מאי 2103 - עיקרון "טובת הילד" בא לידי ביטוי בחוק הנוער המאפשר לרשויות הרווחה להוציא תינוק, ילד מחזקת הוריו ולהעבירו למסגרות חוץ ביתיות, פנימיה, אומנה, אימוץ, מרכזי חירום ועוד. הרעיון בעיקרון "טובת הילד" הוא שהילד וטובתו במרכז ולא ההורים או רצונם.
האם התנהגות רשויות הרווחה אכן ממשות את טובת הילד או שמא השימוש במונח "טובת הילד" הוא סיסמא לשיקולים אחרים זרים?
רשויות הרווחה יכולות להוציא כל ילד בכפייה ממשפחתו
המקום בו בא לידי ביטוי שיקולי הדעת של רשויות הרווחה להוצאת ילדים בכפייה מביתם ומשפחתם משום שלדעתם הסובייקטיבית יש לעשות כך הוא בסעיף 2.2. בחוק הנוער: "קטין נזקק:... האחראי על הקטין אינו מסוגל לטפל בו" ... או בסעיף 2.2 "שלומו הגופני או הנפשי נפגע או עלול להיפגע מכל סיבה אחרת". חוק הנוער מאפשר לפקיד הסעד ע"פ שיקול דעתו לקבוע את מסוגלות ההורים או סכנה לשלום הקטין ללא ראיות, ובדלתיים סגורות. פקיד הסעד יכול להוציא כל ילד מביתו למוסדות ע"פ סעיפים אלו בחוק משום שלא ניתן לערער על משהו שאינו מחייב בסיס ראייתי, אלא דעה של פקיד סעד זה או אחר.
בית משפט לנוער יכול לכלוא קטינים בכל מקום שפקיד הסעד מוצא לנכון
הכרזת הנזקקות היא העברת סמכות בית המשפט על הקטין, לקבוע עבורו טיפול או משמורת. הכרזת הנזקקות אינה כפופה גם היא לראיות, או הוכחות אלא ע"פ מה שפקיד הסעד סבור. הכרזת הנזקקות מאפשרת לבית משפט לנוער ע"פ 3.4 :"להוציא את הקטין ממשמורתו של האחראי עליו, ... ולמסור אותו למשמורתה של רשות סעד אשר תקבע את מקום חסותו או להורות על החזקתו במעון או במעון נעול ..."
כיצד מתייחסים בתי המשפט להמלצות פקידי הסעד
רשויות הרווחה משיבות למבקרים אותם על מדיניותם הקיצונית המוציאה אלפי ילדים בכפייה מרשות הוריהם כי למעשה מדובר בהחלטות שיפוטיות או שניתן לערער בבית המשפט. נשאל השאלה כיצד מתייחסים בתי המשפט על ערכואתיהן להמלצות פקידי הסעד. מסתבר כי ברב המכריע של המקרים בתי המשפט רואים בהמלצות פקידי הסעד סוף פסוק (חותמת גומי). ועדת סלונים נבו בבדיקתה על דרכי פעולה של פקיד סעד לסדרי דין קבעה כי: "בתי המשפט לענייני משפחה מייחסים בדרך כלל הערכה מרובה לפקידות הסעד ובמרבית המקרים הם נוטים לקבל באופן מלא את כל הקביעות וההמלצות שנכללות בתסקיריהן" וזאת חרף העובדה כי "אין תמיד אבחנה בין עובדות לדעות, ולא ברור תמיד מה המקור לקביעות עובדתיות חשובות, ובמקרה הצורך - אלו בדיקות נעשו כדי לאושש או להפריך אותן".
בתי המשפט אינם רוצים להתעמק יותר מידי בדיון השיפוטי ומקבלים את חוות הדעת של פקידי ללא התייחסות לראיות שמציגים להם בעלי הדין.
פניית אם בערכאת ערעור מדוע אינה רואה את ילדיה מזה כשלש שנים, ואף הציגה שורת מחדלים של פקידי הסעד השיבה השופטת יהודית שטופמן: "רשויות הרווחה כדרכן וכדין עושות כל אשר ניתן לטובת הילדים והטיפול בהם". שטופמן מייתרת את מערכת המשפט כולה. אם למערכת המשפט הנחת יסוד כי "רשויות הרווחה כדרכן וכדין עושות כל אשר ניתן לטובת הילדים והטיפול בהם", נשאלת מיד השאלה מה תפקידן של ערכאות הערעור השיפוטיות על החלטות הרווחה.
כיצד מתייחסות רשויות הרווחה לילד בחסותן
האם רשויות הרווחה דואגות לזכויות הילדים ולשלומם במוסדות הרווחה לשם הובאו בכפייה? העובדות בשטח מראות שלא. ישראל חתמה לפני כ- 20 שנה על אמנת זכויות הילד וועדת רוטלוי הוקמה להסדיר הנושא בחקיקה אולם משרד הרווחה מטיל אבני נגף בכל הליך העלול לפגוע בתעשיית הסחר בילדים במוסדות חוץ ביתיים, לכן עד כה טרם נחקק חוק לזכויות הורים וילדים.
משרד הרווחה מתנער מאחריותו על ילדים שכלא בפנימיות. בדיקה שנעשתה ע"י מבקר המדינה מי אחראי על ילדי הפנימיות העלתה כי הרשות המקומית אחראית לשלומם, חרף העובדה שרשויות מקומיות מעולם לא יזמו או גילו התעללות בילדי פנימיות בתחומם.
יתרה מכך משרד הרווחה מטייח התעללות בילדים בפנימיה מחשש שידיעת הציבור תחפגע באמון הציבור ברשויות הרווחה ובסחר הילדים בפנימיות. דוגמא לכך היא ההתעללות מינית פיסית ונפשית בילד בפנימיה במעלה אפרים. צוות הפנימיה ורשויות הרווחה התעלו מדווחי ההתעללות בילד, ידעו ושתקו.
סוף דבר
משרד הרווחה משמש בסיסמת טובת הילד כסיסמא לתלוש ילדים מביתם ומשפחתם, לסחור בהם, ואינו פעל או פועל באופן מעשי לטובת הילדים. בתי משפט לנוער ובתי משפט לענייני משפחה רואים בהמלצות פקיד הסעד סוף פסוק חרף העובדה שאין בסיס ראייתי או ביקורת ציבורית על פשעיהם. המשפחות הנן חסרות אונים מול תוקפנות רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער. רשויות הרווחה מטייחות התעללות בילדים במוסדות רווחה, או כל חקיקה לזכויות בילדים מחשש לפגיעה בתעשיית הסחר בילדים.
פלייליסט הוצאת ילדים מביתם
קישורים:
האם התנהגות רשויות הרווחה אכן ממשות את טובת הילד או שמא השימוש במונח "טובת הילד" הוא סיסמא לשיקולים אחרים זרים?
רשויות הרווחה יכולות להוציא כל ילד בכפייה ממשפחתו
המקום בו בא לידי ביטוי שיקולי הדעת של רשויות הרווחה להוצאת ילדים בכפייה מביתם ומשפחתם משום שלדעתם הסובייקטיבית יש לעשות כך הוא בסעיף 2.2. בחוק הנוער: "קטין נזקק:... האחראי על הקטין אינו מסוגל לטפל בו" ... או בסעיף 2.2 "שלומו הגופני או הנפשי נפגע או עלול להיפגע מכל סיבה אחרת". חוק הנוער מאפשר לפקיד הסעד ע"פ שיקול דעתו לקבוע את מסוגלות ההורים או סכנה לשלום הקטין ללא ראיות, ובדלתיים סגורות. פקיד הסעד יכול להוציא כל ילד מביתו למוסדות ע"פ סעיפים אלו בחוק משום שלא ניתן לערער על משהו שאינו מחייב בסיס ראייתי, אלא דעה של פקיד סעד זה או אחר.
בית משפט לנוער יכול לכלוא קטינים בכל מקום שפקיד הסעד מוצא לנכון
הכרזת הנזקקות היא העברת סמכות בית המשפט על הקטין, לקבוע עבורו טיפול או משמורת. הכרזת הנזקקות אינה כפופה גם היא לראיות, או הוכחות אלא ע"פ מה שפקיד הסעד סבור. הכרזת הנזקקות מאפשרת לבית משפט לנוער ע"פ 3.4 :"להוציא את הקטין ממשמורתו של האחראי עליו, ... ולמסור אותו למשמורתה של רשות סעד אשר תקבע את מקום חסותו או להורות על החזקתו במעון או במעון נעול ..."
כיצד מתייחסים בתי המשפט להמלצות פקידי הסעד
רשויות הרווחה משיבות למבקרים אותם על מדיניותם הקיצונית המוציאה אלפי ילדים בכפייה מרשות הוריהם כי למעשה מדובר בהחלטות שיפוטיות או שניתן לערער בבית המשפט. נשאל השאלה כיצד מתייחסים בתי המשפט על ערכואתיהן להמלצות פקידי הסעד. מסתבר כי ברב המכריע של המקרים בתי המשפט רואים בהמלצות פקידי הסעד סוף פסוק (חותמת גומי). ועדת סלונים נבו בבדיקתה על דרכי פעולה של פקיד סעד לסדרי דין קבעה כי: "בתי המשפט לענייני משפחה מייחסים בדרך כלל הערכה מרובה לפקידות הסעד ובמרבית המקרים הם נוטים לקבל באופן מלא את כל הקביעות וההמלצות שנכללות בתסקיריהן" וזאת חרף העובדה כי "אין תמיד אבחנה בין עובדות לדעות, ולא ברור תמיד מה המקור לקביעות עובדתיות חשובות, ובמקרה הצורך - אלו בדיקות נעשו כדי לאושש או להפריך אותן".
בתי המשפט אינם רוצים להתעמק יותר מידי בדיון השיפוטי ומקבלים את חוות הדעת של פקידי ללא התייחסות לראיות שמציגים להם בעלי הדין.
פניית אם בערכאת ערעור מדוע אינה רואה את ילדיה מזה כשלש שנים, ואף הציגה שורת מחדלים של פקידי הסעד השיבה השופטת יהודית שטופמן: "רשויות הרווחה כדרכן וכדין עושות כל אשר ניתן לטובת הילדים והטיפול בהם". שטופמן מייתרת את מערכת המשפט כולה. אם למערכת המשפט הנחת יסוד כי "רשויות הרווחה כדרכן וכדין עושות כל אשר ניתן לטובת הילדים והטיפול בהם", נשאלת מיד השאלה מה תפקידן של ערכאות הערעור השיפוטיות על החלטות הרווחה.
כיצד מתייחסות רשויות הרווחה לילד בחסותן
האם רשויות הרווחה דואגות לזכויות הילדים ולשלומם במוסדות הרווחה לשם הובאו בכפייה? העובדות בשטח מראות שלא. ישראל חתמה לפני כ- 20 שנה על אמנת זכויות הילד וועדת רוטלוי הוקמה להסדיר הנושא בחקיקה אולם משרד הרווחה מטיל אבני נגף בכל הליך העלול לפגוע בתעשיית הסחר בילדים במוסדות חוץ ביתיים, לכן עד כה טרם נחקק חוק לזכויות הורים וילדים.
משרד הרווחה מתנער מאחריותו על ילדים שכלא בפנימיות. בדיקה שנעשתה ע"י מבקר המדינה מי אחראי על ילדי הפנימיות העלתה כי הרשות המקומית אחראית לשלומם, חרף העובדה שרשויות מקומיות מעולם לא יזמו או גילו התעללות בילדי פנימיות בתחומם.
יתרה מכך משרד הרווחה מטייח התעללות בילדים בפנימיה מחשש שידיעת הציבור תחפגע באמון הציבור ברשויות הרווחה ובסחר הילדים בפנימיות. דוגמא לכך היא ההתעללות מינית פיסית ונפשית בילד בפנימיה במעלה אפרים. צוות הפנימיה ורשויות הרווחה התעלו מדווחי ההתעללות בילד, ידעו ושתקו.
סוף דבר
משרד הרווחה משמש בסיסמת טובת הילד כסיסמא לתלוש ילדים מביתם ומשפחתם, לסחור בהם, ואינו פעל או פועל באופן מעשי לטובת הילדים. בתי משפט לנוער ובתי משפט לענייני משפחה רואים בהמלצות פקיד הסעד סוף פסוק חרף העובדה שאין בסיס ראייתי או ביקורת ציבורית על פשעיהם. המשפחות הנן חסרות אונים מול תוקפנות רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער. רשויות הרווחה מטייחות התעללות בילדים במוסדות רווחה, או כל חקיקה לזכויות בילדים מחשש לפגיעה בתעשיית הסחר בילדים.
פלייליסט הוצאת ילדים מביתם
קישורים:
- האחים קורידו - ילדי פנימיות הרווחה, יצירת הטיפולים של פקידי הסעד - ערוץ 2 - פברואר 2012 - תעשיית הרווחה סוחרת בילדים וקשישים במשך שנים במוסדות כליאה אליהם הם נשלחים בכפייה ע"פ צו בית משפט. בעוד העלות החזקת הילד, קשיש בקהילה הנה פחות מחצי עלות בפנימייה, מוסד, מעדיפים רשויות הרווחה לשלוח למוסדות כליאה בשל שיקולי שחיתות, שוחד, תאוות בצע.
- המורשת הבזויה של משרד הרווחה - סיפורם של שלשה אחים בריאים שנשלחו למוסד מפגרים מקי"ם ועברו התעללות קשה - הגיהינום של אחים בריאים שנשלחו למעון מקי"ם למפגרים של משרד הרווחה, שם נאנסו על ידי מדריכים וחוסים – משרד הרווחה ידע ולא עצר את הזוועה , "חיינו בגיהינום" . שלושה אחים נשלחו למעון מקי"ם לילדים מפגרים, למרות שהיו בריאים לחלוטין. שלושתם מספרים שנאנסו שם על ידי מדריכים וחוסים אחרים בעקבות תחקיר שפורסם בידיעות אחרונות על המעון נחשפות עדויות חדשות וגם הוכחות: למשרד הרווחה, שהיה אחראי על מקי"ם, זרמו במשך שנים דיווחים על מה שמתרחש בין קירותיו. זה לא עצר את הזוועה...
- משרד הרווחה -חוטף, מאבחן, מתייג ושולח לגיהנום - מעון מקי"ם למפגרים
- רשויות הרווחה רצחו את רעות איש שלום - רעות איש שלום היא דלית בספרה של מילי מאסס "בשם טובת טובת הילד", הובלה באכזריות להרצחה ע"י פקידי סעד, ושופטים לענייני משפחה ונוער. השיטות הרצחניות של רשויות הרווחה בחטיפת ילדים טרם היוולדם...
- רשלנות פושעת בשם טובת האזרח - פקידת סעד מחוזית באזור ת"א ניבה מילנר - 2012 - פקידת סעד מחוזית באזור תל אביב ניבה מילנר מנחה פקידות סעד ברשויות מקומיות ומתווה מדיניות טיפול במשפחה. בדיקת תפקוד פקידי סעד באזורים אלו מעלה כשלים רבים ומהותיים החל מהפרת זכויות אדם ועד סאדיזם רשלנות פושעת ועוד. בתי משפט לענייני משפחה ונוער רואים במוצא פיהן של פקידת סעד מחוזית ניבה וחברותיה העו"סיות כסוף פסוק...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה