איור - פרקליטות המדינה ופרשת העלמות ילדי תימן

דצמבר 2017 - היכן הייתה פרקליטות המדינה בפרשת חטיפת ילדי תימן?
מתברר שלא הוגש כתב אישום אחד על העלמותם של ילדי תימן בשנות החמישים, למעשה לא נפתחה אפילו חקירה אחת.
כיום פרקליטות המדינה אקטיביסטית מאוד בנושא הוצאת ילדים מהבית, ע"י רדיפת הורים שמביעים ההתנגדות ולו הקטנה ביותר נגד רשויות הרווחה.

פרשת הבלוגרים - קמפיין הפרקליטות המתוזמן והמתוזמר להשחיר את פני הבלוגרים

40 ימי מעצר הימים הראשונים של הבלוגרים בין ה- 27.02.2017 ועד ה- 06.04.2017 היה זמן יקר עבור פרקליטות המדינה להשחיר את פניהם של הבלוגרים העצורים בכל אמצעי התקשורת באמצעות דוברות המשטרה, והם עשו זאת עד תום.
זמן זה הוא "זמן יקר" משום שהעצורים היו מבודדים מהעולם בחקירה קשה, ולא ניתן להם ולבאי כחם לראות את חומר החקירה החסוי, ולכן לא יכלו להגן על עצמם.
הפרקליטות בזמן זה הדליפה עלילות שמדובר בכנופיית כטרור רשתי, המכפישה אנשים ברשת תמורת שכר ועוד... מה שהתברר כדברים בעלמא.

פרשת הבלוגרים - קמפיין הפרקליטות המתוזמן והמתוזמר להשחיר את פני הבלוגרים

פרקליטות המדינה תוקפת בעיקר את המוחלשים כי הם טרף קל

פרקליטות המדינה תוקפת בעיקר את המוחלשים כי הם טרף קל, ניצחון בטוח בבית המשפט

פרקליטות המדינה תוקפת בעיקר את החלשים

18.12.2017 - הפרקליטות תוקפת בעיקר את החלשים, ניתן להבחין בתופעה זאת מתוך פרשת מעצרם של שלושת הבלוגרים. עו"ד צבי זר הוא נאשם מספר 3 עם מספר האישומים הנמוך ביותר כ- 30, הואיל והוא נחשב החזק מבין השלושה, עם רקע במשפטים (עורך דין), וגם גב משפחתי. לייבל נאשם 2 הוא אינו בעל רקע משפטי אבל מקבל תמיכה מהמשפחה ולו כ- 50 אישומים. לורי שם טוב היא אינה בעלת השכלה בתחום המשפטים, ואין לה תמיכה מהמשפחה ולכן היא נאשמת מספר 1 עם כ- 120 אישומים.
יצוין ששם טוב, לייבל וזר אינם צריכים להיות במעצר כלל ע"פ האישומים המיוחסים להם והם במעצר עקב הלכת ה"ריבוי אישומים".
מדוע אם כן תוקפת הפרקליטות את החלשים? התשובה לכך היא פשוטה. הפרקליטות רואה בחלשים טרף קל כמו שרשויות הרווחה רואים במוחלשים טרף קל ומוציאים מהם ילדים לאין שיעור ממה שמוציאים ממשפחות חזקות אם בכלל.
אדם חלש בעיני הפרקליטות הוא טרף קל, ניצחון בטוח בבית המשפט.

השופט נעם סולברג והזונה האפיקורסית ברישא הפסוק שציטט

למה התכוון שופט העליון נעם סולברג בציטוט הפסוק מספר משלי: כִּי נֹפֶת תִּטֹפְנָה שִּפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִּשֶמֶן חִּכָּה. וְאַחֲרִּיתָה מָרָה כַלַעֲנָה, חַדָה כְחֶרֶב פִּיֹות" משלי ה, ד.
מדובר בציטוט בהחלטה שניתנה ב- 3.3.2017 לבקשה של לורי שם טוב לא לפרסם את שמה.

לקריאת / הורדת החלטת השופט נעם סולברג, בש"פ 1999/17 – הקלק כאן.
"זרה" ע"פ המפרשים היא זונה, אפיקורסית. נציב תלונות הציבור על שופטים טוען כי סולברג לא התכוון לרישא של הפסוק שציטט, אלא לסיפא.

אפיקורוס ע"פ האמונה היהודית הוא אדם המפקיר ומבזה את התורה ולומדיה ודינו: פסול לעדות, אסור להחזיר לו אבידה, שחיטתו נבלה כשחיטת גוי, אסור לספר עמו ולהשיב עליו תשובה כלל, אין מקבלים אפיקורוס בתשובה לעולם, אפיקורוס שמת אין קרוביו מתאבלים עליו, אין לו חלק בעולם הבא, ספרי תורה תפילין ומזוזות שלו יגנזו, אפיקורסים הם מאלה שמורידים אותם לבור ולא מעלים אותם מהבור.

פרשת הבלוגרים: דיון בעתירת אסיר לזכות עיון בחומר ראיות - 11 חודשים מיום המעצר

08.12.2017 - דיון בעתירת אסיר לזכות עיון בחומר ראיות - 11 חודשים מיום המעצר

הנבזות של מערכות האכיפה ופרקליטות המדינה בראשן. 11 חודשים מיום המעצר, השפלות בבתי המשפט ובבתי הכלא ומול התקשורת כשהם מובלים אזוקים והבלוגרים העצורים אינם יכולים לעיין בחומר הראיות. כל גוף מתחפר בתירוצים שלו אך העצורים הם אלו שסופגים את תוצאות מחדלי מערכות האכיפה.

דיון בעתירת אסיר של לורי שם טוב למימוש זכותה לעיין בחומר הראיות נגדה נקבע ליום 24/01/2018 שעה 08:30 , יום ד', בבית המשפט המחוזי מרכז לוד ו/או במתקן הכליאה איילון ברמלה (צריך לברר לפני הדיון).
הדיון קבוע בפני השופטת דבורה עטר.
את לורי מייצג במינוי של הסניגוריה הציבורית, עו"ד מג'ד בדר.

מספר תיק בימ"ש: עת"א 63486-11-17


העיתונאית עצירה לורי שם טוב מולכת בפומבי באזיקים בידיים וברגליים לדיון בבית משפט

שירות בתי הסוהר - מתקנים לא ראויים לבני אנוש

מתקנים לא ראויים ומתח בין שב"ס למשטרה  , אורית אדאטו ,  05.12.2017

ראה כתבה מורחבת בנושא , ישראל היום , 05.12.2017

תפיסת העולם היא ששיקום בקהילה הרבה פעמים עדיף על כליאה בבית סוהר. יש לכלוא את מי שצריך, אבל יש רבים שעדיף שלא ייכנסו לבית הסוהר

על העובדה שבחלק ממתקני הכליאה במדינת ישראל קיימת צפיפות לא סבירה אין ויכוח - בעיקר משום שמדובר במתקנים מיושנים ששימשו מצודות טגארט בימי המנדט הבריטי כמו כלא איילון, כלא שאטה, כלא השרון וכלא שקמה באשקלון. מן הסתם, צריך היה כבר מזמן להחליפם במתקנים חדשים, מרווחים ונוחים - לא רק לאסירים אלא גם לניהולם.
בית סוהר דמון, למשל, שעלה בלהבות באסון הכרמל, הוא מתקן שנסגר כבר ב־1999 וכשמספר העצורים והנשפטים הביטחוניים גדל באינתיפאדה השנייה לכמעט 4,000, בלית ברירה הוא נפתח מחדש. רק מעטים יודעים שהמקום שימש מחסן טבק מימי הטורקים. בעבר, מכיוון שהיה לחץ לקלוט עוד ועוד אסירים, הפכו את מחסן הציוד הגדול ברמלה למתקן כליאה, כך שדי ברור שמתקני הכליאה הללו יכלו לתפקד לא רע בתור מוזיאונים.
תוכניות לבניית בתי כלא חדשים היו ועדיין קיימות מאז ומתמיד. צפיפות היא דבר יחסי. בסקנדינביה, למשל, צפיפות משמעותה הכנסת אסיר שני לתא. במתקני כליאה במדינות ביבשות כמו דרום אמריקה, אפריקה וחלק ממדינות מזרח אסיה, מכניסים באולם קטן מאות אנשים עד כדי כך שהם אינם יכולים לשכב אחד ליד השני אלא אחד על השני.

לאורך השנים בעיית הצפיפות בישראל גרמה למתח מובנה בין שב"ס למשטרה. כשמתקני המעצר היו באחריות המשטרה, הם היו לוחצים לקליטה מרובה של עצורים בעיקר לפרקי זמן מתמשכים או עד תום ההליכים. כיום, כשבתי המעצר נמצאים באחריות השב"ס, למשטרה אין שום אלטרנטיבה והלחץ על השב"ס יותר גדול. אם מביאים בחשבון גם את מבצעי המעצרים שמבצע שירות הביטחון הכללי, מגיעים למסקנה שתמיד צינור הכניסה עמוס.
בישראל קיימות חלופות מאסר, אך לא מספיק. כמו היום, גם לפני 15 שנה ביקשנו להאריך את חלופת המעצר של עבודות השירות משישה לתשעה חודשים. לא רק משיקולי הצפיפות, אלא גם משיקולים של צמצום נזקי מאסר למי שנשפטים בפעם הראשונה. זה מחייב חקיקה ויש לשקול להאריך את המשך העבודות אפילו עד שנה למי שזהו עבורם מאסר ראשון ושאינם מסוכנים לציבור. חלופה שנייה המתאימה גם למעצר וגם למאסר זה האיזוק האלקטרוני. במדינות מערביות יש מאסות של איזוק לאותה מטרה. הרחבת הפתרון הזה ל־750 אסירים או יותר תצמצם את כמות האסירים שנשפטים בעיקר לפרקי זמן קצרים יחסית. חלופה שלישית שקיימת היא בתי משפט לסמים. המשמעות היא לאפשר כחלופה לעונש שליחת אסירים למרכזי גמילה אזרחיים עם תוכנית שיקומית מוגדרת.
לצערי, לא מעט אנשים וגם פוליטיקאים אינם רוצים להיתפס כמי שמקלים עם העבריינים ולכן הם מעדיפים להשאיר את הנושא של כליאה כפתרון מרכזי וכמעט בלעדי. אולם תפיסת העולם היא ששיקום בקהילה הרבה פעמים עדיף על כליאה בבית סוהר. יש לכלוא את מי שצריך אבל יש רבים שעדיף שלא ייכנסו לבית הסוהר. המבט צריך להיות לטווח הארוך ועל כן, כדי ליישם את החלטת בג"ץ, צריכה להיות עבודה משולבת של משרד המשפטים, משטרת ישראל, שב"ס והרשות המחוקקת כדי לתת פתרון הוליסטי לבעיה. אנחנו בשנת ה־70 למדינה ובדרך כלל בשנים "עגולות" נוהגים לתת חנינות. יכול להיות שגם הכלי הזה יהווה איזושהי הקלה.

