 שנה;
"נידן קטין" - ענין העומד להכרעה בבית-משפט, ושבהכרעתו חייב או רשאי בית המשפט להביא בחשבון קטינותו של קטין, אף שהקטין אינו בעל-דין;
"נידן חולה-נפש" - ענין העומד להכרעה בבית-משפט, ושבהכרעתו חייב או רשאי בית המשפט להביא בחשבון את מחלתו של חולה הנפש, אף שחולה הנפש אינו בעל-דין;
"חולה נפש" - לרבות לקוי בשכלו;
"נידן נעדר" - ענין העומד להכרעה בבית משפט, ושבהכרעתו חייב או רשאי בית המשפט להביא בחשבון את העובדה שאדם פלוני נעדר מישראל או שמקום מגוריו אינו ידוע, אף שהאדם אינו בעל דין.
2. צו לפקיד סעד
רשאי בית המשפט לצוות על פקיד-סעד לחקור בנידן קטין ולחוות דעתו בתסקיר בכתב.
3. סמכויות פקיד סעד
נצטווה פקיד-סעד כאמור בסעיף 2, רשאי הוא, לצורך הכנת תסקירו, להיכנס לכל מקום בו נמצא או עשוי להימצא הקטין או חולה הנפש ולחקור כל אדם שהוא סבור שיש לו ידיעות הנוגעות לקטין או לחולה הנפש, וחייב הנחקר לענות לפקיד הסעד תשובות כנות ומלאות, אך אין הוא חייב לעשות כן אם התשובה עלולה לגולל עליו אשמה פלילית.
4. מסירת תסקיר פקיד הסעד לבעלי הדין
התסקיר שהגיש פקיד הסעד כאמור יימסר לבעלי הדין ובית המשפט ישמע כל טענה שבפיהם לכתוב בתסקיר אם לא ציווה בית המשפט, מטעמים מיוחדים, שאין לגלות את תוכן התסקיר, כולו או מקצתו.
5. חקירת פקיד הסעד
א. בית-משפט רשאי, בכל שלב של הדיון, לצוות על פקיד-סעד לבוא ולהיחקר בפניו בנידן קטין, אף אם לא נצטווה למסור תסקיר כאמור בסעיף 2.
ב. הוראות בסעיף 4 יחולו על חקירה לפי סעיף זה, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
6. אין מערערים על דרך עריכת התסקיר
הטענה כי תסקיר שהגיש פקיד-סעד לא נערך לפי הוראות חוק זה, לא תשמש עילה לערעור.
7. דין חולה נפש
הסמכויות הנתונות בחוק זה לבית-משפט ולפקיד-סעד בנידן קטין, נתונות לו גם בנידן חולה-נפש, בשינויים המחוייבים לפי הענין.
8. סמכויות היועץ המשפטי לממשלה
רשאי היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוחו, אם הוא סבור שטובת קטין, חולה-נפש או נעדר דורשת זאת, לפתוח בכל הליך בבית-משפט, וכן להתייצב ולטעון בכל משפט שבו נדונים נידן קטין או נידן חולה-נפש או נידן נעדר.
9. מינוי פקיד סעד
שר הסעד ימנה עובדים סוציאליים כפקידי-סעד לצורך חוק זה וכן פקיד-סעד ראשי; פקידי הסעד יפעלו לפי הנחיותיו של פקיד-סעד ראשי, בדרך כלל או לענין מסויים; חלק פקיד-סעד על ההנחיות לענין מסויים, ישוב פקיד הסעד הראשי ויכריע בדבר לאחר שקיים התייעצות בענין זה עם פקיד הסעד ועם גופים אחרים שמצא לנכון.
10. ביצוע ותקנות
שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו

יום חמישי, 18 בדצמבר 2008

תסקיר סעד - חוות דעת אובייקטיבית או מסמך שיווקי תעמולתי

פקיד הסעד לסדרי דין מצטווה ע"י בית משפט לחקור חסוי/קטין ולחוות דעתו בתסקיר בכתב. פקיד הסעד לסדרי דין הנו למעשה פקיד של בית משפט המבצע חקירה עבור השופט, וירשום את העובדות מסקנות והמלצות בתסקיר.
הלקוח של פקיד הסעד הוא השופט, המוצר הוא התסקיר, העבודה הנה חקירה, הנחקרים הם בני המשפחה, החוקר הוא פקיד הסעד. יש לציין כי כל העובדים הסוציאליים של לשכות הרווחה, קופת חולים, בית חולים יסייעו לפקיד הסעד לקדם חקירתו ע"פ דרישתו. פקיד הסעד גם יפנה לשכנים, מעסיקים, חברים של בני המשפחה לקידום חקירתו. פקיד הסעד ישאל שאלות מכוונות ויביע באופן ישיר, או עקיף את עמדתו על בן משפחה זה או אחר.
תוצאות החקירה הן בד"כ המלצות על פרוק המשפחה, הפניית בן משפחה למשפחת אומנה, אימוץ, מוסדות סיעודיים פסיכיאטריים, הסדרי ראייה ועוד. משום כך יפעל פקיד הסעד לגבות עצמו יתאם המלצותיו טרם כתיבת התסקיר עם גורמי רווחה שונים כגון: ממונה ישיר, פקיד סעד מחוזי, מנהל הלשכה, פקיד סעד ראשי, ועדת החלטה ועוד.

פקיד הסעד ניגש אפוא לכתיבת התסקיר כאשר:
  • המלצותיו מגובשות ומגובות עם גורמי הרווחה במשרד.
  • פקיד הסעד אינו כפוף לסדרי דין, לא מחוייב לראיות, לא מחוייב לתצהיר,וכל עבודתו לרבות ההליך השיפוטי נעשה בדלתיים סגורות ללא פיקוח וביקורת ציבורית
  • יש לו הגנה על לשון הרע, פגיעה בפרטיות ע"פ חוק. (ראה תסקיר פקידת סעד בתיה זכי - תביעה על לשון הרע ופגיעה בפרטיות)
  • גורמי הרווחה במשרד יתמכו בו תמיכה מלאה בכל תלונה או האשמה אפשרית.
  • בתי המשפט כשיטה מקבלים את המלצותיו מאחר והן יודעים כי כל מערך הרווחה תומך בו ואף שופט אינו רוצה להראות כיוצר בעיות.
  • פקיד הסעד מתואם עם בני המשפחה התומכים בהמלצותיו, ומפקיר את בני המשפחה אשר אינם מסכימים עם המלצותיו.
התסקיר אפוא הוא כלי שנועד להצביע לבית המשפט את רצונם של גורמי הרווחה. פקיד הסעד ינצל את כל האמצעים ברשותו להוכיח המלצותיו. התסקיר יכתב בלשון בוטה, רכילותית, ולשון הרע. פקיד הסעד יעצים עניינים פעוטים, ויגמד/ימסך עניינים מהותיים לפי הצורך. פקיד הסעד ירשום גרסאות מופרכות של בני משפחה אחד נגד השני בלי לאמת או לבדוק. פקיד הסעד אמור לכתוב את התסקיר באובייקטיביות, אך באופן מעשי התסקיר הנו מגמתי ותעמולתי אשר נועד להראות ולהתריע לבית המשפט את רצונם של גורמי הרווחה.
בכתב תביעה של עובדת סוציאלית תואר שני נגד פקידת סעד בתיה זכי שכתבה תסקיר בעניינה נרשם: "עיון במסמך הותיר אותי פעורת פה והמומה שכן במקום לפרט שיקולים ענייניים ביחס לקביעת הסדרי הראיה,... כלל המסמך פרסום כוזב אודות אישיותי וכוונותיי בגדר לשון הרע גרידא." נטען כי התסקיר לא היווה עבודה סוציאלית מקובלת אלא הסתמכות על השערות ואינטרפטציות אישיות של הנתבעת (פקידת הסעד) תוך אימוץ גורף של הבדותות והכזבים של הבעל. התובעת טענה כי בכך ביצעה פקידת הסעד עוולה של לשון הרע כלפיה, בייחוד כאשר השוותה בין התובעת לבין בהמה כאשר קבעה בתסקיר שנישאה לבעל כאשר היא מוכנה מראש "להרבעה" על ידו. עוד הסיקה הנתבעת מסקנות חסרות אחיזה במציאות ללא כל בסיס עובדתי לפיהן כביכול ". התובעת הגישה חוות דעת של מומחה לאתיקה מקצועית שנערך על ידי ד"ר גרשון ב. גרונפלד הקובעת כי "התסקיר מבחינת מבנהו, תוכנו שפתו וסגנונו אינו הולם את אמות המידה הערכיות והמקצועיות של מקצוע העבודה הסוציאלית". צורפה חוות דעת נוספת של ד"ר מילי מאסס, מומחית בעבודה סוציאלית לפיה התסקיר אינו עומד בקריטריונים של תסקיר ולא ברורה כלל מטרתו של המסמך.
תגובת הנתבעת פקידת הסעד: טענה שרשמה את הדברים שנאמרו לה בהתאם לנוהג המקובל, וכן שהיא לא גרמה כל נזק בעריכת התסקיר ואינה אחראית להחלטות בית המשפט שניתנו בעקבותיו.
ידוע על מקרה שבו פקיד הסעד כתב שקרים מהותיים בתסקיר על מנת לקדם את עמדותיו התסקיר. פקיד הסעד רצה למנות אפוטרופוס לחסוי בעוד מתנהל הליך פלילי נגד האפוטרפוס על תקיפת החסוי. פקיד הסעד סילף בתסקיר את העובדה כי החסוי הגיש את התלונה במשטרה נגד האפוטרופוס ורשם כי מישהו אחר הגיש. פקיד הסעד גם הפקיר את החסוי בעניין סגירת ההליך הפלילי נגד האפוטרופוס.
תסקיר פקידת הסעד הנו מסמך תעמולתי שיווקי של רצונם גורמי הרווחה. התסקיר מעצים ומעמיק את הסכסוך המשפחתי ופוגע בבני המשפחה החלשים. התסקיר אינו מציג את המציאות באובייקטיביות אלא מציג אותה באופן מעוות מאחר ומטרתו מימוש החלטות גורמי רווחה שנתקבלו כבר בעניין.

