יום שלישי, 5 בנובמבר 2013

מרשם לאסון: מה עושים כשמתמכרים לתרופות

מרשם לאסון: מה עושים כשמתמכרים לתרופות - זה מתחיל בניסיון תמים להתגבר על כאב ראש או לטפל בנדודי שינה, והופך להתמכרות מסוכנת לתרופת מרשם, לחוסר שליטה במינונים והקהיית הרגשות. יד הרופאים אמנם קלה על הדק התרופות, אבל לא מעט סכנות טמונות בהתמכרות שהפכה למגפה בעולם המערבי. איך יוצאים מזה? - ד"ר אילן טל ואינה ארצי , נובמבר 2013

הופכים תלויים בתרופות: עם השנים עולה תדירות השימוש של סטודנטים בתרופות מרשם, כך מראה מחקר שנערך לאחרונה בארצות הברית. סטודנטים אלה משתמשים בתרופות לשם התמודדות עם מצוקות שאינן בהכרח רפואיות או להתוויות שונות מאלו המקוריות של התרופה. התמכרות לתרופות מרשם היא תופעה מוכרת, ובארצות הברית מוגדרת כמגפה של ממש.

אבל לא מדובר רק בסטודנטים. גם בני נוער, מבוגרים וקשישים מוצאים את עצמם משתמשים בתרופות מרשם שונות גם ללא רקע של התמכרות, ולבסוף מוצאים את עצמם בלי יכולת להפסיק. התמכרות חדשה זו כה נפוצה, עד כדי כך שמחקרים מראים כי שיעור התמותה בארצות הברית ממנת יתר של תרופות מרשם "תמימות" כמו תרופות אנטי-חרדתיות, משככי כאבים וכדומה גבוה יותר משיעור התמותה ממנת יתר של סמי רחוב וסמים מסוכנים כמו הרואין וקוקאין.

גם בארץ התופעה צוברת תאוצה, אך המודעות הנמוכה לה בציבור מקשה על הסובלים מההתמכרות ועל בני משפחותיהם לזהות את מקור השינוי לרעה שחל בחייהם. ההתמכרות מקשה מאוד על היכולת של אנשים אלו למצוא מזור לכאביהם הפיזיים ובמידה גדלה והולכת גם לכאביהם הרגשיים, כך שהם חשים חוסר ברירה ונוטלים שוב את תרופות המרשם - שכבר לא עוזרות.

המדרון החלקלק

תרופות מרשם ניתנות על ידי רופא מתוך צורך אובייקטיבי. כולנו זקוקים מדי פעם לעזרה רפואית-תרופתית כדי להתמודד למשל עם מיגרנה מציקה, בעיות שינה, כאב שיניים עז וכדומה. אחרים זקוקים לסיוע תרופתי במשך תקופה קצרה כדי להתמודד עם אחד משני הקשיים הנפוצים ביותר בעידן המודרני: דיכאון וחרדה. שימוש כזה בתרופות מרשם הוא לגיטימי ופעמים רבות הכרחי.

עיקר השימוש בתרופות מרשם מתחיל בפיקוח ובהמלצה רפואית. אלא שאף שתחילת השימוש מוצדקת בלא מעט מן המקרים, הוא הופך ל"שימוש לרעה" ולאחר מכן להתמכרות שעלולה להיות מסכנת חיים. בלי לשים לב, אנשים הנוטלים תרופות מרשם באופן לא מבוקר הופכים את השימוש בכדור מחד-פעמי ונשלט לתלותי, ללא ביקורת על הכמות, התדירות ומשך השימוש. השימוש אף עלול להפוך לפוגעני, המגביר את סבילות הגוף כלפי התרופה.

שימוש לרעה לא רק שאינו מסייע בשיכוך הכאבים או פתרון הבעיה הראשונית, אלא מנטרל את יכולתו של האדם לתפקד באופן עצמאי.

במקרים מסוימים, אנשים משתמשים בתרופות מרשם כדי לנסות להתגבר על התמכרות קיימת. מכורים לאלכוהול מנסים להיגמל על ידי שימוש בתרופות מרשם, או מנסים להתגבר על הצורך האובססיבי לשבת מול המחשב או להמר באמצעות תרופה.


כולנו זקוקים מדי פעם לעזרה רפואית-תרופתית (צילום: shutterstock)


למה דווקא תרופות?

בדומה להתמכרויות אחרות, שורש ההתמכרות לתרופות הוא בקשיים נפשיים, דיכאון, לחץ, סטרס, התמודדות עם טראומה ומצוקות גופניות שונות, בעיקר כאבים כרוניים. הפתרון של כולם מתנקז לשימוש לרעה בתרופות, כיוון שנטילת התרופות פשוטה יחסית ונחשבת לגיטימית, וזהו הפתרון שמספקת המערכת הרפואית בתחילת הדרך.

נראה שבעולם המערבי היד קלה על ההדק בכל הקשור בצריכה תרופות, ואנשים תופסים את השימוש בהן כדרך מהירה, נוחה, מוצדקת ויעילה להתמודד עם בעיות שונות.

רוב האנשים יפנו לנטילת תרופה כאשר יחלו בשפעת בחורף, ולא יחשבו פעמיים כשהמיגרנה תתקוף והרופא ימליץ על תרופה טובה. הבעיה היא שהרגל זה נצרב עמוקות באופן שבו האדם תופס עצמו כמסוגל להתמודד עם קשיים בחייו.

לא פעם אנו רואים שמכורים לתרופות מרשם הם חסרי כלים לוויסות עצמי ואינם מסוגלים למצוא בעצמם את היכולות להתמודד עם אירועים בחייהם ללא עזרה חיצונית. הרגל זה הופך לרועץ שבעתיים כאשר הם חווים תסמונת גמילה בעת ניסיון להפסיק את השימוש בתרופות וכאשר הם מנסים להתמודד עם העליות והירידות של החיים ללא ה"קסם" שמחולל הכדור. לפעמים, הקושי להישען על יכולות פנימיות שלא נבנו כראוי לאורך השנים מחזיר אותם לשימוש בתרופות, והפעם ביתר שאת.

סוגי התמכרות לתרופות

התמכרות לתרופות מרשם מערבת בדרך כלל תרופות מרגיעות המדכאות את מערכת העצבים המרכזית, וניתן לחלקה לכמה סוגים עיקריים:

1. התמכרות למשככי כאבים. מדובר בהתמכרות לתרופות פשוטות לכאורה, מאדוויל ואקמול ועד מורפיום לסוגיו, הנובעת מהצורך להתמודד עם כאבים כרוניים (למשל כאבי גב) או כאבים הנובעים מטראומה כמו תאונות דרכים. בהיעדר פיקוח רפואי או בקיומה של נטייה מוקדמת להתמכרות, השימוש במשככי כבאים עלול להפוך לבלתי מבוקר ולצריכה גדלה והולכת של התרופה.

בהיעדר פתרון רפואי אחר ובהיעדר ניסיון להפסיק את הטיפול התרופתי, יכולתו של משכך הכאבים לסייע בהתמודדות עם הכאב הולכת ופוחתת, המטופל מפתח לו סבילות ונאלץ להגדיל את המינון כדי לחוש את ההקלה שהיה רגיל אליה. ללא הגדלת המינון, עלולה להופיע תסמונת גמילה.

תסמונת הגמילה ממשככי כאבים דומה לתסמונת גמילה מהרואין, ופעמים רבות נמנעים בגללה אנשים מהפסקת השימוש במשככי הכאבים - ולא רק מהפחד מהכאב עצמו. בהיעדר הכוונה רפואית, התפתחות של תלות פיזיולוגית ורגשית במשככי כאבים עלולה להיות מהירה.

2. התמכרות לכדורי שינה ולתרופות הרגעה (נוגדי חרדה). התמכרות לכדורי שינה נפוצה בקרב מבוגרים המתמודדים עם קשיי שינה ועם הזמן אינם מצליחים להירדם ללא התרופות, כך שהם מאבדים את השליטה על שימוש מאוזן בתרופה.

צעירים הנוטלים תרופות שינה עושים זאת כדי להתמודד עם קושי נפשי (בדרך כלל דיכאון או חרדה). בעזרת כדור השינה הם מצליחים לישון כמה שיותר ובעיקר מצליחים להתרחק מהמצוקה הנפשית.

באופן דומה, התמכרות לתרופות הרגעה עלולה להתרחש בשל שימוש לא מבוקר או בשל שימוש לרעה, בעיקר לאור הצורך להתמודד עם מצבי חרדה חוזרים. במקרים שבהם השימוש בתרופות ההרגעה אינו מסייע, יש המשלבים בין תרופות ואלכוהול, שימוש מסוכן ביותר שבוודאי שמעיד על התמכרות ואף הופך את הגמילה לקשה ומסוכנת.

3. התמכרות לריטלין. אחת התופעות השכיחות בשנים האחרונות היא התמכרות לריטלין, בעיקר בקרב בני נוער. אמנם מדובר בתרופה שרק נוירולוג או פסיכיאטר אמור לרשום, אך כיום גם רופאי משפחה רושמים אותה וניתן להשיגה באופן לא חוקי בצורה פשוטה יחסית.


ריטלין הופך לעתים לסם ממריץ חוקי לכאורה, אך התמכרות לריטלין יכולה להגיע למצבי קיצון ובהם תופעות לוואי כמו הזיות, מצבים פסיכוטיים, חרדה, אי-שקט, תוקפנות ועוד.



נוטלים כדורי שינה כדי להתמודד עם קושי נפשי (צילום: shutterstock)

איך מטפלים בהתמכרות?

המסלול מצריכה חד-פעמית להתמכרות זהה כשמדובר באלכוהול, הימורים או תרופות מרשם. באותו אופן, גם תסמונת הגמילה זהה לזאת של גמילה מסמי רחוב, ולעתים אף קשה יותר.

ברוב המקרים מיידעים רופאי המשפחה את מטופליהם באשר לסיכוי שיסבלו מתסמונת גמילה בהיעדר התרופה, וכן באפשרות להתפתחות של תלות והתמכרות פיזיולוגית. לעומת זאת, המודעות לאפשרות של התמכרות נפשית לתרופות מרשם נמוכה הרבה יותר, כשלמעשה זהו הקושי העיקרי בהתמכרות. אנשים המכורים לתרופות מרשם הפכו את השימוש בכדור להרבה יותר מאשר דרך להתמודד עם בעיה פיזיולוגית. עבורם, הכדור מעלים כאב חזק או מצליח להשרות שינה, אבל גם מפיג את כאב הלב, מטשטש את הדיכאון, מאלחש את החרדה ומשכיח את הבדידות והקושי הנלווים לבעיות הפיזיות.

תרופות מרשם הופכות לדרך פשוטה, חוקית ולגיטימית לברוח מהצרות הנפשיות והגופניות שנערמו במשך הזמן, אבל כשהחבל משתחרר קצת יותר מדי והשליטה חומקת מבין ידיהם מגלים המכורים שבלי התרופה או הגדלת המינון הם סובלים כפול, פיזית ורגשית. החרדה עוצמתית יותר, הדיכאון משתק ובעצם בלי הכדור אין להם יכולת לתפקד.

טיפול בהתמכרות לתרופות מרשם מחייב הרבה יותר מהתגברות על תסמיני הגמילה והתאוששות פיזית. זהו תהליך משמעותי של חשיפת הקשיים הרגשיים שהובילו מלכתחילה להתמכרות, מציאת פתרונות חלופיים ובריאים יותר להתמודדות עמם, חיזוק המשאבים והכוחות הפנימיים של האדם שיאפשרו לו להתמודד בעצמו עם קשייו ובניית אורח חיים טוב יותר שישפר את איכות החיים.

הדרך לפתרון אינה מורכבת, אך דורשת מהאדם ולעתים גם מבני משפחתו להתגייס למען עצמו כדי להחזיר לחייו את השקט את החיוך.

ד"ר טל הוא פסיכיאטר מומחה ומנהל הקליניקה לתמיכה רגשית ונפשית; אינה ארצי מטפלת בהתמכרויות.

קישורים:

יום שני, 4 בנובמבר 2013

לברוח מהרווחה, לברוח מהאש - האמא ביקשה סיוע לקחו לה את התינוק

שלומית צפרי מייסדת ארגון "זעקת האמהות" - כנס בנושא ועדת הציבור לביקורת על דרכי הפעולה של פקידות הסעד.
אוקטובר 2013 - נמל תל אביב





פניתי למשרד הרווחה לבקש עזרה ברישום הילד שלי שהיה בן 10 חודשים לגן, ומאז לא ירדו לי מהחיים.
אני בת 27 חד הורית לילד בן 4 שנים שנלקח ממני כשהיה בן שנתיים בטענה השקרית שאני נרקומנית ולא ראויה לגדלו. אני עושה בדיקות סמים כבר שנתיים על מנת להוכיח צדקתי.
העובדות הן שרשויות הרווחה לא נדרשות להוכיח טענותיהן וגם העובדת הסוציאלית וגם בית המשפט מתנגדים בכל תוקף לקיים דיון הוכחות.
סעיף 14 בחוק הנוער אומר: "רשאי בית המשפט, לפי בקשת הקטין, האחראי עליו, ידיד, פקיד סעד או כל אדם שהוטלה עליו חובה בהחלטה לפי חוק זה, לשנות החלטה שניתנה לפי חוק זה, להאריך או לקצר תקופת תקפה, לבטלה או לתת הוראות להוצאתה לפועל, ואולם רשאי בית המשפט שלא להיזקק לבקשה כאמור אלא אחת לשלושה חודשים".
כלומר, רשאי כל הורה לבקש בכל שלב ולא פחות מפעם בשלושה חודשים לדון בבקשתו.
אך בפועל זה לא קורה. בית המשפט דוחה על הסף כל בקשה לדיון הוכחות. בכוחות עצמי הוכחתי את הרווחה שוב ושוב והראיתי להם וגם לבית המשפט שאיני נרקומנית אלא אישה נורמטיבית, עובדת ומתקיימת כמו כולם, אך לצערי דיברתי אל אוזניים ערלות.
בוועדת ההחלטה האחרונה נאמר על ידי העובדת הסוציאלית שאני צריכה "טיפול", אך אפילו לא אחת מתוך ה- 20 עובדות סוציאליות שישבו שם לא ידעה איזה, בכדי להמשיך את הסחבת.
במשך חצי שעה ניסו לגבש דעה ואז קבעו: "היא צריכה טיפול עם אימה".
יחסיי עם אימי הם מצויינים וגם אם לא, זה לא עניינו של איש.
הסיבה היחידה שבני עדיין במשפחת אומנה זה כי העובדת הסוציאלית אינה מרוצה מהתנהגותי כלפיה. היא רוצה "לחנך" אותי.
גברת, חטפת לי את התינוק!!!
לאיזה יחס את מצפה?!
חייב להתבצע שינוי חקיקה, שינוי במדיניות הרווחה.
לא יתכן שעובדת סוציאלית תכתוב בתסקיר שקרים ככל העולה על רוחה, תמציא דברים, לא תבקש או תרגיש צורך להוכיח טענותיה - וילדים ייתלשו מביתם.
פקידות סעד ועובדות סוציאליות מתנהלות בצורה שרירותית ונקמנית, הן דוברות דברי שקר ולרוב בתי המשפט מודעים אך בוחרים להתעלם.
הן פועלות מתוך יצר נקמנות ואגו, מתוך אינטרס אישי שלהן להוציא את הילד מהבית.
לא עוד!
לא על חשבון הילד שלי!!!
בביקורים במרכז הקשר, הילד שלי מספר לי שמרביצים לו במשפחת האומנה, שהוא רוצה לבוא איתי הביתה והוא לא מבין למה הוא לא יכול.
בביקור האחרון הילד בכה לעובדת הסוציאלית: "אל תקחו אותי...".
העובדת הסוציאלית סיפרה לי שבלילות בני עדיין בוכה "אמא".
עומדת מולכם אישה שאין לה מה להסתיר. לא צורכת סמים. לא מזניחה. אמא טובה! אפילו בתסקירי הרווחה כתוב שאני אם טובה ושהקשר שלי עם הילד הוא מעולה. הילד שלי סובל, כי הוא רחוק מאמא שלו שאוהבת אותו.
ילד בן 4 ועול של עולם על כתפיו.
מוסר ההשכל שלי הוא שאסור לפנות לרווחה. משרד הרווחה אינו גוף עוזר או תומך, אלא גוף מזיק והורס.

יום ראשון, 3 בנובמבר 2013

מי יגדל ילד בן 3 - האמא והמשפחה או מאמצים

נובמבר 2013 - פשעי משרד הרווחה - השירות למען הילד של משרד הרווחה תלש ילד תינוק (הנסיך החטוף) ממשפחתו מיוצאי אתיופיה, מוחלשת, כלא אותו מיום לידתו כשנה בבית יתומים בתנאים קשים בעוד משפחתו נלחמת עליו, ושלח אותו למאמצים לבנים. משפחתו כל העת נלחמה להשיבו, אולם משרד הרווחה ובית משפט לענייני משפחה משכו את האימוץ מספר שנים כדי למנוע מצב של החזרת הילד למשפחתו עקב כך שהוא גדל ומתרגל למאמצים.

מי יגדל ילד בן 3 - האמא והמשפחה או מאמצים - צפו בכתבה המלאה.

קישורים:

השופטת חנה בן עמי: "לפקידות הסעד יש ענין בתוצאה אליה חותרים, ולשם כך כל דרך כשרה בעיניהן"  - ארגון פשע ממסדי רב מערכתי משתמע מנאומה של השופטת חנה בן עמי בכנס ארגונים חברתיים נגד פשעי משרד הרווחה לסחר בילדים, חוסים וקשישים . מדובר במערכת בראשות איגוד העובדים הסוציאליים ומשרד הרווחה התוקפת משפחות מוחלשות ומנצלת כל המשאב המשפחתי נכסים, ילדים, חוסים וקשישים בהליכים שיפוטיים מכורים מראש. גורמים במערכות ממסד נוספות כגון משטרה, פרקליטות, בתי משפט משתפים פעולה עם מערכת הפשע מי בשתיקה ומי בפעולה...

שופטת חנה בן עמי על פקידות אימוץ ובתי משפט לענייני משפחה  - 14 ביוני 2013 - כנס לזכרה של חה"כ לשעבר, ד"ר מרינה סולודקין ז"ל בשיתוף משפחת סולודקין ועמותת ע.ל.י.ה - לזכויות ילדים והורים - כבוד השופטת בדימוס חנה בן עמי שהקימה את בית משפט לעניני משפחה ירושלים - נותנת מבט מבפנים כיצד מתיחסים שופטים להורים שרשויות הרווחה, השירות למען הילד,  מבקשות להוציא את ילדיהם ממשמורתם...

ישיבת הוועדה לביקורת המדינה - הוצאה בלתי מוצדקת של ילדים מהבית

יוני 2012 - תיעוד ישיבת ועדת ביקורת המדינה הסוערת בנושא הוצאה בלתי מוצדקת של ילדים מהבית. חה"כ מרינה סולודקין ז"ל ניהלה את הישיבה. באמצע הישיבה נציגי משרד הרווחה נטשו ללא רשות את הדיון.
במהלך הישיבה נטשו פקידי הרווחה ממשרד הרווחה: מוטי וינטר, חנה סלוצקי ועוד, את הישיבה ללא רשות.
איציק פרי יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים התפרץ והשמיץ במהלך הדיון והוצא החוצה.



קישורים:

הצעת החוק לפיה עובד סוציאלי שהעיד עדות שקר במהלך עבודתו יימחק מפנקס העובדים הסוציאליים ודינו יהיה עד תשע שנות מאסר - הצעת חוק לבלימת פשעי פקידי הסעד, בתי משפט לנוער, בתי משפט לענייני משפחה, המתדיינים מאחורי דלתיים סגורות מדברים בשפה אחת ודברים אחדים ומרעילים נגד הפרט המשפחה והחברה...

פשעי משרד הרווחה - נאומה של ח"כ מרינה סולודקין בעניין חוק הנוער - נאומה של ח"כ סולודקין בעניין חוק הנוער - - 19/05/2011 לשכת ח"כ: ד"ר מרינה סולודקין - אדוני היושב ראש, - כנסת נכבדה, - הצעת חוק שלי קובעת שאם קיים צורך להוציא ילד מהבית, המקום המועדף ביותר עבורו יהיו קרובי משפחה מדרגה ראשונה, כגון, סבא, סבתא, דוד, דודה ובני זוגם של כל אלה, וכן אח או אחות בגירים ובני זוגם, ובלבד שהם בגירים...

חה"כ מרינה סולודקין כותבת למבקר המדינה על המורשת הבזויה שהותיר אחריו שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג - חה"כ מרינה סולודקין כותבת למבקר המדינה על המורשת הבזויה שהותיר אחריו שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג בעניין תרבות השקר וחוסר המקצועיות של פקידי הסעד והעובדים הסוציאליים. ח"כ סולודקין למבקר המדינה : "שירותי הרווחה מוציאים ילדים ממשפחות נורמטיביות ללא הצדקה"...

חה"כ מרינה סולודקין כותבת לשר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג על פשעי משרדו - שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג אינו מגיב נוכח מחדלי משרדו המשחיתים נפשות: אונס ילדה חוסה במעון של אקי"ם בשרון , אינספור פרשיות התעללויות אלימות ואנס קשים בילדים במסגרות הרווחה פנימיות, אומנה: בית טף , בני ארזים , גיל עם , השלושה , כפר נחמן , מסילה , מצפה ים , מקי"ם , צופיה , רננים , שדה בר , שקמה ... ועוד. משרד הרווחה קורע ילדים מביתם ומשפחתם ומפקיר אותם לתעשיית המין , ועוד דוגמאות רבות אחרות...

השדולה של מרינה סולודקין נגד פשעי הרווחה - עבודה חקיקתית; פניות לערכאות הגבוהות ביותר, כגון מבקר המדינה, נשיאת בית המשפט העליון ויועץ משפטי לממשלה - ב-15 ליוני 2010 התקיימה בכנסת הישיבה הרביעית של הלובי הפרלמנטרי "המאבק כנגד הוצאת ילדים ממשפחות ומהורים נורמטיביים". הועלו שאלות קשות באשר למדיניות הוצאת ילדים מביתם ע"י רשויות הרווחה בצווי בית משפט לנוער, וצווי חירום של פקידי סעד - נציג משרד הרווחה מוטי וינטר לא ענה לשאלות לגופן וטען כי "כל המקרים אנחנו לא מכירים אותם, לא מכירים את הנתונים...".

חה"כ מרינה סולודקין - משרד הרווחה פוגע בזכויות הורים וילדים - נובמבר 2009 - חברת הכנסת מרינה סולודקין טוענת כי משרד הרווחה מוציא ילדים מביתם על סמך חוות דעת של עובדים סוציאליים, וועדות שונות. בתי המשפט מקבלים כמעט תמיד את המלצות העובדים הסוציאליים ולמעשה הם חותמת גומי. תהליך זה פוגע בדמוקרטיה וברווחה. משרד הרווחה פוגע בעיקר במשפחות עולים, ישראלים עניים, וחרדים. מדובר במשפחות ללא אלימות. משרד הרווחה מעדיף להשקיע את הכסף בהוצאת הילד מהבית ולא במשפחה ובקהילה. המשפחות העניות אינן מיוצגות כהלכה ע"י עורכי דין שיגנו עליהם מרשויות הרווחה...

משרד הרווחה חוטף ילדים בשם ה"חוק" וה"מקצועיות" - ח"כ מרינה סולודקין - ילדים ממשפחות עולים חדשים מחבר העמים ומאתיופיה מהווים "טרף קל" לאימוץ סגור של רשויות הרווחה. מדובר בילדה בת 6 שסבתה ואמה גידלו אותה. הסבתא פנתה לרשויות הרווחה לקבלת סיוע סוציאלי. רשויות הרווחה שלחו את הילדה לאימוץ סגור, מאז חלפו כ- 4 שנים, סבתה ואמה של הילדה לא ראו או שמעו מהילדה...

כבוד השופטת לענייני משפחה בדימוס חנה בן עמי - עדויות על תפקוד פקידות ההסעד

עדויות כבוד השופטת לענייני משפחה בדימוס חנה בן עמי באירועים וועדות שונות על מדיניות פקידי הסעד ובתי משפט לענייני משפחה לטיפול בענייני ילדים ומשפחה

ע"פ עדות כבוד השופטת תפקוד פקידות הסעד לקוי, גובל בפלילים ומותיר למשפחה סיכויים אפסיים להשבת ילד שנחטף על ידי רשויות הרווחה למסגרות חוץ ביתיות, אומנה, פנימיה, אימוץ וכדו'.

פלייליסט



מאמרים נוספים:

שופטת חנה בן עמי: נתקלתי במקרה אימוץ שהתנהלות פקידות הסעד גבלה בפלילים - פברואר 2015 – דנה ורן ספקטור-שריג בתוכנית 103 FM – שיחה עם כבוד השופטת לענייני משפחה בדימוס חנה בן עמי על אימוץ ילדים. הקלות שבהוצאת ילדים מבית הוריהם - רן ספקטור-שריג: אנחנו שוב בסדרת הראיונות והכתבות שאנו עושים בנוגע לקלות הבלתי נסבלת מבית הוריהם על ידי שירותי הרווחה בישראל, ואנו מדברים עם שני הצדדים במהלך השבוע האחרון. נדמה לי שיש לנו עליית מדרגה. כבוד השופטת בדימוס חנה בן עמי, המרואיינת הבכירה ביותר...
אימוץ - השופטת חנה בן עמי קבעה: משרד הרווחה הפריד בין הילדים לאימם ללא סיבה  - אימוץ – כב' השופטת חנה בן עמי ביהמ"ש לענייני משפחה ירושלים מתחה ביקורת חריפה על השירות למען הילד – השופטת לא הבינה למה הילדים הופרדו מאמם, רותי סיני ומשה ריינפלד, הארץ 21.9.2000...

השופטת חנה בן עמי: "לפקידות הסעד יש ענין בתוצאה אליה חותרים, ולשם כך כל דרך כשרה בעיניהן"  - ארגון פשע ממסדי רב מערכתי משתמע מנאומה של השופטת חנה בן עמי בכנס ארגונים חברתיים נגד פשעי משרד הרווחה לסחר בילדים, חוסים וקשישים . מדובר במערכת בראשות איגוד העובדים הסוציאליים ומשרד הרווחה התוקפת משפחות מוחלשות ומנצלת כל המשאב המשפחתי נכסים, ילדים, חוסים וקשישים בהליכים שיפוטיים מכורים מראש. גורמים במערכות ממסד נוספות כגון משטרה, פרקליטות, בתי משפט משתפים פעולה עם מערכת הפשע מי בשתיקה ומי בפעולה...

שופטת חנה בן עמי על פקידות אימוץ ובתי משפט לענייני משפחה  - 14 ביוני 2013 - כנס לזכרה של חה"כ לשעבר, ד"ר מרינה סולודקין ז"ל בשיתוף משפחת סולודקין ועמותת ע.ל.י.ה - לזכויות ילדים והורים - כבוד השופטת בדימוס חנה בן עמי שהקימה את בית משפט לעניני משפחה ירושלים - נותנת מבט מבפנים כיצד מתיחסים שופטים להורים שרשויות הרווחה, השירות למען הילד,  מבקשות להוציא את ילדיהם ממשמורתם...

השופטת חנה בן עמי - ביקורת קשה על התנהלות פקידות סעד ובתי משפט לענייני משפחה - אוקטובר 2013 - כבוד השופטת חנה בן עמי בכנס בנושא ועדת הציבור לביקורת על דרכי הפעולה של פקידות סעד: תסקיר פקידת הסעד הוא לא טיוטה של פסק דין - נכון שחשוב להיות נחמד ולדבר בנימוס, אך תפקידם של אלו שעושים במלאכה להתייחס לעיקר. אם מישהו מבצע עבירה יש להעמידו לדין, אך לא יכול להיות שמי שסגנונו אינו מוצא חן בעיני פקיד סעד, יתוייג כמסוכן וישללו ממנו זכויות יסוד, כמו למשל, ימנעו ממנו בפועל לראות את הילדים שלו. מלאכת ההכרעה היא של השופט, וההמלצה של עובדת סוציאלית צריכה להישאר בגדר המלצה בלבד...

 מכתב לשרת המשפטים ציפי לבני על פשעי איגוד העובדים הסוציאליים ומשרד הרווחה  - נובמבר 2013 - מכתב לשרת המשפטים ציפי לבני על פשעי משרד הרווחה ופשעי איגוד העובדים הסוציאליים...
השתלחות אלימה וברוטלית של משרד הרווחה נגד כבוד השופטת בדימ' חנה בן עמי..

יום שבת, 2 בנובמבר 2013

למה הם מתעללים - פשעי משרד הבריאות נגד חוסים במוסדות סגורים

המאמר למה הם מתעללים , אסף פלג , הארץ , נובמבר 2013

לאחרונה נגזרו עונשי מאסר קצרים - רובם בצורת עבודות לתועלת הציבור ומאסרים על תנאי - על מי ששימש מנהל בית החולים הפסיכיאטרי "איתנים", ועל מספר אנשי צוות, שנמצאו אחראים להתעללות במאושפזים.

הפרשה נחשפה לפני כמעט עשור, והיא מסתיימת כעת בקול ענות חלושה. אין זה המקרה הראשון של התעללות במוסדות פסיכיאטריים בישראל. בשנת 2006 פורסם תחקיר על התעללויות בילדים בבית החולים הפסיכיאטרי נס ציונה, וב–2010 פורסם תיעוד של הזנחה שיטתית בבית החולים אברבנאל בת ים.
נראה כי גם הפרטת מוסדות פסיכיאטריים לא מונעת הישנות מקרי הזנחה והתעללות. השנה נשלחו למאסר מטפלות מהמוסד הפסיכיאטרי הפרטי אילנית, הפועל תחת חסות משרד הבריאות, לאחר שהורשעו בהתעללות בחסרי ישע לפני כשנתיים. ומעל לכל אלה זכורה פרשת ההתעללות בבית החולים הפסיכיאטרי נווה יעקב בפתח תקוה. היקף החקירה הנרחב - כ–70 חברי צוות נחקרו, 13 מתוכם הוחזקו במעצר יותר מיום אחד - מלמד על רף חדש של אלימות כלפי מאושפזים במוסדות פסיכיאטריים.

נאמני המערכת הפסיכיאטרית הציבורית – ד"ר רוחמה מרטון, למשל - מפנים אצבע מאשימה להפרטת המערכת. לטענה זו יסודות רעועים משני טעמים: האחד, שגם במוסדות הציבוריים ההתעמרות בחולים הפסיכיאטריים נפוצה יחסית ואינה נעלמת עם השנים. השני הוא, שהמערכת הציבורית היא זו המאצילה סמכויות והמפקחת על היחידות הפרטיות, ובמובן מסוים עדיין מתחרה בה. לכן סביר להניח שמשרד הבריאות לא יגן בכל מחיר על הנעשה במערכת המופרטת, אך ינסה ללמד סניגוריה על המערכת הציבורית שבתחום אחריותו הישירה.
החוק הישן לטיפול בחולי נפש, שנחקק בראשית ימיה של המדינה, עבר מקצה שיפורים משמעותי בשנת 1991, ונוסף לו סעיף המחייב ניבוי מסוכנות אצל חולה נפש, כתנאי לאשפוז כפוי. הרציונל היה להגביל את שיקול הדעת של הפסיכיאטר המחוזי למקרים חריגים, בהם אין ברירה אחרת פרט לאשפוז הכפוי. התיקון נועד, בין היתר, לחסוך מהפסיכיאטרים את הסיכון המשפטי בתביעות על אשפוזי שווא, או לכל הפחות להקטינו.
הצפי היה כי יפחתו האשפוזים הכפויים, אך מנתוני משרד הבריאות עולה, כי מאז יש עלייה עקבית במספר האשפוזים בכפייה. משנת 1992 ועד 2009 הוכפל שיעור האשפוזים של פגועי נפש (בהשוואה לחלקם באוכלוסייה), בניגוד לרוח החוק ולמטרותיו. המתאם שמסתמן בין הגידול בשיעור האשפוזים הכפויים לבין האלימות הגואה במוסדות הפסיכיאטריים באותן שנים צריך להדליק נורת אזהרה.

ניתן להניח, שמקרי ההתעללות הנחשפים בתקשורת הם קצה קרחון של תופעה נרחבת הרבה יותר. זאת, בשל כמה מאפיינים ייחודיים של בתי החולים הפסיכיאטריים בכלל והמחלקות הסגורות בפרט: היכולת המוגבלת לפקח על הנעשה בין כותליהם מחמת כללי החיסיון הרפואי, האיסור הגורף על כניסת עיתונאים, והנחיתות המובנית של החולים ביחס לצוות המטפל. על כל אלה יש להוסיף את המובן מאליו: על פי רוב, עדותו של חולה נפש מאושפז תהיה בעלת משקל נמוך בבית המשפט, שמן הסתם ייטה לקבל את גרסתו של הרופא החשוד בהעדר ראיות נוספות.

אפשר היה, אולי, לקרוא להידוק הפיקוח ולהגברת ההרתעה באמצעות הכנסת שינויים בחוק, אך אני נזכר בספרו של אמיר גוטפרוינד, "שואה שלנו", שבו עורך דין ניצול שואה חדל לעסוק במשפט לאחר שאיבד את אמונו בתקפותם של החוקים, והוא מכלה את ימיו בחנות זעירה לממכר חלפי אלקטרוניקה.
קשה שלא להרהר בדמיון מסוים שיש בין התיאורים בכתבי האישום שמגוללים את פרשות ההתעללויות בנווה יעקב, איתנים ואילנית, לבין הניסוי בכלא של הפסיכולוג פיליפ זימברדו מאוניברסיטת סטנפורד, שהמחיש את תופעות הלוואי הבלתי נמנעות הכרוכות במוסדות סגורים, ואת ההשלכות שיש למערכות שבהן לקבוצה אחת מוענק כוח בלתי מוגבל על אנשים הכפופים למרותה.

נדמה שבבתי החולים הפסיכיאטריים בארץ, לא מדובר בפרוורסיה שדבקה בקומץ רופאים ואחיות. כמו הזובור בצבא, האלימות במחסומים בשטחים והבריונות בכבישים, המקרים שהתרחשו בבתי החולים היו לא יותר מביטוי של הליכה בתלם, ולעתים, מילוי הוראות. נראה כי זה היה השיקול שעמד בבסיס ההחלטה שלא להגיש כתב אישום נגד כמה מעדי התביעה בפרשת איתנים, אנשים ששימשו כאנשי כוח עזר במחלקה. בהכרעת הדין הם מתוארים כמי ש"מעשיהם הסתכמו במילוי אחר הוראות הממונים במחלקה", אך לא הוסיפו "דבר משל עצמם". הנה כי כן, גם הפרקליטות והשופטים מבינים שרובנו היינו נוהגים באופן דומה לו היינו בנעליהם.

כמו בשטחים ובכביש, גם בבית החולים אנשים פועלים בהתאם לנסיבות ולתכתיבי המסגרת. מחלקה סגורה, מבודדת, רחוקה, עם מעט ביקורים מבחוץ, ועבודה אינטנסיבית ושוחקת בפנים, היא פלנטה אחרת אבל היא עדיין כאן. אנשי הצוות שהתעללו במאושפזים בנווה יעקב היו אנשים רגילים. רופאים ואחיות כמו אלה שפוגשים מדי יום בקופות החולים ובמיון. גם הקורבנות, חרף מחלת הנפש, היו אנשים רגילים למדי.

הכותב הוא סטודנט לתואר שני במשפטים בבר־אילן

מוסד פסיכיאטרי לב השרון - זוועות האשפוזים הפסיכיאטריים



קישורים:

יום שישי, 1 בנובמבר 2013

מכתב לשרת המשפטים ציפי לבני על פשעי איגוד העובדים הסוציאליים ומשרד הרווחה

מכתב לשרת המשפטים ציפי לבני על פשעי משרד הרווחה ופשעי איגוד העובדים הסוציאליים.
השתלחות אלימה וברוטלית של משרד הרווחה נגד כבוד השופטת בדימ' חנה בן עמי

01/11/2013

לכבוד
ח"כ ציפי לבני
שרת המשפטים
ח"כ נכבדה,
הנדון: תגובת אירגון א' זה אבא וארגון זעקת האמהות על מכתבם המשתלח, המשמיץ והמכפיש של איגוד העו"ס כלפי כבוד השופטת בדימוס חנה בן עמי
1. דברי כבוד השופטת על התנהלותם הכוחנית והאלימה של איגוד העו"ס כלפי מי שנקרה דרכם, נאמרה בלשון ההמעטה ובאופן מינורי, שאיננו משקף פסיק מפשעי ארגון המתיימר בשם "רווחה".
2. באופן קבוע ועל פי עדותה של כבוד השופטת התריעה, כתבה פסקי דין ופנתה לנשיא בית משפט עליון, על פשעי העובדים הסוציאליים, המתנהלים בניגוד לדין.
3. פסק דין של כבוד השופט אסף זגורי מיום 10.10.13 תמ"ש 19980-10-13 פלוני נ' פלוניות ולשכת הרווחה מגדל העמק, מתאר באופן הברור ביותר את העבירות הפליליות החמורות שמבצעות פקידות סעד, בניגוד לטובת הילד, בניגוד לטובת כבוד המשפחה וחירותה, בניגוד לרצון ההורים וחמור מכל – מתוך שיקולים הזרים לטובת הילדה, וכך פסק השופט:
"האמת חייבת להיאמר, בתחילה התקשה בית המשפט להאמין שאכן העובדות וההליכים שבוארו בבקשה של המבקש אכן נכונים וכי ילדתו הקטינה אכן הוצאה ממשמורתו על ידי ועדת ההחלטה וללא כל הליך אחר בבית המשפט לנוער או בערכאה מוסמכת אחרת. 
ברם משקיימתי היום דיון במעמד הצדדים והעו"ס מלשכת הרווחה, הסתבר כי אכן, לשכת הרווחה במגדל העמק החליטה על הוצאת הקטינה ממשמורת האב, ללא צו שיפוטי מתאים.
על מצב דברים זה לא ניתן לעבור לסדר היום וראוי להבהיר לגורמים שהשתתפו באותה ועדת תוכנית טיפול, כיצד אמורים היו לנהוג במקרה הנוכחי ולהבא.
. . .
קשר זה בין הורה לילדו זכה לכינוי "קול הדם". קול הדם הוא "קול הטבע" והוא קולה של המשפחה הביולוגית ועדיפותה על פני כל משפחה אחרת.
בשל חשיבות העיקרון שטובת הקטין היא לגדול אצל הוריו, צריכה הוצאתו להיעשות בזהירות, על סמך נתונים מספקים וכאשר בית המשפט משוכנע כי הפגיעה היא משמעותית.
והנה לדיון שנערך היום, לא טרחה לשכת הרווחה לשלוח את העו"ס לחוק הנוער (דבר המלמד על אי הדחיפות או על אי ההבנה של החוק) אלא עו"ס המשפחה.
העו"ס לא מסרה מהו המועד שבו מתכוונת העו"ס לחוק הנוער לפנות לבית המשפט לנוער לבקש צווים מתאימים ורק אמרה שזה ייעשה בקרוב.
יוצא איפוא שבפנינו החלטה בלתי חוקית של לשכת הרווחה מגדל העמק ומצב בלתי חוקי שבו קטינה הוצאה ממשמורת הוריה הביולוגיים ללא צו חירום כנדרש בסעיף 11 לחוק הנוער וללא צו שיפוטי מתאים של בית המשפט לנוער והכל כאשר אבי הקטינה מודיע כבר ביום 6/10/13, כי הוא מתנגד לכך.
אוסיף עוד, כי גם לגופה של ההחלטה להוציא הילדה ממשמורת אביה נראית בעיני כהחלטה תמוהה ואבאר להלן. אילו הייתי סבור, כי יש להפעיל סמכויות לפי חוק הנוער ייתכן והייתי עושה כן כעת ולאלתר מכוח הוראת סעיף 4(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 המעניק סמכויות של בית משפט לנוער לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) לבית המשפט לענייני משפחה. ברם סבור אני, כי ניתן לעגן מצב המשמורת באמצעות החלטה פשוטה יותר ללא הפעלת סמכויות וזאת בפרט כאשר אין בפניי בקשת עו"ס לחוק נוער ואין בפניי תסקיר.
אין פגמים בהורותו של המבקש!
סיכום ותוצאה
אני קובע, כי החלטת לשכת הרווחה להוציא הקטינה ממשמורת האב הינה בלתי חוקית.
אני קובע, כי הקטינה תהיה במשמורת זמנית של האב ותלון בביתו מדי יום."
 4. למעלה מן הצורך ציין השופט, כי גם אילו הייתה ההחלטה חוקית, היא תמוהה למדי. זאת, נוכח העובדה שכשנה קודם לכן, הוחלט להעביר את הקטינה למשמורת האב, בהיותו אב ראוי. אם כך, שאל השופט, כיצד אותו אב הפך לפתע, במחי יד, לבלתי ראוי?
5. הנה כן, מדובר בשיטה של העובדות הסוציאליות, לבזות את קדושת המשפחה, לנתק ילדים מהוריהם ואף אחים מאחותם, לגרום לנזקים איומים – ואותה פקידת סעד לא עומדת לעולם לדין על מעשיה.
6. חמור מכל: אמיר שוורץ, פקיד הסעד הראשי במשרד הרווחה שמופקד על רווחתם של אלפי
החוסים, ניהל בשעות העבודה גם את עסקיו הפרטיים - רשת הוסטלים שלו ושל אשתו. "לקחו לי 21 שנים מהחיים", סיפר חוסה שאושפז במוסד שלא התאים לו, וכמוהו רבים נוספים. איגוד העו"ס לא גינה את מעשיו הפליליים החמורים של פקיד הסעד אמיר שוורץ, ולא השעה אותו מאיגוד העו"ס.
7. הפדופיל הסוציאלי יוסי דיאמנט פקיד סעד לחוק הנוער מלשכת רווחה חוף הכרמל, שבמשך שנים ארוכות היו נגדו תלונות על מעשי פדופיליה חמורים בקטינים חסרי ישע, הורשע ב- 12.9.2013 בסופו של דבר, לאחר שהרס את חייהם של קטינים שהיו נתונים למרותו וסמכותו והיוו "טרף קל" – איגוד העו"ס לא גינה את מעשיו הפליליים החמורים של פקיד הסעד יוסי דיאמנט, ולא השעה אותו מאיגוד העו"ס.
8. ועוד ועוד מקרים מסמרי שיער שבהם הרשת האינטרנטית מפוצצת, מזעזעים בחומרתם הפלילית, כולם מגובים במסמכים משפטיים, מוכיחים כשאין חולק על כך, כי העובדים הסוציאליים עוברים על החוק, מוציאים ילדים שלא כדין ושלא כצורך ממשפחתם, מאיימים על הורים, כי אם לא "ישתפו פעולה" – ייקחו מהם את ילדיהם, וגם שההורים משתפים פעולה – בסופו של הליך – ילדיהם נלקחים מהם.
9. מכתב איגוד העו"ס, חסר תום לב ואין בו מתום. הוא לא נועד לתקן עוול שמבצעים עובדים סוציאליים. הוא לא נועד להטיב נזק. כל מטרתו הינה להלך אימים נגד שופטת אמיצה, ולהמשיך לבצע פשעים פליליים חמורים של חטיפת ילדים מהוריהם, ממש במילים אלו, שלא כדין, כפי שנכתב בפסק דין מעלה של כבוד השופט זגורי.
10. אין מדובר בהתנהגות חריגה של העובדים הסוציאליים. מדובר בהתנהלות שגרתית, בה עובדים סוציאליים משקרים, לא מבצעים מלאכתם, מטייחים את דברי ההורים, מעוותים ומסלפים את דברי ההורים, ולא בכדי בכנס "ועדת הציבור לביקורת על דרכי הפעולה של פקידות הסעד", נאמר על ידי כל עורכי הדין שהשתתפו בכנס, כולם וותיקים ומומחים בדיני משפחה ונוער, כי העובדים הסוציאליים לא מדווחים אמת לבית המשפט, תסקיר פקידת סעד מתקבל ללא עוררין על ידי השופט, ולא ניתן לחקור את פקידת הסעד על תסקירה.
11. מכתב איגוד העו"ס, איננו דמוקרטי, הוא ניסיון שלא יצלח לנסות ולהשתיק ולסתום את פי כבוד השופטת, בשל מחאתה ופעולותיה בכל דרך לגיטימית אפשית, כנגד העוול המשווע אשר נגרם להורים ולילדיהם על ידי עובדים סוציאלים אשר פועלים בניגוד לדין.
12. אוסיף ואומר כי על השרה הנכבדה, להוקיע את מעשי העובדים הסוציאליים הפוגעים בציבור רחב בכלל והם – הם הגורמים לאובדן אימון הציבור בבית המשפט. אסור לכבוד השרה לתת יד למעשי עוולה אלו של איגוד העו"ס המשתמשים בסמכות שהוקנתה להם לרעה, וכאמור פוגעים באמון הציבור, במערכת הציבורית בכלל, ובמערכת המשפט בפרט.
13. במכתבם המכפיש והשקרי של צפרא דוויק, היא מעוותת, כהרגלה, את המציאות וטוענת שהיה על כבוד השופטת לפנות בדיעבד ולהתריע על מעשי העו"ס, אולם מקריאת פסקי הדין של כבוד השופטת, עולה כי השופטת בן עמי, התריעה גם התריעה, העבירה דיווחים לכל גורם אפשרי – אולם פקידות הסעד לא הועמדו לדין ולא נפתח נגדם חקירה פלילית. פסקי הדין של כבוד השופטת מדברים בעד עצמם, וחושפים התנהלות שיטתית של עובדות הסוציאליות לצרכי סחר בילדים, ועדות העו"ס בתיקים שפורסמו בנבו ותקדינט, אף מעידים כי העובדים סוציאליים מבצעים עבירות פליליות חמורות של הוצאת ילדים ממשפחות מוחלשות לאימוץ אצל משפחות אמידות ומבצעות הלכה ולמעשה סחר בילדים, האסור על פי חוק.
14. העובדים הסוציאליים לא פתוחים לשמיעת ביקורת, ומכתב זה מעיד על כך. כל ביקורת שיש על העובדים הסוציאליים מתפרשת מיד על ידם "כאלימות", "הכפשה" וכו' בעוד שכל מה שמתפרסם נגדם מגובה בראיות המוכיחות זאת, להבדיל מטרוניותיהם שאין בהם מאום, ונועד להסתיר התנהלות פלילית חמורה.
15. בכל מה שאמרה כבוד השופטת חנה בן עמי אין לשון הרע, כל דבריה הינם עובדות, בדברים אשר היא שפטה, חוותה והרגישה על בשרה ואיגוד העו"ס לא הוכיח כי מדובר בדברים שאינם נכונים. הוא פשוט רוצה להמשיך ולהסתיר את ההתנהלות הפלילית של העובדים הסוציאליים שמבוצעת בדלתיים סגורות.
16. זו אחת מהסיבות לכנס, בה דרשו הורים נפגעי משרד הרווחה דורשים לפתוח את הדלתיים הסגורות ולפרסם, ללא יוצא מן הכלל, את כל פסקי הדין של שופטי המשפחה ונוער, כדי למנוע המשך מעשים פליליים חמורים אלו. פסקי הדין יפורסמו בדיוק כמו פסק הדין של כבוד השופט זגורי, כפלוני – אלמוני, וכך יוכל הציבור לדעת מה הוביל להוצאת ילדים קטינים מביתם.
17. נסיונם של איגוד העובדים הסוציאליים לפגוע בחופש הביטוי של כבוד השופטת הן כשופטת בדימוס והן כאדם פרטי, כאשר היא מביעה מחאה על פגיעה בזכויות היסוד של הורים נורמטיביים, אינה ראויה, ומקומו לא יכירנו במדית ישראל, מעשים כאלו נעשו במשטרים טוטליטרים אפלים בהם, מי שלא הסכים עם הרשות ובעל הסמכות – תוייג כעבריין ו/או כחולה נפש, ממש כמו שאיגוד העובדים הסוציאליים מנסים לעשות לכבוד השופטת בנסיונותיה לבצע בה רצח אופי ולתייג אותה כעבריינית.
18. זכות המחאה, זכות חופש הביטוי הינם מערכי היסוד של שיטת המשפט בישראל ואין מקום להגביל את כבוד השופטת, כאשר היא כאזרחית וכשופטת בדימוס פעלה בדרכים ואמצעים לגיטמיים וחוקיים כדי לזעוק את זעקת ההורים המוחלשים כנגד עוול שנעשה להם ולילדיהם על ידי העובדים הסוציאליים.
19. הכנס "ועדת הציבור לביקורת על דרכי הפעולה של פקידות הסעד"  הינו כנס פרטי, במימון ארגונים פרטיים, שנועד להביע את רגשות ההורים ותחושותיהם בשל האובדן הקשה אותו הם חווים מאז שהוצאו ילדיהם ממשמורתם, כשפקידת סעד פעלה בניגוד לדין, חטפה ילדים ממניעים הזרים לטובתם, ללא כל תשתית ראייתית סבירה לטענות הכוזבות שהועלו על ידי העו"ס, תוך ביצוע מחטפים משפטיעים בניגוד להוראות הדין, ותוך שימוש בתעודות כוזבות.
20. כל הנאמר על ידי כבוד השופטת הינו אמת, ונכון עובדתית ונועד להגן על האינטרסים וזכויות היסוד של הורים וילדיהם, זכויות שנרמסו ברגל גסה על ידי ארגון העובדים הסוציאליים.
21. מהתנהלותם הכוחנית של איגוד העו"ס עולה, כי כל דברי כבוד השופטת אמת, וכי מעשי איגוד העו"ס עולים גם במכתב זה, כדי ביצוע עבירות פליליות רבות נגד כבוד השופטת, והינם נסיון להשתקת השופטת בבחינת ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה.
22. הצורך בפומביות וחשיפת מעשי העובדים הסוציאליים, השתלשלותם והוקעת מעשיהם הנפשעים של העובדים הסוציאליים, הינה חובתו המוסרית והציבורית של כל אדם ו/או מותב בבית המשפט בכל ערכאותיו.
23. לא למותר לציין, כי פקידות סעד דורשות מהורים להגיע לא מיוצגים לוועדות טיפול, וועדות החלטה, ולא מאפשרים להורים לקבל את יומם כהלכה בשימוע שנערך להם טרם לקיחת ילדיהם. העובדים הסוציאליים לא מעביר לעיוני ההורים חומר או תסקירים עליהם הם מתבססים בהחלטותיהם, והכל בניגוד להוראות הדין.
24. כיום כשכבוד השופטת פרשה מכס השיפוט, היא נלחמת, באמצעים לגיטימיים של פרסום והצפת שקרה בציבור, כנדרש וכמתחייב נגד הפגיעות החמורות בזכויות הורים וילדיהם. על התנהלות העו"ס שמפרים כל הוראות שבדין, על כך אפשר רק לאמר "הפוסל במומו פוסל".
                בכבוד רב,
לורי שם טוב,          אמיר שיפרמן
זעקת האמהות     ארגון א' זה אבא

סוף מכתב

פלייליסט -