הכותבת היא נציבת שב"ס לשעבר

מעצר ללא עילת מעצר - ריבוי עבירות

דצמבר 2017 - אופנה חדשה בפרקליטות המדינה, נקראת מעצר על "ריבוי עבירות", כלומר גם על עבירה פשוטה שלכאורה עושה אדם מספר פעמים, יכול למצוא עצמו במעצר עד תום ההליכים.
מדובר באינפלציה של עצירים בבתי הכלא על עבירות פשוטות יחסית הנמצאים חודשים ואף שנים וממתינים למשפטם.
בתי המעצר בצפיפות מחרידה בניגוד לאמנות בינלאומיות, ואזרחים בתנאים תת אנושיים ממתינים למשפט.

מעצר ללא עילת מעצר - ריבוי עבירות

איור: פרקליטות המדינה מבקשת מעצר עד תום ההליכים בגין פרסום מעורר שאט נפש

נובמבר 2017 - התנהגות מעוררת שאט נפש של פרקליטות המדינה: מבקשת הארכות מעצר בגין עבירות שאינן מופיעות בחוק המעצרים, כדוגמת פרסום מעורר שאט נפש.

תלונה נגד שב"ס יחידת נחשון על אירוע מפגע בטיחותי חמור בבית המשפט העליון ירושלים

נובמבר 2017 - תלונה הוגשה נגד שירות בתי הסוהר יחידת נחשון בית המשפט העליון על נפילתה של עצירה מהפוסטה במתחם שב"ס יחידת נחשון בית המשפט העליון שארע ב- 22.11.2017.
בעת שהעצירה ירדה מהפוסטה (רכב להובלת עצירים) במתחם יח' נחשון בית המשפט העליון, כשהיא אזוקה בידיה וברגליה נפלה לקרקע בשל גובה המדרגה של הרכב שאינו מאפשר ירידה בטוחה, ובהיותה אזוקה בידיה וברגליה, ובהעדר נקודות אחיזה לירידה בטוחה מהמדרגה הגבוהה.
העצירה נחבלה ברגלה ולא טופלה במקום אלא רק כעבור שעות מספר במתקן נווה תרצה. הסוהרים מיחידת נחשון לא סייעו ללורי האזוקה לקום מהקרקע עקב הנפילה, אלא עצירות אחרות אזוקות סייעו לה.
מדובר באירוע בטיחותי חמור במתחם שהיה עלול להסתיים באסון.

נפילת עציר אזוק לקרקע - אילוסטרציה

תלונה נגד סוהר שב"ס יחידת נחשון ליד בית המשפט העליון בגין תקיפה חמורה

אלימות סוהר נגד עצירה אזוקה – אילוסטרציה

נובמבר 2017 – תלונה הוגשה נגד סוהר שב"ס מיחידת נחשון של בית המשפט העליון שתקף את עצירה  לאחר הדיון בבית המשפט שהתקיים ב- 22.11.2017.
בעת שעמדה במסדרון צר, דחף בפתאומיות הסוהר את העצירה כשהיא אזוקה בידיה וברגליה לעבר סוהרת אחרת וגרם לנפילתה לקרקע. העצירה נחבלה קלות בידה.
לאחר מכן בעת שישבה בפוסטה (רכב להובלת עצירים), דפק הסוהר מבחוץ בחוזקה על דופן הרכב וקילל.
התלונה הועברה לתלונות ציבור שב"ס, וללהב 433 היחידה הארצית לחקירת סוהרים.

בקשת מעצר עד תום ההליכים

נובמבר 2017 - פרקליטות המדינה שולטת בהליך השיפוטי ע"י תזמון הגשת חומרי ראיות הנמשך חודשים רבים, תקונים בכתב האישום, הפצת חומרי ראיות ושמועות בתקשורת באמצעות גורמי אכיפה, ועוד שיטות למשוך מעצרם של נאשמים כדי לנפח תיקים ולהציג הנאשמים כמסוכנים ביותר. בכך מרחיבה הפרקליטות את הנורמות למעצרים ממושכים עד תום ההליכים מה שגורם לעיוות הדין.

הפרקליטים מתפרנסים מסבלם של מוחלשים - אילוסטרציה

העוול שגורמת פרקליטות המדינה לאזרחים הנקרים בדרכה שאין להם האמצעים להגן על עצמם. מעצרים ממושכים בתנאי כליאה קשים, עיכובים של חודשים במסירת חומר הראיות, הכפשות ללא בסיס באמצעי התקשורת ובבתי המשפט, הליכים ממושכים של חודשים ושנים.
כן לדוגמא בפרשת מעצר הבלוגרים לורי שם טוב, מוטי לייבל וצבי זר, כתב האישום החלקי הוגש ב- 06.04.2017 אל חומר החקירה הוגש בעיקרו (לא במלואו) רק לקראת ספטמבר 2017 כלומר הנאשמים היו במעצר כ- 5 חודשים מבלי יכולת להגן על עצמם.
פרקליטות המדינה שולטת במשפט ע"י קביעת תזמון הגשת חומר הראיות וכתב האישום המלא כדי לצבור נקודות לנצח במשפט.

