יום שישי, 31 במאי 2013

כפיית סמים פסיכיאטריים אנטי פסיכוטיים על ילד בפנימיה בניגוד לרצון הוריו - המשפט המכור של השופט יהושוע גייפמן

יהושוע גייפמן - קרקע פוריה לשרלטנות ושחיתות נגד משפחות מוחלשות
מאי 2013 - שופט יהושוע גייפמן - בית משפט מחוזי ענ"א 3729-05-13 - ערעור על החלטת בית משפט לנוער (שופטת מיכל קפלן רוקמן) לכפות סם פסיכיאטרי אנטי פסיכוטי ריספרדל על קטין כבן 14 בפנימיה טיפולית של משרד הרווחה, בניגוד לרצונו ולרצון הוריו.
 הקטין בן להורים גרושים. במסגרת הליך נזקקות עפ"י חוק הנוער הוצא הקטין ממשמורת הוריו, ולאחר שהות במשפחות אומנה ובמרכז חירום - נמצא ממאי 2010,  בהתאם לצו שיפוטי, בפנימייה טיפולית.

השופט יהושוע גייפמן דחה את הערעור והורה על מתן בכפייה את הסם הפסיכיאטרי האנטי פסיכוטי ריספרדל לקטין בניגוד לרצונו ורצון הוריו.
ניתן להבחין במספר ליקויים חמורים בהחלטתם של שופט המחוזי יהושוע גייפמן ושופטת הנוער מיכל קפלן רוקמן:

ניגוד עניינים חמור

השופטים יהושוע גייפמן ומיכל רוקמן אימצו חוות דעת של פסיכיאטרית העובדת בפנימייה בה מוצב הקטין, שיש לכפות על הקטין את הסם הפסיכיאטרי ריספרדל - ואולם ברור כי הפסיכיאטרית של הפנימיה המקבלת את שכרה מהפנימיה שכל ענייניה הישרדות ורווח הנה בעלת אינטרסים מובהקים לסמם הקטינים כדי להוזיל עלות החזקתם במוסד. מן הראוי היה כי בית המשפט היה מתייחס לניגוד עניינים חמור זה או ימנה פסיכיאטר מטעמו.

טיוח  היסטורית כליאת הקטין במוסדות משרד הרווחה

מדובר בקטין הנמצא שלש שנים או יותר בכפייה במוסדות משרד הרווחה אשר יום אחד החליטו המוסדות והפסיכיאטרית מטעמם לכפות עליו בנוסף סמים פסיכיאטריים. יהושוע גייפמן מטייח את הרקע של הקטין במוסדות אשר הוביל אותו להתדרדרות כפי שטוענים מוסדות הרווחה והפסיכיאטרית מטעמם.

טיוח נגד ההורים והפסיכיאטר מטעמם

יהושוע גייפמן מציין כי הפסיכיאטר מטעם ההורים מכיר היכרות שטחית את הקטין כדי לפסול חוות דעתו, חרף המקובל כי חוות דעת פסיכיאטריות ניתנות על סמך היכרויות שטחיות עם המטופל. גייפמן נמנע מלהסביר מדוע לא די בהיכרות השטחית, מחשש כי יחשף שאין לנער שום הפרעה פסיכיאטרית משמעותית המחייב טיפול בסמים פסיכיאטריים.

עדויות מיותרות נגד הקטין והוריו

גייפמן מצטט עדות האפוטרופוס עו"ד מרי סבד שמש הטוענת "שהחלטת בית משפט קמא תואמת את טובת הקטין, ניתנה לאחר חקירת הפסיכיאטרים על חוות דעתם, ונועדה לעצור הידרדרות נפשית במצבו. עוד הוסיפה שאמנם הקטין אינו מעוניין בטיפול התרופתי, אולם רצונו של הקטין אינו תואם את טובתו, ועמדתו אינה עצמאית אלא מושפעת באופן מכריע מעמדת האם המתנגדת לטיפול, והקטין אף מתייחס לאירועים השונים שהתרחשו בצבעים הנוחים לו" - לא ברור מה חידשה האפוטרופוסית בעדותה המצטטת את הקטין אותו חובה להביא לעדות, וכן חוות דעת פסיכיאטרים אותם היועץ המשפטי מציג. גייפמן פועל בדרך של הצגת כמה שיותר עדויות נגד הקטין והוריו גם אם אין בהם שום בסיס עובדתי ממקור ראשון או אין הבם מאומה בדי ליצור בלבול ולהשחיר את הקטין והוריו.


מיסוך זהויות הפנימיה, הפסיכיאטרית ופקידות הסעד לחוק הנוער

גייפמן נמנע בפסק הדין לציין את זהויות הפנימיה, הפסיכיאטרית ופקידות הסעד לחוק הנוער חרף העובדה כי מדובר בעובדי רשויות ומוסדות הנתמכות מתקציב המדינה, ואשר לציבור עניין לדעת זהות אנשים אלו העוסקים בכפיית נערים לשהות במוסדות, והלעטתם בסמים פסיכיאטרים, ע"פ החלטות בתי משפט בדלתיים סגורות ללא ראיות.
התנהגותו של גייפמן מדיפה חוסר אמינות, ומתן במה לעדים עם מסכות לבוא ולהעיד חוות דעת משמיצות כרצונם מבלי שהציבור יראה פניהם.


הטיית משפט - עדויות חלקיות נגד הקטין ומשפחתו

בפסק הדין מצטט גייפמן עדויות חלקיות נגד הקטין ומשפחתו, תוך השמצות נגדם. חובתו של שופט להציג את התמונה כולה לרבות עדויות בעד ונגד ללא משוא פנים והטיית הדין.

 סוף דבר

פסק הדין של השופט יהושוע גייפמן מדיף ריח של משוא פנים לכפיית סמים פסיכיאטרים לילדים הכלואים בפנימיות משרד הרווחה תוך מיסוך פניהם של הפנימיה פקידות הסעד והפסיכיאטרית מטעם הפנימיה.

מדובר בילדים הנכלאים ע"פ החלטת בתי משפט לנוער ועוד "מומחים" ושרלטנים הרואים בילדים כלי מסחר לעשיית כסף, המדברים בשפה אחת נגד הילדים והוריהם מאחורי דלתיים סגורות וללא ראיות.

התנהגותו של יהושוע מהווה קרקע פוריה לשרלטנות ושחיתות נגד משפחות מוחלשות.

קישורים:

חשש לטיפול בריטלין בכפייה בניגוד לחוק הנוער לילד במשפחת אומנה בכפייה - השופטת עדנה בן לוי- ינואר 2009 - בהליך בתיק נזקקות 538/04 תבעה פקידת סעד מחוזית חוה לוי מתן ריטלין לילד כבן 8 המוצב במשפחת אומנה בצו בית משפט. אמו של הקטין מתנגדת למתן הסם הפסיכיאטרי ריטלין לבנה - לצורך החלטה האם לתת את הסם לילד הובאו שלשה מומחים מתחום הפסיכיאטריה: הפסיכיאטרית ד"ר פטרה זקהיים, ופסיכיאטר ד"ר גיא שוסהיים מטעם פקידת הסעד חוה לוי, והפסיכיאטר ד"ר גדעון רצוני מנהל מחלקת נוער בבית החולים שלוותא מטעם בית המשפט...

גננות רוצות שקט בגן והן להוטות מידי לשלוח ילדים לפסיכיאטרים - הכתבה "ברוב קשב" מירב שלמה מלמד , ידיעות תל אביב , חינוך , 26.03.2010 -ב- 2009 נרשמה עלייה של כשבעה אחוזים בהפניית ילדים עד גיל שש למכוני אבחון של הפרעות קשב וריכוז. ד"ר אורלי נקר: מדובר ב"הפניית יתר" מצד גננות למכונים... 

פקידת סעד ארצית לחוק הנוער חנה סלוצקי: "משרד הרווחה רודף אחרי פסיכיאטרים מחוזיים על מנת לקבל חוות דעת לאשפוז" 

פקידי סעד לחוק הנוער על בתי משפט לנוער: "למרות שהשופט רוטן הוא משתף פעולה" 

סיפורו של נער שהרווחה החליטה להוציאו מביתו ומשפחתו למוסד פסיכיאטרי 

הונאות הענק של חברות התרופות

כפיית סמים פסיכיאטריים אנטי פסיכוטיים על ילד בפנימיה בניגוד לרצון הוריו - המשפט המכור של השופט יהושוע גייפמן

יהושוע גייפמן - קרקע פוריה לשרלטנות ושחיתות נגד משפחות מוחלשות
מאי 2013 - שופט יהושוע גייפמן - בית משפט מחוזי ענ"א 3729-05-13 - ערעור על החלטת בית משפט לנוער (שופטת מיכל קפלן רוקמן) לכפות סם פסיכיאטרי אנטי פסיכוטי ריספרדל על קטין כבן 14 בפנימיה טיפולית של משרד הרווחה, בניגוד לרצונו ולרצון הוריו.
 הקטין בן להורים גרושים. במסגרת הליך נזקקות עפ"י חוק הנוער הוצא הקטין ממשמורת הוריו, ולאחר שהות במשפחות אומנה ובמרכז חירום - נמצא ממאי 2010,  בהתאם לצו שיפוטי, בפנימייה טיפולית.

השופט יהושוע גייפמן דחה את הערעור והורה על מתן בכפייה את הסם הפסיכיאטרי האנטי פסיכוטי ריספרדל לקטין בניגוד לרצונו ורצון הוריו.
ניתן להבחין במספר ליקויים חמורים בהחלטתם של שופט המחוזי יהושוע גייפמן ושופטת הנוער מיכל קפלן רוקמן:

ניגוד עניינים חמור

השופטים יהושוע גייפמן ומיכל רוקמן אימצו חוות דעת של פסיכיאטרית העובדת בפנימייה בה מוצב הקטין, שיש לכפות על הקטין את הסם הפסיכיאטרי ריספרדל - ואולם ברור כי הפסיכיאטרית של הפנימיה המקבלת את שכרה מהפנימיה שכל ענייניה הישרדות ורווח הנה בעלת אינטרסים מובהקים לסמם הקטינים כדי להוזיל עלות החזקתם במוסד. מן הראוי היה כי בית המשפט היה מתייחס לניגוד עניינים חמור זה או ימנה פסיכיאטר מטעמו.

טיוח  היסטורית כליאת הקטין במוסדות משרד הרווחה

מדובר בקטין הנמצא שלש שנים או יותר בכפייה במוסדות משרד הרווחה אשר יום אחד החליטו המוסדות והפסיכיאטרית מטעמם לכפות עליו בנוסף סמים פסיכיאטריים. יהושוע גייפמן מטייח את הרקע של הקטין במוסדות אשר הטבילה אותו להתדרדרות כפי שטוענים מוסדות הרווחה והפסיכיאטרית מטעמם.

טיוח נגד ההורים והפסיכיאטר מטעמם

יהושוע גייפמן מציין כי הפסיכיאטר מטעם ההורים מכיר היכרות שטחית את הקטין כדי לפסול חוות דעתו, חרף המקובל כי חוות דעת פסיכיאטריות ניתנות על סמך היכרויות שטחיות עם המטופל. גייפמן נמנע מלהסביר מדוע לא די בהיכרות השטחית, מחשש כי יחשף שאין לנער שום הפרעה פסיכיאטרית משמעותית המחייב טיפול בסמים פסיכיאטריים.

עדויות מיותרות נגד הקטין והוריו

גייפמן מצטט עדות האפוטרופוס עו"ד מרי סבד שמש הטוענת "שהחלטת בית משפט קמא תואמת את טובת הקטין, ניתנה לאחר חקירת הפסיכיאטרים על חוות דעתם, ונועדה לעצור הידרדרות נפשית במצבו. עוד הוסיפה שאמנם הקטין אינו מעוניין בטיפול התרופתי, אולם רצונו של הקטין אינו תואם את טובתו, ועמדתו אינה עצמאית אלא מושפעת באופן מכריע מעמדת האם המתנגדת לטיפול, והקטין אף מתייחס לאירועים השונים שהתרחשו בצבעים הנוחים לו" - לא ברור מה חידשה האפוטרופוסית בעדותה המצטטת את הקטין אותו חובה להביא לעדות, וכן חוות דעת פסיכיאטרים אותם היועץ המשפטי מציג. גייפמן פועל בדרך של הצגת כמה שיותר עדויות נגד הקטין והוריו גם אם אין בהם שום בסיס עובדתי ממקור ראשון או אין הבם מאומה בדי ליצור בלבול ולהשחיר את הקטין והוריו.


מיסוך זהויות הפנימיה, הפסיכיאטרית ופקידות הסעד לחוק הנוער

גייפמן נמנע בפסק הדין לציין את זהויות הפנימיה, הפסיכיאטרית ופקידות הסעד לחוק הנוער חרף העובדה כי מדובר בעובדי רשויות ומוסדות הנתמכות מתקציב המדינה, ואשר לציבור עניין לדעת זהות אנשים אלו העוסקים בכפיית נערים לשהות במוסדות, והלעטתם בסמים פסיכיאטרים, ע"פ החלטות בתי משפט בדלתיים סגורות ללא ראיות.
התנהגותו של גייפמן מדיפה חוסר אמינות, ומתן במה לעדים עם מסכות לבוא ולהעיד חוות דעת משמיצות כרצונם מבלי שהציבור יראה פניהם.


הטיית משפט - עדויות חלקיות נגד הקטין ומשפחתו

בפסק הדין מצטט גייפמן עדויות חלקיות נגד הקטין ומשפחתו, תוך השמצות נגדם. חובתו של שופט להציג את התמונה כולה לרבות עדויות בעד ונגד ללא משוא פנים והטיית הדין.

 סוף דבר

פסק הדין של השופט יהושוע גייפמן מדיף ריח של משוא פנים לכפיית סמים פסיכיאטרים לילדים הכלואים בפנימיות משרד הרווחה תוך מיסוך פניהם של הפנימיה פקידות הסעד והפסיכיאטרית מטעם הפנימיה.

מדובר בילדים הנכלאים ע"פ החלטת בתי משפט לנוער ועוד "מומחים" ושרלטנים הרואים בילדים כלי מסחר לעשיית כסף, המדברים בשפה אחת נגד הילדים והוריהם מאחורי דלתיים סגורות וללא ראיות.

התנהגותו של יהושוע מהווה קרקע פוריה לשרלטנות ושחיתות נגד משפחות מוחלשות.

קישורים:

חשש לטיפול בריטלין בכפייה בניגוד לחוק הנוער לילד במשפחת אומנה בכפייה - השופטת עדנה בן לוי- ינואר 2009 - בהליך בתיק נזקקות 538/04 תבעה פקידת סעד מחוזית חוה לוי מתן ריטלין לילד כבן 8 המוצב במשפחת אומנה בצו בית משפט. אמו של הקטין מתנגדת למתן הסם הפסיכיאטרי ריטלין לבנה - לצורך החלטה האם לתת את הסם לילד הובאו שלשה מומחים מתחום הפסיכיאטריה: הפסיכיאטרית ד"ר פטרה זקהיים, ופסיכיאטר ד"ר גיא שוסהיים מטעם פקידת הסעד חוה לוי, והפסיכיאטר ד"ר גדעון רצוני מנהל מחלקת נוער בבית החולים שלוותא מטעם בית המשפט...

גננות רוצות שקט בגן והן להוטות מידי לשלוח ילדים לפסיכיאטרים - הכתבה "ברוב קשב" מירב שלמה מלמד , ידיעות תל אביב , חינוך , 26.03.2010 -ב- 2009 נרשמה עלייה של כשבעה אחוזים בהפניית ילדים עד גיל שש למכוני אבחון של הפרעות קשב וריכוז. ד"ר אורלי נקר: מדובר ב"הפניית יתר" מצד גננות למכונים... 

פקידת סעד ארצית לחוק הנוער חנה סלוצקי: "משרד הרווחה רודף אחרי פסיכיאטרים מחוזיים על מנת לקבל חוות דעת לאשפוז" 

פקידי סעד לחוק הנוער על בתי משפט לנוער: "למרות שהשופט רוטן הוא משתף פעולה" 

סיפורו של נער שהרווחה החליטה להוציאו מביתו ומשפחתו למוסד פסיכיאטרי 

הונאות הענק של חברות התרופות

כפיית סמים פסיכיאטריים אנטי פסיכוטיים על ילד בפנימיה בניגוד לרצון הוריו - המשפט המכור של השופט יהושוע גייפמן

יהושוע גייפמן - קרקע פוריה לשרלטנות ושחיתות נגד משפחות מוחלשות
מאי 2013 - שופט יהושוע גייפמן - בית משפט מחוזי ענ"א 3729-05-13 - ערעור על החלטת בית משפט לנוער (שופטת מיכל קפלן רוקמן) לכפות סם פסיכיאטרי אנטי פסיכוטי ריספרדל על קטין כבן 14 בפנימיה טיפולית של משרד הרווחה, בניגוד לרצונו ולרצון הוריו.
 הקטין בן להורים גרושים. במסגרת הליך נזקקות עפ"י חוק הנוער הוצא הקטין ממשמורת הוריו, ולאחר שהות במשפחות אומנה ובמרכז חירום - נמצא ממאי 2010,  בהתאם לצו שיפוטי, בפנימייה טיפולית.

השופט יהושוע גייפמן דחה את הערעור והורה על מתן בכפייה את הסם הפסיכיאטרי האנטי פסיכוטי ריספרדל לקטין בניגוד לרצונו ורצון הוריו.
ניתן להבחין במספר ליקויים חמורים בהחלטתם של שופט המחוזי יהושוע גייפמן ושופטת הנוער מיכל קפלן רוקמן:

ניגוד עניינים חמור

השופטים יהושוע גייפמן ומיכל רוקמן אימצו חוות דעת של פסיכיאטרית העובדת בפנימייה בה מוצב הקטין, שיש לכפות על הקטין את הסם הפסיכיאטרי ריספרדל - ואולם ברור כי הפסיכיאטרית של הפנימיה המקבלת את שכרה מהפנימיה שכל ענייניה הישרדות ורווח הנה בעלת אינטרסים מובהקים לסמם הקטינים כדי להוזיל עלות החזקתם במוסד. מן הראוי היה כי בית המשפט היה מתייחס לניגוד עניינים חמור זה או ימנה פסיכיאטר מטעמו.

טיוח  היסטורית כליאת הקטין במוסדות משרד הרווחה

מדובר בקטין הנמצא שלש שנים או יותר בכפייה במוסדות משרד הרווחה אשר יום אחד החליטו המוסדות והפסיכיאטרית מטעמם לכפות עליו בנוסף סמים פסיכיאטריים. יהושוע גייפמן מטייח את הרקע של הקטין במוסדות אשר הטבילה אותו להתדרדרות כפי שטוענים מוסדות הרווחה והפסיכיאטרית מטעמם.

טיוח נגד ההורים והפסיכיאטר מטעמם

יהושוע גייפמן מציין כי הפסיכיאטר מטעם ההורים מכיר היכרות שטחית את הקטין כדי לפסול חוות דעתו, חרף המקובל כי חוות דעת פסיכיאטריות ניתנות על סמך היכרויות שטחיות עם המטופל. גייפמן נמנע מלהסביר מדוע לא די בהיכרות השטחית, מחשש כי יחשף שאין לנער שום הפרעה פסיכיאטרית משמעותית המחייב טיפול בסמים פסיכיאטריים.

עדויות מיותרות נגד הקטין והוריו

גייפמן מצטט עדות האפוטרופוס עו"ד מרי סבד שמש הטוענת "שהחלטת בית משפט קמא תואמת את טובת הקטין, ניתנה לאחר חקירת הפסיכיאטרים על חוות דעתם, ונועדה לעצור הידרדרות נפשית במצבו. עוד הוסיפה שאמנם הקטין אינו מעוניין בטיפול התרופתי, אולם רצונו של הקטין אינו תואם את טובתו, ועמדתו אינה עצמאית אלא מושפעת באופן מכריע מעמדת האם המתנגדת לטיפול, והקטין אף מתייחס לאירועים השונים שהתרחשו בצבעים הנוחים לו" - לא ברור מה חידשה האפוטרופוסית בעדותה המצטטת את הקטין אותו חובה להביא לעדות, וכן חוות דעת פסיכיאטרים אותם היועץ המשפטי מציג. גייפמן פועל בדרך של הצגת כמה שיותר עדויות נגד הקטין והוריו גם אם אין בהם שום בסיס עובדתי ממקור ראשון או אין הבם מאומה בדי ליצור בלבול ולהשחיר את הקטין והוריו.


מיסוך זהויות הפנימיה, הפסיכיאטרית ופקידות הסעד לחוק הנוער

גייפמן נמנע בפסק הדין לציין את זהויות הפנימיה, הפסיכיאטרית ופקידות הסעד לחוק הנוער חרף העובדה כי מדובר בעובדי רשויות ומוסדות הנתמכות מתקציב המדינה, ואשר לציבור עניין לדעת זהות אנשים אלו העוסקים בכפיית נערים לשהות במוסדות, והלעטתם בסמים פסיכיאטרים, ע"פ החלטות בתי משפט בדלתיים סגורות ללא ראיות.
התנהגותו של גייפמן מדיפה חוסר אמינות, ומתן במה לעדים עם מסכות לבוא ולהעיד חוות דעת משמיצות כרצונם מבלי שהציבור יראה פניהם.


הטיית משפט - עדויות חלקיות נגד הקטין ומשפחתו

בפסק הדין מצטט גייפמן עדויות חלקיות נגד הקטין ומשפחתו, תוך השמצות נגדם. חובתו של שופט להציג את התמונה כולה לרבות עדויות בעד ונגד ללא משוא פנים והטיית הדין.

 סוף דבר

פסק הדין של השופט יהושוע גייפמן מדיף ריח של משוא פנים לכפיית סמים פסיכיאטרים לילדים הכלואים בפנימיות משרד הרווחה תוך מיסוך פניהם של הפנימיה פקידות הסעד והפסיכיאטרית מטעם הפנימיה.

מדובר בילדים הנכלאים ע"פ החלטת בתי משפט לנוער ועוד "מומחים" ושרלטנים הרואים בילדים כלי מסחר לעשיית כסף, המדברים בשפה אחת נגד הילדים והוריהם מאחורי דלתיים סגורות וללא ראיות.

התנהגותו של יהושוע מהווה קרקע פוריה לשרלטנות ושחיתות נגד משפחות מוחלשות.

קישורים:

חשש לטיפול בריטלין בכפייה בניגוד לחוק הנוער לילד במשפחת אומנה בכפייה - השופטת עדנה בן לוי- ינואר 2009 - בהליך בתיק נזקקות 538/04 תבעה פקידת סעד מחוזית חוה לוי מתן ריטלין לילד כבן 8 המוצב במשפחת אומנה בצו בית משפט. אמו של הקטין מתנגדת למתן הסם הפסיכיאטרי ריטלין לבנה - לצורך החלטה האם לתת את הסם לילד הובאו שלשה מומחים מתחום הפסיכיאטריה: הפסיכיאטרית ד"ר פטרה זקהיים, ופסיכיאטר ד"ר גיא שוסהיים מטעם פקידת הסעד חוה לוי, והפסיכיאטר ד"ר גדעון רצוני מנהל מחלקת נוער בבית החולים שלוותא מטעם בית המשפט...

גננות רוצות שקט בגן והן להוטות מידי לשלוח ילדים לפסיכיאטרים - הכתבה "ברוב קשב" מירב שלמה מלמד , ידיעות תל אביב , חינוך , 26.03.2010 -ב- 2009 נרשמה עלייה של כשבעה אחוזים בהפניית ילדים עד גיל שש למכוני אבחון של הפרעות קשב וריכוז. ד"ר אורלי נקר: מדובר ב"הפניית יתר" מצד גננות למכונים... 

פקידת סעד ארצית לחוק הנוער חנה סלוצקי: "משרד הרווחה רודף אחרי פסיכיאטרים מחוזיים על מנת לקבל חוות דעת לאשפוז" 

פקידי סעד לחוק הנוער על בתי משפט לנוער: "למרות שהשופט רוטן הוא משתף פעולה" 

סיפורו של נער שהרווחה החליטה להוציאו מביתו ומשפחתו למוסד פסיכיאטרי 

הונאות הענק של חברות התרופות

יום חמישי, 30 במאי 2013

קריאה לשר הרווחה מאיר כהן לחדול מלחטוף ילדים מאוכלוסיות חלשות

קריאה לשר הרווחה מאיר כהן לחדול מלחטוף ילדים מאוכלוסיות חלשות בעקבות חטיפה לאימוץ תינוקת מאם חד הורית נכה.
מאי 2013  - פרשת ילדי תימן התרחשה בשנים 1948 – 1954 המסתורין שאפף את ההיעלמות הוביל לטענה כי ילדים רבים שנרשמו כמי שנפטרו כשלמעשה הם נחטפו או נמסרו לאימוץ על-ידי רשויות הרווחה ואני שואלת האם בשנת 2013 כ- 60 שנים אחרי הפרשה הכאובה של ילדי תימן עדיין רשויות הרווחה גוזלים את ילדנו – יקירנו ומוסרים אותם לאימוץ...??? ואני אומרת לך אדוני שר הרווחה שנות ה-50 מזמן חלפו להם... תחזירו לי את הבת שלי התינוקת שילדה עבורי הפונדקאית.


כרוז חרדי על פרשת ילדי תימן

יום רביעי, 29 במאי 2013

השופט אילן שילה מינה למפרקת עורכת דין ממשרד שייצג אותו בעבר

השופט התקשר, מפרקת בטר פלייס מונתה

השופט אילן שילה התקשר לכנ"ר וביקש לכלול את עו"ד סיגל רוזן־רכב ברשימת המועמדים שתוגש לו לתפקיד מפרק בטר פלייס, אף על פי שאין לה ניסיון בניהול תיקי פירוק
ענת רואה וזוהר שחר לוי , כלכליסט , יוני 2013

שופט בית המשפט המחוזי מרכז אילן שילה הוא שיזם את מינויה של עו"ד ורו"ח סיגל רוזן־רכב, שלא ניהלה בעבר תיקי פירוק, לתפקיד מפרקת בטר פלייס. זאת על אף שמהמסמכים שהוגשו לביהמ"ש הצטיירה תמונה לפיה כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר), פרופ' דוד האן, הוא זה שיזם את המינוי, לאחר שהעלה את שמה של עו"ד רכב רוזן כמועמדת לצד רשימת מועמדים מומלצים נוספים.


השופט אילן שילה התקשר לכנ"ר וביקש לכלול את עו"ד סיגל רוזן־רכב ברשימת המועמדים שתוגש לו לתפקיד מפרק בטר פלייס, אף על פי שאין לה ניסיון בניהול תיקי פירוק

ל"כלכליסט" נודע שהשופט שילה, שמכיר את רוזן־רכב לאחר שהועסקה בתפקיד מתמחה שלו לפני 3 שנים (עובדה עליה נתן גילוי נאות מיד בפתח הדיון), סבר שרוזן־רכב מתאימה לתפקיד, ובירר עמה טלפונית אם יש לה עניין בכך. לאחר שאישרה שהיא מעוניינת להתמנות לתפקיד, התנהלה שיחה טלפונית בין השופט שילה לכנ"ר האן, ושילה הציע להאן לכלול את שמה ברשימת המועמדים אותה הגיש הכנ"ר לשופט, והסביר לו מדוע לדעתו היא מתאימה לתפקיד.

ל"כלכליסט" נודע שגורמים בכנ"ר הרימו גבה למשמע בקשת השופט שילה, משום שרוזן־רכב, אף שהיא בעלת ותק של 20 שנה כרואת חשבון, הוסמכה כעורכת דין רק לפני שנתיים ואינה מוכרת להם. לאחר מכן, הכנ"ר, בהודעה שהגיש לביהמ"ש, כתב שמבלי לגרוע מיכולותיו הטובות של בעל התפקיד שהוצע על ידי בטר פלייס, יש לשקול מינויים של מועמדים ניטרליים לתפקיד המפרק הזמני. "ובכללם", כתב הכנ"ר, "יכול שיוצעו גבי טרבלסי, סיגל רוזן־רכב, אלונה בומגרטן, חיים קמיל, אלעד עפארי או כל מועמד אחר לשיקול דעת בית המשפט הנכבד". בהחלטה של שילה נכתב שלאחר עיון בבקשת הפירוק ובתגובת הכנ"ר "אני ממנה את רו"ח ועו"ד סיגל רוזן־רכב קדם מפרקת זמנית". בדיון למחרת מונה בנוסף עו"ד שאול קוטלר, שהוצע מטעם נושים.

מעולם לא טיפלה בתיק חדלות פירעון

מבדיקת "כלכליסט" עולה שרוזן־רכב מעולם לא טיפלה בתיק פשיטת רגל או חדלות פירעון שהתנהל בבית משפט. הבדיקה מבוססת על מאגר המינויים המקצועיים המתפרסם באתר בתי המשפט. למרות הוותק של רוזן־רכב בראיית חשבון, העובדה שהוסמכה לעו"ד רק לפני שנתיים וטרם ניהלה תיקי פשיטות רגל כרו"ח או כעו"ד, מעוררת בימים האחרונים סערה בקרב עורכי דין מתחום הפירוקים שטוענים כי מינויה של רוזן־רכב תמוה ולא מובן להם.

מבדיקת "כלכליסט" עולה עוד שאילו רוזן־רכב היתה מגישה את מועמדותה להיכלל ברשימת מאגר בעלי התפקיד עליהם ממליץ הכנ"ר לביהמ"ש לניהול תיקי פשיטות רגל, ספק אם היתה מתקבלת לרשימה, משום שאינה עומדת לכאורה בדרישת הניסיון הדרוש. מדובר במאגר שהוקם בתקופת הכנ"ר הקודם, עו"ד שלמה שחר, לצורך טיפול בתיקי פשיטות רגל של אנשים פרטיים. לפי תנאי המכרז האחרון שפורסם ב־2011, "תנאי סף להגשת מועמדות להיכלל במאגר הנו ניסיון מוכח של שלוש שנים לפחות, כעו"ד או רו"ח בתחום ניהול הליכי פשיטת רגל".



מעריב - מאי 2013 - עו"ד סיגל רכב רוזן מועסקת במשרד שייצג את השופט אילן שילה במשפטים נגד שכן שעמו היה מסוכסך. וזה לא הפריעה לו למנותה למפרקת זמנית למיזם המכוניות החשמליות שהתמוטט.



הצרות של מדריך האבחון החדש של הפסיכיאטריה - DSM - 5

המאמר הצרות של מדריך האבחון החדש של הפסיכיאטריה , מייקל מקאניק , מאדר ג’ונס , הארץ , 22.05.2013

“אל תקנה את זה, אל תשתמש בזה, אל תלמד את זה” - זה מה שהפסיכיאטר אלן פרנסס, ראש כוח המשימה שהכין את IV־DSM, מדריך האבחון של הפסיכיאטריה, אומר על DSM-5, גרסתו החדשה

אני מכיר במקרה איש אחד שיודע הרבה על מדיניות בריאות הנפש. ו... טוב, הוא במקרה אבי. לכן, האוזניים שלי הזדקרו באחרונה כשאבי ציין כי DSM-5, האחרון בסדרת מדריכי האבחון שעומד לצאת בקרוב לאור על ידי איגוד הפסיכיאטריה האמריקאי, הוא ממש אסון.

ואכן, בסוף אפריל נקט (National Institute of Mental Health‏ NIMH)‏ צעד דרסטי והתנכר ל־(Disgnostic and Statistical Manual of Mental Disorders‏ DSM) החדש היוצא בסדרה הזאת, עוד לפני צאתו לאור. למעשה, הוא התנכר לכל מערכת DSM, והחליף אותה במשהו שנקרא Research Domain Criteria ‏(אמות מידה בתחום המחקר‏).

“עקרונית, הם אמרו שלא ישתמשו בו יותר בתור המבחן הראשי לבדיקת הבקשות לקבלת מלגה”, מסביר הפסיכיאטר אלן פרנסס, שעמד בשנות ה-90 בראש כוח המשימה שהוציא לאור את הגרסה הקודמת של מדריך האבחון, DSM-IV ‏(בגרסאות הקודמות השתמשו במספרים רומיים‏). “הם גרמו לזה להישמע כאילו DSM-5, וכל הגרסאות הקודמות של DSM, אינן תקפות, וכי עלינו להמתין לתגליות החדשות שיתגלו כתוצאה ממאמצים מדעיים”.

פרנסס סבור שהצעד של NIMH שגוי, אך גם הוא איננו מחסידי DSM. כל זה ברור מספרו החדש
Saving Normal: An Insider's Revolt Against Out of Control Psychiatric Diagnosis, DSM-5, Big Pharma and the Medicalization of Ordinary Life. “שמירה על הנורמליות: התקוממות של אחד מבפנים נגד אבחון פסיכיאטרי שיצא משליטה, ,DSM-5 ‘ביג פארמה’ והמדיקליזציה של החיים הנורמליים” ‏(הערת המתרגמת: “ביג פארמה” הוא ספרה של העיתונאית הבריטית ג’קי לו, שמסביר כיצד חברות התרופות הגדולות שולטות על מערכת הבריאות וקובעות את סדרי העדיפויות שלה‏).

בהתחשב בתהפוכות הנוכחיות המתחוללות בפסיכיאטריה ובהופעתו הקרובה של מדריך אבחון חדש, נראה כי פרנסס הוא האיש שיוכל להסביר כיצד ה־DSM התנפח כל כך, ומדוע אמריקאים רבים כל כך בולעים תרופות ממריצות ונוגדי דיכאון שאינם נחוצים להם.

למה אתה מתכוון ב”שמירה על הנורמליות”?

"ב-35 השנים האחרונות חלה אינפלציה באבחון המהיר והוא הפך בעיות של חיי היומיום להפרעות נפשיות, והתוצאה היא טיפול תרופתי מופרז. עוד מעט יהיו לכל אדם שתיים או שלוש הפרעות נפשיות, והגיע הזמן שנשקול מחדש כיצד אנחנו רוצים שההגדרות ייעשו, ואם הן צריכות להישאר בידיהן של יצרניות התרופות, מה שלמעשה קרה בשנים האחרונות".

עד איזה דרגה חלה האצה במגמה הזאת בתקופה האחרונה?

"התנהגנו בשמרנות רבה מאוד כשהכנו את DSM-IV שיצא לאור ב־1994. למרות מאמצינו לרסן את האינפלציה באבחון, גדלו פי שלושה שיעורי האבחון של הפרעות קשב וריכוז והפרעות קשב והיפראקטיביות ‏(ADD ו-ADHD‏), שיעור האוטיזם גדל כמעט פי 40, שיעור ההפרעה הדו־קוטבית אצל ילדים גדל פי 40, ושיעור ההפרעה הדו־קוטבית אצל בוגרים גדל פי שניים. חלק גדול מכל זה נגרם על ידי יצרניות התרופות. היו להם פטנטים למוצרים חדשים, יקרים מאוד. זה איפשר להן להפיץ בקרב רופאים ופציינטים את המסר, שהפרעות נפשיות ניתנות לאבחון בקלות, שהאבחנה שלהן נעלמת לעתים קרובות מהעין, שהן נגרמות על ידי חוסר איזון כימי ושניתן לטפל בהן בגלולה יקרה".

איך הן מצליחות להשפיע על גיבוש ה-DSM?

"הן לא משפיעות כלל על גיבוש ה-DSM. אין להן כל קשר עם אף אחד, אבל הן ממתינות בצד, ואם אפשר שבתהליך הזה ייעשה שימוש לרעה ב-DSM, ייעשה בו שימוש לרעה. יצרניות התרופות משווקות בעיקר, ובכמויות גדולות, לרופאים העוסקים בטיפול ראשוני ‏(בין השאר רופאי המשפחה, המתרגמת‏) שכיום רושמים 80% מהתרופות הפסיכיאטריות. זה מדהים. רוב האבחונים הפסיכיאטריים נעשים בפגישה שנמשכת שבע דקות, עם רופא שלא מתעניין במיוחד בפסיכיאטריה או שלא התמחה בה".

טיפול מופרז בתופעות כמו הפרעות קשב וריכוז הפך למגמה תרבותית כיום. על איזו דוגמה מסוג זה אולי לא שמענו?

"סביר להניח שהטיפול המוגזם ביותר הוא נגד דיכאון. מערכת DSM מקבצת יחד כמה סוגי דיכאון עמוק, שמונעים לגמרי תפקוד ובפירוש דורשים טיפול רפואי, עם סוגי דיכאון קלים שיכולים להיות רק תגובה צפויה לחיי היומיום. שיעור התגובתיות לתרופות דמה ‏(פלצבו‏) גבוה במיוחד אצל הסובלים מדיכאון קל - 50%. לעומת זאת, דיכאונות קשים לא מגיבים לתרופות דמה.

"במדינה שלנו, הקצאת המשאבים שגויה בצורה נוראה, כך שהסובלים מדיכאונות כבדים אינם מטופלים במידה מספקת. רק שליש מהם מקבלים טיפול. בה בעת, אנחנו נותנים תרופות בצורה מופרזת לטיפול בדיכאונות קלים. 11% מהאוכלוסייה מקבלים תרופות נגד דיכאון. אצל הנשים בקבוצת הגילים 50-40 השיעור נוסק ל-23%.

"מחקרים מראים כי כנראה כשני שלישים מהאנשים שלוקחים כדורים נגד דיכאון אינם זקוקים להם. אם אתה מקבל כדור נגד דיכאון אחרי ביקור של שבע דקות אצל רופא, ביום שהוא הגרוע ביותר בחייך, סביר להניח שאחר כך תרגיש טוב יותר - תגובת הפלצבו והזמן שעובר. אבל אם אתה בולע את הכדור, אתה תניח שהתרופה שיפרה את מצבך ולכן תמשיך להשתמש בה. כלומר, הרבה אנשים לוקחים תרופות שלא נחוצות להם לטיפול בבעיות שעשויות להיפתר מעצמן, ואנשים שבאמת צריכים תרופות אינם מקבלים אותן".

למה לא?

"התקציבים לטיפול בבריאות הנפש קוצצו באופן דרמטי. יש לנו כיום בבתי הכלא מיליון פציינטים פסיכיאטריים שנכלאו בגלל עבירות קלות, משום שלא קיבלו טיפול הולם במרפאות חוץ ולא היה להם מקום מגורים סביר. כפי שאובמה אמר, לאדם שסובל ממחלת נפש קל יותר כעת להשיג אקדח מאשר לקבל תור למרפאת חוץ".

מהו הגורם האחראי לניפוח מימדי DSM-5 באמצעות הוספת קריטריוני אבחון מפוקפקים?

"לחלק גדול מהאשמה אחראים מומחים שקיבלו יותר מדי חופש פעולה להרחבת האבחונים ותחומי העניין החביבים עליהם. אני עובד בתחום הזה 45 שנים, ומעולם לא נתקלתי במומחה שאמר: ‘בואו נצמצם את התחום שלי’. הם תמיד רוצים להרחיבו, הם תמיד חוששים שמא פיספסו פציינטים. הם לא מביאים בחשבון מה יהיו הסיכונים לפציינטים שמתויגים בצורה שגויה. הם סבורים שההצעות שהם מעלים יבוצעו בצורה הטובה ביותר במעבדות המחקר שלהם עצמם. הם לא מבינים שרוב הפסיכיאטריה מבוצעת בטיפול הראשוני. הכוונות שלהם טהורות, אבל הם תמימים בצורה מדהימה".

בשנים האחרונות, הודות לעבודתם של חוקרים בדרטמות ועיתונאים כמו שנון בראונלי ואטול גוואנדה, גוברת ברפואה הכללית המודעות לטיפול המופרז בתרופות ולמידה שבה הרופאים מוּעדים לכך, למרות שאולי הם חושבים שהם אינם. כיצד זה מיושם בקהילה הפסיכיאטרית?

"הפסיכיאטריה הצטרפה למקהלה ממש כשזו הפסיקה לשיר. אחת ההצדקות לאבחנות כאלה, שאחרת הן חסרות היגיון לגמרי, היא: “אנחנו נהיה כמו שאר ענפי הרפואה. אנחנו נאבחן אותך בשלב מוקדם, וניתן לך טיפול מונע כדי למנוע את הופעת המחלה”, וזה בדיוק בתקופה שבה שאר ענפי הרפואה הבינו שפרט לחריגים בודדים, זה גורם נזק רב יותר מאשר תועלת".

באיזו מידה DSM-5 גרוע יותר מ־DSM-IV?

"ב-DSM-IV היינו נחושים בדעתנו להיות צנועים ככל האפשר בקשר לשאפתנות וזהירים ככל האפשר במתודולוגיה. קבענו סף שינויים גבוה מאוד - אנשים היו צריכים לקפוץ דרך חישוקים כדי לשכנע אותנו, ודחינו 92 מתוך 94 אבחונים מוצעים. אמרנו למומחים: ‘אתם לא תכניסו לכאן שום דבר, אלא אם כן הנתונים ממש יכריחו אותנו’".

ומה עם DSM-5?

"הם היו שאפתנים. הם התחילו ב’תוכנית גדולה’ לכלול ביולוגיה בתוך הפסיכיאטריה, וזה היה ממש מוקדם מדי. כשזה לא עלה בידם, הם עברו לרעיון להכניס הפרעות קלות יותר, הקיימות בתוך גבולות הנורמליות, מאחר שכך זו תהיה פסיכיאטריה מונעת. הם נתנו למומחים יד חופשית. הם אמרו: ‘זה צ’ק פתוח’. הדרך בה הם ניסחו זאת היתה: ‘הכל מונח על השולחן’".

מי הם המומחים האלה?

"חוקרים בתחומים נתונים שהכוונות שלהם טובות, שיודעים כל מה שיש לדעת על התחומים שלהם, אבל לא יודעים כיצד ההמלצות שלהם ינוצלו לרעה בעולם האמיתי".

מה העמדה שלך לגבי כישלון המכון הלאומי לבריאות הנפש?

"הבעיה היא שגם איגוד הפסיכיאטריה האמריקאי וגם המכון הלאומי לבריאות הנפש שכחו את מה שבאמת חשוב, כלומר הטיפול בפציינטים. איגוד הפסיכיאטריה האמריקאי, שלוחץ ליישום הקטגוריות האלה, יסיט את תשומת הלב ואת המשאבים מהאנשים שבאמת זקוקים להם - החולים האמיתיים. המכון הלאומי לבריאות הנפש מבטל את המערכות הפסיכיאטריות הקיימות בלי להציג חלופות הולמות - וסביר להניח שהוא מעוניין בכספי המחקר שאובמה מקצה ואשר הובאו לאישור הקונגרס עבור מיפוי המוח - מסכן את הטיפול הפסיכיאטרי הקיים כיום. אני חושב שזה מסוכן ומזיק לפציינטים שעלולים לאבד תקווה, להפסיק לקחת את התרופות שלהם ולחלות בצורה קשה. אנחנו חייבים לחזור לטיפול בפציינטים. איננו יכולים להמתין למיפוי המוח ולעתיד, משום שהמוח הוא הגוף המורכב ביותר ביקום, והוא חושף את סודותיו לאט מאוד. התשובות שיתקבלו לא יהיו פריצת דרך".

אם כך, מה לעשות עם DSM-5?

"לא לקנות אותו, לא להשתמש בו, לא ללמד אותו. אין בו שום דבר מוסמך".

אבל איך אפשר להחזיר את השעון בחזרה ל־DSM-IV?

"אני לא חושב ש־DSM-IV מושלם. בעצם, אני לגמרי לא גאה בו. בזמנו חשבנו שהצלחנו לרסן את אינפלציית האבחון, אבל מה שקרה לאחר מכן הוכיח שנכשלנו. שלוש שנים אחרי צאתו לאור של DSM-IV הצליחו יצרניות התרופות לסחוט מוושינגטון רשות לפרסם לצרכנים. אנחנו המדינה היחידה בעולם שמרשה את זה פרט לניו זילנד. כתוצאה מכך, הן קיבלו עוצמה אדירה והן מצליחות לשכנע אנשים ו’לחטוף’ את הטיפול הפסיכיאטרי.
"אני חושב שהתשובה בשלב הזה היא שכל אחד צריך להיות מודע למתרחש. אסור שמישהו יאבד את האמון בטיפול הפסיכיאטרי, משום שהוכח שהוא יעיל מאוד לאנשים שזקוקים לו. אם אתה פציינט, עליך לדעת הרבה ולשאול הרבה שאלות, ולוודא שאתה מקבל תשובות הגיוניות. אף אחד לא צריך להסכים לאבחון או לקבל תרופות אחרי פגישה בת שבע דקות עם רופא. עדיף להמתין ולהתבונן, אלא אם כן המצב באמת קשה מאוד".

אתה חושב שאפשר לצפות לעוד התנגדויות לאינפלציית האבחון?

"זה מקרה של דוד וגוליית. ואולם, DSM-5 והתגובה אליו, והעובדה שתעשיית התרופות החטיאה את המטרה עד עכשיו, אם 20% מהנערים בגיל העשרה מאובחנים כסובלים מהפרעת קשב וריכוז ו-10% מקבלים תרופות באופן קבוע. התרופות הנמכרות ביותר במדינה הן תרופות אנטי־פסיכוטיות, תרופות נוגדות דיכאון ותרופות ממריצות. אנחנו מבזבזים הון על טיפול תרופתי בילדים שאין להם הפרעת קשב וריכוז, במקום לטפל בבתי הספר.

"אני חושב שהתקווה הטובה ביותר היא דוגמת הטבק. חברות הטבק היו בעלות עוצמה אדירה לפני 25 שנים, וכיום השפעתן הצטמצמה. חשוב שמערכת אבחון המחלות תילקח מהאיגוד הפסיכיאטרי. היא חייבת להיות בידיים בטוחות יותר, משהו שמקביל למינהל המזון והתרופות, משום שאבחנות חדשות יכולות להיות מסוכנות כמו תרופות חדשות. נוסף לכך, אסור להרשות לתעשיית התרופות לפרסם, בדיוק כשם שלתעשיית הטבק אסור לפרסם. קיימת גם בעיה אדירה בתעשיית הביטוח: רופא לא מקבל תשלום אם הוא לא מאבחן משהו בביקור הראשון. רופאים צריכים לקבל תשלום בעד חמישה ביקורי הערכה. זה יהיה הרבה יותר טוב לפציינטים והרבה פחות יקר בטווח הארוך, כי מרגע שנקבעת לך אבחנה, אתה עלול לקבל טיפול עד סוף חייך".

-----------------------------------------------------------------

11 השינויים המזיקים ביותר ב-DSM-5‏ (לפי הפסיכיאטר אלן פרנסס‏)

1. הפרעת חוסר איזון ומצב רוח רגזני ‏(Disruptive Mood Dysregulation Disorder‏) ב-DSM-5 הפכו התקפי זעם להפרעה נפשית, החלטה מעוררת תמיהה המבוססת על עבודתה של קבוצת מחקר אחת בלבד.

2. אבל רגיל יהפוך ל”הפרעה דיכאונית מאז’ורית” ‏(Major Depressive Disorder‏), וכתוצאה מכך תפחת חשיבותן של תגובות צפויות וחיוניות לאובדן אדם אהוב, והן יהפכו לבעיה רפואית הדורשת תרופות.

3. שכחה רגילה שקיימת בגיל מבוגר תאובחן כעת כ”הפרעה נוירו־קוגניטיבית מינורית” ‏(Minor Neurocognitive Disorder‏), וכך תיווצר תוצאה חיובית שגויה: תיכלל בה אוכלוסייה ענקית של אנשים שדווקא אינם בסכנה מיוחדת ללקות בשיטיון ‏(דמנציה‏).

4. DSM-5 יעורר ללא ספק אופנה חולפת של הפרעת קשב אצל מבוגרים ‏(Adult Deficit Disorder‏), ויתרום להגדלה נוספת של הסחר הבלתי חוקי, הגדול ממילא, בתרופות מרשם מוּטות ‏(השימוש הרווח, למשל, בריטלין, המתרגמת‏).

5. אכילה מופרזת 12 פעמים בשלושה חודשים איננה יותר סתם ביטוי של זללנות, אלא מחלה פסיכיאטרית שנקראת “הפרעת אכילה מופרזת” ‏(Binge Eating Disorder‏).

6. שינויים בהגדרת אוטיזם יגרמו לירידה בשעורי האבחון - 10% בהתאם להערכות קבוצת העבודה של DSM-5, ו-50% בקירוב בהתאם להערכות קבוצות מחקר חיצוניות. לכאורה, אפשר יהיה לחשוב שזה יועיל, אך פעילים למען אוטיסטים חוששים מפגיעה בשירותים נחוצים בבתי ספר.

7. יצירת אבחון עבור אנשים שלוקחים סמים בפעם הראשונה תגרום לכך שהם יושמו בחבילה אחת עם נרקומנים קשים, למרות שהם זקוקים לטיפול שונה לחלוטין.

8. DSM-5 יוצר מדרון חלקלק בהצגת רעיון “ההתמכרויות ההתנהגותיות”. עם הזמן עלול כל דבר שאנחנו אוהבים מאוד לעשות להפוך להפרעה נפשית.

9. DSM-5 מטשטש את הגבול, המעורפל ממילא, בין הפרעת חרדה מוכללת ‏(Generalized Anxiety Disorder‏) לבין דאגות חיי היומיום. שינויים קטנים בהגדרה עלולים ליצור מיליוני “פציינטים” חדשים בעלי הפרעת חרדה.

10. DSM-5 פותח פתח נוסף לבעיות הקיימות, הכרוכות באבחון שגוי של הפרעת מצוקה פוסט־טראומטית בהקשר משפטי.

11. הפרעת תסמינים גופניים ‏(Somatic Symptom Disorder‏) הופכת דאגה בשל מחלה גופנית לבעיה פסיכיאטרית. היא עלולה להשפיע על 25% מהפציינטים הסובלים מכאבים כרוניים ועל 15% מחולי הסרטן, שעלולים לסבול מסטיגמה קשה כתוצאה מכך. עשרת הפריטים הראשונים מובאים מרשימה שפרנסס הרכיב בעבר בעבור Psychology Today

יום שני, 27 במאי 2013

משרד הרווחה מטייח אונס אכזרי של חוסה בידי מטפל במוסד משרד הרווחה והדבקתה באיידס

27.05.2013 - פורסם ע"י אב שבתו נאנסה ע"י מטפל במוסד 'אקים' בשרון של משרד הרווחה שאינו עושה מאומה למיגור התופעה.

היום התקיים דיון בבית המשפט העליון לצדק ירושלים בגין ערעורו של אנס רשע חסר שכל וחסר לב בעל נטיות חולניות שגם הדביק באיידס נערה חסרת ישע בעלת פיגור שכלי קשה בזמן עבודתו כמטפל בהוסטל "אקים" בשרון - במשרד הרווחה לא נקפו אצבע לא פעלו לשינוי החוקים, לא פעלו עד היום (4 שנים מאז שהבטיחו) להקים מאגר ממוחשב של עובדים בכול מוסדות הרווחה במדינה בשל העובדה הפשוטה שעובדים אילו עוברים ממוסד אחד למשנהו . כול שידעו לעשות במשרד הרווחה זה להקים ועדת "בדיקה" שמצאה את מפעיל ההוסטל "אקים" ישראל" ללא רבב ואת ההורים במקום אשמים כי התערבו יותר מידיי בניהול המקום...אותם אנשים שחתמים על נייר מבזה ושיקרי זה נטול עובדות יסוד ונתונים מהשטח עדיין מקבלים משכורתם ממשלם המסים בישראל - הם אילו שגם יטיחו וישתיקו את הזוועה הבאה שתקרה בכול מוסד הוסטל מעון שתחת אחריותם - בזיון וחלמאות ואין איש פוצה פה...גם לא שר הרווחה החדש או אנשי משרדו ו/או יועציו באשר הם. אם יש לך קשר חברי,אישי, פוליטי לשר הרווחה אנא הבא משורות אילו לפניו ! למען עתיד בטוח יותר לחוסים חסרי ישע במוסדות ברוחה בישראל 2013.
 סוף ציטוט הודעה


קישורים:

דו"ח האו"ם בנושא עינויים: יש לאסור על טיפולים פסיכיאטריים בכפייה


הודעה לתקשורת 26 מאי 2013

דו"ח האו"ם בנושא עינויים: יש לאסור על טיפולים פסיכיאטריים בכפייה
הם מהווים עינויים, התאכזרות והשפלה, ומפרים את האמנה לזכויות אנשים עם מוגבלויות

הדו"ח, שפורסם בחודש פברואר 2013, מתרכז בנושא של עינויים בתחום שירותי הבריאות. הדו"ח מדגיש כי החובה המוטלת על מדינות לספק שירותי בריאות גורמת לכך שזכויות האדם של מטופלים מופרות כאשר אין הם מעוניינים לקבל את שירותי הבריאות הללו. הוא מסביר שזכויות הפרט קודמות לחובתן של מדינות לספק שירותי בריאות, וכי קיים ניצול לרעה של החובה לספק שירותי בריאות כאשר שירותים אלה ניתנים בכפייה. (סעיף 35).
דו"ח האו"ם שם דגש מיוחד על נושא הטיפולים הפסיכיאטריים בכפייה. הוא מראה כיצד טיפולים אלה נכללים תחת ההגדרות המשפטיות של עינויים, התאכזרות והשפלה. הוא מתייחס לכל הטיפולים הפסיכיאטריים שאין בהם תכלית רפואית ושאי המתן שלהם אינו גובל בסכנת חיים, כגון: כליאה (אשפוז כפוי), קשירה, בידוד, נזעי חשמל ואף מתן כפוי של תרופות שנויות במחלוקת כגון תרופות נוירולפטיות (אנטי פסיכוטיות). (סעיפים 32, 63 ו-89 (ב)).
הדו"ח מסביר כי קיימת אפליה מהותית כנגד אנשים עם מוגבלויות, בכך שמעצר של אדם שטרם עשה מעשה פלילי איננה חוקית, ואילו מעצר וכליאה של אדם עם מוגבלות פסיכיאטרית מותר בחוקי בריאות הנפש לאור הטענה שהוא עלול לעשות מעשה כזה, אף אם טרם עשה אותו. (סעיף 66)
 עמותת מגן לזכויות אנוש מסבירה כי "האמנה הבינלאומית לזכויות אנשים עם מוגבלויות", שישראל חתמה עליה בשנת 2006, אשררה אותה בספטמבר 2012 ואף מינתה את מר אחיה קמארה, ל"נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות" במשרד המשפטים, כדי לפקח על יישומה בארץ, קידמה באופן משמעותי את המודעות לזכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות פיזיות, אולם לא עשתה די עבור אנשים עם מוגבלויות פסיכו סוציאליות כגון אנשים עם בעיות נפשיות, קשישים וחוסים במוסדות הפסיכיאטריים ומוסדות הרווחה. דו"ח זה של הממונה המיוחד לנושא עינויים מטעם האו"ם מהווה צעד נוסף בקידום זכויותיהם אנשים עם מוגבלויות ונועד לחייב מדינות להתמודד גם עם התחום הזה, שסובל במשך שנים מהזנחה והתעלמות.
העמותה מזכירה כי פסיקת בג"ץ בגרמניה בתחילת שנה זו (ראה קישור) הורתה למדינה לפתוח ולבחון מחדש את החקיקה בתחום בריאות הנפש כדי להתאים עצמה לאמנה לזכויות אנשים עם מוגבלויות גם בתחום של הפסיכיאטריה המוסדית.
עמותת מגן לזכויות אנוש מברכת על פרסומו של דו"ח האו"ם בנושא עינויים, ותפעל בתיאום עם הגורמים המתאימים לקדם את התיקונים הנדרשים בחוק בריאות הנפש בארץ כדי לא לאפשר את זכויות היתר הניתנות כיום לפסיכיאטרים ועובדי בריאות הנפש לכפות טיפולים פסיכיאטריים אשר מהווים בפועל עינויים, התעללות, התאכזרות והשפלה כלפי אנשים עם מוגבלויות בישראל.



קישורים:
קבצים מצורפים להודעה:
למידע נוסף,
יהודה קורן
דובר עמותת מגן לזכויות אנוש
 מייל: yodak8@gmail.com


יום ראשון, 26 במאי 2013

פנייה למבקר המדינה: בדוק התנהלות ראשי האגף לבריאות הנפש - גדי לובין מטייח התעללות בחוסים

 האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות בראשות גדי לובין מטייח הזנחה קשה של חוסים בהוסטל "בית ידידים" שבירושלים.
הכתבה  פנייה למבקר המדינה: בדוק התנהלות ראשי האגף לבריאות הנפש , רן רזניק , ישראל היום , פברואר 2013
בעקבות הפרסום ב"ישראל היום", משרד הבריאות בביקורת על ראשי האגף עקב הסחבת בטיפול בהוסטל בירושלים


מבקר משרד הבריאות, אריה פז, פנה אתמול למשרד מבקר המדינה יוסף שפירא וביקש לבדוק את פרשת ההוסטל "בית ידידים" שבירושלים, אשר המטופלים בו פונו בתחילת השבוע. זאת בעקבות החשיפה אתמול ב"ישראל היום".

פז ביקש שמשרד המבקר יבדוק את הטענות של בכירים במשרד הבריאות שהועלו בכתבה, ולפיהן ראשי האגף לבריאות הנפש - ד"ר גדי לובין, ראש שירותי בריאות הנפש, ורונית דודאי, האחראית הארצית לשיקום חולי הנפש - קיבלו במשך תקופה ארוכה דיווחים על תפקוד ירוד של ההוסטל, אבל לא פעלו כנדרש והביאו לסגירה בפועל של המקום. זאת עד שמנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, החליט לפעול ללא פשרות להפסקת ההתקשרות של משרד הבריאות עם המפעיל של הוסטל זה.

אתמול פורסם כי נאוה זיגל-כהן, האחות הראשית באגף לבריאות הנפש, כתבה לפני כחודש דברים חסרי תקדים בחריפותם על הניסיונות לעיכוב פינוי המטופלים מההוסטל בירושלים: "אני סבורה כי החוסים מיצו את הסבולת לאומללותם עד תום, וכי מחובתנו להיטיב עימם מיידית".

בכירה נוספת מהלשכה המשפטית במשרד, עו"ד חגית זונפלד-אלרואי, כתבה: "עיכוב בהעברת הדיירים משמעו מעילה בחובה כלפיהם. ההזדמנות לתקן את המצב ניתנה ליזם שוב ושוב... הדיירים אינם 'נכס' של היזם... עלינו להמשיך בפינוי דחוף של הדיירים."

מבקר משרד הבריאות עצמו התריע כי מהפרשה עולה "רושם שמתייחסים אל החולים כסחורה בעלת ערך נמוך".

המפעיל של ההוסטל דחה את כל הטענות והממצאים של משרד הבריאות וטען כי הם מגמתיים ובלתי מוצדקים. ד"ר גדי לובין ורונית דודאי דוחים את כל הטענות בנוגע לתפקוד האגף לבריאות הנפש.

יום חמישי, 23 במאי 2013

תרופות שינה לא-בנזודיאזפיניות מעלות את הסיכון לשבר בצוואר הירך במטופלים השוהים במוסדות סיעוד

מאי 2013 - מחקר מקרה-מוצלב (Case-crossover) בקרב כ- 15,500 מטופלים השוהים במוסדות סיעוד לטווח-ארוך, בחן את הקשר בין שימוש בתרופות היפנוטיות לא-בנזודיאזפיניות לבין שבר בצוואר הירך. המחקר כלל מטופלים בני 50 ומעלה עם ריבוד של הסיכון על-פי מאפיינים פרטניים (individual) ומאפיינים מוסדיים (facility-level). תוצאות המחקר מראות, כי הסיכון לשבר בצוואר הירך עולה בקרב מטופלים המשתמשים בתרופות היפנוטיות לא-בנזודיאזפיניות.  

רקע

 חשוב להבין את הקשר בין השימוש בתרופות שינה ונפילות המסבות פציעות בקרב אלה השוהים במוסדות סיעוד (nursing home residents).

מטרות

בוצע מחקר מקרה-מוצלב (case-crossover) על-מנת להעריך את הקשר בין שימוש בתרופות היפנוטיות לא-בנזודיאזפיניות (nonbenzodiazepine hypnotic drug) כגון זולפידם (Zolpidem– Intermezzo), אסזופיצלון (Eszopiclone – Lunesta) וזלפלון (Zaleplon – Sonata) לבין הסיכון לשבר בצוואר הירך (hip fracture). המחקר נערך בקרב מדגם בקנה מידה ארצי של שוהים במוסדות סיעוד לטווח-ארוך (nationwide sample of long-stay nursing home residents) – כאשר ההתייחסות לסיכון היא כסיכון כולל וכסיכון מרובד (stratified) על פי מאפיינים יחידניים (individual) ומאפיינים ברמת המוסד (facility-level).

שיטות

המחקר נערך בתבנית מחקר מקרה-מוצלב עם רקע של מחקר אקדמי. המחקר כלל 15,528 שוהים במוסדות סיעוד לטווח ארוך בארצות הברית בני 50 ומעלה עם שבר בצוואר הירך אשר תועד בתביעות Medicare Part A and Part D  בין השנים 2007-2008. יחס הסיכויים (OR, odds ratio) של שבר בצוואר הירך הוערך באמצעות מודלים של רגרסיה לוגיסטית מותנית  (conditional logistic regression models) ועל ידי השוואת החשיפה לתרופות היפנוטיות לא-בנזודיאזפיניות במהלך 0-29 ימים לפני השבר בצוואר הירך (תקופת הסיכון - hazard period) אל מול החשיפה במהלך 60-89 ו- 120-149 הימים שלפני השבר בצוואר הירך (תקופות הביקורת). הניתוחים רובדו על פי מאפיינים יחידניים ומוסדיים.

תוצאות

 בקרב משתתפי המחקר, ל- 1715 (11.0%) מטופלים נופקו תרופות היפנוטיות לא-בנזודיאזפיניות לפני השבר בצוואר הירך, עם 927 זוגות שלא מותאמים לחשיפה (exposure-discordant pair) שנכללו בניתוח. הגיל הממוצע של המשתתפים היה 81.0 (סטיית תקן 9.7 שנים) ו77% היו נשים. הסיכון לשבר בצוואר הירך היה מוגבר בקרב מטופלים בתרופות היפנוטיות לא-בנזודיאזפיניות (יחס סיכויים 1.66, רווח סמך 95%: 1.45-1.90). הקשר בין שימוש בתרופות היפנוטיות לא-בנזודיאזפיניות ושבר בצוואר הירך היה גבוה יותר במידת מה בקרב משתמשים חדשים (יחס סיכויים 2.20, רווח סמך 95%: 1.76-2.74), בקרב מטופלים עם ליקוי קוגניטיבי קל (Mild) בהשוואה לבינוני-קשה (יחס סיכויים 1.86 לעומת 1.43,  P = .06), בקרב מטופלים עם ליקוי תפקודי בינוני (moderate) לעומת ליקוי תפקודי מוחלט או קשה (יחס סיכויים 1.71 לעומת 1.16, P = .11), בקרב מטופלים בעלי צורך מוגבל בעזרה במעברים (assistance required with transfers) לעומת אלו עם צורך מלא בעזרה (יחס סיכויים 2.02לעומת 1.43,  P = .02) ובמוסדות עם פחות מיטות Medicaid  (יחס סיכויים 1.90 לעומת 1.46, P = .05).

מסקנות

 הסיכון לשבר בצוואר הירך הינו מוגבר בקרב שוהים במוסדות סיעוד המשתמשים בתרופות היפנוטיות לא-בנזודיאזפיניות. מטופלים אשר מתחילים לראשונה שימוש בתרופות אלו, מטופלים עם ליקוי קוגניטיבי קל-בינוני או אלו הדורשים עזרה מוגבלת בסיוע במעברים – עשויים להיות הכי פגיעים לשימוש בתרופות אלו. יש צורך לנקוט בזהירות בעת רישום תרופות שינה למטופלים השוהים במוסדות סיעוד.

Nonbenzodiazepine Sleep Medication Use and Hip Fractures in Nursing Home Residents
JAMA Int Med
Sarah D. Berry et al
doi:10.1001/jamainternmed.2013.3795

יום רביעי, 22 במאי 2013

המחאה על פשעי משרד הרווחה נגד האנושות והאנושיות יוצאת לדרך - נפגשים מול בית שר הרווחה מאיר כהן

מאי 2013  - המחאה על פשעי משרד הרווחה נגד האנושות והאנושיות יוצאת לדרך - נפגשים מול בית שר הרווחה מאיר כהן מרחוב החצב 9 דימונה , 6.6.2013 , 19:00 - 21:00

קבוצות הורים נפגעי האגף לשירותים חברתיים עולה מדרגה והם החליטו להפסיק את עוולות רשויות הרווחה המנתקות בכפייה ילדים מהוריהם. העיתונאית לורי שם טוב תושבת גבעתיים, אם לשני ילדים שנותקו ממנה לפני 4 שנים מארגנת מחאה נגד שר הרווחה מאיר כהן אומרת:

"המדיניות הדורסנית של משרד הרווחה לתכנון המשפחה גובה עוד ועוד הורים וילדים קורבנות שמופרדים בכפייה לנצח, ומשמשים סחר לתעשיית עובדים סוציאליים, פסיכיאטרים, פנימיות, אומנה ואימוץ.
ילד שנלקח ע"י משרד הרווחה מועד להזנחה והתעללות ורדיפה.
כן ראינו בסיפורם של משפחת חביבי - רשויות הרווחה לא נחו ברדיפתן עד להימלטות המשפחה לרשות הפלסטינית כדי להציל את ילדיהם.
רבבות הורים מנותקים מילדיהם במשך שנים ארוכות ללא קביעת הסדרי ראיה - וזעקות השבר של ההורים לא זוכים למענה טיפולי.
מכתבים ומיילים לח"כ מאיר כהן, שר הרווחה - לא זכו למענה או תגובה - שר הרווחה מסרב להיפגש עם הורים שנותקו מילדיהם.
נוכחותכם חשובה להצלחת המאבק להשבת ילדיכם לחיקכם!"


מחאה על פשעי משרד הרווחה נגד האנושות והאנושיות יוצאת לדרך - נפגשים מול בית שר הרווחה מאיר כהן מרחוב החצב 9 דימונה , 6.6.2013 , 19:00 - 21:00

פלייליסט - פקידי סעד ועובדים סוציאליים מרשויות הרווחה

עדות - התנהגות בהמית עובדות סוציאליות להפסקת הסדרי ראיה בין אם ובנה

מתוך פוסט בפייסבוק - 22.05.2013

לכל מאן דבעי
שלום,
לפני מספר ימים קיבלתי טלפון מהעובדת הסוציאלית, אני אף פעם לא מתרגשת מהשיחות הללו, כי הן לעולם לא מבשרות טוב.
אם היא מתקשרת זה בכדי להטיח בי אשמות שיקריות או סתם כדי לצעוק עלי ואחרי שהיא מסיימת לצעוק להגיד לי ש- ״אין לי זמן, נדבר״ .
הפעם באותו יום מדובר (יום חמישי האחרון) היא התקשרה ובמצח נחושה בעזות שלא ראיתי כמותה אמרה לי את הדבר הבא -
ג'' אנחנו הצענו לך אופציות לטיפול, את לא רצית.״
לאחר שאני התלוננתי באוזניה של כתבת שהם טענו שאני צריכה להכנס למסגרת טיפולית אבל לא הציגו אופציות.
אני מעצמי לבד ניגשתי והתחלתי טיפול ולו ורק בכדי לרצות אותם.
ואת גברתי העו״סית את מעולם לא הצעת לי כלום! כלום!!!
סליחה, זו טעות. כן הצעת.
הצעת שיפוטיות, זילזול, חוסר יחס משווע, שקרים בערמות ובעיקר ובמילה אחת - חרא.
אנשים יקרים שקוראים את מכתב זה ואולי גם קראו את זה שלפניו,
ניתן להגיד עלי הרבה דברים
אבל שקרנית אני לא!!
לכן כל כך קשה לי להתמודד עם אלה שמשקרים סביבי
במיוחד כי זה משפיע על החיים שלי ושל הילד שלי.
ימי חמישי הם היום שלי איתו, יש לי ביקור אחת לשבוע שנמשך שעה (כן, רק שעה) להתקשר אלי לפני הביקור ולשקר לי בצורה כזו זה רק בכדי להכעיס. אני לא רואה סיבה אחרת.
אבל, היא לא קיבלה את מבוקשה כי שאני רואה את הילד הכל נשכח וכל העולם מת ואין יותר כלום חוץ מהחיוך שלו.
אז נכנסתי לביקור בכייף, היה לשנינו כייף!
בסוף הביקור לאחר שעובדת מרכז הקשר הוציאה את הילד מהמרכז אל ״משפחתו״ קראה לי מנהלת המרכז לשיחה, ישבנו אני אמא שלי המנהלת ואחת העובדות שלה
בשיחה נאמר לי שאני לא יכולה יותר לצלם את הילד שלי ששאלתי למה נעניתי כי ״ אנחנו שמים לב שאת רואה את הסימנים על ד' וזה מכעיס אותך ואנחנו גם לא רוצים שתצלמי את זה כי אנחנו לא מבינים למה את צריכה את זה, פשוט תהני ממנו״
אני נהנית ממנו, מאוד!!!
וכן, זה מכעיס אותי שיש על הילד שלי סימנים שהם מעבר לסימנים שילד יכול לקבל בגן, מאוד!!
לאחר ויכוח קל ובריא בטונים נחמדים יחסית המשכנו הלאה
ואז מבחינתי קרה הלא יאומן,
העובדת שיושבת איתנו בשיחה הסתכלה עלי ואמרה -
״תתביישי לך איך אמא לילד מתלבשת ככה״
א.- לבשתי גופיה וג׳ינס (זה שהעובדות במרכז דתיות לא אומר שאני צריכה לכסות מרפקים)
ב.- אם במקומות כאלה שופטים אדם בצורה כזו אישית ושיטחית אז אבוי לכולנו
ג.- צורת הלבוש שלי (אפילו שאני חושבת שנורמטיבית לגמרי ונוחה, הרי זה ג׳ינס וגופיה.. ) אינה עניינה של אף אדם ובהחלט לא מעידה על כישוריי כאם!!
לצערי מרכז הקשר והעובדות הסוציאליות מתעסקות בדברים קטנים ולא חשובים, ובהרבה כל כך הרבה שקרים.
כתגובה להערה שלה הערתי לה שהיא שופטת אותי בגלל הגופיה ולא בגלל ליבי ואישיותי אז עצוב לי עליה והיא צריכה להתבייש.
בעקבות זה הפסיקו לי את הביקורים.
מי שמכיר אותי יודע שאין דבר שחשוב לי יותר מהילד, הביקורים האלה הם לא רק בשבילי גם בשבילו!!!!
לשלול לי את הזכות לראות את הילד שלי בגלל עובדת ?!?
לשיפוטכם...

יום ראשון, 19 במאי 2013

אטימות משרד הרווחה - התעללות סדרתית במעון חוסים אילנית בפרדס חנה

תיעוד מזעזע: התעללות קשה בחוסים חסרי ישע במוסד "אילנית" , פז שוורץ , ערוץ 10 , בארץ | 19/05/2013

חוקר פרטי שהסתנן למוסד פסיכיאטרי אילנית בפרדס חנה תיעד את מסכת העינויים שעוברים החוסים במקום, חלקם לוקים בפיגור שכלי. במקרה אחד, סירב מטופל לאכול וחטף מכות וקללות מהמטפלים. "תגמור כבר לאכול יא בן זונה", צעקה עליו מטפלת. משרד הבריאות: "עד סוף השנה תסתיים ההתקשרות עם המוסד"



פרשת התעללות קשה נחשפה אתמול (ראשון) במוסד הפסיכיאטרי "אילנית" בפרדס חנה. פז שוורץ, חוקר פרטי שהסתנן למוסד במסווה של עובד, תיעד את היחס הקשה, האלימות וההשפלה שחווים החוסים במוסד מצד המטפלים. "אלימות מילולית, אלימות פיזית, כל הזמן, כל רגע נתון", הוא מתאר.
אלימות, על פי עדותו של שוורץ, היא דבר שבשגרה. במקרה אחד, סירב מטופל לאכול והוא חוטף מכות וקללות מהמטפלים. "תגמור כבר לאכול יא בן זונה", צעקה עליו מטפלת. "תלך החוצה, כוס אוחתק", זרק לעברו מטפל אחר, תוך שהוא שמרביץ לו.

במקרה אחר, הבחין שוורץ בחוסה קשור לכיסא בחדר האוכל, לאורך כל שעות היום. "בסביבות ה-14 יום הוא היה קשור לכיסא", סיפר שוורץ. "כשהוא משוחרר בלילה, מקלחים אותו עם צינור ושולחים אותו לישון בחדר מבודד, כשהוא נעול, ובבוקר חוזר חלילה".

מטפלות הורשעו בשידול החוסים לביצוע מעשי סדום

זו לא הפעם הראשונה בה מתגלים מקרי אלימות מזעזעים במוסד, המאכלס כ-140 חוסים. על הנעשה מעבר לחומות המוסד ניתן אולי ללמוד מגזר הדין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בחיפה, שהרשיע את עדי רווח ואורלי וונדה, שתי מטפלות שעבדו במוסד, בפרשיית התעללות מינית חמורה בחסרי הישע. בין הסעיפים בהם הורשעו המטפלות היו שידול החוסים לביצוע מעשי סדום ומעשים מגונים, כשרווח אפילו מצלמת את המעשים במכשיר הטלפון שלה.

אנשי משרד הרווחה ערכו ביקורת במקום וזו העלתה ממצאים קשים. "מממצאי הביקור עולה תמונה קשה בקשר לאיכות הטיפול של המעון", נכתב בדוח שחובר לאחר הביקור. "המראות והריחות קשים. קיימים כשלים היגייניים חמורים רבים. ממצאי הדוח קשים".

כבר ב-11 בנובמבר 2012 העביר מנכ"ל משרד הבריאות, רוני גמזו, מסמך לארגון "בזכו"ת". "החלטת המנכ"ל היא להיערך לסגירה הדרגתית של האשפוזית באילנית", נכתב בו, אבל התכניות האלה עדיין לא בוצעו. "אנחנו קודם כל דורשים ממר רוני גמזו, לסגור את החלק שלו באילנית, להוציא מהמקום את האנשים עם המוגבלות הנפשית שהוא מממן אותם שם", דרשה נעמה לרנר, מארגון בזכו"ת. גמזו התחייב בפני חדשות 10 היום כי עד סוף השנה תסתיים ההתקשרות עם מוסד אילנית, וכ-200 חוסים הנמצאים תחת הפיקוח של משרד הבריאות יועברו לפתרונות אחרים.

קישורים:

מעון גילעם משרד הרווחה – כליאת ילדים בבידוד ימים שלמים ומתן סמים פסיכיאטריים ללא פיקוח  - נעולים – תחקיר מעון גילעם – כליאה בבידוד ימים שלמים, מתן סמים פסיכיאטריים ללא פיקוח לקטינים  - "תוציאו אותי מפה, אני לא יכול יותר, כואב לי" - זעק נער צעיר מתוך חדר הבידוד של המעון הנעול גילעם. זה לא עזר לו. כמה שבועות אחר כך אושפז הנער במחלקה לבריאות הנפש. עדויות שהגיעו ל"7 ימים" מתארות נערים הנשלחים לתקופות ארוכות בבידוד, היעדר אחות מוסמכת ומעטפה אחת, עם כדורים פסיכיאטריים, שמוכנה בערב למקרה של "מצבי התנהגות מסוכנת"...

לסגור את מכלאות משרדי הרווחה והבריאות - כדי  להגיע למכלאות משרד הרווחה לא צריך לעשות עבירה פלילית או לעבור הליך שיפטי פומבי עם ראיות. די בחוות דעת משוחדת או רשלנית של פקידת או "מומחה" מטעמה, ובתי משפט לענייני משפחה או נוער בדלתיים סגורות ללא ראיות ישלחו כל ילד, אזרח, קשיש לכליאה במכלאה לחודשים או שנים. מדובר במכלאות משרד הרווחה כגון פנימיות, מרכזי חירום ועוד.. ומוסדות פסיכיאטריים...

משרד הרווחה מחריב חיי הילדים בפנימיות ומתנער מאחריות - הכתבה פנייה למבקר: מי אחראי לשלומם של ילדי הפנימיות? , יובל גורן | 18/3/2013 - לאחר שמדריך הורשע באונס נער בפנימייה, ניסתה המועצה לשלום הילד לברר איזה גוף ממשלתי אחראי על תפעול המוסד ועל שלום הילדים בו - אך ללא הצלחה משרד הרווחה: "הנושא באחריות משרד החינוך" משרד החינוך: "זו אחריותו של משרד הרווחה"...

מדריך הפנימיה החריב את עולמו של בן ה- 13 - מרץ 2013 - הצביעות והאכזריות של רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער התולשים בכפייה בדלתיים סגורות, ללא ראיות, ילדים מבתיהם למוסדות כליאה מופרטים, שם הם מופקרים להזנחה התעללות ואונס במשך שנים ואין מושיע...

תחלואי הסחר בילדים ברשויות הרווחה ובתי משפט לנוער - מווסתים ילדים בין פנימיות משיקולים זרים - יוני 2012 - משרד הרווחה מווסת ילדים בין פנימיות משיקולים זרים, פוגע בהם ומרחיק אותם מהוריהם. מדובר בילדה אשר הוצאה בכפייה מידי אמה מאחר ופקידת סעד לחוק הנוער סברה שהאמא אינה מסוגל לגדלה. הילדה הועברה לפנימיה באזור מגורי האם. "מחול השדים" של פקידת הסעד ושופטי הנוער ממשיך והם רוצים להעבירה לפנימיה מרוחקת.

רשלנות פושעת בית חולים מזרע - מטופל ברח ממחלקה סגורה, המשפחה מצאה את הגופה בשטח המוסד

הכתבה ברח ממחלקה סגורה, המשפחה מצאה את הגופה , אחיה ראב"ד , מאי 2013 , ynet

בן משפחתם של תושבי המרכז טופל בבית החולים הפסיכיאטרי מזרע בעכו, עד שבשבוע שעבר ברח. למשטרה דיווח בית החולים כי אנשיו סרקו את האזור, אך אחייניו הם שנתקלו בעצמם בגופה "תוך פחות משתי דקות", לדבריהם

במשך יומיים הוגדר גבר בן 65 שברח מבית החולים מזרע שבעכו, כנעדר. הוא ברח מהמחלקה הסגורה. אבל את גופתו, שנמצאה בשטח בית החולים, לא איתרו אנשי הצוות או שוטרים שחיפשו אותו. היו אלה בני משפחתו שבאו למקום אחרי שלא קיבלו תשובות - ונתקלו במחזה המחריד. כעת הם דורשים לפתוח בחקירה בחשד לגרימת מוות ברשלנות.

בני המשפחה סיפרו כי אחיו של המנוח, שהוא האפוטרופוס שלו, קיבל ביום שני שעבר הודעה על בריחתו מבית החולים. הוא היה מאושפז קרוב ל-12 שנה בבית החולים הפסיכיאטרי ושהה במחלקה הסגורה. מצבו הגופני היה קשה לאחר שלקה בהתקף לב.



(צילום: גיל נחושתן)


בית החולים הפסיכיאטרי (ארכיון) (צילום: גיל נחושתן)

"אבא שלי, האפוטרופוס, קיבל את הדברים כמו שהם. הוא כבר ברח לפני כמה שנים", סיפר אחד האחיינים. "אבל אחרי יומיים, כשהבנו שלא מצאו אותו ולא קיבלנו תשובות לשאלות בסיסיות, כמו איך ברח ממחלקה סגורה ועוד במצב בריאותי קשה כמו שלו, נסענו לשם".

האחיין הגיע למקום עם אחותו, ולדבריו לא חלפו אלא מספר דקות מרגע הגיעו למקום ועד שנמצאה הגופה של דודו בשטח פתוח, המרוחק כמה עשרות מטרים מהמחלקה. "יצאנו מהמחלקה והתפצלנו. אני הלכתי ימינה, היא הלכה שמאלה, לא סרקנו את השטח בצורה יסודית או מתוחכמת. סתם, חיפוש רגיל תוך כדי הליכה. תוך פחות משתי דקות אחותי התקשרה שמצאה את הגופה.

"פשוט לא ייתכן שהם חיפשו אותו בצורה נרחבת כפי שתיארו, ולא מצאו אותו למרות שהיה במרחק של כמה עשרות מטרים מהמחלקה, בשטח בית החולים באזור חשוף", אמר. "בנוסף, הגופה הייתה במצב כל כך גרוע, שעד רגע זה לא באמת זיהינו אותו. לפי מצב הגופה ייתכן שהוא ברח עוד לפני המועד שהם אמרו. יכול בהחלט להיות שהוא גסס במקום שבו מצאנו אותו, ואף אחד לא בא לעזרתו. הוא אמנם לא היה בן אדם בריא, אבל לא אמור למות בצורה כזו".

בני המשפחה פנו למשרד לביטחון פנים, למשטרה ולמשרד הבריאות, ודרשו לזרז את החקירה, בעיקר בדבר זיהויו הוודאי של המנוח, והקביעה מתי וכיצד מצא את מותו.

מבית החולים מזרע, נמסר בתגובה: "המרכז לבריאות הנפש מזרע דיווח מיידית למשטרה ולמשרד הבריאות ובוצעו כל הפעולות הנדרשות. הננו משתתפים בצער המשפחה".

המשטרה: "ביה"ח מסר שסרק את האזור"

במשטרת עכו ממתינים לתוצאות נתיחת הגופה כדי להחליט אם לפתוח בחקירה, ובאילו כיוונים. בין השאר ציינו במשטרה כי בית החולים אמור היה לערוך סריקות בשטחו, ואילו הסריקות של המשטרה התמקדו באזורים שמחוץ לבית החולים.

דובר מחוז חוף במשטרה, רפ"ק ערן שקד, סיפר כי מבית החולים פנו למשטרה ביום שני, והודיעו על בריחה של חוסה. "במשטרה התייחסו לדיווח כדיווח על נעדר, שמטופל ברמת דחיפות וחומרה גבוהות יותר. התחילו פעולות לאיתור הנעדר, בין השאר נוצר קשר עם משפחתו, ונערכו סריקות מחוץ לשטח בית החולים, באזורים שיכול היה להימצא בהם כמו העיר עכו וחוף הים". הוא הוסיף: "במקביל ביקשנו מקצין הביטחון של בית החולים שיבצע סריקות בתוך תחומי בית החולים, ויבדוק את מצלמות האבטחה. למשטרה נמסר כי בית החולים עשה זאת".

לדברי המשטרה, אכן איתרו בני המשפחה יומיים לאחר מכן את גופת המנוח, "בסמיכות למקום ההיעדרות, ובתוך תחומי בית החולים. בבדיקת המעבדה לזיהוי פלילי שהוזמנה למקום קשה היה לקבוע את מועד המוות, ולכן הגופה נשלחה לנתיחה במכון לרפואה משפטית באבו כביר", אמר הדובר. "אנו מחכים לתוצאה של נתיחת הגופה, כדי להחליט על המשך החקירה".

אין זה המקרה הראשון שבו מדווחים על בריחה מהמחלקה הסגורה בבית החולים מזרע. כך אירע גם בשנת 2009, עת צעיר שירה בשוטר נמלט משם, ורק יומיים לאחר מכן הודיעה המשטרה על בריחתו. הוא הוגדר "מסוכן לציבור" ובסופו של דבר, זמן קצר לאחר הפרסום בתקשורת, נעצר על-ידי בלשי משטרה סמוך למרכז מסחרי במעלות. באותה שנה נרשמו עוד ארבעה מקרים של בריחה מבית החולים.

קישורים:

תושב טבריה: התעללו בי בבי"ח הפסיכיאטרי "מזרע" - פברואר 2013 - תושב טבריה: התעללו בי בבי"ח הפסיכיאטרי "מזרע". הגיש השבוע קובלנה למשרד הבריאות כנגד שני פסיכיאטרים ותלונה במשטרה...

הפקרת תיקים רפואיים - מוסד פסיכיאטרי מזרע - מבט לחדשות - מרץ 2011 - מאות תיקים רפואיים של חולי נפש נמצאו במכולת אשפה ליד המוסד הפסיכיאטרי מזרע בעכו. - פרטי המחלות, האבחונים, הטיפול והתרופות שנטלו החוסים היו חשופים לעיני כל. מדובר בתיקים לא מלפני שנים רבות אלא רק משנה שעברה.דוח מבקר הפנים של משרד הבריאות קבע: "המסמכים מכילים פרטים אישיים ומסווגים בניגוד לחוק הגנת הפרטיות ולחוק הארכיונים - אירוע חמור ורשלנות חמורה ביותר"...

בית חולים פסיכיאטרי מזרע - אדם אושפז במשך 29 שנה בכפייה בניגוד לחוק - הכתבה חולה נפש שאושפז 29 שנה בכפייה ישוחרר , יונתן הללי , יוני 2010 , nrg - בית המשפט המחוזי בחיפה קבע היום (ד') כי חולה נפש בן 52, שאושפז בכפייה במשך 29 שנים, ישוחרר מבית החולים הפסיכיאטרי בו שהה. האיש נשלח למסלול של אשפוז פלילי, לאחר שריצה שלוש שנות מאסר בעקבות הרשעתו באיומים על חיי אביו...

הכתבה סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: מצב בית החולים מזרע בעכו בלתי נסבל , ג'קי חורי , הארץ , מרץ 2010 - סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, ביקר היום (חמישי) במרכז הרפואי לבריאות הנפש "מזרע" בעכו, והזדעזע מתנאי המחייה של המטופלים במקום. סגן שר הבריאות אמר שהמצב בו נמצא בית החולים בלתי נסבל, וכי הוא יפעל עם צוות משרדו כדי לגייס משאבים ותקציבים לשיפור התשתיות. כמו כן, הודיע כי ייבחן את האפשרות להעתיק את בית החולים למקום אחר...

חולה נפש תקף מינית, בית חולים "מזרע" בעכו לא דיווח, התוקף הוחזר למחלקה - הכתבה פסיכיאטר מחוז צפון: להעניש את הנהלת "מזרע" , הארץ , נובמבר 2007 - הפסיכיאטר המחוזי ממליץ על צעדים משפטיים ומנהליים נגד הנהלת ביה"ח - עקב התנהגותה בפרשת התקיפה המינית שנחשפה ב"הארץ" לפני כשבועיים...

יום שבת, 18 במאי 2013

מטפלות במעון חוסים "אילנית" של משרד הרווחה בפרדס חנה הורשעו בהתעללות קשה בילדים

הכתבה מטפלות הורו לחוסים לקיים יחסי מין זה עם זה, וייכלאו , מאת: קובי מנדל, מערכת וואלה! חדשות , אפריל 2013

השתיים, עדי רווח ואורלי וונדה מפרדס חנה, הורו לחוסים לבצע מעשים בעלי אופי מיני אחד בשני בזמן שעבדו במוסד "אילנית" ביישוב. במקרה אחר ליפפו נייר טואלט על חוסה וצילמו זאת



הורשעו במעשים מגונים והתעללות נפשית בחסרי ישע (צילום אילוסטרציה: אורי לנץ)



"פגעו בחוסים פגיעה קשה שאין לדעת את ממדיה" (צילום: עומר מירון)

בית המשפט המחוזי בחיפה גזר הבוקר (שלישי) ארבע שנות מאסר בפועל ושנתיים מאסר על תנאי על עדי רווח בת 25 מפרדס חנה, וכן שנתיים מאסר בפועל ושנת מאסר על תנאי על אורלי וונדה בת 24 מפרדס חנה, שתיהן מטפלות במוסד השיקומי "אילנית" שביישוב. זאת, לאחר שהן הורשעו בפרשת התעללות בחוסים בעת שעבדו כמטפלות במוסד בשנת 2010. השתיים הורשעו בגרימת מעשה סדום, גרימת מעשים מגונים והתעללות נפשית ומינית בחסרי ישע על ידי האחראי.

השתיים הועסקו בתום שירותן הצבאי ב"עבודה מועדפת", כמטפלות במוסד שיקומי בו מאושפזים חוסים הסובלים מפיגור שכלי ונפשי קשה ביותר. השופטים, אב בית הדין יוסף אלרון והשופטים משה גלעד וד"ר מנחם רניאל, הבהירו כי התמונה הכללית שהתקבלה מהראיות היא כי הנאשמות ניצלו את מצבם של החוסים ובמקום להגן עליהם הפכו אותם לכלי שעשוע לסיפוק גחמותיהן והורו להם לבצע מעשים בעלי אופי מיני האחד בשני. בנוסף לעבירות המין הן נהגו לקלל את החוסים ולהקליט זאת במכשיר הסלולרי. במקרה אחר ליפפו נייר טואלט סביב ראשם של חוסים וצילמו זאת.

הרכב השופטים ציין כי המעשים בהם הורשעו הנאשמות מעוררים סלידה וצער עמוקים ואין די במילים כדי לבטא את שאט הנפש ממעשיהן – כל אחת בהתאם לחלקה – בחוסים פגועים, חסרי ישע, הנתונים באופן מוחלט לחסדן. הדברים חמורים במיוחד לאור העובדה כי לא מדובר בכישלון חד-פעמי, כי אם בסדרה מתמשכת של מעשים, לאורך שבועות וחודשים, פעם אחר פעם. כן הוסיפו כי לא התעלמו ממורכבותה של עבודה במוסד שיקומי מעין זה, ככלל, ובמחלקה הספציפית בה עבדו הנאשמות בפרט. "במקום להגן על החוסים – שגם כך התאכזר אליהם גורלם – ולדאוג לשלומם ולביטחונם, ניצלו הנאשמות את מצבם הקשה כדי לבצע מסכת מעשים מזוויעה. הן מעלו באמון שניתן בהן ופגעו בחוסים פגיעה קשה שאין לדעת את ממדיה", כתבו.

בנוסף, השופטים הדגישו כי גם אם הייתה באותה מחלקה אווירת מיניות ופריצות מופקרת, כפי שטענו הנאשמות, היה עליהן כבנות תרבות להתעלות מעליה ולא להשתתף בה כפי שעשו מטפלות אחרות.

עורך הדין יובל זמר המייצג את אורלי וונדה מסר לוואלה! חדשות כי חרף העובדה שבית המשפט זיכה את מרשתו מהאישום החמור ביותר בכתב האישום הרי שעל הרשעתה באירוע נוסף בכוונתו לערער בפני בית המשפט העליון.

יו"ר סיעת מרצ בכנסת, ח"כ אילן גילאון, וארגון בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות, קיבלו כבר לפני ארבע שנים תלונות קשות על הפרת זכויות אדם והתעללות בדיירים במוסד. לאחר ביקורי פתע במקום, הגישו ח"כ גילאון ובזכות עתירה לבג"ץ לסגירת המוסד. "פסק הדין שניתן היום עושה צדק, גם אם נקודתי, עם דיירי המוסד", אמר ח"כ גילאון. "מקומות סגורים, הנמצאים הרחק מהעין הציבורית ומקיימים משק סגור, עלולים להפוך קרקע פורייה להתעללות ולהפרת זכויות אדם, כפי שהתרחש באילנית. אסור להפקיד את החלשים ביותר בחברה בידי שרלטנים ושאר קבלנים. עתה על המשרד לממש את החלטתו לסגור את המוסדות הפסיכיאטריים הפרטיים".

מה מתחולל במוסדות הסגורים של משרד הרווחה


קישורים:

מעון גילעם משרד הרווחה – כליאת ילדים בבידוד ימים שלמים ומתן סמים פסיכיאטריים ללא פיקוח  - נעולים – תחקיר מעון גילעם – כליאה בבידוד ימים שלמים, מתן סמים פסיכיאטריים ללא פיקוח לקטינים  - "תוציאו אותי מפה, אני לא יכול יותר, כואב לי" - זעק נער צעיר מתוך חדר הבידוד של המעון הנעול גילעם. זה לא עזר לו. כמה שבועות אחר כך אושפז הנער במחלקה לבריאות הנפש. עדויות שהגיעו ל"7 ימים" מתארות נערים הנשלחים לתקופות ארוכות בבידוד, היעדר אחות מוסמכת ומעטפה אחת, עם כדורים פסיכיאטריים, שמוכנה בערב למקרה של "מצבי התנהגות מסוכנת"...

לסגור את מכלאות משרדי הרווחה והבריאות - כדי  להגיע למכלאות משרד הרווחה לא צריך לעשות עבירה פלילית או לעבור הליך שיפטי פומבי עם ראיות. די בחוות דעת משוחדת או רשלנית של פקידת או "מומחה" מטעמה, ובתי משפט לענייני משפחה או נוער בדלתיים סגורות ללא ראיות ישלחו כל ילד, אזרח, קשיש לכליאה במכלאה לחודשים או שנים. מדובר במכלאות משרד הרווחה כגון פנימיות, מרכזי חירום ועוד.. ומוסדות פסיכיאטריים...

משרד הרווחה מחריב חיי הילדים בפנימיות ומתנער מאחריות - הכתבה פנייה למבקר: מי אחראי לשלומם של ילדי הפנימיות? , יובל גורן | 18/3/2013 - לאחר שמדריך הורשע באונס נער בפנימייה, ניסתה המועצה לשלום הילד לברר איזה גוף ממשלתי אחראי על תפעול המוסד ועל שלום הילדים בו - אך ללא הצלחה משרד הרווחה: "הנושא באחריות משרד החינוך" משרד החינוך: "זו אחריותו של משרד הרווחה"...

מדריך הפנימיה החריב את עולמו של בן ה- 13 - מרץ 2013 - הצביעות והאכזריות של רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער התולשים בכפייה בדלתיים סגורות, ללא ראיות, ילדים מבתיהם למוסדות כליאה מופרטים, שם הם מופקרים להזנחה התעללות ואונס במשך שנים ואין מושיע...

תחלואי הסחר בילדים ברשויות הרווחה ובתי משפט לנוער - מווסתים ילדים בין פנימיות משיקולים זרים - יוני 2012 - משרד הרווחה מווסת ילדים בין פנימיות משיקולים זרים, פוגע בהם ומרחיק אותם מהוריהם. מדובר בילדה אשר הוצאה בכפייה מידי אמה מאחר ופקידת סעד לחוק הנוער סברה שהאמא אינה מסוגל לגדלה. הילדה הועברה לפנימיה באזור מגורי האם. "מחול השדים" של פקידת הסעד ושופטי הנוער ממשיך והם רוצים להעבירה לפנימיה מרוחקת.


יום שישי, 17 במאי 2013

מעון גילעם משרד הרווחה – כליאת ילדים בבידוד ימים שלמים ומתן סמים פסיכיאטריים ללא פיקוח

17.05.2013 - "נעולים" , מרב בטיטו , "7 ימים" , ידיעות אחרונות
נעולים – תחקיר מעון גילעם – כליאה בבידוד ימים שלמים, מתן סמים פסיכיאטריים ללא פיקוח לקטינים

להורדת התחקיר בקובץ PDF הקלק כאן

"תוציאו אותי מפה, אני לא יכול יותר, כואב לי".
זעק נער צעיר מתוך חדר הבידוד של המעון הנעול גילעם. זה לא עזר לו. כמה שבועות אחר כך אושפז הנער במחלקה לבריאות הנפש. עדויות שהגיעו ל"7 ימים" מתארות נערים הנשלחים לתקופות ארוכות בבידוד, היעדר אחות מוסמכת ומעטפה אחת, עם כדורים פסיכיאטריים, שמוכנה בערב למקרה של "מצבי התנהגות מסוכנת".
משרד הרווחה: "המעון עבר הרבה תקופות קשות בעבר, אך עשה תהליך מדהים בשנים האחרונות".
הזעקות שנשמעו מכיוון חצר הבידוד גילעם – מעון נעול שבו שוהים בני נוער בפרקי זמן משתנים בהתאם לצווי בתי המשפט ובתנאי פנימיה – לא פסקו במשך דקות ארוכות.
אהרון (שם בדוי), הנער שהוכנס לבידוד, לא הפסיק לקרוא שוב ושוב לאם הבית. "תוציאי אותי מפה", הוא קרא לה, אבל איש לא ענה לו.
בקטע וידיאו שהגיע לידי "7 ימים" נשמעות צעקרותיו המחרידות של הקטין, שנמשכו דקות ארוכות, עד אשר הצילום נקטע.

"כואב לי, תוציאו אותי מפה, אני לא יכול יותר".
בכה אהרון, אך לא זכה לשום מענה. השעה היתה קצת לפני תשע בבוקר, וביום ראשון בשבוע משרדי המעון המו אנשי צוות.
"ישבתי מחוץ למשרד שלי ושמעתי את הצעקות ממרחק של עשרות מטרים", מספר אחד העובדים שהיו במקום. "היה איתי עובד נוסף, והמשרדים היו מלאים באנשי צוות. להערכתי, רבים שמעו את הצעקות, הן היו מקפיאות דם. זיהיתי את הקול שלו מיד, כי בעבר מצאתי אותו כשניסה לפגוע בעצמו".

– מה עשית כששמעת את אהרון צועק?

"פתחתי את דלת חדר הבידוד, כי ידעתי שהוא מסוכן לעצמו. דיברתי איתו, הוא התלונן שכואב לו, שהוא סובל ולא רוצים לפנות אותו. פתאום הגיע אחד מאנשי הצוות והתפלא שאני שם. הוא שאל: 'מה אתה עושה פה?', עניתי לו שהילד קרא לי, אז ניגשתי אליו ונכנסתי לבידוד. הוא כעס עלי ואמר: 'מי הרשה לך? מה אתה מתערב?', אז יצאתי החוצה כדי לא להתווכח ליד הילד. אמרתי לו שהנער מתלונן שכואב לו. הוא ענה לי: 'הוא סתם משחק אותה. אתה רופא? אל תגיד לנו מה לעשות. זה לא התפקיד שלך!"
העובד מיהר להוציא מזכר למנהל.
"כאשר הגעתי למעון בשעה 07:15 בעודי מדפיס את השעון, קרא לי נער מתוך הבידוד ורצה לדבר עימי" – כך כתב בו ביום למנהל המעון, יעקב כהן. "החלפתי עימו כמה מילים ובהן טען הנער כי נחבל. באותו רגע הגיע איש צוות והשתומם מדוע אני נמצא בבידוד ומדבר עם הנער, וטען שאסור לי לעשות זאת משום שזה אינו תפקידי".
העובד הוותיק ממשיך ומתאר את קורותיו באותו הבוקר: "ברצוני להזכיר כי בעבר הסתכלתי דרך פתח הבידוד, וראיתי את אותו נער מנסה לפגוע בעצמו. באותו רגע הגיע איש צוות ואמר לי שאסור לי לטפל בנער או לדבר עימו. שאלתי היא: האם במקרים כאלו, כשנער עלול לפגוע בעצמו, איני רשאי להתערב ולמנוע את הסבל, והאם אני רשאי לדבר עם נערים ולשמוע את מצוקתם ואולי גם לעזור להם? מבקש בזאת הנחיה לעתיד".
ביומן הבידודים של מוסד גילעם מאותם תאריכים, שהגיע לידי "7 ימים", מופיע שמו של הנער "אהרון" בן העשרה שוב ושוב: למרות שתואר בפנינו על ידי אנשי צוות כ"שקט וחמוד", הוכנס לבידוד כבר ביום הראשון של חודש אוקטובר, וגם במהלך חודש נובמבר. באמצע נובמבר הוכנס לשם שוב למשך כמה שעות, ובימים שלאחר מכן מצויין שמו בבידוד יותר מעשר פעמים.

נעולים – תחקיר מעון גילעם – כליאה בבידוד ימים שלמים, מתן סמים פסיכיאטריים ללא פיקוח לקטינים
בעקבות המכתב זומן העובד לשיחה עם המנהל: "הוא דרש ממני לא להתערב, אלא לקרוא למדריך", טוען איש הצוות, "אז אמרתי לו שעד שאני אקרא למדריך, הילד יכול למות. הוא לא קיבל את דבריי".
את המקום שבו מבודדים את הנערים החוסים תיאר אחד המדריכים: "זו חצר פתוחה עם גג חלקי וטלאי סורגים".
יומיים אחרי שתועדו זעקותיו של אהרון וימים רבים לאחר שהיה בבידוד, פונה הנער למרפאת זבולון בקריות, שם טופל רפואית.
שבוע לאחר מכן שוב פונה אהרון למרפאה בשל מצבו הבריאותי. גם לאחר מכן הוכנס לבידוד, אולם שבועות ספורים לאחר מכן אושפז הנער לראשונה בחייו בבית חולים לבריאות הנפש, ולאחר מכן הועבר למעון שיקומי אחר.
"7 ימים" מביא עדויות על אודות התנהלות בעייתית במעון הנעול גילעם. זו אינה הפעם הראשונה: כבר לפני כשלוש שנים וחצי חשפנו סיפורים קשים שהתנהלו בין כותלי המוסד.
במשרד הרווחה אומרים בתגובה, כי "ההתנהגויות שאיתן מגיעים נערים לגילעם הן קיצוניות ביותר, גם ברמה של האלימות כלפי הזולת וגם כלפי עצמם. זה מעמיד אתגר כמעט בלתי אפשרי בפני הצוות במעונות" – וכאן, מודים במשרד הרווחה, "אין לנו הכלים שישנם בשירות בתי הסוהר ובבתי חולים פסיכיאטריים", אך מוסיפים: "מעון גילעם עבר הרבה תקופות קשות בעבר, אך עשה תהליך מדהים בשנים האחרונות".
נעולים – תחקיר מעון גילעם – כליאה בבידוד ימים שלמים, מתן סמים פסיכיאטריים ללא פיקוח לקטינים

"הצעקות היו מקפיאות דם".

ההזדמנות האחרונה

חסות הנוער היא הרשות האחראית מטעם משרד הרווחה על טיפול חוץ ביתי במתבגרים המצויים במצבי קצה של סיכון ופשיעה, לאחר שמסגרות רבות כשלו במתן מענה טיפולי עבורם. הרשות הופעלה על ידי המדינה עד ראשית שנות ה- 80, ואז החלה הפרטת השירות.
כיום מספקות את השירותים ההכרחיים של חסות הנוער כמה עמותות, שהגדולות שבהן הן ענ"ב ואותו (לשעבר שח"ל).
בשתיהן יחד מועסקים יותר מ- 400 עובדים. שירותים אלו מתוקצבים על ידי משרד הרווחה.
בשנים האחרונות חלה ירידה הדרגתית בתנאי העסקתם של העובדים, והשכר של רובם נמוך מאוד ואף נושק לשכר מינימום. תנאי ההעסקה הירודים גורמים לתחלופת עובדים גבוהה ולקושי בגיוס כח אדם. הפגיעה בעובדים פוגעת באופן ישיר בנוער שנמצא תחת חסותם.
כך למשל, משך ההעסקה הממוצע של מדריך הוא פחות משנה וחצי, בזמן שאחד הגורמים החשובים ביותר לנער או לנערה שעברו חוויות קשות הוא קיומה של דמות יציבה ונורמטיבית בחייהם. כמו כן, הקושי בגיוס עובדים, על אף התקנים, יוצר מצב בלתי נסבל של נערים הנשארים ברחובות או נשלחיםם לבתי כלא כי אין עבורם מענה.
ובכל זאת, כיצד קורה שנער ללא עבר של אשפוז פסיכיאטרי מגיע בתוך חודשיים למצב כה קשה? מדריך, שעזב לאחרונה את עבודתו בגילעם, מספר: "אהרון קיבל כדורים יום-יום, מאז שהגיע אלינו".
– על פי איזה מרשם מחולקים הכדורים האלה?
"יש לנו פסיכיאטרית שבאה ומאבחנת. היא מגיעה אחת לשבוע-שבועיים ופוגשת בכל פעם שניים – שלושה נערים".
— ומי מחלק את הכדורים? אחות?
"לא. אין תקן לאחות. זה המצב זה שנים. מי שנותן את הכדורים לנערים היא אם הבית. בסוף יום העבודה היא משאירה את הכדורים של הערב אצל המדריכים. כל ההתנהלות הזאת לא תקינה בעיניי.
אני התרעתי כמה פעמים על הענין הזה, שלדעתי אחות צריכה לחלק את הכדורים ובוודאי לא מדריכים או אם הבית".
– בפני מי התרעת?
"עליתי למנהל, לרכז החינוך וגם לאם הבית. אמרו לי: 'אל תדאג, יש לנו את כל המסמכים במשרד'. אמרתי: 'תציגו לי אותם'. לא פעם איימתי שאני לא אתן כדורים".
– אתם המדריכים נותנים את הכדורים?
"מה שקורה הוא, שנותנים לנו כדורים בתפזורת. לגבי כל נער יש ערכה כזו שמכניסים לתוכה את הכדורים. בצהריים היא (אם הבית) נותנת. אם לא – אחד המדריכים נותן. בערכה עצמה לא פעם ולא פעמים גיליתי שכדורים הוחלפו בטעות".
– דיווחת על הטעויות הללו?
"בוודאי. תארי לך נער שקיבל בטעות כדור שהיה מיועד ללילה, ובמשך כל היום הסתובב כמו זומבי, חצי רדום. וגם ההפך קרה, שנער לא הצליח לישון כל הלילה והיה ערני מדי בגלל כדור שהוחלף, ובבוקר הוא שוב לא תיפקד אחרי לילה שלם שהיה ער".
ברווחה אומרים, כי "קרו פעמים בודדות שהכדורים נפלו, אך מאז הופקו לקחים והוסקו מסקנות".
הוריו של אהרון הילד אומרים שמעולם לא היה לבנם עבר של אשפוז פסיכיאטרי ומעולם לא נזקק לטיפול תרופתי לפני שהגיע למערכת המעונות.
כמה ימים מאוחר יותר, בשיחה נוספת עם אותו מדריך, הוא ציין בפנינו כי שקל כמה פעמים לסרב להוראה לתת כדורים פסיכיאטריים, אולם חשש כי יפוטר ולכן נאלץ להמשיך בזאת: "הם פגעו בשכרי בעבר לא פעם. רוב השכר שלנו מגיע מהמשמרות שאנחנו עושים, ועל כל סירוב כזה נענשתי בעבר בהורדה של מספר המשמרות". ברווחה מכחישים: "לא היו דברים מעולם".
עוד הוסיף המדריך: "הנערים שוחחו איתי על ענין הכדורים פעמים רבות. יש כאלו שמנסים להתחכם, לא בולעים את הכדורים".

– הנערים התלוננו על כך?

"בטח, כל הזמן. הם אומרים לי: 'אתם רוצים לשגע אותי? אתם רוצים לסמם אותי? מה אני משוגע?' לאחרונה קנו להם מרסק כדורים משום שהם מסרבים לקחת את התרופה, והרכז או המנהל או אם הבית נותנים את ההוראה לרסק כדור לנער מסוים. נער לוקח את הכוס וצריך לבלוע את הכדור בנוכחותי. למדריכים נאמר שהנער חייב לקחת את הכדור".
מדריך לשעבר בגילעם מספר כי זה שבע שנים שאין אחות במעון גילעם: "אם הבית נכנסה לתפקידה לאחר שפורסם מכרז, ולאחר שהפכה ממחסנאית לאם בית הפכה גם להיות האחראית על מתן הכדורים הפסיכיאטריים".

– כמה נערים מקבלים היום כדורים?

"מתוך 28 נערים במוסד, 22 מקבלים כדורים באופן קבוע".

מדריך אחר שעזב מספר כי המדריכים הנשארים למשמרות אחר צהריים ולילה מקבלים מעטפה עם כדורים, למקרה שאחד הנערים יצא מכלל שליטה. וכך נכתב על ידי אם הבית במסמך פנימי שהגיע לידי "7 ימים":

"במקרים של SOS (במצבי התנהלות מסוכנת לעצמו או לסובבים), יש לתת כדור שלם של 40 מ"ג. במעטפה יש 8 כדורים, אבקש לעדכן את אנשי הצוות מתי קיבל הנער כדור". חתומה: אם הבית.
"הם חיות? שואל המדריך, "צריך להרדים אותם כדי שיהיה שקט תעשייתי? ההתנהלות הזאת מפחידה אותי.
נעולים – תחקיר מעון גילעם – כליאה בבידוד ימים שלמים, מתן סמים פסיכיאטריים ללא פיקוח לקטינים

שער גילעם. כופים על הילדים לקחת כדורים פסיכיאטריים

"חום ואהבה"

במשרד הרווחה מופקד אגף תקון על מתן שירותי טיפול חברתי ופיקוח, שיקום ומניעה לעוברי חוק ולאוכלוסייה במצוקה קשה.
רשת חסות הנוער, הפועלת במסגרת אגף תקון, הינה הרשות המוסמכת לפתח, להפעיל ולבקר מענה חוץ ביתי לבני נוער עוברי חוק או טעוני הגנה, המוצאים מביתם לפי צווים שיפוטיים, או לפי המלצות של שירותי הרווחה, בהתאם להוראות חוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960, וחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) תשל"א-1971.
בראש רשות חסות הנוער עומד הממונה על המעונות, והרשת מטפלת בכ- 2000 מתבגרים בשנה ברשת מגוונת של מסגרות: רוב האוכלוסיה המטופלת הינה בגילאי 12-18.
המוסדות הינם מעונות נעולים, ואליהם מגיעים נערים שנשפטו אך לא נשלחו לבית הסוהר, אלא לתקופת שיקום באמצעות כלים חינוכיים וטיפוליים, הקניית השכלה ושינוי דפוסי התנהגות, כשהמטרה הינה להשיבם לחברה נורמטיבית ולסייע להם לרכוש נורמות התנהגותיות ותפקודיות.
מתחילת שנות ה- 90 קבעה הממשלה מדיניות של העברת מוסדות הרווחה, שהופעלו בעבר על ידה, לרבות מעונות נעולים כמו גילעם, להפעלה בידי גורמים חוץ ממשלתיים.
מדיניות זו – על פי החלטה ממשלתית – מטרתה לייעל ולשפר את השירות הניתן במוסדות הרווחה. כך, משימות שבוצעו בעבר על ידי עובדי מדינה, בין אם מדובר בהוראה ובין אם בהדרכה, בתחזוקה או בבישול, מבוצעות כיום על ידי גופים חיצוניים המספקים את השירותים האלה.
בגילעם מופעלים השירותים הניתנים לנערים על ידי עמותת ענ"ב.
אחד המעונות השייכים לחסות הנוער הוא מעון ירכא, המצוי בכפר ירכא שבצפון ומהווה את הכתובת היחידה לבני נוער ערבים.
אבי בן שלום הוא מדריך ותיק בירכא, שעבד עד לפני כמה שנים גם בגילעם.

באוגוסט 2012 שלח בן שלום מכתב למנכ"ל עמותת ענ"ב, שי שער.
בן שלום התריע על "נורמה פסולה", לדבריו שהשתרשה במעון ירכא בנוגע לכליאת חוסים ולמתן תרופות פסיכיאטריות:

"כידוע, כליאת חוסים ומתן תרופות על ידי גורמים לא מוסמכים הינה עבירה על חוקי המדינה ומאסר בגינה… אין רצוננו בעריפת ראשים, אלא בסביבת עבודה חוקית למען אוכלוסיה שלשלומה אמונים אנו".
בתשובה קיבל בן שלום מכתב ממשרד הרווחה. לטענת בן שלום על כליאת חוסים, ענה המשרד:

"אבקש לחלוק על השימוש במינוח 'כליאת חוסים', ולהבהיר כי אין כליאה של נערים במעונות של חסות הנוער. אכן, כדי לשמור על שלומם ובטחונם של הנערים, ישנה האפשרות להשתמש באמצעי ריסון וכן האפשרות להחזיק נער בחדר נעול, הכל בהתאם לקבוע בסעיפים 41 א' ו- 41 ב' לחוק הנוער, התשל"א-1971".
לגבי השימוש בתרופות פסיכיאטריות, עונה המשרד: "מאחר שהמעון מהווה תחליף לבית, נעשית נטילת התרופות בדומה לאופן שבו היו הנערים נוטלים תרופות בביתם. סוגי התרופות ומינונן נקבעים על ידי רופאים, ונטילת התרופות מוסכמת על הקטינים ועל הוריהם, החתומים על מסמך שלפיו הם מסכימים כי הנערים ייטלו תרופות אלו. תפקיד המדריכים בהקשר זה הוא אך לדאוג להזכיר לנערים לקחת את תרופותיהם, תוך שאינם כופים זאת עליהם כמובן, ולוודא שנער שנטל תרופה חתם שעשה כן".
בן שלום לא הרים ידיים, ובחודש דצמבר האחרון כתב גם לשר הרווחה דאז (משה כחלון):

"כבוד השר, שנים ארוכות נכלאים החוסים במעונות החסות של משרד הרווחה… כליאתם נכפית על ידי עובדי ההוראה במקום. כמו כן מתן תרופות נכפה על עובדי ההוראה בניגוד לתקנות ולהוראות…".

על מכתבו זה טרם קיבל תשובה עד היום. בן שלום, יושב ראש עובדי ההוראה בירכא ובעבר בגילעם, מדגיש שלא יפסיק את מאבקו:

"הנערים האלה מגיעים לטיפול ולשיקום, אני מכיר אותם ועובד איתם שנים רבות. הם זקוקים לחום ולאהבה כדי שיוכלו לחזור לחיות בחברה נורמטיבית ולהביא תועלת לעצמם ולחברה הישראלית.
הם באים ממשפחות חלשות שאינן מודעות לזכויותיהן. הבידוד, למרות הכחשות הממונים – הינו מעשה חמור לדעתי.
גם המצב, שבו ניתנות להם תרופות ללא בקרה וללא פיקוח של איש מקצוע, לא היה עובר בשלום לו היה מדובר בבית 'האח הגדול' או בילדים הביולוגיים של האחראים על חסות הנוער".

קישורים:

"חומות של ייאוש" , מרב בטיטו , 7 ימים , ידיעות אחרונות - אוגוסט 2009 - במעון הסגור גילעם אמורים לשקם נערים בסיכון. במקום זה, טוענים חוסים ומדריכים, שלחו אותם ל"הפרדות" למשך ימים, בהם נאלצו לישון על ספסל, ונמנעה מהם האפשרות ללמוד ...

נערים חוסים מוכים במעונות משרד הרווחה , הארץ , אוקטובר 2006 - בני נוער הנמצאים במעונות מתוקף צו בית משפט, סופגים מכות והתעללויות. יו"ר ועד עובדי משרד הרווחה מונע פיקוח על המוסדות. -בגיל-עם אף פעם לא אומרים בוקר טוב. בשש בבוקר פותחים את הדלת בטריקה וצועקים 'עוף מהמיטה'. אם אתה לא ישר קם, הופכים אותך מהמיטה או שופכים עליך מים. לפעמים ישר על הבוקר הייתי עף לבידוד, בעיקר כשהמדריך היה עצבני", (חוסה ממעון גיל-עם).

משרד הרווחה - ועד העובדים - ההנהלה - והשיקולים הזרים על גבם של החסויים והאזרחים- מעון "גיל עם" - בועדה שמינה רה"מ ושר הרווחה דאז אולמרט בשנת 2006 נמצאו כשלים חמורים והיעדר יד מכוונת בניהול משרד הרווחה. מטרת הוועדה היתה לבחון אי סדרים ברשות חסות הנוער שבמשרד, אולם הדו"ח שהגישה מעלה תמונה עגומה על דרך התנהלות המשרד. בין היתר מתוארת שורת מחדלים ברשות, לרבות עבירות על החוק, וכן מחנאות ומעורבות יתר של ועד העובדים. הדו"ח מתאר שורת מחדלים ברשות, לרבות עבירות על החוק וסיכון שלומם של חוסים בעשרות המעונות של הרשות, המטפלת בבני נוער שנפלטו מבתי ספר ו/או הסתבכו בפלילים. הוועדה תולה חלק נכבד מהאשם בהנהלת המשרד. "הוועדה מצאה כי במשרד בכלל, וברשות בפרט, חסרה 'יד מכוונת', דבר המביא לחוסר משמעת ולאי ציות בכל הדרגים בשטח ובמטה", נכתב בדו"ח, "לעומת חוסר הציות להוראות הממונים, קיים ציות יתר לוועד העובדים, גם כאשר הדבר פוגע בחוסים וסותר את החוק". ... על רקע חולשת ההנהלה התעצם ועד העובדים (...) והפך לשחקן מרכזי הקובע את כללי המשחק. ועד העובדים נותן הנחיות לעובדים בתחומים מקצועיים שאינם מעניינו ואף סותרים את הוראות החוק, ומאיים על עובדים", נכתב בדו"ח...

עדויות ממעון גילעם - "המדריך הפשיט אותי ונתן לי מכות רצח" , הארץ , נובמבר 2006 - המקלחות היו מקום פרוץ ופתוח. אני זוכר שתמיד היה שם קר... היו מקרים במקלחות... הפשיטו ילדים, שפכו עליהם מים קרים. בלילה המדריך היה מעדיף ללכת לישון. היו נועלים אותנו בחדרים. היינו נעולים בביתן כ-12 עד 20 נערים. בלילה אתה לא ישן. הפחד חזק. פחד מנערים שיפגעו בך, היו מקרים של דקירות סכין או חפצים חדים. הרבה פעמים חשבתי לברוח משם, אבל פחדתי להסתבך יותר" (א', נער שחסה בגיל-עם) - "הגעתי לגיל-עם בגיל 14 והייתי שם שנתיים. הייתי בהמון תקריות של אלימות. אלימות בין הנערים וגם אלימות של המדריכים נגד הנערים. אף אחד לא רצה להתלונן במשטרה... המדריכים נהגו לאיים. 'נפתח לך תיק'. מה היה הדבר הכי אלים שחוויתי? אחד המדריכים לקח נונצ'קו, לקח אותי לבידוד, הפשיט אותי והכניס לי מכות רצח. זה היה בחורף, נשארתי שם לבד, כל הלילה, עירום. הייתי ילד בן 14" (חוסה בגיל-עם) ..

ועדה שמינה אולמרט: כשלים חמורים והיעדר יד מכוונת בניהול משרד הרווחה , הארץ נובמבר 2006 - מטרת הוועדה היתה לבחון אי סדרים ברשות חסות הנוער שבמשרד, אולם הדו"ח שהגישה מעלה תמונה עגומה על דרך התנהלות המשרד; בין היתר מתוארת שורת מחדלים ברשות, לרבות עבירות על החוק, וכן מחנאות ומעורבות יתר של ועד העובדים; המלצות לצעדים נגד חמישה מבכירי המשרד ...

כמו חיות בג'ונגל - הכתבה כמו חיות בג'ונגל , אסתי אהרונוביץ , ניב חכלילי , הארץ , אוקטובר 2006 - בגיל-עם אף פעם לא אומרים בוקר טוב. בשש בבוקר פותחים את הדלת בטריקה וצועקים 'עוף מהמיטה'. אם אתה לא ישר קם, הופכים אותך מהמיטה או שופכים עליך מים. לפעמים ישר על הבוקר הייתי עף לבידוד, בעיקר כשהמדריך היה עצבני" (חוסה מגיל-עם)... הנוף הפסטורלי בדרך אל מעון גיל-עם, הממוקם בקרחת יער בין קרית אתא לשפרעם, מטעה. מאחורי החומות הגבוהות חוסים נערים שנשלחו לכאן בצו בית משפט, לאחר שרובם נפלטו מכל מוסד חינוכי אחר. על פי אתר האינטרנט של משרד הרווחה, המפעיל את המקום, מטרת המעון לתת מענה טיפולי לנערים הללו: לקדמם בתחום המקצועי, הטיפולי והחינוכי ולשלבם בחזרה בקהילה. המציאות שונה במקצת....