יום ראשון, 31 במרץ 2019

פרשת הבלוגרים - הפרקטיקה של שופט המעצרים עלאא מסארווה

שופט בית משפט השלום תל אביב עלאא מסארווה שימש כשופט מעצר הימים של הבלוגרים בימי המעצר מיום ה- 27.02.2017 עד ה- 06.04.2017 (יום הגשת כתב האישום).
על פי הפרקטיקה בה פעל מסארווה הוצאו צווים שיפוטיים לקויים ללא ציון מהות החשד והעילה, וגם החיפושי בדברי המחשב בוצעו ללא נוכחות החשודים ועדים מטעמם. בכך הראיות שניגבו במהלך החקירה היו בחשיפה גבוהה לפיברוק ולפרשנויות שגויות.
על פי החוק והכללים פרקטיקה זו מהווה פגיעה חוקתית חמורה בכבוד האדם וחירותו, פרטיותו, קניינו וצנעתו.
במהלך ימי המעצר מסארווה לא חסך בהחלטותיו שפורסמו באמצעי התקשורת, במילים קשות נגד החשודים שלא יכלו להתגונן משום שהיו מבודדים בתנאי מעצר קשים ולא ניתנה להם אפשרות לראות ראיות או על מה החשד.

יום שבת, 30 במרץ 2019

תרומה למען לורי שם טוב

30.03.2019 - לורי שם טוב, עיתונאית, עצורה מעל שנתיים על העלבת שופטים ועובדות סוציאליות ברשת האינטרנט. משפטה של לורי שם טוב טרם החל.
מעצרה הממושך של לורי שם טוב הוא פרקטיקה של פגיעה בכבוד האדם, הזכות לחירות, חזקת החפות, ועקרונות היסוד של ההליך הפלילי.

תרומה למען לורי שם טוב

תלונה הוגשה נגד השופט אברהם הימן על איחור שעה וחצי בהתחלת הדיון שהתקיים ב- 27.03.2019

30.03.2019 - מדובר בדיון שנקבע לשעה 13:00 אך החל בשעה 14:30. הקהל המתין בחוץ במשך שעה וחצי משום שלא ידע מתי יתחיל הדיון. השופט הימן נימק בפרוטוקול התחלת הדיון באיחור שעה וחצי בתואנה כי: "יום דיונים זה הוא יום דיונים של תורנות, ומדובר בתיק עמוס תיקים, .... שעת הדיון תואמת למספר התיקים בבית המשפט".

בתלונה נטען כי אין זו הפעם הראשונה כי השופט הימן החל הדיונים באיחור משמעותי בעוד הקהל ממתין בחוץ והעצירה לורי שם טוב ממתינה במרתפי שב"ס. בתלונה שהוגשה לנציבות ביוני 2017 דובר על שני אירועי איחורים של שעתיים וחצי, ושעה וחצי בהתחלת הדיון.

בתלונה נטען כי איחור בהתחלת הדיון בעוד קהל ממתין בחוץ, ועצירה ממתינה במרתף שב"ס הינו פגיעה חמורה בכבודם של אנשים רבים, השחתת זמנם לריק, מתח מיותר, ועינוי דין. לפי טענת השופט הימן באשר לאיחור, ניתן להבין כי מדובר בבעיה מובנת ברשות השופטת שתוצאתה הבלתי נמנעת היא התעללות באזרחים והשחתת זמנם היקר לריק.

התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים בידיעת שרת המשפטים איילת שקד.

מצורפים:
  - קטע הפרוטוקול מ"ת 14280-04-17 מיום 27.03.2019 שבו מסביר השופט הימן מדוע החל הדיון באיחור שעה וחצי.
  - בירור שתלונה בעבר על השופט אברהם הימן על שני אירועי איחור של מעל שעה בתחילת הדיונים. תלונה מס' 378/17, מה- 20.08.2017


קטע הפרוטוקול מ"ת 14280-04-17 מיום 27.03.2019 שבו מסביר השופט הימן מדוע החל הדיון באיחור שעה וחצי
קטע הפרוטוקול מ"ת 14280-04-17 מיום 27.03.2019 שבו מסביר השופט הימן מדוע החל הדיון באיחור שעה וחצי

בירור שתלונה בעבר על השופט אברהם הימן על שני אירועי איחור של מעל שעה בתחילת הדיונים. תלונה מס' 378/17, מה- 20.08.2017
בירור שתלונה בעבר על השופט אברהם הימן על שני אירועי איחור של מעל שעה בתחילת הדיונים. תלונה מס' 378/17, מה- 20.08.2017

בירור שתלונה בעבר על השופט אברהם הימן על שני אירועי איחור של מעל שעה בתחילת הדיונים. תלונה מס' 378/17, מה- 20.08.2017






תזכרו את לורי שם טוב

30.03.2019 - העיתונאית לורי שם טוב מעל שנתיים במעצר ומשפטה טרם החל. שם טוב עצורה של חשד העלבת עובדי ציבור ברשת האינטרנט. מערכת המשפט מתעמרת בלורי שם טוב.

יום שישי, 29 במרץ 2019

השופט דוד מינץ האריך את מעצרה של העיתונאית לורי שם טוב העצורה שנתיים ב- 150 ימים נוספים ומשפטה טרם החל


השופט דוד מינץ האריך את מעצרה של העיתונאית לורי שם טוב העצורה שנתיים ב- 150 ימים נוספים ומשפטה טרם החל.
מינץ כתב בהחלטתו שמדובר בתיק תפ"ח (תיק פשעים חמורים) בעוד המדובר בתיק ת"פ (תיק פלילי) על עבירות שיימינג שאפילו בתחנות המשטרה לא מקבלים תלונות על עבירות מסוג זה.


לצפיה / הורדת החלטת השופט דוד מינץ בש"פ 1394-19 מה- 04.03.2019 הקלק כאן

השופט דוד מינץ האריך את מעצרה של העיתונאית לורי שם טוב העצורה שנתיים ב- 150 ימים נוספים ומשפטה טרם החל
השופט דוד מינץ האריך את מעצרה של העיתונאית לורי שם טוב העצורה שנתיים ב- 150 ימים נוספים ומשפטה טרם החל

קריאת חוקרים ומרצים למשפט פלילי לשחרור גב' לורי שם טוב ממעצרה הנמשך למעלה משנתיים

"המעצר המתמשך כבר שנתיים של הבלוגרית לורי שם טוב: רמיסת חזקת החפות ועקרונות היסוד של ההליך הפלילי" , פרופ. בועז סנג'רו, גלובס , 23.01.2019
לורי שם טוב, בלוגרית , עיתונאית עצורה מעל שנתיים מה- 27.02.2017 על חשד עבירות "שיימינג" במרשתת נגד שופטים ועובדים סוציאליים. משפטה של שם טוב טרם החל.
מצורף מכתב קריאה חוקרים ומרצים לשחרורה המיידי של טוב שנשלח ליועמ"ש ולפרקליט המדינה.


לצפיה/ הורדת המכתב הקלק כאן

קריאת חוקרים ומרצים למשפט פלילי לשחרור גב' לורי שם טוב ממעצרה הנמשך למעלה משנתיים
14.3.19

אנו, חוקרים ומרצים למשפט פלילי במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, מודאגים מאד משימוש מערכת אכיפת החוק בהליך הדראסטי של מעצר עד תום ההליכים כבר למעלה משנתיים (מאז 27.2.17 ! ) חרף העובדה שהגב' לורי שם-טוב לא מואשמת בעבירות הכרוכות באלימות (פיזית) ואין טענה שנשקפת ממנה סכנה לביצוע עבירות מסוג זה.
לפי התיאוריה וכללי המשפט הנגזרים ממנה, אדם הוא בחזקת חף-מפשע, אלא אם אשמתו הוכחה מעבר לספק סביר. לפיכך, מעצר עד תום ההליכים המשפטיים הוא חריג שצריך להיות שמור לנאשמים מסוכנים מאוד. אפילו לגביהם החוק מגביל את המעצר לתשעה חודשים, שבסיומם נדרשת החלטה של בית- המשפט העליון כדי להאריכו. במקרה הנוכחי לא מדובר באלימות פיזית ולא מדובר בסכנה פיזית ואם תהיה הרשעה העונש חייב יהיה להיות פרופורציוני. כך או אחרת אין הצדקה ואין בסיס בחוק לגביית "מקדמת- מעצר" על חשבון מאסר שאולי יבוא ואולי לא.
כבר ביום 24.7.18 קבעה השופטת ענת ברון, בהחלטה המפורטת ביותר של בית-המשפט , העליון בפרשה זו (שאליה מפנים שוב ושוב בהחלטות שאחריה), כך (בש"פ 5005/18 , בש"פ 5065/18):
"אקדים אחרית לראשית ואומר כי בנקודה שבה אנו ניצבים כיום, דומני כי הכף נוטה לשחרור העוררת למעצר באיזוק אלקטרוני ובפיקוח אנושי חלף מעצרה מאחורי סורג ובריח. העוררת נתונה במעצר מאז 27.2.2017 , זה למעלה מ 16- חודשים, בעוד ההליך הפלילי נגדה החל להישמע רק בחודש מאי 2018 . על אף שנראה כי בעת הזו ההליך מתקדם באופן משביע רצון (ולא נטען אחרת), ברי שלנוכח העובדה שמדובר ב 120- אישומים ובחומר חקירה שאין
חולק שהוא בהיקף רב ועצום, ההליכים צפויים להימשך עוד זמן רב.... פרט לפגיעה בחירותה של העוררת במהלך מעצרה, מטבע הדברים קיים קושי אינהרנטי בניהול הליכי משפט מתוך תא המעצר בשל נגישות מוגבלת לחומרי חקירה – וקושי זה אף מתעצם לנוכח היקף החומר הרב שבו מדובר.... מאז מעצרה הציעה העוררת לא פחות מ 16- מפקחים שונים.... המפקחים כולם נדחו על ידי שירות המבחן.... נראה כי לא יהא בידה של העוררת להציע מפקחים נוספים, ולמעשה היא נמצאת ב"מבוי סתום" בראי האפשרות שלה למצוא ולהציע חלופת מעצר אחרת. בעת הזו קביעה שלפיה יש להמשיך ולבחון מפקחים נוספים שיוצעו על ידי העוררת אינה מעשית עוד, וניתנת האמת להיאמר כי משמעותה של החלטה כזו היא שנסיבות חייה של העוררת מכתיבות את הותרתה במעצר לעוד חודשים ואולי אף לשנים טרם שיוכרע דינה; וזאת על אף ששני הנאשמים הנוספים בפרשה שוחררו זה מכבר
למעצר בית.... עוד יוער כי דווקא העובדה שמרבית העבירות המיוחסות לעוררת נעשו באינטרנט ומשכך הן נושאות אופי פומבי, יש בה כדי להפיג במידה מסוימת מן החשש שהעוררת תשוב ותבצע אותן, וזאת ביודעה כי היא מצויה כל העת תחת עיניהן הבוחנות של רשויות החוק.... עוד ייאמר כי בית המשפט המחוזי סבר כבר בהחלטת המעצר כי אין מקום להבחין בין שלושת הנאשמים בפרשה בהתייחס לרמת מסוכנותם, ואני שותפה למסקנה זו
בכל הנוגע לעילת המעצר; דעתי שונה ביחס לקביעתו המאוחרת של בית המשפט שלפיה היקף או אופי העבירות המיוחסות לעוררת מצדיקים הבחנה בינה לבין הנאשמים הנוספים עד כדי חריצת דינה למעצר ממושך מאחורי סורג ובריח.... בעוד הנאשמים האחרים שוחררו למעצר בית, ואף הוסרו מאז חלק ממגבלות המעצר בעניינם, הרי שבעניינה של העוררת החלופה המוצעת היא מעצר באיזוק אלקטרוני ובליווי פיקוח אנושי. כידוע, איזוק אלקטרוני מהווה ככלל "הקשחה" והידוק של חלופת מעצר, ואף נתפס כמצוי ב"מדרג ביניים" בין שחרור לחלופת מעצר לבין מעצר עד תום ההליכים, ויש בו לא פעם כדי לסייע בהשגת תכלית המעצר.... טרם סיום ראוי להזכיר מושכלות ראשונים, כי מטרתו של המעצר אינה עונשית אלא מניעתית. חלופת מעצר במהותה מחייבת איזון בין הסיכון העולה משחרורו האפשרי של הנאשם לבין זכותו החוקתית לחירות, והיא נועדה ליצור רמה סבירה של ביטחון, להבדיל
מוודאות, להשגת מטרת המעצר בדרך אחרת... בענייננו קיימת שורה של נסיבות, שלעת הזו משקלן המצטבר מטה את הכף לשחרורה של העוררת למעצר באיזוק אלקטרוני ובפיקוח אנושי – ובהן משך הזמן שבו שוהה העוררת במעצר, היקפו של התיק והצפי להימשכות ההליכים, סוג העבירות המיוחסות לה, והעובדה שהנאשמים הנוספים בפרשה שוחררו למעצר בית. ודאי שלא מדובר בחלופה הרמטית, אלא בנטילת "סיכון מחושב"...."

