רשויות הרווחה רצחו את האמא נ' ז"ל

נזקי הרעלת עובדות סוציאליות - רשויות הרווחה תולשות באלימות ובתוקפנות ילדים מהוריהם מאחר וידוע כי ההורים ילחמו על ילדיהם. העובדות הסוציאליות במסגרות הרווחה השונות מרעילות נגד ההורים בבתי משפט ומשטרת ישראל, וכן בפני ה"מומחים" מטעמם. וכך מערכת שלמה מורעלת פועלת ילד משפחה אומללה ומחריבה אותה.



יוני 2014 - האמא נ' ז"ל התאבדה לאחר שבתה נלקחה ממנה על ידי משרד הרווחה בצו חירום ממשמורתה.
נ' היא אם חד הורית. האבא של הילדה נפטר לפני חצי שנה ממחלה קשה, והבת טופלה במסירות ואהבת אין קץ על ידי האמא ובן זוגה התומך.
בין האמא לבת התקיים ויכוח סתמי על גלישת הבת באינטרנט ברשת הפייסבוק, האמא ניתקה את האינטרנט בבית.


הילדה סובלת מוריד רגיז על יד האף, תופעה שקיימת אצל ילדים, וכשהיא מבצעת פעולות הכרוכות במאמץ, או מתרגזת, נוזל לה דם מהאף.
במהלך הויכוח שהתקיים במרפסת בין האמא לבת, נזל לילדה דם מהאף. 2 חברותיה של הבת עברו ברחוב וקראו לילדה לבוא איתן.
האמא אמרה לבתה, לכי לטייל עם חברותייך. אותן חברות התקשרו למשטרה, ואמרו שהאמא מרביצה לבת שלה, דבר שלא היה ולא נברא. הן חשבו שבכך, האמא תחבר תחבר את האינטרנט בבית בחזרה.
אלא שכעבור זמן קצר, הגיעה משטרת חדרה עם פקידת סעד לחוק הנוער לבית של האם, עצרה את האם באלימות, והוציאו צו חירום ללקיחת הילדה מהאם למרכז חירום נווה מיכאל.
הילדה צרחה בבהלה, לא הבינה מה עושים לאמא שלה.
האמא נחקרה ונעצרה בכלא קישון למשך 3 ימים והואשמה באלימות כלפי בתה, דבר שלא היה ולא נברא. במהלך החקירה הוטחו באם האשמות שקר בהם נטען שהאמא רעה לבתה ופקידת הסעד אף כתבה זאת בתסקיר לביהמ"ש שמפורסם בקבוצת הפייסבוק "הורים שכולים לילדים חיים".
מודגש:
האם ללא עבר פלילי, ללא רקע נפשי קודם, לא פנתה מעולם לשירותי הרווחה, אישה עובדת כמרפאה בעיסוק עם בעלי חיים, מצאה עצמה בסיטואציה לא נורמלית בה היא מואשמת באלימות כלפי בתה היחידה.
פקידת הסעד אמרה לאם שהיא יותר לא תראה את הבת שלה.
שלושת ימי המעצר, הטחת האשמות השווא והחקירות המתישות, והאמירה של פקידת הסעד שיותר היא לא תראה את בתה, הביאו את האמא לקצה גבול היכולת שלה לספוג את הזוועה. האמא לא יכלה לשרוד בלי הבת שלה, ותלתה את עצמה ביום 24/6/14.
יום 28/6/14 הוא יום הולדתה של האמא נ', היא היתה אמורה לחגוג 39 שנים ולחגוג עם בתה ובן זוגה את יום הולדתה.
נ' התאבדה לאחר ששירותי הרווחה התערבו בחייה וגרמו לה לחנק נוראי. במקום לסייע, הטיפול של הרווחה הוא אלים וברוטלי לצרכי סחר בילדים.
הילדה היא תלמידה מצטיינת בבית הספר, מטופחת ומושקעת והיתה משוש חייה של האם. ללא הבת האם לא שרדה.

יאנה עברי תחקירנית - הרפש וההכפשות שמוציאים דוברות משרד הרווחה נגד אמא שקר מוחלט

כנס לציון שנה למותה של חה"כ לשעבר ד"ר מרינה סולודקין ז"ל - יוני 2014

בחסות עמותת ע.ל.י.ה לזכויות ילדים והורים, משפחת סולודקין, פרלמנט נשים ותנועת ש.י.ן

מינוף תקשורתי וציבורי של המאבק למען זכויות ילדים והורים

- יאנה עברי - חלק 2 -
יאנה עברי: יש שתי בעיות. הבעיה מספר אחד זה העובדים הסוציאליים, מוצגים היום בתקשורת באור מאוד חיובי, הן מוצגות כאילו הן נשים מסכנות בשכר מינימום, נושאות על כתפיהן 300 מאות תיקים, קמות באמצע הלילה "להציל ילד בוכה" וכיוצא בזה.
מולן, יש אמא, שהדוברות של משרד הרווחה מוציא לתקשורת עליה, את כל הזבל האפשרי, ותסלחו לי על הביטוי, שאפשר להוציא על בן אדם, כי על כל אחד מאיתנו אפשר להוציא משהו רע.

עו"ד תמר טסלר: יש לי שאלה, משרד הרווחה מפר את החיסיון שנותן החוק למשפחה, והדוברות של משרד הרווחה מוציא את הפרטים האישיים?

ורד פלמן: כן.

חנה בית הלחמי: תחקירן צלצל, ואמר לי מה אמרה לו פקידת סעד הראשית בשקט-בשקט בטלפון על המרואיינת כדי להוריד אותו מהראיון.

יאנה עברי: אף פעם לא אעז לעשות את זה, אבל אם אגיד לכם שלפני ארבעה חודשים שודרה כתבה שלורי היתה הכוכבת שלה, מה פקידת סעד, ומה הדוברות של משרד הרווחה אמרו לי על לורי, לא הייתם מאמינים. דוברות משרד הרווחה מוציא רפש שכזה, כשאני יודעת שלפחות חצי מזה זה שקר מוחלט. אבל זה מה שהם אומרים. הם אומרים אם את תזמיני מישהו, כי אני ביקשתי להזמין נציג לאולפן, והם אומרים "זה בדיוק מה שאני יגיד". היא פושעת ומקומה בכלא. זה מה שהוא אמר. אז לשאלה של תמר, הקושי הוא בזה שפקידי הסעד מוצגים באור מאוד חיובי, כאנשים שעוזרות לעם חלש.

צופית גרנט בנושא הוצאת ילדים מהבית ע"י הרווחה – התקשורת לא עושה כלום כדי לעזור לחלשים

26 ביוני 2014  - כנס לציון שנה למותה של חה"כ לשעבר ד"ר מרינה סולודקין ז"ל
בחסות עמותת ע.ל.י.ה לזכויות ילדים והורים, משפחת סולודקין, פרלמנט נשים ותנועת ש.י.ן
מינוף תקשורתי וציבורי של המאבק למען זכויות ילדים והורים
פאנל מומחי תקשורת: ראיון עם צופית גרנט, בילי מוסקונה לרמן, חנה בית-הלחמי, ורד פלמן, יאנה עברי, עו"ד יוסי נקר, נעמה לנסקי.



צופית גרנט: זה התחיל במעורבות של סיפור מאוד ספציפי, שבאמת היום באופן מוחלט אנחנו יודעים שהנזק שהרווחה גרמו שם הוא בלתי נתפס בעליל וגם בלתי הפיך. הנזק הוא נזק נפשי קשה מאוד. היום גם אי אפשר לגשר על מה שקרה שם ואחד הדברים שאני נחשפתי אליהם במהלך התיקים שיוסי בעיקר העביר לי, גם בעקבות "אבודים" אני נחשפת להרבה מאוד מקרים נורא קשים בחברה הישראלית, ויותר ויותר נחשפתי למצוקות קשות מאוד של הורים וילדים. סיפורים קטסטרופלים, כמו אישה שמגיעה לעובדת הסוציאלית בבית הספר, אמא חד הורית שמספרת שאין לה מכונת כביסה בבית ושיש קצת בעיות כלכליות, והיום היא מתמודדת עם זה שלקחו לה את הילד. היא רואה אותו רק משבע בערב ומאיימים עליה גם על אימוץ. ילד מקסים, אישה מקסימה, טובה, חכמה.
יש משהו פרוץ בעיני בחוק. גם בבתי המשפט למשפחה וגם אצל העובדים הסוציאליים. אני מגדירה את זה כעין 'אח גדול'. נגיד עו"ס או פק"ס מתלווה למשפחה, והיא פחות מחבבת את האמא ויותר מחבבת את האבא. נגמר הסיפור של האמא. הכל עובד אישי. ואין 'אח גדול' לעסק הזה. כלומר, לכי עכשיו תתחילי להילחם בפקידת הסעד. קודם כל אנחנו מדינה לא מקצועית. אנחנו מדינה נוראה ואיומה לחלש. איומה ונוראה. ולפני ארבע שנים לא היית שומעת אותי אומרת כזה משפט. להיות חלש במדינת ישראל זה כמעט גזר דין מוות, ואם אין פה עמותות שעושות חסד עם האנשים ומביאות להם אוכל, יש פה אנשים שאין להם אוויר לנשום. דבר שני, אם אמא במצוקה שואלת אותי "לפנות לרווחה?" אז אני אומרת: קודם כל אל תפנו לרווחה, כי ברגע שהתיק יוצא לידיים שלהם, המשפחה בצרות. הילד הופך להיות לרכוש המדינה. אם שופטת למשל, מטפלת בתיק, היא יכולה ללכת עם התיק הזה שנים, ואי אפשר לפסול אותה.
אם פקידת הסעד לא סובלת את האמא או לא סובלת את האבא, נגמר להם הסיפור. הכל אישי.
הדבר הכי חשוב לעשות, זה לתקוף את התקשורת, כי התקשורת לא עושה כלום כדי לעזור לחלשים במדינת ישראל. כלום!
הם פחדנים. הם תבוסתניים. הם אינטרסנטיים. אנשים שיושבים בטופ של הטופ, אין להם ביצים להזיז את הגבינה לשום כיוון. הם פחדנים! והעיתונאים הכי גדולים במדינת ישראל, הם עלובים ופחדנים לפעמים בגישה שלהם. את יודעת כמה פעמים, אני אישית, התחננתי, כמות הליקוקים שאני מלקקת לחברי כנסת, לעיתונאים בכירים, שיעזרו לי, עכשיו טיפלתי באיזה סיפור של איזה ילדה, אם לא הפייסבוק שלי, הבחורה הזו ילדה חרדית, שבאה מסיפור, הלכה בסך הכל לאחותה, אחרי שאבא שלה היה נוהג להכניס אותה "לשמיכה". היא היתה מוזנחת, והיתה במצב קשה. היא אמרה "רע לי בבית. אני רוצה להיות אצל אחותי", וההורים אמרו: לא. היא לא תהיה. פרנציפ. אגו, במקום לזרום, להקשיב לילדה, השתיקו אותה, השחירו את שם אחותה, והדבר הכי נורא שקרה שמו לה עובדת סוציאלית. שמונה חודשים, לקחו ילדה חרדית טובה וסגרו אותה בקלט חרום עם נרקומניות ועם זונות. שמונה חודשים ילדה שלא יכולה להגן על עצמה בשום צורה. ילדה חרדית שעלתה ב- 15

יוסי סילמן - ניהול כושל ותככני - מאמר מאת יואב יצחק

יוסי סילמן מנסה להפריד ולמשול - מאמר מאת יואב יצחק - news1 , יוני 2014

מנכ"ל משרד הרווחה (יוסי סילמן) מנסה להשתיק את ל'. בכל מחיר. לשם כך הוא עושה מאמץ להיפגש עם אבות גרושים אומללים, בניסיון לשכנעם להתנתק מ-ל' - המובילה מאבק ציבורי נגד בכירים במשרד הרווחה ונגד פקידות סעד, שעיוולו נגדה ונגד גורמים נוספים

ברשימה שפרסמו ב-News1 ביום 21.06.14 הצבענו על מעשיו המופקרים של מנכ"ל משרד הרווחה, יוסי סילמן. חשפנו עבירות פליליות שביצע נגד ל' וילדיה הקטינים - כשעשה שימוש בלתי חוקי במידע לכאורה שהובא לידיעתו, מתוקף תפקידו המקצועי והניהולי, כדי לבוא-חשבון עם ל' שחשפה בתקשורת מידע על הנהלותו הפיננסית המפוקפקת ועל עיקולים שהוצאו נגדו בגין זאת שלא שילם חובותיו.

שר הרווחה מאיר כהן ומנכ"ל משרדו יוסי סילמן - ניהול כושל ותככני

סילמן עשה שימוש במידע לתועלתו הפרטית, למרות האיסורים בחוקים השונים: חוק בית המשפט לענייני משפחה, חוק הגנת הפרטיות וחוק הנוער.

במדינה מתוקנת היה סילמן מסולק מתפקידו, עם חשיפת מעשיו. במקום זאת, הוא זוכה לגיבוי מצד שר הרווחה, מאיר כהן, שלא מקפיד לבצע את חובותיו כשר בממשלה ולכפות, גם על הכפופים אליו, ובהם על המנכ"ל, להקפיד על שמירת החוק.

מאז החשיפות של ל' והפרסומים כאן אודותיו, מנסה סילמן להפריד ולמשול. מטרתו: למנוע סחף שלילי והצטרפות גורמים נוספים העלולים לחשוף את מעשיו המופקרים. במסגרת זו הוא מבצע "עבודת שטח" המעלה תמיהות. סילמן יוצר קשר אישי עם פעילים מקרב האבות הגרושים, שמהם נלקחו ילדים, מבטיח לחלק מהם שייפעל למענם, ובפניו "בקשה קטנטנה": להתנתק מ-ל'. סילמן נפגש עימם באופן בלתי רשמי בבתי קפה וגם בבתים פרטיים. סילמן מבטיח לאותם אבות אומללים להקים למענם גם הוסטלים לגברים, בתקווה שלא ישתפו פעולה עם ל'. חלק מאותם משתתפים הביעו, ובקול רם, את חוסר אמונם בו. ניסיון העבר מלמד, כי להבטחותיו של סילמן אין כיסוי. כפי שחשפנו כאן - האיש שקרן ומתנהל באופן נכלולי. בכל מקרה: גם אם ינסה, סילמן אינו מורשה להשתמש בתקציבים של משרד הרווחה ו/או ליתן שוחד לאחרים כדי להשתיק ביקורת נגדו.

