המדור לחיפוש קרובים - רינה מחפשת את חנניה אחיה שנחטף ב- 1949

פרשת היעלמות ילדי תימן הוא כינוי לפרשת היעלמותם של פעוטות בני עולים חדשים, בעיקר מתימן, בין השנים 1954-1948. ביסודה של הפרשה עומדת טענתם של הורים רבים כי ילדיהם נעלמו בלי שקיבלו כל מידע מוסמך מה עלה בגורלם.

המדור לחיפוש קרובים - ירון אנוש - אוגוסט 2011 - רינה אברהם בן שוקר מחפשת את חנניה אחיה שנחטף בשנת 49' מבית חולים במחנה עולים. חנניה היה בן שנתיים שנחטף. מבית החולים נמסר למשפחה כי חנניה מת עקב חום גבוה, ואף הציגו "גופה" עטופה בסדין. רינה טוענת כי לא היתה גופה.
.

.
רינה ומשפחתה עלו ארצה בשנת 49' מתימן בעליית "מרבד הקסמים", משפחה עם 9 ילדים.

קישורים:

המדור לחיפוש קרובים - חיפוש ילדים שנחטפו מבתי חולים - דצמבר 2010 - ירון אנוש מהמדור לחיפוש קרובים קורא מכתביהן של שתי משפחות המחפשות את ילדיהן שנחטפו מהן ע"י רשויות המדינה לפני כ- 50 שנה - מדובר בילדים שנחטפו מתוך בתי חולים ולמשפחותיהן נמסר כי הילדים נפטרו עקר מחלה...

פרופ' בועז סנג'רו - ועדת החקירה הממלכתית על פרשת חטיפת ילדי תימן - באין חשד אין חקירה אמיתית - מאי 2013 - באין חשד אין חקירה אמיתית טוען פרופ. בועז סנג'רו על חקירת הועדה הממלכתית פרשת חטיפת ילדי תימן. הוועדה לא העמיקה כמצופה מוועדה כמותה על פרשת ילדי תימן ולמעשה טייחה את הפרשה...

גב' שושי זייד על השתקת פרשת ילדי תימן ע"י הממסד, התקשורת והאקדמיה - עדויות חסויות עד שנת 2066 - מאי 2013 - יום עיון שהתקיים במסגרת מרכז דהאן שבאוניברסיטת בר-אילן ביום שלישי, כ"ו בטבת תשע"ג, 8 בינואר 2013- על פרשת ילדי תימן. הגברת שושנה זייד אשת חינוך ותיקה מזה עשרות שנים (M.A. בלימודי א"י) טוענת כי בדקה את הנושא והפרשה אכן התרחשה. שושי זייד סוקרת את השיטות בהן נקטו הממסד, התקשורת והאקדמיה להשתקת פרשת ילדי תימן...

חוטפי תינוקות יועמדו לדין - ספרד מנקה הפירות הבאושים הפאשיסטיים של הרודן פרנסיסקו פרנקו - אפריל 2012 - חטיפת תינוקות מביתם ומשפחתם בספרד ע"פ ערכי הפאשיסטים נעשתה "לטובתם", "לחנכם לעשותם אנשים מוסריים". החוטפות הפאשיסטיות כונו "אחיות הצדקה". למשפחות נמסר כי התינוקות מתו בלידה. רשת הפושעים כללה רופאים ואחיות אשר הציבור נתן בהם אמון, הרשת המשיכה בסחר התינוקות גם לאחר שספרד חזרה לדמוקרטיה מפאשיזם...

פרשת ילדי תימן - הקשר הישראלי - פברואר 2012 - פרשת ילדי תימן, הקשר הישראלי, טלביזיה חינוכית, בן כספית 

כלביית ויצו: חטיפת ילדי תימן - סיפורו של אורי וכטל - מבט שני פברואר 2012 - סיפורו של אורי וכטל מחטופי ילדי תימן, נחטף בילדותו ממעון ויצו ונלקח לאימוץ. עובדות ויצו מסרו לאימו כי היה שיטפון במעון וכל הילדים מתו. אחותו שהיתה בת 12 עלתה על עקבותיו וגילתה כי נשלח לאימוץ למשפחת ניצולי שואה. אורי גילה בגיל 6 כי הוא מאומץ וכששאל את המאמצת בדבר, מסרה לו כי הלכה לויצו להביא ילד והיו שם ילדים כמו בכלבייה...

העם דורש צדק חברתי - תל אביב 30 ביולי 2011

30 ביולי 2011 - מה שהחל כמחאת דיור בהקמת מספר אוהלים בשדרות רוטשילד בתל אביב הפך למחאה עממית לצדק חברתי ועצרות ענק של רבבות משתתפים ברחבי הארץ.
המחאה בת"א ב- 30.07.2011 יצאה מרחוב מרמורק ליד הבימה. המוחים צעדו לאורך רחובות אבן גבירול , שאול המלך עד רחבת מוזיאון תל אביב שם נאמו הנואמים. הערכה כי בעצרת השתתפו כ- 100,000 איש.
.

.
קישורים:

• נלחמים על הבית - מחאת הדיור - מצעד לפידים ברוטשילד - תל אביב 2011 - 21.07.2011 - נלחמים על הבית - מחאת הדיור: כבישים נחסמו, מצעד לפידים בת"א. עשרות צעירים ממאהל המחאה בשדרות רוטשילד צעדו אל בנייני גינדי, כשהם נושאים לפידים וקוראים: "דיור ראוי במחיר שפוי". בדרך הם חסמו את רחוב אבן גבירול. גם בב"ש חסמו המפגינים את ציר התנועה הראשי, ובי-ם הציבו הסטודנטים רהיטים בכביש. יו"ר התאחדות הסטודנטים: נחושים להוביל להישגים משמעותיים
• מכבסת הרווחה - בין טיפול והשגחה לאימוץ סגור - השופט שמואל בוקובסקי, פקידות הסעד חנה בן ארי וקרן זינגר - הליכים שיפוטיים של מכבסת מילים וצווים מטופשים. ראינו ההליך השיפוטי הלקוי בו נקט השופט שמואל בוקובסקי למינוי אפוטרופוס בגוף וברכוש לאישה בת 60, מבלי שראה אותה, ללא תסקיר, על סמך חוות דעת פסיכיאטר איתן חבר שלא בדק אותה. בוקובסקי הוציא צו ארור לאפוטרופסות בגוף וברכוש, חייה של האשה נחרבו ותוך זמן קצר הפכה לשבר כלי... המקרה דנן אימוץ סגור פסיקת בית משפט עליון רע"א 9382/10 מצביע על רפיסות, אי נטילת אחריות של רשויות הרווחה ומערכת בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער, תוך הסבת נזקים קשים לפרט ולמשפחה.
• השיטות הבזויות של עובדות סוציאליות לניתוק ילדים מהוריהם לאימוץ - פקידת הסעד אירית מעוז - פקידי סעד ועובדים סוציאליים משתמשים במניפולציות על מנת להוציא ילדים מחזקת הוריהם לאימוצים, אומנה, פנימיות ועוד מימוש מטרות הנראות בעיניהן כ"מקודשות". פקידי רווחה אלו משתמשים בכל האמצעים הבזויים העומדים לרשותם לשם "עבודת הקודש"...
• השירות למען הילד - השיטות הבזויות ברשויות הרווחה לחטיפת ילדים מביתם ומשפחתם - הכתבה "השירות למען הילד פעל לערעור הקשר בין הילדים לאמם" , שוש מולה , ידיעות אחרונות - בפסק הדין מציינת השופטת כי השירות למען הילד עשה הכל כדי שלבית המשפט לא תישאר ברירה אלא להיעתר לבקשה למסור את הילדים לאימוץ. גורם משפטי בכיר: "השירות נמצא בבעיה. בשנה מוגשות 1,200 בקשות לאימוץ, בעוד שההיצע עומד על 70 בלבד". האומנם ממהר השירות להוציא ילדים ממשפחותיהם כדי לספק את הביקוש?...

מכבסת הרווחה - בין טיפול והשגחה לאימוץ סגור - השופט שמואל בוקובסקי, פקידות הסעד חנה בן ארי וקרן זינגר

הליכים שיפוטיים של מכבסת מילים וצווים מטופשים. ראינו ההליך השיפוטי הלקוי בו נקט השופט שמואל בוקובסקי למינוי אפוטרופוס בגוף וברכוש לאישה בת 60, מבלי שראה אותה, ללא תסקיר, על סמך חוות דעת פסיכיאטר איתן חבר שלא בדק אותה. בוקובסקי הוציא צו ארור לאפוטרופסות בגוף וברכוש, חייה של האשה נחרבו ותוך זמן קצר הפכה לשבר כלי איבדה יכולות קוגנטיביות דיבור והליכה, והולעטה בסמים פסיכיאטריים. בוקובסקי הזמין תסקיר ובו נכתבו הבלים עלילות ודברי בלע נגד האשה ובנה. בוקובסקי בלע את כל דברי הבלע של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו"ס נעמי הלימי ואישר המלצותיהן להסדרי ראיה בין האשה ובנה.

המקרה דנן אימוץ סגור פסיקת בית משפט עליון רע"א 9382/10 מצביע על רפיסות, אי נטילת אחריות של רשויות הרווחה ומערכת בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער, תוך הסבת נזקים קשים לפרט ולמשפחה.

מדובר בילד כבן 3 יליד 12/2001 בחזקת אמו שנמצא במצב מוזנח ע"פ תיאור רשויות הרווחה. בית משפט לנוער הכריז על הקטין "נזקק" והעביר את הקטין להשגחת רשויות הרווחה לחצי שנה במרכז חירום. לאחר מכן הועבר למשמורת אביו בבית סבתו עם אחותו. לאחר שנתיים סברו רשויות הרווחה כי הקטין מוזנח גם בבית סבתו, והעבירוהו לבית מעבר ומשם ביקשו להכריז על הקטין בר אימוץ.
.
פארודיה על הליך שיפוטי מופקר שבו הנזקק מבוזה בבית משפט כדוגמת זה של שמואל בוקובסקי


 

מעיון בפס"ד רע"א 9382/10 ניתן להבחין במספר כשלים חמורים במערכת הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער. להלן ציטוטים מפסק הדין.

שופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי ופקידות הסעד חנה בן ארי, וקרן זינגר נכשלו בהגנה על הקטין ופגעו בנפשו.

בתחילת תהליך ההשגחה והטיפול הכושלים של רשויות הרווחה, הילד בן 3 תואר במצב הזנחה ואולם לאחר שלש שנות טיפול והשגחה של הרשויות מצב הקטין תואר קשה הרבה יותר:

"כל העולה מדיווחי הגורמים המטפלים, מצבו הנפשי של הקטין קשה ביותר. בשש שנות חייו הוא חווה מעברים רבים, אשר השפיעו קשות על מצבו הרגשי ואין מקום אשר מהווה עבורו בית. הקטין סובל מחסכים רגשיים משמעותיים, ומפגיעה קשה בתהליך ההתקשרות שלו וביכולתו לסמוך על מבוגר שיישאר איתו לאורך זמן. הוא מפוחד, עצוב, מסוגר ונטול ביטחון עצמי"

שופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי ופקידות הסעד חנה בן ארי, וקרן זינגר בעקבות ה"טיפול והשגחה" במשך 3 שנים הביאו את הקטין ומשפחתו למבוי סתום לטענתם שבו לא ניתן להחזירו למשפחתו.

"מאחר ומדובר בקטין עם רקע גנטי מורכב, בנסיבות אלה הינו ילד בסיכון גבוה יותר להתפרצות מחלת נפש...חידוש הקשר עם אמו הביולוגית לאחר שנים של נתק, עלול מאוד להחמיר את מצבו. המפגש עימה עלול להחזיר אותו לטראומות שמהם סבל ועלול לדרדר את מצבו עד לכדי התפרצות מחלת נפש" (ראו עמ' 1 לתסקיר מיום 5.4.2011).

שלש שנות "טיפול והשגחה" של מערכת הרווחה המופקרת פגעו לטענתם ביציבות בחייו של הקטין

המומחית העידה בעניינו של הקטין לפני בית המשפט ענייני משפחה כי מצבו הנפשי של הקטין הוא קשה ומעורער ושהיא "לא בטוחה היום שהוא לא פסיכוטי" (ראו עמ' 15 ו-27 לפרוטוקול הדיון). היא הדגישה את המשמעות החמורה שעשויה להיות עבור הקטין במידה שלא יקבל יציבות ושקט נפשי – "אני רוצה להעיד כעד מומחה שאם (לקטין) לא תהיה יציבות בחייו לדעתי הוא יהיה חולה נפש. אני רואה בעצמי אחראית באופן חלקי להילחם עם האמא כמו לביאה, אז אני אהיה כמו נמרה, שתינתן לו היציבות, השקט הנפשי כדי שהמטען הגנטי שמקנן בו לא יפרוץ, ואם יפרוץ שיפרוץ בגיל 38 ולא בגיל 8" (ראו דיון מיום 16.3.2009, בעמ' 19)

שמואל בוקובסקי מציג עצמו בצורה מסולפת שדרכי פעולתו כביכול מתבססות על תשתית ראייתית בעוד ע"פ חוק בתי משפט לענייני משפחה אינם כפופים כלל לדיני ראיות וידוע כי בתי משפט אלו משמשים כחותמת גומי של פקידות הסעד ורשויות הרווחה

ביום 14.5.2008, הכריז בית המשפט לענייני משפחה על הקטין כבר אימוץ כלפי הוריו. זאת, לאחר שמיעת ראיות, לרבות סקירת חוות הדעת שניתנו בעניין המערערת ... עוד קבע, כי מסקנותיה מוצאות תימוכין ומשתלבות עם כלל התשתית הראייתית שהונחה לפניו..

שמואל בוקובסקי מנקה מכל אחריות או רבב את רשויות הרווחה, יצוין כי בוקובסקי שימש בשנים 75-86 במחלקות משפטיות במשרד הרווחה ונשוי לפקידת סעד מחוזית מיכל מילשטיין בוקובסקי.

בית המשפט (שמואל בוקובסקי) ציין כי מהתמונה שהוצגה לפניו עולה ברורות שרשויות הרווחה עשו ככל שניתן כדי לסייע למערערת במטרה לשקם את מצבה וליצור קשר עם הקטין, ואף גובשו מספר תוכניות טיפוליות בוועדות החלטה אשר גובו בהחלטות שיפוטיות, אולם ללא הועיל

שמואל בוקובסקי מקטרג נגד אמו של הקטין המיועד לאימוץ ונגד משפחתה ומשתמש לשם כך במכבסת מילים של מונחים סובייקטיביים ומטפאורות

הניסיון לרתום את הורי המערערת, סבי הקטין, לסייע בגידול הקטין נכשל הואיל ואלה נתגלו באופן "חד משמעי" כחסרי יכולת להוות תמיכה רגשית וכלכלית למערערת ולקטין. עוד קבע בית המשפט, כי סיכוי לשינוי בעתיד אינו מתקיים במקרה דנא. בית המשפט מדגיש כי מאז הוצאת הקטין מרשותה ואף לאחר פתיחת תיק האימוץ, לא ניכר כל שיפור בתפקודה הכלכלי או ההורי. כן, לא ניכרת כל יציבות באורח חייה. התנהלותה של המערערת – אי ביקוריה את הקטין ואי התייצבותה לדיונים בעניינו - אינה מצביעה על רצון ומוטיבציה להילחם על זכותה לגדל את בנה, "כמצופה מאם אשר חרב האימוץ מתנופפת מעל ראשה".

שמואל בוקובסקי מקטרג נגד הקטין המיועד לאימוץ ומשמש לשם כך במעללי ה"טיפול והשגחה" שספג מרשויות הרווחה

"כל העולה מדיווחי הגורמים המטפלים, מצבו הנפשי של הקטין קשה ביותר. בשש שנות חייו הוא חווה מעברים רבים, אשר השפיעו קשות על מצבו הרגשי ואין מקום אשר מהווה עבורו בית. הקטין סובל מחסכים רגשיים משמעותיים, ומפגיעה קשה בתהליך ההתקשרות שלו וביכולתו לסמוך על מבוגר שיישאר איתו לאורך זמן. הוא מפוחד, עצוב, מסוגר ונטול ביטחון עצמי" (ראו 17(ב) לפסק הדין).

שמואל בוקובסקי קובע אימוץ סגור ומטיל את כל מחדלי רשויות הרווחה ובתי משפט למשפחה ונוער על אמו של הקטין: דרדור מצב נפשי, שיבוש שגרת חיים ועוד...

בטרם סיום ההכרעה, הורה בית המשפט לענייני משפחה (שמואל בוקובסקי) על אי צמצום תוצאות צו האימוץ. בעניין זה קבע, כי שמירה על קשר עם המערערת, "לא זו בלבד שאין בהם כדי להועיל לקטין ולתרום לטובתו כי אם ההיפך הוא הנכון, והם עשויים להשפיע עליו לרעה, לדרדר את מצבו הנפשי ולהיות קשים, פוגעניים והרסניים עבורו, באשר יביאו לשיבוש בשגרת חייו, ייצרו אצלו מעמסה רגשית כבדה, ויפגעו בסיכויי הצלחת האימוץ והשתלבותו במשפחה החדשה" (ראו פסקה 18(ד) לפסק הדין).

בית משפט לענייני משפחה (שמואל בוקובסקי) ממנה מומחים רפואיים בדעה אחת ודברים אחדים ומובילים לקידום ההליך השיפוטי לניתוק הילד מאימו. מן הראוי כי בוקובסקי היה ממנה מומחה רפואי גם בעל דעה נגדית בעניין כל כך קריטי ומהותי.

בית המשפט לענייני משפחה סקר באופן נרחב את חוות הדעת הסוציאליות, הפסיכולוגיות והפסיכיאטריות שהונחו לפניו, לרבות חוות הדעת של המומחה מטעם המערערת שלא הייתה ערוכה כדין. חוות הדעת בחנו את התנהלותה של המערערת וקווי אישיותה והצביעו כי היא נעדרת מסוגלות הורית. הן הדגישו, כל אחת בדרכה, את קשיי הפנמת המערערת את התובנה כי הקטין שרוי במצוקה ממשית ולו בגין דרך התנהגותה

המומחים הרפואיים שמינה בוקובסקי אינם בוחלים בשום אמצעי לתייג קשות נגד הקטין ואימו כדי לנתק ביניהם, עד כדי הצגת ילד בן 6 כפסיכוטי, רקע גנטי קשה, בעל התפרצות מחלת נפש עתידית צפויה, מטען גנטי שעלול לפרוץ ועוד...

התסקיר המעודכן בעניינו של הקטין התבסס ברובו על חוות הדעת הפסיכולוגית והפסיכיאטרית שניתנו בעניינו. ביחס למצבו הנפשי של הקטין הוא מתריע: "מאחר ומדובר בקטין עם רקע גנטי מורכב, בנסיבות אלה הינו ילד בסיכון גבוה יותר להתפרצות מחלת נפש...חידוש הקשר עם אמו הביולוגית לאחר שנים של נתק, עלול מאוד להחמיר את מצבו. המפגש עימה עלול להחזיר אותו לטראומות שמהם סבל ועלול לדרדר את מצבו עד לכדי התפרצות מחלת נפש" (ראו עמ' 1 לתסקיר מיום 5.4.2011).
המומחית העידה בעניינו של הקטין לפני בית המשפט ענייני משפחה כי מצבו הנפשי של הקטין הוא קשה ומעורער ושהיא "לא בטוחה היום שהוא לא פסיכוטי" (ראו עמ' 15 ו-27 לפרוטוקול הדיון). היא הדגישה את המשמעות החמורה שעשויה להיות עבור הקטין במידה שלא יקבל יציבות ושקט נפשי – "אני רוצה להעיד כעד מומחה שאם (לקטין) לא תהיה יציבות בחייו לדעתי הוא יהיה חולה נפש. אני רואה בעצמי אחראית באופן חלקי להילחם עם האמא כמו לביאה, אז אני אהיה כמו נמרה, שתינתן לו היציבות, השקט הנפשי כדי שהמטען הגנטי שמקנן בו לא יפרוץ, ואם יפרוץ שיפרוץ בגיל 38 ולא בגיל 8"

קישורים:

• פולישוק - סאטירה על מערך הרווחה המופקר והמושחת - מדיניות משרד הרווחה מופקרת ומושחתת. מדובר במערך של פקידי סעד הזויים המפוזרים ברשויות המקומיות בעלי סמכויות וגיבוי מלא מהממונים ובתי המשפט לענייני משפחה ונוער. מערכת המשפט לנוער וענייני משפחה קרסה ופועלת ע"פ הבלי פיהם של פקידי סעד ועובדים סוציאליים ברשויות הרווחה...
• פשעי הרווחה - ה"טיפולים הסוציאליים" המעוותים של רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער - אפריל 2011 - ערוץ 9 - סיפורן של ארבע משפחות שרשויות הרווחה החליטו לטפל בהן וגרמו להם כאב וסבל - רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער מהלכים אימים על משפחות כאשר הם סבורים שיש "לטפל" בילדי המשפחות...
• השיטות הבזויות של עובדות סוציאליות לניתוק ילדים מהוריהם לאימוץ - פקידת הסעד אירית מעוז - פקידי סעד ועובדים סוציאליים משתמשים במניפולציות על מנת להוציא ילדים מחזקת הוריהם לאימוצים, אומנה, פנימיות ועוד מימוש מטרות הנראות בעיניהן כ"מקודשות". פקידי רווחה אלו משתמשים בכל האמצעים הבזויים העומדים לרשותם לשם "עבודת הקודש"...
• השירות למען הילד - השיטות הבזויות ברשויות הרווחה לחטיפת ילדים מביתם ומשפחתם - הכתבה "השירות למען הילד פעל לערעור הקשר בין הילדים לאמם" , שוש מולה , ידיעות אחרונות - בפסק הדין מציינת השופטת כי השירות למען הילד עשה הכל כדי שלבית המשפט לא תישאר ברירה אלא להיעתר לבקשה למסור את הילדים לאימוץ. גורם משפטי בכיר: "השירות נמצא בבעיה. בשנה מוגשות 1,200 בקשות לאימוץ, בעוד שההיצע עומד על 70 בלבד". האומנם ממהר השירות להוציא ילדים ממשפחותיהם כדי לספק את הביקוש?...

שר הרווחה משה כחלון - התנהלות תככנית חתרנית ולקויה - פרשת הבנק החברתי

יולי 2011 - מאז נכנס לתפקידו לפני כחצי שנה שר רווחה שתק משה כחלון נוכח התעללויות קשות ב"מטופלי" הרווחה שנחשפו במהלך תפקידו במשרד הרווחה. מדובר באירועים קשים במוסדות בחסות משרד הרווחה: הפקרת חוסה למותו במעון מוריה בגדרה, חשד לאונס במרכז גמילה לסמים, התעללות קשה בחוסים במוסד סגור אילנית בפרדס חנה, התעללות והזנחת ניצולי שואה בהוסטלים, ועוד. לשיטתו אמהות חסרות בית מאוימות כי ילדיהן ילקחו מהן. במה אם כן עוסק כחלון. להלן מאמר על גימיק "כחלוני": "בנק חברתי".

המאמר הבנק החברתי של השר כחלון , עירן פאר , יולי 2011 , גלובס

מעשה ברעיון של שר תקשורת, במחטף, בסינדול שר אוצר ובירידה מהעץ

מאחורי התדמית העממית של שר התקשורת והרווחה משה כחלון, מסתתר פוליטיקאי מתוחכם ונוקשה שיודע לאן הוא הולך ולא בוחל באמצעים כדי להשיג את מטרותיו. בסוף השבוע שעבר היעד של כחלון היה להשפיל את שר האוצר יובל שטייניץ, האיש שהוא רוצה לרשת. בתרגיל פשוט ניסה כחלון להעמיד את שטייניץ בפני דילמה: או שיוצג כאנטי חברתי ולא רגיש לאוכלוסיות חלשות או שייכנע לדרישות כחלון ויוצג כחסר חוט שדרה. כחלון ניסה, ואלמלא בנק ישראל, גם היה מצליח. זה הסיפור מאחורי תרגיל "הבנק החברתי" של חוק בנק הדואר.

1. תקציר הפרקים הקודמים - במשך יותר משנתיים מנהל משרד התקשורת משא ומתן עם משרד האוצר, לגבי תזכיר חוק בנק הדואר, חוק שירחיב משמעותית את יכולתו של בנק הדואר לתת שירותים פיננסיים ויהפוך אותו לבנק כמעט לכל דבר ועניין.

אחד הנושאים במחלוקת, היה סמכותו של שר התקשורת. משה כחלון תבע סמכות להורות לבנק הדואר לעשות מהלכים עסקיים. באוצר התפלצו. הרי אם יסכימו לתקדים, מחר בבוקר יתבע שר הביטחון לקבוע את מהלכיה העסקיים של התעשייה האווירית.

עד מארס הגיעו להבנות במרבית המחלוקות ואז התברר שגם לבנק ישראל יש התנגדויות. למשל בשאלת הפיקוח - אם בנק הדואר הופך לבנק, מי שאמור לפקח עליו הוא בנק ישראל, ולא משרד התקשורת כדרישת כחלון. ואם זה בנק, צריך הון עצמי ועמידה בכללי באזל 2. וכמובן שאם בנק ישראל אמור להעמיד לבנק הדואר נזילות, בנק הדואר צריך לעמוד בקריטריונים בסיסיים של ניהול סיכונים.

2. "הבנק החברתי" - הדגל של כחלון הוא להפוך את בנק הדואר לבנק חברתי, שיפתח "אפשרויות בפני השכבות החלשות ומקבלי השכר הנמוך, ליהנות משירותים בנקאים מוזלים". זה רעיון נשגב, ראוי וצודק חברתית. אף אחד לא מתנגד לו, אבל בבנק ישראל העלו תהייה מדוע בנק כזה צריך להיות בנק ממשלתי.

גם את בעיית מחירי מוצרי החלב לא פותרים באמצעות הקמת רפת, מחלבה, או רשת שיווק ממשלתית, הסבירו בבנק ישראל. ניתן להרחיב את שירותי הבנקאות באמצעות המערכת הקיימת ולא באמצעות הקמת בנק ממשלתי. לראיה, העלות החודשית הממוצעת בפועל לניהול חשבון עו"ש בבנק יהב היא 3 שקלים, חמישית מזו של הבנקים הגדולים, ובנק יהב נמצא בבעלות פרטית.

3. המחטף - בעוד המשא ומתן מתנהל, מחליט כחלון לשבור את הכלים. ביום חמישי בערב הוא מתראיין לערוץ 2 ומודיע כי יעלה את הצעת החוק ביום ראשון לוועדת השרים לחקיקה. קבל עם וטלוויזיה הוא מודיע שלמרות התנגדות האוצר ובנק ישראל, הוא יפעל לקדם את האוכלוסיות החלשות. בדרך זרק כחלון רמזים על כך שההתנגדות נובעת מרצון לשמור על המונופול של הבנקים הגדולים ומהגנה על רווחי הטייקונים. ביום א' הוא מתראיין ברוח זו ל"מעריב".

באוצר ובבנק ישראל הופתעו מכחלון שלא תיאם איתם את המהלך. "זה מחטף חד צדדי", אמר לנו בכיר באוצר. זאת ועוד, להצעת החוק הכניס כחלון את כל הסעיפים השנויים במחלוקת עם האוצר, כולל אלו שכבר הושגה בהם פשרה, כגון מתן הסמכות לשר התקשורת "להורות לחברה לספק לציבור שירותים פיננסיים אשר השר החליט כי הם נדרשים", או קביעה כי הפיקוח על בנק הדואר יהיה במשרד התקשורת.

4. מסנדל את שטייניץ - המפתח לתרגיל שעשה כחלון לשטייניץ הוא המשפט הבא: "המהלך הוא המשך ישיר למדיניות החברתית של שר התקשורת". במילים אחרות - אם שטייניץ יתנגד לחוק שיקים "בנק חברתי", הוא יוצג כאנטי חברתי, שבימים אלו זהו תג של קלון. ואם שטייניץ יתמוך? "אז היינו מוציאים אותו סמרטוט", אומר מקורב לכחלון "ומראים לכולם בליכוד מי בעל הבית". כל החלטה של שטייניץ הייתה מוציאה אותו רע, אבל כחלון בכל מקרה מרוויח ומוצג כאביר השכבות החלשות.

5. כחלון יורד מהעץ - באוצר הבינו את התרגיל שעשה להם כחלון. שטייניץ רתח מזעם ופנה לראש הממשלה. גם בבנק ישראל כעסו והוחלט כי המפקח על הבנקים, דודו זקן, יופיע בפני ועדת השרים ויסביר את הבעייתיות בחוק. ביום ראשון, חצי שעה לפני ישיבת ועדת השרים לחקיקה, ולאחר שהבין נתניהו כי בנק ישראל מתנגד, הוא ביקש מכחלון לדחות את הגשת הצעת החוק בשבוע.

קישורים:

• פולישוק - סאטירה על מערך הרווחה המופקר והמושחת - מדיניות משרד הרווחה מופקרת ומושחתת. מדובר במערך של פקידי סעד הזויים המפוזרים ברשויות המקומיות בעלי סמכויות וגיבוי מלא מהממונים ובתי המשפט לענייני משפחה ונוער. מערכת המשפט לנוער וענייני משפחה קרסה ופועלת ע"פ הבלי פיהם של פקידי סעד ועובדים סוציאליים ברשויות הרווחה...
• פשעי הרווחה - ה"טיפולים הסוציאליים" המעוותים של רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער - אפריל 2011 - ערוץ 9 - סיפורן של ארבע משפחות שרשויות הרווחה החליטו לטפל בהן וגרמו להם כאב וסבל - רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער מהלכים אימים על משפחות כאשר הם סבורים שיש "לטפל" בילדי המשפחות...
• השיטות הבזויות של עובדות סוציאליות לניתוק ילדים מהוריהם לאימוץ - פקידת הסעד אירית מעוז - פקידי סעד ועובדים סוציאליים משתמשים במניפולציות על מנת להוציא ילדים מחזקת הוריהם לאימוצים, אומנה, פנימיות ועוד מימוש מטרות הנראות בעיניהן כ"מקודשות". פקידי רווחה אלו משתמשים בכל האמצעים הבזויים העומדים לרשותם לשם "עבודת הקודש"...

הנוקשות האטימות והסתרת הפנים של בג"צ כלפי המוחלשים – בג"צ תחת פקידי סעד - פרוקצ'יה, סלים ג'ובראן, רובינשטיין

מרץ 2010 – מה קורה בוקר אחד כשפקידת הסעד לחוק הנוער "סבורה" כי ילדיך בסיכון, לוקחת אותם ממך למקום חסוי, לא מאפשרת לך לראותם מעל שנתיים מאחר והיא "סבורה" כי המפגשים לא עולים יפה, ודורשת כי תעבור אבחון וטיפול אצל מטפל שהיא תקבע (ואתה תשלם כמובן הרבה כסף), ואין לה בדל ראיה נגדך, ובתי משפט לנוער רואים המלצותיה כסוף פסוק (חותמת גומי).

התשובה ברורה: אתה עותר לבית משפט הגבוה לצדק (בג"צ) על מנת שיבדוק אם יש הצדקה לחריצת דין בענייני נפשות על סמך "סברותיה" של פקידת הסעד, ללא תשתית ראייתית או עובדתית
ומה תשובתו של בג"צ (פרוקצ'יה, ג'ובראן, רובינשטיין), האם בג"צ יחקור את העובדות והראיות וההיגיון לפיו פעלה פקידת הסעד או שמא יפעל כפתי, (ראש קטן) ויקבל את סברותיה כסוף פסוק.
מדובר באמא ל' אשר פקידים בלשכת הרווחה גבעתיים לקחו את ילדיה למרכז חירום מאחר ו"סברו" כי הילדים בסיכון. האמא טובה, ללא רבב, עובדת מאז ומעולם. גורמי הרווחה פעלו בנוקשות ובאכזריות כלפי האם וילדיה ומנעו מהם להיפגש כשנתיים, ונתקו את הקשר בין האם לילדיה לחלוטין. האם פנתה לבג"צ לבטל החלטות פקידי הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער הואיל ואין בדל ראיה נגד האם או נגד ילדיה, או עובדה לפיה ניתן להסיק כי הילדים בסיכון.
תשובת בג"צ:
"גורמי המקצוע סברו כי נשקפת לקטינים סכנה תכופה אם ישארו במשמורתה של העותרת … טוב תעשה העותרת אם תשתף פעולה עם המומחה שמינה בית המשפט לענייני משפחה, כך שניתן יהיה להתחיל מסלול טיפולי לחידוש הקשר בינה לבין הקטינים"
במילים אחרות בג"צ לא רק שפועל כפתי וקונה את כל "סברותיה" של פקידת הסעד, אלא מכין מלכודת קטלנית נוספת חדשה להמשך התלות בפקידת הסעד ומומחה מטעמה, שיזהר מאוד לא להיחשב כגורם מקצועי שאינו משתף פעולה עם פקידת הסעד, שהרי מי ימצא לו לקוחות מוחלשים ואומללים בעתיד.
קישורים:

• אכזריות ושרירות לב בנפשות ילדיה של ל' – שופט לענייני משפחה רמת גן: נפתלי שילה – ינואר 2011 – האמא ל' שילדיה נחטפו ממנה באכזריות ובפתאומיות ע"י רשויות הרווחה לחצי שנה למרכז חירום, לא ראתה את שני ילדיה מזה כשנתיים. לאחר דיונים בבית משפט לענייני משפחה בראשות השופט נפתלי שילה הוחלט כי האם ל' תפגוש את בנה הקטן בן ה-6 בהשגחת פסיכולוגית מטעם בית המשפט.

• האמא ל' עדיין אינה רואה את ילדיה – כישלון קונספציית "טובת הילד" – השופט נפתלי שילה – אוקטובר 2010 – מדובר באם חד הורית ל' אשר ילדיה נלקחו למרכז חירום בינואר 2009 מאחר ופקידת הסעד לחוק הנוער הייתה סבורה כי הילדים בסיכון. בעוד האמא ל' מתחננת בוועדת החלטה בלשכת הרווחה גבעתיים כי ילדיה לא ילקחו ממנה, יצאו עובדות סוציאליות לבית הספר ולגן הילדים ולקחו את ילדיה למרכז חירום שם שהו חצי שנה…
• שופט תחת השפעת פקידת סעד – השופט נפתלי שילה אינו מאפשר לילדים לפגוש את אימם למעלה משנה בתואנה שלא עברה בדיקות שהומלצו ע"י פקידת הסעד – יוני 2010 – שופט בית משפט לענייני משפחה ברמת גן נפתלי שילה אינו מאפשר לילדים לראות, ו/או לדבר עם אימם כבר למעלה משנה מאחר וטרם ביצעה "בדיקות שהומלצו על ידי פקידת הסעד". מדובר באישה עובדת, מתפרנסת בכבוד מימים ימימה, ללא הרשעה פלילית כלשהי, ואשר ביצעה ע"פ בקשת פקידות הסעד בדיקות שונות במכוני מסוגלות הורים, פסיכיאטר מחוזי, ונמצאה כשירה וטובה…
• עיריית רמת גן – אגף הרווחה – אבחון קליני לבדיקת מצב ילדים ואינטראקציה ביניהם לבין הוריהם – התנכלות אגף שירותים חברתיים בעיריית רמת גן לאמא הרוצה לפגוש את ילדיה – יולי 2010 – מדובר באם חד הורית שילדיה נלקחו ממנה למרכז חירום שם שהו כחצי שנה מאחר ופקידת סעד לחוק הנוער סברה כי הילדים בסיכון. האם ל' אישה עובדת, מתפרנסת בכבוד מימים ימימה, ללא הרשעה פלילית כלשהי, ואשר ביצעה ע"פ בקשת פקידות הסעד בדיקות שונות במכוני מסוגלות הורית, פסיכיאטר מחוזי, ונמצאה כשירה וטובה…
• סיפורה של האמא ל' ששירותי הרווחה מונעים ממנה לראות את ילדיה – דצמבר 2009 – סיפורה של מירי (האמא ל'), אם חד הורית לשני ילדים בני 4 ו-6 שפקידות הסעד של לשכת הרווחה בעירייה מונעות ממנה לראות את ילדיה. מירי מספרת על שני מפגשים מרגשים עם ילדיה במרכז קשר תחת עיניהם הפקוחה, וידם הקשה של פקידי שירותי הרווחה…

הספר "בשם אחותי" של תהל רן - ילדים להורים שמתקשים לתפקד נמסרו לגורל הרשויות, משם יצאו לעולם פצועים ומדממים עם צלקות נפשיות וזיכרונות כואבים

יולי 2011 - את הספר 'בשם אחותי' כתבה תהל רן, על ציפי אחותה ועליה. שתי האחיות ששנה בלבד מפרידה ביניהן ילידות אמצע שנות השישים, תקופה בה ילדים להורים שמתקשים לתפקד נמסרו לגורל הרשויות, משם יצאו לעולם פצועים ומדממים עם צלקות נפשיות וזיכרונות כואבים.

ראיון עם תהל רן ברשת ב - יולי 2011

.

.
היחס לילדים באותם ימים נשכחים היה רחוק מלהיות מזהיר. הוריה של תהל שנקראה רחל בילדותה היו פצועים בעצמם. אמה יוכבד בילתה שנים רבות מחייה בבית חולים לחולי נפש, האב התקשה לתפקד לבדו ודרש להוציא מהבית את שתי הבנות הקטנות ציפי ורחל וכך השאיר איתו רק את בניו שלושה במספר. הבנות הקטנות מוצאות את עצמן במשפחה אומנת שם איש לא חיבק אותן ולא אמר מילה טובה. אחר כך נמסרות הבנות למוסדות רבים שחרטו בתוכן את הכאב והמצוקה. בהמשך מתגלגלות השתיים כל אחת בנפרד לפתחו של בית חולים לחולי נפש.

הספר נפתח במכתב מרטיט לאלוהים, בו מבקשת תהל לספר את האמת ורק את האמת. כל חסכי המגע בחייה מתנקזים לתוך הכתיבה המרפאה והמעודדת."אני רוצה מגע. והכתיבה היא מגע עבורי. המקום היחיד בארץ הזאת שבו אני מרגישה אמיצה לגעת במישהו ואמיצה שייגעו בי. ולא חוששת שישפטו אותי כשאני עירומה כביום היוולדי."

במונלוג ארוך ומיוסר עצוב ופצוע הקשור בחוטים רבים לעברה הקשה, מספרת תהל רן על גורל משפחתה המפורקת ועל החולי הנפשי הרב ממנו סובלת אחותה ציפי אליה היא קשורה בנימי נפשה.

במסע אמיץ ללא פשרות לוקחת תהל את הקורא בדרך מטלטלת בנבכי זיכרונותיה מהבית הפגוע ממנו הוצאו היא ואחותה, עד הבית המאמץ שקלט אותם לשנים ספורות והקיא אותן מתוכו למוסד שבו קרעו ילדים אכזריים מתהל את הבובה היחידה שהייתה לה אי פעם, ההמשך עגום לא פחות, העצב כל כך עמוק שהדרך לבתי חולים לחולי נפש הוא קצר.

עשרות שנים תהל לא מבקרת את אמה שחזרה בינתיים לבית עם בטן שבורה ומבט של ילדה אבודה. אביה נפטר בינתיים והיא לא מוכנה להגיע להלוויה. אירוע מכונן מתרחש בחייה והיא משתכנעת לבקר את אמה אחרי הנדר הגדול שנדרה שלא תבוא לבקר מעולם. המפגש עם האם ואחיה מעורר בה המון רגשות ומצוקה ובמשך כל הזמן הזה אחותה ציפי מאושפזת בבית חולים אברבנל עם דיכאון קשה. היחסים בין השתיים יודעים עליות ומורדות. הן אוהבות אחת את השנייה עד טירוף אבל לפעמים קשה להן להכיל את העבר המשותף ששורט את הנשמה.

לשתיים אחות גדולה שנפטרה בנסיבות מסתוריות כשהייתה בת שנתיים.וזכרה מרחף באוויר כל הזמן. לתהל חיים חיצוניים לכאורה מוצלחים היא שחקנית שגרה בבית עמידר קטן וסובלת משכנים קשים ובעייתים. אולם חייה הפנימיים מרוסקים והדאגה לאחותה מלווה את ימיה כצל קודר.

מצלמה דמיונית פונה לכל עבר מצלמת את מה שהיה מעלה זיכרונות ופגעים מהעבר. תהל מדברת למצלמה ומדובבת אותה להראות לה את הסדקים. רגע מצמרר בספר מתאר אונס אכזרי שעוברת תהל בידי איש גדול ואף אחד לא רואה!

היחסים עם תהל ואמה עוברים מהפך, האם הופכת להיות הילדה הקטנה שזקוקה לחיבוק נחמה ומתנות. תהל עוברת הרבה קשיים בחייה שלפעמים אני תוהה איך היא עומדת בסבל הזה. החוויות הקשות שספגו השתיים מכות קללות ומניעת אוכל ניכרות בכל רגע בחייהן הבוגרים.

הספר הינו מסמך אישום חריף כלפי המדינה וכלפי ההורים שילדו ולא ראו את החיים שהביאו לעולם. הכתיבה הינה ללא מחיצות וללא פשרות כל מחשבה וכל חלום מתוארים כאן בצורה חדה ונוקבת. ההשלכות הקשות של ילדותן הפגועה ניכרות בחיי השתיים. תהל אינה מוכנה להינשא ולהביא חיים לעולם וציפי אחותה אינה רוצה לחיות בכלל. אולם את כישרונות השתים איש לא ייקח. למרות פגעי העבר תהל הופכת להיות שחקנית וסופרת מוכשרת בנוסף תהל גם מתנדבת למען ילדים בסיכון, היא ההוכחה לכך שאפשר להרגיש ולאהוב את עצמה ואת אחותה למרות התהומות והסבל שהנחיתו אותם החיים והאנשים שנגעו בהם בדרך בצורה קשה ומשפילה.

ספר לא קל לקריאה. ספר שמכרסם בתודעה וגורם לאמפטיה גדולה לשתי האחיות שבדרכן המיוחדת שתיהן מקסימות.

הכריכה שעוצבה בהשראתה של תהל המחברת מראה ציור גובלן של בית. החלום הפשוט והלא מציאותי של שתי האחיות. בית יציב שיכיל אותן ויידע להעניק להם את החיבוק והמגע שנחסכו מהם כל החיים

קישורים:

• פשעי הרווחה - ה"טיפולים הסוציאליים" המעוותים של רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער - אפריל 2011 - ערוץ 9 - סיפורן של ארבע משפחות שרשויות הרווחה החליטו לטפל בהן וגרמו להם כאב וסבל - רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער מהלכים אימים על משפחות כאשר הם סבורים שיש "לטפל" בילדי המשפחות...
• השיטות הבזויות של עובדות סוציאליות לניתוק ילדים מהוריהם לאימוץ - פקידת הסעד אירית מעוז - פקידי סעד ועובדים סוציאליים משתמשים במניפולציות על מנת להוציא ילדים מחזקת הוריהם לאימוצים, אומנה, פנימיות ועוד מימוש מטרות הנראות בעיניהן כ"מקודשות". פקידי רווחה אלו משתמשים בכל האמצעים הבזויים העומדים לרשותם לשם "עבודת הקודש"...
• "יתומי הרווחה" - מרב בטיטו - ידיעות אחרונות, פברואר 2008
• פקידי סעד לחוק הנוער - מלכודות, מחטפים, והתנהלות לקויה מול הורים בקבלת החלטות על גורל ילדיהם
• השופטת חרגה מהחוק ומהכללים - נער אושפז בבית חולים פסיכיאטרי בניגוד לחוק NEWS1 - רות אברהם
• סיפורה של סמואל ששירותי הרווחה בגדו בה
• לעצור את כליאת בני הנוער - פרופסור אסתר הרצוג
• להתרחק מרשויות הרווחה - פרופ. אסתר הרצוג
• פקידי הרווחה - מלכודות, מחטפים, והתנהלות לקויה מול הורים בקבלת החלטות על גורל ילדיהם
• פקידי סעד לחוק הנוער על בתי משפט לנוער: "למרות שהשופט רוטן הוא משתף פעולה"
• דו"ח ורד סלונים-נבו – מינוי אומבודסמן חיצוני לטיפול בתלונות הציבור על פקידות הסעד

נלחמים על הבית - מחאת הדיור - מצעד לפידים ברוטשילד - תל אביב 2011

21.07.2011 - נלחמים על הבית - מחאת הדיור: כבישים נחסמו, מצעד לפידים בת"א
עשרות צעירים ממאהל המחאה בשדרות רוטשילד צעדו אל בנייני גינדי, כשהם נושאים לפידים וקוראים: "דיור ראוי במחיר שפוי". בדרך הם חסמו את רחוב אבן גבירול. גם בב"ש חסמו המפגינים את ציר התנועה הראשי, ובי-ם הציבו הסטודנטים רהיטים בכביש. יו"ר התאחדות הסטודנטים: נחושים להוביל להישגים משמעותיים
.

.
קישורים:

• העם דורש צדק חברתי - תל אביב 30 ביולי 2011 - 30 ביולי 2011 - מה שהחל כמחאת דיור בהקמת מספר אוהלים בשדרות רוטשילד בתל אביב הפך למחאה עממית לצדק חברתי ועצרות ענק של רבבות משתתפים ברחבי הארץ. המחאה בת"א ב- 30.07.2011 יצאה מרחוב מרמורק ליד הבימה. המוחים צעדו לאורך רחובות אבן גבירול, שאול המלך עד רחבת מוזיאון תל אביב שם נאמו הנואמים. הערכה כי בעצרת השתתפו כ- 50,000 איש...

• משה כחלון - חצי שר רווחה בשירות הציבור או מריונטה (בובת חוטים) של העובדים הסוציאליים - מרץ 2011 - מאז נכנס לתפקידו לפני כחודש כחצי שר רווחה (חצי מזמנו השני משמש כשר התקשורת) שתק משה כחלון נוכח התעללויות קשות ב"מטופלי" הרווחה שנחשפו במהלך תפקידו במשרד הרווחה - מדובר באירועים קשים במוסדות בחסות משרד הרווחה: הפקרת חוסה למותו במעון מוריה בגדרה, חשד לאונס במרכז גמילה לסמים, התעללות קשה בחוסים במוסד סגור אילנית בפרדס חנה, התעללות והזנחת ניצולי שואה בהוסטלים, ועוד. באירועים חמורים אלו הבהיר היטב משה כחלון את מדיניתו: שתיקה, העדר שקיפות, התעלמות...
• פולישוק - סאטירה על מערך הרווחה המופקר והמושחת - מדיניות משרד הרווחה מופקרת ומושחתת. מדובר במערך של פקידי סעד הזויים המפוזרים ברשויות המקומיות בעלי סמכויות וגיבוי מלא מהממונים ובתי המשפט לענייני משפחה ונוער. מערכת המשפט לנוער וענייני משפחה קרסה ופועלת ע"פ הבלי פיהם של פקידי סעד ועובדים סוציאליים ברשויות הרווחה...