חרף החלטתה זו של השופטת ברון, ובניגוד משווע לחזקת החפות, עד היום טרם מצאו רשויות אכיפת החוק את הדרך לבצע את ההחלטה מיום 24.7.18 (חלפו כבר שבעה וחצי חודשים) ולשחרר את לורי שם טוב ממעצרה המתמשך מאוד ומדי. כל הסדר שנבחן נדחה, ולאחרונה, ביום 4.3.19 (בש"פ 1394/19 ) אף הוארך מעצרה ב 150- (!) ימים נוספים, כשזוהי כבר הארכה חמישית לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ד 1996- , האמורה להיות החריג ולא הכלל. בית-המשפט העליון אמנם
מורה בהחלטה האחרונה לבית- המשפט המחוזי לבחון אפשרות למעצר בפיקוח אלקטרוני ועם מפקחים אנושיים, אך ניסיון של כשנתיים מלמד שלא מושג הסדר והמעצר מאחורי סורג ובריח נמשך עוד ועוד.
בנסיבות המקרה הנוכחי, שבו כאמור אין חשש כלשהו לאלימות (פיזית), אלא בעיקר להכפשות באמצעות האינטרנט, ונוכח העובדה שמשך זמן ממושך לא נמצא הסדר, ייתכן שניתן וצריך אף לוותר על הפיקוח ולהסתפק בקביעה שהפרת תנאי השחרור תוליך לחידוש המעצר. ניתן לשחררה בתנאים מגבילים ובעיקר איסור הפצת חומר ברשת האינטרנט. אפילו אם נכונה טענת הפרקליטות שגב' שם טוב עצמה מקשה על השגת הסדר לשחרורה, כבר
מזמן הגיעה העת לשחררה.
כך או אחרת, אנו חשים ניגוד צורם בין הצהרת מערכת המשפט הישראלית אודות חזקת החפות, שאותה אנו מלמדים את תלמידינו, לבין המשך מעצרה של לורי שם טוב.

אנו קוראים לאנשי מערכת אכיפת החוק – לשופטים, ליועץ המשפטי לממשלה,
ולפרקליט המדינה – למצוא את הדרך לשחרורה המיידי.
1. פרופ' בועז סנג'רו
2. פרופ' רינת קיטאי
3. ד"ר יוסף זהר
4. פרופ' אלון הראל
5. פרופ' עמנואל גרוס
6. פרופ' שחר אלדר
7. ד"ר עמית פונדיק
8. ד"ר רותי לבנשטיין לזר
9. ד"ר סיגל שהב
10 . ד"ר רפאל (רפי) ביטון


קריאת חוקרים ומרצים למשפט פלילי לשחרור גב' לורי שם טוב ממעצרה הנמשך למעלה משנתיים 14.3.19
קריאת חוקרים ומרצים למשפט פלילי לשחרור גב' לורי שם טוב ממעצרה הנמשך למעלה משנתיים
14.3.19

קריאת חוקרים ומרצים למשפט פלילי לשחרור גב' לורי שם טוב ממעצרה הנמשך למעלה משנתיים 14.3.19

קריאת חוקרים ומרצים למשפט פלילי לשחרור גב' לורי שם טוב ממעצרה הנמשך למעלה משנתיים 14.3.19

תזכרו את לורי שם טוב

"המקרה הבולט ביותר הוא של לורי שם־טוב, שמעצרה הוארך לאחרונה - לא בחמישה ימים אלא ב־150 יום. שם־טוב, שילדיה נלקחו ממנה על ידי רשויות הרווחה, נמצאת כבר יותר משנתיים במעצר".

תזכרו את לורי שם־טוב: האם המעצר של מיקי גנור הכרחי ליצירת דרמה, גם אם הוא מתעלם מזכויות אדם? , אמנון לורד, ישראל היום, ישראל השבוע, 29.03.2019

העיתונאית לורי שם טוב - שנתיים וחודשיים במעצר ומשפטה טרם החל
העיתונאית לורי שם טוב - שנתיים וחודשיים במעצר ומשפטה טרם החל
רבים תוהים, מה פתאום משליכים שוב את מיקי גנור למעצר? התחושה הבלתי נמנעת היא שמדובר בצעד ענישה נקמני ללא משפט, משום שחזר בו מהסכם עד מדינה. כל זה נעשה בשיתוף פעולה של בית המשפט העליון, היות שבית המשפט המחוזי מרכז־לוד קבע שאין עילת מעצר.
דומני שהיחיד שהתקומם על המהלך הכוחני של הפרקליטות והמשטרה היה הפרופסור למשפטים בועז סנג'רו, במאמר ב"הארץ". מאחר שיש תחושה שתיק הצוללות בהיבטי השוחד מתפרק, עושה הפרקליטות עבודת ריכוך על דעת הקהל. יש חומר חדש מגרמניה. תעשיית ההדלפות תייצר תנופה מחודשת לחקירה הנובלת, ומעצרו של גנור מייצר גם את הדרמה. שנדע שמדובר בפשע.
פרופ' סנג'רו הוא מהבודדים ביקום המשפטי שבאמת רגיש לנושא זכויות האדם של חשודים ונאשמים. צר לומר זאת, והוא אף מתפלמס בנושא עם בית המשפט העליון, שמדבר הרבה על זכויות האדם, אך מי שחוקק את החוקים בנושא אלו פוליטיקאים מהשורה; ואילו בית המשפט ממשיך בגישתו הדרקונית.
המקרה הבולט ביותר הוא של לורי שם־טוב, שמעצרה הוארך לאחרונה - לא בחמישה ימים אלא ב־150 יום. שם־טוב, שילדיה נלקחו ממנה על ידי רשויות הרווחה, נמצאת כבר יותר משנתיים במעצר. סנג'רו, בראש קבוצה של עשרה מרצים וחוקרי משפט, שיגר מכתב שחתום על ידי כל העשרה ליועץ המשפטי לממשלה ולפרקליט המדינה ובו תביעה לשחרורה המיידי; היא בסך הכל בלוגרית שאכן הכפישה עובדי רווחה, אנשי משטרה ואף שופטים, רחמנא לצלן.
"(אנו) מודאגים מאוד משימוש מערכת אכיפת החוק בהליך הדרסטי של מעצר עד תום ההליכים כבר יותר משנתיים, חרף העובדה שלורי שם־טוב לא מואשמת בעבירות הכרוכות באלימות (פיזית) ואין טענה שנשקפת ממנה סכנה לביצוע עבירות מסוג זה", כותבים עשרת הפרופסורים למשפטים.
כבר בקיץ שעבר פסקה שופטת ביהמ"ש העליון ענת ברון כי יש לשחרר את שם־טוב בתנאים מגבילים. אבל בדרכים עקלקלות שבן אדם נורמלי מתקשה להבין, לא נוצרו התנאים לשחרורה, ואישה שילדיה נלקחו ממנה עדיין נמצאת מאחורי סורג ובריח - ללא משפט - כבר שנתיים וחודש.

 תזכרו את לורי שם־טוב: האם המעצר של מיקי גנור הכרחי ליצירת דרמה, גם אם הוא מתעלם מזכויות אדם? , אמנון לורד, ישראל היום, ישראל השבוע, 29.03.2019
תזכרו את לורי שם־טוב: האם המעצר של מיקי גנור הכרחי ליצירת דרמה, גם אם הוא מתעלם מזכויות אדם? , אמנון לורד, ישראל היום, ישראל השבוע, 29.03.2019

יום חמישי, 28 במרץ 2019

פרשת הבלוגרים: דחיית בקשת תרגום חומרי חקירה בתואנה שנדרש אישור הסנגוריה הציבורית

 28.03.2019 - המכשולים הפרוצדורליים של בית המשפט והפרקליטות לכבול ידי ההגנה בפרשת הבלוגרים.
השופט אברהם הימן והפרקליטה מירב גבע אימצו נוהל שבו ייאסר על כל אחד מהנאשמים להגיש בקשה לבית המשפט ללא אישור סנגורו מהסנגוריה הציבורית.
נוהל זה מגביל באופן משמעותי את יכולת ההגנה של הנאשמים מאחר והסנגורים כפופים לסנגוריה ולא ללקוח, הנאשם, וכך יכולת ההגנה מוגבלת הן מבחינת המדיניות המגבילה של "הצוות הפנימי" בסנגוריה והן מבחינת השכר שהסנגור מקבל מהסנגוריה.
התוצאה היא יכולת מוגבלת של ההגנה לקבל חומרי חקירה ופגיעה בזכות הטיעון בבית המשפט ופניה לערכאות.

מצורפת החלטת השופט אברהם הימן והפרקליטה מירב גבע לפיה הם דוחים בקשתה של לורי שם טוב לקבל תרגום חומרי חקירה באנגלית בתואנה ששם טוב מיוצגת ונדרש אישור סנגורה מהסנגוריה הציבורית - מ"ת 14280-04-17 מה- 28.03.2019.

החלטת השופט אברהם הימן והפרקליטה מירב גבע לפיה הם דוחים בקשתה של לורי שם טוב לקבל תרגום חומרי חקירה באנגלית בתואנה ששם טוב מיוצגת ונדרש אישור סנגורה מהסנגוריה הציבורית - מ"ת 14280-04-17 מה- 28.03.2019.
החלטת השופט אברהם הימן והפרקליטה מירב גבע לפיה הם דוחים בקשתה של לורי שם טוב לקבל תרגום חומרי חקירה באנגלית בתואנה ששם טוב מיוצגת ונדרש אישור סנגורה מהסנגוריה הציבורית - מ"ת 14280-04-17 מה- 28.03.2019.

"פרשת הבלוגרים": מוטי לייבל זוכה ממרבית העבירות שיוחסו לו

"פרשת הבלוגרים": מוטי לייבל זוכה ממרבית העבירות שיוחסו לו , עו"ד לילך דניאל, תקדין, 28.03.2019

בית משפט השלום זיכה השבוע את מרדכי (מוטי) לייבל ממרבית העבירות בהן הואשם במסגרת "פרשת הבלוגרים", שנגעה לפרסומים בוטים וקשים נגד פקידות סעד. השופט אף מתח ביקורת על הפרקליטות: "הדברים מעוררים חשש מפני ניצול ההליך הפלילי למטרות שלא לשמן הוא נועד, לא ניתן לשלול את הטענה שכתב האישום הוגש כנגד לייבל בשל כך שהוא נוטל חלק נכבד במחאה האמורה"

מכה קשה לפרקליטות – בית המשפט זיכה השבוע (א') את מוטי לייבל מכל העבירות שיוחסו לו, למעט עבירה אחת של הפרת הוראה חוקית. נגד לייבל נטען כי פרסם שורת פרסומים חמורים וחריפים נגד פקידות סעד, בהקשר למחאה שבה נטל חלק יחד עם אחרים. בית המשפט קבע כי מעשיו של לייבל אינם מהווים עבירה של העלבת עובד ציבור או פגיעה בפרטיות ואף מתח ביקורת על הפרקליטות וקבע כי לא ניתן לשלול את הטענה שכתב האישום הוגש כנגד לייבל בשל כך שהוא נוטל חלק נכבד במחאה האמורה.

הנאשם, מרדכי (מוטי) לייבל, הועמד לדין במה שזכה לכינוי "פרשת הבלוגרים". אין מחלוקת, כי לייבל הוא פעיל מרכזי במחאה נגד פעולותיהם של גופי הרווחה העוסקים לא אחת בשאלת הוצאת ילדים ממשמורת הוריהם. דרכי מחאתו הם אלו העומדות בבסיס העבירות המיוחסות לו, והשאלה הבסיסית נוגעת בקו הגבול שבין מעשיו במסגרת מחאה זו לעבירה של העלבת עובד ציבור. מלבד עבירה זו, יוחסו ללייבל עבירות של פגיעה בפרטיות והפרת הוראה חוקית.
כתב האישום נגד לייבל כלל 6 אישומים: לפי המתואר באישום הראשון, סייע לייבל לאישה מסוימת לנסח מספר רב של כרזות שבמרכזן הודבקה תמונתה של מי ששימשה כעובדת סוציאלית ראשית לחוק אימוץ במשרד הרווחה בתוך סמל של גולגולת ועצמות, ובסמוך לתמונה נכתב, בין היתר, כי המתלוננת היא "בעלת התמחות בניתוק ילדים מהוריהם". בהמשך פירטה הכותבת כי ילדתה נותקה ממנה בשל "פשעיה" של המתלוננת וכי היא לא בזרועותיה בגלל "סחר בילדים", רשעות, אטימות, ורוע לב של משרד הרווחה בכלל ושל המתלוננת בפרט.

בהמשך הציעה הכותבת לקוראים "לברוח מהמתלוננת כמו מאש" והוסיפה כי כשהמתלוננת תחטוף להם את הילדים - "אתם לא תקבלו אותם לעולם מכיוון שבתי משפט לנוער ומשפחה מכסים על פשעיהם של פקידי אימוץ ופקידי סעד". עוד נטען בגדר אישום זה כי לייבל תלה את הכרזות בסמוך לביתה של המתלוננת במקומות גלויים ובולטים, כגון שמשות מכוניות, קירות, גדרות ועמודים.

על פי האישום השני, בעקבות עניין הכרזות מהאישום הקודם נחקר לייבל באזהרה במשטרה והוצא צו זמני שאסר עליו, בין היתר, להתקרב או להימצא במרחק של 500 מטר מבית מגוריה של המתלוננת. למרות הצו האמור, לפי הנטען, הגיע לייבל ליישוב בו התגוררה המתלוננת ברכב שעליו תלה כרזות רבות עם תמונתה ועליהן נכתב כי המתלוננת היא "פקידת אימוץ ראשית", "די לאימוץ כפוי", "די לאימוץ סגור" ו"אני רוצה לאמא, אני רוצה לאבא, אני רוצה למשפחה, אני רוצה הביתה". לייבל, כך נטען, נסע ברחובות היישוב תוך שהוא כורז במגפון, בין היתר, כי יש להיזהר מן המתלוננת מכיוון שהיא גונבת ילדים. כל זאת, תוך הפרת הצו האמור.

באישום השלישי נטען כי לייבל פרסם בפייסבוק פוסטים רבים בגנותה של המתלוננת, בהם כינה אותה בין היתר חברה ב"כת חוטפות הילדים" ו"טיפשה שחוטפת ילדים". האישום הרביעי ייחס ללייבל פרסומים בפייסבוק בגנותה של עובדת סוציאלית לפי חוק הנוער, בעקבות צו שיפוטי שניתן בהמלצתה להוצאת תינוקת מחזקת אמה. בין היתר, כתב לייבל בפרסומים אלו כי המתלוננת חטפה את התינוקת מאמה רק מאחר שלא היה לאם כסף לשלם חשמל, וכי היא "חוטפת תינוקות". עוד נטען כי לייבל הגיע אל מול הבניין בו מתגוררת המתלוננת כשהוא מצוין במגפון וקרא "תושבי השכונה, לתשומת לבכם, השכנה שלכם (בציון שמה) פקידת סעד חטפה ילדה תינוקת בגלל חשבון חשמל".

על פי האישום החמישי, בעקבות המתואר באישום הקודם הוצא צו הגנה שאסר על לייבל להתקרב למרחק 100 מטרים מהמתלוננת ונאסר עליו להטרידה במישרין או בעקיפין. חרף זאת, פרסם לייבל בדף הפייסבוק שלו פוסטים נוספים בגנותה, בהם שב וכינה אותה "חוטפת תינוקות" וקרא לשלול לה את רישיון העבודה וגם "את החמצן שהיא נושמת".

לפי הנטען באישום האחרון, שיתף לייבל בדף הנקרא "עושים שכונה לפקידות הסעד", פוסט שפורסם בדף הפייסבוק של האם שבתה הוצאה מחזקתה, שם נכתב בין היתר כי העו"ס היא "השטן בהתגלמותו", "בת השטן", כי היא חטפה לה את הילדה בגלל חוב חשמל של 500 שקל, "חוטפת תינוקות למטרות רווח" ועוד. כן צוינו בפרסום גם מספרי הטלפון של העו"ס בבית ובמשרד.

השאלה אינה טיבם של הדברים אלא האם נחצו גבולות חופש הביטוי
השופט אילן סלע מבית משפט השלום בירושלים זיכה את לייבל מכל העבירות שיוחסו לו למעט עבירה אחת של הפרת הוראה חוקית. תחילה עסק השופט באישומים השלישי, הרביעי, החמישי והשישי שעסקו בעבירה של העלבת עובד ציבור וציין כי מדובר בביטויים קשים, מכוערים, בלתי ראויים, פוגעניים, בתוכנם ובסגנונם, וחלקם הוא למעשה גידופים מבזים ומשפילים שברי כי לא היו ראויים להיאמר. עוד הוסיף השופט כי ההסתייגות מהדברים וסגנונם מתעצמת בפרט נוכח עבודת הקודש המבוצעת על ידי פקידות הסעד שצריכות לקבל החלטות קשות ביותר הנוגעות לפיקוח נפש של ילדים קטנים ותינוקות.

בעניין זה, ציין השופט כי התרשם מאד מעדויותיהן של המתלוננות כי הדבר פגע בהן וניכר היה כי הדבר גרם להן ולבני משפחותיהן תחושות פחד ועלבון, פגע באופן משמעותי בשגרת יומן, ואין ולא הייתה כל הצדקה שמאן דהוא יעשה מעשה שיגרום לתחושות קשות אלו.

יחד עם זאת, הבהיר השופט, השאלה אינה טיבם של הדברים אלא האם סגנון ביטוי זה ותוכן הדברים בנסיבות המקרה באים בגדרי העבירה הפלילית של העלבת עובד ציבור. צוין, כי אל מול חומרת הביטויים עומדת הזכות, ויש שיאמרו החובה, לבקר את מעשיה של הרשות, ולמחות כנגד מה שנראה בעיני המוחה כמעשה בלתי צודק, בלתי מוסרי ובלתי נכון. זכות זו, לדברי השופט, מחייבת לכבד את חופש הביטוי ולאפשר ביקורת, גם ביקורת בוטה, ולעיתים אף מקוממת כלפי עובדי ציבור. לפיכך, יש לבחון האם במקרה זה נחצה הקו התוחם את גבולות חופש הביטוי הלגיטימי כאשר יש לזכור שלצדו שוכנים ערכים חשובים נוספים ככבוד האדם, חייו, שמו הטוב, פרטיותו והאינטרס הציבורי שעובדי הציבור ימלאו את תפקידם באופן תקין.

בפן המשפטי ציין השופט כי לפי ההלכה שנקבעה בבית המשפט העליון, על מנת שתקום אחריות פלילית בגין העלבת עובד ציבור צריכים להתקיים שני מבחנים מחמירים מצטברים: האחד, הוא מבחן תוכני, במסגרתו נדרש ביטוי שלילי הפוגע בליבת כבוד האדם וכרוך בפגיעה מהותית וקשה בגרעין המוסרי-ערכי שממנו שואב עובד ציבור את מקור כוחו וסמכותו. השני, הוא מבחן הסתברותי לפיו העבירה תחול רק מקום בו קיימת ודאות קרובה שדברי העלבון יביאו לפגיעה קשה בעובד הציבור במילוי תפקידו ובהתאם, גם בשירות הציבורי. בהמשך הצר העליון עוד יותר את גבולות העבירה וקבע כי ביקורת ציבורית על 'נושאי משרה ציבוריים' מקיימת בבירור את הרציונאלים שבבסיס חופש הביטוי וראויה להגנה רחבה, ועל כן ככל שמדובר ב"ביטוי פוליטי" הרף הפלילי ילך ויגבה ותצומצם תחולת העבירה.