קישורים: 
דוח סלונים נבו - עבודתן של פקידות הסעד לסדרי דין (הדו"ח המלא) דו"ח סלונים נבו: ליקויים מהותיים בהתנהלות פקידי סעד לסדרי דין
פקידת סעד ראשית לסדרי דין - רונית צור
תסקיר פקידת סעד - תביעה על לשון הרע ופגיעה בפרטיות
פקידת סעד סדרי דין - עבודה סוציאלית או פקידת בית משפט
פקידת סעד ארצית לחוק הנוער חנה סלוצקי: "משרד הרווחה רודף אחרי פסיכיאטרים מחוזיים על מנת לקבל חוות דעת לאשפוז"

"ועדת החלטה" ופקיד הסעד - שיקולים זרים וניגוד עניינים להוצאת הילד מהבית

בתי משפט לענייני משפחה ונוער - אי צדק בדלתיים סגורות
פקידי הרווחה - מלכודות, מחטפים, והתנהלות לקויה מול הורים בקבלת החלטות על גורל ילדיהם

יום שני, 15 בדצמבר 2008

פקידת סעד סדרי דין - עבודה סוציאלית או פקידת בית משפט

פקידת סעד סדרי דין - עבודה סוציאלית או פקידת בית משפט עבודה סוציאלית ע"פ הגדרתה בחוק העובדים הסוציאליים סעיף 2 היא: "משלח יד, לשיפור תפקודם האישי והחברתי של הפרט, המשפחה והקהילה בדרך של טיפול, שיקום, ייעוץ והדרכה הנעשים בדרך כלל בידי עובד סוציאלי ". העובד הסוציאלי מועסק כדי ליצור שינוי מתוכנן בהתאם לידע שברשותו, עקרונותיו, ערכיו המקצועיים וניסיונו האישי. השינוי מעוצב ע"פ ציפיות הלקוח, בשיתוף הלקוח הוא קובע את מטרות ההתערבות ופועל להשגתן. מקצת תפקיד העובד הסוציאלי: אבחון בעיות, הדרכת לקוח, ליווי הלקוח, גישור ופישור בין צדדים, תכנון פעולות. ע"פ כללי אתיקה של עובדים סוציאליים יפעל העובד הסוציאלי במסירות, בנאמנות ותוך שמירה על כבוד הלקוח ועל ערכיו התרבותיים, ינהג כלפי הלקוח בהגינות, בלא משוא פנים ובלא אפליה.

