תלונה נגד השופטת ג'ויה סקפה שפירא בגין הוצאת צו חיפוש לקוי

יוני 2016 - כבוד הנציבה טובה שטרסברג כהן כתבה בחוות דעת על כתיבת החלטות בית משפט ע"ג טופס:
"... הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בצווים הנוגעים לפגיעה בזכויות יסוד של אדם. כך, למשל, בתיתו צו חיפוש בביתו של אדם, על בית המשפט ליתן דעתו לכך שחיפוש ברשות היחיד פוגע לכאורה בזכותו של אדם לפרטיות ולצנעת הפרט, זכות שנקבעה כזכות יסודבסעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. כך גם באשר לצווים אחרים המאפשרים כניסה שלהמשטרה למקום מגורים או פעולה אחרת העשויה לפגוע בזכויות יסוד של הפרט שחלקן בעלות מעמד חוקתי, כגון חירותו של אדם או זכותו לכבוד ולקניין. זאת ועוד. מילוי טפסים בצורה לקויה מהווה פגיעה בזכויות הצדדים לקבל את יומם בבית המשפט. יש בכך כדי ליצור תחושה כי ההחלטה ניתנה כלאחר יד, ללא שיקול דעתו של היושב על כס המשפט. זאת לזכור כי שיקול הדעת השיפוטי הוא יסוד מוסד במלאכת השפיטה,..."

נגד השופטת ג'ויה סקפה שפירא בית משפט השלום ירושלים הוגשה תלונה בגין הוצאת צו חיפוש לקוי. להלן התלונה והצו:

לכבוד

נציבות תלונות הציבור על שופטים

Shoftim@justice.gov.il

מכובדי,

הנדון: שופטת ג'ויה סקפה שפירה - הוצאת צו חיפוש בביתי מבלי לציין מספר תיק בית משפט וכתובת

"כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו" (שמואל א, ב)

1. בתאריך 31.05.2016 הוציאה השופטת אפרת ג'ויה סקפה שפירא צו חיפוש במקום מגוריי מבלי שהיא מציינת את כתובת מגוריי המלאה (עם שותפתי ג), לתפוס את החפצים הבאים: "כל מסמך או חפץ הדרושים לחקירה, לרבות מחשב, דבר המגלם מחשב וחומר מחשב, של מוסד הנמצא במקום, וכן חדירה נמשכת לחומר מחשב, לצורך בדיקה או הפקת פלטים".

2. בצו החיפוש לא צוינו פרטים מהותיים כגון מספר תיק בית משפט ומספר הדירה שבו יבוצע הצו.

3. התנהגות השופטת ג'ויה סקפה שפירא מהווה קרקע פוריה להפקרות, זילות באזרח, וניצול כוח השררה למטרות אפלות. השופטת ג'ויה סקפה שפירא פוגעת בזכותו של האזרח לקבל את יומו בבית המשפט. בהתנהגותה יוצר השופטת ג'ויה סקפה שפירא תחושה כי הצו ניתן כלאחר יד. השופטת ג'ויה סקפה שפירא פוגעת בהתנהגותה באמון הציבור בבתי המשפט ומשטרת ישראל.

4. השופטת ג'ורה סקפה שפירא פגעה בכבודי, חירותי, פרטיותי ושמי הטוב.

5. אבקש לבדוק בדקדקנות התנהגותה של השופטת ג'ויה סקפה שפירא, ולמצות נגדה ההליכים המשמעתיים / פליליים הנדרשים.

6. נא טיפולכם ועדכונכם.

מצורף: צו החיפוש.

בכבוד רב,
א'

שופטת ג'ויה סקפה שפירא - צו חיפוש לקוי ללא מספר תיק בית משפט

שופטת אפרת אייכנשטיין שמלה - תלונה בגין רשלנות במילוי צו חיפוש וכתיבתו כלאחר יד

יוני 2016 - מדובר בצו חיפוש שהוציאה השופטת אפרת אייכטנשטיין שמלה לחיפוש בביתו של אזרח, חדירה למחשבו האישי מבלי לציין מספר תיק בית משפט, או אם החיפוש יערך בפני 2 עדים או לא ופרטים נוספים שחסרו.

נגד השופטת אפרת אייכטנשטיין שמלה הוגשה תלונה על התרשלותה במילוי הצו, ובתלונה נרשם: "התנהגות השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה מהווה קרקע פוריה להפקרות, זילות באזרח, וניצול כוח השררה למטרות אפלות. השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה פוגעת בזכותו של האזרח לקבל את יומו בבית המשפט. בהתנהגותה יוצרת השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה תחושה כי הצו ניתן כלאחר יד. השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה פוגעת בהתנהגותה באמון הציבור בבתי המשפט ומשטרת ישראל".




כבוד הנציבה טובה שטרסברג כהן כתבה בחוות דעת על כתיבת החלטות בית משפט ע"ג טופס:
"... הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בצווים הנוגעים לפגיעה בזכויות יסוד של אדם. כך, למשל, בתיתו צו חיפוש בביתו של אדם, על בית המשפט ליתן דעתו לכך שחיפושברשות היחיד פוגע לכאורה בזכותו של אדם לפרטיות ולצנעת הפרט, זכות שנקבעה כזכות יסודבסעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. כך גם באשר לצווים אחרים המאפשרים כניסה שלהמשטרה למקום מגורים או פעולה אחרת העשויה לפגוע בזכויות יסוד של הפרט שחלקןבעלות מעמד חוקתי, כגון חירותו של אדם או זכותו לכבוד ולקניין.5. זאת ועוד. מילוי טפסים בצורה לקויה מהווה פגיעה בזכויות הצדדים לקבל את יומם בבית המשפט. יש בכך כדי ליצור תחושה כי ההחלטה ניתנה כלאחר יד, ללא שיקול דעתו של היושב על כס המשפט. זאת לזכור כי שיקול הדעת השיפוטי הוא יסוד מוסד במלאכת השפיטה,..."

להלן התלונה נגד השופטת אפרת אייכטנשטיין שמלה והצו חיפוש הלקוי שכתבה.

לכבוד

נציבות תלונות הציבור על שופטים

Shoftim@justice.gov.il

מכובדי,

הנדון: שופטת אפרת אייכנשטיין שמלה - הוצאת צו חיפוש בביתי וחדירה למחשבי מבלי לציין מספר תיק בית משפט וכתובת ופרטים נוספים

1.     שמי .... תז .... טל.....

2.  בתאריך 2.06.2014 הוציאה השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה צו חיפוש במקום מגוריי מבלי שהיא מציינת את כתובת מגוריי  לתפוס את החפצים הבאים: "כל מסמך או חפץ הדרושים לחקירה, לרבות מחשב, דבר המגלם מחשב וחומר מחשב,  של מוסד הנמצא במקום, וכן חדירה נמשכת לחומר מחשב, לצורך בדיקה או הפקת פלטים".

3.    בצו החיפוש לא צוינו פרטים מהותיים כגון מספר תיק בית משפט והמען שבו יבוצע הצו, והאם יעשה בנוכחות עדים, או מדוע לא יעשה בנוכחות עדים.

4.    התנהגות השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה מהווה קרקע פוריה להפקרות, זילות באזרח, וניצול כוח השררה למטרות אפלות. השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה פוגעת בזכותו של האזרח לקבל את יומו בבית המשפט. בהתנהגותה יוצרת השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה תחושה כי הצו ניתן כלאחר יד. השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה פוגעת בהתנהגותה באמון הציבור בבתי המשפט ומשטרת ישראל.

5.   השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה פגעה בכבודי, חירותי, פרטיותי ושמי הטוב.

6.    אבקש לבדוק בדקדקנות התנהגותה של השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה, ולמצות נגדה ההליכים המשמעתיים / פליליים הנדרשים.

7.    נא טיפולכם ועדכונכם.

מצורף: צו החיפוש.

בכבוד רב,

מ

צו החיפוש הלקוי והלקוני שכתבה השופטת אפרת אייכנשטיין שמלה

מח"ש - עלה תאנה לאלימות שוטרים

הדוח השנתי של הסניגוריה הציבורית 2015 - תלונות על אלימות שוטרים אינן נחקרות , איתמר לוין , news1 , ספטמבר 2015

חקירה של ממש - רק בשליש מהמקרים; כתבי אישום - רק ב-8% מהתלונות הסניגוריה מזהירה: שוטרים עלול לחשוב שמותר להם להיות אלימים

הסניגוריה הציבורית: דוח פעילות לשנת 2015 / דין וחשבון

"קיים פער משמעותי ביותר ומטריד למדי, בין השיעור הנמוך של מיצוי הטיפול בתלונותיהם של אזרחים על אלימות שוטרים, לעומת השיעור הגבוה של מיצוי הטיפול במצב ההפוך שבו נטען לאלימות אזרחים כלפי שוטרים", אומרת הסניגוריה הציבורית (יום א', 4.9.16) בדוח השנתי שלה. בשנת 2015 נפתחו 2,425 תיקים נגד אזרחים בגין עבירה של תקיפת שוטר, ו-1,451 תיקים נוספים בגין תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות.

לעומת זאת, תלונות רבות המוגשות למח"ש אינן נחקרות. למעשה, חקירה של ממש נערכת רק בכשליש מכלל התלונות שמוגשות מדי שנה. בשנה שעברה ערכה מח"ש חקירה ב-640 תיקים בלבד, כאשר ב-1,817 תלונות נוספות לא נערכה כלל חקירה או שנערכה בדיקה ראשונית (שטיבה לא הוברר) שלא הבשילה כדי חקירה של ממש. מתוך תלונות אלה, ב-102 תיקים הוחלט על העמדת השוטרים לדין פלילי, וב-85 תיקים הוחלט או הומלץ על העמדתם לדין משמעתי.

הסניגוריה העבירה אשתקד למח"ש 304 תלונות שעניינן טענות לאלימות שוטרים. 182 תלונות נגנזו מעילות שונות (מרביתן מבלי שהתקיימה כלל חקירה), ורק בשש תלונות התקיימה חקירה אשר בסיומה הוחלט להעמיד את השוטרים המעורבים לדין פלילי או משמעתי. הסניגוריה סבורה, כי יש צורך בטיפול מערכתי יסודי ומקיף בהתמודדות עם מקרים של אלימות פסולה מצד שוטרים כלפי אזרחים.

"הרושם המצטבר בסניגוריה הציבורית הוא שכאשר מדובר בתלונות הנוגעות לאלימות משטרתית, שיעור התלונות שנחקרו וכן שיעור התלונות שהסתיימו בהעמדה לדין פלילי או משמעתי הוא נמוך מהממוצע הכללי. הסניגוריה הציבורית מבינה את הקשיים שיכולים להיות כרוכים בבירור שכזה, ואולם יש להיזהר ממסר בעייתי כפול שעלול לעבור כתוצאה מאי מיצוי החקירה.

"באותם מקרים בהם אכן הייתה אלימות משטרתית, המסר לשוטר שהיה מעורב באותה אלימות ולא ננקט נגדו כל הליך עלול להיות, שהדבר לא נתפס כחמור ושהוא יכול להמשיך לנהוג באלימות. מבחינתו של האזרח שננקטה נגדו אלימות, הדבר יכול להביא לאובדן האמון במשטרה ובמערכות השלטון", אומרת הסניגוריה.

השוטר אופיר נוימן מתחנת זבולון לא אוהב שמצלמים אותו

השוטר אופיר נוימן מתחנת זבולון לא אוהב שמצלמים אותו

ספטמבר 2016 - מתוך סטטוס פייסבוק של מוטי לייבל -  אופיר הוזמן לאירוע שבו אבא - זכאי לקחת את הילדים שלו על פי דין! אבל לאופיר נוימן מפריע שמצלמים אותו... אז לא מספיק שהוא דוחף באגרסיביות את האבא ומנסה לגרום לו בכוחניות להפסיק לצלם אלא מפעיל את שרירי המדים שלו ומעכב את האבא לתחנת זבולון ולא משחרר אותו עד שבא בן משפחה לחתום.

רוני אלשייך מפכ"ל המשטרה מסביר מדוע המשטרה אלימה כלפי יוצאי אתיופיה

אוגוסט 2016 - רוני אלשייך מפכ"ל המשטרה מנסה להסביר אלימות משטרת ישראל נגד יוצאי אתיופיה ומסביר כי אלימות זאת הייתה במהלך השנים נגד כל גלי העליה לא רק מאתיופיה. אלשייך נתן לדוגמא עליות מתימן, מרוקו, אזבקיסטן, ...

אפרת שדה - דיוקן פרקליטה מורעלת

ביקורת חסרת תקדים על עו"ד אפרת שדה: ניסתה למנוע בכל דרך מהנאשם להציג ראיות מזכות, הילכה אימים על עדי הגנה ואף מסרה תשובה כוזבת 

איתמר לוין, news1 , 12.08.2016


עו"ד אפרת שדה מפרקליטות מחוז תל אביב (פלילי) ניסתה לפגוע בזכותו של נאשם להליך הוגן. זוהי קביעתה החמורה וכנראה חסרת התקדים של שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, טלי חימוביץ.

לצפייה בהחלטת השופטת טלי חימוביץ הקלק כאן

חימוביץ זיכתה (יום ה', 11.8.16) את טספהמריים זרו בהרי, מהגר מאריתריאה, מאשמת חבלה בכוונה מחמירה, לאחר שקבעה שלא הוכח שהוא אשר פגע קשות במהגר אחר. חימוביץ מותחת ביקורת חריפה במיוחד הן על מחדלי החקירה של המשטרה והן על הדרך בה התנהגה שדה במהלך המשפט. היא הורתה להעביר את פסק דינה לעיונו של פרקליט המחוז, מומי למברגר.

לדברי חימוביץ, התנהגותה של שדה "מעוררת אי-נוחות גדולה. לכל אורך ההליך התנגדה התובעת בתוקף לכל בקשה שהגישה ההגנה, והקפידה קלה כבחמורה בכל עניין של פרוצדורה, זניח ככל שיהיה. גם כאשר ניתן היה לגלות מעט נדיבות, או למצוא דרך ביניים של פשרה, לא הסכימה התובעת לאף מהלך שהיה בו כדי לסייע לנאשם, ולו במעט, להוכיח את חפותו. התחושה הכללית הייתה, כי בא-כוח המאשימה מנסה לשבש את הגנת הנאשם ולמנוע ממנו לאתר ולהציג ראיות מזכות".

"באופן בלתי ראוי לחלוטין"
בנקודה זו מפנה חימוביץ להחלטתה בדיון שהתקיים ב-9.3.16. שדה ביקשה שלא לאפשר לסניגורית, עו"ד אורלי פרייזלר, להכניס לאולם עד כדי שיזהה עד אחר. חימוביץ אמרה לה: "התפקיד של התביעה זה לא לנסות לשבש את הגנת הנאשם. התפקיד של התביעה הוא להגן על האינטרס הציבורי, והאינטרס הציבורי הוא בין היתר שהעד הזה, שזו ההזדמנות היחידה שיש לנו לראות אותו ולדבר איתו, יזהה את הבן-אדם, אם הוא מכיר אותו או לא. אני לא מבינה איך אנחנו יכולים לחכות בשביל זה לפרשת הגנה.

"אני לא מבינה איך זה מפריע משהו לגבירתי. חוץ מאשר להפריע להגנת הנאשם, אני לא רואה שום סיבה. אני דוחה את ההתנגדות ואני גם מבקשת שגבירתי תקח לתשומת ליבה, כי זה לא פעם ראשונה שאני שמה לב לזה". חימוביץ התירה את שאלת הסניגורית, אך שדה התערבה: "רק שהעד ייצא לאחר מכן מהאולם". חימוביץ הגיבה: "סליחה, אני אחליט אם הוא ייצא או לא ייצא".

בפסק הדין מתייחסת חימוביץ לתקרית זו באומרה, כי שדה התנגדה "באופן בלתי ראוי לחלוטין". בהתנגדותה לא היה כל ממש מבחינה משפטית, והיא גם הייתה בלתי הוגנת, שכן היה ידוע שעד התביעה עומד להיות מגורש מהארץ בתוך ימים אחדים - כך שלא ניתן לדחות את זיהויו עד לפרשת ההגנה.

חימוביץ ממשיכה ומתארת כיצד סירבה שדה לאפשר לפרייזלר לעיין בתיק החקירה נגד מי שלטענת ההגנה הוא שהיכה את המתלונן, בנימוק שבחומר החקירה שבו אין כדי לסייע להגנתו של הברי. היה זה נימוק כוזב: "לאחר שנחשפתי בעצמי לחומר החקירה בתיק האחר, הסתבר לי, כי בתיק חומר חקירה בעל רלוונטיות רבה להגנת הנאשם", אומרת חימוביץ. "לטעמי, כל תובע סביר היה מאפשר להגנה לעיין בתיק, או בחלקים ממנו, ולא מסתתר תחת טענות פרוצדורה, רק כדי לשים מכשול בפני הגנת הנאשם". בשולי הדברים מורה חימוביץ ללמברגר לבדוק מדוע תיק זה נסגר מחוסר ראיות, למרות שלדעתה יש בו די ראיות כדי להעמיד לדין את אותו חשוד על התקיפה שיוחסה להברי.

"תובע סביר היה מסכים"
עוד אומרת חימוביץ, כי שדה התנגדה לבקשתה של פרייזלר לקבל מסמכים מהמשטרה, "מסמכים שעל פניהם לא מעוררים כל בעיה, לבד מחשיפת העובדה, כי לא בוצעו צעדי החקירה המתבקשים מאירוע כה חמור. מדובר במסמכים טכניים, ולמרות זאת נזקקנו לדיונים ארוכים ולהתנגדויות מייגעות, מקום שתובע סביר היה מסכים להן על אתר".

חימוביץ מתייחסת גם לדוח פעולה של שוטר, שלכל הדעות היה אמור להיכלל בחומר החקירה וכנראה בטעות לא הועבר להגנה. אבל "במקום להתנצל על כך שהמסמך לא נכלל בחומר החקירה, הערימה התובעת קשיים על ההגנה בדרכה לקבלת המזכר ולהצגתו בפני העד". ואילו על התנגדותה של שדה לשאלה בנוגע למצלמות האבטחה העירוניות, אומרת חימוביץ, כי מעבר לכך שלא היה לה כל יסוד משפטי, "היא מלמדת במובהק על הלך הרוח של המאשימה בתיק זה, ועל הניסיון למנוע בכל דרך מראיות מזכות לבוא בשערי בית המשפט".

שדה גם התנגדה לבקשתה של פרייזלר להבטיח שלא תעצור מסתננים שהם עדי הגנה, וכאשר העיד אחד מהם - ביקשה שדה לראות את אישור השהייה שלו. צעד זה "לא יכול להתפרש אלא כניסיון להלך אימים על העד ועל עדים פוטנציאליים", קובעת חימוביץ, המציינת גם ששדה נמנעה מבקשה דומה כאשר העידו מסתננים כעדי תביעה.

עוד מציינת חימוביץ את טענתה של שדה לפיה יש לייחס משקל מופחת לשלוש ראיות לזכותו של הברי - כאשר מדובר היה בעדויות של התביעה עצמה (עדויות של שני שוטרים וראיות מז"פ). חימוביץ מסכמת: "יש להצטער על כך שנציגת המדינה בוחרת לנהוג כך, בפרט כאשר מדובר באדם שמקורו בקבוצת אוכלוסייה מוחלשת, שממילא מתקשה להגן על עצמו בשל קשיי שפה ותרבות".

"קשר בין המעורבים לטיב החקירה"
כאמור, בפיה של חימוביץ גם ביקורת נוקבת על מחדלי החקירה של המשטרה, שכלל לא חקרה את התקיפה עד שמצבו של המתלונן התדרדר והוא נכנס לתרדמת. גם אז, הנחתה המשטרה את אחיו של המתלונן לאתר את התוקף במקום לעשות זאת בעצמה, והחלה בחקירה רק לאחר שהאח זיהה את הברי כתוקף. הלה טען שהתוקף היה אדם אחר, הבטב היילה. המשטרה ביקשה מהאחרון להגיע לחקירה, אך הוא לא עשה זאת. המשטרה גם המתינה חודש בטרם מימשה צו שקיבלה להוצאת נתוני תקשורת של היילה.

היילה אותר רק לאחר שהברי נעצר עד תום ההליכים, אך שוחרר ללא כל בירור. כאשר ניסתה המשטרה לאתרו שוב, נמסר לה שהוא במתקן חולות - והיא לא בדקה זאת. רק חודשיים מאוחר יותר, בעיצומו של המשטרה, נודע למשטרה במקרה שהיילה עצור במתקן סהרונים והוא הובא לעדות.

"אם אכנה את חקירת המשטרה 'רשלנית', אחטא לאמת", כותבת חימוביץ. "האמת היא, שהמשטרה הפרה את חובתה הבסיסית ונמנעה מחקירת אירוע אלימות קשה, עד שלב מאוחר ביותר כשכבר לא נותרה בידה ברירה. בכך גרמה לנזק ראייתי ולפגיעה בזכויותיהם של המתלונן והנאשם. גם כשהואילה המשטרה לפתוח בחקירת האירוע, עשתה זאת בחוסר חשק תוך גרירת רגליים, עד כי לא ניתן להשתחרר מהרושם כי קיים קשר בין זהות המעורבים בפרשה - עובדים זרים אפריקנים - לבין טיב החקירה".

חימוביץ מונה בזה אחר זה את המחדלים, על פני מספר עמודים, ואומרת שחלקם אף זיהמו את התיק. בין היתר התברר, כי הייתה זו שדה אשר הורתה לחוקרים שלא לחקור את היילה כחשוד, ואלמלא הוראה זאת - כך היה נחקר. דומה ש"לא היה באמת רצון מצד המדינה לתת מקום לגירסה אחרת, למעט הגירסה המרשיעה אותה הציגה", סבורה חימוביץ.

היא מסכמת: "חקירת המשטרה את האירוע, לאו חקירה היא, ופגעה בזכויותיהם של כל המעורבים. הפגיעה האנושה בראיות, בסמוך לאירוע, ולאחר מכן החקירה השטחית ובפרט ההימנעות מלרדת לחקר גירסת ההגנה, לא עשתה צדק עם המעורבים בתיק". 

סנ"צ יובל זיזי מרחב מוריה - תלונה למח"ש בגין ביזוי צווי בית משפט להחזרת רכוש שנתפס בחיפוש

יולי 2016 - נשיא בית המשפט המחוזי ירושלים השופט אהרן פרקש קבע כי שוטרי מרחב מוריה בפיקודו של סנ"צ יובל זיזי ביזו פעמיים החלטת בית משפט השלום להשבת תפוסים שנתפסו במהלך חיפוש. בעקבות כך הוגשה תלונה נגד סגן ניצב יובל זיזי. תלונה נוספת הוגשה נגד סגן ניצב יובל זיזי באותו ארוע בגין ונדליזם, וביזיון צו בית משפט במהלך החיפוש.



להלן התלונה


לכבוד משרד במשפטים - מחלקת חקירות שוטרים


מכובדיי

הנדון: תלונה נגד סנ"צ יובל זיזי מרחב מוריה - ביזוי צווי בית משפט להחזרת רכושי שנתפס בחיפוש

1. שמי ג' ....

2. בימים אלו הגיעה לידיי החלטת נשיא בית המשפט המחוזי ירושלים כב' השופט אהרן פרקש מיום 25.07.2016 (מצורפת)


3. בהחלטתו סעיף 2 כותב כב' השופט פרקש: "בהתאם להחלטה הראשונה , חלק מחפציה התפוסים של העוררת הושבו לה , אך המשיבה (מרחב מוריה - הערת כותב הפוסט) סירבה להשיב לה את ציוד המחשוב. משכך, פנתה העוררת לבית המשפט קמא. ביום 14.6.16 ביקש בית המשפט את תגובת המשיבה, ולאחר מכן הוסיף כי יש להשיב את התפוסים מיידית אם אין טעם מיוחד לאי קיום החלטתו. עוד באותו יום, הגיבה המשיבה וטענה כי חלק מהתפוסים עדיין בבדיקה ולכן לא הושבו. בית המשפט חזר והורה למשיבה להחזיר את התפוסים שנשארו בחזקתה (ביום 14.6.16)".


4. מהחלטת כב' השופט פרקש עולה כי שוטרי מוריה בפיקודו של סנ"צ יובל זיזי ביזו פעמיים החלטת בית משפט השלום להשבת התפוסים.

5. התנהגותו של סנ"צ יובל זיזי פוגעת ביסוד קיום מדינה, ויסוד שלטון החוק להם מחויב כל אזרח לרבות עובד ציבור או שוטר: כיבוד צווי בתי המשפט גם אם אינם נראים לאזרח. אבקש לברר התנהגותו של סנ"צ יובל זיזי.


6. מצורפים החלטת נשיא בית משפט המחוזי ירושלים כב' השופט אהרן פרקש מיום 25.07.2016 והחלטת כב' השופטת בית משפט השלום קרן מילר מיום 14.06.2016 להשבת התפוסים.


נא טיפולכם ובדיקתכם

נשיא המחוזי השופט אהרן פרקש קובע כי מרחב מוריה ביזה פעמיים החלטת בית משפט להשבת תפוסים

משטרת מרחב מוריה - חיפוש בדירת אזרח