הודגש, כי לא כל עובד ציבור הוא "דמות ציבורית" בעלת השפעה על ענייני הציבור, אולם במקרה זה מדובר בעובדי ציבור בעלי תפקיד רב השפעה, וודאי של המתלוננת הראשונה המשמשת כעובדת סוציאלית ראשית לחוק אימוץ ילדים, אך גם של המתלוננת השנייה אשר משמשת כעובדת סוציאלית ופקידת סעד במשך שנים רבות, ופעולותיה בעלות השפעה מכרעת על משפחות רבות. לדברי השופט, החלטותיהן וסמכויותיהן של השתיים אולי אינן נוגעות למספר רב של אנשים, אך הן דרמטיות ומשמעותיות מאין כמותן. בהקשר זה, סבר השופט, לא ניתן לקבל את הטענה כי ניתן למחות רק כנגד היועץ המשפטי לממשלה, וודאי לא את הטענה כי ניתן למחות רק כנגד שר הרווחה ומשרד הרווחה באופן כללי, ולא כנגד אנשי המקצוע, כשברי כי החלטותיהם של פקידי הסעד מתקבלות על בסיס מקצועי והן אינן מושפעות, מטבעם של דברים, מהחלטת הגורמים הפוליטיים הממונים עליהם.

"ככלל, מצופה מעובדי ציבור, בוודאי כאלו שהחלטותיהם הרות גורל עבור אזרחים רבים, כאלו שאין קשות מהם, לגלות איפוק ולספוג ביקורת, גם נוקבת ובוטה מצד הציבור", ציטט השופט מפסיקתו של בית המשפט העליון, "ההנחה היא כי עם כניסתו לתפקיד נטל על עצמו עובד הציבור הבכיר את הסיכון כי יהפוך מטרה לביקורת, ואף ביקורת נוקבת, בין אם הדבר מוצדק ובין אם לאו. בנסיבות אלה, ניתן לצפות ממנו לסיבולת גבוהה במיוחד כלפי עלבונות".

חשש מניצול ההליך הפלילי שלא למטרות לשמן הוא נועד
על יסוד האמור, סבר השופט כי למעט הביטויים שבאישום השישי מדובר בביטויים שיש לסווגם כ"ביטויים פוליטיים" ומכאן המסקנה כי אין מקום להרשיע את לייבל בעבירה של העלבת עובד ציבור בשל אמירתם. באשר לביטויים שבאישום השישי, סבר השופט כי דובר בביטויים שכשלעצמם מהווים "העלבת עובד ציבור", אך לא הוכח היסוד הנפשי הנדרש לשם הרשעה בעבירה, נוכח העובדה שהדברים לא נכתבו ע"י לייבל אלא ע"י אם שלטענתה בתה הוצאה מחזקתה, והוא רק שיתף פרסום זה. לדעת השופט, יהיה זה מרחיק לכת לקבוע כי שיתוף רשומה מבלי לקרוא את תוכנה, כשאין בכותרתה או בנסיבה אחרת כדי להצביע על כך שתוכנה מהווה עבירה פלילית, באה בגדרי "עצימת עיניים" לצורך היסוד הנפשי. זאת ועוד, קשה לקבל מצב בו המפרסם עצמו, שידוע מי הוא, אינו עומד לדין על הפרסום, והמשתף עומד לדין בגין השיתוף. אשר על כן, זיכה בית המשפט את לייבל מארבע העבירות של העלבת עובד ציבור שיוחסו לו בכתב האישום.

לצד האמור, סבר השופט כי יש להתייחס גם לדרך שהובילה להגשת כתב האישום נגד לייבל, וקבע כי הדברים אכן מעוררים חשש מפני ניצול ההליך הפלילי למטרות שלא לשמן הוא נועד. לדעת השופט, הפגם במקרה זה אינו מתמצה בכך שהחלטה בערר ניתנה על ידי קצין אח"מ (אגף חקירות ומודיעין) בניגוד להוראות החוק, אלא בעיקר בכך שהמציאות לפיה עובדת ציבור בכירה משוחחת טלפונית עם קצין אח"מ נוכח החלטה על סגירת תיק ומסבירה לו את הצורך בהמשך החקירה ומשכנעת אותו "לקחת את המקרה ולבחון אותו כמקרה מבחן", מעוררת, למצער, חוסר נוחות של ממש, שכן היא מלמדת שהייתה מעורבות של הרשות בהנעת ההליך הפלילי, בדרך שאזרח מן השורה אינו יכול ללכת בה. זאת, שהרי אזרח מן השורה שתלונתו נדחתה אינו יכול להתקשר לקצין אח"מ ולנסות להסביר לו מדוע חשוב לקחת את המקרה שלו כמקרה מבחן, והוא בוודאי אינו יכול לשכנע אותו בעל פה מבלי שהדבר יקבל תיעוד בכתב.

לכך הוסיף השופט את הטענות הנוגעות להעמדתו לדין של לייבל בלבד, והתעלמות מכך שלא הועמדו לדין גם אחרים המצוינים בכתב האישום ושמעשיהם חמורים יותר משלו, כגון האישה שיזמה וכתבה את המודעות באישום הראשון ואחרים שפרסמו פוסטים נוספים וחמורים יותר, על אף שזהויותיהם של אלו ידועות למאשימה. לדעת השופט, לא ניתן לשלול את הטענה של לייבל כי כתב האישום הוגש כנגדו בשל כך שהוא נוטל חלק נכבד במחאה.

בהמשך, זיכה השופט את לייבל גם מעבירת הפגיעה בפרטיות שיוחסה לו בשל הדבקת המודעות באישום הראשון. לדעת השופט, הגעה חד-פעמית סמוך לביתו של אדם על מנת למחות כלפיו אינה מעקב הבאה בגדרי "בילוש או התחקות" לפי חוק הגנת הפרטיות, וכי גם אם נכון לאמץ גישה כי אין להתיר חדירה לרשות היחיד של איש הממלא תפקיד ציבורי ולהטריד אותו ואת בני ביתו בחייהם הפרטיים כדי להשפיע על פעילותו הציבורית, עדיין אין מדובר באיסור גורף, ויש לתת את הדעת על כמות המשתתפים, תדירות המחאה והאפשרויות לביטוי המחאה במקום אחר.

לפיכך, קבע השופט כי כאשר מדובר באירוע חד פעמי של הדבקת מודעות מחאה מחוץ לביתו של עובד הציבור, הגם שברחוב מגוריו, הרי שמאחר שמדובר ב"ביטוי פוליטי" קיים קושי בהעמדה לדין פלילי בהעדר גבולות ברורים ומפורשים לתחולת העבירה במקרה שכזה. לדעת השופט, כל עוד שקיים שיקול דעת למשטרה להתיר במקרים מסוימים ביטוי מחאה ליד ביתו הפרטי של עובד ציבור, קיים קושי – נוכח עקרון החוקיות – להעמיד לדין מי שביצע מחאה זו, למעט מקרים קיצוניים וחריגים שמקרה זה אינו נמנה עמם.

עוד הוסיף השופט כי הפרסום לא נעשה בנסיבות של פגיעה חמורה בפרטיות, כחדירה לתוך ביתו של הנפגע, אלא מדובר במודעות שנתלו בסמיכות לביתה של המתלוננת בשעות הערב והן הוסרו בחלוף זמן לא רב. גם הדברים שצוינו במודעה, אף שסגנונם בוטה ואינו ראוי, נעשה לדברי השופט כחלק מהבעת דעה על פעולותיה של המתלוננת במסגרת תפקידה הציבורי. לפיכך, באיזון בין חירות המחאה וחופש הביטוי לבין מניעת הפגיעה בפרטיות, נקבע כי הפגיעה לא חרגה מתחום הסביר באותן נסיבות.

לבסוף, קבע השופט כי יש לזכות את לייבל מהעבירות של הפרת הוראה חוקית שיוחסו לו, למעט בכל הנוגע לאישום השני בגדרו הפר את הצו למניעת הטרדה מאיימת שניתן כנגדו על ידי בית המשפט, נוכח התקרבותו למרחק של 256 מטרים מביתה של המתלוננת. ביחס ליתר האישומים, קבע השופט כי ככל שמדובר בטענה לפרסום בפייסבוק, הרי שקביעת בית המשפט שהוציא את הצו לפיה לא שוכנע שהפרסומים מהווים הטרדה מאיימת, יש בה למצער כדי להוות הגנה לנאשם כי הסתמך על קביעה זו או למצער כדי ללמד על העדר יסוד נפשי לביצוע העבירה.

סיכומם של דברים – לייבל זוכה מכל העבירות שיוחסו לו למעט עבירה של הפרת הוראה חוקית שיוחסה לו באישום השני. לייבל יוצג בהליך ע"י עו"ד עדן פוליטקין. המדינה יוצגה ע"י עו"ד תמר איבלמן.


ת"פ 49243-11-16

לצפיה / הורדת הכרעת הדין ת"פ 49243-11-16 מה- 24.03.2019 , מדינת ישראל נגד לייבל מה- 24.03.2019 בפני כב' השופט אילן סלע הקלק על הקישור: 
https://drive.google.com/…/15IP1WdD4mvbsXzN-HEPs4BQAF…/view…

פרשת הבלוגרים: חשש מפני ניצול ההליך הפלילי למטרות שלא לשמו הוא נועד

27.03.2019 - מפסק הדין זיכוי מוטי לייבל מסעיפי אישום על העלבת עובדי ציבור ופגיעה בפרטיות מתברר כי מדובר בתיקים שנסגרו אולם נפתחו מחדש בתאום טלפוני בית פקידת סעד ראשית חווה לוי לתת ניצב דדו זמיר. השופט אילן סלע ביקר התאום הטלפוני בין תנ"צ זמיר לפקידת סעד ראשית חוה לוי.
מהכרעת הדין בית משפט השלום ירושלים ת"פ 49243-11-16 מה- 24.03.2019 מתברר שלאחר שתיקי המשטרה נגד לייבל נסגרו בנימוק שהליך פלילי אינו מהווה מסגרת מתאימה, ערערה העו"סית הראשית לחוק הנוער בפני תנ"צ זמיר, וטענה כי "ההסתות נגד העו'סים חרגו מזמן מגבול חופש הביטוי, וסגירת תיקים אלה מעבירים מסר המדרבן להמשיך, להתסיס, להסית, מה שעלול בסופו של דבר להסתיים באסון".

חוה לוי יצרה קשר טלפוני עם זמיר, וביקשה שיעמיד את לייבל לדין כדי לתת כוח לעובדים הסוציאליים, ו"לקחת את המקרה כמקרה מבחן". זמיר נענה, והורה לאסוף את כל התיקים של לייבל ולחקור אותו באזהרה. "הדבר מעורר חוסר נוחות של ממש", כתב השופט סלע. "אזרח מן השורה שתלונתו נדחתה, אינו יכול להתקשר לקצין האח'ם ולהסביר לו מדוע חשוב לקחת את המקרה שלו כמקרה מבחן. הדבר מעורר חשש מפני ניצול ההליך הפלילי למטרות שלא לשמן הוא נועד".

מוטי לייבל יוצג על ידי עו"ד עדן פוליטקין.

לצפיה / הורדת הכרעת הדין ת"פ 49243-11-16 מה- 24.03.2019 , מדינת ישראל נגד לייבל מה- 24.03.2019 בפני כב' השופט אילן סלע הקלק על הקישור:
https://drive.google.com/…/15IP1WdD4mvbsXzN-HEPs4BQAF…/view…

מצורפים תמונות: חוה לוי , תת ניצב דדו זמיר, ומוטי לייבל במחאה, וסעיפים 56-60 בהכרעת הדין ת"פ 49243-11-16 מה- 24.03.2019 בעניין התאום הטלפוני בין חוה לוי לתנ"צ דדו זמיר.


תנ"צ דדו זמיר - אזרח מן השורה לא יכול להתקשר אליו

חוה לוי - פקידת סעד ראשית - פנתה בטלפון לתנ"נ זמיר לפתוח מחדש תיק פלילי למוטי לייבל
חוה לוי - פקידת סעד ראשית - פנתה בטלפון לתנ"נ זמיר לפתוח מחדש תיק פלילי למוטי לייבל

מוטי לייבל במחאה
מוטי לייבל במחאה



סעיפים 56-60 בהכרעת הדין ת"פ 49243-11-16 מה- 24.03.2019 בעניין התאום הטלפוני בין חוה לוי לתנ"צ דדו זמיר
סעיפים 56-60 בהכרעת הדין ת"פ 49243-11-16 מה- 24.03.2019 בעניין התאום הטלפוני בין חוה לוי לתנ"צ דדו זמיר

סעיפים 56-60 בהכרעת הדין ת"פ 49243-11-16 מה- 24.03.2019 בעניין התאום הטלפוני בין חוה לוי לתנ"צ דדו זמיר
סעיפים 56-60 בהכרעת הדין ת"פ 49243-11-16 מה- 24.03.2019 בעניין התאום הטלפוני בין חוה לוי לתנ"צ דדו זמיר

סעיפים 56-60 בהכרעת הדין ת"פ 49243-11-16 מה- 24.03.2019 בעניין התאום הטלפוני בין חוה לוי לתנ"צ דדו זמיר
סעיפים 56-60 בהכרעת הדין ת"פ 49243-11-16 מה- 24.03.2019 בעניין התאום הטלפוני בין חוה לוי לתנ"צ דדו זמיר

יום רביעי, 27 במרץ 2019

פרשת הבלוגרים: מועדי שמיעת הראיות ידחו לספטמבר 2019

27.03.2019 - דחייה נוספת במועדי שמיעת הראיות בתיק פרשת הבלוגרים לספטמבר 2019.
לורי שם טוב נעצרה בפרשה ב- 27.02.2017 על חשד לביצוע עבירות שיימינג ברשת האינטרנט כלפי שופטים ועובדות סוציאליות. שם טוב במעצר מזה כשנתיים וחודש וטרם החל משפטה.
על פי המועדים החדשים שנקבעו היום על ידי השופט שגיא, שם טוב תהיה עצורה שנתיים ושבעה חודשים עד שמשפטה יתחיל.
עורך דינה מהסנגוריה, גיל פרידמן מסר כי לא יוכל לייצגה בדיוני שמיעת הראיות בהיותה במעצר בשל מורכבות המשפט.

מצורף:
החלטת השופט בני שגיא על דחיית תחילת שמיעת הראיות, תיק ת"פ 14615-04-17 מה- 27.03.2019



החלטת השופט בני שגיא על דחיית תחילת שמיעת הראיות, תיק ת"פ 14615-04-17 מה- 27.03.2019
החלטת השופט בני שגיא על דחיית תחילת שמיעת הראיות, תיק ת"פ 14615-04-17 מה- 27.03.2019

יום שלישי, 26 במרץ 2019

פרשת הבלוגרים: חוק יסוד "פני הדברים"

25.03.2019 - מי שיחפש ברשימת חוקי היסוד במדינת ישראל ימצא חוקי יסוד כגון חוק יסוד כבוד האדם וחירותו אותו מלמדים כל משפטן מתחיל אם כי בקושי ממומש על ידי הרשויות בגלל סעיף ההגבלה.
חוק יסוד "פני הדברים" הוא חוק יסוד שלא כתוב בשום מקום אך הוא מוסכמה ברורה במערכת המשפט, הפרקליטות, הסנגוריה הציבורית, הערכאות, ועוד מגופי מערכת המשפט.
חוק יסוד "פני הדברים" קובע כי ניתן לרמוס כל זכות יסוד של אזרח על פי הנסיבות.
במקרה שלהלן תגובת פרקליטות המדינה לבקשת נאשם לחומרי חקירה. הפרקליטות מבקשת לדחות הבקשה מאחר שהנאשם מיוצג ולכן יש לדחות הבקשה כי הגיש אותה ללא רשות שליחיו מהסנגוריה.
האם אדם במעצר צריך לבקש רשות משליחו להגיש בקשה בעניין גורלו?

הפרקליטה מירב גבע מבקשת לדחות על הסף בקשת נאשם בגלל שהוא מיוצג
הפרקליטה מירב גבע מבקשת לדחות על הסף בקשת נאשם בגלל שהוא מיוצג



יום שני, 25 במרץ 2019

שי ניצן טייח מחדלי הפרקליטה דפנה אברמוביץ'

פרקליטה שיבשה ושיקרה, רוזן המליץ לנקוט צעדים, ניצן הסתפק בנזיפה , איתמר לוין , news1 , 24.03.2019

הדוח מגלה: כך טויחה הפרשה שנחשפה ב-News1

דפנה אברמוביץ' ניהלה שיחה עם חוקרת ילדים והביאה לשינוי עמדתה בתיק פדופיליה - ואז העלימה את השיחה מבית המשפט ושיקרה כאשר נשאלה עליה רוזן קבע שבהתנהגותה נפלו פגמים חמורים ניצן החליט שמדובר ב"פגמים מסוימים" שאירעו בתום לב והסתפק בנזיפה

פרקליט המדינה, שי ניצן, הסתפק בנזיפה בלבד לעו"ד דפנה אברמוביץ' מפרקליטות מחוז ירושלים, למרות שבית המשפט קבע שבמשך 3.5 שנים היא הסתירה מידע חיוני ממנו ומן ההגנה ולא אמרה אמת כאשר נשאלה בנושא. כך מגלה (יום א', 24.3.19) נציב הביקורת על הפרקליטות, דוד רוזן, בדוח השנתי שלו. הפרשה נחשפה ב-News1.

סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, משה דרורי, קבע, כי אברמוביץ' שוחחה עם חוקרת הילדים קרן לונדון ושכנעה אותה לשנות - לטובת הפרקליטות - את חוות דעתה בנוגע לעדותה של ילדה בת שש, שטענה שאביה של חברתה פגע בה מינית. הפרקליטות הסתירה מן הנאשם ומבית המשפט את המידע על שיחה זו ולבסוף גם סירבה להציג את המסמך המתעד אותה.

דרורי העביר את פסק הדין לבחינתו של רוזן, אשר קבע, כי בהתנהגותה של אברמוביץ' נפלו פגמים חמורים. לדבריו, אברמוביץ' מסרה לבית המשפט "הצהרה שאין בה ולא כלום". לדבריו, "ניתן לתמוה ולהעלות מיני השערות מדוע נהגה התובעת כפי שנהגה נוכח

שאלות בית המשפט, אך מוחוור הוא כי תשובותיה הליטו עובדה שצריכה הייתה להיות גלויה ונתונה לבית המשפט, כמו גם לסנגור, שהנושא של שינוי חוות הדעת של חוקרת הילדים שימש מרכיב מרכזי בהגנתו. לא ניתן בשום פנים לומר, כי עניין לנו בתקלה טכנית בעיקרה. מדובר כאן בהתנהלות של תובעת, שמנעה מההגנה עיון בחומר חקירה. התנהלות שתרמה, בסופו של הליך, לזיכויו של הנאשם".

בסיכום החלטתו קבע רוזן, כי אברמוביץ' לא תיעדה בזמן אמת את שיחתה עם לונדון; לא וידאה שהמזכר המאוחר שכתבה ייכנס לתיק החקירה; "הצהירה בפני בית המשפט הצהרה לא נכונה"; "לא מילאה אחר החלטת בית המשפט במועד סביר, אלא לאחר חודשים ארוכים"; ולמרות שדרורי ביקש להביא לעדות את הפרקליט ששוחח עם לונדון - הסתירה אברמוביץ' חודשים ארוכים את העובדה שהיא-היא אשר ניהלה את אותה שיחה. לאור זאת, המליץ רוזן בפני ניצן לנקוט צעדים נגד אברמוביץ.

ניצן מצידו קבע, כי "אכן נפלו פגמים מסוימים בהתנהלותה של הפרקליטה, שאינם עולים בקנה אחד עם ההתנהלות הנדרשת מפרקליטה בפרקליטות המדינה". הוא זימן אותה לשימוע והבהיר לה את "חובות התיעוד, העידכון והדיווח הנדרשות מפרקליט, כמו גם החובה הברורה להשיב תשובות מלאות ונכונות לשאלות בית המשפט, בכל עת".

על-פי הדוח, "לצד זאת, ציין פרקליט המדינה את לקיחת האחריות של הפרקליטה על מעשיה, ואת התרשמותו, כי השגגות שיצאו תחת ידיה נעשו כולן בתום לב. פרקליט המדינה מצא לנכון לנזוף בפרקליטה בשל התנהלותה בתיק, והנזיפה נרשמה בתיקה האישי". הדוח אינו מסביר כיצד העלמת מידע מההגנה ומסירת הודעות כוזבות לבית המשפט יכולות להיעשות "בתום לב".

News1 מציין, כי אברמוביץ' זכתה לגיבוי מלא מצד פרקליט המחוז, דני ויטמן, שאף לחץ בהצלחה על דרורי לשנות את פסק דינו ולמחוק ממנו כל אזכור לשמה של אברמוביץ. לאחר ש-News1 חשף עובדה זו, התערב ויטמן וביטל הרצאה של הח"מ בחקר השואה, ביום עיון של פרקליטות המחוז, הסניגוריה הציבורית ותביעות המשטרה במחוז ירושלים.


 פרקליטה דפנה אברמוביץ' שיבשה ושיקרה, רוזן המליץ לנקוט צעדים, ניצן הסתפק בנזיפה , איתמר לוין , news1 , 24.03.2019
 פרקליטה דפנה אברמוביץ' שיבשה ושיקרה, רוזן המליץ לנקוט צעדים, ניצן הסתפק בנזיפה , איתמר לוין , news1 , 24.03.2019

יום ראשון, 24 במרץ 2019

פרשת הבלוגרים: עתירה לבג"ץ על פגיעה בכבוד האדם וחירותו, זכות הטיעון ופנייה לערכאות

24.03.2019 - לורי שם טוב העצורה מעל שנתיים עקב חשד על עבירות שיימינג במרשתת נגד שופטים ועובדים סוציאליים, הגישה היום עתירה לבג"ץ תיק בג"ץ 2165-19 על החלטת שופט העליון אלרון בתיק בש"פ 1908-19 מיום 19.03.2019 למנוע ממנה לערור על החלטת השופט המחוזי אברהם הימן.
בהחלטתו דחה השופט אלרון את הערר וכתב " העוררת (לורי שם טוב) תוכל לשוב ולהגיש את הערר באמצעות הסניגור החדש שימונה לה מטעם הסניגוריה הציבורית. אני סבור כי ייצוגה של העוררת באמצעות סניגור בהליך זה יהא בו כדי לסייע לה בהילוכה בנתיבי ההליך המשפטי".

בעתירתה כתבה שם טוב: "עניינה של עתירה זו הוא ביטול החלטתו של כבוד השופט יוסף אלרון מתאריך 19.3.2019 בבש"פ 1908/19 עקב היותה פטרנליסטית, לא סבירה, בלתי מידתית ובעיקר, פוגעת בכבוד האדם בחירותו, פוגעת באוטונומיה האישית, ובזכות הגישה לערכאות. באותו תאריך כמפורט המשיב 2 (השופט אלרון) ביטל דיון בערר שהגישה העותרת בעצמה לנוכח העובדה כי החל מאוגוסט 2018 , לא מתקיימים יחסי עו"ד לקוח בינה ובין הסנגוריה הציבורית, והסנגוריה הציבורית אף ביקשה להתנער ממנה, ולהשאירה ללא ייצוג. המשיב 2 מצפה מהעותרת כי תמתין עד שהסנגוריה תמצא מישהו שייצג אותה, ושאותו מישהו יחליט עבורה אם להגיש מחדש את ערר 1908/19 , או לזנוח אותו".

מצורפים:
העמוד הראשון של העתירה שהוגשה היום ה- 24.03.2019 , בג"ץ 2165-19.
החלטת שופט העליון אלרון על דחיית הערר של טוב מאחר ואינה מיוצגת. בש"פ 1908-19 מה- 19.03.2019.

 העמוד הראשון של העתירה שהוגשה היום ה- 24.03.2019 , בג"ץ 2165-19
 העמוד הראשון של העתירה שהוגשה היום ה- 24.03.2019 , בג"ץ 2165-19

 החלטת שופט העליון אלרון על דחיית הערר של טוב מאחר ואינה מיוצגת. בש"פ 1908-19 מה- 19.03.2019.
החלטת שופט העליון אלרון על דחיית הערר של טוב מאחר ואינה מיוצגת. בש"פ 1908-19 מה- 19.03.2019.

יום שישי, 22 במרץ 2019

פרשת הבלוגרים: תקלה מערכתית בטיפול במתן צווי חיפוש וצווי מעצר

מרץ 2019 - כל הצווים השיפוטיים שהוצאו על ידי בתי המשפט בפרשת מעצר הבלוגרים פסולים ולקויים ומהווים פגיעה קשה בכבוד האדם, חירותו, פרטיותו, קניינו ועקרונות היסוד של ההליך הפלילי.
כך עולה מדוח נציבות תלונות הציבור על שופטים לשנת 2018. הנציבות "הסתאבה" מעצמת המחדלים וקבעה בשלב מסוים שהיא חדלה מלברר תלונות בנושא משום שלטענתה הנושא "מוצה".

מצורף קטע מדוח נציבות תונות הציבור על שופטים בנושא.
"שופט נתן צווי חיפוש בהם קבע, כי חיפוש יערך בפני שני עדים שאינם שוטרים, למעט החיפוש בחומר מחשב ובמחשב שלגביו קבע, כי לא ייערך בפני עדים. המתלוננת טענה, כי אף שבטופס צו החיפוש נדרש השופט לפרט את הסיבה לחיפוש שלא בפני עדים ("פרט הסיבה"), הוא לא עשה כן. התלונה נמצאה מוצדקת והנציב עמד על הצורך בהנמקה, ולוּ בתמצית (תמצית, מספרנו 316/18 , שלום).
 

מתלוננת הלינה על מתן מספר צווי חיפוש (אצל צד ג') שניתנו בשנת 2017 , אשר לא מופיעים בהם פרטים שונים, ובכללם מספרו של תיק בית המשפט; פרטי השוטר שהופיע בפני השופט; ומספר תעודת הזהות של צד ג'. בעמודה הנוגעת לסיבה לכך שהחיפוש יבוצע ללא עדים, נרשם באופן סתמי כי החיפוש הוא בחומר מחשב ובמחשב, ותחת מהות החשד והעילה למתן הצו נרשם שקיים חשד סביר ותו לא. לטענת המתלוננת, הצווים מהווים חלק מחומר חקירה בתיק שמתנהל נגדה, והעדר הפרטים פוגם בהליך השיפוטי ומשבש אותו.
לסוגיית הפגמים הנופלים בצווים, ובכלל זה בצווי חיפוש, נדרשה הנציבות בעבר פעמים רבות, והתייחסה לעניין זה גם במסגרת החלטות שניתנו בתלונות שהגישה המתלוננת עצמה או מתלוננים אחרים (ראו, למשל, תלונות 329/14 , 316/18 , .320/17)".


להורדה / קריאה בדוח נציבות תלונות הציבור על שופטים לשנת 2018 הקלק כאן

תקלה מערכתית בטיפול במתן צווי חיפוש וצווי מעצר - מתוך דוח נציבות תלונות הציבור על שופטים לשנת 2018
תקלה מערכתית בטיפול במתן צווי חיפוש וצווי מעצר - מתוך דוח נציבות תלונות הציבור על שופטים לשנת 2018






דוגמא לצו חיפוש לקוי השופט עלאא מסארווה בית משפט השלום תל אביב

דוגמא לצו חיפוש לקוי השופט עלאא מסארווה בית משפט השלום תל אביב
דוגמא לצו חיפוש לקוי השופט עלאא מסארווה בית משפט השלום תל אביב



מעצר לורי שם טוב - פרקטיקה של התעללות באזרח

22.03.2019 - העיתונאית לורי שם טוב שם טוב עצורה כשנתיים וחודש על חשד לעבירות :שיימינג" במרשתת על שופטים ועובדים סוציאליים. ללורי אין ייצוג משפטי מעל חצי שנה ומשפטה טרם החל.
הסנגוריה הציבורית מהתלת בלורי שם טוב ואינה מציגה ייצוג ראלי על פי חוק. השכר שמציעה הסנגוריה הציבורית אינו ראלי ביחס לתיק הפלילי המורכב נגד שם טוב הכולל 120 אישומים, ומציעה לסנגורים כ- 800 שקל לדיון של כ- 10 שעות עם כ- 10-15 עדים. שכר זעום שאף עורך דין אינו יכול להתקיים ממנו. בנוסף לסנגוריה "צוות פנימי המגביל ומצמצם את אופן הייצוג של הסנגור ולא מותיר שום אסטרטגיה מלבד הודאה באישומים.
בתי המשפט מצטרפים גם הם למלאכת ההיתול של הסנגוריה ואינם מאפשרים ללורי להגיש בקשות לבית המשפט ללא אישור הסנגוריה. הפרקליטות מתערבת גם היא בייצוגה של שם טוב ומתנגדת לכל אפשרות ייצוג ששכרה מעל השכר הלא ריאלי של הסנגוריה בתואנה כי זה עלול ליצור תקדים שכל נאשם יבקש ייצוג ריאלי החורג מתעריפי הסנגוריה.

יום חמישי, 21 במרץ 2019

השופט יוסף אלרון ביטל דיון ערר פלילי של לורי שם טוב מאחר ואינה מיוצגת

** 750 ימים במעצר ללא ייצוג משפטי והמשפט טרם החל **
20.03.2019 - שופט העליון אלרון ביטל דיון בערר פלילי על בקשת חומרי חקירה של לורי שם טוב בש"פ 1908/19 שאמור היה להתקיים ב- 21.03.2019 מאחר ושם טוב אינה מיוצגת על פי פסק דין העליון מיום ה- 11.03.2019 ויש למנות לשם טוב סנגור.
אלרון נימק החלטתו "כי ייצוגה של העוררת (לורי שם טוב) באמצעות סניגור בהליך זה יהא בו כדי לסייע לה בהילוכה בנתיבי ההליך המשפטי".
השופט אלרון לא קצב זמן, ולא קבע תאריך מתי תוכל שם טוב להגיש בקשה אלא קבע ש"העוררת תוכל לשוב ולהגיש את הערר באמצעות הסניגור החדש שימונה לה מטעם הסניגוריה הציבורית". בית המשפט העליון לא קבע תאריך יעד לסנגוריה לאתר מייצג לשם טוב.

שם טוב עצורה מיום 27.02.2017 על חשד עבירות "שיימינג" במרשתת ואינה מיוצגת בפועל מיום ה- 09.08.2018 ביום שבו הודיע הסנגור המחוזי אלקנה לייסט על הפסקת ייצוג שם שם טוב מאחר והחלופת מעצר שהוחלטה על ידי השופט ברון לא יצאה לפועל.
על פי החלטת השופטת ברון היו אמורים לפקח על שם טוב בבית בשטח 48 מ"ר 2 מפקחים 24 שעות שאינם דרי הבית מתוך מאגר של 4 מפקחים ובנוסף איזוק אלקטרוני.
לורי שם טוב עצורה כ- 750 ימים, ללא ייצוג משפטי ומשפטה טרם החל.

מצורפים:
החלטת השופט אלרון בש"פ 1908/19 מיום 19.03.2019על ביטול הדיון בשן העדר ייצוג לשם טוב.
הודעת הסנגור המחוזי אלקנה לייסט מיום 28.08.2018 על הפסקת ייצוג רטרואקטיבי של שם טוב החל מה- 09.08.2018 מאחר וחלופת המעצר לא יצאה לפועל.

החלטת השופט אלרון על אי קיום דיון בערר פלילי לורי שם טוב מאחר ואינה מיוצגת ללא קביעת תאריך יעד - בש"פ 1908-19 מה- 19.03.2019
החלטת השופט אלרון על אי קיום דיון בערר פלילי לורי שם טוב מאחר ואינה מיוצגת ללא קביעת תאריך יעד - בש"פ 1908-19 מה- 19.03.2019

הודעת הסנגוריה הציבורית על הפסקת ייצוג רטרואקטיבית של לורי שם טוב בהליך המעצר - 28.08.2018
הודעת הסנגוריה הציבורית על הפסקת ייצוג רטרואקטיבית של לורי שם טוב בהליך המעצר - 28.08.2018

הודעת הסנגוריה הציבורית על הפסקת ייצוג רטרואקטיבית של לורי שם טוב בהליך המעצר - 28.08.2018

יום שני, 18 במרץ 2019

מעצרה הממושך של הבלוגרית לורי שם טוב

17.03.2019 - ערוץ WeAct בתכנית "למען עתיד ילדינו" יעקב בן יששכר מראיין את משה שלם על מעצרה הממושך מעל שנתיים של הבלוגרית, עיתונאית לורי שם טוב בחשד לעבירות "שיימינג" במרשתת על עובדי ציבור. שם טוב עצורה מעל שנתיים ללא ייצוג משפטי , ומשפטה טרם החל. לורי שם טוב הייתה אישה נורמטיבית אם לשני ילדים טרם החלו רשויות הרווחה "לטפל" בה משום שפקידת הסעד מלשכת הרווחה גבעתיים סברה שיש לבחון את האמהות שלה וילדיה עלולים להיות "בסיכון".
ילדיה הוצאו מחזקתה בעורמה עת שהייתה בדיון בוועדת החלטה שלחה פקידת הסעד בצו חירום לקחת ילדיה מבית הספר ומהגן למקום חסוי. שם טוב וילידה אינם בקשר מעל עשור על פי הוראת בית המשפט ופקידת הסעד.
שם טוב החלה לעסוק הפעילות עיתונאית על מדיניות משרד הרווחה. ב- 27.02.2019 נעצרה שם טוב עם בלוגרים נוספים על מה שמכונה "עבירות שיימינג". שם טוב עצורה עד עצם היום הזה. הסנגוריה הציבורית אינה מקצה משאבים הנדרשים למשפט מורכב של שם טוב (כ- 120 סעיפי אישום) ולכן הסנגורית נאלצים להתפטר מייצוגה של שם טוב. שם טוב ללא ייצוג. האזינו לשיחה על מעצרה של שם טוב.

יום שישי, 15 במרץ 2019

הטוקבקיסטים של פמת"א מצפצפים על סנ"צ דוד מישקין

ינואר 2019 - סנ"צ דוד מישקין מוצג באחד האתרים החדשותיים מדבר על מעצרה של לורי שם טוב שבוצע תחת פיקודו עקב טרור רישתי, ובטוקבקים מסיתים לרצח שם טוב.

סיכול דיון בית משפט ופגיעה בזכות לחירות - הנציב נמנע מלהתערב

תלונה הוגשה נגד השופט אברהם הימן בגין ניהול לקוי של דיון שהיה אמור להערך בדצמבר 2018, ופרוטוקול לקוי. מדובר בבקשת הקלה בתנאי חלופת מעצר שהגישה לורי שם טוב העצורה מזה כשנתיים בחשד לעבירות "שיימינג" במרשתת.
הדיון לא התקיים מאחר ושם טוב לא הובאה לדיון, גם סנגוריה מהסנגוריה הציבורית לא התייצבו לדיון. בסופו של יום סוכל הדיון ונפגעה הזכות לחירות של לורי שם טוב בבית המשפט.

בתלונה נטען כי השופט אברהם הימן לא הוציא הוראה לשב"ס להבאת לורי שם טוב לדיון, ולא ציין בפרוטוקול כי באי כוחה של שם טוב מהסנגוריה הציבורית לא הופיעו לדיון, וכי במהלך הדיון פתח בשיח מיותר עם הפרקליטה שבא הואשמה שם טוב באי הבאתה לדיון על ידי שב"ס. ובכך למעשה סוכל הדיון ונפגעה חירותה של שם טוב.

נציב תלונות הציבור על שופטים לא התייחס לטענותיה של שם טוב והשיב כי השופט פתח בבירור מדוע לא הובאה שם טוב לדיון ותינתן החלטה.

מצורפים:
בירור נציב תלונות הציבור על שופטים , תלונה 74/19 מיום 11.02.2019
פרוטוקול הדיון בפני השופט אברהם הימן תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 23.12.2018








יום חמישי, 14 במרץ 2019

פסק דין אבסורדי בבית המשפט העליון - לורי שם טוב עצורה שנתיים ללא ייצוג משפטי ומשפטה טרם החל.

ב- 11.03.2019 התקיים דיון בבית המשפט העליון בפני השופטים גרוסקופף, פוגלמן, ושטיין. בפסק הדין שוחררה הסנגוריה הציבורית על פי בקשתה מלייצג את שם טוב עקב חוסר אמון.
שם טוב נעצרה ב- 27.02.2019 בחשד לעבירות "שיימינג" במרשתת משפטה טרם החל. בין שם טוב לבאי כוחה מהסנגוריה קיים נתק מזה כחצי שנה ועתה בית המשפט העליון הכיר בכך ששם טוב אינה מיוצגת


מצורף פסק דין בית המשפט העליון מיום ה- 11.03.2019 , המכיר בהעדר ייצוג לשם טוב מצד סנגוריה מהסנגוריה הציבורית.

פסק דין בית המשפט העליון מיום ה- 11.03.2019 , המכיר בהעדר ייצוג לשם טוב מצד סנגוריה מהסנגוריה הציבורית
פסק דין בית המשפט העליון מיום ה- 11.03.2019 , המכיר בהעדר ייצוג לשם טוב מצד סנגוריה מהסנגוריה הציבורית


השופט אברהם הימן: בקשה "מיותרת" לשחרור משנתיים מעצר ללא משפט וללא ייצוג משפטי

14.03.2019 - לורי שם טוב עצורה מעל שנתיים בבית סוהר נווה תרצה, משפטה טרם החל ואינה מיוצגת מיולי 2018. לאחרונה הכיר בית המשפט העליון כי אין ייצוג לשם טוב והורה בפסק דין לשחרר את הסנגוריות המייצגות מהייצוג.
לאחר ההכרה מבית המשפט העליון כי אינה מיוצגת פנתה שם טוב לשופט המעצרים הימן שיורה על שיחרורה מאחר ואין מחזיקים אדם במעצר מעל שנתיים , קל וחומר שאינו מיוצג.
השופט אברהם הימן קבע בהחלטתו שבקשת שם טוב לשחררה מיותרת כי נקבע דיון בעוד כשבועיים בעניין תסקיר מבחן על חלופת מעצר לשם טוב.

מצורפת: בקשת שם טוב לשחרורה עקב הזמן הממושך מעל שנתיים שהיא עצורה ושהיא אינה מיוצגת והחלטת השופט אברהם הימן שהבקשה מיותרת, תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 12.03.2019.

בקשת שם טוב לשחרורה עקב הזמן הממושך מעל שנתיים שהיא עצורה ושהיא אינה מיוצגת והחלטת השופט אברהם הימן שהבקשה מיותרת, תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 12.03.2019





יום שלישי, 12 במרץ 2019

הארכת מעצר חמישית לורי שם טוב - צו לקוי ופסול של השופט דוד מינץ

שופט העליון דוד מינץ הוציא ב- 28.02.2019 צו הארכת מעצרה של לורי שם טוב (עד לקבלת החלטה) מבלי שהוגשה בקשה או החלטה שיפוטית.
בנוסף שגה מינץ במילוי הצו ורשם שלורי היא ממין זכר, או לא ציין מתי יפוג תוקפו של הצו.
צו מעצר הנו פגיעה חוקתית קשה ביותר בכבוד האדם וחירותו וחשוב מאוד כי יונפק על פי החוק והכללים במיוחד כאשר מונפק על ידי שופט בית משפט עליון.
לורי שם טוב עצורה מזה כשנתיים בחשד לעבירות "שיימינג" במרשתת ומשפטה טרם החל.

צו הארכת מעצר לקוי ופסול השופט דוד מינץ
צו הארכת מעצר לקוי ופסול השופט דוד מינץ

יום שני, 11 במרץ 2019

לורי שם טוב עצורה יותר משנה ללא משפט - מאת גיל רונן 02.05.2018


הכירו את "אויבת המדינה" מספר 1, גיל רונן , י"ז באייר תשע"ח 02/05/18  , ערוץ 7

לורי שם-טוב השמיצה שופטים. כעת היא עצורה ללא משפט, זה יותר משנה. "לראשונה, עוצרים עד תום ההליכים בשל פרסום מכפיש".
לורי שם טוב , צילום: משה שלם
לורי שם טוב , צילום: משה שלם
אישה בת 48 מגבעתיים, אמא שבניה נלקחו ממנה כשהיו פעוטות וכעת הם בני 15 ו-13, מוחזקת בכלא ללא משפט זה יותר משנה.

לדברי עורך הדין שמייצג אותה, זו הפעם הראשונה בתולדות המדינה שעוצרים אדם עד תום ההליכים נגדו בשל פרסום מכפיש – ולא בשל עבירת אלימות.

המדובר בלורי שם טוב, העצורה מאז חודש פברואר, 2017, בכלא נווה תרצה. שם טוב נעצרה במסגרת פרשה שזכתה לכינויים שונים – "פרשת הבלוגרים", "פרשת הטרור הרשתי", "פרשת השופטים הנוקמים", תלוי מי הכותב ומה עמדתו. היא נחשבת לנאשמת המרכזית מבין שלושת הנאשמים. שני האחרים הם הבלוגר והפעיל החברתי מוטי לייבל, ועו"ד צבי זר.

בכתב האישום כלולים 120 אישומים. שם טוב מואשמת בכולם. לייבל וזר – בחלקם.

שם טוב כנראה אינה זכה כשלג, וייתכן שעברה עבירות המצדיקות ענישה, אולי אפילו מאסר, אבל לא בזה אנו עוסקים, אלא בפרופורציות. בנוסף, נשאלת השאלה, איך קרה שאדם שלא עבר עבירה אלימה אלא עבירה שעניינה פרסומים בלבד, מכפישים כל שיהיו, מוחזק במעצר עד תום ההליכים, וללא משפט.

השלושה מואשמים בכך שהקימו והפעילו תשתית אינטרנטית להשמצה של שופטים, עובדות סוציאליות, עורכי דין ושוטרים, הקשורים להליכי הוצאת ילדים מבית הוריהם.

ההשמצות פורסמו בבלוגים ובאתרים שונים שחלקם הוקמו בחו"ל ונכתבו בשמות בדויים. חלק מההשמצות היו בעלות אופי מיני בוטה אשר ביזה את הפקידים וייחס להם התנהגות בזויה, תוך פרסום תמונותיהם. לפעמים הולבשו פניהם של הפקידים על תמונות גסות, ב"פוטושופ" חובבני.

שם טוב ולייבל מואשמים גם בעבירה של סחיטה באיומים נגד עורכת דין שתבעה אותם תביעת לשון הרע. התביעה הגיעה לגישור ולדברי עורכת הדין, השניים ניסו לסחוט אותה במהלך הגישור. בנוסף, שם טוב מואשמת בעבירות מרמה וזיוף של מסמכים הקשורים לקבלת קצבאות מביטוח הלאומי כאם במשק בית "חד הורי".

הכפשות לצד חשיפות

לצד ההשמצות, פרסמו השלושה גם תחקירי אמת על האופן בו מערכת המשפט, הרווחה והמשטרה בישראל מתעללת בילדים ובהורים ונוטלת ילדים מהוריהם, לעתים קרובות ללא כל הצדקה. קרה לא פעם שהאתרים של השלושה היו היחידים שפרסמו מידע חשוב, כמו למשל – זהותה של האמא שרצחה את ארבע בנותיה בירושלים בשנה שעברה.

המשפט של שם טוב, לייבל וזר אמור להתחיל בחודש מאי. בינתיים, היא מוחזקת במאסר כבר 14 חודשים. על פי החוק, ניתן להחזיק נאשם במאסר למשך תשעה חודשים מהגשת כתב אישום נגדו. לשם הארכת המאסר אחרי תום תשעת החודשים הללו, נדרשת החלטה של בית המשפט העליון. כתב האישום הוגש ב-6 באפריל, 2017. כלומר – ב-6 בינואר השנה פקעו תשעה חודשים ושם טוב היתה אמורה להשתחרר.

עו"ד יהונתן רבינוביץ', המייצג את שם טוב מטעם הסנגוריה הציבורית, הסביר לנו שנושא שחרורה של שם טוב אכן הגיע לבית המשפט העליון בתחילת השנה האזרחית אבל העליון "עשה טריק, ואמר שהוא משאיר את זה כרגע להכרעת בית המשפט מחוזי", כדי שזה יבחן חלופות מעצר עבור שם טוב. כלומר – שיבדוק אפשרויות למעצר בית תחת פיקוח.

עו"ד רבינוביץ' הגיש למחוזי 15 שמות של אנשים שמוכנים לארח את שם טוב אצלם בבית ולפקח עליה. עד היום – כל השמות נפסלו ע"י בית המשפט, על פי חוות דעת של קצין המבחן. קצין המבחן טען בין היתר כי "מסוכנותה" של שם טוב היא כזו שאי אפשר לסמוך על האנשים המוצעים שיצליחו לפקח כראוי על פעילותה באופן שימנע פגיעה בציבור. חלק מהמועמדים לפיקוח נפסלו משום שהם "מזדהים רעיונית" עם שם טוב.

כשהמתלוננים הם שופטים

"העליון קבע שהפרסומים יכולים להוות מסוכנות לביטחון הציבור", הסביר עו"ד רבינוביץ'. "אנחנו חושבים שגם אם יש מסוכנות אפשר לאיין אותה בצורה של מעצר בית. הבאנו חוות דעת של קרימינולוגית פרטית – דנה קייזר – שמצאה ששישה מתוך האנשים שהומלץ עליהם בהחלט ראויים לפקח על שם טוב, אך קצין המבחן ובית המשפט דחו גם דעה זו".

"יש פה מגמה ברורה", סיכם עו"ד רבינוביץ'. "יש שם מתלוננים שהם שופטים בבית משפט השלום, במחוזי ובעליון. כשופטים צריכים לשפוט בתיק שבו המתלוננים הם חברים שלהם, ויושבים באולמות לידם, ואולי יש להם שאיפות להתקדם ולהגיע לעליון – אז הם ממצים את הדין במי שפגע בחברים שלהם".

לדברי עו"ד רבינוביץ', "לא קרה מעולם בישראל שבגלל פרסומים מכפישים הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים. זה התיק הראשון שבו בית המשפט קבע שיש מסוכנות לשלום הציבור, על רקע של פרסומים מכפישים. "זה יכול להיות במקרים של רצח, אלימות, סמים, אונס – אבל ממתי על פרסומים יש מסוכנות לביטחון ציבור?"

"אנחנו נמצאים היום בעידן חדש, משפטית", התריע. "אם בעבר, מי שפרסם פרסום מכפיש היה נתבע בגין לשון הרע ובמקרה הקיצוני היו מגישים נגדו כתב אישום פלילי – היום כבר יכולים לעצור בן אדם שפרסם פרסום מכפיש כי הוא 'מסוכן לביטחון הציבור'".

עו"ד רבינוביץ' ציין עוד כי שני הנאשמים האחרים משוחררים למעצר בית מזה ארבעה חודשים תחת פיקוח, ושאל במה גדולה המסוכנות של שם טוב לעומת המסוכנות שלהם.

התגלגלות העניינים

לדברי הסניגור, חשוב לזכור גם איך התחיל כל הסיפור. "הרווחה לקחה ללורי את שני הילדים שלה לפני כ-13 שנה. אני לא צריך להסביר לך את המשמעות של זה, שלוקחים לאמא את הילדים שלה. ואז היא כתבה מכתבים ופנתה לבית המשפט, וכלום לא עזר. ואז היא גילתה שהדבר הזה קורה להרבה אנשים, שבגלל מצב כלכלי קשה וסיבות אחרות לוקחים לאמהות ואבות את הילדים. וזה יצר אצלה מנוע פנימי והיא נכנסה לנושא לזה, ומצאה שיש התנהלות שערורייתית.

"היא פתחה אתרים באינטרנט. ואז מוטי לייבל נכנס לזה, ומוטי היה מגיע לבתים של השופטים והעובדות הסוציאליות עם מגאפון ומתחיל למחות. והיו מקליטים דיונים בבתי המשפט למשפחה ומפרסמים את זה. ואז נכנס גם צבי זר שהוא עורך דין", הסביר הסניגור, "שורש העניין, זה פשוט תסכול עמוק והרגשה שלה ושל אחרים שחטפו לה את הילדים".

שם טוב מובלת באזיקים צילום: משה שלם



"היא נתקלת בהמון מקרים נוספים כאלה והיא רואה שזו תופעה. זה לא שהיא סתם משום מקום החליטה להיכנס ברווחה. הם קראו לזה 'טרור רשתי' כי מדובר בכמות גדולה מאוד של פרסומים שטוענים שהם מכפישים אבל אני חושב שהעיקר שם זה זהות המתלוננים. אם זה היה אתה או אני זה דבר אחד, ואם זה שופטים ובמיוחד שופטי עליון זה דבר אחר".

"אני לא מצדיק פרסומים כאלה", הדגיש עו"ד רבינוביץ'. "חלקם פשוט דוחים. צריך להביע שאט נפש וחלחלה וגועל מרוב הפרסומים. אבל בין זה לבין מעצר... זה דבר אחר. כי לנאשם עומדת חזקת החפות, והנה עוד לא התחיל המשפט והיא במעצר יותר משנה".

לא עיינה בחומרים נגדה

יתרה מזאת, לשם טוב לא היתה עד היום הזדמנות אפילו לעיין במרבית חומרי החקירה נגדה. בית המשפט העליון עמד, בתיקים גדולים אחרים, על הקושי הגדול של נאשם להגן על עצמו וללמוד את חומר החקירה כשהוא נמצא במעצר – והורה על שחרור נאשמים גם כשקצין המבחן התנגד.

במקרה של פרשת הבלוגרים, חומר החקירה עצום. לדברי הסניגור, מדובר על כ-70,000 מסמכי 'הארד קופי', בנוסף על דיסק שמכיל טרה-בייט של קבצים, ועוד כ-400 תקליטורים". שם טוב חיכתה חצי שנה מאז הגשת כתב האישום עד שנתנו לה את חומרי החקירה הראשונים,

"ועד היום אנחנו ממשיכים לקבל חומרים בטפטופים", אמר רבינוביץ'. "בכלא, אין לה תנאים מתאימים לצפייה בחומרים: לפעמים הושיבו אותה ליד מחשב שהתברר כי לא היה תקין. פעם אמרו לה לשבת במטבח ולצפות שם בחומרים.

שם טוב מובלת לדיונים בעניינה כשרגליה נתונות בשלשלאות. לדבריה, קרה גם שנפלה ונחבלה כשהורדה מהניידת שהביאה אותה לבית המשפט. התומכים של שם טוב, שמלווים אותה לדיונים, טוענים שרוצים לשבור את נפשה. עורך הדין אומר, "אני לא יודע מה הם רוצים", אך לא פוסל את ההשערה של התומכים.

לדברי רבינוביץ', הפרקליטות הבהירה באחרונה לשופט המחוזי, אברהם הימן, שגם אם שם טוב תורשע רק בחלק מהסעיפים נגדה, הפרקליטות מתכוונת לדרוש עונש "חמור ביותר". בפגישות גישוש שערך רבינוביץ' עם הפרקליטות הובהר לו כי לדעת הפרקליטות יש להחיל על שם טוב עונש מאסר דו-ספרתי.

בהנהלת בתי המשפט בחרו שלא להגיב.

הכותב הוא אב לשניים ויו"ר תנועת המשפחה

הכירו את "אויבת המדינה" מספר 1, גיל רונן , י"ז באייר תשע"ח 02/05/18  , ערוץ 7

יום ראשון, 10 במרץ 2019

לורי שם טוב הגישה תביעת דיבה נגד השופטים נעם סולברג ואברהם הימן

מרץ 2019 - תפקוד לקוי של מערכת המשפט. תביעת דיבה תיק ת"ק 16390-03-19 הוגשה היום נגד השופטים סולברג והימן בעקבות ציטוט מספר משלי שבו השתמש השופט סולברג בבש"פ 1999/17 מה- 03.03.2017 ובו כתב: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה, 3-4), גם השופט הימן צטט את הציטוט בהחלטתו למעצר עד תום ההליכים של לורי ב- 26.10.2017.

האשה ה"זרה" בספר משלי היא אישה פתיינית, זונה, נכריה, אפיקורסית ורוצחת. כמו שכתוב בציטוטים:
(משלי ב טז): "לְהַצִּילְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה, מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה. הַעֹזֶבֶת אַלּוּף נְעוּרֶיהָ, וְאֶת בְּרִית אֱלֹהֶיהָ שָׁכֵחָה. כִּי שָׁחָה אֶל מָוֶת בֵּיתָהּ, וְאֶל רְפָאִים מַעְגְּלֹתֶיהָ. כָּל בָּאֶיהָ לֹא יְשׁוּבוּן, וְלֹא יַשִּׂיגוּ אָרְחוֹת חַיִּים".
(משלי ז ה): "לִשְׁמָרְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה, מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה... וְהִנֵּה אִשָּׁה לִקְרָאתוֹ, שִׁית זוֹנָה וּנְצֻרַת לֵב. הֹמִיָּה הִיא וְסֹרָרֶת בְּבֵיתָהּ לֹא יִשְׁכְּנוּ רַגְלֶיהָ... אַל יֵשְׂטְ אֶל דְּרָכֶיהָ לִבֶּךָ אַל תֵּתַע בִּנְתִיבוֹתֶיהָ. כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה, וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ. דַּרְכֵי שְׁאוֹל בֵּיתָהּ, יֹרְדוֹת אֶל חַדְרֵי מָוֶת".


בקשות פסילה הוגשו נגד השופטים אך הם התנערו מלפרש הפסוק, שכל "תינוק של בית רבן" יודע משמעות המילה "זרה" בספר משלי.