פקיד הסעד  (עובד סוציאלי לחוק) הנו עובד סוציאלי אשר נצטווה ע"י בית משפט לחקור בקטין ולחוות דעתו בתסקיר . פקיד הסעד מגיש את התסקיר לבית המשפט, ובעלי הדין רשאים לעיין בתסקיר ולחקור את פקיד הסעד. תפקידו של פקיד הסעד לסדרי דין (עובד סוציאלי לסדרי דין) הנו חלק מהליך שיפוטי, ומוגדר בחוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי-נפש ונעדרים), תשט"ו-1955. תסקיר פקיד הסעד מוגן נגד לשון הרע ופגיעה בפרטיות.

קיימים הבדלים מהותיים בין עבודה סוציאלית לעבודתו של פקיד הסעד לסדרי דין:
  • בעבודה סוציאלית הלקוח הוא המטופל האזרח, והמוצר הוא השיפור הסוציאלי בחייו. בעבודת פקיד הסעד הלקוח הוא בית משפט לענייני משפחה, והמוצר הוא תסקיר הסעד.

  • העבודה הסוציאלית נעשית בשיתוף עם הלקוח, ע"פ רצונו ובהסכמתו. תוצאות עבודת פקיד הסעד הם צווים של בית משפט.

  • בעבודה סוציאלית יש ליווי הלקוח לאורך כל תהליך השינוי. עבודת פקיד הסעד היא רק לתקופת צו בית המשפט, ואין בה ליווי של האזרח ע"י פקיד הסעד.

  • בעבודה סוציאלית הלקוח יכול לעצור את הטיפול בכל רגע. בעבודת פקיד הסעד לאזרח אין שליטה, פקיד הסעד פועל מתוקף חוק, ו/או צו בית משפט.

  • בעבודה סוציאלית היחס ללקוח הוא ע"פ כללי אתיקה, מסירות, נאמנות, כבוד, והגינות. בעבודת פקיד הסעד ההתייחסות לאזרח היא ע"פ צרכי החקירה לתסקיר. לפקיד הסעד הגנות בפני לשון הרע, ופגיעה בפרטיות. פקיד הסעד אינו מחויב לכללי האתיקה בכל הנכתב בתסקיר.

  • בעבודה סוציאלית הלקוח הוא הקובע את סוג הטיפול, המטפל, עיתוי הטיפול. עבודת פקיד הסעד הנה טכנית, ע"פ מה שנכתב בצו בית המשפט.

  • בעבודה סוציאלית מדדי ההצלחה הם שביעות רצון הלקוח, והשיפור במצבו. מדדי הצלחתו של פקיד הסעד הוא הגשת התסקיר במועד, ואימוץ המלצות התסקיר בבית המשפט.

  • בעבודה סוציאלית אחריות הטיפול היא של המטפל העובד הסוציאלי, והמטופל הלקוח. אחריותו של פקיד הסעד היא הגשת תסקיר לבית המשפט במועד כדי שבית המשפט יאמץ המלצותיו.
  • בעבודה סוציאלית העבודה היא שקופה וגלויה כלפי הלקוח. פקיד הסעד מתייחס לאזרח ע"פ מעמדו המשפטי, וכן מספק אינפורמציה אודותיו ללא ידיעתו לועדת החלטה אשר קובעת את גורלו וגורל משפחתו.
במאי 2009 פורסם דוח סלונים-נבו על עבודתן של פקידות הסעד לסדרי דין.
פקידת סעד לסדרי דין אינה עובדת סוציאלית: "לפקידות הסעד ברשויות המקומיות תפקיד מקצועי ייחודי ושונה מכל התפקידים האחרים בלשכת הרווחה. מדובר בהתערבות קצרת טווח שעיקרה חקירה ושאין לה שום קשר עם נזקקות
או טיפול רגיל של העובדות הסוציאליות. למנהלות הלשכות אין די ידע בתחום זה ולכן הן גם אינן שותפות ואין מעורבות בעבודתן המקצועית של פקידות הסעד".
.
פלייליסט - אזרחים מספרים על פקידות סעד

.
קישורים: