יום שישי, 2 בספטמבר 2011

פשעי הרווחה והפסיכיאטריה - סיפורו של אור (שם בדוי) בן 26 תושב ירושלים שתוייג בטעות כילד אוטיזם ומאז מצבו הולך ומחמיר

הכתבה "המדינה הפקירה את הבן שלנו" , חזקי עזרא , ערוץ 7 , ספטמבר 2011



סיפורו של אור (שם בדוי) בן 26 תושב ירושלים שאובחן, לטענת המשפחה, בטעות כילד אוטיזם ומאז מצבו הולך ומחמיר.

.



.

בשבועות האחרונים ליווה ערוץ 7 את סיפורו של אור (שם בדוי) בן 26 תושב ירושלים. אור, לטענת משפחתו, אחד מקורבנות משרד הרווחה, משרד הבריאות והביוקרטיה במדינת ישראל.



הכול התחיל בגיל 6 שאור עבר התעללות מינית על ידי פדופיל בשכונה בה הוא היה גר ושוב לאחר 11 שנים עבר שוב התעללות מינית במוסד בו הוא למד. אור הוכר בביטוח לאומי כנכה פוסט טראומה ואף משפחתו קיבלה סל שיקום ושעות חניכה על מנת לשקם את אור.



ביטוח לאומי הפנה את המשפחה למשרד הבריאות, שם רכזת שיקום אזורית (בריאות הנפש בירושלים) שלחה את המשפחה לועדת חריגים, לטענת המשפחה השתיים יחד עם הפסיכיאטר של משרד הבריאות שיכנעו אותה לשים את אור במסגרת של אוטיזם (למרות שהוגדר על ידי ביטוח לאומי כפוסט-טרואמה) תוך כדי שהם שוללים מהמשפחה את השיקום ושעות החונכות מטעמי תקציב.



שנתיים לאחר מכן המשפחה מבצעת בדיקה פרטית שלהם על ידי ד"ר מיכאל אבולאפיה (פסיכיאטר מומחה לילדים) שמאבחן את אור כפוסט טראומה ולא כאוטיזם, המשפחה מבקשת עירעור ואף התלוננה בפרקליטות המדינה. נכון לרגע זה עד היום בבריאות הנפש מסרבים לשנות את הסטטוס של אור מאוטיזם לפוסט טראומה.



בשנים האחרונות למד אור במוסד "עלי שיח" - מוסד לילדים עם אוטיזם ופיגור קשה. לדעת המשפחה הוא לא מתאים לשם, "אדם שנוסע כל יום לבד באוטובוס זה לא אדם שיש לו אוטיזם".



תלמיד מכון מאיר, יאיר מעוז, חונך של אור בשבע השנים האחרונות מספר לערוץ 7 על הקשר המיוחד ביניהם, "מהתרשמות שלי הלימוד עם אור מרתק בכל יום מחדש. אור הוא לא מהקו הרגיל של האנשים הוא לומד, מבין וזוכר בצורה מאוד יפה, ועונה לעניין. אין ספק שהוא לא שייך למסגרת של אוטיזם, אין ספק שמסגרת נכונה תביא לשיפור מצבו".



אין דבר קורע לב מאשר לראות את אביו ואימו של אור (שם בדוי) מתמודדים עם המצב יום יום שעה שעה. אימו של אור, נחמה, אמרה לערוץ 7, "עד היום לא זכינו שמשרד הרווחה או במשרד הבריאות ידאגו לנו עם מסגרות המתאימות לבן שלנו, הסיפור שלנו נופל בין הכיסאות. כל משרד מאשים את המשרד השני, מדינת ישראל הפקירה את הבן שלנו ולא מביאה לנו מסגרות שמתאימות לנו".



"הגיעו מים עד נפש", ממשיכה ואומרת לנו "10 שנים אנחנו מחפשים מסגרת מתאימה לילד שלנו. בלב כואב אני פונה לסגן השר הבריאות שיתעורר ויעזור לנו. כל יום אנחנו במלחמה חדשה. בתקופה האחרונה יש לנו ולאור קצת אור ושמחה מההנהגה הצעירה של האיחוד הלאומי שנרתמו ועוזרים לנו לחייך".



הרבה שאלות אך לא הרבה תשובות: איך בריאות הנפש בירושלים קיבל ההחלטה לגבי אור? האם סל השיקום נשלל מטעמי תקציב כמו שנאמר למשפחה? מדוע לא משנים את הסטטוס של אור מאוטיזם לפוסט טראומה ? וזאת לאחר שפסיכאטר מומחה בדק ואיבחן אותו? מדוע אין למשפחה סל שיקום ושעות חונכות? מדוע המשפחה לא מקבלת עזרה? האם למשרד הבריאות יש מוסד בירושלים שמתאים לילדים שמוגדרים פוסט טראומה?



תגובת משרד הרווחה: א' אובחן בעבר כאוטיסט ועל כן הוא מטופל במסגרת של משרד הרווחה ומקבל סיוע. שנית דרישת המשפחה לבצע אבחון חוזר ולשנות את הסטאטוס שלו מאוטיזם לפוסט טראומה צריכה להתבצע על ידי הגורמים הרפואיים וזאת בשל העובדה כי באבחון שהינו אבחון רפואי גם אבחון חוזר צריך להיעשות על ידי הגורמים הרפואיים. על המשפחה לפנות לרכזת שיקום של משרד הבריאות ולבקש את ביצוע האבחון החוזר .



דוברת משרד הבריאות עינב שמרון-גרינבוים ,מאז פניית ערוץ 7, עושה רבות על מנת לקדם ולשפר את מצבו של אור. הדוברת אף פנתה למנכ"ל משרד ובריאות והעומד בראשה סגן השר יעקב ליצמן על מנת שיוכלו לעזור למשפחה ובעיקר לאור. המשרד מנסה בימים אלה לקבוע ועדת חריגים נוספת על מנת לשנות את הסטטוס בו נמצא אור ואף למצוא לו מסגרת מתאימה.



קישורים:

יום חמישי, 1 בספטמבר 2011

בתיה ארטמן - יועמ"ש משרד הרווחה: שקרים ודמגוגיה על עבודת פקידי סעד לסדרי דין

ייעוץ משפטי רווחה - הצגה מרושעת לרעת ילדים ומשפחותיהםנובמבר 2008 - בדו"ח ועדת סלונים נבו לבדיקת עבודתן של פקידות הסעד לסדרי דין מפורטים ליקויים מהותיים בעבודת פקידות הסעד: ניגוד עניינים, כתיבת עובדות בתסקיר ללא וידוא או ניסיון הפרכה, אי הבחנה בין עובדות לדעות, אי מתן אפשרות ללקוח אפשרות להתייחס לתסקיר טרם מסירתו לבית המשפט, אימוץ מלא של התסקיר על המלצותיו ע"י בתי המשפט (חותמת גומי), העדר מעקב, פיקוח ובקרה, אי קיום נהלים ועוד... חרף זאת בתי המשפט לענייני משפחה רואים בתסקיר סוף פסוק.

לפי שיטת העבודה של פקידי הסעד לסדרי דין ובתי משפט לענייני משפחה ונוער מהדו"ח יוצא כי ההטיה, עיוות הצדק, ועגמת הנפש הם בלתי נמנעים.

בתיה ארטמן המשמשת כיועצת משפטית במשרד הרווחה ישבה גם היא בוועדת סלונים וכתבה מכתב התייחסות רווי שקרים, תוך זריית חול בעיני הציבור על עבודתן הרשלנית הפושעת בענייני נפשות של פקידי הסעד. יצוין כי ישנם יועצים משפטיים לשעבר, אדריכלי מדיניות הרווחה הכושלת המשמשים בימים אלו שופטים בבתי משפט לענייני משפחה כגון שמואל בוקובסקי, יהודית שטופמן.

להלן מקצת השקרים והסילופים בהתייחסות בתיה ארטמן לדוח סלונים:

שקר 1 (סעיף 2) הליך שיפוטי בבתי משפט לענייני משפחה ונוער אינם כפופים לדיני ראיות - ארטמן מסלפת: "התסקיר הוא רק אחת מן הראיות העומדות בפני בית המשפט בטרם יקבל החלטתו" - אלטמן זורה חול בעיני הציבור. התסקיר אינו כפוף לדיני ראיות, פקידת הסעד אינה מגבה את התסקיר בתצהיר, למעשה כל ההליך השיפוטי בבתי משפט לענייני משפחה ונוער נעשיים בדלתיים סגורות ללא כפיפות לדיני ראיות.

תגובתה הלקונית של בתיה ארטמן לדוח סלונים נבו על מדלי פקידי הסעד לסדרי דיןשקר 2 (סעיף 1) - התסקיר הוא אוסף דעות ודברי סלף של פקידי הסעד - אלטמן מסלפת: "התסקיר הינו אוסף של עובדות שאספה פקידת הסעד, לרבות חוות דעת מקצועיות, אם קיימות, ושמיעת הצדדים והקטינים. על סמך נתונים אלה מגבשת פקידת הסעד את המלצותיה בתסקיר המוגש לבית המשפט" - אלטמן מתעלמת ממסקנות ועדת סלונים על הליקויים החמורים בעבודת פקידי הסעד: כתיבת עובדות בתסקיר ללא וידוא או ניסיון הפרכה, אי הבחנה בין עובדות לדעות, אי מתן אפשרות ללקוח אפשרות להתייחס לתסקיר טרם מסירתו לבית המשפט.

שקר 3 (סעיף 2) - בתי המשפט רואים בהמלצות פקידת הסעד סוף פסוק - ארטמן מסלפת:"הצדדים רשאים להביא ראיות אחרות מטעמם וכן לחקור את פקידת הסעד על תסקירה, לרבות על אופן עריכת התסקיר. לפיכך, מי שאינו מרוצה מן האמור בתסקיר מכל סיבה שהיא, המקום הראוי היחידי להבעת עמדה זו הוא בית המשפט בפניו מתנהל הסכסוך" - אלטמן מתעלמת מהמסקנה החשובה והחמורה של ועדת סלונים כי בתי המשפט רואים בתסקיר הסעד סוף פסוק, זוהי מדיניות ברורה של בתי המשפט ורשויות הרווחה. אלטמן מסלפת ומנסה להציג כביכול משפט צדק ע"פ ראיות בעוד אין כפיפות לראיות אלא למוצא פיה של פקידת הסעד.

שקר 4 (סעיף 3)- פקידי סעד לעולם לא עומדים לדין - אלטמן מסלפת: " במידה ובית המשפט התרשם שהתסקיר נעשה שלא בתום לב או בחוסר מקצועיות, הוא רשאי לבקש תסקיר נוסף. כמו כן רשאים הצדדים ואף בית המשפט עצמו לפנות בתלונה משמעתית כאשר קיים חשש לקיומה של עבירה אתית (חוסר תום לב)" - מסקנות דוח סלונים: פקידי סעד ועובדים סוציאליים לעולם לא עומדים לדין בבתי משפט משמעתיים או אתיים, פקידי הסעד מקבלים גיבוי מלא מפקידי הסעד הראשיים. לא ידוע על מקרה שבו הועמד לדין פקיד סעד כלשהו.

בתיה ארטמן - שקרים ומניפולציות לסחר בהורים וילדים
בתיה ארטמן - שקרים ומניפולציות לסחר בהורים וילדים
שקר 5 (סעיף 4) אלטמן ועמיתיה מזלזלים בציבור בבדיקת תלונותיו - אלטמן מסלפת: "מאחר שהמקום המתאים לתקיפת התסקיר הוא בית המשפט, אין מקום להקמת גוף נוסף לבחינת התסקיר במקביל לדיונים בבית המשפט" - אלטמן מציגה תמונה מעוותת כביכול תפקיד האומבודסמן לתקוף את התסקיר בעוד תפקידו לבדוק תלונות על התנהלות פקידי הסעד בשל ההונאה שנוקטים פקידי הרווחה כולל בתיה אלטמן בעצמה בבדיקת תלונות על פקידי הסעד. וכך נכתב בדוח סלונים על התנהגותם הרשלנית והמזלזלת של אלטמן ועמיתיה: "הלכה למעשה, הפיקוח המחוזי והארצי נותן גיבוי כמעט מוחלט לפקידות הסעד. במקרים רבים פקידת הסעד המחוזית או הארצית היו מעורבות בשלב מוקדם בעריכת התסקיר או הטיפול נשוא התלונות שהגיעו לשולחנן מאוחר יותר ושנמצאו על ידן בלתי מבוססות. הצדק ומראית פני הצדק מחייבים שתלונות על המערכת ועובדותיה ייבדקו על ידי גורם חיצוני ועצמאי, ושהלקוחות יונחו להפנות תלונות – ככל שישנן – לגורם החיצוני הנ"ל". לכן, אנו ממליצים על הקמת גוף עצמאי בתוך משרד הרווחה, ולמנות אומבודסמן, שיוסמך לבדוק את כל התלונות בנוגע לתפקוד פקידות הסעד (ראו הצעה מפורטת בהמשך).

קישורים:

יום שני, 29 באוגוסט 2011

בית משפט לענייני משפחה - חשד להתנהלות שיפוטית מופקרת בדלתיים סגורות - השופט אריאל בן ארי

שופט לענייני משפחה אריאל בן אריכמה תלונות חמורות שהוגשו בעבר נגד השופט אריאל בן ארי, לנציבות תלונות הציבור על שופטים, נמצאו מוצדקות. אחת נגעה לכך שהשופט שוחח בטלפון עם עדים לפני מתן עדותם בבית המשפט. נציבת תלונות הציבור לשעבר, טובה שטרסרבג-כהן, ביקרה את בן ארי בחריפות על התנהלותו. תחילה, לפני הצדדים במשפט, הכחיש בן ארי ששוחח עם העדים וכתב ש"איני רואה כל צורך לפסול את עצמי מלדון בתיק...קשה להבין מהיכן נלקח המידע". אבל לפני שטרסברג-כהן הוא הודה ששוחח עם מומחה שצריך היה להעיד לפניו ופקידת סעד מחוזית על הסדרי ראייה בתיק שהתברר לפניו, לפני שהתייצבה למתן עדות.קישור

בתלונה נוספת, שגולדברג בדק השנה ומצא שהיא מוצדקת, טען המתלונן שהרגיש כי בית המשפט הפך בית דין שדה, שהשופט נוזף בו, צועק עליו ונוהג במשוא פנים. פרקליטו של המתלונן אמר בדיון לשופט בן ארי: "אדוני, בוא תהרוג אותו ונגמור את המשפט", ובן ארי השיב: "אני עדיין לא יכול להרוג אותו, אך לתשומת לבך, אני בוודאי יכול לכתוב פסק דין".



הכתבה שר המשפטים יעקב נאמן שוקל קובלנה נגד שופט שספג תלונות הורים , תומר זרחין , הארץ , 23.08.2011

ההליך המשמעתי, שבסופו יכול השופט להיות מועבר מתפקידו, נשקל בשל תלונות נגד בן ארי שנמצאו מוצדקות



שר המשפטים יעקב נאמן שוקל, בצעד נדיר, להגיש קובלנה לבית הדין המשמעתי לשופטים, נגד שופט בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן, אריאל בן ארי. נאמן עירב בכך באחרונה את היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, שבוחן אפשרות זו.



הקובלנה נשקלת עקב פנייה של נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אליעזר גולדברג, שקיבל תלונות נגד השופט בשנים האחרונות ומצא שהן מוצדקות. עניינן של התלונות עיכובים במתן פסקי דין ובהחלטות, והדרך שהשופט מנהל תיקים בבית המשפט הגדול בישראל לענייני משפחה, ברמת גן.



שר המשפטים מוסמך להגיש קובלנה משמעתית נגד שופט לבית הדין המשמעתי לשופטים, המוקם אד-הוק. בתום ההליך נקבע אם להרשיע את השופט או לזכותו, והסנקציה החמורה ביותר היא העברה מכהונה. מקורב לשופט בן ארי אמר אתמול ל"הארץ" ש"קומץ הורים מנהלים נגדו מסע נקמה, והדברים כנראה משפיעים גם על ראשי המערכת".



בן ארי, המיוצג על ידי עו"ד אביגדור פלדמן, קיבל בעבר פעמיים איומים מאבות לילדים שנפגעו מהחלטותיו השיפוטיות. הוא נחשב שופט שנוי במחלוקת. נמתחת עליו ביקורת מצד ארגונים הנאבקים לזכויות אבות.



כמה תלונות חמורות שהוגשו בעבר נגד בן ארי, לנציבות תלונות הציבור על שופטים, נמצאו מוצדקות. אחת נגעה לכך שהשופט שוחח בטלפון עם עדים לפני מתן עדותם בבית המשפט. נציבת תלונות הציבור לשעבר, טובה שטרסרבג-כהן, ביקרה את בן ארי בחריפות על התנהלותו. תחילה, לפני הצדדים במשפט, הכחיש בן ארי ששוחח עם העדים וכתב ש"איני רואה כל צורך לפסול את עצמי מלדון בתיק...קשה להבין מהיכן נלקח המידע". אבל לפני שטרסברג-כהן הוא הודה ששוחח עם מומחה שצריך היה להעיד לפניו ופקידת סעד מחוזית על הסדרי ראייה בתיק שהתברר לפניו, לפני שהתייצבה למתן עדות.



בתלונה נוספת, שגולדברג בדק השנה ומצא שהיא מוצדקת, טען המתלונן שהרגיש כי בית המשפט הפך בית דין שדה, שהשופט נוזף בו, צועק עליו ונוהג במשוא פנים. פרקליטו של המתלונן אמר בדיון לשופט בן ארי: "אדוני, בוא תהרוג אותו ונגמור את המשפט", ובן ארי השיב: "אני עדיין לא יכול להרוג אותו, אך לתשומת לבך, אני בוודאי יכול לכתוב פסק דין".



לפני שנתיים החליט גולדברג שתלונה נוספת הנוגעת לבן ארי מוצדקת. אשה שהיתה צריכה לקנות דירה, שמנהל עיזבון הוציא למכירה, המתינה כשנתיים לאישור של בן ארי לעסקה.



בחודשים האחרונים פנה א"י, אב לילד, לשר נאמן ולנשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, ואיים להגיש עתירה לבג"ץ אם בן ארי יישאר בתפקידו. לטענת האיש הוא המתין במשך כשנה וחצי לאישור הסדרי ראייה של בנו, שרשויות הרווחה קבעו, ולאחר שנקבעו ההסדרים הוא הגיש 15 בקשות לקביעת דיון דחוף על הפרת הסדרי ראייה מצד האם, אך אלה נמחקו בסופו של דבר באחת בידי בן ארי, בדיון בעניין אחר, שהאב נעדר ממנו בגלל מחלה. לטענתו, בן ארי "רומס את הזכות החוקתית להליך הוגן".



מקורב לשופט אמר אתמול ל"הארץ" ש"עושים לו עוול. הוא שופט מסור, שרואה בשיפוט שליחות. קומץ הורים ממורמרים משגעים את המערכת ומפעילים לחץ. הוא לא שופט מגמתי, הוא לא חד צדדי, הוא שקול". עו"ד פלדמן סירב להתייחס לדברים.



דובר משרד המשפטים מסר, מטעם וינשטיין, כי "העניין בבחינה". מהנהלת בתי המשפט נמסר ש"התלונות בבדיקה".



קישורים:

תביעה נגד שופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי בגין הפרת החוק ביודעין ובזדון ועולה לכדי רשלנות קיצונית מאוד ובאופן בוטה - בוקובסקי התחמק בבקשת חסינות

תביעה נגד השופט שמואל בוקובסקי על הפרת החוק ביודעין ובזדון ועולה לכדי רשלנות קיצונית מאוד ובאופן בוטה דצמבר 2004 - מדובר בתביעה תא (ת"א) 60271/04 נגד סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, השופט שמואל בוקובסקי. בגין מה שטוען התובע למחדל המבקשים אשר גרמו לו נזק כספי.

תביעה נגד השופט שמואל בוקובסקי על הפרת החוק ביודעין ובזדון ועולה לכדי רשלנות קיצונית מאוד ובאופן בוטה

לטענת התובע הכשופט בבימ"ש לענייני משפחה (שמואל בוקובסקי), אשר מינה ככונס נכסים לפירוק השיתוף בין המשיב לגרושתו. כונס הנכסים הינו חברו הטוב של שמואל בוקובסקי, שמונה למרות שהמשיב ביקש למנות כונס ניטרלי, שלא היה ב"כ של אחד הצדדים.לטענת התובע, שמואל בוקובסקי, פטר את כונס הנכסים, ללא סמכות, מחובתו החוקית לשלם מס עסקאות מתשלום כספי עסקת המכירה לפי החוק, כולל חוב לתובע והטיל את החוב של הממונה על התובע. בנוסף הטיל על התובע הוצאות משפט.
השופט שמואל בוקובסקי לא התמודד עם ההאשמות הקשות אלא בחר להתחמק ע"י בקשת חסינות שיפוטית, מכח סעיף 8 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), שנועד להגן על שופטים מפני הפעלת סנקציות אישיות כלפיהם והבטחת חופש פעולה לשופטים
השופטת אושרי פרוסט-פרנקל נעתרה לבקשת בוקובסקי ופטרה אותו ממשפט על מעשיו החמורים לכאורה.

להלן החלטת השופטת אושרי פרוסט-פרנקל

בית משפט השלום תל-אביב-יפו - 60271/04 [09.12.2004]

ד"ר אבס דאלי (גדליה) נ ג ד

1. מדינת ישראל
2. שמואל בוקובסקיכב' השופט

כב' השופטת אושרי פרוסט-פרנקל
החלטה
בפני בקשה למחיקה על הסף, של תביעה כספית אשר הוגשה נגד המבקשים.
התביעה הינה כנגד מדינת ישראל וסגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, כב' השופט שמואל בוקובסקי. בגין מה שטוען המשיב למחדל המבקשים אשר גרמו לו נזק כספי.
לטענת המשיב, מבקשת 1 - מדינת ישראל מינתה את מבקש 2, כשופט בבימ"ש לענייני משפחה (שמואל בוקובסקי), אשר מינה ככונס נכסים לפירוק השיתוף בין המשיב לגרושתו. כונס הנכסים הינו חברו הטוב של מבקש 2 (שמואל בוקובסקי), שמונה למרות שהמשיב ביקש למנות כונס ניטרלי, שלא היה ב"כ של אחד הצדדים.
לטענתו, מבקש 2 (שמואל בוקובסקי), פטר את כונס הנכסים, ללא סמכות, מחובתו החוקית לשלם מס עסקאות מתשלום כספי עסקת המכירה לפי החוק, כולל חוב לתובע והטיל את החוב של הממונה על המשיב. בנוסף הטיל על המשיב הוצאות משפט.
כתוצאה מכך, שילם לטענתו המשיב, סכום כפול והוא תובע את הנזק הנטען מהמבקשים.
בנוסף, לטענתו, נדחתה בקשתו לחייב את גרושתו, העובדת, בתשלום מחצית הוצאות חודשיות בגין אחזקת דירתם המשותפת, לתקופה שבין הפירוק הקבוע ועד למכירת הדירה.
טענות המבקשים
המבקשים, בבקשה לסילוק על הסף, טוענים כי מדובר בתביעה התוקפת החלטות משפטיות מנומקות של מבקש 2, מתוקף תפקידו השיפוטי.
המבקשים טוענים לגבי מבקש 2, לחסינות שיפוטית, מכח סעיף 8 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), שנועד להגן על שופטים מפני הפעלת סנקציות אישיות כלפיהם והבטחת חופש פעולה לשופטים. החסינות משתרעת גם על מקרי רשלנות ואף על מקרים של חריגה מסמכות ...

להחלטה המלאה הקלק על התמונה או צפה בקישור:
קישורים:

תביעה נגד שופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי בגין הפרת החוק ביודעין ובזדון ועולה לכדי רשלנות קיצונית מאוד ובאופן בוטה - בוקובסקי התחמק בבקשת חסינות

תביעה נגד השופט שמואל בוקובסקי על הפרת החוק ביודעין ובזדון ועולה לכדי רשלנות קיצונית מאוד ובאופן בוטה דצמבר 2004 - מדובר בתביעה נגד סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, השופט שמואל בוקובסקי. בגין מה שטוען התובע למחדל המבקשים אשר גרמו לו נזק כספי.

תביעה נגד השופט שמואל בוקובסקי על הפרת החוק ביודעין ובזדון ועולה לכדי רשלנות קיצונית מאוד ובאופן בוטה

לטענת התובע הכשופט בבימ"ש לענייני משפחה (שמואל בוקובסקי), אשר מינה ככונס נכסים לפירוק השיתוף בין המשיב לגרושתו. כונס הנכסים הינו חברו הטוב של שמואל בוקובסקי, שמונה למרות שהמשיב ביקש למנות כונס ניטרלי, שלא היה ב"כ של אחד הצדדים.לטענת התובע, שמואל בוקובסקי, פטר את כונס הנכסים, ללא סמכות, מחובתו החוקית לשלם מס עסקאות מתשלום כספי עסקת המכירה לפי החוק, כולל חוב לתובע והטיל את החוב של הממונה על התובע. בנוסף הטיל על התובע הוצאות משפט.
השופט שמואל בוקובסקי לא התמודד עם ההאשמות הקשות אלא בחר להתחמק ע"י בקשת חסינות שיפוטית, מכח סעיף 8 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), שנועד להגן על שופטים מפני הפעלת סנקציות אישיות כלפיהם והבטחת חופש פעולה לשופטים
השופטת אושרי פרוסט-פרנקל נעתרה לבקשת בוקובסקי ופטרה אותו ממשפט על מעשיו החמורים לכאורה.



להלן החלטת השופטת אושרי פרוסט-פרנקל
בית משפט השלום תל-אביב-יפו - 60271/04 [09.12.2004]

ד"ר אבס דאלי (גדליה) נ ג ד

1. מדינת ישראל
2. שמואל בוקובסקיכב' השופט

כב' השופטת אושרי פרוסט-פרנקל
החלטה
בפני בקשה למחיקה על הסף, של תביעה כספית אשר הוגשה נגד המבקשים.
התביעה הינה כנגד מדינת ישראל וסגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, כב' השופט שמואל בוקובסקי. בגין מה שטוען המשיב למחדל המבקשים אשר גרמו לו נזק כספי.
לטענת המשיב, מבקשת 1 - מדינת ישראל מינתה את מבקש 2, כשופט בבימ"ש לענייני משפחה (שמואל בוקובסקי), אשר מינה ככונס נכסים לפירוק השיתוף בין המשיב לגרושתו. כונס הנכסים הינו חברו הטוב של מבקש 2 (שמואל בוקובסקי), שמונה למרות שהמשיב ביקש למנות כונס ניטרלי, שלא היה ב"כ של אחד הצדדים.
לטענתו, מבקש 2 (שמואל בוקובסקי), פטר את כונס הנכסים, ללא סמכות, מחובתו החוקית לשלם מס עסקאות מתשלום כספי עסקת המכירה לפי החוק, כולל חוב לתובע והטיל את החוב של הממונה על המשיב. בנוסף הטיל על המשיב הוצאות משפט.
כתוצאה מכך, שילם לטענתו המשיב, סכום כפול והוא תובע את הנזק הנטען מהמבקשים.
בנוסף, לטענתו, נדחתה בקשתו לחייב את גרושתו, העובדת, בתשלום מחצית הוצאות חודשיות בגין אחזקת דירתם המשותפת, לתקופה שבין הפירוק הקבוע ועד למכירת הדירה.
טענות המבקשים
המבקשים, בבקשה לסילוק על הסף, טוענים כי מדובר בתביעה התוקפת החלטות משפטיות מנומקות של מבקש 2, מתוקף תפקידו השיפוטי.
המבקשים טוענים לגבי מבקש 2, לחסינות שיפוטית, מכח סעיף 8 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), שנועד להגן על שופטים מפני הפעלת סנקציות אישיות כלפיהם והבטחת חופש פעולה לשופטים. החסינות משתרעת גם על מקרי רשלנות ואף על מקרים של חריגה מסמכות ...

להחלטה המלאה הקלק על התמונה:
קישורים:

תביעה נגד שופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי בגין הפרת החוק ביודעין ובזדון ועולה לכדי רשלנות קיצונית מאוד ובאופן בוטה - בוקובסקי התחמק בבקשת חסינות

תביעה נגד השופט שמואל בוקובסקי על הפרת החוק ביודעין ובזדון ועולה לכדי רשלנות קיצונית מאוד ובאופן בוטה דצמבר 2004 - מדובר בתביעה נגד סגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, השופט שמואל בוקובסקי. בגין מה שטוען התובע למחדל המבקשים אשר גרמו לו נזק כספי.

תביעה נגד השופט שמואל בוקובסקי על הפרת החוק ביודעין ובזדון ועולה לכדי רשלנות קיצונית מאוד ובאופן בוטה

לטענת התובע הכשופט בבימ"ש לענייני משפחה (שמואל בוקובסקי), אשר מינה ככונס נכסים לפירוק השיתוף בין המשיב לגרושתו. כונס הנכסים הינו חברו הטוב של שמואל בוקובסקי, שמונה למרות שהמשיב ביקש למנות כונס ניטרלי, שלא היה ב"כ של אחד הצדדים.לטענת התובע, שמואל בוקובסקי, פטר את כונס הנכסים, ללא סמכות, מחובתו החוקית לשלם מס עסקאות מתשלום כספי עסקת המכירה לפי החוק, כולל חוב לתובע והטיל את החוב של הממונה על התובע. בנוסף הטיל על התובע הוצאות משפט.
השופט שמואל בוקובסקי לא התמודד עם ההאשמות הקשות אלא בחר להתחמק ע"י בקשת חסינות שיפוטית, מכח סעיף 8 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), שנועד להגן על שופטים מפני הפעלת סנקציות אישיות כלפיהם והבטחת חופש פעולה לשופטים
השופטת אושרי פרוסט-פרנקל נעתרה לבקשת בוקובסקי ופטרה אותו ממשפט על מעשיו החמורים לכאורה.



להלן החלטת השופטת אושרי פרוסט-פרנקל
בית משפט השלום תל-אביב-יפו - 60271/04 [09.12.2004]

ד"ר אבס דאלי (גדליה) נ ג ד

1. מדינת ישראל
2. שמואל בוקובסקיכב' השופט

כב' השופטת אושרי פרוסט-פרנקל
החלטה
בפני בקשה למחיקה על הסף, של תביעה כספית אשר הוגשה נגד המבקשים.
התביעה הינה כנגד מדינת ישראל וסגן נשיא בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, כב' השופט שמואל בוקובסקי. בגין מה שטוען המשיב למחדל המבקשים אשר גרמו לו נזק כספי.
לטענת המשיב, מבקשת 1 - מדינת ישראל מינתה את מבקש 2, כשופט בבימ"ש לענייני משפחה (שמואל בוקובסקי), אשר מינה ככונס נכסים לפירוק השיתוף בין המשיב לגרושתו. כונס הנכסים הינו חברו הטוב של מבקש 2 (שמואל בוקובסקי), שמונה למרות שהמשיב ביקש למנות כונס ניטרלי, שלא היה ב"כ של אחד הצדדים.
לטענתו, מבקש 2 (שמואל בוקובסקי), פטר את כונס הנכסים, ללא סמכות, מחובתו החוקית לשלם מס עסקאות מתשלום כספי עסקת המכירה לפי החוק, כולל חוב לתובע והטיל את החוב של הממונה על המשיב. בנוסף הטיל על המשיב הוצאות משפט.
כתוצאה מכך, שילם לטענתו המשיב, סכום כפול והוא תובע את הנזק הנטען מהמבקשים.
בנוסף, לטענתו, נדחתה בקשתו לחייב את גרושתו, העובדת, בתשלום מחצית הוצאות חודשיות בגין אחזקת דירתם המשותפת, לתקופה שבין הפירוק הקבוע ועד למכירת הדירה.
טענות המבקשים
המבקשים, בבקשה לסילוק על הסף, טוענים כי מדובר בתביעה התוקפת החלטות משפטיות מנומקות של מבקש 2, מתוקף תפקידו השיפוטי.
המבקשים טוענים לגבי מבקש 2, לחסינות שיפוטית, מכח סעיף 8 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), שנועד להגן על שופטים מפני הפעלת סנקציות אישיות כלפיהם והבטחת חופש פעולה לשופטים. החסינות משתרעת גם על מקרי רשלנות ואף על מקרים של חריגה מסמכות ...

להחלטה המלאה הקלק על התמונה:
קישורים:

יום ראשון, 28 באוגוסט 2011

מחדלים חמורים שופטי בתי משפט לענייני משפחה - עיכוב החלטות בענייני נפשות - מדו"ח נציבות תלונות הציבור על שופטים 2010

שמואל בוקובסקי - קונספציית האימוץ שקרסהידוע כי בתי משפט לענייני משפחה עוסקים בענייני נפשות. עובדה זאת אינה מונעת משופטים רשלנים ומסואבים לא פעם לעשות מחדלים פאטליים כגון עיכוב במתן החלטות, המסבים נזקים בלתי הפיכים לפרטים ומשפחות.



עיכוב החלטה מזונות לקטינה שנה וחצי לאחר הדיון



החלטה שעניינה מזונות לקטינה ניתנה למעלה משנה וחצי לאחר הדיון האחרון שהתקיים בעניין זה. רק לאחר הגשת תלונה על כך לנציבות. הנציב קבע, כי גם בהתחשב בעומס העבודה המוטל על השופטת. אין הצדקה לעיכוב כה ממושך במתן החלסה שעניינה מזונות לקטינה. עניין כזה מחייב דיון מהיר והכרעה דחופה. התנצלותה של השופטת אין בה כד להביא על תיקונו את הפגם החמור שנפל בהליך. התלונה נמצאה מוצדקת. (מספרנו 505/10, משפחה)



עיכוב החלטה למימוש הסדרי ראיה
- שבע שנים מאבק משפטי לפגוש את הנכדה



בשנת 2003 הגישה מתלוננת לבית המשפט לענייני משפחה תביעה לקיים הסדרי ראיה עם נכדתה. בשנת 2008 נדחתה התביעה, והמתלוננת ערערה על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, אשר בפסק דינו קיבל את הערעור וחייב את הנתבע, אבי הילדה, להתיר לה לפגוש את נכדתה. התיק הוחזר לבית המשפט לענייני משפחה לצורך פיקוח והסדרת המפגשים

כחודשיים לאחר פסק דינו של בית המשפט המחוזי . הגישה המתלוננת בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט, מאחר שהאב לא קיים את פסק הדין. החלטה בבקשה ניתנה כעבור למעלה משנה מאז הוגשה. הנציב קבע. כי השופטת לא פעלה בצורה נמרצת דיה על מנת לקדם את קיום המפגשים ברוח פסק הדין של בית המשפט המחוזי. מדובר בתביעה שהוגשה בשנת 2003 על ידי המתלוננת, סבתא המבקשת לפגוש את נכדתה, אשר במשך כשבע שנים נאבקה על קיום המפגשים בנסיבותיו המיוחדות של המקרה, ראוי היה כי השופטת תפעל בצורה נחרצת ותקיפה יותר ליישום פסק הדין, ובכלל זה מתן החלטה דחופה בבקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט וקיום דיונים דחופים בפרק זמן קצר. התלונה נמצאה מוצדקת. (מספרנו 583/10, משפחה)



עיכוב מתן החלטה בבקשה לביטול מינוי אפוטרופסות



מתלוננת. עורכת דין,. הגישה בשמו של חסוי בקשה לבטל מינוי של אפוטרופוס שמונה על ידי בית המשפט. בבקשה צוינה הדחיפות במתן החלטה מאחר שנמנעת מהחסוי גישה לחשבון הבנק ולקצבאות המגיעות לו והוא חושש לשימוש לרעה בכספיו. בדיון בבקשה נדונו כשירותו של החסוי לנהל את ענייניו בעצמו,. הצורך במינוי אפוטרופוס לחסוי וזהותו. השופטת קבעה, כי החלטה בבקשה כמו גם בבקשת המתלוננת בדיון להשיב לחסוי את תעודת הזהות של שניטלה ממנו, יינתנו במועד אחר ויישלח לצדדים. ההחלטה בבקשה ניתנה רק כעבור שנה מאז הדיון. בעקבות פניית הנציבות לשופטת לקבל את תגובתה לתלונה. הנציב קבע, כי על השופטת היה ליתן החלטה עניינית בבקשה תוך פרק זמן סביר לאחר הדיון. לא כל שכן כשההחלטה הייתה חשובה להמשך ניהול ההליכים בתיק. לייצוג החסוי ולאופן ניהול רכושו. התלונה נמצאה מוצדקת (מספרנו 915/09, משפחה)



עיכוב בקשה דחופה למימוש הסדרי ראיה



מתלונן הגיש בקשה דחופה לבית המשפט בה ביקש. כי גרושתו תיתן לו פרטים על מקום מגוריה החדש אליו עברה יחד עם הקטינים שבמשמורתה ועל מוסדות הלימוד שלהם הבקשה הוגשה לאחר שהאם והקטינים עברו, לטענתו, למקום המגורים החדש והאם סירבה למסור לו את הפרטים המבוקשים, ובכך נמנע ממנו לראות את ילדיו ולממש את הסדרי הראיה שנקבעו בהחלטות שניתנו. השופטת החליטה לקבל את תגובת האם תוך 20 יום . האם הגיבה באיחור, ההחלטה ניתנה לאחר כחודש וחצי מהיום בו הוגשה התגובה בפועל. הנציב קבע, כי מדובר בבקשה דחופה של המתלונן לגרום לכך שהוא יוכל לראות את ילדיו, לאחר שלפי הטענה, הסדרי ראיה קודמים שקבע בית המשפס לא קויימו. המתלונן הביא לתשומת לבה של השופסת את העובדה, שלא ניתנה החלטה בבקשתו . אך למרות תזכורות אלה, ניתנה ההחלטה רק בחלוף כחודשיים מהיום שנקבע לתגובת האם ובחלוף חודש וחצי מהיום בו הוגשה התגובה בפועל. התלונה נמצאה מוצדקת (מספרנו 335/10 משפחה)



עיכוב החלטה להפשרת כספים לקבורת חסוי שנפטר



עורך דין ייצג אשה שהייתה אפוטרופוסית של בעלה המנוח, שהיה חסוי. החסוי נפטר טרם שהועבר חלקו בכספים שאמורים היו להשתלם לו. במהלך פגרת הקיץ של בתי המשפט פנתה האשה בבקשה להשתמש בחלקו של החסוי לכיסוי הוצאות ההלוויה, השבעה והקבורה שלו, אשר היו עדיין מצויים אותה עת בחשבון נאמנות ע''ש המתלונן. החלטה להעתר לבקשה ניתנה כעבור כשלושה חודשים מאז הוגשה. לאחר קבלת תגובת האפוטרופוס הכללי לבקשה הנציב קבע, כי האמור בבקשה מלמד על מידת דחיפותה, אף אם דבר הדחיפות לא צוין בה במפורש. מדובר בבקשה פשוטה בהחלטה קצרה. שלא הייתה כל הצדקה לעכבה כחודש. לאחר קבלת תגובת האפוטרופוס הכללי התלונה נמצאה מוצדקת (מספרנו 731/10 משפחה)



ליקוי בניהול הפרוטוקול



בהחלטה של שופטת בית משפט לענייני משפחה נרשם, כי אחד מבא כוחם של הצדדים מתנהג בדרמטיות רבה. בירור הנציבות העלה, כי הדיון היה רווי מתח מתחילתו, וכי התנהלותה של השופטת הייתה תגובה להתרחשות באולם, שלא חרגה מהנדרש. אולם ההתרחשות האמורה לא מצאה ביטוי בפרוטוקול. ולא די היה בכך שנכתב בהחלטה כי בא כוחה של המתלוננת מתנהג בדרמטיות רבה. אמירה שפרטיה עלומים. מסעם זה נמצאה התלונה מוצדקת (מספרנו 76/10, משפחה)



קישורים: