ביום 7.2.12 הורה בית המשפט לנוער בחיפה להשיב לאם את בנה התינוק שהוצא ממנה בצו בית משפט לאחר שבית המשפט השתכנע מטיעוני האם לפיו הילד היה מטופל היטב בטרם הוצא מביתו. בית המשפט לנוער לא קיבל את טיעוני פקידת הסעד של חיפה, גב' שרה כץ, והורה על השבת הקטין לאמו ביום ראשון, 12.2.12. האם ביקשה לשהות ולבקר את בנה שהושם במעון "שבתאי לוי" בחיפה בימים שישי ושבת (10,11.2.12) לפני קבלתו ביום ראשון. בקשתה של האם סורבה. נמסר לה שאין ביקורי אמהות בימים שישי ושבת. תשובה זו לא היתה מקובלת עלי לחלוטין. עיקרון טובת הילד (שעובדים סוציאליים מרוממים את גרונם בעקרון זה) חייב בנסיבות את מניעת הנתק בין האם לבנה התינוק. לכן התקשרתי ביום 9.2.12 לגב' רותי קרפ, מנהלת המעון "שבתאי לוי". ההקלטה לפניכם שכל אחד ישפוט. יצוין כי לאחר השיחה פנתה גב' קרפ לאם והודיעה לה שהיא מאפשרת לה לבקר את בנה ביום שישי למרות שהיא לא אוהבת את התנהלות עורך הדין שלה. לגבי שבת לא היתה תשובה. הבירוקרטיה במיטבה.
יום שבת, 6 ביוני 2015
שאטר איילנד – קורטוב מהשררה האלימות והתחלואים של הפסיכיאטריה
להלן מובאות מ
המאמר שאטר איילנד – חקירה אפלה , ריקי פרנקל , 02/09/2010
.
המאמר שאטר איילנד – חקירה אפלה , ריקי פרנקל , 02/09/2010.
גיבור הסרט "שאטר איילנד" הוא מרשל פדרלי בשם טדי דניאלס, הנשלח למוסד פסיכיאטרי לעבריינים שביצעו פשעים חמורים (הנמצא בתוך בית כלא על אי ליד בוסטון), במטרה לחקור את פרשת היעלמותה של אחת המטופלות במוסד. במהלך החקירה מתעורר חשדו של הגיבור שבמוסד מתנהלים ניסויים על המוח האנושי. בסופו של הסרט מתברר לגיבור שהוא אינו נמצא במוסד כחוקר מטעם המדינה, אלא כאחד המטופלים, וכי הוא סובל מהפרעות נפשיות קשות כתוצאה מטראומה שעבר בעבר...
...בסרט "שאטר איילנד" כשטדי דניאלס ושותפו צ'אק מגיעים אל המוסד, מספר להם הסוהר הראשי, שהפסיכיאטר הראשי, ד"ר קולי, "שימש פעמים רבות כיועץ לסקוטלנד יארד, לשירות הבטחון הבריטי, ולסוכנות הביון האמריקנית". "ולמה סוכנויות מודיעין מתייעצות עם פסיכיאטר?", שואל טדי דניאלס, אבל שאלתו נשארת ללא מענה. בהמשך מספר טדי לשותף שלו, שכבר זמן מה הוא מתעניין במוסד הזה, וכי הוא חושד שנערכים בו ניסויים על המוח האנושי: "רבים יודעים על המקום הזה, אבל איש מהם לא רוצה לדבר, כאילו הם פוחדים או משהו. המקום הזה ממומן על ידי מענק מיוחד מטעם 'ועדת בית הנבחרים לפעילות אנטי אמריקנית", לשאלתו של צ'אק: "איך בדיוק אנחנו נלחמים בקומוניסטים מאי בנמל בוסטון?", עונה טדי: "כפי שאמרתי, אף אחד לא היה מוכן לדבר, עד שמצאתי מישהו שהיה מאושפז פה. בחור ששמו ג'ורג' נויס, תלמיד מכללה חביב, סוציאליסט. הציעו לשלם לו אם יסכים להשתתף במחקר פסיכולוגי. תנחש מה הם בדקו?", וטדי מספר על ההשפעות שהיו לניסוי על הסטודנט: "[הוא] התחיל לראות דרקונים בכל מקום, כמעט היכה את המרצה שלו למוות. בסוף הוא הגיע לכאן, לאשקליף, למחלקה ג'. שחררו אותו אחרי שנה... שבועיים אחרי שהשתחרר, הוא נכנס לפאב ודקר למוות שלושה אנשים. העו"ד שלו טען לאי-שפיות, אבל נויס נעמד בבית המשפט והתחנן לשבת בכיסא החשמלי. הכל, רק לא מוסד לחולי נפש". בהמשך, מספר טדי לצ'אק, נשלח נויס לכלא "דדהאם", ושם טדי נפגש איתו: "עולה בבירור ממה שהוא סיפר לי שהם עורכים כאן ניסויים בבני אדם".
... נעמי קליין, בספרה "דוקטרינת ההלם", מתארת את הניסויים שנערכו בשנות החמישים על סטודנטים ועל מטופלים פסיכיאטריים במסגרת תוכנית סודית של ה-CIA, שהוקדשה למחקר "טכניקות חקירה מיוחדות", ואשר ב-1953 קיבלה את השם "אם-קיי-אולטרה". היתה זו תקופת המלחמה הקרה, ובקהילת המודיעין של ארצות המערב נפוצה שמועה שהקומוניסטים גילו דרך לבצע "שטיפת מוח" בשבויי מלחמה. בפגישה של נציגים של סוכנויות המודיעין של קנדה, בריטניה וארה"ב עם חוקרים אקדמיים, שהתקיימה ביוני 1951 במונטריאול, הועלה הצורך לגלות בדחיפות מהן השיטות באמצעותן מצליחים הקומוניסטים לבצע שטיפת המוח. בין המשתתפים היה ד"ר דונלד הֶב, ראש המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת מקגיל, והוא העלה את ההשערה, שהקומוניסטים משתלטים על תודעת השבויים באמצעות בידוד חמור וחסימת גירויים חושיים. שלושה חודשים לאחר מכן קיבל הב מענק מחקר ממשרד הבטחון של קנדה כדי לנהל סדרת ניסויים מסווגים בחסך חושי. הב שילם לקבוצה של סטודנטים 20 דולר ליום כדי שישהו בבידוד בתנאים מיוחדים המייצרים חסך חושי (משקפי מגן שחורים, אוזניות שמהן נשמע רעש לבן, שפופרות קרטון על זרועותיהם וכפות ידיהם, החוסמות את חוש המישוש). במשך ימים שלמים ריחפו הסטודנטים בתוך הלא-כלום, בלי יכולת להיעזר בחושיהם לשם קבלת מידע חיצוני כלשהו. בהמשך, כדי לבדוק אם החסך משפיע על הפגיעות לשטיפת מוח, הושמעו באוזניהם הקלטות של קולות שדיברו על קיומם של רוחות רפאים ועוד רעיונות, שלפני תחילת הניסוי נדחו על ידי הסטודנטים על הסף.
הממצאים העלו שהחסך החושי גרם לבלבול קיצוני ולהזיות בקרב הסטודנטים שהשתתפו במחקר, ולירידה זמנית משמעותית של היכולות האינטלקטואליות שלהם במהלך תקופת הניסוי ובתקופה שלאחריה. כן עלתה נכונותם לקבל את הרעיונות שהושמעו להם בהקלטות. ההשערה היתה שהבלבול שגרם החסך החושי מחק חלקית את נפשם, ולכן הנכונות הגוברת לקבל גירויים חדשים ללא התנגדות.
מי שהמשיך והרחיב בהתלהבות יתירה את ניסוייו של הב, היה פסיכיאטר בשם יואן קמרון, שהגיע למעמד מכובד בתחומו (כיהן בשנות הארבעים כנשיא האגודה הפסיכיאטרית של אמריקה, נשיא האגודה הפסיכיאטרית של קנדה ונשיא האגודה הפסיכיאטרית העולמית). קמרון ביצע את ניסוייו במכון ע"ש אלן לטיפול בבעיות פסיכיאטריות, שהיה שייך לאוניברסיטת מקגיל בקנדה. הוא לא הסתפק בשאיפה לרפא את מטופליו או לשפר את מצבם, אלא התיימר לברוא אותם מחדש באמצעות שיטה שפיתח. קמרון האמין, שעל מנת ש"הבריאה מחדש" תתאפשר, יש להרוס את האישיות הנוכחית, לנתץ את הדפוסים הפתולוגיים הקיימים, עד שיתקבל מצב של "לוח חלק", עליו ייחרטו הדפוסים החדשים. "הטיפול" כלל שני שלבים: בשלב הראשון ננקטה סדרת פעולות יוצרות מצבי הלם ביולוגיים במטרה למחוק את האישיות הקיימת: הוא נתן למטופלים מנות עצומות של אינסולין (שידוע שגורמים לרגרסיה ולמצבי תרדמת), חשף אותם למכות הלם חשמלי במינונים עצומים (על מנת ליצור מצבים של רגרסיה מוחלטת, ובדרך זו החזיר את מטופליו לתקופת הילדות), טיפל בהם בתערובות של סמים ממריצים, סמים מדכאים וסמי הזיה (על מנת "לשחרר" את המטופלים מעכבות ולהחליש את ההגנות שלהם). לאחר שגרם למטופלים להגיע למצב של צמח כמעט – ספוגי הלם ומסוממים, והם היו במצב שבו האישיות הקודמת נמחקה, במידה שהשביעה את רצונו, התחיל השלב השני של הטיפול - שלב "התנעת הנפש" – תהליך שבמהלכו השמיע קמרון למטופליו מסרים מוקלטים כמו "את אמא טובה ורעיה טובה ואנשים נהנים מחברתך", לעתים במשך 16 עד 20 שעות ביממה במשך שבועות.
ה-CIA שהתעניין בניסוייו של קמרון, התחיל בשלב מסויים לתת לו מענקים. קליין מציינת ש"ככל שהוסיפו הדולרים מה-CIA לזרום, כן נראה המכון ע"ש אלן פחות כבית חולים ויותר כבית כלא מבעית". הניסויים של קמרון דרדרו את המטופלים לשלבי הינקות הטרום-מילוליים, הם בוצעו ללא ידיעתם ובלי רשותם, וגרמו להם נזקים חמורים ובלתי-הפיכים. מטופלים שהגיעו בבקשת טיפול לחוליים פסיכיאטריים קלים – כמו דיכאון אחרי לידה, חרדה ואפילו קשיים בחיי הנישואים – יצאו לאחר הטיפול כשהם נכים נפשית לכל החיים. בשנות השבעים נחשפה הפרשה בתקשורת. בעקבות הפרסום התאגדו תשעה ממטופליו לשעבר של קמרון ותבעו את ה-CIA ואת ממשלת קנדה, שהשתתפה גם היא במימון מחקרו של קמרון. טענתם של עורכי הדין היתה שהמטופלים שימשו כשפני ניסוי "לשם סיפוק תאוותו של ה-CIA למידע על אמצעי שליטה בנפש האדם" (ראה קליין, עמ' 41). ב-1988 הגיע ה-CIA לעסקת טיעון ושילם לתשעת התובעים דמי נזיקין בסכום כולל של 750,000 דולר. ארבע שנים לאחר מכן הסכימה ממשלת קנדה לשלם פיצויים של 100,000 דולר לכל אחד מהמטופלים שהשתתפו בניסויים.
קמרון קיבל מימון מה-CIA במשך מספר שנים עד 1961. קליין מציינת שבשנות ה-70 וה-80, כשנחשפה עובדת המימון של הניסויים על ידי ה-CIA, עדיין האמינו העיתונאים והמחוקקים, שמטרת הניסויים היתה לחקור טכניקות של שטיפת מוח על מנת להגן על החיילים האמריקאים שנפלו בשבי. באותה עת כבר ידעו הכל שהסיפורים על שטיפות המוח היו מיתוס מימי המלחמה הקרה, כך שהיה נדמה שלמחקר לא היה שום ערך, וכי ה-CIA טעה טעות איומה בהשקיעו 25 מיליון דולר (!) בפרוייקט שלא הניב כל תוצאה בעלת ערך חיובי ממשי! ואולם ב-1988 בעקבות חקירה של הניו-יורק טיימס על מעורבותה של ארה"ב בעינויים וברציחות הפוליטיות בהונדורס, התגלו עדויות לכך שה-CIA היה מעורב באימונם של החוקרים של הונדורס בשיטות עינויים פסיכולוגיות. במסגרת חוק חופש המידע ובעקבות דרישות העיתונים הוגש תשע שנים לאחר מכן מסמך בשם "קוברק: חקירות מודיעין מסכל" לעיונם של עיתונאים. מסמך זה התברר כמדריך לשיטות חקירה של ה-CIA, הוכן בשנת 1963 (שהיתה השנה האחרונה להפעלת תוכנית "אם-קיי-אולטרה", שנתיים לאחר הפסקת הניסויים שערך קמרון במימון ה-CIA), כלל 128 עמודים, והתבסס ברובו על ממצאי מחקריהם של הב וקמרון. במסמך מצויין שהטכניקות המפורטות בו מאפשרות "לטפל" ב"מקור מתנגד" ו"להשמיד את יכולת ההתנגדות שלו". אחד הפרקים בו עוסק בחסך חושי, ומספק הנחיות לבניית תאי בידוד. במסמך מצויין, ש"מניעת גירויים, השוללת מנפשו של הסובייקט כל מגע עם העולם החיצוני, אוסרת את הנפש בכבלי עצמה וכך גורמת לרגרסיה. בה בעת, מתן מינון מחושב ומדוד של גירויים בזמן החקירה יביא את הסובייקט השרוי ברגרסיה לראות בחוקר דמות אב" (אצל קליין, עמ' 53). בגרסה של המסמך משנת 1983 נכתב: "יש לקבוע את החלונות גבוה בקיר, עם אפשרות למנוע חדירת אור" (שם). קליין מציינת, שמסמכים אלה מעידים על כך שהמטרה האמיתית של תוכנית "אם-קיי-אולטרה" לא היתה חקירה של אמצעים לשטיפת מוח, אלא "תכנון מערכת מבוססת מדעית, שמטרתה לסחוט מידע מ'מקורות מתנגדים'", ו"במילים אחרות, מדובר בעינויים" (קליין, עמ' 53).
שיטות החקירה עברו אם כן שינוי משיטות של עינויים פיסיים לשיטות של עינויים פסיכולוגיים. אלפרד מקוי, היסטוריון מאוניברסיטת ויסקונסין, כותב בספרו "שאלה של עינויים", שהנוסחה של "קוברק", המבוססת על גרימת הלם על ידי חסך חושי ולאחר מכן הצפה חושית, מהווה מהפיכה בתולדות התפתחותן של שיטות העינויים. לדברי מקוי, מהפיכה זו לא היתה יכולה להתרחש ללא הניסויים שנערכו באוניברסיטת מקגיל בשנות ה-50: "הניסויים של ד"ר קמרון, שהסתמכו על פריצת הדרך הקודמת של ד"ר הב, הם שהניחו את היסודות המדעיים לשיטה הדו-שלבית של ה-CIA לעינוי פסיכולוגי" (ראה קליין, עמ' 53).
המונח "שאטר איילנד" מקבל עתה משמעות נוספת. המילה shutter משמעה "לצמצם, להגיף תריסים", ובסרט שעוסק בניסויים על השפעותיו של חסך חושי, מהווים איי הצמצום והאפלה גם תיאור למצב החושי-נפשי אליו הוטלו הנבדקים. באחד הקטעים בסרט מוצא טדי דניאלס במהלך שיטוטיו באי את רייצ'ל סולנדו "האמיתית", כשהיא מסתתרת במערה. היא מספרת לו שלפני שהפכה למטופלת באשקליף, עבדה במוסד כרופאה. וכיצד קרה שהפכה למטופלת? "התחלתי לשאול שאלות בעניין המשלוחים הגדולים של סודיום אמיטל וסמי ההזייה המבוססים על אופיום... שאלתי גם על הניתוחים. שמעת פעם על לובוטומיה? מחשמלים את החולה במכת חשמל, ואז מחדירים דוקרן קרח דרך העין, ושולפים מבפנים סיבי עצבים. זה גורם לחולים להיות הרבה יתר צייתנים, ממושמעים... אתה יודע איך כאב נכנס לגוף, מרשל?... זה [הכאב] לא קשור לבשר [flash]. המוח שולט בכאב. המוח שולט בפחד, בחמלה, בשינה, ברעב, בכעס, בכל! תאר לך שיכולת לשלוט בזה. ליצור אדם חדש שלא יחוש כאב או אהבה או אהדה. אדם שלא ניתן לחקור אותו כי אין לו זיכרונות לחשוף". וכשטדי מוחה וטוען שאי אפשר לקחת את כל זיכרונותיו של אדם, היא מציינת: "הצפון-קוריאנים השתמשו בשבויי מלחמה אמריקנים כדי לערוך ניסויים בשטיפת מוח. הם הפכו חיילים לבוגדים, וזה מה שהם עושים כאן. הם יוצרים רוחות רפאים שייצאו ויעשו דברים שאנשים שפויים לא היו עושים... בעוד 50 שנה אנשים יביטו לאחור ויאמרו: 'כאן, במקום הזה, הכל התחיל'. הנאצים השתמשו ביהודים, הסובייטים השתמשו באסירים בגולאגים, ואנחנו עורכים ניסויים בחולים בשאטר איילנד".
הסרט "שאטר איילנד" נעשה בשנת 2010, 50 שנה לאחר התרחשות הניסויים שעליהם הסרט רומז.
ביבליוגרפיה
פרידריך אוטו, לפני המבול: ברלין 1918 – 1933, הוצאת כרמל, ירושלים 2009.
קליין נעמי, "דוקטרינת ההלם – עליית הקפיטליזם של האסון, הוצאת לאנדלוס, תל אביב 2009.
קישורים:
...בסרט "שאטר איילנד" כשטדי דניאלס ושותפו צ'אק מגיעים אל המוסד, מספר להם הסוהר הראשי, שהפסיכיאטר הראשי, ד"ר קולי, "שימש פעמים רבות כיועץ לסקוטלנד יארד, לשירות הבטחון הבריטי, ולסוכנות הביון האמריקנית". "ולמה סוכנויות מודיעין מתייעצות עם פסיכיאטר?", שואל טדי דניאלס, אבל שאלתו נשארת ללא מענה. בהמשך מספר טדי לשותף שלו, שכבר זמן מה הוא מתעניין במוסד הזה, וכי הוא חושד שנערכים בו ניסויים על המוח האנושי: "רבים יודעים על המקום הזה, אבל איש מהם לא רוצה לדבר, כאילו הם פוחדים או משהו. המקום הזה ממומן על ידי מענק מיוחד מטעם 'ועדת בית הנבחרים לפעילות אנטי אמריקנית", לשאלתו של צ'אק: "איך בדיוק אנחנו נלחמים בקומוניסטים מאי בנמל בוסטון?", עונה טדי: "כפי שאמרתי, אף אחד לא היה מוכן לדבר, עד שמצאתי מישהו שהיה מאושפז פה. בחור ששמו ג'ורג' נויס, תלמיד מכללה חביב, סוציאליסט. הציעו לשלם לו אם יסכים להשתתף במחקר פסיכולוגי. תנחש מה הם בדקו?", וטדי מספר על ההשפעות שהיו לניסוי על הסטודנט: "[הוא] התחיל לראות דרקונים בכל מקום, כמעט היכה את המרצה שלו למוות. בסוף הוא הגיע לכאן, לאשקליף, למחלקה ג'. שחררו אותו אחרי שנה... שבועיים אחרי שהשתחרר, הוא נכנס לפאב ודקר למוות שלושה אנשים. העו"ד שלו טען לאי-שפיות, אבל נויס נעמד בבית המשפט והתחנן לשבת בכיסא החשמלי. הכל, רק לא מוסד לחולי נפש". בהמשך, מספר טדי לצ'אק, נשלח נויס לכלא "דדהאם", ושם טדי נפגש איתו: "עולה בבירור ממה שהוא סיפר לי שהם עורכים כאן ניסויים בבני אדם".
... נעמי קליין, בספרה "דוקטרינת ההלם", מתארת את הניסויים שנערכו בשנות החמישים על סטודנטים ועל מטופלים פסיכיאטריים במסגרת תוכנית סודית של ה-CIA, שהוקדשה למחקר "טכניקות חקירה מיוחדות", ואשר ב-1953 קיבלה את השם "אם-קיי-אולטרה". היתה זו תקופת המלחמה הקרה, ובקהילת המודיעין של ארצות המערב נפוצה שמועה שהקומוניסטים גילו דרך לבצע "שטיפת מוח" בשבויי מלחמה. בפגישה של נציגים של סוכנויות המודיעין של קנדה, בריטניה וארה"ב עם חוקרים אקדמיים, שהתקיימה ביוני 1951 במונטריאול, הועלה הצורך לגלות בדחיפות מהן השיטות באמצעותן מצליחים הקומוניסטים לבצע שטיפת המוח. בין המשתתפים היה ד"ר דונלד הֶב, ראש המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת מקגיל, והוא העלה את ההשערה, שהקומוניסטים משתלטים על תודעת השבויים באמצעות בידוד חמור וחסימת גירויים חושיים. שלושה חודשים לאחר מכן קיבל הב מענק מחקר ממשרד הבטחון של קנדה כדי לנהל סדרת ניסויים מסווגים בחסך חושי. הב שילם לקבוצה של סטודנטים 20 דולר ליום כדי שישהו בבידוד בתנאים מיוחדים המייצרים חסך חושי (משקפי מגן שחורים, אוזניות שמהן נשמע רעש לבן, שפופרות קרטון על זרועותיהם וכפות ידיהם, החוסמות את חוש המישוש). במשך ימים שלמים ריחפו הסטודנטים בתוך הלא-כלום, בלי יכולת להיעזר בחושיהם לשם קבלת מידע חיצוני כלשהו. בהמשך, כדי לבדוק אם החסך משפיע על הפגיעות לשטיפת מוח, הושמעו באוזניהם הקלטות של קולות שדיברו על קיומם של רוחות רפאים ועוד רעיונות, שלפני תחילת הניסוי נדחו על ידי הסטודנטים על הסף.
הממצאים העלו שהחסך החושי גרם לבלבול קיצוני ולהזיות בקרב הסטודנטים שהשתתפו במחקר, ולירידה זמנית משמעותית של היכולות האינטלקטואליות שלהם במהלך תקופת הניסוי ובתקופה שלאחריה. כן עלתה נכונותם לקבל את הרעיונות שהושמעו להם בהקלטות. ההשערה היתה שהבלבול שגרם החסך החושי מחק חלקית את נפשם, ולכן הנכונות הגוברת לקבל גירויים חדשים ללא התנגדות.
מי שהמשיך והרחיב בהתלהבות יתירה את ניסוייו של הב, היה פסיכיאטר בשם יואן קמרון, שהגיע למעמד מכובד בתחומו (כיהן בשנות הארבעים כנשיא האגודה הפסיכיאטרית של אמריקה, נשיא האגודה הפסיכיאטרית של קנדה ונשיא האגודה הפסיכיאטרית העולמית). קמרון ביצע את ניסוייו במכון ע"ש אלן לטיפול בבעיות פסיכיאטריות, שהיה שייך לאוניברסיטת מקגיל בקנדה. הוא לא הסתפק בשאיפה לרפא את מטופליו או לשפר את מצבם, אלא התיימר לברוא אותם מחדש באמצעות שיטה שפיתח. קמרון האמין, שעל מנת ש"הבריאה מחדש" תתאפשר, יש להרוס את האישיות הנוכחית, לנתץ את הדפוסים הפתולוגיים הקיימים, עד שיתקבל מצב של "לוח חלק", עליו ייחרטו הדפוסים החדשים. "הטיפול" כלל שני שלבים: בשלב הראשון ננקטה סדרת פעולות יוצרות מצבי הלם ביולוגיים במטרה למחוק את האישיות הקיימת: הוא נתן למטופלים מנות עצומות של אינסולין (שידוע שגורמים לרגרסיה ולמצבי תרדמת), חשף אותם למכות הלם חשמלי במינונים עצומים (על מנת ליצור מצבים של רגרסיה מוחלטת, ובדרך זו החזיר את מטופליו לתקופת הילדות), טיפל בהם בתערובות של סמים ממריצים, סמים מדכאים וסמי הזיה (על מנת "לשחרר" את המטופלים מעכבות ולהחליש את ההגנות שלהם). לאחר שגרם למטופלים להגיע למצב של צמח כמעט – ספוגי הלם ומסוממים, והם היו במצב שבו האישיות הקודמת נמחקה, במידה שהשביעה את רצונו, התחיל השלב השני של הטיפול - שלב "התנעת הנפש" – תהליך שבמהלכו השמיע קמרון למטופליו מסרים מוקלטים כמו "את אמא טובה ורעיה טובה ואנשים נהנים מחברתך", לעתים במשך 16 עד 20 שעות ביממה במשך שבועות.
ה-CIA שהתעניין בניסוייו של קמרון, התחיל בשלב מסויים לתת לו מענקים. קליין מציינת ש"ככל שהוסיפו הדולרים מה-CIA לזרום, כן נראה המכון ע"ש אלן פחות כבית חולים ויותר כבית כלא מבעית". הניסויים של קמרון דרדרו את המטופלים לשלבי הינקות הטרום-מילוליים, הם בוצעו ללא ידיעתם ובלי רשותם, וגרמו להם נזקים חמורים ובלתי-הפיכים. מטופלים שהגיעו בבקשת טיפול לחוליים פסיכיאטריים קלים – כמו דיכאון אחרי לידה, חרדה ואפילו קשיים בחיי הנישואים – יצאו לאחר הטיפול כשהם נכים נפשית לכל החיים. בשנות השבעים נחשפה הפרשה בתקשורת. בעקבות הפרסום התאגדו תשעה ממטופליו לשעבר של קמרון ותבעו את ה-CIA ואת ממשלת קנדה, שהשתתפה גם היא במימון מחקרו של קמרון. טענתם של עורכי הדין היתה שהמטופלים שימשו כשפני ניסוי "לשם סיפוק תאוותו של ה-CIA למידע על אמצעי שליטה בנפש האדם" (ראה קליין, עמ' 41). ב-1988 הגיע ה-CIA לעסקת טיעון ושילם לתשעת התובעים דמי נזיקין בסכום כולל של 750,000 דולר. ארבע שנים לאחר מכן הסכימה ממשלת קנדה לשלם פיצויים של 100,000 דולר לכל אחד מהמטופלים שהשתתפו בניסויים.
קמרון קיבל מימון מה-CIA במשך מספר שנים עד 1961. קליין מציינת שבשנות ה-70 וה-80, כשנחשפה עובדת המימון של הניסויים על ידי ה-CIA, עדיין האמינו העיתונאים והמחוקקים, שמטרת הניסויים היתה לחקור טכניקות של שטיפת מוח על מנת להגן על החיילים האמריקאים שנפלו בשבי. באותה עת כבר ידעו הכל שהסיפורים על שטיפות המוח היו מיתוס מימי המלחמה הקרה, כך שהיה נדמה שלמחקר לא היה שום ערך, וכי ה-CIA טעה טעות איומה בהשקיעו 25 מיליון דולר (!) בפרוייקט שלא הניב כל תוצאה בעלת ערך חיובי ממשי! ואולם ב-1988 בעקבות חקירה של הניו-יורק טיימס על מעורבותה של ארה"ב בעינויים וברציחות הפוליטיות בהונדורס, התגלו עדויות לכך שה-CIA היה מעורב באימונם של החוקרים של הונדורס בשיטות עינויים פסיכולוגיות. במסגרת חוק חופש המידע ובעקבות דרישות העיתונים הוגש תשע שנים לאחר מכן מסמך בשם "קוברק: חקירות מודיעין מסכל" לעיונם של עיתונאים. מסמך זה התברר כמדריך לשיטות חקירה של ה-CIA, הוכן בשנת 1963 (שהיתה השנה האחרונה להפעלת תוכנית "אם-קיי-אולטרה", שנתיים לאחר הפסקת הניסויים שערך קמרון במימון ה-CIA), כלל 128 עמודים, והתבסס ברובו על ממצאי מחקריהם של הב וקמרון. במסמך מצויין שהטכניקות המפורטות בו מאפשרות "לטפל" ב"מקור מתנגד" ו"להשמיד את יכולת ההתנגדות שלו". אחד הפרקים בו עוסק בחסך חושי, ומספק הנחיות לבניית תאי בידוד. במסמך מצויין, ש"מניעת גירויים, השוללת מנפשו של הסובייקט כל מגע עם העולם החיצוני, אוסרת את הנפש בכבלי עצמה וכך גורמת לרגרסיה. בה בעת, מתן מינון מחושב ומדוד של גירויים בזמן החקירה יביא את הסובייקט השרוי ברגרסיה לראות בחוקר דמות אב" (אצל קליין, עמ' 53). בגרסה של המסמך משנת 1983 נכתב: "יש לקבוע את החלונות גבוה בקיר, עם אפשרות למנוע חדירת אור" (שם). קליין מציינת, שמסמכים אלה מעידים על כך שהמטרה האמיתית של תוכנית "אם-קיי-אולטרה" לא היתה חקירה של אמצעים לשטיפת מוח, אלא "תכנון מערכת מבוססת מדעית, שמטרתה לסחוט מידע מ'מקורות מתנגדים'", ו"במילים אחרות, מדובר בעינויים" (קליין, עמ' 53).
שיטות החקירה עברו אם כן שינוי משיטות של עינויים פיסיים לשיטות של עינויים פסיכולוגיים. אלפרד מקוי, היסטוריון מאוניברסיטת ויסקונסין, כותב בספרו "שאלה של עינויים", שהנוסחה של "קוברק", המבוססת על גרימת הלם על ידי חסך חושי ולאחר מכן הצפה חושית, מהווה מהפיכה בתולדות התפתחותן של שיטות העינויים. לדברי מקוי, מהפיכה זו לא היתה יכולה להתרחש ללא הניסויים שנערכו באוניברסיטת מקגיל בשנות ה-50: "הניסויים של ד"ר קמרון, שהסתמכו על פריצת הדרך הקודמת של ד"ר הב, הם שהניחו את היסודות המדעיים לשיטה הדו-שלבית של ה-CIA לעינוי פסיכולוגי" (ראה קליין, עמ' 53).
המונח "שאטר איילנד" מקבל עתה משמעות נוספת. המילה shutter משמעה "לצמצם, להגיף תריסים", ובסרט שעוסק בניסויים על השפעותיו של חסך חושי, מהווים איי הצמצום והאפלה גם תיאור למצב החושי-נפשי אליו הוטלו הנבדקים. באחד הקטעים בסרט מוצא טדי דניאלס במהלך שיטוטיו באי את רייצ'ל סולנדו "האמיתית", כשהיא מסתתרת במערה. היא מספרת לו שלפני שהפכה למטופלת באשקליף, עבדה במוסד כרופאה. וכיצד קרה שהפכה למטופלת? "התחלתי לשאול שאלות בעניין המשלוחים הגדולים של סודיום אמיטל וסמי ההזייה המבוססים על אופיום... שאלתי גם על הניתוחים. שמעת פעם על לובוטומיה? מחשמלים את החולה במכת חשמל, ואז מחדירים דוקרן קרח דרך העין, ושולפים מבפנים סיבי עצבים. זה גורם לחולים להיות הרבה יתר צייתנים, ממושמעים... אתה יודע איך כאב נכנס לגוף, מרשל?... זה [הכאב] לא קשור לבשר [flash]. המוח שולט בכאב. המוח שולט בפחד, בחמלה, בשינה, ברעב, בכעס, בכל! תאר לך שיכולת לשלוט בזה. ליצור אדם חדש שלא יחוש כאב או אהבה או אהדה. אדם שלא ניתן לחקור אותו כי אין לו זיכרונות לחשוף". וכשטדי מוחה וטוען שאי אפשר לקחת את כל זיכרונותיו של אדם, היא מציינת: "הצפון-קוריאנים השתמשו בשבויי מלחמה אמריקנים כדי לערוך ניסויים בשטיפת מוח. הם הפכו חיילים לבוגדים, וזה מה שהם עושים כאן. הם יוצרים רוחות רפאים שייצאו ויעשו דברים שאנשים שפויים לא היו עושים... בעוד 50 שנה אנשים יביטו לאחור ויאמרו: 'כאן, במקום הזה, הכל התחיל'. הנאצים השתמשו ביהודים, הסובייטים השתמשו באסירים בגולאגים, ואנחנו עורכים ניסויים בחולים בשאטר איילנד".
הסרט "שאטר איילנד" נעשה בשנת 2010, 50 שנה לאחר התרחשות הניסויים שעליהם הסרט רומז.
ביבליוגרפיה
פרידריך אוטו, לפני המבול: ברלין 1918 – 1933, הוצאת כרמל, ירושלים 2009.
קליין נעמי, "דוקטרינת ההלם – עליית הקפיטליזם של האסון, הוצאת לאנדלוס, תל אביב 2009.
קישורים:
- הונאות חברות התרופות והפסיכיאטריה - שיין אליסון - כימאי מומחה
- פשעי הפסיכיאטריה והרווחה - מונולוג של נערה נמלטת - חלק א , חלק ב , חנה איסלר , אוקטובר 2009
- הפסיכיאטר מומחה לפסיכוגריאטריה - ד"ר איתן חבר - חוות דעת פסיכיאטרית "מקצועית" ואלימה - ע"פ המשתמע מתעודת הרופא הפסיכיאטר איתן חבר כיוון לתייג את הנבדקת כבע"ח ללא הבנה שיפוט או רגשות, שאינו מבין מה נעשה סביבו ויש להרעיל אותו בריספרדל וסמים פסיכיאטרים אחרים עד סוף ימיו, ולכלוא אותו באחד המוסדות הפסיכיאטריים לתשושי נפש. בעוד הנבדקת באה אליו בהנחיית לשכת הרווחה בת ים לחוות דעת למינוי אפוטרופוס בלבד. חוות הדעת של הפסיכיאטר איתן חבר הייתה מנותקת מהמציאות...
- בית החולים הפסיכיאטרי לנוער איתנים - ירושלים
- בית חולים חולי נפש לילדים - נס ציונה
- נלחמים על שפיותם - מערכת בריאות הנפש במדינת ישראל חולה - מבט שני , מרץ 2010 , "נלחמים על שפיותם" - מערכת בריאות הנפש בישראל חולה. החולים המאובחנים אצלה נתונים לעתים בידיים לא מקצועיות, עד שאבחון אחד שגוי יכול להרוס חיים שלמים של אדם בריא בנפשו...
- תולדות הפסיכיאטריה והרווחה בישראל - אויגניקה, לובוטומיה, טיפול בהלם חשמלי, הנדסה חברתית, ועוד - המאמר "עצבים רופפים" מוסף "הארץ" מאי 2009, יותם פלדמן -הפסיכיאטרים היהודים שבאו מגרמניה בשנות ה-30 הביאו איתם את התורה האויגנית על השבחת הגזע, והנהיגו טיפולים קשים בהלם חשמלי, הזרקת אינסולין ואף לובוטמיה. בשנות ה-50 הם זילזלו בבעיות נפשיות של ניצולי השואה והאשימו אותם בסחטנות. מחקר חדש חושף פרק אפל על ראשית ימי הענף בארץ...
חיים כץ - שר רווחה מדיף ריח שחיתות ורמיה
רק מעטים מקרב נבחרי הציבור ששייכים בדרך כלל לעשירון הבינוני היו מוכנים לחשוף ברבים את נכסיהם הפיננסיים שהעידו על כך שהם לא נמנים על אלה שהתעשרו במהלך שירותם הציבורי, אחד מהם שנמנע בקנאות מלחשוף את הונו האישי הוא שר הרווחה החדש חיים כץ שכיהן בעבר בעת ובעונה אחת כחבר כנסת וכיו"ר ארגון עובדי התעשיה האוירית ועשה לעצמו, לביתו ולמשפחתו יותר משעשה לציבור שולחיו
סוד גלוי הוא שהרוב המכריע של השרים וחברי הכנסת לא מתלהבים לפרסם בפומבי את הצהרות ההון האישיות שלהם שהן מצווים להפקיד על-פי חוק בידיו של יו"ר הכנסת.
רק מעטים מקרב נבחרי הציבור ששייכים בדרך כלל לעשירון הבינוני היו מוכנים לחשוף ברבים את נכסיהם הפיננסיים שהעידו על כך שהם לא נמנים על אלה שהתעשרו במהלך שירותם הציבורי, אחד מהם שנמנע בקנאות מלחשוף את הונו האישי הוא שר הרווחה החדש חיים כץ שכיהן בעבר בעת ובעונה אחת כחבר כנסת וכיו"ר ארגון עובדי התעשיה האוירית ועשה לעצמו, לביתו ולמשפחתו יותר משעשה לציבור שולחיו.
כץ הינו לקוח ותיק של אומ"ץ אחרי שזיהינו שהוא הפך את תפקידיו הציבוריים קרדום לחפור בו לעומק. השליחות האישית והמשפחתית קדמה אצלו תמיד לשליחות הציבורית.
שר הרווחה - טייקון גז
השבוע נחשף באקראי ששר הרווחה החדש הוא בעצם טייקון גז שמחזיק מניות בחברת ישראמקו לחיפושי נפט השותפה גם בהפקת הגז הטבעי בשווי של עשרות מיליוני שקלים (על-פי הערכת מומחים שווי מניותיו נאמד למעלה מ 50 מיליון שקלים).
כץ הודה שהוא חבר אישי של איל ההון השנוי במחלוקת קובי מימון והוא נימנה על באי ביתו והוא לא רואה בכך כל פסול. גם שותפו של מימון חיים צוף ועוד שורה של אילי הון שחפצים ביקרו והם והוא יודעים למה. השר החברתי הזדרז להכריז ששווי מניותיו אינו בהיקף שפורסם בכלי התקשורת אך בשלב זה הוא עדיין מתחמק מלהגיש הצהרת הון מפורטת.
כץ הוסיף שהוא הרחיק את עצמו מכל טיפול בנושא הגז. המציאות העגומה שונה כמובן מן הקצה העובדות צועקות בעד עצמן. מסתבר שלפני כשלוש שנים, בעיצומה של המחאה החברתית, הוכיח חבר הכנסת כץ את עוצמתו הפוליטית, כאשר נרתם למסע הסברה שניהל איל הנפט והגז קובי מימון בקרב שרי הממשלה וחברי הכנסת. מימון ביקש למנוע את יישומן של המסקנות מרחיקות-הלכת שעליהן החליטה ועדת ששינסקי, שהיו יכולות לצמצם את רווחיו האדירים.
כץ לא נרתע מכללי המינהל התקין והאתיקה המקצועית, וביקש מכמה שרים לפגוש את מימון. במקביל בחש כץ מאחורי הקלעים בקרב חברי ועדת הכלכלה. להיטותו של חבר הכנסת כץ לסייע לקובי מימון הוגדרה כ"סיוע לחבר", אבל בפועל הוא ביקש לסייע לאיל הון, בעליה של חברה לחיפושי נפט, שכץ וכמה מחבריו להנהגה מחזיקים בה חבילות מניות.
מי שנתקע לכץ בדרכו להסוות את פעילותו למען חיבור ההון לשלטון הוא שאמה-הכהן ששימש, כאמור, כיו"ר ועדת הכלכלה ויצא נגד ניסיונם של הטייקונים ביניהם מימון, להשתלט על דיוני הכנסת ולהכתיב לחברי הכנסת את החלטותיהם באמצעות לוביסטים, שליחיהם לדבר עבירה מסוגו של כץ.
כץ נפרע ממנו וחסם את כניסתו לכנסת בסיוע הגייסות שלו. אומ"ץ הגישה בשעתו לוועדת האתיקה של הכנסת תלונה נגד ח"כ כץ, שבה נאמר בין השאר:
"בשעתו פנה אומנם חבר הכנסת כץ לוועדת האתיקה של הכנסת והודיע שאין לו כוונה להשתתף בדיונים על המלצות ועדת ששינסקי בנושא תמלוגי הגז. פנייה זו נבעה מכך שבעליה של חברת ישראמקו, קובי מימון, שהינה בעלת זכויות בקידוח תמר, הינו לטענתו חברו האישי. מאוחר יותר התברר כי ח"כ כץ גם מחזיק מניות בחברה זו. ערכן של המניות הללו צמח בשנתיים האחרונות במידה ניכרת.
לעומת זאת נהג לכאורה ח"כ כץ בניגוד אינטרסים מובהק ובניגוד לתקנון האתיקה של הכנסת כאשר פעל שהוועדה שהוא עומד בראשה תדון בנושא שקשור בחברות הנסחרות בבורסה. ח"כ כץ לא סיפר כלל לחברי הוועדה כי יש לו לכאורה אינטרסים אישיים בהצעת חוק זו מה גם שאפשר לאחד ממנהלי חברת ישראמקו להיות נוכח בעת הדיון שנערך בוועדה.
אנו תובעים לערוך בירור יסודי בוועדת האתיקה של הכנסת ולקבוע האם ח"כ עבר על חוקי האתיקה ולהסיק את המסקנות הנדרשות". למרבה הפלא, ועדת האתיקה הפרלמנטארית לא מצאה מקום לנזוף בח"כ כץ והעניקה לו הנחה בדומה לוועדות הקודמות. אומ"ץ לא הופתעה מההתעשרות הקלה של כץ מעסקי הנפט והגז שהייתה לה גם תמורה.
הגילוי שכץ מחזיק בחבילת מניות של חברת "ישראמקו" שהכניסה לכיסו הפרטי סכומים נאים בגלל זינוק מטאורי בעקבות גילוי מאגרי גז ענקיים מול חופי הארץ נחשף כבר לפני שנתיים וחצי ויותר בעת הדיונים האינטנסיביים שהתקיימו בכנסת בנושא טעון זה.
אומ"ץ לא עמדה מנגד ופנתה לוועדת האתיקה של הכנסת ולגורמים נוספים כדי לברר אם במעשה זה הוא לא פגע בטוהר המידות.
ח"כ כץ טען בתגובה שהוא לא עבר כל עבירה מאחר שהוא החזיק את חבילת המניות זמן רב עוד לפני גילוי המאגרים ורק המזל הטוב שיחק לו.. תוך כדי כך נחשף שכץ הוא חבר אישי של קובי מימון. (חברים נוספים של מימון הם שר האוצר משה כחלון מנכ"ל אגודת העיתונאים בתל אביב יוסי בר מוחא שכיהנו כדירקטורים באחת החברות שבבעלותו של כחלון).
הרשות לניירות הערך לא קיבלה בשעתו את הסבריו של כץ. מחלקת החקירות של הרשות ערכה חקירה בחשד שח"כ כץ החזיק מניות של "ישראמקו" גם בעבר וקיבל על-פי החשד בניגוד לחוק מידע פנים מוקדם על גילוי כמויות גז ענקיות נוספות מול חיפה רכש כמות נוספת של מניות וגרף לכיסו רווחים נאים נוספים.
החקירה עלתה על שרטון בדומה לחקירות אחרות של אישים פוליטיים שסרחו.
שיחות מוטיבציה אצל כץ
על-רקע פעילותו הבעייתית של ח"כ כץ כדאי לציין שבעבר הוא היה חבר בוועדת הכספים שהצביעה על קביעת תקנות שהיו קשורות לוועדת ששינסקי שדנה בשיעור המיסוי על הגז הטבעי. כץ טרח להודיע שהוא פוסל עצמו מהדיון בשל קרבתו למימון ובעל מניות ב"ישראמקו" אבל הוא פעל היטב מאחורי הקלעים כדי לגייס בקרב חברי כנסת תמיכה לאינטרסים של מטיבו מימון. בהזדמנות מסוימת נצפה כץ במשרדי ישראמקו בפתח תקוה כשותף פעיל לשיחה שניהל מימון עם אחד מחברי הכנסת שהצביעו בסופו של דבר בעד הפחתת המיסוי על הגז.
הוא לא היה היחיד מקרב חברי הכנסת שעברו אז שיחות מוטיבציה אצל כץ שנחשב לקבלן הקולות הראשי של הליכוד.
כץ התמקם בעשור האחרון בעמדת כוח מרכזית בליכוד בזכות היותו, כאמור, מי שיכול לסייע לאלה שמכרכרים סביבו להיבחר לכנסת, וזאת בסיועם של אלפי עובדי תע"א שהתפקדו לליכוד במצוותו וסרים למרותו. רבים מאלה שהתפקדו לליכוד במרוצת השנים זכו לקידום בשכרם ובתנאי עבודתם. כמה מאלה שסירבו מנימוקים אידיאולוגיים חשו עצמם מאוימים ומוחרמים. בפריימריז של הליכוד הוסעו העובדים בשעות עבודתם באוטובוסים מיוחדים שארגון העובדים מעמיד לשירותם, ודבר זה מנוגד לחוק הבחירות ומעלה חשד לשוחד פוליטי.
בשעתו פנתה אומ"ץ אל מבקר המדינה לשעבר, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, בבקשה שיתערב כדי למנוע מעלל נוסף של הח"כ המצפצף על החוק. הפנינו את תשומת לבו של המבקר לכך שהריטואל חוזר על עצמו בכל מערכת בחירות פנימית בליכוד - אלפי עובדי תע"א שגויסו על-ידי כץ להצטרף למפלגה זו (חלקם נגד רצונם) הפסיקו את עבודתם ואורגנו עבורם אוטובוסים ומכוניות פרטיות של המנהלים ובעלי תפקידים. בתגובה לכך קיבלנו הודעה שהנושא נבדק, ולאור ממצאי הבדיקה הוחלט שלא לנקוט בפעולות.
משום מה, תגובת מבקר המדינה למעלליו הפוליטיים של כץ נעשתה מאז ומתמיד בקול ענות חלושה. גם הפעם הוא נמנע מלהתערב במבצע ההסעה הפוליטי.
מעמד מיוחד בכנסת
מי שסבר לתומו שגם לגבי ח"כ כץ פועל העיקרון של שכר ועונש - טועה. ניגוד האינטרסים המשולש של כץ גובל בחוצפה. בכנסת הקודמת לא הסתפק ח"כ כץ בניהול ועדת העבודה, רווחה ובריאות אלא בוחש ומעורב בשירותם של אילי הון שהוא מחובר אליהם גם בוועדות הפרלמנטאריות האחרות. בתע"א לא מייצג כץ רק את אלפי העובדים אלא גם מכתיב מהלכים שונים להנהלת החברה. בהסתדרות לא מונע כץ צעדים נגד הממשלה למרות שהוא נחשב אחד מראשי הליכוד. נוח לו שראש הממשלה יזדקק לעזרתו. כץ אינו שוכח ואינו סולח על כך שחרף ההבטחות שניתנו לו בעבר הוא לא מונה לשר בממשלה וצעירים מסוגם של סער וארדן דילגו מעליו.
המציאות העגומה מלמדת שלאורך השנים זכה כץ למידה מוגזמת של חסד מאנשי משרד מבקר המדינה ומחברי ועדת האתיקה של הכנסת. שלושת התפקידים של ח"כ כץ יצרו לו גם מעמד מיוחד בכנסת, שבה הוא נהנה ממרחב ממוגן מפני טילי ביקורת ציבורית, מטיל את מרותו על סביבתו ונוהג לפי הכלל שעל פיו יישק כל דבר, כולל חברי כנסת מהאופוזיציה. מי שמסרב לח"כ כץ יכול רק לנשק לו.
כץ היה מאז ומתמיד בעל אופי של דיקטטור אדם חסר רגישות לכללי המנהל התקין. זו הייתה אולי הסיבה שהוא נתן את ידו בשעתו לבן-בריתו, יו"ר ההסתדרות עופר עיני, לבטל את הבחירות להסתדרות בהסכמה מוקדמת. רק הודות לפעילותם של גופים ציבוריים ובעיקר אומ"ץ, שפנו לבית המשפט, סוכל המהלך הציבורי.
כץ צבר לאורך השנים עוצמה רבה, בתפקידו בראש אחד מארגוני העובדים הגדולים במדינה, כאשר הצליח להשיג לאלפי העובדים תנאי שכר והטבות בלתי מקובלים במשק. כך נסללה דרכו להפוך לאחד המנהיגים הבולטים בהסתדרות העובדים הכללית. כץ לא רצה לפעול במסגרת סיעת הליכוד בהסתדרות שנמוגה בהדרגה, והעדיף להקים סיעה עצמאית בשם "עוז", שהפכה לשותפה בכירה בקואליציה ההסתדרותית תמורת אתנן נדיב.
כץ כפה בעבר על אלפי עובדי התעשיה האוירית להצטרף לליכוד וכך עלה בידו לא רק למקם את עצמו במקום טוב באמצע אלא גם לקבוע את גורלם הפוליטי של חברי כנסת של המפלגה להיבחר מחדש, להדחק למקום לא ריאלי או לקבל כרטיס כניסה לממשלה באמצעות קידום למקום טוב בצמרת הרשימה.
המציאות העגומה מלמדת שלאורך השנים זכה חבר הכנסת כץ למידה מוגזמת של חסד מאנשי משרד מבקר המדינה ומחברי ועדת האתיקה של הכנסת. שלושת התפקידים של ח"כ כץ יצרו לו גם מעמד מיוחד בכנסת, שבה הוא נהנה ממרחב ממוגן מפני טילי ביקורת ציבורית, מטיל את מרותו על סביבתו ונוהג לפי הכלל שעל פיו יישק כל דבר, כולל חברי-כנסת מהאופוזיציה. מי שמסרב לח"כ כץ יכול רק לנשק לו.
אומ"ץ זיהתה זה מכבר את שורשי הבעיה.
שורה של גופים ואישים ממלכתיים, בהם שרי הביטחון והאוצר, רשות החברות הממשלתיות, היועץ המשפטי לממשלה ומבקר המדינה לשעבר העניקו לכץ הנחות לא רק בסוף העונה. גם המשטרה לא טיפלה לאורך השנים בתלונות שהגיש עובד תע"א אמיר חרמוני על ההתנהלות הכספית הבעייתית של ארגון העובדים. חרמוני שילם מחיר יקר על שהעז להתמודד מול כץ על ראשות ארגון העובדים ופוטר מעבודתו.
גם מבקר המדינה הנוכחי לא עלה על הבריקאדות כדי לקרוא לסדר את הדיקטטור.
שר ויו"ר ארגון עובדים לא הולכים יחד
לפני כמה חודשים פרץ עימות חריף בין מנהל רשות החברות הממשלתיות אורי יוגב לבין כץ על-רקע דרישתו של יוגב שתקופת החל"ת (חופשה ללא תשלום) הממושכת מאוד של כץ תיפסק לאלתר. תוך כדי כך נחשף שארגון עובדי תע"א, שנחשב לאחת מקבוצות הלחץ הגדולות במדינה פעל מאחורי הקלעים ולפניהם כדי להעלות את גיל הפרישה של יו"ר הארגון כץ מ-67 ל 70 על-מנת למנוע את פרישתו מתפקידו בארגון ולאפשר לו לכהן בתפקיד שלוש שנים נוספות, בפרק זמן זה אמור היה כץ להמשיך לדאוג לאינטרסים של הארגון בתפקידיו הפרלמנטאריים. למטרה זו החלו חייליו של ח"כ כץ בארגון לרתום למהלך את הנהלת תע"א ואת דירקטוריון החברה שחששו כל השנים מידו הארוכה של כץ. ואמנם הדירקטוריון אישר את הארכת גיל הפרישה של כץ ולא נענה לדרישת רשות החברות לבטל את החל"ת לאלתר והותיר בידי כץ את הברירה לחזור לעבודתו בחברה ולהישאר בכנסת או להפך.
בשעתו נחלצה אומ"ץ לשתף פעולה עם רשות החברות בשורה של נושאים שקשורים באכיפת החוק וטוהר המידות. חל"ת הייתה באחד המקומות הראשונים ברשימה. על יסוד המידע שקיבלה אומ"ץ פנה הממונה על הפרויקטים של אומ"ץ שאול שני אל יוגב כדי להעניק לו זריקת עידוד ולהזהיר אותו מראש מפני "מלכודת דבש" שיטמנו לו בדירקטוריון במטרה להאריך את החל"ת של כץ.
הבהרנו ליוגב שתנועת אומ"ץ עומדת על דעתה כי יש להפסיק את חופשתו של ח"כ כץ לאלתר. לא היה צריך להתאמץ הרבה כדי להסיק שח"כ כץ הינו אלוף חל"ת במדינה. כץ גאה במיוחד על הקשר האישי לאורך שנים שקיים בינו לבין ראש הממשלה נתניהו.
הקדמת הבחירות לכנסת הנוכחית מנעה מרשות החברות לנקוט בצעדים נגד התעשיה האוירית. ערב הבחירות האחרונות בעת הפריימריז לבחירת מועמדי הליכוד לכנסת בעט ח"כ כץ פעם נוספת בשלטון החוק כאשר ארגן הסעות מאורגנות של עובדי התעשיה האוירית, אלא שהפעם נטען שהעובדים השתתפו בהצבעה לא על חשבון שעות עבודתם והם הוסעו גם במכוניות פרטיות ולא בהסעה מאורגת.
בממשלה הצרה נוכחית לא הייתה לנתניהו ברירה אלא למנות את כץ כשר. ראש הממשלה החליט שמשרד הרווחה יינתן לכץ עתיר הנכסים. בשעה טובה ומוצלחת נפרד כץ סופית בלית ברירה מהתעשיה האוירית. שר ויו"ר ארגון עובדים לא הולכים יחד.
אבל במקום שכץ יצלול מיד בנבכי המשרד שמטפל בבעיות החמורות של האוכלוסייה החלשה במדינה הוא ממשיך לבשל מאחורי הקלעים כדי שימשיך להיות לו מאחז בחברה. אומ"ץ לא הייתה יכולה לעבור על כך לסדר היום.
במכתב שנשלח השבוע ליועץ המשפטי לממשלה נאמר: "בתקשורת פורסם ששר הרווחה חיים כץ השתתף בישיבת ועד העובדים בתעשיה האוירית ועל-פי חלק מהמקורבים לדיון אף ניהל אותה וזאת למרות שבתור שר בממשלה היה אמור להתנתק לחלוטין מתע"א. מקורבים לוועד אמרו, כי כץ הופיע לישיבה שעסקה בבחירת מחליפו לאחר שפעל מאחורי הקלעים לקידום מועמד מטעמו. על-פי דיווח ממשתף בישיבה, כץ הבטיח לעובדים, כי אם ירצו לטרפד את הפרטת התעשיה האוירית המתוכננת, יסייע לעובדים בתפקידו כשר בממשלה. בהמשך הציע כץ שוועדת הבחירות שתבחר את יורשו תהיה ועדת הבחירות הקודמת שבחרה בו.
תנועת אומ"ץ רואה בחומרה את השתתפותו של השר חיים כץ בישיבת ועד העובדים של התעשיה האוירית למרות שהחוק מחייב את הינתקותו המוחלטת ומבקשת את הנחיותיך לשר לגבי קשריו עם התעשיה האוירית".
עד כה לא נתקבלה תשובתו של היועץ המשפטי.
אפילוג: אני מתגעגע לימים שבהם כיהן כשר העבודה והרווחה ד"ר ישראל כץ אדם צנוע וישר שחולל מהפכה במדיניות הרווחה של המדינה. כאשר נפטר השר כץ הישר התברר כי עדיין היה חייב משכנתה על דירתו. יחי ההבדל הגדול.
המדיניות האלימה של שר הרווחה חיים כץ לסחר בילדים - תחקיר
 |
| השר לרווחה אישית , אריה אבנרי , news1 , יוני 2015 |
יום שישי, 5 ביוני 2015
מאות עוברים ושבים שמחו למצוא מענה לניצול לרעה הפסיכיאטרי
יוני 2015 - שחקני תאטרון הרחוב הציגו את השעשועון: "כמה קל לשים תווית של משוגע" בשעות הצהריים של יום שישי, בתל אביב.
מאות עוברים ושבים צפו בתיאטרון הרחוב "גלגל המזל" אשר העלה את השעשועון "כמה קל לשים תווית של משוגע" ברחוב דיזינגוף, תל אביב, יום שישי, 29 למאי 2015.
באירוע חולקו למעלה ממאה עלונים וחומרי הסברה.
במהלך הצגות התאטרון, מספר צופים אשר חוו לדבריהם פגיעה מפסיכיאטרים, פנו וביקשו עזרה ממתנדבי העמותה. הפונים נענו, ופעילי העמותה החלו בפעולות לתיעוד המקרים והגשת תלונות לגורמים המתאימים.
השעשועון "כמה קל לשים תווית של משוגע" הינו פרודיה מקאברית המעבירה לצופים מסר רציני לגבי אבחונים פסיכיאטרים- אבחונים פסיכיאטריים, שאינם מדעיים אך לעומת זאת הם משמשים אמצעי לתיוג מאות אלפי ילדים ומבוגרים בארץ תחת תוויות שונות כגון: הפרעת קשב, היפראקטיביות, דיסלקציה, וכדומה. תוויות אלו נרשמות בתיק הרפואי של המטופל ולאחר מכן גורמות להגבלת זכויות במערכת החינוך, בצבא, בלימודים גבוהים, בבתי משפט ובמקומות עבודה.
תיוג ילדים ומבוגרים, ומתן התוויות מאפשר לחברות התרופות לשווק ריטלין, קונצרטה, סמי הרגעה ונוגדי דיכאון. ריטלין וקונצרטה מכילים את החומר הפעיל מתיל פנידאט, אשר מצוי תחת פקודת הסמים המסוכנים (סם בפיקוח) על פי הגדרת החוק בישראל ובעולם המערבי. מתיל פנידאט הינו סם מרץ מעורר, הדומה במבנהו הכימי, בהשפעתו ובדרך פעולתו לקוקאין. בטווח הארוך, תרופות ממכרות אלו גורמות לנזקים קשים והחמרה הדרגתית עד כדי תלות בתרופות לכל החיים, כאשר הן אינן מספקות ריפוי אמיתי.
עמותת "מגן לזכויות אנוש" תיעדה עד היום מאות תלונות על הפרת זכויות אדם בתחום בריאות הנפש, ומתנדביה ממשיכים בכל יום לחשוף הפרות נוספות. כל הרואה עצמו נפגע, או המעוניין לדווח על פגיעה בחבריו או במשפחתו, מוזמן לפנות לעמותת "מגן לזכויות אנוש".
למידע נוסף: יהודה קורן, דובר העמותה. טלפון 03-5660699 נייד 052-3350928 מייל: yodak8@gmail.com
עמותת "מגן לזכויות אנוש" הינה הנציגה הישראלית של Citizens Commision on Human Rights – (CCHR) ארגון בין-לאומי המונה למעלה מ-300 סניפים ברחבי העולם. הארגון נוסד בשנת 1969 על ידי ארגון הסיינטולוגיה בשיתוף עם ד"ר תומאס סזאס, פרופסור לפסיכיאטריה, כגוף עצמאי, במטרה לחקור ולחשוף מקרים של הפרת זכויות אדם בידי פסיכיאטרים. הארגון עובד עם האו"ם ועם קבוצות רבות אחרות, במטרה לנקות את תחום בריאות הנפש.
העמותה רואה בפסיכיאטריה את האלמנט ההרסני ביותר בחברה כיום.
--
יהודה קורן
דובר
עמותת מגן לזכויות אנוש
נציגי ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית
cchr
מאות עוברים ושבים צפו בתיאטרון הרחוב "גלגל המזל" אשר העלה את השעשועון "כמה קל לשים תווית של משוגע" ברחוב דיזינגוף, תל אביב, יום שישי, 29 למאי 2015.
באירוע חולקו למעלה ממאה עלונים וחומרי הסברה.
במהלך הצגות התאטרון, מספר צופים אשר חוו לדבריהם פגיעה מפסיכיאטרים, פנו וביקשו עזרה ממתנדבי העמותה. הפונים נענו, ופעילי העמותה החלו בפעולות לתיעוד המקרים והגשת תלונות לגורמים המתאימים.
השעשועון "כמה קל לשים תווית של משוגע" הינו פרודיה מקאברית המעבירה לצופים מסר רציני לגבי אבחונים פסיכיאטרים- אבחונים פסיכיאטריים, שאינם מדעיים אך לעומת זאת הם משמשים אמצעי לתיוג מאות אלפי ילדים ומבוגרים בארץ תחת תוויות שונות כגון: הפרעת קשב, היפראקטיביות, דיסלקציה, וכדומה. תוויות אלו נרשמות בתיק הרפואי של המטופל ולאחר מכן גורמות להגבלת זכויות במערכת החינוך, בצבא, בלימודים גבוהים, בבתי משפט ובמקומות עבודה.
תיוג ילדים ומבוגרים, ומתן התוויות מאפשר לחברות התרופות לשווק ריטלין, קונצרטה, סמי הרגעה ונוגדי דיכאון. ריטלין וקונצרטה מכילים את החומר הפעיל מתיל פנידאט, אשר מצוי תחת פקודת הסמים המסוכנים (סם בפיקוח) על פי הגדרת החוק בישראל ובעולם המערבי. מתיל פנידאט הינו סם מרץ מעורר, הדומה במבנהו הכימי, בהשפעתו ובדרך פעולתו לקוקאין. בטווח הארוך, תרופות ממכרות אלו גורמות לנזקים קשים והחמרה הדרגתית עד כדי תלות בתרופות לכל החיים, כאשר הן אינן מספקות ריפוי אמיתי.
עמותת "מגן לזכויות אנוש" תיעדה עד היום מאות תלונות על הפרת זכויות אדם בתחום בריאות הנפש, ומתנדביה ממשיכים בכל יום לחשוף הפרות נוספות. כל הרואה עצמו נפגע, או המעוניין לדווח על פגיעה בחבריו או במשפחתו, מוזמן לפנות לעמותת "מגן לזכויות אנוש".
למידע נוסף: יהודה קורן, דובר העמותה. טלפון 03-5660699 נייד 052-3350928 מייל: yodak8@gmail.com
עמותת "מגן לזכויות אנוש" הינה הנציגה הישראלית של Citizens Commision on Human Rights – (CCHR) ארגון בין-לאומי המונה למעלה מ-300 סניפים ברחבי העולם. הארגון נוסד בשנת 1969 על ידי ארגון הסיינטולוגיה בשיתוף עם ד"ר תומאס סזאס, פרופסור לפסיכיאטריה, כגוף עצמאי, במטרה לחקור ולחשוף מקרים של הפרת זכויות אדם בידי פסיכיאטרים. הארגון עובד עם האו"ם ועם קבוצות רבות אחרות, במטרה לנקות את תחום בריאות הנפש.
העמותה רואה בפסיכיאטריה את האלמנט ההרסני ביותר בחברה כיום.
--
יהודה קורן
דובר
עמותת מגן לזכויות אנוש
נציגי ועדת האזרחים לזכויות אדם הבינלאומית
cchr
נציב התלונות אליעזר ריבלין: שופטת המשפחה מרים קראוס זייפה פרוטוקול
נציב התלונות אליעזר ריבלין: שופטת המשפחה מרים קראוס שיפצה פרוטוקול , news1 , איתמר לוין , יוני 2015
הציעה לאם לוותר על מזונות בתה תמורת קבלת משמורת - אך כתבה בפרוטוקול שהיא מבקשת מן האם להציע הסדר
לא תיעדה בפרוטוקול ביקורת בוטה שהטיחה בבאי-כוחה של ילדת בני הזוג
החלטת הנציב - קובץ PDF
שופטת בית המשפט למשפחה בפתח תקוה, מרים קראוס, שיפצה פרוטוקול של דיון שהתנהל בפניה בינואר השנה. כך עולה מהחלטתו (27.5.15) של נציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר ריבלין.
מדובר בבני זוג לשעבר, המנהלים בפני קראוס הליכים בנוגע למשמורת של בתם בת ה-12. האב טען שהאם חטפה את הבת מארה"ב לישראל, ואילו האם מבקשת להעביר לידיה את המשמורת המצויה כיום בידי האב.
ריבלין מצא כי בתחילת הדיון הציעה קראוס לאם לוותר על מזונות הבת בתמורה לקבלת המשמורת, אך במקום לציין בפרוטוקול הצעה זו - הכתיבה לקלדנית שהיא מצפה מן האם להגיש הצעה להסדר בנושא המזונות. רק לאחר שאחד מעורכי הדין ביקש לתקן את הפרוטוקול, תיעדה קראוס את הצעתה. קראוס אמרה בתגובתה לתלונה, כי אין אפשרות לתעד בפרוטוקול כל מילה, ויש לתמוה כיצד ברשות האם מצוי תיעוד מדויק של הדברים שנאמרו בדיון.
על כך אומר ריבלין, תוך ביקורת עקיפה גם על עצם ההצעה: "מבלי שאביע עמדתי על סמכות בית המשפט להציע את הצעת הפשרה האמורה, ועל המידה שבה מתיישבת ההצעה עם תקנת הציבור, אם בכלל, אין ספק, כי ההצעה הייתה צריכה להופיע בפרוטוקול הדיון, ולא היה מקום לסירובו של בית המשפט לבקשת בא-כוח הקטינה לרשום את ההצעה בפרוטוקול.
"לעניין זה, מחובתו של בית המשפט לתעד בפרוטוקול את עיקרי הדברים שנאמרו בדיון, וכאשר מדובר בעניין שהוא עיקרי בדיון, כמו הצעת הפשרה האמורה, אין בית המשפט יכול לפטור עצמו מחובתו האמורה באמירה שהצדדים רשאים להזמין הקלטה על חשבונם".
עוד מצא ריבלין, כי קראוס מתחה ביקורת בלתי ראויה על באי-כוחה של הקטינה, באומרה: "מי שמכם להיפגש עם [הילדה]? שתיפגש קודם כל עם עורכי דין מטעם האב, שניים". גם ביקורת זה לא מצאה ביטוי בפרוטוקול, וקראוס סירבה לרשום אותה לאחר הבקשה לתיקון הפרוטוקול, והסתפקה באמירה שכל צד יכול להזמין הקלטה.
ריבלין אומר: "אין ספק, כי בית המשפט רשאי היה להביע את דעתו על ייצוג הקטינה בתביעה נפרדת מטעמה, אולם התרשמתי כי לשון הביקורת חרגה מן הראוי בנסיבות העניין. זאת ועוד, בין הבעת אי-נחת מייצוג הקטינה ועד העלאת תרחישים שאינם מעוגנים במציאות, כמו פגישת הקטינה עם באי-כוח הבעל - אשר לא היה מיוצג כלל - רב המרחק".
החלטת נציב תלונות הציבור על שופטים כי שופטת המשפחה מרים קראוס זייפה פרוטוקול - מאי 2015
הציעה לאם לוותר על מזונות בתה תמורת קבלת משמורת - אך כתבה בפרוטוקול שהיא מבקשת מן האם להציע הסדר
לא תיעדה בפרוטוקול ביקורת בוטה שהטיחה בבאי-כוחה של ילדת בני הזוגהחלטת הנציב - קובץ PDF
שופטת בית המשפט למשפחה בפתח תקוה, מרים קראוס, שיפצה פרוטוקול של דיון שהתנהל בפניה בינואר השנה. כך עולה מהחלטתו (27.5.15) של נציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר ריבלין.
מדובר בבני זוג לשעבר, המנהלים בפני קראוס הליכים בנוגע למשמורת של בתם בת ה-12. האב טען שהאם חטפה את הבת מארה"ב לישראל, ואילו האם מבקשת להעביר לידיה את המשמורת המצויה כיום בידי האב.
ריבלין מצא כי בתחילת הדיון הציעה קראוס לאם לוותר על מזונות הבת בתמורה לקבלת המשמורת, אך במקום לציין בפרוטוקול הצעה זו - הכתיבה לקלדנית שהיא מצפה מן האם להגיש הצעה להסדר בנושא המזונות. רק לאחר שאחד מעורכי הדין ביקש לתקן את הפרוטוקול, תיעדה קראוס את הצעתה. קראוס אמרה בתגובתה לתלונה, כי אין אפשרות לתעד בפרוטוקול כל מילה, ויש לתמוה כיצד ברשות האם מצוי תיעוד מדויק של הדברים שנאמרו בדיון.
על כך אומר ריבלין, תוך ביקורת עקיפה גם על עצם ההצעה: "מבלי שאביע עמדתי על סמכות בית המשפט להציע את הצעת הפשרה האמורה, ועל המידה שבה מתיישבת ההצעה עם תקנת הציבור, אם בכלל, אין ספק, כי ההצעה הייתה צריכה להופיע בפרוטוקול הדיון, ולא היה מקום לסירובו של בית המשפט לבקשת בא-כוח הקטינה לרשום את ההצעה בפרוטוקול.
"לעניין זה, מחובתו של בית המשפט לתעד בפרוטוקול את עיקרי הדברים שנאמרו בדיון, וכאשר מדובר בעניין שהוא עיקרי בדיון, כמו הצעת הפשרה האמורה, אין בית המשפט יכול לפטור עצמו מחובתו האמורה באמירה שהצדדים רשאים להזמין הקלטה על חשבונם".
עוד מצא ריבלין, כי קראוס מתחה ביקורת בלתי ראויה על באי-כוחה של הקטינה, באומרה: "מי שמכם להיפגש עם [הילדה]? שתיפגש קודם כל עם עורכי דין מטעם האב, שניים". גם ביקורת זה לא מצאה ביטוי בפרוטוקול, וקראוס סירבה לרשום אותה לאחר הבקשה לתיקון הפרוטוקול, והסתפקה באמירה שכל צד יכול להזמין הקלטה.
ריבלין אומר: "אין ספק, כי בית המשפט רשאי היה להביע את דעתו על ייצוג הקטינה בתביעה נפרדת מטעמה, אולם התרשמתי כי לשון הביקורת חרגה מן הראוי בנסיבות העניין. זאת ועוד, בין הבעת אי-נחת מייצוג הקטינה ועד העלאת תרחישים שאינם מעוגנים במציאות, כמו פגישת הקטינה עם באי-כוח הבעל - אשר לא היה מיוצג כלל - רב המרחק".
החלטת נציב תלונות הציבור על שופטים כי שופטת המשפחה מרים קראוס זייפה פרוטוקול - מאי 2015
יום שלישי, 2 ביוני 2015
תלונה נגד תאגיד מים מי בת ים - חיוב לקוי צריכה משותפת לסחוט כסף מהתושבים בדרכי רמיה
יוני 2015 - דרכי רמיה תאגיד מים וביוב מי בת ים לגנוב כסף מהצרכנים ע"י "הקפצת" צריכה משותפת ללא התרעה וללא סיבה. להלן תלונה שהוגשה לנציבות תלונות הציבור נגד תאגיד מי בת ים.
לכבוד: נציבות תלונות הציבור
הנדון: תלונה נגד תאגיד מים מי בת ים - חיוב לקוי צריכה משותפת
1. שמי ד'
2. בימים אלו קיבלתי חשבון תקופתי מים וביוב גבוה פי 2 מממוצע וצריכה משותפת הגבוהה במאות מונים מהממוצע ( 22 ק"ב לעומת ממוצע של כ- 0.3 ק"ב)
3. בהשוואת צריכה משותפת כוללת של חשבונות תקופתיים קודמים עולה כי אין שינוי לעומת צריכה משותפת נוכחית, וכן לא חל שינוי כלשהו באיכלוס הדיירים בבניין.
4. בפנייתי לנציגת התאגיד גלי טגורי ב- 2.6.2015 לא נמצא הסבר מניח את הדעת לתופעה אך היא מסרה לי שאינסטלטור טעם התאגיד יבדוק שעון המים הראשי, כמו כן לא מסרה לי מסמך כלשהו המאשר פנייתי לתאגיד בעניין.
5. מדובר בתופעה סדרתית של תאגיד מי בת ים הסוחט בדרכי רמיה כספים מהציבור על מצרך בסיסי באמצעות מניפולציות של צריכה משותפת. ראה תלונתי בתיק מספר xxx וכן פרסומים:
בת ים: אין צריכה משותפת, אבל יש חשבון מנופח , mynet , יואב מלכה , יוני 2006
שיטפון: מדוע התנפחו חשבונות המים של תושבי בת ים? , פברואר 2011 , רגב גולדמן , nrg
6. אבקשך לבדוק:
א. מדוע לא התריע תאגיד מי בת ים על הצריכה המשותפת החריגה מאות מונים כמתחייב ע"פ חוק מכללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), תשע"א-2011 סעיף 13.
ב. מדוע הצריכה המשותפת לחיוב צרכן בודד (אנוכי) עלתה מאות מונים בעוד הצריכה המשותפת הכוללת נשארה בתחום הממוצע לתקופות קודמות.
ג. מדוע תאגיד מי בת ים אינו מספק אישור עם מספר פניה ותוכנה לצרכנים הפונים אליו בעניין כה מהותי כיאה לתאגיד המכבד עצמו ואת לקוחותיו.
7. סעדים מבוקשים:
תיקון מיידי של החשבון התקופתי הנוכחי או החזר כספי על חיוב חריג ללא סיבה של הצריכה המשותפת.
פיצוי כספי מהתאגיד על עוגמת הנפש ולהחזרת האמון בו.
ביצוע ביקורת בתאגיד למניעת הישנות התופעה ופיצוי תושבי בת ים הנפגעים ממחדליו.
ביצוע ביקורת מחשב ובדיקת התופעה.
הנחיית תאגיד מי בת ים למסור לפונים אליהם אישור פניה עם מספר ותוכן הפניה כמקובל בארגון מכובד
8. מצורפים צילומים של חשבונות מים שלי מהתקופה הנוכחית ותקופות קודמות וטבלת השוואה צריכות מים.
9. לטיפולך אודה
ד'
קישורים
תאגיד מים וביוב מי בת ים גוזל כסף מקשישים וחסרי ישע באמצעות ניפוח חשבונות המים - ספטמבר 2015 - להלן תלונה שהוגשה לנציבות תלונות הציבור נגד תאגיד מים וביוב מי בת ים על ניפוח צריכת המים התקופתית ל- 400 מ"ק לזוג קשישים (כ- 5,000 ש"ח). תאגיד מים וביוב ללא בושה שלח חשבון המים לזוג הקשישים מבלי לבדוק עצמו. למזלם של הקשישים היה מי שיכל לסייע להם. אך מה עם אלו שאין מי שיסייע להם...
תאגיד מי בת ים - חיוב חשבון המים צנח מ- 400 ש"ח ל- 130 ש"ח - יוני 2015 - תאגיד מי בת ים שותל נתוני צריכה משותפת ונתוני צריכה פרטית לחייב הצרכנים בחיובי יתר. בסרטון מובאת דוגמא לחיוב של 400 ש"ח שתוקן ל- 133 ש"ח עקב השתלת נתון שגוי של 21 ק"ב לצריכה משותפת לצרכן...
מי בת ים - תקלות במדידת צריכת מים בבניין - מדו"ח נציבות תלונות הציבור 38 - פורסם מרץ 2012 - במשך כשנתיים חויבו דיירי בניין בבת ים לשלם עבור צריכת מים משותפת בהיקף חריג, אשר לא שיקף את כמויות המים שצרכו בפועל. לטענתם, הם פנו לעירייה בבקשה שתבדוק את תקינות מדי המים בבניין ואת הסיבה לכמות המים החריגה הנמדדת במד המים המשותף, ומשהוקם תאגיד המים מי בת-ים תאגיד מים וביוב בע"מ (להלן - התאגיד) הם פנו גם אליו בבקשה דומה, אולם כל פניותיהם לא הועילו...
תאגיד מי בת ים גובה מתושבי העיר באופן סדרתי מידי שנה שלא לצורך כשיטה תעריף ב' וצריכה משותפת ע"י שינוי צריכות פרטיות - מאי 2014 - להלן קטע מתלונה נגד תאגיד מים וביוב "מי בת ים" על גביה מתושבי העיר באופן סדרתי מידי שנה שלא לצורך כשיטה תעריף ב' וצריכה משותפת ע"י שינוי צריכות פרטיות...
נציבות תלונות הציבור: תאגיד מי בת ים גובה חיוב יתר תעריף ב באופן מניפולטיבי - מאי 2014 - מדובר בתלונה על האופן שבו עורכת מי בת ים בע"מ את החיובים התקופתיים. תאגיד מי בת ים מחייב משך תקופת מה בחוסר ולאחר מכן הוא משלים את הפער, ובכל חלק מהצריכה מחויבת על תעריף ב הגבוה בכ- 60 אחוזים...
ה"טעות" של תאגיד המים והביוב "מי בת ים" עולה לתושבי העיר עשרות מיליוני שקלים מידי שנה - דצמבר 2013 - תאגיד המים והביוב "מי בת ים" "טועה" פעם אחר פעם אותה "טעות" מידי שנה. הוא מחייב עבור צריכת מים נמוכה מהאמיתית עבור תקופה מסוימת ובתקופה שאחריה הוא משלים את הפער כך שהצריכה בתקופה השניה גולשת לתעריף ב'' הגבוה בכ- 60% וכך עקב ה"טעות" משלשל התאגיד לכיסו בין עשרות למאות שקלים מכל צרכן...
הצריכה המשותפת כשיטה לחיוב מנופח ללקוחות תאגיד מי בת ים - תחקיר שיטפון: מדוע התנפחו חשבונות המים של תושבי בת ים? , פברואר 2011 , רגב גולדמן , nrg - תחקיר מגלה: מאות תושבים בבת ים המתגוררים בבניינים משותפים קיבלו בשנה האחרונה חשבונות מים גבוהים מאוד בשל צריכה משותפת חריגה מהמקובל. חלקם פנו למומחה שלא איתר נזילות, אך הבעיה לא נפתרה. במקרה אחד, בזכות התערבות סגן ראש העירייה, הוחלפו מדי המים והתוצאה: הצריכה המשותפת ירדה פלאים...
בת ים: אין צריכה משותפת, אבל יש חשבון מנופח - דרכי רמיה תאגיד "מי בת ים" - בת ים: אין צריכה משותפת, אבל יש חשבון מנופח , mynet , יואב מלכה , יוני 2006 - בחודשי החורף השתמשו תושבי רחוב ניצנה בבת ים בפחות מים להשקיה, אבל קיבלו חשבון מנופח. אז לאן הלכו באמת המים? העירייה: כנראה היתה נזילה, נחייבם בתעריף מוזל...
לכבוד: נציבות תלונות הציבור
הנדון: תלונה נגד תאגיד מים מי בת ים - חיוב לקוי צריכה משותפת
1. שמי ד'
2. בימים אלו קיבלתי חשבון תקופתי מים וביוב גבוה פי 2 מממוצע וצריכה משותפת הגבוהה במאות מונים מהממוצע ( 22 ק"ב לעומת ממוצע של כ- 0.3 ק"ב)
3. בהשוואת צריכה משותפת כוללת של חשבונות תקופתיים קודמים עולה כי אין שינוי לעומת צריכה משותפת נוכחית, וכן לא חל שינוי כלשהו באיכלוס הדיירים בבניין.
4. בפנייתי לנציגת התאגיד גלי טגורי ב- 2.6.2015 לא נמצא הסבר מניח את הדעת לתופעה אך היא מסרה לי שאינסטלטור טעם התאגיד יבדוק שעון המים הראשי, כמו כן לא מסרה לי מסמך כלשהו המאשר פנייתי לתאגיד בעניין.
5. מדובר בתופעה סדרתית של תאגיד מי בת ים הסוחט בדרכי רמיה כספים מהציבור על מצרך בסיסי באמצעות מניפולציות של צריכה משותפת. ראה תלונתי בתיק מספר xxx וכן פרסומים:
בת ים: אין צריכה משותפת, אבל יש חשבון מנופח , mynet , יואב מלכה , יוני 2006
שיטפון: מדוע התנפחו חשבונות המים של תושבי בת ים? , פברואר 2011 , רגב גולדמן , nrg
6. אבקשך לבדוק:
א. מדוע לא התריע תאגיד מי בת ים על הצריכה המשותפת החריגה מאות מונים כמתחייב ע"פ חוק מכללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), תשע"א-2011 סעיף 13.
ב. מדוע הצריכה המשותפת לחיוב צרכן בודד (אנוכי) עלתה מאות מונים בעוד הצריכה המשותפת הכוללת נשארה בתחום הממוצע לתקופות קודמות.
ג. מדוע תאגיד מי בת ים אינו מספק אישור עם מספר פניה ותוכנה לצרכנים הפונים אליו בעניין כה מהותי כיאה לתאגיד המכבד עצמו ואת לקוחותיו.
7. סעדים מבוקשים:
תיקון מיידי של החשבון התקופתי הנוכחי או החזר כספי על חיוב חריג ללא סיבה של הצריכה המשותפת.
פיצוי כספי מהתאגיד על עוגמת הנפש ולהחזרת האמון בו.
ביצוע ביקורת בתאגיד למניעת הישנות התופעה ופיצוי תושבי בת ים הנפגעים ממחדליו.
ביצוע ביקורת מחשב ובדיקת התופעה.
הנחיית תאגיד מי בת ים למסור לפונים אליהם אישור פניה עם מספר ותוכן הפניה כמקובל בארגון מכובד
8. מצורפים צילומים של חשבונות מים שלי מהתקופה הנוכחית ותקופות קודמות וטבלת השוואה צריכות מים.
9. לטיפולך אודה
ד'
 |
| טבלת השוואה - דרכי רמיה תאגיד מי בת לגנוב כסף מהצרכנים ע"י "הקפצת" צריכה משותפת ללא התרעה וללא סיבה |
קישורים
תאגיד מים וביוב מי בת ים גוזל כסף מקשישים וחסרי ישע באמצעות ניפוח חשבונות המים - ספטמבר 2015 - להלן תלונה שהוגשה לנציבות תלונות הציבור נגד תאגיד מים וביוב מי בת ים על ניפוח צריכת המים התקופתית ל- 400 מ"ק לזוג קשישים (כ- 5,000 ש"ח). תאגיד מים וביוב ללא בושה שלח חשבון המים לזוג הקשישים מבלי לבדוק עצמו. למזלם של הקשישים היה מי שיכל לסייע להם. אך מה עם אלו שאין מי שיסייע להם...
תאגיד מי בת ים - חיוב חשבון המים צנח מ- 400 ש"ח ל- 130 ש"ח - יוני 2015 - תאגיד מי בת ים שותל נתוני צריכה משותפת ונתוני צריכה פרטית לחייב הצרכנים בחיובי יתר. בסרטון מובאת דוגמא לחיוב של 400 ש"ח שתוקן ל- 133 ש"ח עקב השתלת נתון שגוי של 21 ק"ב לצריכה משותפת לצרכן...
מי בת ים - תקלות במדידת צריכת מים בבניין - מדו"ח נציבות תלונות הציבור 38 - פורסם מרץ 2012 - במשך כשנתיים חויבו דיירי בניין בבת ים לשלם עבור צריכת מים משותפת בהיקף חריג, אשר לא שיקף את כמויות המים שצרכו בפועל. לטענתם, הם פנו לעירייה בבקשה שתבדוק את תקינות מדי המים בבניין ואת הסיבה לכמות המים החריגה הנמדדת במד המים המשותף, ומשהוקם תאגיד המים מי בת-ים תאגיד מים וביוב בע"מ (להלן - התאגיד) הם פנו גם אליו בבקשה דומה, אולם כל פניותיהם לא הועילו...
תאגיד מי בת ים גובה מתושבי העיר באופן סדרתי מידי שנה שלא לצורך כשיטה תעריף ב' וצריכה משותפת ע"י שינוי צריכות פרטיות - מאי 2014 - להלן קטע מתלונה נגד תאגיד מים וביוב "מי בת ים" על גביה מתושבי העיר באופן סדרתי מידי שנה שלא לצורך כשיטה תעריף ב' וצריכה משותפת ע"י שינוי צריכות פרטיות...
נציבות תלונות הציבור: תאגיד מי בת ים גובה חיוב יתר תעריף ב באופן מניפולטיבי - מאי 2014 - מדובר בתלונה על האופן שבו עורכת מי בת ים בע"מ את החיובים התקופתיים. תאגיד מי בת ים מחייב משך תקופת מה בחוסר ולאחר מכן הוא משלים את הפער, ובכל חלק מהצריכה מחויבת על תעריף ב הגבוה בכ- 60 אחוזים...
ה"טעות" של תאגיד המים והביוב "מי בת ים" עולה לתושבי העיר עשרות מיליוני שקלים מידי שנה - דצמבר 2013 - תאגיד המים והביוב "מי בת ים" "טועה" פעם אחר פעם אותה "טעות" מידי שנה. הוא מחייב עבור צריכת מים נמוכה מהאמיתית עבור תקופה מסוימת ובתקופה שאחריה הוא משלים את הפער כך שהצריכה בתקופה השניה גולשת לתעריף ב'' הגבוה בכ- 60% וכך עקב ה"טעות" משלשל התאגיד לכיסו בין עשרות למאות שקלים מכל צרכן...
הצריכה המשותפת כשיטה לחיוב מנופח ללקוחות תאגיד מי בת ים - תחקיר שיטפון: מדוע התנפחו חשבונות המים של תושבי בת ים? , פברואר 2011 , רגב גולדמן , nrg - תחקיר מגלה: מאות תושבים בבת ים המתגוררים בבניינים משותפים קיבלו בשנה האחרונה חשבונות מים גבוהים מאוד בשל צריכה משותפת חריגה מהמקובל. חלקם פנו למומחה שלא איתר נזילות, אך הבעיה לא נפתרה. במקרה אחד, בזכות התערבות סגן ראש העירייה, הוחלפו מדי המים והתוצאה: הצריכה המשותפת ירדה פלאים...
בת ים: אין צריכה משותפת, אבל יש חשבון מנופח - דרכי רמיה תאגיד "מי בת ים" - בת ים: אין צריכה משותפת, אבל יש חשבון מנופח , mynet , יואב מלכה , יוני 2006 - בחודשי החורף השתמשו תושבי רחוב ניצנה בבת ים בפחות מים להשקיה, אבל קיבלו חשבון מנופח. אז לאן הלכו באמת המים? העירייה: כנראה היתה נזילה, נחייבם בתעריף מוזל...
יום שני, 1 ביוני 2015
רפ"ק שלומי מנשה מרחב דן - תלונה למח"ש על בירור לקוי ומטויח תלונה נגד שוטרים
פברואר 2015 - מדובר בתלונה שהוגשה למרחב דן נגד הבלשים רס"ב איציק גלר מס' אישי 994736, רס"מ שי גבריאל מספר אישי 1042985, רס"ר ג'ימי חורני מספר אישי 1188333 שבאו לדירתה של עיתונאית ל' כשצו חיפוש לקוי בידם. הבלשים הופיעו ללא מדים, לבושים חולצות טריקו ומכנסיים קצרות בעטו בדלת הדירה בתוקפנות וגרמו לסדקים בקיר סביב הדלת. הבלשים גרמו חרדה רבה לעיתונאית ל' שהיתה באותה עת לבדה בדירה. הבלשים החלו בחיפוש ללא עדים למרות שבעל הדירה הודיע להם שיגיע עד שעה.
רפ"ק שלומי מנשה נתבקש לברר התלונה. הבירור הלקוי של רפ"ק שלומי מנשה פוגע לא רק בהחלטת הנציב מבלי לנמק, אלא גם באמינות דוחות הפעולה של השוטרים. התנהלותו של רפ"ק מנשה הנה כחוטא ומחטיא, לא רק שביצע בירור לקוי לא מנומק ופוגע באמינות הנציבות והשוטרים, אלא משית נורמות התנהלות פסולות לביצוע חיפוש ובירור תלונות.
להלן התלונה שהוגשה למח"ש נגד רפ"ק שלומי מנשה ראש לשכת חקירות מרחב דן.
מ'
ת.ד 86
תל אביב
ט.ל
מכובדיי,
הנדון: תלונה נגד רפ"ק שלומי מנשה בגין בירור לקוי של תלונתי לית"צ על השוטרים שביצעו חיפוש בביתי
1. שמי מ ת.ז הגר ברחוב , כתובת למשלוח דואר: ת.ד תל אביב
2. בימים אלו הגיע לידי תגובתו של רפ"ק שלומי מנשה על תלונתי נגד שוטרי מרחב דן שביצעו חיפוש בדירתי.
3. בתלונה ניטען כי השוטרים ביצעו חיפוש בדירה בצו חיפוש לקוי ללא מספר תיק בית משפט, וללא ציון מהות החשד והעילה למתן הצו. עוד ניטען כי השוטרים החלו בחיפוש ללא עדים כמתחייב בצו ובסדר דין פלילי מעצר וחיפוש, ולא המתינו לבואם של עדים תוך 20 דקות עד שעה.
4. התלונה הסתמכה על בדיקת נציב תלונות הציבור על שופטים שקבע כי "במקרה הנדון לא מולא הצו כנדרש" (סעיף 5 בהחלטת הנציב). עוד הסתמכה התלונה על דוחות הפעולה של השוטרים שבו הם כותבים כי העדים הודיעו כי יגיעו תוך 20 דקות עד שעה. (מסומנים בקו תחתי אדום בדוחות פעולת השוטרים). בנוסף קיים קטעסרטון וידאו שנגזר מסרטון המשטרה שבו רס"מ שי גבריאל מקבל אישור להתחיל בחיפוש למרות שמסר כי העד יגיע תוך כשעה.
להלן קטע מדו"ח פעולת השוטרים לעניין תשובתי להגעתי לחיפוש:
רס"מ שי גבריאל בדוח הפעולה: "...לבסוף יצרה קשר עם בחור בשם משה וגם אמר כי יגיע בסביבות ה- 20 דקות חצי שעה אולי שעה לדירה. הסברתי לו כי אני מוכן להמתין זמן סביר כי כבר לפני זה המתנו זמן רב..."
רס"ר ג'ימי חוראני: "... משה אמר לו אני אגיע מתי שצריך להגיע עוד 20 דקות חצי שעה ואפילו שעה, השוטר שי אמר לו אני יכול להמתין עד 20 דקות..."
4. רפ"ק מנשה בתגובתו לתלונה טוען כי "כבוד השופט חתם על הצו כדין" בניגוד להחלטת נציב תלונות הציבור על שופטים ואינו מנמק. עוד טוען רפ"ק מנשה כי העד (אנכי) השיב לשוטרים כי יגיע לחיפוש מתי שיחפוץ בניגוד לדוחות הפעולה של השוטרים שכתבו כי השבתי שאגיע תוך 20 דקות עד שעה.
5. הבירור הלקוי של רפ"ק שלומי מנשה פוגע לא רק בהחלטת הנציב מבלי לנמק, אלא גם באמינות דוחות הפעולה של השוטרים. התנהלותו של רפ"ק מנשה הנה כחוטא ומחטיא, לא רק שביצע בירור לקוי לא מנומק ופוגע באמינות הנציבות והשוטרים, אלא משית נורמות התנהלות פסולות לביצוע חיפוש ובירור תלונות.
6. נא לטיפולכם ועדכונכם.
מ'
רפ"ק שלומי מנשה נתבקש לברר התלונה. הבירור הלקוי של רפ"ק שלומי מנשה פוגע לא רק בהחלטת הנציב מבלי לנמק, אלא גם באמינות דוחות הפעולה של השוטרים. התנהלותו של רפ"ק מנשה הנה כחוטא ומחטיא, לא רק שביצע בירור לקוי לא מנומק ופוגע באמינות הנציבות והשוטרים, אלא משית נורמות התנהלות פסולות לביצוע חיפוש ובירור תלונות.
להלן התלונה שהוגשה למח"ש נגד רפ"ק שלומי מנשה ראש לשכת חקירות מרחב דן.
מ'
ת.ד 86
תל אביב
ט.ל
לכבוד משרד במשפטים - מחלקת חקירות שוטרים
מכובדיי,
הנדון: תלונה נגד רפ"ק שלומי מנשה בגין בירור לקוי של תלונתי לית"צ על השוטרים שביצעו חיפוש בביתי
1. שמי מ ת.ז הגר ברחוב , כתובת למשלוח דואר: ת.ד תל אביב
2. בימים אלו הגיע לידי תגובתו של רפ"ק שלומי מנשה על תלונתי נגד שוטרי מרחב דן שביצעו חיפוש בדירתי.
3. בתלונה ניטען כי השוטרים ביצעו חיפוש בדירה בצו חיפוש לקוי ללא מספר תיק בית משפט, וללא ציון מהות החשד והעילה למתן הצו. עוד ניטען כי השוטרים החלו בחיפוש ללא עדים כמתחייב בצו ובסדר דין פלילי מעצר וחיפוש, ולא המתינו לבואם של עדים תוך 20 דקות עד שעה.
4. התלונה הסתמכה על בדיקת נציב תלונות הציבור על שופטים שקבע כי "במקרה הנדון לא מולא הצו כנדרש" (סעיף 5 בהחלטת הנציב). עוד הסתמכה התלונה על דוחות הפעולה של השוטרים שבו הם כותבים כי העדים הודיעו כי יגיעו תוך 20 דקות עד שעה. (מסומנים בקו תחתי אדום בדוחות פעולת השוטרים). בנוסף קיים קטעסרטון וידאו שנגזר מסרטון המשטרה שבו רס"מ שי גבריאל מקבל אישור להתחיל בחיפוש למרות שמסר כי העד יגיע תוך כשעה.
להלן קטע מדו"ח פעולת השוטרים לעניין תשובתי להגעתי לחיפוש:
רס"מ שי גבריאל בדוח הפעולה: "...לבסוף יצרה קשר עם בחור בשם משה וגם אמר כי יגיע בסביבות ה- 20 דקות חצי שעה אולי שעה לדירה. הסברתי לו כי אני מוכן להמתין זמן סביר כי כבר לפני זה המתנו זמן רב..."
רס"ר ג'ימי חוראני: "... משה אמר לו אני אגיע מתי שצריך להגיע עוד 20 דקות חצי שעה ואפילו שעה, השוטר שי אמר לו אני יכול להמתין עד 20 דקות..."
4. רפ"ק מנשה בתגובתו לתלונה טוען כי "כבוד השופט חתם על הצו כדין" בניגוד להחלטת נציב תלונות הציבור על שופטים ואינו מנמק. עוד טוען רפ"ק מנשה כי העד (אנכי) השיב לשוטרים כי יגיע לחיפוש מתי שיחפוץ בניגוד לדוחות הפעולה של השוטרים שכתבו כי השבתי שאגיע תוך 20 דקות עד שעה.
5. הבירור הלקוי של רפ"ק שלומי מנשה פוגע לא רק בהחלטת הנציב מבלי לנמק, אלא גם באמינות דוחות הפעולה של השוטרים. התנהלותו של רפ"ק מנשה הנה כחוטא ומחטיא, לא רק שביצע בירור לקוי לא מנומק ופוגע באמינות הנציבות והשוטרים, אלא משית נורמות התנהלות פסולות לביצוע חיפוש ובירור תלונות.
6. נא לטיפולכם ועדכונכם.
מ'
 |
| תגובת רפ"ק שלומי מנשה לתלונה נגד שוטרים |
הירשם ל-
רשומות (Atom)