הכתבה לא בלי בני - בניגוד להמלצות אגף הרווחה סרב ביהמ"ש לאשר הוצאת קטין מחזקת אימו , local , נתניה , אופירה חסיד - קול השרון , נובמבר 2009
בצעד נדיר הורה בית משפט השלום לנוער - נתניה, כי אין להוציא ילד קטין מרשות אמו – למרות דרישות והמלצות אגף הרווחה.
עו"ד אהרוני לקול השרון: הוכחנו, כי דווקא גישת המערכת יכלה להרוס את הילד שכיום מתפקד מצוין ופורח.
על מלחמה כמעט אבודה מראש נגד מימסד שלם.
בצעד חריג הורה בית המשפט לנוער, שלא להוציא ילד קטין מרשות אימו – זאת תוך מתן ביקורת על תפקוד המערכת עצמה. עורך דינה של המשפחה, איתני אהרוני, אף הצליח להוכיח, כי בניגוד לעמדת גורמי המקצוע בני המשפחה לא רק ששיתפו פעולה אלא התחננו לשיתוף פעולה שלא תמיד קיבלו.
לפני כשנה וחצי, בעקבות טענה על התנהגות חריגה של הילד בבית הספר, הוגשה על ידי
אגף הרווחה נתניה בקשה להוצאת הילד מרשות אמו. קודם לכן נאלצה אמו לשהות עם בנה, במהלך ימי הלימודים, במשך חודשים ארוכים, לאחר שבבית הספר טענו, כי התנהגותו חריגה, אלימה והוא מהווה סכנה. לא עזרו האבחונים שקבעו, כי הילד אינו מסוכן לעצמו ולסביבה, במחלקת הרווחה המשיכו להתעקש בדרישתם להוציאו מרשות אמו. בקשה בעניין זה אף הוגשה לבית המשפט.
האם המיואשת, שלא ידעה מה עוד ניתן לעשות, פנתה ל
עו"ד איתני אהרוני. עו"ד אהרוני, איש חינוך בעברו, אשר שימש כמנהל המחלקה לחינוך העל יסודי בעיריית חולון ויו"ר ועדת השמה בחינוך המיוחד בחטיבות הביניים, סיפר על המפגש לקול השרון.
"הגיע אלי האח של הילד, שהוא סטודנט. הוא סיפר לי שרוצים להוציא את אחיו מהבית. המשפחה לא הבינה בהתחלה מה פירוש לקבל "החלטה לנזקקות". הם לא הבינו, שבמידה ותתקבל ההחלטה לנזקקות והקטין יוצא מחוץ לבית, זה הליך כמעט בלתי הפיך. בתחילה רצו להוציא את הילד למרכז חירום, כאשר עדיין הילד עבר אבחונים חלקיים, ללא שיתוף פעולה מלא מצידו. למרות זאת נקבע באבחונים, שהילד לא מסוכן לא לעצמו ולא לאחרים. נכון שהוא לא היה רגוע, נכון שהיה קיים כשל בינו לבין המערכת, אבל
סימנו אותו כילד בעייתי - כאשר בבית ובשכונה הוא ילד רגיל לחלוטין".
--בעקבות הפנייה מה עשית?"פניתי למחלקת הרווחה והודעתי להם שלקחתי על עצמי לייצג את התיק, אך ורק אם המשפחה תשתף פעולה לטובת הקטין. זה מה שהיה: המשפחה שיתפה פעולה באופן מלא, אך במקביל הביעה אי-אמון במחלקת הרווחה. הודעתי לרווחה שהוויכוח הוא על מסגרת חינוכית ולא על הוצאתו מהבית. לצערי, נטעו בבני המשפחה תחושה וצורך להתגונן כל הזמן מפני בית הספר ומפני הרווחה. באחד הימים התברר לי מהאח, שהילד הורחק מבית הספר".
"בדקתי את הנושא מול נציגי בית הספר. אז התברר, כי הילד נשלח הביתה לא על-פי נוהלי משרד החינוך. פעלתי מיד להחזרתו לבית הספר ואכן הוא הוחזר ללימודים. לאור הפוטנציאל האינטלקטואלי ורגישותו של הילד לדימוי העצמי שלו, חשוב היה שבית הספר יפעיל את האמצעים העומדים לרשותו על-מנת להעצים את היכולות של הילד ולא לסנן אותו. הייתה תחושה של המשפחה, שלא משנה מה הוא יעשה: הקשר אבוד.
בית הספר במקום לתמוך בילד סימן אותו".
--איך הרגיש הילד כשהבין שרוצים להוציאו מרשות אמו?"הילד הרגיש שבית הספר לא תומך בו ולא מאפשר לו להתקדם ולהתפתח. הילד היה כבוי והוא פחד. הילד ומשפחתו היו בהלם מהעובדה שרוצים להוציא אותו מהבית. בתחילת השנה נערך
תסקיר של אגף הרווחה - שם נכתב שאין הילד מהווה סכנה לעצמו או לסביבה ואינו זקוק להשגחה. כמו כן נקבע שהשליטה אצל הילד וכן ויסות הדחפים תקינים. לאור ההתנהגות של חלק מהמורים אליו כאל ילד בעייתי, נוצרה סביבו אווירה שלילית. יש לציין שחלק מהמורים ניסו לעודד אותו, אבל הרוב היה נגד".
--למרות שהאימא ישבה עם הילד במשך חודשים רבים בבית הספר, איך טענה הרווחה שאין שיתוף פעולה?"בהתחלה, כשהרווחה ביקשה אבחונים, המשפחה לא שיתפה כל-כך פעולה עם המאבחנים של הרווחה והביאה אבחון משלה. פניתי לרווחה וביקשתי לשתף פעולה לטובת הקטין. הודעתי והתחייבתי בשם המשפחה, שהילד יופיע לכל האבחונים. במידה והילד יצטרך טיפולים, הוא ישתף פעולה. ביקשתי להקפיא את הבקשה להוצאתו מהבית. למרות שיתוף הפעולה, הם לא ירדו מזה".
--מדוע ברווחה המשיכו להתעקש להוציאו מהבית?"לא רק אז, גם אחרי האבחונים והתסקיר וגם אחרי שהוא עבר בית ספר, הם המשיכו לדרוש את הוצאתו מהבית. הם המשיכו לטעון שיש מצב של סיכון של הילד כלפי עצמו וכלפי הסביבה. פניתי לשופטת הנוער, רות בן חנוך, הוכחתי לה שהמשפחה משתפת פעולה. אמרתי לה, שכאשר נותנים בו אמון הילד יוצר קשר טוב. בבית הוא מתנהג למופת והוא ילד אחראי, גם אם הוא סובל מקשיים נפשיים. לילד יש פוטנציאל אדיר והוא לא מסתגר, אלא יודע לקבל הדרכה ולשתף פעולה. הילד אינו מהווה סכנה לעצמו או לסביבה ואינו זקוק להשגחה - לכן התנגדנו לבקשה הרווחה".
--האם, מעבר להיבט הבירוקראטי, הערימו לטעמך קשיים על המשפחה?"בכל שלב טענתי שנשתף פעולה מתוך רצון ולא מתוך כפייה. טענתי בבית המשפט שבית הספר הבטיח, לדוגמא, מועדונית לילד וחונכים, אולם בית הספר לא הפעיל את זה. מרבית הדברים שהיו חשובים למשפחה לא קוימו וחבל: פגע בילד ובאמון שלו במערכת. בהמלצת השופטת הילד השתתף בוועדת השמה, שממליצה בדרך כלל על בתי ספר לחינוך מיוחד או חינוך רגיל עם סיוע בית ספרי. הוועדה החליטה שהילד ימשיך בחינוך רגיל ויעבור לבית ספר אחר על-פי המלצת השופטת - זאת לאחר שהבטחתי שאנחנו נדאג שיהיה טיפול רגשי תומך בילד. השופטת קיבלה את בקשתי, נתנה אמון בילד והמליצה על בית ספר אחר".
כיום לאחר תלאות רבות וחששות רבים לומד הילד בכיתה רגילה בבית ספר רגיל. על-פי דיווחי המורים הילד מתנהג למופת וציוניו ממשיכים להיות גבוהים מהממוצע. יש למשפחה מלווה והילד מקבל תמיכה רגשית. עקב כך החליטה השופטת בן חנוך שלא להוציאו מרשות אמו ולא להכריז על נזקקות.
קישורים:- השמה חוץ ביתית - פנימיה, משפחת אומנה, אימוץ, מוסדות משרד הבריאות : צופיה, בני ארזים, נופית, גיל עם, בית טף, מסילה, הדסים, אתגר , עמותת "אור שלום", פרשת התינוק ב"גולאג ישראלי"- דודו דהאן, סיפורם של שרה, ששי ומוטי, אשלים , בית אנדרו, נרדים , בית גדי, מאיר שפיה, "איתנים", מחלקה פסיכיאטרית לילדים נס ציונה, עין השלושה, בית השאנטי, בית חולים זיו בצפת - מחלקה פסיכיאטרית , כלא אופק , מעון חוסים "שקמה" , מעון "גילה" של איל"ן , מרכז חירום חרדי , "נווה אדיר" , רננים , מעון נווה מנשה , מעון מקי"ם , חוות נוער- שדה בר , מעון ילדים מוגבלים- כפר כנא , בית אפל בגן יבנה , ועוד..
- לשכות רווחה ברשויות מקומיות בישראל: בת ים, רמלה, נתניה, תל אביב, ראשון לציון, אשדוד , אשקלון , גבעתיים , רעננה , נס ציונה , הרצליה , יקנעם , רחובות , נהריה , ירושלים , פתח תקווה , עכו , עפולה , רהט , מודיעין , ערד , כרמיאל ,
.