דיון תביעה קטנה בפני השופטת יעל מרמור דומב

איזוק עציר ברגליים בבית משפט - אילוסטרציה

06.11.2017 - בית משפט לתביעות קטנות תל אביב, לורי שם טוב נגד הנהלת בתי משפט ושני מאבטחים , תק 23208-12-16.
מדובר באירוע שבו נמנע מהתובעת שם טוב להיכנס למזכירות בית המשפט העליון ועוכבה מחוץ לבניין בפני עוברים ושבים.

להורדת / צפיה בפרוטוקול הדיון הקלק כאן

מתוך פייסבוק  Moshe Halevi

פרשת השופטים הנוקמים:
אתמול 06/11/2017 התקיים דיון בתביעה קטנה שהגישה לורי שם טוב נגד הנהלת בתי המשפט ונגד שני מאבטחים של משמר בתי המשפט. עילת התביעה: לשון הרע וסירוב להכניס את לורי למזכירות בימה"ש העליון להגשת בקשה.

לורי הובאה לדיון באזיקים.

הרשמת בדיון (לא שופטת אלא רשמת), יעל מרמור דומב, סירבה להורות לשב"ס על הסרת האזיקים מהרגליים של לורי. כך, משך דקות ארוכות, בניגוד לסעיף 9א לחוק המעצרים, שאוסר על הכנסת עצור באזיקים למקום ציבורי כולל בית המשפט, נאלצה לורי להשתתף בדיון בבית משפט ישראלי, עם אזיקים על הרגליים.

רק לאחר מספר דקות, כשלורי אומרת לרשמת שהיא תגיש נגדה תלונה בעניין האזיקים, הואילה הרשמת להורות לשב"ס להתיר את האזיקים מרגליה של לורי. בסמכות! סמכות שבה לא הכירה הרשמת קודם לכן.

דבר הזוי נוסף הוא שהרשמת סירבה להתיר ללורי לשאול את הנתבעים יותר מ 3 שאלות. החלטה הזויה לחלוטין לתובעת שצריכה לנהל תביעה, גם אם קטנה, כנגד המדינה שהגישה כתב הגנה ארוך וענייני עם עובדות מפורטות, שמחייב את התובעת לשאול יותר מ 3 שאלות.

פרשת הבלוגרים - הפרקליטים יוצאים מאולם הדיונים - 26.10.2017

26.10.2017 - בית משפט מחוזי תל אביב. בתום דיון בפני כבוד השופט אברהם הימן שבו הוחלט מעצר עד תום ההליכים יוצאים נציגי הפרקליטות מאולם הדיון לקבלת פנים צוננת ע"י הקהל באולם.

מדובר בשלשה בלוגרים: לורי שם טוב, מוטי לייבל, ועו"ד צבי זר, הנאשמים בפרסומים פוגעניים נגד שופטים ועובדות סוציאליות, עצורים מזה כ- 8 חודשים ללא גישה ראויה לחומר הראיות נגדם וללא יכולת להגן על עצמם. הבלוגרים העוסקים בחשיפת סחר בילדים ע"י משרד הרווחה מואשמים בכתב אישום פרובוקטיבי המכיל כ- 120 סעיפי אישום. כתב אישום זה נועד לטייח פשעי הממסד הישראלי בסחר בילדים הנמשך משנות החמישים בפרשת ילדי תימן ועד ימינו.

פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל מעולם לא חקרו או העמידו לדין אף אירוע אחד מהעלמות ילדים יוצאי תימן.

תלונה נגד השופט נעם סולברג - השווה המבקשת לזונה אפיקורסית

03.03.2017 - בפני שופט העליון נעם סולברג הוגשה בקשה למנוע פרסום שם חשודה. החשודה במעצר ימים, כ- 3 ימים, מבודדת, אינה יודעת על מה נעצרה ומהו חומר הראיות, מובלת לעיני כל בניגוד לחוק אזוקה במסדרונות בתי משפט להארכת מעצרה הגישה בקשה לאסור פרסום שמה.

השופט נעם סולברג בהחלטתו משתלח נגד החשודה בציטוט פסוק מספר משלי שאין לו קשר לפרשה וכותב בסעיף 9 בהחלטתו: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה, ד) .

סולברג משווה את החשודה לזרה (זונה ע"פ תרגום מצודות, אפיקורסית ע"פ פירוש רש"י) המפתה אנשים תמימים בהחלקת לשון ולבסוף גורמת להם נזקים כחרב. סולברג אינו מציג תימוכין להשתלחותו הבוטה ואינו מביא דוגמאות לפיתויים מצד החשודה והנזקים לכאורה שגרמה בגוף ובנפש לקורבנות כאלו ואחרים.

מדובר באמירות פטתיות בעלמא שאין קשר בינן למציאות, המוצאות מפיו של שופט בית משפט עליון. מן הראוי היה כי שופט במעמדו של סולברג יבקר שיפוטית ומקצועית את הסוגיה שלפניו ןיציג תימוכין, ולא ישתלח נגד חשודה עצורה ומבודדת שאינה יכולה להגן על עצמה. נגד השופט נעם סולברג הוגשה תלונה בעניין זה לנציבות תלונות הציבור על שופטים.




התלונה נגד השופט נעם סולברג

תלונה נגד השופט נעם סולברג

משטרת ישראל תפצה תובעת על גרימת נזק לחפצים שנתפסו בחיפוש

15.10.2017 - לורי שם טוב נגד משטרת ישראל ת"ק 32281-06-16 - מדובר בחיפוש ביצעו שוטרי מרחב מוריה עם השוטר שי קוצר מיחידת הסייבר מחוז תל אביב בביתה של העיתונאית לורי שם טוב.
כב' השופטת  שלומית בן יצחק כתבה בפסק הדין: " אני מקבלת את הטענות כי המשטרה הקשתה על התובעת בהשבת חפציה וזו נדרשה בגין נסיעות הלוך ושוב, וכן נדרשה להגיע במונית (נוכח העובדה כי חפציה רבים וכבדים והיו אמורים לשוב עימה) בהקשר זה עמדת התובעת והעד מטעמה מקובלות עלי, ונתמכות בהחלטות שיפוטיות של בית משפט השלום ירושלים שדן בעניין. בהתחשב בכמות הנסיעות ובקבלות שהוצגו ע"י התובעת, אני אומדת את הנזקים בסך 1,200 שקל".

משטרת מרחב מוריה במהלך החיפוש בדירה

שופט נעם סולברג השווה בעלת דין לזונה, אפיקורסית

השתלחות חסרת רסן - אילוסטרציה

שָׁגוּ בָּרֹאֶה, פָּקוּ פְּלִילִיָּה. כִּי כָּל-שֻׁלְחָנוֹת, מָלְאוּ קִיא צֹאָה, בְּלִי, מָקוֹם. (ישעיהו כח, 7-8)

03.03.2017 – בש"פ 1999/17 – פרשת הבלוגרים בפני שופט העליון נעם סולברג הוגשה בקשה למנוע פרסום שם החשודה לורי שם טוב המעורבת בפרשה. שם טוב במעצר ימים, כ- 3 ימים, מבודדת, אינה יודעת על מה נעצרה ומהו חומר הראיות, מובלת לעיני כל בניגוד לחוק אזוקה במסדרונות בתי משפט להארכת מעצרה הגישה בקשה לאסור פרסום שמה בפרשה.
השופט נעם סולברג בהחלטתו משתלח נגד החשודה בציטוט פסוק מספר משלי שאין לו קשר לפרשה וכותב בסעיף 9 בהחלטתו: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה, ד)
סולברג משווה את החשודה שם טוב לזרה (זונה ע"פ תרגום מצודות, אפיקורסית ע"פ פירוש רש"י) המפתה אנשים תמימים בהחלקת לשון ולבסוף גורמת להם נזקים כחרב.
סולברג אינו מציג תימוכין להשתלחותו הבוטה ואינו מביא דוגמאות לפיתויים מצד החשודה והנזקים לכאורה שגרמה בגוף ובנפש לקורבנות כאלו ואחרים.
מדובר באמירות פטתיות בעלמא שאין קשר בינן למציאות, המוצאות מפיו של שופט בית משפט עליון. מן הראוי היה כי שופט במעמדו של סולברג יבקר שיפוטית ומקצועית את הסוגיה שלפניו ןיציג תימוכין, ולא ישתלח בדברי בלע נגד חשודה עצורה ומבודדת שאינה יכולה להגן על עצמה.
נגד השופט נעם סולברג הוגשה תלונה בעניין זה לנציבות תלונות הציבור על שופטים.

הציטוט המשתלח של השופט נעם סולברג מבלי להציג תימוכין וראיות לבעלת הדין

להלן החלטת השופט סולברג

משטרת ישראל מובילה עצורים באזיקים לעיני כל בניגוד לחוק

יולי 2016 - כאן - משטרת ישראל מובילה עצורים באזיקים לעיני כל בניגוד לחוק למרות הבטחות המשטרה, עדיין מובלים עצורים באזיקים לעיני כל בדרכם לבית המשפט בניגוד לחוק. המשטרה מטילה את האשמה על שירות בתי הסוהר. כתבתנו תמר אלמוג ממשיכה לעקוב.

שירות בתי הסוהר: עיתונאית כבת 50 עצורה בגין פרסומים מולכת בפרהסיה אזוקה ברגליה ובידיה

18.10.2017 - לורי שם טוב עיתונאית כבת 50 עצורה בגין פרסומים מולכת בפרהסיה אזוקה ברגליה ובידיה לעיני עוברים ושבים במסדרונות בית משפט. שב"ס מצפצפים על החוק. החוק אוסר כבילה של עצור במקום ציבורי. מקום ציבורי מוגדר מקום שלציבור יש גישה אליו. מסדרונות ואולמות בית המשפט נחשבים אפוא מקום ציבורי.



ציטוט מסעיף 9א' לחוק המעצרים:
כבילת עצור במקום ציבורי (תיקון מס' 5) תשס"ד-2003 9א.
עצור לא יהיה כבול במקום ציבורי אלא לפי הוראות אלה: (1) שוטר סבר כי קיים חשש סביר שהעצור עלול לעשות אחד מאלה:
(א) להימלט או לסייע לאחר להימלט;
(ב) לגרום נזק לגוף או לרכוש;
(ג) לפגוע בראיות או להעלימן;
(ד) לקבל או למסור חפץ שעשוי לשמש בביצוע עבירה או לפגוע בסדרי מקום המעצר;

מסקנות:
1. השב"ס שמים פס על החוק.
2. לורי הושפלה בניגוד לחוק כשהובלה כבולה אזוקה בידיה ורגליה במסדרונות בית המשפט.

יחידת נחשון שב"ס - איזוק עצירה ברגליים בזמן דיון בבית משפט - אילוסטרציה

10.10.2017 - פרשת הבלוגרים - דיון חלופת מעצר בפני כב' השופט אברהם הימן. לורי שם טוב אזוקה ברגליה במהלך כל הדיון מוקפת סוהרים חמושים.
העיתונאית לורי שם טוב היתה בתוך תא העצורים כשהיא אזוקה ברגליה כל הדיון במשך כשעתיים מה שהקשה עליה להקשיב למהלך הדיון הואיל ונאלצה לשבת, וגם עקב תחושת אי הנוחות. שם טוב התקשתה להגן על עצמה. התנהלות כזאת שב"ס בפומבי נגד עצירה יוצרת תחושת התעמרות עד כדי התעללות.

יחידת נחשון שב"ס - איזוק עצירה ברגליים בזמן דיון בבית משפט - אילוסטרציה

הלכת הניצוץ הראייתי – אילוסטרציה

אוקטובר 2017 – הלכת הניצוץ הראייתי – 7 חודשים במעצר על פרסומים ברשת, כתב אישום לא מעודכן, חומר ראיות לא הוגש במלואו והנאשמים לא ראו את חומר הראיות.
הבקשה למעצר עד תום ההליכים היא זו שמייצרת "ניצוץ ראייתי". כלומר, הבקשה שניסח הפרקליט התובע היא בעצמה ראיה, ובית המשפט בכלל לא צריך לראות ראיות של ממש, והוא יכול לסמוך על התביעה שתהיה הוגנת ולא תשקר או תנפח או תמציא ראיות שלא באמת קיימות.
זוהי למעשה המצאה חדשה שמבטלת את עיקרון הפרדת הרשויות, ובמילים פשוטות – מזמינה את השופט להפוך לחותמת גומי של הפרקליטות. שכן, אם שופט אומר לנאשם ולסנגורו בבית המשפט שלפרקליטות יש יתרון מובנה ועדיפות, בגושפנקא של בית המשפט העליון, באמצעות חזקת ההגינות המנהלית, המסר הוא שהמשפט מכור מראש לטובת התביעה.

השופט יורם דנצינגר וחרפת הניצוץ הראייתי

הניצוץ הראייתי והבעייתי , עו"ד נוגה ויזל , 26 ספטמבר 2017 , פוסטה

עו"ד נוגה ויזל על הביטוי שצץ לאחרונה ואמור להפחיד לא רק בלוגרים בוטים שעצורים עד תום ההליכים, אלא גם את כל מי שחרד לזכויות האזרח ואפילו את ראש הממשלה

הפרקליטות מבקשת לעצור מאחורי סורג ובריח עד תום ההליכים המשפטיים עשרות אלפי אזרחים בשנה, עוד לפני שבכלל הוכחה אשמתם. לרוב זוהי פשוט דרך של מערכת המשפט לגבות מקדמות ימי מאסר על חשבון העונש, ולגרום לאותו אדם לבוא על ארבע לפרקליטות ולהתחנן לעסקת טיעון.

מאז שהוחלט כי תחנות המשטרה יימדדו על פי מספרי המעצרים וכמויות המעצרים עד תום ההליכים, המערכת זקוקה לבני אדם כדי לעצור אותם.

כדי לעצור בני אדם, גם כשאין עילת מעצר סטנדרטית עד תום ההליכים (כלומר: עד שייגמר המשפט הפלילי) יש צורך להוריד את סף הראיות הנדרש כדי לשכנע שופטים שלמשטרה יש ראיות טובות להרשעה. אמנם, כדי להרשיע נדרשות ראיות חזקות ברמה של מעבר לספק סביר שהנאשם אכן אשם בעבירה המיוחסת לו, אבל כדי לעצור - מסתבר שכמעט לא צריך הרבה. אפשר לעצור אנשים גם באמצעות ראיות קלושות ונסיבתיות, וגם אין צורך לבחון את האמינות של אותן ראיות. בעבר קראו לזה "ראיות לכאורה" אך לאחרונה צץ לו הביטוי "הניצוץ הראייתי". הניצוץ הזה מפחיד את כל מי שחרד לזכויות האזרח בישראל.

הבלוגרים כמשל

7 חודשים במעצר על פי הלכת הניצוץ הראייתי

לפני כחצי שנה עצרה המשטרה קבוצת פעילי מחאה ובלוגרים שקראו תיגר נגד עוולות המערכת, פרסמו מאמרי ביקורת ארסיים במיוחד נגד פסקי דין של שופטים, אותם כינו "אנטי דמוקרטיים" ונגד פעולות של עובדות סוציאליות שאותן כינו "חוטפות ילדים" ו"זונות משוקמות". פורסמו גם כתבות על פרקליטים ותובעים משטרתיים שנכשלו ולא הצליחו לגרום להרשעה והם כונו "תופרי תיקים לחפים מפשע שניזונים מדם חפים מפשע".

לאחר שנעצרו מעל עשרים איש ואישה, וגם נחקרו מספר לא מבוטל של עורכי דין, הוגש בחודש אפריל 2017 כתב אישום נגד שני בלוגרים פעילי מחאה ידועים, ועורך דין אחד. כתב האישום מבוסס כולו על עבירות של חופש ביטוי.

מאז, למעלה משישה חודשים ששלושת הנאשמים מוחזקים ב"מעצר ביניים", מעצר ללא ראיות, וכל זאת על סמך "ניצוץ ראייתי". בסופו של דבר, מדובר בעבירות של חופש ביטוי, עבירות שיימינג מסוג העלבת עובדי ציבור וזילות בית משפט. אמנם הכתבות היו וולגריות במיוחד, וחלקן משובצות בקללות מיניות עסיסיות וגם חלק מהשופטים קיבלו "ביקור בית" מסוג "עושים שכונה" - הפגנה קולנית באמצעות מגפון. אולם, אלה עדיין עבירות חופש ביטוי, עם הסברים מפורטים מדוע אותם שופטים ועובדות סוציאליות זכו למטר הקללות והביקורות.
בערעור על המעצר, שהגיע אל שולחנו של כב' השופט יורם דנצינגר מבית המשפט העליון, קבע השופט כי הפרקליטות בכלל לא צריכה להציג ראיות כלשהן בעלות סיכוי להרשיע לצורך מעצר ביניים, וזאת לתקופה בלתי מוגבלת בזמן, היות וכעת שופט המעצרים רשאי להגיע למסקנה שיש "ניצוץ ראייתי" רק על סמך הצהרות התביעה. השופט דנצינגר קבע שניתן לסמוך על "חזקת ההגינות המנהלית" – כלומר: שהתביעה היא תמיד "הוגנת" ואף פעם לא הטעתה את בית המשפט - והתביעה לא תצהיר שקיימות ראיות בעלות סיכויים טובים להרשעה, אם הן לא קיימות.

יורם דנצינגר - מייתר בתי משפט בעניין מעצרים?

הפרדת רשויות

למעשה, מה שקבע השופט דנצינגר הוא, שהבקשה למעצר עד תום ההליכים היא זו שמייצרת "ניצוץ ראייתי". כלומר, הבקשה שניסח הפרקליט התובע היא בעצמה ראיה, ובית המשפט בכלל לא צריך לראות ראיות של ממש, והוא יכול לסמוך על התביעה שתהיה הוגנת ולא תשקר או תנפח או תמציא ראיות שלא באמת קיימות.

זוהי למעשה המצאה חדשה שמבטלת את עיקרון הפרדת הרשויות, ובמילים פשוטות - מזמינה את השופט להפוך לחותמת גומי של הפרקליטות. שכן, אם שופט אומר לנאשם ולסנגורו בבית המשפט שלפרקליטות יש יתרון מובנה ועדיפות, בגושפנקא של בית המשפט העליון, באמצעות חזקת ההגינות המנהלית, המסר הוא שהמשפט מכור מראש לטובת התביעה.

וכך, יום יום ברחבי הארץ, מובלים אנשים באזיקים לאולמות שופטי המעצרים, לשמש תפאורה בדיונים שהתוצאות שלהן ידועות מראש. תמיד יהיה ניצוץ ראייתי, כי בית המשפט העליון קבע מראש שהתביעה תמיד הוגנת ולא צריך ראיות.
יודגש שגם הסמכות לעצור מעצר ביניים היא תוצר של הפסיקה ולא של החוק הקיים. הכנסת לא חוקקה סמכות מעצר כזו. חוק המעצרים החדש, שנחקק בשנות ה-90 לאור הוראות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, נועד להקל על מעצרים ולא להחמיר אותם.

עתה, לא נותר אלא לשאול: אם הפרקליטות מדליפה על ראש הממשלה בנימין נתניהו שישנן כנגדו ראיות לקבלת שוחד, אם וכאשר התיק יגיע לבית המשפט - איך יתגבר ראש הממשלה שלנו על הניצוץ הראייתי וחזקת ההגינות המנהלית, אם חזקה שהתביעה תמיד צודקת?

חוק המעצרים או בשמו הרשמי - חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) דורש תיקוני חקיקה דחופים על מנת להחזיר על כנו את עיקרון הפרדת הרשויות ואת כבוד האדם וחירותו, ולבטל את חרפת הניצוץ הראייתי, שאין לה זכר בחוקים שחוקקה הכנסת.

פרשת מעצר הבלוגרים: עדכון 28.09.2017

פרשת מעצר הבלוגרים - עדכון 28.09.2017 7 חודשים עצורים הבלוגרים לורי שם טוב, מוטי לייבל ועו"ד צבי זר. הליך חקירתי שהחל עוד לפני מעל שנתיים, צווי חיפוש לקויים פוגעים בזכויות חוקתיות של החשודים, ופוגעים בהליך החקירתי והשיפוטי, תעמולה מיוחצנת של מעצר והשפלה, ענויים בחקירות וכעבור 7 חודשים של מעצר חומר הראיות לא הוגש במלואו,המשפט טרם החל, כתב האישום אינו סופי, והנאשמים אינם יכולים לעיין בחומר הראיות בצורה אפקטיבית.

שופט עלאא מסארווה: צווי חיפוש לקויים בבתי הבלוגרים ומחשביהם

פברואר 2017 - שופט בית משפט השלום עלאא מסארווה מוציא שורה של צווי חיפוש ומעצר לבלוגרים עקב פרסומים שונים שלכאורה ביצעו באינטרנט. לאחר מספר חודשים מתברר כי צווי החיפוש הוצאו כלאחר יד, ללא ציון שמות מלאים, תעודות זהות, מספר תיק בית משפט, ללא ציון מהות החשד והעילה לחיפוש, ללא הנמקה מדוע יבוצע חיפוש במחשב ללא עדים, ועוד.
מדובר בהתנהלות רשלנית ולקויה הפוגעת באמון הציבור במערכת המשפט ואכיפת החוק.

חיים לוי - תקיעת שופר לשחרור מוטי לורי וצבי

18.09.2017 - ערב דיון תסקיר המבחן, חיים לוי תוקע בשופר לשחרור הבלוגרים העצורים כ- 7 חודשים וטרם החל משפטם: לורי שם טוב, מוטי לייבל ועו"ד צבי זר.

בית משפט מחוזי שופט אברהם הימן – איחורים לגיטימים שעות לתחילת דיונים

יוני 2017 – בית משפט מחוזי תל אביב בפני כבוד השופט אברהם הימן. נגד כב' השופט הימן הוגשו שתי תלונות שעיקרן דיונים שהחלו באיחור של שעות. הדיון האחד נקבע לשעה 12:00 אך החל ב- 14:40, הדיון השני ביום אחר נקבע לשעה 9:00 אך החל בשעה 10:25.

לטענת המתלונן מדובר באיחורים של שעות לתחילת דיונים שבהם ממתינים קהל מהציבור הרוצים לראות את העצירים ולהקשיב לדיון, סנגור ופרקליטים, והעצירים עצמם בתא מעצר במרתף בית המשפט. איחור שופט לדיון במשך שעות מבלי לתת הסבר או להתנצל הנה פגיעה בכבודם של הנוכחים הממתינים, ופגיעה באמון הציבור בבית המשפט.

להורדת / צפיה בבירור התלונה נגד השופט אברהם הימן הקלק כאן

השופט הימן נימק האיחורים בשל דיונים דחופים בלתי צפויים כגון עיכוב ביצוע החלטות בית משפט שלום, או המשכות בלתי צפויה של דיונים שנקבעו מראש.

נציב תלונות הציבור על שופטים קיבל את נימוקיו של השופט הימן.

יוצא אפוא כי איחורים במשך שעות שבהם ממתינים קהל מהציבור הרוצים לראות את העצירים ולהקשיב לדיון, סנגור ופרקליטים, והעצירים עצמם בתא מעצר במרתף בית המשפט הנם שיטת עבודה מקובלת בבית המשפט.

להלן בירור התלונה נגד השופט אברהם הימן

מדיניות הסייבר: 200 ימי מעצר על פרסומים באינטרנט

ספטמבר 2017 - הבלוגרים לורי שם טוב, מוטי לייבל, ועו"ד צבי זר נחשבים כמסוכנים עקב פרסומים נגד עובדי ציבור באינטרנט כגון העלבת עובד ציבור, לשון הרע, פגיעה בפרטיות ועוד. לורי מוטי וצבי כלואים במעצר כ- 200 ימים ומשפטם טרם החל.

מדיניות הסייבר: 200 ימי מעצר על פרסומים באינטרנט

מדוע עצורים הבלוגרים לורי מוטי וצבי 200 ימים?

ספטמבר 2017 -
200 ימים עצורים הבלוגרים לורי שם טוב, מוטי לייבל ועו"ד צבי זר, משפטם טרם החל, ולא מתאפשר להם לעיין בחומר הראיות. העבירות עליהן מדובר אינן מצדיקות מעצר כה ממושך, וקשורות כולן בפרסומים אותם ביצעו לכאורה.

מדוע עצורים הבלוגרים לורי מוטי וצבי 200 ימים?

מוטי לורי וצבי 200 ימים במעצר בגלל פרסומים באינטרנט

מוטי לייבל, לורי שם טוב ועו"ד צבי זר כלואים 200 ימים במעצר בגלל פרסומים באינטרנט

עו"ד יהונתן רבינוביץ' בא כוחה של לורי שם טוב מדבר על מסוכנות:

פרשת הבלוגרים: מחאה מול בית שרת המשפטים איילת שקד – 14.09.2017

פרשת הבלוגרים: מחאה מול בית שרת המשפטים איילת שקד – 14.09.2017. לורי שם טוב, מוטי לייבל ועו"ד צבי זר עצירים פוליטים, עצורים מה- 27.02.2017 כ- 200 ימים, על עבירות שמקורן בפרסומים, כגון לשון הרע, זילות בית משפט, פגיעה בפרטיות, והטרדה מינית.