סילמן, בחושיו הטובים, יודע היטב: ל' היא מובילת המאבק נגד פקידות סעד במשרד הרווחה ונגדו אישית, בשל מעשים בלתי חוקיים שביצעו. ל' מפעילה רשת של בלוגים, באמצעותם היא מסייעת לנפגעים רבים וחושפת מעשים בלתי תקינים מצד פקידי סעד ובכירים במשרד הרווחה. ל' לא לבד. כמה גורמים, ובהם עיתונאים ותנועת אומ"ץ, כבר מגלים עניין במעשים החמורים. ל' לא תשקוט ולא תנוח עד שתשיג את מטרתה: השבת ילדיה שהוצאו ממנה שלא כדין, כטענתה, ועד שתביא למיצוי הדין עם אותם גורמים שעיוולו נגדה, ובהם עם סילמן.

סילמן פועל כאמור לחסימתה של ל', תוך התרת דמה והוצאת דיבה חמורה נגדה. כך לדוגמה, סילמן נפגש השבוע עם קבוצה של אבות גרושים, שבראשם עומד א' ש', והפציר בהם לנתק מגע מ-ל'. סילמן ייחס לה מעשים בלתי תקינים שלא ביצעה, והכפיש את שמה. סילמן לא הפנים, למרבה הצער, כי פעולותיו המקוממות לא יעצרו חשיפת מעשיו.

גלי צה"ל - רינו צרור: שימוש לרעה בכוח השררה של משטרת ישראל מרחב דן ומשרד הרווחה נגד עיתונאית בלוגרית

מי שבע - דרישות לא מוצדקות לתשלום אגרת מים - מדוח נציבות תלונות הציבור מס' 40 שפורסם ביוני 2014

בנציבות תלונות הציבור התקבלו כמה תלונות על מי שבע - תאגיד אזורי למים וביוב בע"מ (להלן - מי שבע). להלן תיאורן של שתי תלונות:

1. מתלוננת הלינה על אגרת מים מופרזת שנדרשה לשלם, בגין הצריכה המשותפת בבניין שבו היא מתגוררת[1]. בירור התלונה העלה כי בחשבון המים לתקופת החיוב יולי-אוגוסט 2012 צוין כי הצריכה המשותפת בבניין הייתה 6.44 מ"ק לדייר, לעומת צריכה משותפת של כחצי מ"ק בממוצע לדייר לתקופת חיוב בחמש השנים שלפני כן. עוד העלה הבירור כי לאחר תקופת החיוב יולי-אוגוסט 2012 נמדדה בבניין צריכה משותפת שלילית[2]. עקב כך החליף מי שבע את מד המים הראשי בבניין, ולאחר ההחלפה נמדדה צריכה משותפת של 0.35 מ"ק בלבד לדייר.

ואולם מי שבע לא שלח את מד המים שהוחלף לבדיקת תקינות, אף שלפי הוראות הדין[3], אם דרש צרכן לבצע בדיקות נוספות בעקבות צריכת מים חריגה, ובתקופת החיוב הראשונה אחרי הגשת הבקשה נמדדה צריכה חריגה, על התאגיד לשלוח את מד המים לבדיקה על חשבונו.

בעקבות התערבות הנציבות הודיע מי שבע כי לא יחייב את דיירי הבניין, ובכללם את המתלוננת, בתשלום בגין צריכה משותפת בתקופת החיוב יולי-אוגוסט 2012.

2. מתלוננת אחרת נדרשה לשלם אגרת מים לשנת 2009 בגין דירה ששכרה, אף שלטענתה עזבה את הדירה עוד בשנת 2004. יצוין כי זמן מה לאחר שעזבה המתלוננת את הדירה היא נמכרה לבעלים חדשים.

המתלוננת המציאה למי שבע אישור, ולפיו היא גרה במְעוֹנית (הוסטל) משנת 2009. כמו כן המציאה המתלוננת לתאגיד את חוזה השכירות שנחתם עמה.

הבירור העלה כי לא בוצעה החלפת צרכנים בדירה לאחר המועד שבו עזבה אותה המתלוננת. עוד העלה הבירור כי בשנים 2011-2010 ביקשו הבעלים החדשים של הדירה לבצע החלפת צרכנים, אך מאחר שלא מסרו למי שבע את המסמכים הנדרשים לכך, לא בוצעה ההחלפה.

מי שבע הודיע למתלוננת כי עליה להמציא לו מסמכים המעידים על מכירת הדירה, אחרת לא יבוטל החוב. המתלוננת טענה כי מאחר ששכרה את הדירה ולא הייתה צד בעסקת מכירתה המסמכים הללו אינם ברשותה, והוסיפה כי אין לה קשר עם בעלי הדירה החדשים, ולפיכך היא אינה יכולה להיעזר בהם בעניין זה. על מנת לסייע למתלוננת ביקשה הנציבות מעיריית באר שבע למסור לה רשימה של מי שהחזיקו בדירה במשך השנים, ולאחר שבדקה את הרשימה מצאה כי המתלוננת אכן לא החזיקה בדירה בשנת 2009, השנה שבה נוצר החוב.

בעקבות תוצאות הבירור ביטל מי שבע את החוב שהושת עליה.

(712825, 711035)

[1] ההגדרה של צריכה משותפת לפי כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל החברה לתת לצרכניה), התשע"א-2011 (להלן - הכללים), היא "הפרשי מדידה", כלומר ההפרש בין הכמות שנמדדה בפרק זמן מסוים במד המים הראשי בנכס, ובין סך הכמויות שנמדדו בפרק זמן זה במדי המים השייכים לנכס.
 
[2] כלומר, צריכת המים שנמדדה במד המים הראשי בבניין הייתה נמוכה מסך הצריכות שנמדדו במדי המים של הדירות בו.  

[3] סעיף 49 לכללים.

מי לוד - אי-יידוע במועד על צריכת מים חריגה - מתוך דו"ח נציבות תלונות הציבור מס' 40 פורסם יוני 2014

המתלוננים, חלקם עולים קשישים, מתגוררים בדירות השייכות לדיור הציבורי, הממוקמות בבניין משותף בן שבע כניסות בלוד. לדבריהם דרש תאגיד מי לוד בע"מ (להלן - התאגיד), תאגיד המים והביוב של לוד, מכל אחד מהם לשלם
כ-2,000 ש"ח עבור צריכת מים משותפת בחודשים אוגוסט-נובמבר 2012.

המתלוננים טענו בתלונתם כי נדרשו לשלם סכום גבוה זה, אף שרק בנובמבר 2012 קיבלו דיירי הבניין הודעה מהתאגיד, ולפיה קיימת בבניין צריכת מים חריגה, וכי עליהם לתקן בדחיפות את צנרת המים בו. המתלוננים הוסיפו כי מיד לאחר קבלת ההודעה, שרברב שהוזמן לבדוק את התקלה איתר פיצוץ בצנרת המים הראשית ותיקן אותה. לדבריהם, לאחר תיקון הנזילה פנו דיירי הבניין לתאגיד בבקשה לקבל זיכוי בגין הכספים ששילמו לפני איתור התקלה, על פי הנקבע בכללי רשות המים[1]. ואולם הזיכוי שניתן לדיירים היה חלקי בלבד, והם עדיין נדרשו לשלם סכומים גבוהים עבור צריכת המים המשותפת בחודשים האמורים.

בתגובה על התלונה מסר התאגיד כי לאחר שהתברר לו בסוף ספטמבר 2012 כי בבניין קיימת צריכת מים חריגה, בדק עובד מטעמו את מונה המים בבניין ומצא כי הוא תקין, ולאחר הבדיקה תלה מודעה בכניסה לבניין בנוגע לצריכה החריגה. התאגיד הוסיף כי ב-8.11.12 נעשתה ביקורת בבניין, ונמצא כי עדיין קיימת נזילה בצנרת המים שלו. לדברי התאגיד, עובד שלו הודיע לאחד הדיירים על הנזילה והאיץ בו לפעול לתיקונה.

הבירור העלה כי ב-28.10.12 קיבלו כל הדיירים הודעה בדבר הצריכה החריגה בבניין. ואולם ההודעה לא הייתה ברורה, שכן נאמר בה שצריכת המים בבניין גבוהה ב-0.00% מהצריכה הממוצעת. רק ב-8.11.12 קיבלו הדיירים הודעה ברורה בדבר הנזילה, בצירוף דרישה לתקנה בתוך 24 שעות. בעקבות הודעה זו תיקנו הדיירים את הנזילה.

בנסיבות אלה, ובעקבות התערבות הנציבות, החליטה הנהלת התאגיד, לפנים משורת הדין, כי התאגיד יישא בעלויות שנגרמו עקב הנזילה - מהמועד שבו התברר לו כי בבניין יש צריכת מים חריגה (סוף ספטמבר 2012) ועד למועד שלגביו אין מחלוקת בדבר יידוע הדיירים על הנזילה (8.11.12). בעקבות ההחלטה זיכה התאגיד כל דייר בבניין בכ-900 ש"ח.

(800466, 801534, 714302, 714229)

[1] כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל החברה לתת לצרכניה), התשע"א-2011.

"מי אשקלון" - חיוב שלא כדין בשל צריכת מים חריגה - מתוך דו"ח נציבות תלונות הציבור מס' 40 פורסם יוני 2014

המתלונן חויב לשלם למי אשקלון תאגיד המים והביוב האזורי בע"מ (להלן - תאגיד מי אשקלון) סכום של כ-7,700 ש"ח בגין צריכת מים. בירור התלונה העלה כי המתלונן חויב בתשלום עבור צריכת מים של 173 מ"ק בחודשים נובמבר-דצמבר 2012 ועבור צריכת מים של 345 מ"ק בחודשים ינואר-פברואר 2013, אף שצריכת המים הממוצעת שלו בשנתיים שלפני כן הייתה כ-30 מ"ק לחודשיים.

כשפנה המתלונן לתאגיד מי אשקלון בעניין, התברר לו כי בצנרת הפרטית מתחת לבניין שהתגורר בו היה פיצוץ, שהוא לא ידע עליו. המתלונן תיקן את הנזילה בצנרת והגיש לתאגיד אישור על כך. לפי כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל החברה לתת לצרכניה), התשע"א-2011 (להלן - הכללים), אם אותרה נזילה ותוקנה, זכאי הצרכן לשלם בגין צריכת המים שחרגה מצריכת המים הממוצעת שלו לפי תעריף מוזל. ואכן, לאחר שתיקן המתלונן את הנזילה חייב אותו תאגיד מי אשקלון בתשלום לפי תעריף זה. נוסף על כך הודיע התאגיד למתלונן כי ניתנת לו ארכה בנוגע לתשלום חוב זה וכן הפחית את הריבית שהצטברה בשל אי-תשלום החוב.

סעיף 13 לכללים מטיל חובה על תאגיד מים להודיע לצרכנים על חריגה גבוהה בצריכת המים בהודעת החיוב הבאה. אם מדובר בחריגה בשיעור של יותר מ-200% מהצריכה הממוצעת, על התאגיד לנסות להשיג את הצרכן בטלפון ולהודיע לו על כך.

הנציבות ביקשה לדעת אם ניתנה למתלונן הודעה על צריכה חריגה לפי סעיף 13 לכללים, בייחוד מאחר שהצריכה החריגה נמשכה שתי תקופות חיוב. הנציבות ציינה כי יש להניח שאילו היה המתלונן מקבל הודעה מידית על החריגה הגבוהה בצריכת המים, הוא היה פועל למציאת הסיבה לכך, מאתר את הנזילה ומתקן אותה - וכך הייתה נמנעת צריכה חריגה לפחות בתקופת החיוב השנייה.

מתשובת תאגיד מי אשקלון עלה כי בבדיקתו נמצא שבניגוד לכללים לא ניתנה למתלונן הודעה על הצריכה החריגה.

בעקבות התערבות הנציבות החליט תאגיד מי אשקלון לחייב את המתלונן לשלם עבור שתי תקופות החיוב האמורות לפי הצריכה הממוצעת שלו, במקום לחייבו בתשלום על הצריכה החריגה לפי התעריף המוזל, ובהתאם לכך זוכה חשבונו של המתלונן בסכום של 6,730 ש"ח.

(807595)

הגיחון - הטלת עיקול שלא בצדק - מתוך דו"ח נציבות תלונות הציבור מס' 40 פורסם יוני 2014

בבעלותה של המתלוננת, שאינה מתגוררת בארץ, הייתה דירה בירושלים. באוקטובר 2007 נמכרה הדירה, ועם מכירתה הודיעה על כך המתלוננת לחברת הגיחון בע"מ (להלן - הגיחון), תאגיד הביוב והמים של ירושלים. באוקטובר 2012, חמש שנים לאחר מכירת הדירה, עיקלה הגיחון את חשבון הבנק של המתלוננת, בשל חוב שלא שולם.

המתלוננת טענה כי לא קיבלה כל הודעה בנוגע לקיומו של החוב, והוסיפה שלא ברור לה כיצד הוא נוצר ומדוע עוקל חשבונה.

בירור התלונה העלה כי המתלוננת הודיעה לגיחון בשנת 2007 על החלפת מחזיקים בדירה, אולם נותר לה חוב שנוצר לפני מועד זה ולא שולם. הגיחון לא הסבירה מדוע לא דרשה מהמתלוננת לשלם את החוב בעת שזו הודיעה על החלפת המחזיקים.

עוד התברר כי אף שבטופס ההצהרה על שינוי המחזיקים בדירה צוינו שמו וכתובתו של מיופה כוחה של המתלוננת המטפל בענייניה בארץ, שלחה הגיחון את דרישת התשלום ואת ההתראה לפני עיקול לכתובת הדירה בירושלים ולא לכתובת מיופה הכוח.

מאחר שהסיבה לעיכוב בגביית החוב לא הייתה קשורה למתלוננת, ומאחר שהליכי הגבייה נגדה ננקטו ללא הצדקה, נענתה הגיחון לפניית הנציבות להחזיר למתלוננת את תשלומי הריבית והוצאות האכיפה שבהם חויבה, ובכלל זה אגרת העיקול.

(803959)

הגיחון - חיוב שלא כדין בגין שירותי ביוב - מתוך דו"ח נציבות תלונות הציבור מס' 40 פורסם יוני 2014

חברת הגיחון בע"מ (להלן - הגיחון), תאגיד הביוב והמים של ירושלים, גבתה מהמתלוננת תשלום בגין אספקת שירותי ביוב, באמצעות עיקול שהטילה על חשבון הבנק שלה. לטענת המתלוננת, ביתה אינו מחובר כלל לרשת הביוב הציבורית, אלא לבור ספיגה פרטי.

הגיחון הודיעה לנציבות תלונות הציבור כי לפי בדיקה שעשו עובדיה בשנת 2005, ביתה של המתלוננת מחובר לרשת הביוב הציבורית. הגיחון הוסיפה כי המתלוננת צברה חוב בגין פיגורים בתשלום עבור אספקת שירותי ביוב, וציינה כי גם לאחר גביית הכספים באמצעות עיקול חשבון הבנק של המתלוננת נותר לה חוב של כמה אלפי שקלים.

בעקבות פניית הנציבות עשתה הגיחון בדיקה חוזרת, וזו העלתה כי ביתה של המתלוננת מחובר לרשת הביוב הציבורית.

נוכח הנסיבות שפורטו לעיל ביקרו נציגי הנציבות במקום בליווי נציגי הגיחון, והועלה כי הבדיקה האמורה של הגיחון לא נעשתה לגבי ביתה של המתלוננת אלא לגבי בית אחר. בבדיקה שנעשתה לגבי ביתה של המתלוננת נמצא כי טענתה ולפיה הבית אינו מחובר לרשת הביוב הציבורית, נכונה.

נוכח ממצאים אלה פנתה הנציבות לגיחון בדרישה לבטל את חיוב המתלוננת בגין שירותי הביוב ולהשיב לה את הכספים שנגבו ממנה עבור שירותים אלה.

הגיחון השיבה כי היא מסכימה לבטל רק את החיוב שצברה המתלוננת עד 21.12.09, לפני כניסתם של כללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב), התש"ע-2009 (להלן - הכללים), לתוקף. לטענת הגיחון, בסעיף 3(ב) לכללים נקבע כי צרכן המקבל שירותי מים מתאגיד מים וביוב חייב לשלם לתאגיד גם עבור שירותי ביוב, אף אם אינו מקבל ממנו שירותים כאלה. ואולם בירור נוסף שעשתה הנציבות העלה כי המתלוננת אינה מקבלת שירותי מים מהגיחון, אלא מספק מים אחר.

מאחר שלפי הכללים אין הצדקה לחייב את המתלוננת בתשלום כלשהו, שבה ופנתה הנציבות לגיחון בעניין.

בעקבות פנייתה החוזרת של הנציבות הודיעה הגיחון כי תבטל את חיוב המתלוננת בשל אספקת שירותי הביוב ותשיב לה את כל הכספים שנגבו ממנה עבור שירותים אלה.

(715204)

תרופות פסיכיאטריות - תופעות לוואי

יוני 2014 - עד כמה מסוכנות תופעות הלוואי של תרופות פסיכיאטריות?
האם יש הבדל מהותי בין תופעות "רצויות" לבין תופעות "לוואי" של התרופות?
כמה מקרי מוות בשנה נגרמים כתוצאה משימוש בתרופות פסיכיאטריות?
צפה בפרק 5 מתוך הסרט התיעודי "ה-DSM: ההונאה הקטלנית ביותר של הפסיכיאטריה"
באדיבות יהודה קורן - עמותת מגן זכויות אנוש

ועדת החלטה וחוק הנוער - כלי עבודה אפלים ומסוכנים בידי רשויות הרווחה להוצאת ילדים מהבית

יוני 2014 - עו"ד משכית בנדל ועו"ד יוסי נקר בראיון בטלביזיה חינוכית מדברים על חוק הנוער וועדת החלטה בענייני הוצאת ילדים מהבית.

יוסי נקר נציג שני סעיפים מרכזיים בחוק הנוער טיפול והשגחה, סעיף 2 וסעיף 3. סעיף 2 מגדיר מהו ילד נזקק וסעיף 3 מה עושים עם הילד הנזקק. הגדרות הנזקקות הן אפורות וניתנות לתייג כל ילד כילד נזקק, לדוגמא סעיף 2.6 קובע נזקקות לילד ש: "שלומו הגופני או הנפשי נפגע או עלול להיפגע מכל סיבה אחרת".
זוהי הגדרה מכלילה ולא מדויקת וניתן לתייג כל ילד כנזקק.

עו"ד משכית בנדל מציגה ועדת החלטה. ועדת ההחלטה אינה מוגדרת כלל בחוק מה שמאפשר לכל ראשי ועדה לעצה את הועדה כרצונם, אין פרוטוקול, וההורים בד"כ לא מיוצגים. רשויות הרווחה מהלכות אימים על ההורים בועדות החלטה ומאימות כי יתלשו את כל הילדים מהבית ויםזרו אותם בפנימית במידה ולא ישתפו פעולה (יצייתו לרשויות הרווחה ונציגיהם).

צפו בראיון:

לשכת הרווחה בת ים הפקירה תלמידות ממשפחות קשות יום לתעשיית הזנות

בת ים: תלמידות סיפקו שירותי מין בהפסקות בית הספר , ישראל היום , 24.06.2014

יו"ר הוועדה לזכויות הילד בכנסת חשפה פרשת מין מזעזעת נוספת • "מדובר בתופעה כלל ארצית"

בדיון שקיימה היום (שלישי) הוועדה לזכויות הילד בכנסת, נחשף כי תלמידות בית ספר בבת ים מספקות שירותי זנות לבגירים במהלך ההפסקות באמצע יום הלימודים.

במהלך הישיבה סיפרה יו"ר הוועדה ח"כ אורלי לוי-אבקסיס, על מידע שהגיע אליה בנוגע לפרשה החמורה בבת ים, במסגרתה תלמידות בית ספר יוצאות להפסקה ועוסקות במתן שירותי מין תמורת סכומי כסף. אולם, למרות שמידע זה הועבר לגורמים במערכת החינוך ומערכת הרווחה בעיר, הנושא כלל לא טופל.

הדיון התקיים בעקבות פרשת יחסי המין בין מאות קטינים בקרית גת לבין תושבת העיר, ובעקבות חשיפת תופעת הקטינות מאזור ראשון לציון, שסיפקו שירותי מין לזרים בתחנה המרכזית בתל אביב. במהלך הדיון סיפרה נציגת אגף הרווחה בראשון לציון כי דיווחה על התנהלות הקטינות למשרד הרווחה ולמשטרה וגם במערכת החינוך ידעו על כך, אולם עד היום לא נעשה דבר בנושא זה.

עוד נחשף בדיון, כי בעוד בעקבות הפרשה בקרית גת, שזכתה להד תקשורתי נרחב והייתה מספר ימים במוקד השיח הציבורי, מינה משרד הרווחה ועדת בדיקה והנושא מטופל - בכל הקשור בפרשה בראשון לציון, לא נעשה דבר גם לאחר העברת דיווח לגורמים בכירים במשרד הרווחה ובמשטרה ואף לא לאחר חשיפת המקרה בתקשורת.

איריס פלורנטין, מנהלת האגף לשירותים חברתיים אישיים במשרד הרווחה, אמרה כי "הנערות בראשון לציון כולן היו מוכרות לנו אבל הן לא שיתפו פעולה. היום אנחנו פותחים מרכז יום כדי שיהיה להן לאן ללכת".

גילה בן בסט, מנהלת האגף לטיפול וקידום נוער וצעירים בעיריית ראשון לציון אמרה בדיון כי "התקשורת התמקדה בראשון לציון אבל מדובר בתופעה כלל ארצית, בתופעה קשה. פניתי למשרד הרווחה בכתב שיעזרו לנו, פניתי גם למשטרה, מסרתי אינפורמציה מדויקת על מה שקורה ואיפה זה קורה, אבל לא ענו לי לא מהמשרד ולא מהמשטרה".

בתגובה לדברים אמרה רפ"ק דפנה רומן, קצינת יעוץ וחקיקה נוער במשרד לביטחון הפנים, כי "חוץ מהכתבה שפורסמה לא הגיע אלינו שום מידע בנוגע לנערות מראשון לציון. אנחנו צריכים מידע קונקרטי כדי לפעול. שוטרים יצאו לשטח ותצפתו על ה'חמארות' (בהן על פי החשד סופקו שירותי המין לזרים), אבל לבנות לא הגענו".

רפ"ק רומן אף התייחסה לפרשת המין בקרית גת, וטענה כי למרות בקשות מפורשות של המשטרה מאגף הרווחה בעיר למסור להם מידע קונקרטי על קטינים שמקיימים יחסי מין עם האישה, ברווחה סרבו למסור את המידע הזה, ולכן נמנע מהם לחקור את המקרה.

"זה בטיפול? איזה טיפול?"

ח"כ פנינה תמנו-שטה אמרה בדיון כי : "בשתי הפרשות יש תחושה קשה שהיה ניתן להגיע למידע הזה ולאתר את הנערות והנערים הללו הרבה לפני שזה התפוצץ. הנערות האלו היו שקופות מבחינת המערכת לאורך שנים, והדבר הכי גרוע זה שהמערכת יודעת מזה ואומרת 'זה בטיפול'. איזה טיפול? איפה התייחסות רצינית אליהן, למשפחות שלהן, איפה המענה לקשיים האדירים שהן נמצאות בהם אם הגיעו למצב כזה, אלו ילדות בנות 13, מוכרות לרווחה, אז עכשיו אחרי שכבר שכבו עם זרים בשביל כמה שקלים פותחים להם 'בית חם'?".

מנכ"ל המועצה לשלום הילד ד"ר יצחק קדמן אמר בדיון: "היינו מעורבים בחשיפת המקרה בקרית גת, גילינו חוסר שיתוף פעולה קריטי בין הרווחה, המשטרה והחינוך וגרוע מזה, ממש עוינות שקשה לתאר בין הרשויות. המשטרה הייתה צריכה לאיים על עובדות סוציאליות שימסרו מידע כי הן סרבו לעשות זאת. כל זמן שלא נתקן את הכשל בשיתוף הפעולה בין הרשויות, עוד ועוד ילדים ונערים כאלו יפלו בין הכיסאות".

ח"כ לוי-אבקסיס הורתה לנציגי המערכות השונות לבדוק מה נעשה כל אחת בתחומה, בעקבות הפרשות בראשון לציון ובקרית גת, ולהנחות את אנשי המקצוע כיצד עליהם לפעול בעתיד כשיקבלו אפילו קצה קצהו של מידע על מקרים דומים. לוי-אבקסיס אף ציינה לגנאי את המצב שנחשף בדיון כי ברשויות מקומיות הנמצאות בגירעון או במצב כלכלי קשה, תכניות לסיוע והגנה על קטינים לא יוצאות לפועל. "מעבר לחשיפת הניצול הקשה של נערים ונערות שנקלעו למצבים קשים ביותר, אנו רואים בשני המקרים האחרונים כשל מתמשך בהתמודדות המערכות שאמורות לשמור על הילדים ולמנוע את המקרים הבאים", אמרה ח"כ לוי-אבקסיס. "מתברר שאף גורם לא יודע בדיוק איך לעבוד מול הגורם המקביל אליו כדי שיגיעו לאותה מטרה, שהיא קודם כל לשמור על הילדים ולמנוע תופעות מהסוג הזה. במקרה המתוקשר (בקרית גת) הוקמה ועדת בדיקה אבל במקרה השני (בראשון לציון) שאולי אפילו יותר גרוע – לא נעשה דבר אלא רק הפנו את האצבע לעובדים המקומיים, ל'ש.ג.'. יש כשל מערכתי וחייבים לטפל בו, שתדע כל אמא שיש מי שמפקח ודואג לילד או לילדה שלה כשהיא שולחת אותה בבוקר למערכת החינוך או אחר הצהריים לסביבה הקהילתית".

נדרש מקצה שיפורים מאוד רציני בדוח סילמן

יוסי סילמן - מנכ"ל משרד הרווחה

נדרש מקצה שיפורים מאוד רציני בדוח סילמן , אפרים הלפרין , news1 , יוני 2014
נדרש שינוי קיצוני בהרכב הוועדה, והחזרת הדוח לוועדה המחודשת בהרכבה המחודש שיהיה מאוזן, וייתן הזדמנות לעורר אמון בו

השערורייה האחרונה עם מנכ"ל משרד הרווחה, הפנתה את תשומת לבי לטיוטת דוח ועדת סילמן מחודש פברואר 2014. דוח סילמן עוסק גם בפעילותן של פקידות הסעד המוציאות ילדים מחזקת הוריהם הוא מסמך מעניין, אך מאוד חסר, ורצוי מאוד שהשר יחזירו ליו"ר הוועדה לצורך ביצוע מקצה שיפורים רציני, כולל מקצה שיפורים מהיסוד בהרכב הוועדה.

הוצאת ילד מהבית היא החלטה שאיש מאתנו לא היה רוצה להיות חלק ממנה, ולכן כאשר מתכנס צוות מומחים על-מנת לדון בנושא ולהמליץ על שינויים לשנים רבות קדימה, חובת שיקול הדעת היא כפולה ומכופלת. קריאה את דוח סילמן (דוח הוועדה לבחינת מדיניות המשרד בנושא הוצאה של ילדים למסגרות חוץ ביתיות ונושא הסדרי ראייה דוח הביניים מפברואר 2014) בעין לא מקצועית (יו"ר הוועדה איננו מקצועי וודאי יקבל בשמחה ביקורת של מבקר לא מקצועי) מעלה נקודות המעידות על חשיבה ועל רצינות, אך מעלה גם נקודות תמוהות החייבות מקצה שיפורים, חלקו משמעותי, אשר מאפילות לדעתי על נקודות האור.

הרכב הוועדה

הרוב המכריע של חברי הוועדה הוא פקידי רווחה, ועובדי מדינה. בדף הפתיחה של הדוח קיימת רשימת שמות אשר מלבד המנכ"ל, יו"ר הוועדה לא מפורט תפקידם.

נדרשת עבודה סיזיפית שם על-מנת להבין שהוועדה הוזו, הן המקהלה והן המנצח, רובם המכריע הם עובדי משרד הרווחה ו/או פקידים ברשות המבצעת, עין ביקורתית על הרכב הוועדה תראה את רוב הרכב הוועדה כתזמורת בצורת המניעה את הפה, אך הקול נשמע מאיזה תקליט ישן ושרוט.

במצב כזה של טענות קשות נגד הרשות המבצעת, אין כל אפשרות שהגורמים המחליטים יהיו ברובם המכריע פקידים הדנים בפועל בעצמם או בחבריהם, ולפחות חייבים יו"ר מחוץ למערכת עם חברים במערכת או לחלופין מצב הפוך.

עם כזה הרכב, ועם הסתרת התפקיד של חברי הוועדה מדף הפתיחה שלה (בין אם נעשתה בשוגג או במזיד), ואפילו הדוח היה פאר היצירה הריהו מעורר מיידית תחושת התקוממות וחוסר אמון, תחושות של עבודה מאוד מאוד חד-צדדית שכל מטרתה הוא לגבות את התנהגות המערכת נשוא עבודת הוועדה.

נראה כאילו מינו כאן את החתול על-מנת לשמור על החלב, ולכן נדרש שינוי קיצוני בהרכב הוועדה, והחזרת הדוח לוועדה המחודשת בהרכבה המחודש שיהיה מאוזן, וייתן הזדמנות לעורר אמון בו.

המרגליות האחרונות שנוטפות מפי המנכ"ל בדף הפייסבוק שלו, וממלאות את האינטרנט, מגדילות מאוד את החשש שלוועדה הזו לא היה בפועל יו"ר, כי מי שניהל את הוועדה הם אותם גורמים שמנהלים את המשרד, וכל תפקידו של המנכ"ל הן בוועדה והן במשרד הוא לומר את המלה האחרונה, "כן", או "כמבוקש".

ואולי זה הכיוון הדרוש לוועדה, מינוי יו"ר מקצועי מן האקדמיה או מומחה ארצי/עולמי בתחום, ולא תא"ל במילואים אשר היה באותה מידה יכול גם להיות מנכ"ל משרד הבריאות (לולא הקפידו שם על מומחיות בחום העיסוק לתפקיד מנכ"ל) על אחת כמה וכמה הדבר נדרש כעת, כאשר יוסי סילמן מראה בדרכו הייחודית, ללקוחות של משרדו מיהו בעל הבית.
אין הסבר מדוע יש כאלה שמונו כחברים ולא מופעים ברשימת המסיימים כחברי הוועדה.

עיון בגוף הדוח מציג את מכתב המינוי שנשלח לחברי הוועדה, שם כן מצויינים תפקידיהם. עם זאת השוואת הרשימות אלה שמונו מול אלה שסיימו, מגלה פער. כל ועדה שהייתה רגישה לאוזן והעין הציבורית ועוסקת בעניין כה רגיש, הייתה מסבירה ברחל בתך הקטנה מהן הסיבות לפער האם מדובר באנשים שיצאו לגמלאות והוחלפו על-ידי אחרים, או שמא היו פרישות מהוועדה מסיבות אחרות כלשהן.

בהעדר ציון מדויק של השמות והתפקידים של אלה שנפלו בדרך, והעדר הסבר מפורט לסיבות, מעלה חשש מוצדק לפרישות של מחאה מסיבות כלשהן ועל כך חייבת הוועדה הסברים.

ועדת סילמן - מעט מידי, מאוחר מידי ומטוייח הרבה

התעלמות מדוח סלונים

בשנת 2008 הוגש לשר הרווחה, יצחק הרצוג, דוח ועדת הפרופסור ורד סלונים נבו מאוניברסיטת ב"ש, דוח צוות בדיקה בנושא: עבודתן של פקידות הסעד לסדרי דין דוח הרבה יותר ממוקד עם ACTION ITEMS הרבה יותר ברורים ומובהקים, ההרכב של ועדת סלונים היה דומה להרכב של ועדת סילמן (מבחינת בעלי התפקידים של חברי הוועדה) אך עשיר יותר לטעמי בנציגי רשויות מקומיות וכמובן לוועדת סלונים הייתה יו"ר על הנייר ובפועל, מה שכאמור לא היה לוועדת סילמן (אומר "הן" ומגבה ראשי, שאין זה כלל תחום התמחותו, הוא יו"ר ועדה רק על הנייר).

ועדת סלונים המליצה על כלים וכללים אשר יטייבו באורח משמעותי את הליך קבלת ההחלטות של מערך הרווחה ופקידות הסעד בהיבטים שהיו במוקד עבות הוועדה, טרם נזקקים הצדדים לסיוע משפטי, והרבה טרם מגיעים להחלטות שיפוטיות (למעט החלטות חרום קצובות בזמן), על מתן מעמד לבוחנים חיצוניים למערכת בכל היבטי המסוגלות ההורית, על איזון מראש, של הערכות והמסקנות לגבי המסוגלות ההורית, ניתוח האלטרנטיבות, וצמצומן או הצעת מכלול מהן / כמה מהן המיטיבים עם הילד, טרם ההגעה להכרעות שיפוטיות.

ועדת סלונים ממליצה העשרה של הצוות מחליט, הכללה של גורמים חיצוניים בלתי תלויים בו, שילוב ההורים והילדים באיסוף הנתונים המביאים להחלטה, מעשירים את החלופות פותחים את הראש, מאפשרים סיעור מוחות פחות טעון ואמוציונאלי, עם הרבה יותר פתיחות, מה שודאי יביא את הדיון בבית המשפט לדיון הרבה יותר עשיר, פורה, פחות טעון, עם מעורבות הרבה יותר עמוקה של בית המשפט בניתוח הנתונים, במינוי מומחים להשלמתם, בשיתוף הורים, גם אם יש להם מגבלות כלשהן בתהליך ובתוצאתו, ובמקביל בהורדת האחריות הבלתי אפשרית המוטלת על כתפי פקידות הסעד, שעודף סמכויותיהן, וחסר איזונן על-ידי גורמים נוספים הן הכשל העיקרי בפעולתן.

דוח סלונים התקבל על-ידי השר (הרצוג), מדובר להבנתי הבלתי מקצועית במסמך לתפארת, אך אינו מוזכר כלל ועיקר בדוח סילמן (לעומת זאת 4 דוחות אחרים לדעתי פחות עדכניים ולכן פחות רלוונטיים - מוזכרים) וכאשר בא תיקונצ'יק ב' לאחר ש"שילמנו" כל כך הרבה לתיקונצי'ק א' ואישרנו את חוות דעתו, חלה עלינו חובה לבחון בעין ענקית את ההמלצות של תקונצי'ק א', לרדת שוב לעומקן, ולהבין כיצד על-אף שחלפו מעט שנים, ההמלצות המאד רציניות של תיקונצ'יק א' לא מיושמות, ואף לא הוזכרו כלל בדוח של תיקונצ'יק ב' כאילו לא קיימות כלל.

וכאן עוסקים אנו בגורל אדם, הרחקת אם או אב מילדיהם, הרחקת ילדים מהוריהם, אנו עוסקים עם אנשים הנתונים בסערת רגשות, וכזו התעלמות מכזה מסמך איכותי מעוררת שיאי שיאם של חוסר אמון, ומשליכה בעצם את חוות דעתו של תיקונצ'יק ב' לפח הזבל של ההיסטוריה, גם אם יש בו טוב.

דוח סילמן ללא דוח סלונים הוא חמור בלי אתון

דוח סילמן מצר על שני תהליכים שהתגלגלו ככדור שלג עקב החלטות קודמות של המערכת -

1) ערוב תחומים בין "טיפול והערכה" ובין "טובת הילד" לרמה שניטשטשו הגבולות בין מצבים אותם יש לשקם במסגרת תוך ביתיות, לבין מצבים הדורשים שיקום או קורת גג במסגרת חוץ ביתית

2) סעיף 19 לחוק האפוטרופסות המאפשר לשופטים לזרוק בפועל את ההחלטה השיפוטית על כתפי פקידת הסעד באמצעות תסקיר המעוגן בחוק והמאפשר בפועל לשופט להפעיל ראש קטן ולהתכסת"ח באותו תסקיר, הדוח מעיד על עליה ניכרת בשימוש בכלי הזה, כי הוא נוח לשופטים, הוא בסמכותם, אך ככל שניתן להבין הוא לקוי, כלומר נוגד את טובת הילד, ומסתבר שאפילו שופטים הם עיוורים לגבי עצמם וניהול ההליך על ידם, לפחות חלקם, כל לפחות ניתן להסיק מן הדוח.

לשורש השורשים של היבטים אלה ולהיבטים אחרים, אף הם כבדי משקל מתייחסת כבר ועדת סלונים, ומציעה פתרונות מעשיים, פתרונות מניעתיים, פתרונות שיישומם העיקרי הוא לפני ההגעה להכרעה שיפוטית, האם הפתרונות שלה שגויים? היכן הם שגויים? איך נדע, דוח סילמן לא מזכיר כלל את דוח סלונים.

בריחה מאחריות של עובדים סוציאליים - המדינה אשמה

דוח סילמן מצר גם על בריחה של עובדים סוציאליים מקבלת אחריות, הדגש לדעתי בדוח סילמן הוא שגוי כי הוא מתמקד באלימות לכאורה לה חשופים העוסי"ם, אך אני יכול לומר לכם מתוך נגיעה משפחתית בתחום, שעוס"ים (אלה שאני מכיר לפחות) עושים מלאכתם נאמנה, לא חוששים מאלימות, בכל מקצוע יש סיכונים, גם במקצוע העו"ס, החשש הגדול הוא החשש להגיע לידי החלטה שגויה, למסקנה שגויה, החשש הוא לגרימת נזק תוך כדי השקעת מאמץ בל יתואר לעזור, וזו הסיבה לכן שהתור של העובדות בסוציאליות ההופכות לפקידות סעד אינו גדול, ולכן שחיקתן של פקידות הסעד כה גדולה, כי מדינת ישראל על כל מנגנוניה מפקירה את פקידות הסעד, מפקירה אותם על-ידי מתן עודף סמכויות, בהעדר כל גורם אחר המוכן לשאת באחריות, ודוח סלונים יד ביד עם דוח סילמן נותנים מענה ולו חלקי לבעיה בעוד שדוח סילמן בפני עצמו רחוק מאוד מלתת מענה.

מי שמתנהג באלימות כלפי פקידות הסעד אלה אינם ההורים או אינם בעיקר ההורים שלילדים מורחקים, זוהי מדינת ישראל בכך שהיא מממנת מספר כה מועט של פקידות סעד, בכך שהיא לא מחייבת ומממנת תחלופה חיונית בתפקיד הכל כך שוחק הזה (השלב המוגדר כ"הוצאה לפועל" אשר ועדת סלונים ממליצה להגבלת כהונה בו של שנה אחת), בכך שהיא מטילה על כתפיהן את כל האחריות אשר החוק, במקור, רצה להפיל על מגוון דיסציפלינות בעיקר השופטים.

האויב של פקידת הסעד הוא עודף הסמכויות שלה, המלווה בעודף ניכר של אחריות, כי כל שותפיה האחרים של פקידת הסעד, משחקים ראש סיכה ובורחים מאחריות, ואפילו כאשר ההורים מבקשים לקחת אחריות, אפילו לכאורה, מדירים אותם, ממדרים אותם, מייאשים אותם, אוטמים את האוזניים מולם - וועדת סלונים נותנת דעתה לצורך בשינוי גם שם, מדובר הרי בילדים שלהם, ובטובת הילדים שלהם, אשר עדיפותה הראשונה, לכל הדעות היא המסגרת המשפחתית השלמה ככל הניתן.

תוספת לשני הדוחות - ניסיון בין לאומי

דומני ששני הדוחות לוקים בחוסר ההתייחסות שלהם לצורך חיוני להקמתו של כלי מינוף פתרונות לבעיות האקוטיות של הנושאים בהם עסקו הוועדות, והוא מחקר מתמשך בין לאומי, וקשר שוטף עם האקדמיה, לאיתור הזדמנויות וסיכונים בתחום האמור ובהתבסס על ניסיון בין לאומי הן מעשי והן תיאורטי.

בכל פינה בעולם, החל באפריקה הענייה והנידחת וכלה בעשירות שבמדינות העולם, קיימת התמודדות עם הבעיות האלה, קצת יותר בהצלחה או קצת פחות, ואין שום סיבה לשלם את מלוא שכר הלימוד בכל פינה בעולם, אנו חייבים בצוות מקצועי המשלב את פקידי המשרד ומומחים מהאקדמיה, אשר ישאב אל תוכו את מה שקורה בעולם בתחום, ויהיה גורם סולל דרך בהתאמת ההצלחות אלינו, ובמניעת כניסה לפתרונות שכשלו כבר במקומות אחרים.

אלימות מילולית של פקידי רווחה, גם הבכירים - נוגדת את יסודות עבודת רשויות הרווחה

קחו את כל אלה, ועיינו בהתבטאויותיו של מנכ"ל הנכבד של משרד הרווחה המציפות כעת את האינטרנט, בעקבות הפרסום הרב המלווה את המעצר של בלוגרית אשר לדעתה מערך הרווחה ובראשו המנכ"ל מתנכל לה, אשר כל חטאה הוא בכך שפרסמה מידע על כבוד המנכ"ל ירום הודו, ותבינו שראויה החלפתו המיידית של מנכ"ל משרד הרווחה באדם שיכול להוציא את המשרד מקשייו המתגברים ולא אחד שיביא להתחפרות ולשקיעה עקב מתן גיבוי לכל הדורש תיקון במשרד, בסגנון ההגנה הטובה ביותר מפני הציבור היא תקיפה רבתי של הציבור.

העבריין יוסי סילמן איים על האמא ל' ברשת הפייסבוק באמצעות כרטיס "הגנת ילדים"

מוטי לייבל - זיהה כי יוסי סילמן עומד מאחורי "הגנת ילדים"

יוני 2014 - יוסי סילמן מנכ"ל משרד הרווחה לא בחל בשום אמצעי נבזי ככל שיהיה בניגוד לחוק ולכללים להחליש את האמא ל'. סילמן העבריין, השתמש במשטרת ישראל מרחב דן והגיש נגד ל' תלונת שווא על פגיעה בפרטיות וטען כי הרגיש "מאוים" ובמקביל שלח הודעות שטנה נגדה ברשת הפייסבוק תוך שהוא פוגע בה ובילדיה. העבריין סילמן גם נקט באלימות בירוקרטית נגד ל' והנחה ווידא כי פקידות הסעד מונעות ממנה לראות ילדיה וגורמות לה נזקים כלכליים והתשה נפשית בהליכים מול בית משפט.

העבריין יוסי סילמן פתח כרטיס ברשת הפייסבוק בשם "הגנת ילדים" והחל להפיץ דברי בלע ושטנה נגד האמא ל'. מוטי לייבל Moti lebel חבר בקבוצת זעקת אמהות זיהה כי יוסי סילמן עומד מאחורי כרטיס "הגנת ילדים" ברשת הפייסבוק.

להלן מספר דוגמאות של איומים ודברי שטנה ששלח העבריין יוסי סילמן לאמא ל':

 יוסי סילמן מסית נגד האמא ל' ברשת הפייסבוק בניגוד לחוק הנוער וחוק העונשין - איסור פרסום מידע על קטינים

העבריין יוסי סילמן מסית ברשת הפייסבוק נגד האמא וילדיה - 16.05.2014

העבריין יוסי סילמן מאיים על ל' ברצח וכותב לה ברשת הפייסבוק הודעה פרטית באמצעות כרטיס "הגנת ילדים" כי יגרום לה להתאבד.

העבריין יוסי סילמן מאיים על ל' ברצח וכותב לה ברשת הפייסבוק הודעה פרטית באמצעות כרטיס "הגנת ילדים" כי יגרום לה להתאבד.

מוטי לייבל Moti Lebel חבר בקבוצת זעקת אמהות זיהה כי יוסי סילמן עומד מאחורי כרטיס "הגנת ילדים" ומאויים ע"י סילמן

מוטי לייבר Moti Lebel חבר בקבוצת זעקת אמהות זיהה כי יוסי סילמן עומד מאחורי כרטיס "הגנת ילדים" ומאויים ע"י סילמן

העבריין יוסי סילמן מפיץ דברי שטנה נגד האמא ל' ברשת הפייסבוק בכרטיס "הגנת ילדים"

העבריין יוסי סילמן מפיץ דברי שטנה נגד האמא ל' ברשת הפייסבוק בכרטיס "הגנת ילדים"

גלי צה"ל - רינו צרור: שימוש לרעה בכוח השררה של משטרת ישראל מרחב דן ומשרד הרווחה נגד עיתונאית בלוגרית



יוסי סילמן - עבריין בחסות השר - מאמר מאת יואב יצחק



קישורים:

גלי צה"ל - רינו צרור: שימוש לרעה בכוח השררה של משטרת ישראל מרחב דן ומשרד הרווחה נגד עיתונאית בלוגרית - 19.06.2014 - שימוש לרעה בכוח השררה של משטרת ישראל מרחב דן ומשרד הרווחה נגד עיתונאית בלוגרית לורי שם טוב הכותבת לטענתם מאמרי ביקורת על רשויות הרווחה, כך עולה מראיון שקיים רינו צרור בתוכנית "מה בוער" - גלי צה"ל עם עו"ד פיני פישלר, העיתונאית לורי שם טוב ומנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן...
יוסי סילמן - עבריין בחסות השר - מאמר מאת יואב יצחק - מאמר מאת יואב יצחק , יוני 2014 , news - מנכ"ל משרד הרווחה, יוסי סילמן, ביצע שוב ושוב עבירות על החוק. באופן סדרתי. בתגובה לחשיפות מצד ל' על עיקולים שהוטלו על חשבונותיו, פצח סילמן בהכפשה חמורה של ל' תוך ניצול מעמדו ומידע אליו נחשף כמנכ"ל ופרסם שוב ושוב מידע חסוי על ילדיה הקטינים...

מנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן ושוטרי בילוש דן - שימוש לרעה בכוח שררה נגד עיתונאית חוקרת פשעי משרד הרווחה - בתאריך 15/6/14, הזמין יוסי סילמן מנכ"ל משרד הרווחה למעצר שווא של העיתונאית לורי שם טוב, תוך שהוא משתמש במשטרת מרחב דן לבצע תנאי שחרור בערובה בניגוד לחוק - יוסי סילמן מנכ"ל משרד הרווחה עשה שימוש פסול ונפסד במשרתו, תוך שימוש לרעה בכוח המשרה וניצול התפקיד לרעה, הכל על מנת לסתום פיות ולהלך אימים נגד עיתונאים בניגוד חמור לחוק.מדובר בצו חיפוש ומעצר תוך איזוק עיתונאית חוקרת מול עוברים ושבים ומול שכניה...

האשמות קשות על הסתה נגד מנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן בבית משפט לענייני משפחה  - מאי 2014 - מדובר בדיון הסדרי ראיה בין אמא לילדיה אשר רשויות הרווחה מונעות מפגשים ביניהם במשך כ- 5 שנים -  ימים ספורים טרם הדיון כתב יוסי סילמן- מנכ"ל משרד הרווחה דברי הסתה קשים בניגוד לחוק הפלילי ובניגוד לכללים נגד האמא ברשת הפייסבוק החשופה למיליוני גולשים...

 
יוסי סילמן - מנכ"ל משרד הרווחה - בעל חברה מפירת חוק  - מאי 2014 - מנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן הוא הבעלים של חברת "סילמן יוסי אחזקות בע"מ" (SILMAN YOSI HOLDINGS LTD) מספר תאגיד: 513713651 חברה מפירת חוק ע"פ רישומי רשם החברות - ראה תמונה מאתר הרשם להלן.

יוסי סילמן מרעיל מפיו שקרים שקרים פתולוגים בענייני הסדרי ראיה בין הורים לילדים - מאי 2014 - מנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן תלוש מעוול הנגרם לאזרחים עקב מדיניות משרד הרווחה הכושלת בקביעת הסדרי ראיה בין הורים לילדיהם. התאבדותו של האבא אלון וולף היא פועל יוצא של המדיניות המשפילה של שר הרווחה מאיר כהן ומנכ"ל משרדו יוסי סילמן...

יוסי סילמן משקר ומרעיל נגד משפחות כדי לסחור בילדיהם - מרץ 2014 - שישי בחמש - ערוץ 1 - יוסי סילמן מנכ"ל משרד הרווחה ממונה על דו"ח ועדת סילמן משקר ומרעיל נגד משפחות וילדים בענייני הוצאת ילדים מביתם ע"י רשויות הרווחה. סילמן מציג מקרי קיצון בודדים של רצח ילדים כעילה לתלוש אלפי ילדים מביתם ומשפחתם מידי שנה בדלתיים סגורות, ללא ראיות באמצעות ועדות החלטה ברשויות מקומיות העובדות ללא סדרי דין, חבריהם מדברים בשפה אחת ובתי המשפט רואים הבלי פיהן כסוף פסוק...

ועדת סילמן - מעט מידי, מאוחר מידי ומטוייח הרבה - מרץ 2014 - מדובר בוועדה פנימית של משרד הרווחה לבדיקת מדיניותו להוצאת ילדים מביתם והסדרי משמורת בין הורים גרושים. הועדה הוקמה ביוני 2013 והיתה אמורה להגיש מסקנותיה באוגוסט 2013, באיחור של חצי שנה הגישה בימים אלו הועדה מסקנותיה שהוצגו ע"י שר הרווחה מאיר כהן...

יוסי סילמן ועובדים סוציאליים - התקף אמוק במהלך כנס איגוד העו"ס - דצמבר 2013 - צרחות, קול ענות, דברי בלע נגד נבחרי ציבור, נגד העיתונאות החוקרת ונגד ארגונים חברתיים, זה מה שהיה במה שהוגדר "כנס חירום" במאורת השרצים של איגוד העובדים הסוציאליים. נכחו שם יוסי סילמן, צפרא דוויק, ועובדים סוציאליים. יוסי סילמן כולו בהתקף חרדה לרצות את הנוכחים שכח לחלוטין כי הוא עובד ציבור ולא מריונטה של איגוד עובדים הפועל למען האינטרסים של חבריו. ברקע ביקורת נוקבת בכתבה "זהירות פקידי סעד" על פשעי משרד הרווחה התולשים ילדים וקשישים מביתם בדלתיים סגורות ללא ראיות, פועלים באופן מתואם עם בתי משפט לענייני משפחה או נוער, מחריבים משפחות...

יוסי סילמן מנכ"ל משרד הרווחה משקר ומרעיל מפיו בפייסבוק נגד נערה והוריה - דצמבר 2013 - מדובר בסטטוס בפיסבוק של צופית גרנט אודות נערה בת 16 הכלואה מזה כ-3 שנים במוסד פסיכיאטרי שלא לצורך. הנערה מבקשתעזרה בדחיפות. נלקחה מאמה שלי בגיל 13, ובעקבות כך הקשר עמה נותק, וזה גרם לה להיות במצוקה במשך הרבה זמן. הנערה החלה להיות באשפוזים ולעבור מאשפוז לאשפוז ופנימיה לפנימיה משום שרשויות הרווחה כי לא מאפשרת לה לחזור לגור עם אמא שלה. הנערה כותבת: "הרווחה לא שמה עלי, וגם האפטרופסית שלי מתעלמת מהרצון והטובה שלי,כי קל להם להחליט ולתקוע אותי במחלקות סגורות ופנימיות טיפוליות ולא לקחת עלי אחריות"...

מנכ"ל משרד הרווחה - יוסי סילמן מרעיל בפיו נגד אמא על אי דיווח - ספטמבר 2013 - פרשת רצח שני ילדים בידי אביהם אלי גור עקב כשל מערכתי של משרד הרווחה. שר הרווחה מאיר כהן ומנכ"ל משרדו יוסי סילמן (חבר מפלגה שקיבל ג'וב) באכזריות ודמגוגיגה מאשימים את האמא על אי דיווח. מאיר כהן מטייח באופן שוטף דיווחים על התעללויות בחוסים ילדים וקשישים במוסדות ציבור לרבות מוסדות משרד הרווחה הרווחה. מאידך מאיר כהן מיחצן באופן שוטף ומעודד תלישת ילדים מביתם ומשפחתם למוסדות ציבור אלו. הילדים נכלאים במוסדות משרד הרווחה בצו בית משפט המתנהל בדלתיים סגורות ללא ראיות. לילדים אין זכויות מאחר ומאיר כהן ויוסי סילמן משבשים חקיקת חוק זכויות הילד ע"פ אמנת זכויות הילד כמקובל במדינות העולם...

יוסי סילמן - מנכ"ל משרד הרווחה - התנהלות מזוהמת לסחר בילדים - ספטמבר 2013 - יוסי סילמן חבר מפלגת יש עתיד, קיבל ג'וב מצמרת המפלגה לשמש כמנכ"ל משרד הרווחה. התבטאותו בענין עוני, כי ישנם ילדים רעבים, אך לא עם בטן נפוחה… הוכיחה כי סילמן חסר תובנה, בעל בוחן מציאות לקוי ושיפוט לקוי בענייני חברה ורווחה...

יוסי סילמן, מנכ"ל משרד הרווחה, עדיף שתתפטר - המאמר יוסי סילמן, מנכ"ל משרד הרווחה, עדיף שתתפטר , חלי בוזחיש ששון , יולי 2013 - העובדת הסוציאלית חלי בוזחיש ששון קוראת בפייסבוק לחבריה העובדים הסוציאליים לדרוש את פיטורי מנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן. במשרד שתפקידו לפעול למיגור העוני ולפריסת רשת ביטחון סוציאלי אין מקום לאדם שמפגין חוסר ידע בסיסי בבעיית הרעב, כפי שהפגין בראיון איתו בדה-מרקר ...

יוסי סילמן מנכ"ל משרד הרווחה צריך ללכת הביתה - המאמר יוסי סילמן, מנכ"ל משרד הרווחה, העניים אינם אשמים , עבודה שחורה , יולי 2013 , אבי דבוש - אבי דבוש מבקש להזכיר למנכ"ל החדש של משרד הרווחה יוסי סילמן, שמדינת ישראל היא שיאנית העובדים העניים, ולפי התקציב הממשמש ובא, המגמה הזאת רק תחמיר...

יוסי סילמן - מנותק מהמציאות החברתית בישראל - המאמר "כנראה שלהיות ראש מטה ביש עתיד לא מכשיר לניהול משרד הרווחה" , מאת: ליאור דטל, טלי חרותי-סובר , 28.07.2013 , TheMarker -כך הגיב ח"כ אילן גילאון לראיון שהעניק מנכ"ל משרד הרווחה (יוסי סילמן) ל-TheMarker ובו אמר כי "יש אולי ילדים רעבים, אבל לא מתים מרעב" ■ הפורום למלחמה בעוני: "שיחשוב איך החלטותיו משפיעות על מי שנזקק לשירותי המשרד...

יוסי סילמן - נעדר כל אמפתיה בסיסית לאוכלוסיות היעד שאותן אמור משרדו לשרת - המאמר אין רעבים? "יש עתיד" תדאג שיהיו , מאת: יוסי יונה, מערכת וואלה! חדשות , יום שני, 29 ביולי 2013 - מנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן מרוצה מכך שבישראל "לא מסתובבים אנשים עם בטן נפוחה מרעב", ורוצה שהעניים יהיו עניים יותר. בסיוע המדיניות הנבזית הזו, תגיע גם הבטן הנפוחה...

עצומה - דורשים/ות את פיטוריו של יוסי סילמן מנכ"ל משרד הרווחה - פורסם בתאריך: 28/07/2013 באתר עצומה - ימים אלה הם ימי אבל במדינת ישראל ימים שבהם הולך לעבור בכנסת ישראל תקציב כלכלי שימוטט את רובנו ויגזור עוני על אלפי משפחות! מנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן מתבטא באכזריות וללא כל רסן "אתם יכולים לצטט אותי", אומר יוסי סילמן, המנכ"ל החדש של משרד הרווחה. "במדינת ישראל לא מתים מרעב. יש רעבים, יש אולי ילדים רעבים, אבל לא מתים מרעב...

יוסי סילמן - עבריין בחסות השר - מאמר מאת יואב יצחק

יוסי סילמן - עבריין בחסות השר - מאמר מאת יואב יצחק , יוני 2014 , news

מנכ"ל משרד הרווחה, יוסי סילמן, ביצע שוב ושוב עבירות על החוק. באופן סדרתי. בתגובה לחשיפות מצד ל' על עיקולים שהוטלו על חשבונותיו, פצח סילמן בהכפשה חמורה של ל' תוך ניצול מעמדו ומידע אליו נחשף כמנכ"ל ופרסם שוב ושוב מידע חסוי על ילדיה הקטינים

מנכ"ל משרד הרווחה, יוסי סילמן, הצליח תוך זמן קצר, בשורה של פעולות שביצע, לחשוף את דמותו האמיתית: פרחח, מניפולטור, שקרן, אלים, בריון, איש גס רוח, עבריין סידרתי. חמור מכך - דמותו של סילמן מתגלית כשל ברנש קטן וחסר עכבות, שלא נמנע מפגיעה באינטרסים האישיים של ל' ושל ילדיה הקטינים, וזאת בתגובה ישירה לחשיפות מצד ל' ברשת האינטרנט (המחזיקה בתעודת עיתונאי) על מעלליו ועל עיקולים שהוטלו על חשבונותיו האישיים, מצד כמה גורמים. כל זאת תוך ניצול לרעה של מעמדו המקצועי, לצרכיו האישיים, ושימוש במידע אליו נחשף בתוקף תפקידו כמנכ"ל משרד הרווחה. ל' אינה היחידה הסובלת ממעשיו של סילמן. פעילים נוספים הנזקקים לשירותי משרד הרווחה, בראשו הוא עומד, מכונים על-ידי סילמן ומקורביו: "חוליגנים", וזוכים ליחס "בהתאם": התקפות באמצעות רשת הפייסבוק, הודעות דוברות מטונפות, וגם - כנקמה, שימוש במערכת בית המשפט כדי לשלול מהם את זכויותיהם כהורים.

א. השר מאיר כהן נמנע מביצוע חובתו

יוסי סילמן ביצע, כפי שנפרט להלן, שורה ארוכה של פעולות פליליות כדי להכות ב-ל', שנודעה בביקורתה החריפה נגד פקידות הסעד במשרד הרווחה, וגם נגדו. סילמן הגביר את פעילותו נגדה לאחר שחשפה את מעלליו, כאמור, והתחמקותו הסדרתית מתשלום חובותיו. החשיפות, שנעשו מצד ל' בחמש כתבות נפרדות ברשת האינטרנט, כללו מידע ומסמכים על עיקולים שהוטלו על חשבונותיו של סילמן, לרבות: מצד עיריית רמת השרון, עיריית הרצליה, עיריית כפר סבא, כביש 6 ואפילו מצד וועד הבית. התחמקותו המביכה מתשלום חובותיו נעשתה למרות שהוזהר שוב ושוב.

במקום להשיב עניינית למידע המביך שנחשף על מעשיו הפיננסיים המכוערים, פצח סילמן בשורה של פעולות, כאמור, כדי לפגוע ב-ל'. סילמן זוכה, אגב, לגיבוי ולחסות מצד שר הרווחה מאיר כהן, שנמנע, למרבה הצער, מביצוע חובתו הממלכתית כשר במשרד כה-רגיש. במקום לערוך בירור ענייני ולהסיק את המסקנות המתבקשות, ולהשעות את יוסי סילמן מתפקידו, מתנהל מאיר כהן באופן מפוחד ורופס, ונמנע מעשיית צדק ומתיקון העוולות שנעשו נגד ל'. יודגש כאן: למרבה הצער, השר מאיר כהן מיטב לדבר "יפה", ולנסוך בשומעיו תקוות-שווא, אך בפועל הוא נרתע מאכיפת מרותו וסמכויותיו על-פי דין על מנהלים ופקידים, שסרחו ועיוולו, הכפופים אליו מתוקף תפקידו כשר במשרד הרווחה.

ב. סדרה של פרסומים עברייניים

סילמן לא נמנע, כאמור, מהתנהלות כוחנית, עבריינית ובריונית. הוא ניצל לרעה את מעמדו כמנכ"ל, ולא נמנע ממתן פומבי לעניינים האסורים בפרסום - החוסים תחת החוק. סילמן אף לא נמנע מהשמצות נגד ל' ומשימוש במעמדם האישי והמשפטי של ילדיה הקטינים. המטרה, לדידו - לפגוע ב-ל', כתגובה ובניסיון לטהר עצמו מהחשדות שהטיחה נגדו עם חשיפת התנהלותו הפיננסית הבעייתית, קידשה את האמצעים. לכן, כאמור, לא נמנע מביצוע שורה של עבירות פליליות:

1) ביום 16.05.14 פרסם סילמן סטטוס ברשת הפייסבוק וכנקמה על החשיפות מצד ל' בענייניו הפיננסיים המוזרים כתב כדלהלן: אין לי כוונה להתערב במקרה של ל' [וכאן ציין את שמה המלא, י.י.]. שירותי הרווחה הצילו את ילדיה של ל' [שוב, בפרסום צויין שמה המלא, י.י.] ואני מחזק את ידיהם".

2) ביום 26.05.14, ובהתייחסות ישירה לפרסומים מצד ל' על התנהלותו הפיננסית המופקרת, פרסם סילמן סטטוס באתר פייסבוק ובו כתב כדלהלן: "אז חברים אחסוך מכם ולא אספר מי זאת, אך מדיניות משרד הרווחה לגבי הגנה על ילדים בסיכון לא תשתנה ותפקידנו להגן על ילדים בסכנה למרות איומים כאלה ואחרים..."

3) ביום 18.06.14 פרסם סילמן פוסט משתלח ופוגעני, מלא דברי בלע ולשון הרע ובאופן חריג ובוטה במיוחד, המתיר את דמה של ל'. לא נחזור כאן על ההשמצות ועל הלשון המאיימת שבה השתמש גם נגד הח"מ, "שהעז" לפרסם מידע על מעשיו. בתגובה לפרסום הגיב גם דובר איגוד העובדים הסוציאליים, דוד גולן. הוא עודד את סילמן לפצוח במלחמה כללית נגד ל', גם בדרך של הגשת תביעות ותלונות למשטרת ישראל, עד שזו תידרש למכור אפילו כליה, כדבריו, למימון ההליכים המשפטיים ופסקי הדין - כאשר תחויב בדין, כביכול, וגם אם תצטרך לחיות בשארית חייה עם דיאליזה. על תגובתו של דוד גולן עשה סילמן "לייק". אכן, נראה כי סילמן אהב את הלשון שליחכה את ישבנו.

4) סילמן לא נמנע משימוש במשטרת ישראל ובמערכת בית המשפט ומניצול מעמדו כדי לפגוע ב-ל', כתגובה ישירה לחשיפות דבר העיקולים שהוטלו על חשבונותיו האישיים ואי-הסדרים בענייניו הפיננסיים. סילמן ניצל זאת להגשת תלונה על הטרדה מאיימת, כביכול, ועל פגיעה, כביכול, בפרטיותו. סילמן ביקש לפתוח נגדה בחקירה פלילית. ואכן, מבוקשו ניתן לו: ביום 15.05.14 הגיעו לביתה שלושה שוטרים, ביצעו חיפוש בביתה והובילו אותה לחקירה במתקן משטרתי. זעקותיה כי היא הקורבן למעלליו של סילמן וכי היא ביצעה את הפרסומים מתוקף היותה עיתונאית, לא הועילו. בעיצומה של החקירה המוזמנת הוצאה ל' על-ידי החוקר למרפסת המתקן המשטרתי, ושם הציע לה החוקר: "אנחנו מדברים בארבע עיניים, זה לא נכנס לפרוטוקול, תסירי את הפרסומים ותוכלי ללכת. את סתם מסתבכת...". החוקר אמר עוד, בחקירה: "יוסי סילמן אומר שהמסמכים שפרסמת מזויפים. מה יש לך להגיד על-כך?". ל' השיבה: אם הוא טוען שהם מזויפים שיגיש תביעת לשון הרע לבית המשפט, ושם אדרוש ממנו בצו גילוי מסמכים להוכיח את טענותיו". ל' שוחררה, בו-יום, בעקבות דרישתו של בא-כוחה, עו"ד פנחס פישלר, ולאחר שצוות החקירה המיוחד שהוקם, אוי לבושה, נוכח כי היא אינה מסכנת את שלום הציבור...

5) ביום 18.06.14 התראיין סילמן לתוכנית הרדיו של שי ודרור ברשת 103FM ושם כינה שוב את ל' כאישה הזויה, מתחזה לעיתונאית, וציין: "לקחו לה את הילדים לאחר בדיקה".

6) ביום 19.06.14 התראיין סילמן לתוכנית הרדיו בגל"צ "מה בוער", בהגשת רינו צרור. סילמן הוזמן להגיב על הטענות נגדו, בדבר השימוש שעשה במשטרת ישראל תוך ניצול מעמדו ותפקידו כמנכ"ל משרד ממשלתי, כדי להתנקם ב-ל'. אלא שבמקום להשיב לגופו של עניין, לא נמנע סילמן, גם הפעם, מניצול מעמדו ומידע אליו נחשף בתוקף תפקידו כמנכ"ל משרד הרווחה, ואמר, בשידור חי: "אותה עיתונאית כביכול ל' [סילמן נקב כאן בשמה המלא, י.י.]. ל' [גם כאן נקב בשמה המלא, י.י.] ידועה לנו כבר חמש שנים בעקבות סכסוך גירושין קשה והחלטה להוציא את הילדים למשמורת האבא...".

ג. מדוע לא יושעה יוסי סילמן

הצבענו לעיל על ששה מקרים בהם ביצע יוסי סילמן עבירות על חוקי המדינה: פגיעה בפרטיות של ל' וילדיה הקטינים - תוך הפרת איסור פרסום של עניין התלוי ועומד בבית המשפט לענייני משפחה, הפרת חובת הסודיות, הפרת אמונים, ניצול לרעה של כוח המשרה, הוצאת לשון הרע, הימנעות מכוונת מתיקון עוולות שבוצעו נגדה על-ידי פקידות סעד (למרות הצהרותיו הברורות בפני הח"מ כי הוא יודע היטב על העוול והבטחותיו לטפל בזאת), ועוד ועוד ועוד.

המקרים עליהם הצבענו לעיל, מלמדים: יוסי סילמן מנצל לרעה, וביודעין, את מעמדו ותפקידו כדי לבוא-חשבון עם ל' שחשפה את מעשיו הפיננסיים הבעייתיים; או למצער – כי סילמן אינו שולט עוד במעשיו ו/או אינו מבין מה הוא עושה. בשני המקרים, בין אם מדובר בעבריין סדרתי, כאמור לעיל, ובין אם מדובר באדם שמוחו מכווץ ביחס למידות גופו וביחס לנדרש ממנכ"ל, עולה השאלה: מדוע לא יפעל שר הרווחה מאיר כהן, ולאלתר, כדי להשעות את יוסי סילמן מתפקידו כמנכ"ל משרד הרווחה.


גלי צה"ל - רינו צרור: שימוש לרעה בכוח השררה של משטרת ישראל מרחב דן ומשרד הרווחה נגד עיתונאית בלוגרית

גלי צה"ל - רינו צרור: שימוש לרעה בכוח השררה של משטרת ישראל מרחב דן ומשרד הרווחה נגד עיתונאית בלוגרית

 19.06.2014 - שימוש לרעה בכוח השררה של משטרת ישראל מרחב דן ומשרד הרווחה נגד עיתונאית בלוגרית לורי שם טוב הכותבת לטענתם מאמרי ביקורת על רשויות הרווחה, כך עולה מראיון שקיים רינו צרור בתוכנית "מה בוער" - גלי צה"ל עם עו"ד פיני פישלר, העיתונאית לורי שם טוב ומנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן.
משרד הרווחה החליט להשתמש במשטרת ישראל מרחב דן והעליל נגד העיתונאית כי פגעה בפרטיותו של מנכ"ל המשרד יוסי סילמן. כשבידם צו חיפוש ללא מספר תיק בית משפט, ופרוט החשד או העילה לחיפוש פשטו בלשי משטרת ישראל מרחב דן על ביתה של העיתונאית וזרו הרס, אזקו אותה לעיני השכנים ועוברים ושבים לניידת המשטרה. בלשי מרחב דן זרו הרס בדירה ראה תמונות להלן.
גם בשלב השחרור בערבות פעלה משטרת מרחב דן בניגוד לחוק ולכללים וחייבו את העיתונאית להסיר פרסומים מרשת האינטרנט כתנאי לשחרורה, החתימו אותה על כתב ערבות שלא נמסר לה ולעורך דינה פיני פישלר, והציבו תנאי ערבות שלא תפרסם על יוסי סילמן.
יוסי סילמן דיבר בליציות ולמעשה ירק בפרצופה של משטרת ישראל מרחב דן, מצד אחד טען כי חש מאויים מאידך בהמשך טען כי זוהי "חוויה מעצבת" עבורו.


תמלול התוכנית:
תוכנית "מה בוער", רדיו גלי צה"ל, מגיש רינו צרור

מרואיינים:

פיני פישלר, עורך דין

לורי שם טוב, בלוגרית

יוסי סילמן מנכ"ל

רינו: ואנחנו עם תמר ירושלמי כתבתנו לענייני עבודה ורווחה. בוקר טוב.

תמר:  בוקר טוב רינו

רינו: ועל הפרק סיפור משוגע לחלוטין שבו בלוגרית כותבת אינפורמציה על מנכ"ל במשרד ממשלתי, מפרסמת את הדברים, ובעקבות הפרסומים האלה רעש מהומה ובקצה הפרסומים היא נעצרת. אנחנו מדברים על הבלוגרית לורי שם טוב ועל המנכ"ל יוסי סילמן, מנכ"ל משרד העבודה והרווחה.

תמר:  נכון רינו. אז הבלוגרית לורי שם טוב, חשוב קודם כל להבין במי מדובר. מדובר באישה שלפני 5 שנים בית המשפט הוציא את ילדיה מהבית והעביר אותם לאבא. היא מפעילה רשת שלמה של בלוגים ואתרים שבהם היא תוקפת את משרד הרווחה, בשבועות האחרונים היא מפרסמת סידרת פוסטים מעין תחקירים נגד מנכ"ל של משרד הרווחה יוסי סילמן וביום ראשון היא נעצרה על ידי המשטרה, נערכה סריקה בבית שלה…

רינו:  שניה, שניה, שניה… בואי ניתן רגע עוד פעם את הפרטים, מתי היא מפרסמת, מתי היא נעצרת.

תמר:  בשבועות האחרונים יש סדרה של פרסומים שלה ושל שותף שלה, וביום ראשון מגיעה משטרה לבית שלה ואומרת לה "גבירתי את באה איתנו לחקירה", הם אוזקים אותה ורואים את זה בסרטון ולוקחים אותה לחדר החקירות, ושם אומרים לה את מה שהמנכ"ל אמר להם והוא: "את גונבת דואר מהמנכ"ל את גונבת ומפרסמת את החומרים האישיים שלו ובוא נדבר רגע על החומרים האלה בקצרה. ראשית היא טוענת היא מראה כל מיני צווים לפני עיקול שהועברו למנכ"ל, על חובות שלו, על זה שהוא לא שילם דוחות חניה, אנחנו מדברים כאן על חובות של 700 שקל, 2000 שקל, דברים כאלו, חובות משנת 2009 של עירית רמת השרון, הרצליה, הוא כבר שילם אותם, אבל היא אומרת מדובר בבן אדם שמסרב לשלם חובות, וסוגיה אפילו יותר מורכבת שהיא מציפה, שסילמן מחזיק בחברה, היא טוענת שהוא מחזיק בה גם היום, הוא אומר זו בכלל לא חברה, אלא עוסק מורשה ואני כבר לא מחזיק בה, אבל לאותה חברה יש חוב של 12 אלף שקלים, גם היום אנחנו ביררנו את זה עם משרד המשפטים, גם היום, חוב של 12 אלף שקלים, של מנכ"ל משרד הרווחה על כך שהוא לא משלם את החוב של העוסק מורשה או של החברה, הבלוגרית הזו שהיא אם שלקחו לה את הילדים מהבית…

רינו:  אז זה חוב, רק שניה אחת תמר, תמר, תהיי איתי, החוב הזה של 12 אלף שקלים הוא חוב אמיתי.

תמר:  זה מה שמשרד המשפטים מוסרים לנו.

רינו:  כן, משרד המשפטים מאשר לך את קיומו של החוב וזה המספר הכי גבוה? כל הדיווחים האחרים מדברים על 700 שקל כאן 500 שקל כאן, דוחות חניה וכולי וכולי, זה לא מגיע למספרים גבוהים

תמר:  יש דיווח על העברה כספית, יש שני מספרים גדולים, אחד זה דיבור על 50 אלף שקלים שהמנכ"ל מסביר שהוא פשוט מכר את הרכב שלו, וסכום אחר זה 90 אלף שקל הלוואה, אבל אלו לא חובות.

רינו:  לא חובות, וזה גם עניינים אישיים, אני גם לא רואה כאן אמממ, אז בעצם במה היא מאשימה אותו, אם נשים בצד רגע את הסיבה שבגללה היא פועלת. מה היא האשמה המדויקת שמנכ"ל משרד הרווחה לא משלם חובות?

תמר:  נכון, נכון שמנכ"ל משרד הרווחה פשוט לא משלם חובות, אבל כל הדבר הזה, אם קוראים את הפוסטים בבלוג זה לא עניינית הבן אדם לא משלם את הכספים זה חלק ממסכת הרבה יותר רחבה של האשמות שהיא מאשימה אותו ועוד גורמים רבים במשרד הרווחה, שהם מוציאים את הילדים מההורים שלהם, שהם מתאכזרים, זו ממש מלחמה שלמה שהיא מנהלת נגד גורמי הרווחה וביום ראשון היא נעצרת אחרי שהמנכ"ל מגיש נגדה תלונה, והיא, כאן עכשיו יש חוסר הבנה או חוסר בהירות בנוגע לתנאי השחרור שלה. היא אומרת אמרו לי…

רינו:  רגע, שניה, שניה. בואי נלך אחד אחד לתנאי השחרור ואנחנו נגיע צעד-צעד, איתנו עורך הדין פיני פישלר, בוקר טוב עו"ד פישלר.

עו"ד פישלר:בוקר טוב רינו, בוקר טוב למאזינים.

רינו:            אתה מייצג את לורי שם טוב, אתה עצמך גם חבר המועצה המייעצת של עמותת אומ"ץ, אבל אנחנו מתעסקים כעת בעצם בכובע הפרקליט שלך.

עו"ד פישלר:כן.

רינו:            מה בעצם קרה שם?

עו"ד פישלר:מדובר בפרשה הזויה בלשון המעטה, שבעקבות תלונה שהגיש מנכ"ל משרד הרווחה, נדהמתי לקבל טלפון מלורי שם טוב ברגע מעצרה, בעת שנעשה חיפוש אצלה בדירה, ואותו חוקר משטרה, הם היו שלושה כמדומני, שאמר לי שהוקם צח"מ, צוות חקירה מיוחד בעקבות פרשה במרכאות של מאבק לגיטימי, שמנהלת לורי שם טוב כנגד מנכ"ל משרד הרווחה, כנגד רשויות שונות, בעניין ילדיה, בעניין פוסטים שהיא מפרסמת, בעניין חופש הביטוי.

רינו:            אבל על מה סיבת המעצר? אני לא מצליח להבין מדוע היא נעצרה בסוף-בסוף.

עו"ד פישלר:אני אגיד לך, אני אגיד לך מה דווח לי על סיבת המעצר. או יותר נכון עילת המעצר. עילת המעצר שדווח לי בטלפון, חשד לכאורה, שהגברת לורי שם טוב גנבה לכאורה, מתיבות מתיבת הדואר של המנכ"ל מסמכים מסויימים, לכאורה.

רינו:            מתיבת הדואר הפרטית?

עו"ד פישלר:מתיבת הדואר כנראה בבית הפרטי שלו.

רינו:            עכשיו זה אחרי, רק בעקבות התלונה, או שזה אחרי שהם התחקו אחרי מעשיה והגיעו לחשד סביר שמדובר בגניבה?

עו"ד פישלר:לא. זה בעקבות התלונה. כנראה שעלה חשד מטעמו של מנכ"ל משרד הרווחה שהדברים שמפורסמים על ידי לורי שם טוב, בפייסבוק, הם תוצאי אותה גניבה לכאורה מתיבת הדואר, ועל כך הוקם צח"מ. צוות חקירה מיוחד, כאילו מדובר בפרשת של רצח, לא עלינו, ואני חושב שהדברים האלה הגיעו למימדים מפלצתיים, מפלצתיים ממש.

רינו:            עכשיו, בין היתר, בין היתר, הבנתי שהמשטרה דרשה מהבלוגרית למחוק פוסטים שהיא כתבה.

עו"ד פישלר:ארבעה פוסטים.

רינו:            אכן דרשה. ארבעה פוסטים שהיא כתבה.

עו"ד פישלר:כתנאי לשחרורה, על פי הלקוחה שלי, הלא אני לא יכול לשבת בעת חקירה. אני מדווח על ידי הלקוחה. על ידי הגברת לורי שם טוב. שני תנאים הציבו לה בתנאי השחרור. אחד, שתסיר ארבעה פוסטים ועל כך היא תשוחרר, ותנאי נוסף שלא ברור לי עד לרגע זה מהיכן מקור הסמכות של אותם אנשי משטרה, הוא התנאי שלא לפרסם מהלך 30 ימים שום פוסט בעניינו של המנכ"ל.

רינו:            מה אתה אומר?

עו"ד פישלר:כן. אני פניתי לאנשי. כן.

רינו:            לא מצליח להבין את.. מהיכן?

עו"ד פישלר:לא. לא יפה רינו. רינו אף פעם אל תגיד שבמדינת ישראל אתה לא מצליח להבין כי אפשר לומר הכל, אני פניתי למשטרת ישראל. בכתב וביקשתי לדעת מדוע לקוחה שלי לא היתה זכאית לקבל לידיה ברגע שחרורה עותק מתנאי השחרור, ומדוע אני לא מקבל בפקס עותק מתנאי השחרור, ומה מקור הסמכות לשחרר אותה בתנאים כאלה. הרי זה לא צו בית משפט. קצין משטרה לא יכול על פי החוק, חוק סדר הדין הפלילי, לתת הגבלה כזו או להטיל הגבלה כזו לפי סעיף 42, אבל אני מחכה עד לרגע זה לתשובה שלא הגיעה. למה לא הגיעה?

רינו:            בוא, בוא.

עו"ד פישלר:אין תשובה כזו.

רינו:            בוא נהיה הוגנים עם מנכ"ל משרד הרווחה סילמן, העובדה שהמשטרה דורשת מהלקוחה שלך לורי את מה שהיא דורשת, היא לא ממש בעיה שלו.

עו"ד פישלר:עוד פעם, אני מסביר שוב. זכותו של מר סילמן לגשת לבית משפט ולתבוע כל תביעה אזרחית לעניין הפוסטים, אי אפשר לחייב עיתונאית בכלל, את לורי שם טוב בפרט, להסיר פוסטים.

רינו:            נכון.

עו"ד פישלר:אם אני מחר שולח, כותב פוסט מסוים, אז רינו צרור יכול ללכת לבית המשפט, קודם כל יכול לכתוב לי בכתב ולהתריע, אדוני דע לך שאם אתה לא תסיר את הפוסט תוך 24 שעות אתה תהיה צפוי לתביעה. אחד. שתיים, היה ולא הסרתי את התביעה. את הפוסט, או קיי, לא הסרתי, זכותו של רינו צרור ואחרים לגשת לבית המשפט ולתבוע. זה הדרך שאני מכיר. אני לא מכיר דברים אחרים. אני מצטער. אגב, אני מבין שמר סילמן יעלה על הקו, שלחה לי הלקוחה שלי, לורי, פוסט שיוסי סילמן פרסם ב- 24 השעות האחרונות, מזעזע. עם ביטויים כמו ברנשים, וביטויים כמו על איזה עיתונאי מוביל! אני לא רוצה להגיד את שמו. מוביל, שהוא מכנה אותו עיתונאי קטן. הוא מכנה את השר שלו. את השר מאיר כהן "ברנש קשוח" מאיר. אני מקריא, אני הסתכלתי במילון, במילון השפה העברית מה זה ברנש. ברנש זה אדם לא מוכר, ברנש זה כינוי מסתייג לאדם ידוע. אני לא מבין מדוע מנכ"ל משרד חשוב כמו משרד רווחה, מעלה פוסטים לעניין הגברת לורי שם טוב, על מאבק אישי ביניהם שאינו רלבנטי לידיעה של אף אחד, עם עלבונות, עם הכפשות, הוא אומר גם שגורמים גנבו לו דברי דואר, הוא לא אומר לורי שם טוב. אז אני בספק אם הוא אמר במשטרה שגורמים. יכול להיות שאם גורמים גנבו לו זה אנשים אחרים, זה לאו דווקא לורי שם טוב.

רינו:            כן.

עו"ד פישלר:אני רואה את הפוסט, אני קורא, אני מזועזע.

רינו:            עורך הדין פיני פישלר, תישאר איתנו לפי שעה, כי אתה יודע, אנחנו במין סיפור מתמשך, לורי שם טוב בוקר טוב.

לורי:           בוקר טוב.

רינו:            מה את חושבת קורה בין…

לורי:           נתחיל בכך….

רינו:            לא. לא. לא נתחיל. אני שואל שאלה, כי יש לנו כאן בסך הכל, אנחנו קיבלנו את כל הפרטים.

לורי:           אבל חשוב קודם כל להבין הכתבת ירושלמי מטעה. היא טועה ומטעה. מי שהוציא לי את הילדים זה משרד הרווחה ב- 6.1.2009 משרד הרווחה, פקידת סעד עם צו חירום, באה ולקחה את הילדים שלי מבית הספר וגן הילדים, שלא מפאת ביצוע עבירה. נגדי אין, לא עומד ולא תלוי כתב אישום. כל אותן תלונות הכזב של פקידת הסעד שלקחה ממני את ילדיי נסגרו מחוסר אשמה פלילית.

רינו:            אבל לורי, לורי. אנחנו לא נוגעים בכלל כרגע בנושא הזה.

לורי:           אני הבנתי. פשוט היה חשוב להבהיר את הנושא.

רינו:            שניה, שניה אחת. אני רק רוצה לשאול שאלה אחת. מנכ"ל משרד הרווחה מאשים אותך בגניבת האינפורמציה שאת מספרת עליו, האם.

לורי:           לא דובים ולא יער. מדובר.

רינו:            או קיי.

לורי:           מדובר במנכ"ל מפר חוק.

רינו:            לא. לא. לא. את צריכה להיות, תישארי איתי. תעני לי רק על השאלה שלי. האופן שבו את מגיעה לאינפורמציה הזו.

לורי:           אני קיבלתי דואר באמצעות, אני מקבלת מיילים. אני מקבלת מידע כמו שאני מקבלת כל מידע אחר, באמצעות המייל. לי נשלחים קבצים ואני מפרסמת אותם ראשונה. נתחיל בכך שלא מדובר בסכומים של חמש אלף שקל. האדם הזה חייב במשך חודשים ארוכים רודפים אחריו מכביש 6, הוא חייב שם חמשת אלפים שש מאות שקל, האדם הזה הוא צובר חובות סדרתי, אני באופן אישי קיבלתי ממשרד עורכי דין מפורסם וידוע מאוד שממש התראה אחרונה לפני עיקולים. זאת אומרת הם אנשים אובדי עצות. האדם הזה חייב חוב לוועד הבית במשך חודשים ארוכים מסרב לשלם. אלמלא הפרסומים אצלי, החובות האלה לא היו משולמים, מדובר באדם. אני עיתונאית ובמסגרת התפקיד שלי יש לי רשתות שעוסקים בכל מיני נושאים, בין היתר, אני אף עוסקת בסיקור משרד הרווחה. מנכ"ל משרד הרווחה.

רינו:            כן. קיבלתי. אנחנו קיבלנו את הכל.

לורי:           מנכ"ל משרד הרווחה מפרסם נגדי, מפרסם נגדי דברים בניגוד לחוק,

רינו:            קיבלנו, כרגע לורי שם טוב

לורי:           הוא מפרסם דברים הנוגעים למשפחתי, שאסור לו. הוא עובר כאן על החוק. מי שמפר ועובר כאן על החוק זה יוסי סילמן.

רינו:            לורי, תודה רבה, אנחנו רוצים לעבור ליוסי סילמן. אנחנו עכשיו עם מנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן, בוקר טוב.

סילמן:         בוקר טוב רינו ובוקר טוב לכל המאזינים.

רינו:            שמעת את הדברים מתחילתם ועד סופם. תגובתך.

סילמן:         שמעתי את הדברים ואת המנגינה. חה חה. אבל;

רינו:            המנגינה לא משהו האמת.

סילמן:         לא, לא משהו. חה חה, באמת לא.

רינו:            כן. בוא תסביר לי, תן לי.

סילמן:         אני אתן את הקונטקסט הכללי.

רינו:            שניה, לפני כן תן לי את ההתייחסות המיידית שלך לכל הדבר הזה, לפעילות המשטרה, למעצר.

סילמן:         זה מה שאני הולך, מאה אחוז, חשוב לי אבל לתת את הקונטקסט בכל זאת, של אותה עיתונאית כביכול לורי שם טוב. לורי ידועה לנו כבר חמש שנים בעקבות סכסוך גירושין קשה והחלטה להוציא את הילדים למשמורת האבא, ובאמת מהלך חמש שנים יש פה תופעה של רדיפה קשה מאוד אחרי העובדים הסוציאליים, אלימות פיזית, אלימות מילולית. אני מזמין אותך להיכנס ל..

[הוא לא מספר שבמשך 5 שנים משרד הרווחה לא מאפשר לאם כל קשר עם ילדיה]

רינו:            אני פשוט, זה לא נכון שניכנס            לנושא הזה, כי מדובר.

סילמן:         רגע, שניה, לא זה חשוב.

רינו:            מדובר בילדים, ואני יכול להבין לחלוטין את הדרישה שלה.

סילמן:         אני מבין, רינו בוא;

רינו:            אז בוא נעבור, הרי גם איתה לא ישבתי על הנושא הזה.

סילמן:         רינו, דקה רגע, תשמע, אני שנכנסתי לתפקיד החלטתי לטפל אישית בתפוד הלוהט הזה שאף אחד לא רצה לטפל בו, נפגשתי עם לורי עשרות שעות בניסיון, באמת אני מבין מצוקה של אמא לא יעזור כלום, בניסיון לפתור את הבעיה וזה לא הלך בנסיבות שאני לא רוצה כרגע להיכנס אליהם. אני גם מאמין בזכות חופש הביטוי עד גבול מסויים, כשמפרסמים תמונות של עובדים סוציאליים כשהם לבושים במדי נאצים

רינו:            אז תגיש תביעה.

סילמן:         זה מה שעשיתי. עכשיו תראה, לא, תן לי להסביר את הקונטקסט.

רינו:            אבל אתה מסביר את הקונטקסט שלוש דקות, ואני רוצה לדעת, האם הנתונים שלורי מפרסמת נכונים או לא?

סילמן:         ממש לא. אלף, תראה, אני הגשתי תביעה, כי בהחלט אני חש מאויים, כאשר גונבים לך מסמכים מתיבת הדואר, מפרסמים את החשבון הבנק שלך את המספר, עם כל הכבוד, אני עובד ציבור אבל אף אחד לא חייב לדעת מה מספר החשבון שלי, הדבר השני לגופו של עניין, אם באמת היה דוחות חניה ארבע שנים, תאמין לי, עם העקוב אחרי בדואר לא הגיע, איך שזה הגיע זה מיד שולם, כל השאר זה קשקוש, זה אפילו כשהגשתי את התלונה הסברתי למשטרה, החמישים אלף שהועבר אלי זה רכב פרטי שמכרתי, אפשר לראות שחור על גבי עיתון שמה את העברת הבעלות באותו יום.

רינו:            אבל יש 12 אלף שקל שמשרד המשפטים מאשר כחוב.

סילמן:       לא, לא. זה לא חוב.

רינו:            מה, לא? עובדה. זה לא – לא.

סילמן:         הלו?

רינו:            כן. אנחנו איתך, זה לא, לא, זה כן.

סילמן:         כן, כן. אני מסביר, אני מסביר. ה- 12 אלף שקל זה אגרה על חברה. אני הקמתי חברה של "סילמן יוסי אחזקות בע"מ" והקפאתי אותה אחרי חודש.

[שימו לב לתחילת הראיון בו מצטטת תמר ירושלמי את מנכ"ל משרד הרווחה שם טען סילמן כי מדובר בעוסק מורשה ושהחוב שריר וקיים ולא שולם. מחיר אגרת חברה הוא 1,200 ₪! ולא 12,000 ₪!]

רינו:            ולא שילמת. את האגרה.

סילמן:         וביקשתי ממשרד המשפטים לעצור את התשלומים היות והחברה לא פעילה, כרגע אני באמת ממציא להם את המסמכים על מנת שיבינו שהחברה למעשה לא היתה פעילה.

רינו:            נו, אז הנתונים נכונים, אז יש חוב של 12 אלף שקל. למה להגיד לא נכון?

סילמן:       אני לא אומר שלא. לא. לא אמרתי שלא.

רינו:            אתה ביטלת את כל האינפורמציה ככה בהינף של יד אחת והאינפורמציה היא מדויקת.

סילמן:         לא. נשמה, יש שמה פרסומים שאני מקים חברות פיקטיביות ושאני מבצע עיסקאות שלא מדווחות למס הכנסה

רינו:            אבל אני שאלתי על החובות, בוא תהיה איתי.

סילמן:         אמרתי, כל החוב מדובר על דוח חניה ששולם, לגבי החוב של האה… של האגרה, זה בבירור, ובמידה והם יחליטו במשרד המשפטים שאני צריך לשלם, אני ישלם. אני אדם פרטי, ואני עושה את הבירור שלי מול משרד המשפטים בתיאום איתם. במידה ויוחלט שלמרות שהחברה לא היתה פעילה ואני צריך לשלם, אני ישלם. זכותי המלאה לנהל איתם דיון.

רינו:            עכשיו, אתה דרשת מהמשטרה לדרוש את הסרת הפוסטים האלה?

סילמן:         ממש לא. תראה. אני ניגשתי למשטרה. אלף, אני רוצה להגיד שזה, אני לא מדבר על הרמה האישית שלי. אם זה היה מדובר על יוסי סילמן הייתי מתעלם מזה. אני כן חש מייצג פה קבוצה שמותקפת ברמה הקשה. השר ואני נחושים לטפל בתופעה הזו, ויש גיבוי מלא של השר. אני הגשתי תלונה למשטרה, על זה שאני חש מאויים ונעשים שימוש במסמכים שנגנבו.

רינו:            וההתנהגות של המשטרה מקובלת עליך, יוסי סילמן?

סילמן:         לא יודע. תשמע, אני לא מעורב בחקירה, זה לא מעניין אותי. זה מעניין אותי אבל אני לא מעורב. מה שהמשטרה עושה, זה העבודה המקצועית שלה לחלוטין.

רינו:            כן, אבל אתה מנכ"ל משרד הרווחה, אם.

סילמן:         אני לא יכול להתערב להם בחקירה.

רינו:            אתה לא מתערב בחקירה, אתה מגיב. אם הם אומרים לה להוריד את הפוסטים,

סילמן:         אני לא רוצה להגיב על זה, אני לא רוצה להגיב על זה.

רינו:            למה?

סילמן:         אני לא.

רינו:            למה? זה אתה, זה עניינים שכתובים, זה בדיוק הנושא שלנו.

סילמן:         לא. אני הייתי, חשתי חובה להגיש תלונה במשטרה על פגיעה בפרטיות שלי ועל זה שאני חש מאויים ונעשו ונעשה שימוש במסמכים גנובים. מעבר לזה, אני כבר לא מתערב, המשטרה תעשה את שלה, ואני מקווה. ואני מקווה שזה ישמש דוגמא לגבול של חופש הביטוי, אי אפשר להסכים למצב שעובדים סוציאליים, דרך אגב, זה לא רק.

רינו:            נכון, אבל גם אי אפשר להסכים למצב שמשטרת ישראל תוריד פוסטים של מישהו שכותב אותם, עוד לא היה דבר כזה.

סילמן:         לא יודע, נשמה. אני לא יודע.

רינו:            מה זה אני לא יודע? הנה הנקודה, המשפט אני לא יודע.

סילמן:         אני לא נכנס, אני לא נכנס לעניין המשטרתי.

רינו:            אתה לא נכנס, כי אתה לא רוצה להיכנס, אבל אתה אמור להיכנס לפחות לפי דעתי, כי גם, הגם שמדובר במקרה שלך ואתה מרגיש פה מאוד פגוע, אפשר לראות שהמשטרה עושה כאן מהלכים מעבר לסטנדרט.

סילמן:         אני לא יודע מה הסטנדרט.

רינו:            אתה יודע בדיוק מנכ"ל, יוסי סילמן, מה אתה אומר לי אני לא יודע? מי כמוך יודע?

סילמן:         דרך אגב בשנה האחרונה נכנסתי לתפקיד ציבורי, לא היה לי מושג בכלל על היקף התופעה, אני חייב להגיד שזה חוויה מעצבת מבחינתי.

רינו:            כן.

סילמן:         מבחינתי.

רינו:            חוויה כואבת אני חייב להגיד לך. לא הייתי מחפש את העיצוב שלך דווקא עכשיו.

סילמן:         למה המשטרה דרשה ממנה, אין לי מושג. אתה יודע מה, אני כן אתן לך הצהרה. אתה יודע מה, למען חופש הביטוי, אני מצהיר פה, שאין לי בעיה שהפוסטים ישארו ויפרסמו אבל, אבל, זכותי המלאה כאדם פרטי לתבוע לשון הרע ולהעמיד את הדברים על דיוקם.

רינו:            לא רק כאדם פרטי. גם כמנכ"ל משרד הרווחה אתה יכול לתבוע את התביעה.

סילמן:         אתה שואל אותי רינו, כן, שהבלוגים ישארו, אין לי בעיה איתם.

רינו:            קיבלנו. יוסי סילמן מנכ"ל משרד הרווחה. תודה רבה לך על הדברים. תמר ירושלמי, תגובה, ככה במהירות הבזק.

תמר:           אנחנו פנינו למשטרה רק להבהיר, שמה שהם אומרים שתנאי השחרור זה ערבות ושלורי לא תפנה למנכ"ל במשך 30 ימים, שום דבר על הסרת הפוסטים. לא ברור בדיוק מהם תנאי הערבות והתגובה שמסרו לנו באשר לטענות שלה, שהחשודה פרסמה מסמכים פרטיים שאינם מותרים לפרסום על פי חוק, גם אם מדובר באיש ציבור, והעונש הקבוע בחוק הוא חמש שנים. הוזהרה, שוחררה.

רינו:            תודה לעו"ד פישלר, לורי שם טוב וליוסי סילמן.

סוף תכנית "מה בוער"

תמונות ממחדלי וונדליזם בלשי משטרת ישראל מרחב דן במהלך חיפוש בבית העיתונאית

סדק בקיר באזור דלת הכניסה לדירה עקב בעיטות בלשי משטרת ישראל מרחב דן בדלת

סדק בקיר באזור דלת הכניסה לדירה עקב בעיטות בלשי משטרת ישראל מרחב דן בדלת

סדק בקיר באזור משקוף דלת הכניסה לדירה עקב בעיטות בלשי משטרת ישראל מרחב דן בדלת

סדק בקיר באזור משקוף דלת הכניסה לדירה עקב בעיטות בלשי משטרת ישראל מרחב דן בדלת

בלשי משטרת ישראל מרחב דן שברו דלת ארון חשמל במהלך טיפוס לגג הבניין

בלשי משטרת ישראל מרחב דן שברו מכסה כניסה לגג במהלך טיפוס לגג הבניין והשאירו הפתח פרוץ

 צו חיפוש ללא מספר תיק ומהות החשד והעילה למתן הצו

חלק קרוע וחסר מצו חיפוש שנמסר לדיירים מבלי לציין מספר תיק ומהות החשד והעילה למתן הצו