אושפזה 5 ימים באברבנאל בת ים ללא סיבה: "החולות חיות בפחד"

הכתבה  אושפזה 5 ימים באברבנאל בת ים ללא סיבה: "החולות חיות בפחד"  , עמנואל רוזן , ערוץ 10 , ספטמבר 2012

נטלי קארין לב הייתה זקוקה לטיפול פסיכיאטרי עקב מחשבות אובדניות. למרות שהסכימה לאשפוז, דבר לא הכין אותה למחלקה הסגורה של בית החולים לחולי נפש הקשה בארץ "אברבנאל", וליחס המזעזע שקיבלה מהצוות המקצועי, המתעמר ומתעלם מהחולים. "כל בית חולים, במיוחד פסיכיאטרי, הוא מקום רע, אני מקווה שהרע במיעוטו", אמר מנהל בית החולים



מעט מאוד אנשים שאושפזו בבית חולים פסיכיאטרי בכלל, ובאברבנאל בפרט, מתנדבים לשוב לשם. לא כך המקרה של נטלי קארין לב בת 26 מרמת גן, שבמהלך טיפולה בבית החולים לחולי נפש אברבנאל, הפכה ממטופלת למטפלת ואף תיעדה את היחס המשפיל ואת המצב הקשה של החולות המוזנחות. יחד עם חדשות 10 הגיעה להתעמת עם מנהל בית החולים, להיפרד מהחולות ולספר את סיפורן.

נטלי, שבכל מהלך אשפוזה לא קיבלה הסבר מדוע היא נמצאת במחלקה סגורה ולא קיבלה אפילו טיפול, אמרה כי הצוות המקצועי ראה בה כמטרד, לאחר שהחלה לסייע לחולות להגיע לשירותים וגם התעלמו מקריאותיה לעזרה.

"אמרו לי 'חיות סוגרים בכלוב' או 'מה את מבינה יא שמנה'", אומרת לב, שהדגישה כי חולות שוכבות במשך שעות בצרכים שלהן. "חמישה ימים אתה בוהה בסורגים באברבנאל במחלקה סגור ושואל מה אני עושה פה? החולות נמצאות תחת כל כך הרבה פחד, שם אם הייתה בהן שפיות הן לא היו מסוגלות לצעוק".

לרוב במשרד הבריאות לא מעמתים מטופלים עם צוות כוח האדם באברבנאל, בגלל התנאים במקום. אולם לאחר התעקשות מצד חדשות 10, ולאור הטענות הקשות שעלו מהתיעוד, ניאות משרד הבריאות ומנהל בית החולים, ד"ר יהודה ברוך, למפגש נדיר ופתוח בפני התקשורת.

"כל בית חולים במיוחד פסיכיאטרי הוא מקום רע, אני מקווה שהרע במיעוטו", אמר ברוך וטען כי מאז שהתקבלה התלונה נערכה בדיקה מקיפה וחלק מהטענות התגלו כנכונות וטופלו. "הקושי הוא בעיקר בתחום כוח העזר, כי זה לא שיש עומס של מבקשים ורק צריך לבחור מועמדים".

ממשרד הבריאות נמסר כי רוב הטענות נכונות ומצביעות על כשלים רבים. "נסיבות האשפוז נבדקו ונמצאו מוצדקות. התלונה שלא ניתן למטופלת הסבר מצביעה על התנהלות לא תקינה. צודקת גם הטענה שנטלי אמנם נבדקה, אך לא ניתן לה כל טיפול במהלך ימי האשפוז. האירועים המתארים יחס מזלזל ופוגע אינם ראויים - ואנו מגנים אותם. הנהלים בעניין זה חודדו, וחשיבות היחס למטופל הודגשה באופן מיוחד".

קישורים:

• הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה - ד"ר איתן חבר - חוות דעת פסיכיאטרית "מקצועית" ואלימה - ע"פ המשתמע מתעודת הרופא הפסיכיאטר איתן חבר כיוון לתייג את הנבדקת כבע"ח ללא הבנה שיפוט או רגשות, שאינו מבין מה נעשה סביבו ויש להרעיל אותו בריספרדל וסמים פסיכיאטרים אחרים עד סוף ימיו, ולכלוא אותו באחד המוסדות הפסיכיאטריים לתשושי נפש. בעוד הנבדקת באה אליו בהנחיית לשכת הרווחה בת ים לחוות דעת למינוי אפוטרופוס בלבד. חוות הדעת של הפסיכיאטר איתן חבר הייתה מנותקת מהמציאות... 
• פסיכיאטר מטעם בית המשפט טייח מחדלי מוסד פסיכיאטרי אברבנאל - השופטים פסלו אותו והסתירו זהותו - המאמר הפסיכיאטר נפסל - זהותו תישאר עלומה , עו"ד חיים קליר ynet , אפריל 2012 - פסיכיאטר שנדרש לתת חוות דעת רפואית לגבי גובה הנכות של חולה, במסגרת תביעת ביטוח, החליט "להגדיל ראש", וקבע במסמך מפורט כי אין כל אשמה על הנתבעים. גם השופטת במחוזי וגם השופט בעליון, לא אהבו את התנהגות הפסיכיאטר ופסלו את חוות דעתו, אולם העדיפו להסתיר את שמו...

פרשת רצח תינוק במשפחת פקידת סעד בכירה - רשויות הרווחה החזירו את התאומה להורים שהתינוק התאום נרצח תחת חסותם

המוסר הכפול של רשויות הרווחה בהוצאת ילדים מביתם ומשפחתם בכפייה

כאשר מדובר באזרח מן השורה כגון המקרה של האמא בנצ'י טקלה שבנה נפצע קלות בתאונה בבית או סיפורה של האמא ל' ש' שילדיה נחטפו מאחר ופקידת הסעד היתה 'סבורה' שהם בסיכון, מבלי שארע ארוע פיזי כלשהו לילדים והאמא ל' ש' בריאה וטובה ללא רבב, והסיפור של משפחת חביבי בהם רשויות הרווחה פרצו לביתם עם שוטרים חמושים וחטפו את בתם א. למרכז חרום ומוסדות כליאה למשך שנים ארוכות מבלי שהסבו לבתם נזק כלשהו, רשויות הרווחה פועלות בתוקפנות ובכוחנות ומרחיקות את הילדים מהוריהם ומטילים מכשולים ביורוקרטיים לכל בקשה של ההורים לפגוש את ילדיהם.

אולם, כאשר מדובר בתינוק שנמצא שגולגלתו מרוסקת, עצמותיו שבורות והוא מחרחר בידיהם ותחת משמורתם של הורים המקורבים לעובדים סוציאליים מרשויות הרווחה רמת גן, רשויות הרווחה רוחצים בנקיון כפיהם וכפי ההורים ומשיבים את התינוקת להורים אלו.
ש. ט. עובדת סוציאלית בכירה ביותר בלשכת רווחה רמת גן שבתה ק' האמא של התאומים המטולטלים, עיכבה חקירת המשטרה שבוע ימים! החוקרים שחקרו את בתה ק' ואת בעלה מ' – הם חבריה של עו"ס ש. ט. – שוטרי מרחב דן מרמת גן.

מי שמטפל בהורים הם לשכת רווחה רמת גן. יש כאן ניגוד עניינים חמור וקשה ומשוא פנים.
כיצד פקידת רווחה בכירה בראשות מקומית מטפלת באירוע רווחה כה חמור שבו מעורבת בתה?
מדוע לא הועבר הטיפול בהורים החשודים בהריגה ללשכת רווחה בעיר אחרת סמוכה ומדוע משטרת מרחב דן מטפלת בתיק כשהקשרים ההדוקים בין עו"ס ש. ט. למשטרה ידועים וכשמדובר באותם שוטרים / חוקרים להם מעבירה ש. ט. דיווחים על הורים בתיקים בהם היא מטפלת במסגרת עיסוקה והם מעבירים אליה את דוחות החקירה.
רשויות הרווחה פועלות מתוך שיקולי סחר בילדים על גבם של משפחות חלשות.

עובדת סוציאלית ראשית לחוק הנוער חנה סלוצקי ושר הרווחה משה כחלון - מוסר כפול לסחר בילדים

זהו סיפורם של שני תאומים שהאחד נמצא כשראשו מרוסק ועצמותיו שבורות והוא נפטר כתוצאה מחבלות ההורים והתאומה במצב קשה עם עצמות שבורות בידי ההורים. רשויות הרווחה הפקידו את התאומה השבורה חזרה ללא שום תנאי אצל ההורים החשודים ברצח והמקורבים לרשויות הרווחה.

הכתבה: אני החשוד המיידי

תקציר מידיעות אחרונות 14.9.2014 המוסף לשבת
שני שברים בראש. דימומים פנים – גולגולתיים נרחבים. בצקת בעמוד השדרה הצווארי. שברים בדרגות שונות בשני צידי הצלעות – זה מה שהתגלה באיבריו נטוליי החיים של התינוק בן הארבעה חודשים וחצי.
לאחותו התאומה נגרמו שברים בצלעות ושטפי דם ברגליים ובזרועות. הוא נאבק על חייו במשך שבועיים, שבהם שכב מחוסר הכרה בבית החולים עד שגופו הקטן והשבור נטמן באדמה. היא הצליחה להתגבר על הפגיעות.
אז מה התחולל שם, בסלון הדירה הקטנה, בעיר העמוסה במרכז הארץ – רמת גן, בה חיו אמא – אבא – ושני תינוקות – בהשגחתו של אביהם?
אנחנו נפגשים במשרד עורכי הדין. הוא שרירי מאוד, כתפיו רחבות, זרועותיו עבות, מקועקעות, תספורת קצרה, זקן מעוצב, טבעת עם אבן שחורה ומבריקה ושרשרת חרוזי עץ סביב האמה השמאלית.
בימים אלה הוא נמצא באמצעו של הליך שימוע, לאחר שהפרקליטות הודיעה לו על כוונתה להגיש נגדו כתב אישום על הריגת בנו ועל עבירות של התעללות, תקיפה הגורמת חבלה של ממש וגרימת חבלות בבנו ובתו.
כבר מתחילת החקירה נבדקה האפשרות שההורים טילטלו את התאומים, בהמשך התברר כי גם מכות וחבלות היו מעורבות בגרימת הנזק האיום. האם, שנחקרה כחשודה נוקתה לבסוף מכל אשמה. לפני כחודש וחצי בתה הוחזרה אליה.

יצחק קדמן - שותק כמו דג בפרשת רצח התינוק במשפחת פקידת הסעד

טענות ההגנה שלו מעוררות תהיות לא מעטות: למרות שהיה לבד עם התאומים בשעתיים האחרונות שבהן היה הבן בהכרה, האב טוען שהוא לא יודע איך נגרמו לבנו הפגיעות הכל כך קשות בגופו…
17.1.2012 – לקראת השעה ארבע אחר הצהריים חזר מ' ד' מהעבודה ממחלקת פיקוח עירית רמת גן. ק' אשתו היתה בסלון ושיחקה עם הילדים. כמה דקות אחר כך אשתי אמרה שהיא הולכת לישון.
לאחר כשעתיים ק' התעוררה, היא הרגיעה את התינוק ששוב בכה, לקחה כוס קפה וירדה לכניסה לבנין לעשן סיגריה, כהרגלה.
כשק' חזרה לדירה, היא רעתה את מ' עם התינוק על הידיים. הראש של התינוק היה שמוט לאחר. אני ו-ק' רצנו למטה לקראת האמבולנס. הצוות עשה לרועי החייאה. הגענו מהר מאוד לבית החולים תל השומר. ביקשו מאיתנו לעמוד בצד ולא להפריע לטיפול.
לאחר כמה זמן יצאה אלינו רופאה ואמרו לנו 'לרועי יש דימום במוח ושברים בצלעות'. ואז הם ביקשו שנביא לבית החולים גם את התינוקת. גם עליה נמצאו סימנים של שברים ישנים בצלעות ודימומים ברגליים ובזרועות. מדי פעם נכנסנו לבקר את התינוק. הוא היה מחובר למכשירים וכיסו לו את העיניים.
בערב הגיע שוטר. הסבירו לנו שזה חלק מהנוהל. הוא לקח אותי לחדר בצד והתחיל לשאול אותי שאלות, אבל לא היה לי דבר אחר לומר לו.
למחרת בבוקר יצא אלינו רופא ואמר לנו, במפורש – "יש כאן חשד להתעללות ולטלטול".
מכאן הכל התקדם במהירות. פרופ' יהודה היס מהמכון לרפואה משפטית הגיע לבדוק את הילדים וצילם אותם.

הטעויות של אבא

החלום של מ' ד' היה להקים משפחה. הוריו התגרשו כשהיה בן 13 ואמו, פקידת בנק, גידלה לבדה אותו ואת אחיו. גם היום אין לו כמעט קשר עם אביו. היה לי חסר אבא… לקראת הגיוס נקבע לו פרופיל 97, אבל הוא החליט לנצל את היותו בן להורים גרושים והפך כהגדרתו ל"סופר ג'ובניק".
ככה לפני 5 שנים פגש את ק', גם היא בת להורים גרושים, אמא ש. ט. עובדת סוציאלית בכירה – בלשכת רווחה רמת גן. מיקו התחיל לעבוד בעירית רמת גן במחלקת פיקוח וק' עבדה שם בתחום הפרסום. החלום שלי היה להקים משפחה ולתת לילדים שלי כל מה שאבא שלי החסיר ממני, לא לחזור על הטעות שלו, אומר מ'.
כשילדיהם נולדו עברו מ' ו- ק' להתגורר אצל אמה של ק' – ש. ט. כדי שתוכל לסייע להם.
למרות שהיה חשד מיידי כי מדובר בהתעללות, המשטרה עצרה את ההורים לחקירה רק שבוע לאחר שהתאומים אושפזו.

התינוק נשאר מחובר למכשירים ללא כל שיפור במצבו והתינוקת שוחררה מבית החולים לאחר מספר ימים. היא הועברה בפיקוח הסבתא העו"ס ש. ט. לידי בנה מ' (בן 37) אחיה של ק'.
צוות החקירה של מרחב דן עשה מאמץ לקבוע מי אחראי להתעללות. ככל שהצטברו הראיות, החליט נציג הפרקליטות עו"ד איתי פרוסט (שמקורב לעו"ס ש. ט.) כי מ' יואשם בהריגת בנו ובגרימת חבלות לבנו ולבתו ואילו ק' נוקתה מכל אשמה.
אחת הראיות המרכזיות בתיק היא חוות דעת רפואית של פרופ' שלמה קונסטנטיני, הנחשב לאחד המומחים הגדולים בתחום פגיעות הראש, שקובעת כי הפגיעות שמהן סבלו התאומים יכולות להיגרם רק על ידי חבלה מגורם חיצוני, ממכות ישירות ומטלטול. קונסטנטיני גם קבע, כי פגיעות הראש שן הבן נגרמו בדקות לפני שהגיע האמבולנס – כלומר בזמן שבו היה התינוק לבדו עם אביו.
המומחה אף פסל את האפשרות כי הנזקים הגופניים האלה יכולים היו להיגרם ממחלה או מבעיה גנטית כלשהי. גם האפשרות שהדברים נגרמו כתוצאה מסיבוך רפואי לאחר חיסונים קלושה, לפי קונסטנטיני, כי החיסונים ניתנו עשרה ימים לפני האירוע. שתי חוות דעת רפואיות נוספות – של רופא טיפול נמרץ ילדים מתל השומר ושל פרופ' היס – תומכות בזו של קונסטנטיני. כשמחברים את הדברים ביחד, נוצרת מסכת ראיות נסיבתיות חזקה מאוד.

וזה לא הכל

חוקר המשטרה רפ"ק רונן חכמון הקליט את האבא כשפגש בתינוק לבדו. הוא בכה בקול רם "אבא אוהב אותך, אבא אוהב אותך, סליחה". לפי החוקר חכמון, מיד אחר כך מ' נראה כמי שנבהל ממה שיצא מפיו והפסיק לדבר. למחרת, כאשר שב לחדר החקירות, הכחיש מ' כי אמר את המילה סליחה. החוקרים השמיעו את ההקלטה לאשתו ק' והיא דווקא שמעה את המילה נאמרת. "הייתי רוצה לדעת על מה הוא מבקש סליחה", אמרה ק' לחוקרי המשטרה.
במהלך הלוויתו של התינוק, איפשרו חוקרי צוות החקירה בראשות רפ"ק אבי אוחיון, לבני הזוג להיפגש ולשוחח. רפ"ק חכמון שמע שיחה שהתנהלה בלחישות בין מ' ל- ק', מעל הקבר הטרי של בנם. לדברי החוקר אמר מ' ל- ק': "הכל יהיה בסדר. אל תגידי שום דבר. הכל יהיה בסדר. אם אני יסתום את הפה שלי הכל יהיה בסדר, מה שדיברנו מזמן."
ראיה נסיבתית נוספת נגד מ' מספקת השוטרת כרמית סיוון, שלטענתה שמעה שיחה בין בני הזוג למחרת מעצרם. שמעה את מ' אומר ל- ק' "אני מצטער". לשוטרת היה ברור שמ' מודה באשמה.
המשטרה שיחררה את ק' שבוע לאחר מעצרה. מ' שוחרר ממעצר לאחר כשבועיים.

קישורים:

• רשויות הרווחה רצחו את רעות איש שלום - רעות איש שלום היא דלית בספרה של מילי מאסס "בשם טובת טובת הילד", הובלה באכזריות להרצחה ע"י פקידי סעד, ושופטים לענייני משפחה ונוער. השיטות הרצחניות של רשויות הרווחה בחטיפת ילדים טרם היוולדם...

• כישלון השופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי בהליך מינוי אפוטרופוס לאשה מאובחנת דמנטיה - השופט שמואל בוקובסקי מינה בפתאומיות לאשה אפוטרופוסים בגוף וברכוש, ללא שראה את האשה, על סמך חוות דעת פסיכיאטר מטעם האפוטרופסים שלא בדק אותה, ללא תסקיר, ללא סל טיפול - חייה של האשה נחרבו ותוך כחודש ירדה 10 ק"ג במשקל הפכה להיות שבר כלי, ולא שבה לאיתנה...
• עלילות ומעללי רשויות הרווחה נגד הפרט והמשפחה - פרשת כרם נבות מול דרכי פעולת פקידי סעד - בפרשת נבות (מלכים א, כא) מבטיחה איזבל לתת לאחאב המלך את כרם נבות. איזבל אשת המלך שולחת מכתבים בשמו לזקני יזרעאל שישפטו אותו משפט שקר. במשפט נבות מעידים נגדו שני בני בליעל על כך ש"בֵּרַךְ אֱלֹקים וָמֶלֶךְ", כלומר קילל את האל ואת המלך אחאב. נבות מוצא להורג בסקילה...

עתירה לבג"צ על פשעי משרד הרווחה נגד הורים גרושים וילדיהם - בקשה לסגירת מרכזי הקשר ופיטורי סימונה שטיינמץ

בגץ 6819/12 ארגוני הגברים נ' משרד הרווחה לסגירת מרכזי הקשר ופיטורי סימונה שטיינמץ

בבית המשפט הגבוה לצדק                       בגץ 6819/12      12/9/2012                                              

העותר:             ג' ש', ת"ז

נגד:


המשיבים:                     1.    סימונה שטיינמץ פקידת סעד ארצית
   2.    משרד הרווחה
   3.    משרד האוצר

                        באמצעות פרקליטות המדינה
                        אשר כתובתו לצורך המצאת כתבי בי-דין
                        רח' צאלח א-דין 29 ירושלים
                        טל': 6466550 - 02 פקס: 6466780 - 02

עתירה למתן צו על תנאי

ככלות כל הקיצין, ולאחר שכל סעד חלופי קיים מוצה עד תום ללא כל תוצאה אפקטיבית מבחינת העותר או מי מחבריו האבות הגרושים, מוצא עצמו העותר נאלץ להתכבד ולהגיש עתירתו זו כנגד המשיבים כולם, כדלקמן:  כנגד משיבות 1 ו 2 בגין התעללות בילדים וגברים, וכנגד המשיב 3 מדוע לא יפסיק את מימון פקידות הסעד ומרכזי הקשר לאלתר.

מוגשת בזאת עתירה למתן צו על תנאי, המורה למשיב לבוא וליתן טעם
(א)         מדוע לא ייסגרו מרכזי הקשר בישראל, הן מטעמים תקציביים, והן שהם פוגעים באוטונומיה ההורית, גורמים נזק בל יתואר לילדים ולהורים, וההצדקה היחידה לקיומם היא ג'ובים לפקידות סעד.
(ב)        היה ולא ייסגרו מרכזי הקשר לאלתר, מדוע לא תותנה הפנייה למרכז קשר בהסכמת שני ההורים.
(ג)          מדוע כעניין של מדיניות, תנאי לחידוש קשר בין הורה וילדו הוא "חידוש קשר במרכז קשר".
(ד)       מדוע כעניין של מדיניות, כאשר ההורה המשמורן, בד"כ האישה מסרבת לכל קשר בין האבא לילד, פקידות הסעד שולחות את הלא משמורן ל"מרכז קשר" לתקופה לא ידועה שיכולה להימשך שנים על גבי שנים,
(ה)        מדוע פקידות סעד המתבקשות לרשום "תסקיר" מבצעות "התערבות טיפולית", מבלי שנתבקשו "להתערב טיפולית", ומנין הסמכות "להתערב טיפולית",
(ו)          מדוע פקידות סעד המתבקשות לרשום "תסקיר" או מוסמכות לפי 19+68 מבצעות "גישור", מבלי שנתבקשו "לבצע גישור", ומנין הסמכות "לגשר",
(ז)        מדוע פקידות סעד כעניין של מדיניות מתייחסות לבקשה לכתיבת תסקיר אוטומטית בכלים של "קונפליקט גבוה", מדוע המשיב אינו חושף כיצד התגבשה ההחלטה לנקוט בכלים של קונפליקט גבוה,
(ח)       מדוע לא תפוטר סימונה שטיינמץ פקידת הסעד הארצית לאלתר, בגין החרפה והאסון שהמיטה על ילדי ישראל והוריהם, וכישלונה המהדהד, שנזקיו האדירים במקרים רבים בלתי הפיכים.
(ט)       מדוע לא יקים שר הרווחה מנגנון ביקורת וסנקציות נגד פקידות סעד סוררות, כפי שהבטיח בפה מלא בפני פעילים מארגוני האבות:  "רציתם?  קיבלתם!  תוך חודשיים!".   
(י)         מדוע לא ינסח משרד הרווחה תעריף הסדרי ראייה מינימלי.
(יא)    מדוע לא יסביר שר הרווחה מה עשה משרד הרווחה עם המלצות ועדת סלונים נבו, מי קבר את ההמלצות, ומי אחראי למחדל אי יישום המלצות ועדת סלונים נבו.  
(יב)     מדוע לא יפסיק המשיב 2, משרד האוצר, לממן את פקידות הסעד אשר פעילותן אינה נחוצה, ואינה רצויה.

ואלה הנימוקים:

1. פקידות הסעד לסדרי דין (היינו למשמורת וקשר עם הילדים בגירושין) של משרד הרווחה מיותרות לחלוטין.  עצם קיומן גורם להסלמת הסכסוך והחרפת הנתק בין ילדים והורים.  פקידות הסעד שנואות ביותר על כל הגברים, וגם על מספר לא מבוטל של נשים, היות והן פולשות לחיים האינטימיים של ההורים, מעודדות לשון הרע, פועלות בשרירותיות וגבהות לב, עצלניות, איטיות, וחסרות כל תועלת.
2. באף מדינה אחרת אין שימוש כל כך גורף בפקידות סעד.  בישראל הן נקראות לדגל להחליף את השופטים במלאכת ההכרעה שבין גברים לנשים בכל תיק משמורת והסדרי ראייה.  בית המשפט יכול להסתדר היטב בלעדיהן.  תפקידן הראשוני הוא לבצע חקירה ולכתוב תסקיר.  את אותו מידע שפקידות הסעד אוספות מההורים, ומעלות על הכתב בתסקיר, יכולים ההורים להעלות על הכתב בהרצאת פרטים מפורטת בה ינמקו ויסבירו בלשונם הם את כל הטענות שיש להם נגד ההורה האחר בצרוף ראיות מוחשיות קונקרטיות.  כל שופט נורמלי יוכל להשוות בין הרצאות הפרטים ולהיווכח אם הם מכילים אוסף שטויות, או שיש בהם טעם להגביל את ההורות של ההורה האחר. 
3. הרצאת פרטים הנכתבת ממש בתחילת הסכסוך מונעת הסלמת הסכסוך, ויצירת עובדות בשטח באמצעות תלונות שווא אקס-פוסט-פקטו (אחרי הפרידה). 
4. לעומת זאת פקידת הסעד מדרבנת את ההורים לשפר עמדות באמצעות הכפשות, לשון הרע, ואף מעודדות נשים לשפר מצבן באמצעות עזרה אקטיבית ויעוץ לאישה כיצד להכשיל את הגבר באמצעות תלונת שווא במשטרה.
5. למשל, במקרה של העותר, מייד אחרי שהעותר זכה למשמורת משותפת, פקידת הסעד בתיה זכי, יעצה לגרושה להגיש תלונת שווא במשטרה, ומייד להגיש בקשה לבטל את המשמורת המשותפת, ולשלוח את העותר למרכז קשר, בגיבוייה המלא של בתיה זכי.
6. כאמור, הנוהג לבקש תסקיר מפקידת סעד איננו קיים באף מדינה נאורה.   להיפך, ברוב המדינות מקובל הנוהג שאף הורה לא יוצא מבית המשפט בלי לדעת מתי הוא רואה, ומיידית, את ילדיו.  לעומת זאת בישראל, כאשר מזמינים תסקיר, הזוג נכנס לרשימת המתנה, וממתין.  רשימת ההמתנה יכולה לקחת 3 עד 8 חודשים, שבהם לא טורחת פקידת הסעד להפגיש בין ההורה הלא משמורן, אשר ממתין בחירוק נפש עד שפקידת הסעד תסיים את מלאכתה.  משסיימה המלאכה, התסקיר נשלח יום לפני הדיון בבית המשפט, על מנת לא לאפשר זמן לתקוף אותו, ולרוב פקידת הסעד לא מתייצבת על מנת להיחקר, וגם אם היא מתייצבת לרוב, בית המשפט לא מאפשר חקירה בכלל.
7. העו"ס-פק"ס מנציחות את הסכסוך הבין-משפחתי, מסלימות ומתסיסות אותו, ולמעשה מבזבזות משאבי מדינה על מקרים נורמטיביים במקום להפנות את משאבי הסעד למקרי סעד אותנטיים.  
8. יצוין שמדינות רבות מסתדרות היטב בלי תסקירי סעד בכל תיק גירושין או פרידה. בתי המשפט בחו"ל פשוט שומעים הוכחות וראיות לענייני משמורת והסדרי ראייה, בהיות הפרידה טרייה, מהר ככל האפשר, לפני שהצטברו תלונות שווא וצווי הרחקה, ולעומת זאת בישראל, הזמן השיפוטי שהיה יכול להיות מנוצל לשמיעת ראיות, מבוזבז על ישיבות לצורכי הזמנת תסקירים, הפניות ל"יחידת סיוע", מריבות על התוכן של התסקירים, על דרכי האיסוף, ועל ההמלצות, כאשר למעשה התוצאה ידועה מראש:  מרכז קשר הוא הפיתרון היחיד שהעו"ס-פק"ס מציעות.   
9. משרד הרווחה טוען שהכנת תסקיר לוקחת כ 30 שעות.  פירושו של דבר כמעט שבוע עבודה מלא.  פירושו שפקידת סעד אחת מייצרת כ 4 תסקירים בחודש. 

10.  לרוב בתסקיר נטען שיש "נתק" ושהנתק חייב להיות מטופל במרכז קשר.  במקרים אחרים, דורשת פקידת הסעד בדיקת מסוגלות הורית, ומטילה מימונה על ההורים (בין 10,000 ₪ ל 25,000 ₪).  לרוב מכוני המסוגלות הורית ממליצים על המשך "טיפולים" ו"הדרכה הורית" באותו מכון או מכון אחר שעובד איתם ומתחלק בכסף.
11.  רוב פקידות הסעד, כ 70% מודות שאין להן בכלל מושג בתע"ס (תקנון עבודה סוציאלית) 3.20, ושבעצם הם מאלתרות או פועלות לפי אינטואיציה, ראו סקר שערכה דר' רנטה גורבטוב. "בדיקת שימוש בתע"ס בקרב מנהלים ועובדים" 28/3/2010.

http://www.molsa.gov.il/News/Pages/NewsPage.aspx?ListID=fe35586a-7c8d-4446-b031-272dbddf0534&WebId=fce6b281-11a4-42a6-b0e9-055d6d1245d0&ItemID=209

12.  בתיק ממוצע נדרשים לפחות עוד 2 עד 5 "תסקירים משלימים", שכל אחד מהם לוקח בין 3 חודשים לחצי שנה (כולל "לתגובת  הורה א", ו"לתגובת  הורה ב").  כך נמרחים תיקי המשמורת במשך 3 עד 5 שנים לפחות ולרוב הרבה יותר, ומייצרים בהנהלת בית המשפט בין 5 ל 10 קדמי משפט, שבהם כל מה שקורה זה דיבורים ועוד דיבורים על מה שעשתה פקידת הסעד, ואיך היא עשתה מה שעשתה, אם עשתה.  כך גונבת פקידת הסעד מהילדים את תשומת הלב של בית המשפט.  כך מוצאת לעצמה פקידת הסעד תעסוקה על חשבון הילדים שהיא מנתקת מהוריהם.     
13.  מאז שמונתה עו"ס סימונה שטיינמץ לפק"ס ארצית, מרכזי קשר נהפכו המרכיב העיקרי בתפריט אשר הפק"ס מציעות להורים.  מרכז קשר הפך לשמש תחליף עלוב ובלתי מספק להסדרי ראייה, אך במקום שמרכז קשר יהוה החריג, הוא נהפך לנורמה.

14.  כתוצאה מכך, אלפי הורים לא משמורנים (אבות) בשנה מנותקים מילדיהם, על פי המלצותיהם של עובדי משרד הרווחה, מה שגורם לתסכול, בושה, הסלמת מאבקים, תיוג הורים כ"מסוכנים", והפיכת ילדים לבני ערובה במאבקים כספיים, גרימת צלקות נפשיות בילדים הנאלצים לראות אבות בחדרים סגורים כאשר עו"ס מציצות בהם מעבר לזכוכיות חד סטריות, והכול בחסות מדיניות משרד הרווחה והפק"ס סימונה שטיינמץ.

15.  ככל שמדיניות המלצה ל"מרכז קשר" נהפכת שגרתית ורווחת, אבות נורמטיביים מנותקים מילדיהם בעל כורחם, ומשאבי משרד הרווחה מופנים לתכליות לא ראויות, ומיותרות של הנצחת סכסוכיהם של הורים נורמטיביים (ראו דו"ח סלונים-נבו) .  לא יתכן מצב בו כל אב שלישי הנפרד מבת זוגו, ינותק מילדיו וימצא עצמו במרכז קשר, רק בגלל שבת הזוג (לשעבר) לא מסכימה להסדרי ראייה.

16.  לאחרונה הכינה סימונה שטיינמץ תוכנית לסכל את החוק החדש להסדרי ראייה להורי הורים (סבא וסבתא) באמצעות משלוח הסבא והסבתא למרכזי קשר פעם בחודש.

17.  למשל, בתל אביב ניתן לראות זוג קשישים, סבתא בכיסא גלגלים, ניצולת שואה, בקושי חיה, נתמכת בעובדת סיעודית, שברחה מבורות המוות בעודה ילדה, וכיום כדי לראות את נכדתה היחידה (שבישראל), מוטרחת למרכז קשר, ששם ילדות בנות 18 (בנות השירות הלאומי "משגיחות" עליה ועל בעלה, פן יזיקו לנכדתן!!!!
18.  כך מייצר המשיב 1, משרד הרווחה אלפי אבות של 52 שעות הורות בשנה (במקרה הטוב), וסבים וסבתות שמקבלים 12 שעות נכדים בשנה.        
19.  התערבות הפק"ס בהסדרי הראייה רק ממיטה אסון כלכלי, טראומות, שנאה, נתק בין קטינים להוריהם, עומס התדיינויות בבית המשפט, הוצאות עו"ד, ושום אופק להסדרי ראייה כלשהם.  
20.  הזכות לחיי משפחה, במובן של זכות להסדרי ראייה מכוח ההורות (או האבהות) איננה מכובדת ע"י עובדות סוציאליות הממונות כפקידות סעד לסדרי דין ("פק"ס") כמעט באורח קבע בכל סכסוך נורמטיבי. העובדות הסוציאליות מתעמרות בגברים, משפילות אותם, אוספות רסיסי לשון הרע, ומעלות אותם על הכתב, פועלות מתוך משוא פנים, ומנתקות ללא רחמים אבות מילדיהם, בין השאר, באמצעות שליחת אבות למרכזי קשר, עיכובים יזומים בכתיבת תסקירים, אי התייצבות בבית המשפט, לשון הרע, כפיית טיפולי פסיכותרפיה על אבות, מבלי שהם הסכימו לכך, תחת איומים שאי שיתוף פעולה יוביל לניתוק האב מילדיו. 
21.  אתרים שלמים באינטרנט מוקדשים לתיאור הסבל וההשפלה שעוברים גברים (בדר"כ, אבל לא רק) בישראל תחת טיפולן של העובדות הסוציאליות, כאשר הטענה העיקרית נגדן היא שאבות נורמטיביים נהפכים בבת אחת מטרה להשפלה, והם אינם זוכים להסדרי ראייה ראויים, אם בכלל. 
22.  בכל מקרה בו אישה איננה מסכימה להסדרי ראייה, העו"ס שולחים את הגבר למרכז קשר, וזאת לאחר הוצאות אסטרונומיות לעו"ד, המתנה מורטת עצבים ל"תסקיר", ובמקרים רבים התמודדות עם צווי הרחקה, תלונות שווא במשטרה, הכפשות וביזוי.    
23.  העובדות הסוציאליות טוענות שהן עושות "מלאכת קודש" בשכר זעום, אולם הצטברו עדויות מצמררות באתרי זכויות הגברים על ניתוקם מילדיהם במשך שנים, בין השאר בשל התערבות יתר או התערבות מזיקה של הפק"ס בזכות לחיי משפחה במובן של זכות יסוד לקשר רצוף עם ילדים (הסדרי ראייה).
24.  הצטבר בידיהן של העו"ס-פק"ס כוח רב המנוצל לרעה, בהיותן למעשה השופטות בפועל, כמעט בכל תיק.
25.  מדיניות המשיב פוגעת בזכויות יסוד לכבוד ולחיי משפחה. 

26.  אמנם מדינת ישראל מחויבת להבטיח כיבוד הזכות לחיי משפחה, על פי אמנות בינלאומיות, אולם הזכות להורות נדחתה במפורש ע"י בית המשפט העליון (ראו בגץ 2111/11) וגם משרד המשפטים איננו מכיר בזכות להורות, אלא רק באחריות הורית, שלא ניתנת למימוש בגלל פקידות הסעד. ראו תזכיר החוק הורים וילדיהם. 

27.  מדינות העולם, ובאירופה בפרט, מפרשות את הביטוי "זכות לחיי משפחה", כמשמעותו בסע' 8 לאמנה האירופית לזכויות האדם, כזכות הכוללת גם את הזכות להורות (אבהות), וזכות טבעית מוקנית להסדרי ראייה ולקשר סדיר עם ילדיהם במקרי פירוד או גירושין, ללא התערבויות חיצוניות או כפויות.

28.  מדיניות המשיב פוגעת בזכות ההורים גלקשר עם ילדיהם, שהרי משרד הרווחה פטוגע בקשר, כדי להצדיק אחר כך מדוע יש להפקיד בידי משרד הרווחה את תפקיד חידוש הקשר.

מרכזי קשר 

29.  מרכז קשר הוא אתר, המאפשר מפגשים "מוגנים" בין הורים לילדים בחסות שירותי הרווחה ומשמש תחליף להסדרי ראייה. המטרה המוצהרת של מרכז קשר של שירותי הרווחה היא לסייע בחידוש, בבנייה ובשימור הקשר הורה – ילד.  ראו "מרכז קשר הורים – ילדים", הוראת תע"ס 3.36  (נספח "1").   המרכז אמור להיות תחנה זמנית לקראת קשר עצמאי בעתיד בין האבא לילדיו כאשר האב והאם בהליכי פירוד או גירושין. בפועל, לא זה המצב.
30.  מרכז קשר הוא מקום אליו מגיע ההורה אשר לא קיבל משמורת זמנית בבית המשפט.
31.  מאחר שאין בישראל זכות להסדרי ראייה, על ההורה הלא משמורן לבקש הסדרי ראייה ולשכנע את ההורה המשמורנית, (בד"כ האישה) להסכים להסדרי ראייה.
32.  נהוג בבתי המשפט למשפחה שהגבר צריך לשכנע את ביהמ"ש או הפק"ס שירשו לו לראות את הילד, או שהילד זקוק לו, והכול ממעמד של תחינה והתרפסות.
33.  האישה לעומת זאת, מקבלת משמורת זמנית על בסיס בקשה בכתב, מבלי שמוזמן תסקיר, מבלי שמתבקשת התערבות שירותי הרווחה, מבלי שהיא מרואיינת, ומבלי שבודקים מה קורה אצלה הבית. (למעשה משמורת והסדרי ראייה הם אותה חבילת זכויות וחובות הנובעים מעצם ההורות, הם בעצם אותה "חבילה", והראיות הנדרשות צולבות זו את זו).    
34.  די בסירוב מטעם ההורה המשמורנית, מכל סיבה שהיא, על מנת שהמשיב יפנה את ההורה הלא-משמורן למרכז קשר באופן אוטומטי, מבלי שתתקיים בדיקה כלשהי האם באמת מדובר בהורים הנזקקים לשרותי מרכז הקשר.
35.  יצוין, שבדרך כלל בית המשפט למשפחה איננו מקיים כל דיון בנושא ההפניה למרכז קשר או הצורך במרכז קשר, ולא נדרשות כל הוכחות או ראיות לצורך הפנייה למרכז קשר, ועניין זה מסור בלעדית לפקידות הסעד, אשר למעשה משמשות השופטות האמיתיות בענייני הסדרי ראייה.
36.  במרכז קשר נפגש ההורה עם הילד לשעה אחת בשבוע בפיקוח עובדת סוציאלית, אשר מתבוננת מעבר לזכוכית חד כיוונית ורושמת הערות.  (גם היציאה ממרכז קשר מותנית במסע מפרך הצופן ראיונות, ישיבות ועדות והמלצות על מנת להשתחרר ממרכז הקשר). 
37.  מערכת בתי המשפט בישראל מתייחסת להסדרי ראייה כתחליף מקובל ונורמאלי להסדרי ראייה, על אף שמרכז קשר לא נועד להסדרי ראייה, אלא הוא נהפך מבחן ואמצעי הענשה לגבר.
38.  על פי דו"ח משרד הרווחה בשנת 2009 פעלו 62 מרכזי קשר.‏ ב 2010 נוסף עוד מרכז. 
39.   כל שנה בממוצע כ 2,000 משפחות נשלחות ל"מרכז קשר". בשנת 2009 נשלחו 2,155 משפחות, לעומת 1,774 בשנת 2004.  ב 2010 נשלחו עוד 500 ילדים למרכזי קשר.
40.  התקציב הנטען למרכזי קשר הוא 4,335,000 ₪ לא כולל בנות שירות לאומי, גיוס תרומות מחו"ל, והכשרות. 
41.  בהתחשב בכך שבכל שנה נפתחים כ 9,000 תיקי גירושין, ומהם לפחות שליש הם גירושין ללא ילדים או ילדים מעל גיל 18, יוצא שכ 33% מכלל האבות המבקשים הסדרי ראייה נשלחים באורח שגרתי למרכזי קשר.  בארה"ב נשלחים בין 1% ל 2% ובאוסטרליה רק קצת למעלה מזה (והסיבה היא ששם מקובלת משמורת משותפת).  האבות בחו"ל שנשלחם למרכזי קשר הם רק אבות שנטען לגביהם שהם אלימים (כלפי הילדים), אולם בישראל גם אבות נורמטיביים נשלחים, וגם אבות שהאישה טוענת שיש "חשש" כלפיה, או סתם כך כדי לספק תעסוקה לעו"ס. 
42.  לא יתכן שכל אבא שלישי הוא אבא מסוכן או אבא אלים, שחייבים להגביל את זכותו לראות את ילדיו. 
43.  לא יתכן שהאבות הישראלים הם הגברים הכי אלימים בעולם.  
44.  על פי סימונה שטיינמץ, פקידת סעד ראשית לסדרי דין במשרד הרווחה, במאמר עיתונאי, "כך קובעים מתי ואיך הורה זכאי לפגוש את ילדיו", הארץ, 25.7.10, נספח "2".

"במקרים שבהם הקונפליקט בעוצמה גבוהה וההורים לא מגיעים להסכמה, תפנה הערכאה השיפוטית להערכה ואבחון של פקיד סעד לסדרי דין. הערכה זו, שתמליץ על צרכי הילדים תיעשה על ידי שיחה עם ההורים, הצגת סיטואציות ובחינת התגובות וכן חקירה סוציאלית במסגרות החינוכיות ובשירותי הבריאות של הילדים. בודקים מי ההורה הדומיננטי, מי נמצא בקשר עם מסגרות אלו, מהות הקשר, מי משתף פעולה וכן מדברים עם הילדים ובאמצעות ראיון עקיף ולא ישיר ושאלות כמו למי אתה קורא אם יש לך חלום רע? מנסים להבין את צרכי הילדים. אם ההורים יגיעו להסכמות גם בעת ההליך, אלו יתקבלו. אם מדובר בסכסוך גירושים יופנה ההורה למרכז קשר שמטרתו הינה חידוש הקשר בין הילד להורה או לשמר ולשפר קשר עם ההורה שעמו לא חיים באופן שוטף. זאת, על ידי הליך טיפולי שבסופו של יום יבנה קשר נורמטיבי מחוץ למרכז הקשר. במרכז קשר יפגשו ההורה והילד בנוכחות ופיקוח מנהל מרכז שהוא עובד סוציאלי או עובד הכפוף לו מקצועית ושוהה במקום. מפגשים במרכז מפוקחים תמיד, כשדרגת הפיקוח משתנה ממשפחה למשפחה, על פי צרכיה. יש דרגה שבה יושב אדם בחדר עם הורה וילד בכל זמן ביקור, ויש דרגה בה ייצא לפרקים וישוב, מסבירה שטיינמץ, "כמו כן יכול המלווה לצאת ולהביט דרך חלון חד- צדדי ולבחון את האווירה, כשהוא חוזר לחדר.  כך עד מצב של הסרת פיקוח, אז מגיע ההורה, לוקח את הילד, חוזר למקום ומוסר אותו להורה המשמורן. הפסקת הביקור במרכז הקשר נעשית על ידי שיחה עם ההורים וכן על ידי ועדת הערכה שתבחן את ההליך ותקבע כי הסתיים הטיפול.  מדובר בוועדה חיצונית למרכז וזו מהווה גם מעין ועדה מפקחת על ההליך".

45.  על פי שטיינמץ, בכל מקרה של אי הסכמה, ההורה הלא משמורן נשלח למרכז קשר.
מדיניות חידוש קשר במרכז קשר
46.  אין כל הצדקה למדיניות "חידוש קשר במרכז קשר".  להיפך, מרכזי הקשר נועדו להשניא את הקשר בין האבות וילדיהם ולגרום להם לוותר על כל התענוג המפוקפק של "פיקוח", ותיוג כאבות אלימים.  אחוז הנשירה הוולונטרית ממרכז קשר הוא 20% (כך לדברי המשיב), ואחוז איש שיתוף פעולה מצד המשמורן הוא כ 10%.  אי שיתוף פעולה מצד הלא משמורן (בשל התייאשות) גם הוא 10%.  בקיצור, מדובר בכישלון שעולה למדינת ישראל הון תועפות.
47.  אין במרכז הקשר שום "שיקוי פלאים" שלפתע בגלל מרכז הקשר מתאחדים אבות עם ילדיהם, ואין במרכז הקשר כל "טיפול", פרט לעובדה שמכניסים הורים לחדרים קטנים, כמו כלוב, מושיבים אותם על הרצפה, ואומרים להם לבצע כל מיני פעולות.
48.  לא פורסם בעולם או בישראל כל מחקר על האפקטיביות של חידושי קשר במרכזי קשר און סקר שביעות רצון.
49.  והרי אם האישה נותנת הסכמתה לחידוש קשר מלא, אז חידוש הקשר מתאפשר ללא צורך ב"טיפולים" איך לחדש את הקשר או בהדרכות איך לחדש את הקשר. 
50.  ראו למשל בקהילה האתיופית כאשר הורה אחד עולה ארצה והשני נותר מאחור ועולה בשלב יותר מאוחר.  אף אחד איננו חושב שאת הקשר יש לחדש במרכז קשר "כדי להרגיל את הילד לראות את האבא".
51.  בקיצור, קשר בין הורה וילדיו צריך להיות מחודש כמה שיותר מהר, ובמינונים מוגברים על מנת לחפות על תקופת הנתק, בדיור ההיפך ממה שקורה במרכזי הקשר.          
מדיניות התערבות טיפולית
52.  פקידת הסעד הארצית הודתה כי משרד הרווחה מיוזמתו קורא לתוך ההזמנה לכתוב תסקיר גם הזמנה להתערב טיפולית.
53.  אף אחד לא הסמיך את פקידת הסעד "להתערב טיפולית" או ביקש ממנה לבצע התערבויות טיפוליות. 
54.  ההתערבויות הטיפוליות שנויות במחלוקת, שהרי רק פסיכולוג קליני מוסמך לבצע טיפולים.  
55.  ההתערבויות הטיפוליות הינן פלישה ללא סמכות לאוטונומיה ההורית, ונוגדות את חוק כבוד האדם וחירותו, לרבות אמנות האו"ם לזכויות האדם.
56.  על כן מתבקש בית המשפט להתערב ולעצור את ההתערבויות הטיפוליות.
מדיניות קונפליקט גבוה
57.  פקידת הסעד הארצית הודתה כי משרד הרווחה מיוזמתו קורא לתוך ההזמנה לכתוב תסקיר גם הזמנה להתייחס לזוג כקונפליקט גבוה או קונפליקט עוצמתיHigh Conflict . 
58.  על מנת לאבחן את ההורים כבקונפליקט גבוה, נדרשת אבחנה מקצועית של הפרעה נפשית כלשהי כגון נרקיסיסטיות, אובססיה או הפרעות נפשיות כלשהן.  כך יוצא שתיוג כל ההורים בקונפליקט גבוה רק בגלל שבית המשפט מזמין תסקיר מהווה "דילוג" על שלב האבחונים המקצועיים הנדרשים, כאשר הפק"ס מייד מתחילה ליישם שימוש בכלים של קונפליקט גבוה, גם כשאין בכך צורך.  מכאן, כמו במשל ה"ביצה והתרנגולת", משהחלו להשתמש בכלים של קונפליקט גבוה, הקונפליקט מתעצם עוד יותר.
59.  פקידות הסעד כמובן מסתירות מבית המשפט את העובדה, שמבחינתן הן לא בדקו מראש באיזה רמה הקונפליקט מצוי, ואוטומטית הכריזו על הסכסוך כקונפליקט גבוה, מהרגע בו ביקש בית המשפט תסקיר.   
מדיניות אילוץ הסכמות   
60.  המדיניות החדשה של סימונה שטיינמץ היא לראות בפקידות הסעד כ"מגשרות".  אף אחד לא הסמיך את פקידות הסעד לשמש כמגשרות, כאשר מבקשים מהם בסלך הכול לחקור ולדווח, או שמבקשים מהם "להכריע" (הסמכה לפי סע' 19 ו 68).
61.  כאשר פקידות הסעד רואות עצמן כ"מגשרות", כאשר האמא המשמורנית מסרבת לתת הסכמה, לא ניתן לקיים הסדרי ראייה בהעדר הסכמה. 
62.  כך למשל מי שחותם על הסכם גירושין ובו פירוט מלא של הסדרי ראייה, ברגע שהאישה מחליטה להפר את הסדרי הראייה, בית המשפט מזמין תסקיר חדש, פקידת הסעד רואה עצמה כ"מגשרת", וכאשר היא נתקלת בהעדר הסכמה מצד האם, היא איננה עושה דבר חוץ מלהודיע לבית המשפט שהגישור לא עלה יפה ואין הסכמות. 
63.  ההסכם שנחתם ואושר ע"י בית המשפט יורד לטמיון, נעלם כלא היה, והכול מתחיל מהתחלה.  המשמורנית מקבלת הזדמנות חדשה לסכל את הסדרי הראייה באמצעות סירוב חדש לתת הסכמה לקיים את מה שהיא התחייבה עליו. 
64.  למעשה המדיניות החדשה של הפיכת פקידות הסעד למגשרות גורמת לכך שאין כל טעם לחתום על הסכמי משמורת והסדרי ראייה, כי הם לא ניתנים לאכיפה. הסכמי המשמורת הפכו לניירות שלא שווים את הנייר שהם כתובים עליו.
65.  גם לפני שיש "הסכם כתוב" הניסיון לאלץ הסכמות בין בני זוג להסדרי ראייה במסגרת כתיבת התסקיר הוא מלאכותי ואיננו פרקטי, פשוט מפני שצד אחד, ובדרך כלל, האימא נכנסת למשא ומתן על הסדרי הראייה כאשר הילד כבר בחזקתה, והצד השני נכנס למשא ומתן כאשר לא ראה את ילדיו חודשים ולפעמים שנים, בגלל העדר הסכמות.
66.  בית המשפט מתבקש להתערב אחת ולתמיד ולהורות למשיב שכאשר פקידת סעד נדרשת לכתוב תסקיר עליה לבצע חקירה, ותו לא, ולדווח על כך, ללא התערבות גישורית.  כאשר פקידת הסעד נדרשת להוציא לפועל הסדרי ראייה, עליה לכפות אותם ולא לשדל את האישה הסרבנית להסכים מחדש למה שהיא כבר הסכימה בעבר, או להסדרים שנקבעו.
67.  אין לפקידת סעד כל סמכות לשמש כמגשרת או לשדל "הסכמות" כי לכך יש בעלי מקצוע ייעודיים, ונדרשת הסכמת כל המעורבים מראש להיכנס לגישור. 
68.  אם חפצו הצדדים בהסכמות או גישורים, לא היו הצדדים זקוקים לשירותיה של פקידת סעד.
מדיניות ההפניות הסיטונאיות למרכזי הקשר  
69.  מרכזי הקשר מעוררים תרעומת עמוקה מצד ההורים הלא משמורנים אשר נשללת מהם זכות קשר חופשי ואמיתי בינם לילדיהם, ואתרי אינטרנט רבים מוקדשים לעיוותי הדין אשר מרכזי הקשר יוצרים (התנועה למען ילדינו, הורות שווה, ובלוגים אין ספור).
70.  ביו הטענות המועלות נגד מרכזי הקשר היא שבית המשפט והעובדות הסוציאליות הממונות כפקידות סעד לסדרי דין אינם טורחים לקיים דיון בשאלה האם ההורה הלא משמורן, בדרך כלל האב, הוא מסוכן או נזקק לילד ברמה כזו חמורה המצריכה פיקוח והתבוננות במשך שעה לשבוע מספר חודשים, ולפעמים שנים.
71.  לא מתקיים כל שימוע, אם יש הוכחות ממשיות לשימוש באלימות, או נטייה ל"מסוכנות", וידם של בתי המשפט וגורמי הרווחה קלה מאוד בשליחת אבות למרכזי קשר.
72.  מרכזי הקשר גוררים הסלמה מיותרת ביחסים בין ההורים וילדיהם, מייצרים בקשות אין ספור לבתי המשפט היוצרות עומס מלאכותי, גורמות סטיגמה וצלקות לילדים המשתתפים בתכניות מרכז קשר, וגורמים נתק בין אבות לילדיהם. 
73.  "מרכזי הקשר" הם פתרון לעצלנים, המייתר את בית המשפט מסמכויותיו, כאשר בעצם פקידות הסעד המפנות אוטומטית למרכזי קשר נהפכות השופטות האמיתיות של הסכסוך, והשופטים מאשרים את דוחות פקידות הסעד כחותמת גומי.
74.  כל זה נעשה תוך שימוש בסיסמת "טובת הילד" כאשר אין בנמצא כל נתונים סטטיסטיים או מחקר אמין כיצד באמת מרכזי הקשר משרתים את טובת הילד, כאשר הילד מקבל שעה אחת בשבוע עם אביו, וגם זה כאשר זרים לגמרי מציצים מעבר ובוחנים לקירות זכוכית.
75.  העובדה שרוב המטופלים במרכזי הקשר הם גברים נובעת מקיומה של חזקת הגיל הרך, אשר לפיה כמעט באופן אוטומטי כל הנשים מקבלות משמורת על ילדיהן, והאבות מחויבים לשכור עורכי דין, ולהילחם על זכותם לראות את ילדיהם.
76.  תופעת מרכזי הקשר אחראית גם לטרגדיות המיוחסות לתסכול והמרמור שנגרם להורה הלא משמורן עקב עצם הניתוק מהילדים באמצעות מרכזי הקשר.
77.  לפני מספר שנים, הגיע למרכז קשר אב מתוסכל, ארז טבעוני, שכעס על כי לא ניתן לו לראות את ילדיו בביתו. הוא הצית שם את שני ילדיו וגרם למותם.
78.  אין ספק כי קיימת אינפלציה סיטונית בשליחת אבות למרכז קשר, על פי "מדיניות", ולא דווקא על פי הוראות התע"ס 3.20 עצמן, מהן עולה כי רק משפחות "בסיכון קשה", או "האשמות חמורות על התעללות", (ודוק:  הוראות התע"ס מסתפקות בהאשמות, ולא דווקא במקרים מוכחים של התעללות או סיכון).
79.  כל זה מוביל למסקנה שעל המשיב לחדול ממדיניות ההפניות הסיטונאיות למרכז קשר, וליישם מדיניות שוויונית העולה בקנה אחד עם הכרה בזכות יסוד להסדרי ראייה.
80.  מכאן שעל המשיב לגבש מייד מדיניות ליישום הסדרי ראייה מקובלים כברירת מחדל, מהר ככל האפשר, ומייד עם קבלת הזמנה לתסקיר, ועוד לפני כתיבת התסקיר, (אם בכלל יש בו צורך), ולפעול מיידית ובכל הזדמנות לביטול כל נתק בין אב וילדיו, על מנת שלא ייוצר מצב שעצם ההמתנה לתסקיר תייצר נתק בין האב לילדים, ונתק זה ישמש אחר כך עילה להפניה למרכז קשר "על מנת להפשיר את הקרח", בעקבות הנתק שנוצר.
81.  גם אם יטען שמרכז הקשר הוא רק שלב הכרחי בדרך לגיבוש הסדרי ראייה קבועים, הרי שהאמצעי "מחטיא" את המטרה, לאור משך הזמן, ליבוי היצרים המובנה, העלויות להורה הנלחם להסדרי ראייה, הדיונים המתישים בבית המשפט, הטיפולים הפסיכו-תרפיים הכפויים, וכמויות העבודה המושקעת ע"י פקידות הסעד להביא למצב ברור מאליו בו הילדים נגישים לשני ההורים.
82.   עד שניתן תסקיר עוברים מספר חודשי המתנה.  במשך חודשים אלה מונעת מדינת ישראל מאבות קשר מלא עם ילדיהם, ואין לכך כל סיבה מוצדקת.
83.  אין כל סיבה מדוע בית המשפט עצמו לא ישמע הוכחות בהזדמנות הראשונה, וקרוב ככל האפשר למועד הגשת כתב התביעה, אם בכלל יש צורך אותנטי לעירוב שירותי הרווחה, מכל סיבה שהיא (העדר הסכמות, מסוכנות, התנתקות יזומה וכו'), בטרם מצטברות תלונות, הכפשות, צווי הרחקה ותמריצים לשיפור עמדות בתסקיר באמצעות האשמות שווא.

יישום המלצות ועדת סלונים-נבו

84.  בעתירה זו מבוקש כי המשיב ייתן טעם מדוע לא יעודכנו הוראות התע"ס ליישום המלצות ועדת סלונים-נבו.
85.  ב 16/11/2006 מונתה וועדת סלונים-נבו.  ב- 10 במאי 2009 פרסם דובר משרד הרווחה הודעה על דו"ח ועדת פרופ' ורד סלונים נבו בעניין עבודתן של פקידות הסעד לסדרי דין.   הרקע למינוי הוועדה היו טענתם של ארגוני אבות על כך שאבות גרושים מופלים על רקע מינם בהחלטות ובתסקירים שמגישות פקידות הסעד וכן על ליקויים חמורים בעבודתן.
86.  בין הליקויים שמצאה הוועדה בעבודתן של פקידות הסעד: אבות שעניינם נבדק על ידי פקידת הסעד, אינם מקבלים את התסקיר שנכתב בעניינם, ואינם יכולים לערער עליו, אלא לאחר שהוגש לבית המשפט המקבל את המלצות התסקיר בד"כ במלואן; במצב הנוכחי קורה לא פעם שפקידת הסעד באה במגע בעיקר עם האם וכך רוכשת אהדה לעמדת האם, פקידת הסעד משמשת כחוקרת אך גם מתערבת טיפולית במשפחה,  כתיבת תסקירים ללא מעקב, פיקוח, בקרה, תיעוד, ללא קיום הוראות התע"ס, ללא היצמדות לנוסח האחיד המופיע בנספח "ז" להוראת תע"ס 3.20, ללא אבחנה ברורה בין עובדות לדעות, לא ברור תמיד מה המקור לקביעות עובדתיות חשובות, ובמקרה הצורך - אילו בדיקות נעשו כדי לאושש או להפריך אותן, פקידות הסעד חוקרות את האבות, תוך ניגוד עניינים מובנה, מבלי ליידע אותם כי חובת הסודיות והנאמנות של היותן עובדות סוציאליות אינה תקפה יותר.   
87.  בהקדמה לדו"ח נאמר:
עלו שאלות הנוגעות לתפקיד של פקידות הסעד לסדרי דין, כמוציאות לפועל של הסדרי ראייה, תפקיד הגוזל זמן רב ומשאבים מרובים. האם עליהן לבצע זאת לאורך שנים? האם אין בכך זילות של המקצוע? ואולי אף דלדול כוחות המשפחה ההופכת תלויה ומערבת את פקידת הסעד בכל שאלה קטנה כגדולה? האם אין מקום להגביל טיפול והשגחה אלה בזמן ו\או לאפשר גם לאנשי מקצוע אחרים לתת שירות זה? ואולי אף לדרוש מהמשפחה תשלום עבור שירותי תיווך והשגחה לאורך זמן? 

88.  ובהמשך: 
"יהיו הסיבות אשר יהיו - עבודתן של פקידות הסעד והגשת התסקירים לבתי משפט מתבצעות פעמים רבות זמן רב לאחר שהתגלה הצורך לחקירה ולהגשת תסקיר, ולא פעם גוררת אחריה עובדה זו הסלמה והחמרה בסכסוך שקיים ממילא בין ההורים וביחסיהם של ההורים עם הילדים".

"פעמים רבות אין פקידות הסעד מסיימות את תפקידן עם הגשת התסקיר והן מתבקשות על ידי בית המשפט להמשיך ולפקח על האופן שבו מקיימים ההורים הפרודים את הסדרי הראייה.  מטלה זו מוסיפה נטל כבד על פקידות הסעד ומגבירה את המתח בינן לבין ההורים.מצאנו שראוי לשנות רבים מהנהלים ומהפרקטיקות הנהוגים, דבר שעשוי לתרום להגברת השקיפות והמהימנות של תהליך עריכת התסקירים,ולצמצם תחושות קיפוח ותסכול".

"תקנון התע״ס שעל פיו פועלות פקידות הסעד איננו מעודכן. הצוות ממליץ על שינויים כפי שיפורט בהמשך... מומלץ שפקידות הסעד יתמקדו בתפקידי חקירה ובהערכה ולא יפעלו כמטפלות. יש להדגיש בפני הלקוחות, כי מלאכת הכנת תסקיר לבקשת בית המשפט משנה את אופי היחסים שבין פקידת הסעד לבין הלקוחות, ובראש וראשונה מסייגת את חובות הנאמנות והסודיות שחלות עליה בדרך כלל.... מומלץ שפקידת סעד לא תכתוב תסקיר על משפחה שטופלה על ידה בעבר כעובדת סוציאלית...יש להקפיד על העברת תסקיר לבני הזוג קודם שהוא מוגש לבית המשפט....מומלץ לאפשר כינוס ועדת תסקירים על פי בקשת אחד ההורים לצורך שמיעה חוזרת ובחינה נוספת של ההמלצות המועברות לבית המשפט. בוועדה ישתתפו גם חברים מחוץ למערך שירותי הרווחה... מומלץ למנות אומבודסמן עצמאי למשרד הרווחה, שיוסמך לבדוק את כל התלונות בנוגע לפקידות הסעד.. להמלצה זו יש התנגדות מצד מיעוט מחברי הוועדה ובהם היועצת המשפטית עו״ד בתיה ארטמן....  מומלץ להבנות את התסקירים ולהקפיד על עריכתם בהתאם לכללים מקצועיים ברורים. בנוסף מומלץ לשפר את מערך הפיקוח והבקרה על עריכת התסקירים.  מומלץ לתגבר את כוחות ההדרכה והייעוץ, ולעודד חופש דעה מקצועי. מומלץ להגביל את תפקידי ״ההוצאה לפועל״ של פקידות הסעד לשנה אחת". 

89.  יצויין שהנהלת בתי המשפט לא שיתפה פעולה עם הוועדה.

90.  המשיב הודיע כי יאמץ את רוב המלצות הוועדה בעניינים אלו, אך מאחר וגורמים במשיב חוששים מביקורת ציבורית על פעילות המשרד המתנהלת בדלתיים סגורות, לא אומצה ההמלצה למינוי אומבודסמן חיצוני.
91.  המצב כיום הוא שתלונות של אבות אינן מטופלות או מטופלות רק למראית עין ופקידת הסעד מקבלת גיבוי כמעט מוחלט מהפיקוח המחוזי והארצי - ותהה החלטתה תמוהה ככל שתהייה, ללא בקרה, ללא שקיפות וללא יכולת ערעור.
92.  כל השתהות ביישום המלצות הוועדה מהווה פגיעה נמשכת ומהותית בזכותם של אזרחים במדינה לחיות חיים נורמאליים ותקינים מבלי שאנשים זרים ישתלטו להם על החיים.

מנגנון פיקוח ומשמעת 

93.  בעתירה זו מבוקש כי המשיב ייתן טעם מדוע לא יוקם מערך פיקוח ומשמעת נגד עו"ס רשלניות, אלה הנגועות במשוא פנים, אלה שלא מילאו תפקידן כראוי ואלה שביצעו עבירה אתית.
94.  המשיב  מתיימר לספק כתובת לתלונות הציבור, בעוד הוא עצמו פועל כדי להשתיק ביקורת שכזו מצד הורים, פעילים ותקשורת, משום שברור כי קיים ניגוד אינטרסים, שהרי "החתול שומר על השמנת".
95.  תלונות אזרחים נגנזות ע"י עובדי הרווחה, מבלי שאפילו נשלח מכתב "נתקבל".
96.  בהתאם לקוד האתיקה - איגוד העובדים הסוציאליים (2009) על העובד הסוציאלי לשרת את לקוחותיו במסירות ונאמנות תוך יישם הכישורים המקצועיים אשר ברשותו. העובד הסוציאלי לא ינצל קשרים עם לקוחות לטובתו האישית. העובד הסוציאלי לא יפלה לקוח מכל סיבה שהיא ולא ישתף פעולה עם אדם אחר המפלה את לקוחו.  עובד סוציאלי ישרת לקוחות החולים במחלות מדבקות ככל אדם- ללא הפלייה.  על העובד הסוציאלי לשקול היטב בכל פעולותיו את רצונותיו של הלקוח.  עובד סוציאלי לא יקיים יחסי אישות עם לקוחותיו ו/או בני משפחתם. עובד סוציאלי לא יטעה את לקוחותיו- הנ"ל יספק ללקוחותיו מידע שלם, הולם ומדויק על היקף השירותים העומדים לרשותם, על אופיים ומהותם וידגיש את הסיכונים וההתחייבויות הכרוכים בשירות. עובד סוציאלי לא יפגע בזכויות האזרחיות ו/או החוקיות של לקוחותיו. עובד סוציאלי יכבד וישמור על פרטיותם של לקוחותיו, ועל כן ישמור בסוד את המידע שהגיע אליו אגב עיסוקו. עובד סוציאלי יאפשר ללקוחותיו גישה למידע מקצועי הנוגע בהם. עובד סוציאלי לא יצותת, יקליט, יצלם או יתצפת על לקוחותיו ללא הסכמתם המפורשת בכתב. על העובד הסוציאלי לוודא כי הלקוח הבין את פשר הסכמתו.  לא יקבל העובד הסוציאלי טובות הנאה כלשהן תמורת הפניית לקוחות לשירותים אחרים.
97.  שר הרווה קיים ישיבה עם אבות פעילים והבטיח חד משמעית "רציתם מנגנון ביקורת?  רציתם? קיבלתם".  ההבטחה הוקלטה.   
98.  השר הבטיח מנגנון ביקורת תוך חודשיים.  מדובר בהבטחה שלטונית.  השר הפר הבטחה שלטונית ועל כן נדרשת מעורבות בגץ לקיום ההבטחה השלטונית.

סימונה שטיינמץ
99.  פקידת הסעד הארצית, סימונה שטיינמץ איבדה את אימון ההורים שאותם היא אמורה לשרת.  פקידת סעד זו אינה מתביישת לומר שהיא נגד שוויון בהורות, ושהיא נגד מעורבות של אבות בחיי ילדיהם.

1. פק"ס שטיינמץ פעלה ופועלת להגדלת המיכסות במרכזי הקשר, ולהנחיית פקידות הסעד לחבל ככל האפשר בקשר של אבות וילדיהם, בין בדרך של הפיכת פקידות הסעד למגשרות, הפיכתן למטפלות במדעי נפש האדם, והכשרתן במגדר, פמיניזם ומדע שנאת הגברים.
2. לצורך הכשרת פקידות הסעד במדעי שנאת הגבר, פנתה סימונה שטיינמץ לדר' רות הלפרין קדרי ממרכז רקמן שבאונ' בר אילן לקראת סוף 2011 וביקשה ממנה לקיים כנס הכשרה לפקידות הסעד להרעלת מוחן של פקידות הסעד ברחבי הארץ נגד אבות.
3. לפק"ס שטיינמץ היה ידוע היטב שמרכז רקמן הוא מכון תעמולה לשנאת גברים, אשר הפיץ בעבר לא מעט נתונים שקריים וסטטיסטיקות מזויפות, ושכל מטרתו של מכון זה היא ללבות את שנאת הנשים והציבור כלפי גברים, ובכל זאת זהו המכון אליו פנתה שטיינמץ על מנת להכשיר את פקידות הסעד בשנאת גברים.
4. אכן ב 3 לינואר 2012 התקיים כנס שכזה במרכז רקמן, וגולת הכותרת שלו הייתה פמיניסטית רדיקלית המתמחה בשנאת גברים באוסטרליה, ג'ניפר מקינטוש, אשר נתנה הרצאה בוידאו.  מקינטוש דוגלת בעליונות המין הנשי על המין הגברי וטוענת שנשים עדיפות על גברים, כי האונה הימנית של נשים מפיקה נוירונים שקולטים סימני מצוקה של פעוטות.  עוד לטענתה, מכיון שפעוטות מפתחים מועקה בציפייה לביקורי האבא, מכאן שעדיף שהאבא לא יבוא בכלל לראות את ילדיו, כדי לא לטפח מועקות. 
5. אם לא די בכך, ערכה מקינטוש "מחקרים" שאין להם כל תוקף מדעי, בקרה קבוצות גיל של 20 ילדים כ"א, ומחקר נוסף בקרב 7% מתיקי גירושין בהם יש טענות אלימות, ועל סמך 7% מהתיקים האלימים ביותר קבעה שמשמורת משותפת איננה רצויה.   את המחקרים המעוותים הללו ניסו שטיינמץ והלפרין קדרי להציג לפקידות הסעד כסיבה למנוע מגברים משמורת משותפת. 
6. שטיינמץ קיימה את הכנס על אף אין ספור מכתבי מחאה, לא רק לגבי תוכן הרצאתה של מקינטוש אלא גם לגבי עצם האמירה של הכשרת פקידות הסעד במגרש הבית של שונאות הגברים המקצועיות בישראל. 
7. שטיינמץ מעלה באימון הציבור, לא הביעה חרטה, ומאז היא אף מתנכלת באופן אישי לאבות הפעילים לשוויון בהורות. 
8. המשיב מתבקש לנמק מדוע לא תוחלף שטיינמץ בפקידת סעד ארצית אשר זהותה מקובלת על אותם הורים שהיא אמורה לשרת. 

משרד האוצר 

1. המשיב 3 מתבקש לנמק מדוע לא יופסק המימון לפקידות הסעד ומרכזי הקשר.
2. מדובר בשירות שאינו נחוץ, שהרי את מלאכת השיפוט אמורים לבצע השופטים.
3. השופטים מטעמי נוחיות מטילים המלאכה על פקידות הסעד, אולם כאשר אלה ייעלמו מהתמונה, יחזרו השופטים לבצע את מלאכת השפיטה שלשמה הם מקבלים משכורת.
4. החיסכון למשק יתבטא גם בצמצום המימון לבתי המשפט למשפחה, אשר כיום בגלל פקידות הסעד, מקיימים מספר לא מבוטל של ישיבות סרק (קדם משפט), וכאשר יבינו שהמלאכה מוטלת עליהם ולא על פקידות הסעד, התיקים יסגרו בישיבה אחת או שתיים, ולא בעשר ישיבות או יותר. 
5. החיסכון שסגירת תפעול מרכזי קשר, מרכזי הדרכה והכשרה אדיר, יאפשר הפניית עובדים סוציאליים למקרי סעד אותנטיים, לטיפול בלקוחות שרוצים את שירותיהם, במקום לכפות עצמן על הורים שאיבדו אימונם בפקידות סעד אלה.
6. ברור, לכן, כי בנסיבות דנן התערבות בית משפט זה דרושה מטעמי צדק.
7. אין בכתב זה ובסעד/ים לקבלתו/ם עותרים העותרים או מי מהם בהליך זה, כדי  למצות את כל טענותיו המשפטיות של מי מהעותרים  ו/או  את טיעוני מי מהעותרים בסוגיות של דין, כולן או איזו מהן, העומדות לכל עותר במסגרת ההליך דנן בכללותו.
8. אשר על כן, מבוקש כי בית משפט זה יקבע כמפורט בראשית העתירה, ויעניק לו כל סעד אחר ו/או סעד נוסף ו/או סעד ראוי  אותו ימצא בית משפט נכבד זה לנכון ו/או לנחוץ ו/או למועיל להעניקו לעותר, מבלי לשנות את בסיס  העתירה.  כן מתבקש בית משפט זה לחייב את המשיבים (חוץ ממשרד האוצר), לשלם לעותר שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בהגשת עתירה זו, בבירורה  ובדיון בה.

                                                                        ________________
                                                                                       ג' ש' העותר

קישורים:

•  משה כחלון משיב לשאילתה בכנסת על מרכזי קשר - בין כסת"ח לתאוות בצע - ינואר 2012 - שר הרווחה משה כחלון שובר שיניים ומגלגל עיניים לשאילתה בכנסת מדוע בישראל יש פי 6 מרכזי קשר משאר העולם, האם בישראל ההורים אלימים יותר או למשרד הרווחה יש מדיניות של כסת"ח, ג'ובים למקורבים במרכזי קשר, ועוד דרך לסחוט תקציבים ותרומות...

  פלייליסט - מרכזי קשר רשויות הרווחה - ינואר 2012 - מרכזי קשר רשויות הרווחה משמשים למפגשים בין הורים לילדיהם הנמצאים בטיפול ובהשגחת המדינה, כאשר פקיד הסעד סבור כי ההורה מהווה סיכון לילד באם יפגשו לבדם. אמנם בית המשפט (משפחה או נוער) קובע את הסדרי הראיה במרכז הקשר אך המדיניות היא שהשופט משמש מעין חותמת גומי של פקידי הסעד...

  פקידת הסעד לחוק הנוער נרי מנור מציגה טיפול במרכז קשר - נובמבר 2011 - תכנית המקור - ערוץ 10 - פקידת הסעד לחוק הנוער נרי מנור ממינהל השירותים החברתיים תל אביב מציגה את דרכי הטיפול והסיוע הסוציאלי לילד ומשפחתו במרכז קשר. פקידת הסעד לחוק הנוער היא "תובעת" מטעם המדינה בחוק הנוער להוציא ילד מביתו ולהעבירו למסגרת אחרת מופרטת בד"כ, אומנה, אימוץ סגור, פנימיה ועוד מסגרות שונות ומשונות. בנוסף פקידת הסעד קובעת את הסדרי הראיה של הילד עם הוריו במרכז הקשר, מפקחת, משגיחה וגם מטפלת באמא ובילד במרכז הקשר. פקידת הסעד אפוא, לא רק מציגה את ההורים בפני בית משפט לנוער אלא גם בפני בנם, בפני ועדת החלטה או כל גורם אחר מאבחן ומטפל, מכאן הכוח לפקידת הסעד לכוון את ההליך השיפוטי כראות עיניה לכל כיוון שתחפוץ. בתי משפט לענייני משפחה ונוער הם חותמות גומי של פקידות הסעד ורואים המלצותיהן כסוף פסוק...

  מחדלי הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה - מדיניות מופקרת הסדרי ראיה ומרכז קשר לילדי הורים גרושים - מרץ 2011 - הזכות לחיי משפחה אינה מכובדת ע"י בתי משפט לענייני משפחה ועובדות סוציאליות הממונות כפקידות סעד לסדרי דין כמעט באורח קבע בכל סכסוך נורמטיבי. הרשויות מתעמרות בבעלי הדין, משפילות אותם, אוספות רסיסי לשון הרע, מעלות אותם על הכתב, מנתקות ללא רחמים הורים מילדיהם, עיכובים יזומים בכתיבת תסקירים,..

  רוני מלקאי - דוברת משרד הרווחה: תגובה מדובררת לכאבם וסבלם של הורים לפגוש ילדיהם במרכזי קשר - דצמבר 2011 - המילה האחרונה" עם אברי גלעד וג'קי לוי - גלי צה"ל - תגובה מדובררת ומזלזלת של עו"ד רוני מלקאי דוברת משרד הרווחה על כאבם וסבלם של הורים הכמהים לפגוש את ילדיהם במרכזי קשר של משרד הרווחה...

  סיפורה של אם ששירותי הרווחה מונעים ממנה לראות את ילדיה - דצמבר 2009 – סיפורה של מירי (האמא ל') אם חד הורית לשני ילדים בני 4 ו-6 שפקידות הסעד של לשכת הרווחה בעירייה מונעות ממנה לראות את ילדיה. מירי מספרת על שני מפגשים מרגשים עם ילדיה במרכז קשר תחת עיניהם הפקוחה וידם הקשה של פקידי שירותי הרווחה בעיריית גבעתיים מערימים קשיים על האמא ל' לפגוש את ילדיה במרכז קשר. פקידות הסעד והעובדות הסוציאליות פועלות בדרך של הפחדה השפלה ועלילה על מנת למנוע המפגשים בין האמא ל' לילדיה...

אימוץ סגור ע"פ המאמצת השופטת מרים בן פורת

הרשות השופטת מסתירה מהציבור שופטים מאמצים ואומנים גם כאשר הם במשרות בכירות המשפיעות על מדיניות רשויות הרווחה, ו/או מקבלים החלטות שיפוטיות בענייני אימוץ, אומנה ועוד ענייני הוצאת ילדים מהבית בכפייה. 
מדיניות הרשות השופטת היא מתן סמכויות סטטוטוריות לפקידי סעד המוציאים ילדים מביתם, וגיבויים, משום שהם השופטים הנחשבים לאוכלוסיה חזקה ועשירה נהנת ממדיניות רשויות הרווחה של הוצאת ילדים בכפייה ממשפחות חלשות למשפחות חזקות.

הכתבה החיים הסודיים של השופטת מרים בן פורת , חן קוטס בר | 12/9/2012 , nrg , מעריב

כחודש וחצי אחרי מותה, בתה המאומצת של "הגברת ה-1 במשפט הישראלי" חושפת את הצלקות. "היא אסרה עליי לפגוש באחיותיי הביולוגיות"


"אמא לא רצתה שאני אדבר על זה שאני בת מאומצת, מבחינתה זה היה סוד", מגלה רונית אלמוג, בתה היחידה של מבקרת המדינה לשעבר ושופטת בית המשפט העליון מרים בן פורת, שהלכה לעולמה לפני כחודש וחצי. "היא אסרה עליי להגיד לילדיי שאני מאומצת, שמא הם יאהבו אותה פחות. היא אמרה לי: 'הם לא ייתנו לי יחס של סבתא אמיתית, הם לא יאהבו אותי'".



רונית אלמוג, בתה החורגת של מרים בן פורת. "היא האשימה את אבא בפגיעה בחייה החברתיים" צילום: אריק סולטן
בראיון ראשון חושפת רונית את חייה הכמוסים של הגברת הראשונה של המשפט הישראלי ומבקרת המדינה המיתולוגית וסוגרת חשבון עם אמה. היא מדברת עליה כעל אישה שחשה צורך נואש לעטות מסכה תמידית על פניה, לשמור על פאסון. "אמא אהבה אותי על פי דרכה, אבל הדרך שלה הייתה שונה בתכלית משל כל אמא אחרת שאני מכירה. בטח שונה מהאהבה שלי כלפי ילדיי. זאת הייתה אהבה שונה".

"כל שנותיה היה לה את העיקרון של 'מי שלא רוצה אותי, אני לא רוצה אותו'. זה משהו שנשאר לה עד יומה האחרון. גם עם הנכדים שלה זה היה ככה. נכד שהיה במצב רוח רע ולא נתן לה יחס, השיטה הייתה ברוגז. זה חזר על עצמו עם כל אחד מהם. לילד אין מצב רוח והוא לא רוצה לתת לה היום נשיקה? היא הייתה נעלבת".

"הכל בסודי סודות"

מנגד, רונית מתארת גם אהבה מורכבת, חונקת. "היא הייתה מאוהבת בי בצורה אבסולוטית עד גיל ההתבגרות". את שנות בית הספר היסודי מכנה רונית "התקופה המוסתרת". אמה המאמצת אסרה עליה לשמור על קשר עם אחיותיה הביולוגיות.

יום אחד החליטה רונית לנסוע בכל זאת לבקר את אחותה שחיה בקיבוץ. "הכל בסודי סודות, חס וחלילה אם אמא תדע. מאותו רגע אני חיה עם זה בסוד, בשקר ובסוד, ומרגישה מאוד-מאוד מלוכלכת, מטונפת, שאני עושה את זה. כי הרי אסור לשקר.

"המתח הכי גדול בינינו", מספרת רונית, "היה בגיל ההתבגרות. הוא נבע משמחת החיים הבלתי פוסקת שלי ומהמקום שהיא לא הרשתה לעצמה אף פעם באמת לחיות".


'''מי שלא רוצה אותי, אני לא רוצה אותו''', בן פורת צילום ארכיון: פלאש 90

טיפולי חשמל בני הזוג מרים ויוסף בן פורת מעולם לא הצליחו להביא לעולם ילד. "היא מאוד רצתה שיהיה לה סוף-סוף ילד, ואבא שלי נורא רצה לרצות אותה. אני זוכרת אותנו מכינות לטקעס במטבח, ואבא יושב עצוב בסלון, כאילו לקחתי ממנו את חלקת האלוהים הקטנה שלו, מדוכא לחלוטין מזה שתפסתי לו את המקום ליד אמא. פתאום באה ילדה קטנה ולקחה לו את המקום".

כשהייתה בצבא הידרדר מצבו הנפשי של אביה המאמץ, יוסף. אמה שלחה לה גלויה וכתבה: "עדיף שלא תבואי הביתה כי אבא ב'קולפס'" (התמוטטות, ח.ק.ב). הפצעים נפתחו. בדיעבד התברר לה כי המחלה החלה עוד לפני בואה למשפחה.

"אני זוכרת את אמא מספרת לי בעצב נוראי איך היא יושבת ומחכה שהוא ייצא מטיפול במכות חשמל. הרבה פעמים היא טענה שהוא גרם לה נזק מבחינת החיים החברתיים, שהיא לא הייתה מקובלת על השופטים בעליון בגלל המצב של אבא".

בשנת 2010 יצאה האוטוביוגרפיה של בן פורת, "מבעד לגלימה". "אני מוזכרת בספר פעם אחת, במילה", מציינת רונית בכאב. "על זה התעמתתי איתה", היא מגלה. "התחשבנתי איתה עד היום האחרון על הדבר הזה"



 

קישורים:

• פשעי משרד הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער - כפו על ילדה אימוץ והפקירוה לאונס במשך שנים רבות - יולי 2006 - ילדה שנשלחה לאימוץ ע"י רשויות הרווחה וצו בית משפט לענייני משפחה. המאמץ נהג לאנוס אותה מהיותה בגיל 6 עד גיל 18. כל אותה תקופה ארוכה שבה נאנסה הילדה, לרשויות הרווחה ובית משפט לענייני משפחה, ששלחו אותה בכפייה אל המאמץ, לא היה שמץ של מושג על הנעשה בבית המשפחה המאמצת, או שעשו דבר בנדון. המאמץ הורשע באונס ונדון ל- 16 שנות מאסר...

• כישלון קונספציית האימוץ הסגור - סיפור ילדותה ונעוריה של דלית- להלן ציטוט מהספר "בשם טובת הילד - אובדן וסבל בהליכי האימוץ" של ד"ר מילי מאסס. הציטוט מספר את סיפורה של דלית שנשלחה לאימוץ בילדותה, ומאמציה זנחו אותה והתעללו בה. רשויות הרווחה הפקירו אותה בפנימיות, וכשהרתה החליטו לחטוף את תינוקה לאימוץ טרם שנולד. - ילדותה ונעוריה של דלית - סיפור ילדותה של דלית נודע לי מפיה לאחר שמוניתי על ידי בית המשפט כמומחית מטעמה, והוא יובא כאן ברצף כרונולוגי, כפי ששחזרתי אותו, ולא על פי הרצף שבו הוא נחשף בפניי בעת מעורבותי בהליך המשפטי...

• השיטות הבזויות של פקידי סעד מאבחנים ומטפלים מטעם הרווחה לניתוק ילדים ממשפחותיהם - השירות למען הילד- משנת 1987 משמשת מילי מאסס מדי פעם כעדה מומחית בהליכים משפטיים הדנים בבקשות של המדינה להכריז על ילדים בני אימוץ ללא הסכמת הוריהם, בעילה שההורים אינם יכולים לגדל את ילדיהם. במהלך מילוי תפקידה, שעיקרו הערכת יכולתם של ההורים לגדל את ילדיהם, נחשפה מאסס לשיטות פעולה של פקידי סעד, מאבחנים ומטפלים, יועצים משפטיים מטעם הרווחה בעלת תקציבים ומשאבים ללא הגבלה אל מול משפחה מוחלשת הנאבקת לשמור על שלמותה...

התשובות הלציות המרושעות של פקידת סעד מחוזית ניבה מילנר לאמא המבקשת לראות את ילדיה

"יֹסֵר לֵץ לֹקֵחַ לוֹ קָלוֹן, וּמוֹכִיחַ לְרָשָׁע מוּמוֹ" (משלי ט, 7) - והכוונה היא אל תוכיח ללץ או לרשע כי יכפיש ויבזה אותך, וסופך שיהיה לך קלון או מום, פגיעה פיזית או נפשית.

ספטמבר 2012 - מדובר באמא ל' אשר ילדיה נלקחו ממנה למרכז חירום (ינואר 2009) מאחר ופקידת סעד לחוק הנוער, אתי דור, היתה סבורה כי ילדיה בסיכון. רשויות הרווחה מונעות מהאמא לראות את ילדיה.

האמא ל' אשה ללא רבב עובדת עשתה כל שביכולתה כדי לראות את ילדיה עברה את כל האבחונים שביקשו ממנה עובדות סוציאליות לחוק, שילמה עבור הוצאות משפט ואבחונים מאות אלפי שקלים.

אבחון שביצעה האמא ל' בינואר 2012 אצל פסיכולוגית קלינית (להלן) כבקשת הרווחה, הבדיקות קבעו כי האמא טובה ובריאה, ולסיכום נכתב: "התרשמנו מאשה בעלת כוחות נפשיים, הנאבקת מזה זמן רב בנסיבות משפטיות ואנושיות כמעט בלתי אפשריות שיצרו מצב בו לא ניתנת לה האפשרות להיות בקשר רגיל וקבוע עם ילדיה."

ניבה מילנר- גאוותנות, רשעות, וחוסר דעת נגד נפגעי רווחה

פקידת סעד לסדרי דין מחוזית (תל אביב) ניבה מילנר בתגובה לצית ומרושעת השיבה בלקוניות: "סוכם כי נושא שינוי הסדרי הראיה ישקל לאחר שתעברי אבחון מעמיק כפי שנקבע בוועדה" - לא נקבע כך בוועדה. ניבה מילנר מחזירה למעשה את האמא ל' לנקודת ההתחלה.

סוף דבר

האמא ל' פעלה ע"פ כל ע"פ דרישותיהם של רשויות הרווחה וביצעה את כל האבחונים הנדרשים. ניבה מילנר משיבה ברשעות כי נדרש "אבחון מעמיק". ניבה מילנר באופן מכוון פועלת מזה שנים לבזות את האמא ולפגוע בה בכך שאינה מאפשרת לה לראות את ילדיה וממציאה אבחונים שונים העולים הון רב לאמא.
ניבה מילנר פוגעת באמון הציבור במערכת הרווחה והמשפט, ופוגעת בפרט במשפחה ובחברה.

אבחון חוזר מאינספור שביצעה האמא ל' בינואר 2012

תגובתה המרושעת של ניבה מילנר ל"אבחון עומק"

אושרת בנגל קוטלר ואריק וייס מציגים מדיניות סוציאלית ע"פ פקידת סעד ניבה מילנר
 

קישורים:

פקידת סעד מחוזית ניבה מילנר - שיטות הפרסונה נון גרטה ל"טיפול סוציאלי" - מרץ 2012 - פקידת הסעד ניבה מילנר רואה באזרחים אשר אינם מצייתים לה אישיות בלתי רצויה (Persona non grata, פרסונה נון גרטה) שיש להיפטר מהם...

רשלנות פושעת בשם טובת האזרח - פקידת סעד מחוזית באזור ת"א ניבה מילנר - 2012 - פקידת סעד מחוזית באזור תל אביב ניבה מילנר מנחה פקידות סעד ברשויות מקומיות ומתווה מדיניות טיפול במשפחה. בדיקת תפקוד פקידי סעד באזורים אלו מעלה כשלים רבים ומהותיים החל מהפרת זכויות אדם ועד סאדיזם רשלנות פושעת ועוד. התי משפט לענייני משפחה ונוער רואים במוצא פיהן של פקידת סעד מחוזית ניבה וחברותיה העו"סיות כסוף פסוק...

ניבה מילנר פקידת סעד מחוזית – מחבלת לאמא בשעות עבודתה ופוגעת בפרנסתה - ניבה מילנר מרכזת שרות לרווחת הפרט והמשפחה – לשכת רווחה, ניתקה את האמא ל' ש' מילדיה, מזה 3 שנים. ילדיה של ל' ש' נחטפו ממנה ביום 6.1.09 במהלך ועדת החלטה, לאחר שאתי דור דוברובינסקי פקידת סעד לחוק הנוער "סברה" כי הילדים נמצאים בסיכון...

לשכת הרווחה אור יהודה השליכה משפחה לרחוב

ספטמבר 2012 - המצב הכלכלי הקשה הופך עוד ועוד משפחות באזור המרכז לחסרות בית. הבוקר זה קרה למשפחה באור יהודה, שפונתה על ידי העירייה ולאחר עימות לא פשוט עם השוטרים. הכתבה של אבי סופר ודני טנא. צילום: פזית דנק, עריכה: שי אמיר.



קישורים:

• לשכת הרווחה רמלה הפקירה משפחה חסרת דיור - אמא ושמונת ילדיה לרחוב בגשם השוטף - נובמבר 2011 -אגף הרווחה רמלה - מדיניות משרד הרווחה בראשות שר הרווחה והשירותים החברתיים משה כחלון - השפלת אם ושמונת ילדיה קשי יום והפקרתם ברחוב בגשם השוטף. הכתבה בגשם השוטף: אם ו-8 ילדיה פונו מביתם ברמלה - משפחת גטנה מרמלה פונתה אמש מדירתה אחרי שלא עמדה בתשלומי המשכנתה. משרד השיכון והעירייה מגלגלים את האחריות מאחד לשני. האם וילדיה נותרו ללא קורת גג בתחילת החורף, ומקווים שמישהו ימצא פתרון למצוקתם...
• מדיניות הראש הקטן של שר הרווחה משה כחלון: רשויות מקומיות ת"א חולון השליכו ילדים ומשפחות חסרי דיור מהאוהל לרחוב - ספטמבר 2011 , לאור גל צווי הפינוי שניתנו למאהלים ברחבי הארץ מתחילת השבוע והפינוי האלים של חלקם, האגודה לזכויות האזרח קוראת לשר הרווחה, לשר השיכון ולראשי הערים לפעול לביטולם המייידי של צווי הפינוי שניתנו בערים השונות ולמצוא פתרון מיידי לחסרי הבית הגרים במאהלים...
• איפה שירותי הרווחה: פינוי-בינוי בכוח בקריית-גת: 'הוציאו ילדים מהמיטה'- הכתבה פינוי-בינוי בכוח בקריית-גת: 'הוציאו ילדים מהמיטה' , ynet , טובה דדון , אוגוסט 2011 - מתחם במרכז העיר שימש בעבר לדיור ציבורי, ובמקומו רוצה העירייה להקים בניינים חדשים. חמש משפחות שרכשו דירות שם סירבו להתפנות תמורת 300 אלף שקל. הבוקר הפתיעה העירייה: "הם באו כמו גנבים בלילה"...

לשכת הרווחה חוף הכרמל: שנתיים מאסר לעו’’ס לחוק הנוער, פדופיל, יוסי דיאמנט על מעשים מגונים בבן 14 בפרהסיה לאור יום

עובד סוציאלי לחוק הנוער, פדופיל, יוסף דיאמנט תקף מינית באין מפריע, לאור יום, בפרהסיה נער בטיפולו בחסות בית משפט לנוער ורשויות הרווחה. יוסף דיאמנט קיבל במשך 30 שנה גיבוי מלא וסמכויות סטטוטוריות מבתי משפט לנוער ורשויות הרווחה.

ספטמבר 2012 -בית המשפט המחוזי בחיפה, שלח, סגן הנשיא, השופט אילן שיף לשנתיים מאסר בפועל, את יוסף דיאמנט, 62, תושב פרדס חנה, עובד סוציאלי של לשכת הרווחה המועצה האזורית חוף הכרמל. זאת בגין שורה של עבירות ובהן מעשים מגונים בבן 14 בו טיפל במסגרת עבודתו במועצה האזורית הזו. הוא גם התיר לו לנהוג ברכבו, בדרך לים, שם הטריד אותו מינית.

כזכור, לבקשת "מגזין המושבות" התיר השופט שיף כניסת עיתונאים לאולם ואת פרסומה של הכרעת הדין בתיק זה, בתנאים. הדיונים בתיק התנהלו עד אז בדלתיים סגורות.

השופט אילן שיף גזר על דיאמנט 3 שנות מאסר, מתוכן כאמור, שנתיים בפועל, שלל את רישיון הנהיגה שלו לשנתיים, מתוך כך לשנה אחת בפועל. הוא הוסיף על כך שלושה חדשי מאסר על תנאי לשנתיים, בגין עבירת נהיגה וכמו כן הורה כי בגין מעשיו, יפצה דיאמנט את הנער בעשרת אלפים ש״ח.

יוסי דיאמנט, עובד סוציאלי מזה 30 שנה, טיפל במציאת מסגרת מתאימה לנער בעל הלקויות, שהגיע מרקע משפחתי קשה ועם קושי במתן אמון במבוגרים. הוא יצא מנקודת הנחה שעתידו בפנימייה וסוג הפנימייה, תלויים, בין השאר, בעובד הסוציאלי דיאמנט. "המדובר אפוא ב’טרף קל’ מנקודת ראות אובייקטיבית", ציין השופט שיף בהכרעת הדין.

 בפגישה הראשונה נכנס יוסף דיאמנט לים כשהוא לבוש בתחתונים ובשתי הפגישות הנוספות התפשט ונכנס לים בעירום. בביהמ"ש טען כי מטרת הרחצה בעירום הייתה "להכין" את הנער לחיי הפנימייה. במהלך המפגשים שיחק דיאמנט עם הנער ב"משחק הטבעות", שמעצם טבעו מחייב מגע והתחככויות, זאת, כאשר העובד הסוציאלי ערום ופעם אחת כשלגופו תחתונים בלבד. חבריו של הנער תיעדו מפגש ערום אחד כזה בוידאו, ובספטמבר אשתקד, זמן קצר לאחר מכן, עצרה משטרת טירת הכרמל את האיש. כשבועיים הוחזק במעצר לחקירתו. אח"כ שוחרר למעצר בית.

סגן הנשיא שיף ציין כי חומרת מעשיו של העובד הסוציאלי דיאמנט נעוצה בשילוב שבעצם מעשיו לבין ניצול תפקידו ומעמדו, כלפי קטין מטופל, שרכש כלפיו אמון ולמרבה הצער, למד לדעת כי גם מי שאמור לסייע לו פוגע בו ובנפשו. עוד הוסיף, כי נקל לשער אילו השלכות יהיו לאכזבתו המרה של הנער, לגבי אלו שירצו באמת ובתמים לסייע לו במצוקותיו בעתיד. ככל הנראה, יחלוף זמן רב עד שהצלקות שנחרצו בנפשו של המתלונן יגלידו, ציין השופט. הוא הסביר כי נכון אמנם שהמעשים המגונים שביצע דיאמנט "אינם במדרג הגבוה", אך עיקר חומרתם בשילוב הנורא. יצויין כי בניגוד לפרסומים שונים שהובאו בתקשורת, קובע השופט שיף כי לדיאמנט עבר נקי, למעט עבירות תעבורה בעברו הרחוק.

יחד עם זאת, הוא הזכיר כי אין המדובר בכישלון רגעי וחד פעמי של דיאמנט, אלא בשלושה אירועים מתוכננים ומתפתחים שתחילתם בקביעת מפגש "טיפולי", המשכם במעשה פזיז של הפקדת רכבו בידי נער חסר רישיון נהיגה והמשכם ברחצה בים ובמעשים מגונים המתוארים.

"עשרות שנים של גיל, תבונה, מקצועיות וידע מפרידות בין הנאשם למתלונן ואלו לא סייעו לנאשם לרסן את יצרו", ציין השופט בהחלטתו. "דווקא מהנאשם ניתן היה לצפות לעכל ולהפנים את משמעות מעשיו, אך הוא חטא גם למקצועו ולתפקידו ופעל כפי שפעל".

כבר עם מעצרו, טען דיאמנט כי חברי הנער ניסו לסחוט אותו לאחר שצילמו את השניים בחוף הים. השופט שיף אינו שולל את האפשרות הזו, אבל כבר בהכרעת הדין קבע כי בנסיבות הענין אין לכך השלכה על הענין שלפניו.

עוד הוסיף השופט כי הקל בעונש בין היתר גם בשל הודאתו של דיאמנט בחלק מעובדות כתב האישום, לזיכויו מחלק מהמיוחס לו וכן בשל "חוות הדעת המאוד חיוביות" שהושמעו לזכותו. "בעקבות האירועים הנדונים איבד הנאשם את מקור פרנסתו ואת מעמדו המקצועי ולזכותו יאמר כי מיד התפטר מעבודתו". 




חוות הדעת, שהושמעו במסגרת הטיעונים לעונש, כללו את זו של מפקח משרד החינוך מנחם דרוקר, חברו של יוסי דיאמנט מזה כ-27 שנים. הוא העיד על "היחס היוצא מן הכלל" של דיאמנט לאמו המנוחה, על היותו אב למופת לילדיו וחבר נאמן. עוד העיד, כי בשל המשפט נטשו אותו חלק מחבריו, כי "אינו במיטבו" וכי נפגע כלכלית.

אידית תמנה, מנהלת חטיבת הביניים בבית הספר של המועצה האיזורית חוף הכרמל, מכירה את יוסי דיאמנט מעבודתם המשותפת, בהיותו פקיד סעד ונציג מחלקת הרווחה במועצה שטיפל בבעיות של תלמידים ומשפחותיהם. היא העידה כי "גילה סמכותיות והבנה, הצליח בתפקידיו ואף זכה לשבחים". לדבריה, מעולם לא שמעה תלונות עליו וכי כמנהלת מוסד חינוכי דיאמנט היה "כתובת שלא נבהלה ממצבים קשים" והוא מאד חסר להם בביה"ס.

דן קורין, מנהל השירות הפסיכולוגי של המועצה האזורית חוף הכרמל מכיר את דיאמנט מעבודתם המשותפת מזה כ-20 שנים. הוא העיד כי הפעיל בעבודתו שיקול דעת נבון ופעל באחריות ובסמכות. קורין סיפר לביהמ"ש כיצד נעזר בעצותיו הטובות של דיאמנט וכי גם במצבי חירום תפקד בתבונה ובחכמה.

את המדינה ייצגה בתיק עו"ד אורלי רוזנטל נאמן מפרקליטות מחוז חיפה. את דיאמנט ייצגה עו"ד תמי אולמן שאומרת כי תלמד את ההחלטה ותשקול את צעדיה הבאים. דיאמנט עצמו שמע את גזר הדין לצד אשתו בפנים חתומות. הוא בחר שלא להגיב.

קישורים:

• פדופיליה בפרהסיה בחסות רשויות הרווחה ובית משפט לנוער - פקיד הסעד יוסי דיאמנט מתרחץ בים בעירום עם ילד בהשגחתו - פשעי הסחר והפדופיליה שכופים רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער על ילדים ומשפחותיהם נחשפים ע"י ילדים. חדשות 2 - מאי 2012 - מרחוק זה נראה כמו בילוי משפחתי בים, אבל מקרוב הסיפור אחר לחלוטין - והרבה פחות תמים: מפגש תמוה בין פקיד סעד יוסי דיאמנט לנער שנמצא בטיפולו. הנער, בן 15, סיפר לחבריו כי פקיד הסעד המטפל בו, יוסי דיאמנט, מטריד אותו ומבצע בו מעשים מגונים. הם לא האמינו, אבל עקבו, צילמו וגילו את האמת. התמונות המוכיחות זאת הגיעו לידי חדשות 2...
• האחים קורידו - ילדי פנימיות הרווחה, יצירת הטיפולים של פקידי הסעד - ערוץ 2 - פברואר 2012 - תעשיית הרווחה סוחרת בילדים וקשישים במשך שנים במוסדות כליאה אליהם הם נשלחים בכפייה ע"פ צו בית משפט. בעוד העלות החזקת הילד, קשיש בקהילה הנה פחות מחצי עלות בפנימייה, מוסד, מעדיפים רשויות הרווחה לשלוח למוסדות כליאה בשל שיקולי שחיתות, שוחד, תאוות בצע...
• המורשת הבזויה של משרד הרווחה - סיפורם של שלשה אחים בריאים שנשלחו למוסד מפגרים מקי"ם ועברו התעללות קשה - הגיהינום של אחים בריאים שנשלחו למעון מקי"ם למפגרים של משרד הרווחה, שם נאנסו על ידי מדריכים וחוסים – משרד הרווחה ידע ולא עצר את הזוועה , "חיינו בגיהינום" . שלושה אחים נשלחו למעון מקי"ם לילדים מפגרים, למרות שהיו בריאים לחלוטין. שלושתם מספרים שנאנסו שם על ידי מדריכים וחוסים אחרים בעקבות תחקיר שפורסם בידיעות אחרונות על המעון נחשפות עדויות חדשות וגם הוכחות: למשרד הרווחה, שהיה אחראי על מקי"ם, זרמו במשך שנים דיווחים על מה שמתרחש בין קירותיו. זה לא עצר את הזוועה...
• משרד הרווחה -חוטף, מאבחן, מתייג ושולח לגיהנום - מעון מקי"ם למפגרים
• רשויות הרווחה רצחו את רעות איש שלום - רעות איש שלום היא דלית בספרה של מילי מאסס "בשם טובת טובת הילד", הובלה באכזריות להרצחה ע"י פקידי סעד, ושופטים לענייני משפחה ונוער. השיטות הרצחניות של רשויות הרווחה בחטיפת ילדים טרם היוולדם...