יום רביעי, 7 באוקטובר 2009

נחקרתי ע"י חוקרת מהרווחה

אוקטובר 2009: נערה בת 14 מספרת על החקירות של חוקרי הנוער מהרווחה, מתוך תגובה לכתבה "מחקר: עובדים סוציאלים פגועים יותר נפשית" :

אני שונאת את העובדים הסוציאליים.

שנה שעברה התלוננתי למורה שילדה מבית ספר אחר מאיימת עליי,המורה פנתה לרווחה והם שלחו חוקרת לחקור אותי.למה אותי ולא את הילדה שאיימה עליי?

היא שאלה אותי שאלות על אלימות ואיומים ולא רציתי להיות שטינקרית כי פחדתי שהילדה והחבורה שלה יתנקמו בי מאוחר יותר ולא סיפרתי לה כלום.

בסוף היא שאלה אותי אם אבא מרביץ לי, מה הקשר? היא שאלה שוב ושוב את אותה השאלה ולא וויתרה.

כבר התעייפתי והייתי מאוד רעבה רציתי כבר לצאת מהכיתה,כל הילדים יצאו להפסקה ואני לא. ואם לא אוכל את הסנדביץ בהפסקה המורה לא תתן לי לאכול באמצע השיעור ואני אשאר רעבה עד סוף היום.

היא אמרה לי "תגידי את האמת, נכון שאבא מרביץ לך, אל תפחדי, אם לא תגידי את האמת נאלץ להישאר בחדר עוד הרבה שעות, ברגע שתגידי את האמת אני אשחרר אותך להפסקה"

הייתי בת 13, רעבה, ולא ידעתי שאם אשקר שאבא כן הרביץ לי אעשה נזק לאבא שלי, וגם לא ידעתי שזה עברה פלילית, רציתי רק לצאת מהכיתה לאכול.

החוקרת המרשעת פתחה לאבא שלי תיק במשטרה, אבא שלי שמעולם לא הכה אף אחד מאחיי נכנס ללחץ וכמעט חטף התקפת לב.

אני דווקא רציתי לעזור, אמרתי למורה שתגיד לעובדת סוציאלית ששיקרתי כי הייתי רעבה, ואבא מעולם לא הרביץ לי.

אבל פקידת הסעד המשיכה ולא הרפתה מאבא שלי ושלחה אותו לטיפול גמילה מאלימות אצל פסיכולוג, את אבא שלי זה לא מצחיק כי כבר 2000 ש"ח זה עלה לו.

עכשיו אני והוריי רוצים לתבוע את הרווחה.

צריך לפטר את כולם, רק רע הם עושים.


יום שלישי, 6 באוקטובר 2009

קופת חולים מאוחדת - פסיכיאטרית ד"ר נירה מנור - טיפול רשלני ומופקר בהלידול לאשה המאובחנת בדמנטיה

נובמבר 2005: מדובר באשה בת 60 הסובלת מבעיית זיכרון ותנועה, אשר הובאה ע"י בעלה לפסיכיאטרית ד"ר נירה מנור מ.ר. 29975, מקופת חולים מאוחדת על מנת לקבל חוות דעת למינוי אפוטרופוס. הפסיכיאטרית נירה מנור מ.ר 29975 פעלה ברשלנות קיצונית, באלימות כימית, והביאה להחרבת חייה של המטופלת. הפסיכיאטרית נירה מנור הרסה את חייה של המטופלת. האבחון של מנור מופקר ולקוי מיסודו וכך גם הטיפול. ניתן לראות זאת מחוות הדעת של מנור וכן מתוצאות הטיפול הקטלני והאכזרי. מהניסוח של מנור בחוות הדעת ניתן לראות על קור רוח ושרירות לב אכזרית בהחרבת חייה של ה"מטופלת" שנקרתה בדרכה של מנור.

ציטוטים מחוות הדעת:

הבדיקה: "מחשבות פרנואידיות כלפי בעלה - חושבת שהוא בקשר עם השכנה".

מהנראה מחוות הדעת, לפסיכיאטרית ד"ר נירה מנור אין שום רקע או ידע כלשהו על הזוגיות בין השניים.

האבחון: "הנ'ל סובלת מתהליך דמנטי" - דוקטור נירה מנור רשמה כי לאשה יש דמנטיה (דמנציה)

הטיפול לנבדקת: "מומלץ להתחיל טיפול ע"י HALIDOL 0.5 MG"

אלידול היא תרופה אנטי פסיכוטית דור א'. ע"פ אזהרות ה-FDA התרופות האנטי פסיכוטיות מסוכנות לחולי דמנטיה. ה- FDA אינו מאשר לרשום תרופות אנטי פסיכוטיות לחולי דמנטיה.

הפסיכיאטרית ד"ר נירה מנור לא חוותה דעתה למינוי אפוטרופוס. לא ידוע על מעקב טיפול כלשהו של הפסיכיאטרית נירה מנור על השפעת סם ההלידול שרשמה למטופלת.

מצורף צילום של חוות הדעת.
קופת חולים מאוחדת - פסיכיאטרית ד"ר נירה מנור - טיפול רשלני ומופקר בהלידול לאשה המאובחנת מדמנטיה
פסיכיאטרית נירה קבעה הלידול לאישה ללא סיבה והחריבה את חייה
יש לציין כי הנבדקת בעלת השכלה גבוהה, ישרה, מנומסת, תמימה והגונה, לא פגעה מעולם באדם, או בבע"ח.
הנבדקת אובחנה עם בעיות זיכרון ותנועה.
הנבדקת הביעה דעתה ואמרה כי אינה מעוניינת באפוטרופוס
.
לא ידוע על תועלת כלשהי של התרופה לנבדקת, יחד עם זאת כפי הנראה השימוש הממושך בסם ההלידול וסמים דומים, שהחלה לצרוך הנבדקת מהטיפול אצל הפסיכיאטרית ד"ר נירה מנור הפכו אותה תוך שנה לשבר כלי. (אובדן כושר דיבור, יכולת הליכה, חשיבה, ריכוז, עצמאות, שימוש בכיסא גלגלים, שתיה מכוס ע"י קשית, קשיים בבליעת מזון, בעיות תאבון, עוויתות, בילבול, ועוד...)

הלידול הנו סם אנטי פסיכוטי מהדור הראשון בעל תופעות לוואי קשות. ה- FDA אינו מאשר שימוש בסמים אנטי פסיכוטיים לחולי דמנטיה.

הפסיכיאטרית דוקטור נירה מנור רשמה סם הלידול לאשה אשר מאובחנת בדמנטיה.


תופעות לוואי נפוצות של האלידול

האלידול נחקרה ביסודיות במחקרים קליניים. במחקרים אלו, תופעות הלוואי שהתרחשו בקבוצה של אנשים שנטלו את התרופה תועדו לעומת קבוצת ביקורת שלא לקחה את הסם.

תופעות הלוואי הנפוצות של האלידול כוללות:

* נדודי שינה
* חוסר מנוחה
* נמנום
* כאבי ראש
* בלבול
* ורטיגו (תחושה מסתובב)
* נשירת שיער
* רגישות אל השמש
* אימפוטנציה, בעיות בזיקפה
* דחף מיני מוגבר
* עצירות או שלשול
* בחילה
* יובש בפה
* ראייה מטושטשת
* שתן קושי חולף.

דווח על תופעות לוואי

ישנם מספר תופעות לוואי שיש לדווח מיד לרופא המטפל. אלה כוללות, אך אינו מוגבלות ל:

* חרדה או דיכאון
* התקפים
* החמרת סימפטומים פסיכוטיים
* לחץ דם נמוך (Hypotension) או לחץ דם גבוה (יתר לחץ דם)
* תנועות גוף לא רגילות
* מתח שרירים או התכווצויות
* תחושות של אי שקט פנימי או jitteriness
* סוכר גבוה בדם (היפרגליקמיה) או רמות סוכר נמוכות בדם (היפוגליקמיה)
* זיקפה מכאיבה של הפין שלא חולפת (priapism)
* סימנים או תסמינים של תסמונת neuroleptic ממאירה (NMS), אשר יכולים לכלול:

- חום גבוה
- נוקשות בשרירים
- בלבול
- דופק לא סדיר או לחץ דם
- קצב לב מוגבר (טכיקרדיה)
- הזעה
- קצב לב לא סדיר

* סימנים של תגובה אלרגית, כולל:

- פריחה בלתי מוסברת כוורות
- גירוד
- נפיחות לא מוסברת
- צפצופים
- קושי בנשימה או בבליעה.

האלידול ותופעות לוואי מיניות (סקסואליות)

האלידול (haloperidol) ידוע כגורם תופעות לוואי מיניות (סקסואליות) . תופעות הלוואי המיניות של האלידול עלולות לכלול:

* שינויים בדחפים המיניים
* אימפוטנציה
* Priapism, זקפה מכאיבה שלא חולפת.

האלידול ודחף מיני
האלידול ידוע כגורם לשינויים בדחף המיני (הליבידו הידוע). בפרט, האלידול דווח כגורם לדחף מיני מוגבר.

האלידול ואימפוטנציה
אימפוטנציה היא תופעת לוואי אפשרית של האלידול, כמו גם תרופות אנטי פסיכוטיות רבות אחרות. עם זאת, האחוז המדויק של גברים שפיתחו אין אונות במהלך מחקרים קודמים של האלידול לא דיווחו.

האלידול ו- Priapism
Priapism היא תופעת לוואי אפשרית של האלידול. Priapism היא זקפה מכאיבה של הפין שלא חולפת, גם אחרי קיום יחסי מין או אוננות. אם ה- priapism לא מטופל זה עלול להוביל לנזק תמידי הפין. מסיבה זו, חשוב מאוד לחפש טיפול רפואי באופן מיידי אם יש חשש לסימפטומים של priapism.

ההלידול והשפעות לוואי של פרקינסון

השימוש באלידול ואפקטי פרקינסון הולכים יחד זה לצד זה - במילים אחרות, פרקינסון הפיך, לפעמים מופיע אצל אנשים הנוטלים האלידול. בנוסף להלידול יש תרופות אחרות עם תופעות לוואי פרקינסון, לדוגמה התרופות metoclopramide ו- reserpine (תרופות להפרעות בבטן ולחץ דם גבוה). כאשר תופעות לוואי פרקינסון קורות עקב נטילת התרופה, זה נקרא סמים עם השראת פרקינסון.
הפרקינסון יכול להופיע בכל מינון של הלידול, אך לעתים קרובות, ככל שהמינון גבוה יותר כך יגבר גם הפרקינסון.

קישורים:

יום שני, 5 באוקטובר 2009

אלימות קשה של מדריכים על בני נוער בפנימיית רננים

מרץ 2007 - פנימיית רננים - החניך הותקף, נחבל, טופל בבית חולים, והמדריך החשוד בתקיפה התלונן נגדו במשטרה.

הכתבה אלימות קשה בפנימיית רננים , מגזין המושבות , סמי עלי , מרץ 2007

ביום רביעי שעבר הגיע לבית החולים הלל יפה, תלמיד בן 17 מפנימיית "רננים", כשהוא חבול קשות בפניו, החבלות הן כתוצאה של עימות אלים שפרץ בין התלמיד לבין אחד המדריכים בפנימייה. המשטרה עדיין חוקרת. המוסד החינוכי מגבה את המדריך. מידע פנימי אשר הגיע ל"מגזין המושבות" מעלה את החשד כי המדריך הפעיל כח חריג ולא לראשונה. לעומת זאת, מי שהולך לשלם את המחיר הוא הנער ומשפחתו אשר אין ביכולתם לעמוד מול הממסד.
.
ביום רביעי ה-28 לחודש ביצע מדריך מפנימיית רננים השכמה בביתני המתבגרים שהם הנערים המבוגרים ביותר בפנימייה. אחד מהחניכים נער בן 17, שאינו מקובל חברתית ומשמש כקורבן לחבריו שלא אוהבים אותו מסיבות שונות הקשורות למצבו האישי, התקשה להתעורר. המדריך ניסה להעירו מספר פעמים, ולא היסס להשתמש בשיטות לא שגרתיות ואף בברוטליות ובבעיטות למיטה ומשיכת השמיכה בכוח מהילד וזריקתה אל מחוץ לחדרו. בעקבות זאת התלמיד שסובל מבעיות רבות ובעיות התנהגותיות, (להזכיר שהנער בגיל התבגרות ומדובר בפנימייה פוסט אישפוזית), החל לקלל את המדריך, שנכח לבד בביתן החניכים בניגוד להנחיות ולתקנות. אז החלה מריבה אלימה בין המדריך לחניך. לפי המידע שקבל מגזין המושבות ממקורות פנימיים, המדריך חנק את הנער והפילו לרצפה בכוח תוך כדי מכות עזות ואגרופים. דבר שאסור לעשות. ודאי שלא לבדו, ללא נוכחות מדריך נוסף, שיכול לעזור לו לרסן ולפקח על מעשיו של המדריך הראשון. הנער הגן על עצמו ניבל את פיו כלפי המדריך והשליך עליו סל כביסה.
.
בעקבות האירוע המזעזע נחבל הנער קשות ונפצע בגופו, הוא דמם מפיו ושיניו, דם דלף מאוזניו, חבלות קהות ויבשות עם שטפיי דם רבים, חבלות בצווארו, פניו ושריטות בכל חלקי גופו ואפילו נימיי דם שהתפוצצו בעיניו וגרמו לשטפי דם גדולים בעיניים, ולנפיחות עקב מכת אגרוף בפניו, מכל התקרית הזו המדריך יצא ללא כל פגע או פצע ואפילו שריטה מהחניך המדמם.
.
הנער הובהל לבית החולים הלל יפה על ידי העובדת הסוציאלית של הפנימייה, ושם הוא ניבדק וקבל טיפול רפואי. מבית חולים הילל יפה נמסר שביום רביעי בצהריים הגיע קטין לבית החולים והוא טופל במשך מספר שעות עקב פציעתו - מכות יבשות, שטפי דם מסביב לעיניים, חתכים שטחיים וחבלות יבשות הנער עבר סדרת בדיקות וצילומים, ולא התגלו שברים. הנער שוחרר לאחר מספר שעות. החבלות היו בעיקר בפנים, פניו של הנער היו נפחות אך מבחינה רפואית לא נשקפה סכנה לחייו. המשטרה זומנה על ידי הצוות הרפואי, המשטרה גבתה עדות מהקטין ומהמדריך. המדריך טען שהוא נפצע במהלך ניסיון להרגיעו ולא עקב תקיפה. כמקובל בית החולים הזמין משטרה והחוקרים גבו עדויות מהנער, במקביל המדריך מהר והגיש תלונה במשטרה נגד הנער, לאחר שקבל הנחייה מהנהלת הפנימייה, שדאגה בראש וראשונה לדאוג לעצמה ולפנימייה. משפחתו של הנער הגיעה למקום. והוריו מתכוונים לעקוב אחר החקירה.
עדויות תלמידים שהגיעו לידינו מציירות תמונה אחרת. לדברי התלמידים, החוששים להיחשף, התקיף המדריך, שזו אינה הפעם הראשונה שהוא נוקט באלימות, את התלמיד, בעודו ישן. האלימות של המדריך הסלימה את תגובתו של הנער, שכאמור אכן סובל מבעיות שונות, והוא הגיב באלימות משל עצמו.
.
עוד נודע למגזין המושבות כי המדריך החשוד בתקיפה, העובד במקום עשר שנים, ניהל שיחות אינטנסיביות עם עמיתיו המדריכים ועם תלמידים רבים, ואף יצר איתם קשר טלפוני במהלך היום. הוא, על פי מקורותינו, דאג לעשות להם מין שטיפת מוח, והקים מטה מאבק כנגד הנער, שגם כך איננו אהוד ואינו מקובל בקרב הצוות או חבריו. הוא ביקש מעמיתיו שיעידו לצידו ויטילו את האשמה על הנער. ואף גבש גרסה לאירוע, שמתכונתה היא שהנער התחיל ותקף אותו ופגע בו ואז הוא התגונן והגן על עצמו מפני הנער המשתולל, בעת שניסה לרסן אותו, וכך הנהלת הפנימייה תדאג שנער לא יחזור למתחמה ויגורש ממסגרת רננים.
.
הנהלת הפנימייה, מגבה כאמור את המדריך. רוית לוי מנהלת הפנימייה, סיפרה שהמדריך עשה השכמה בבוקר שלמחרת מסיבת פורים, הוא ניסה להעיר את הנער אשר סירב לקום, הנער קם עצבני והחל להשתולל טרק דלתות. המדריך עזב את החדר וירד במדרגות, הנער הטיח בראשו של המדריך סל כביסה מלא בגדים באופן מכוון. המדריך נפגע בראשו עקב כך, המדריך חזר וניסה להרגיע את הנער שהיה בתקרית זעם, ניסה לרסנו. הנער התנגד פיזית. המדריך עשה כל מאמץ להרגיעו מאחר והוא סיכן את הנערים, המדריך והסביבה. באירוע נכחו הנערים הנוספים השוהים בביתן מספר 15. בסופו של דבר הצליח המדריך להרגיעו והנער נלקח למרפאה הפנימייה הרופא המליץ להעבירו למיון מאחר ומדובר בפציעות ראש, פנים וחתכים. הנער נלקח על ידי אחות ופסיכולוגית וטופל בנוכחות הוריו. ההורים זעמו על המקרה ובמקביל דיווחה ההנהלה לכל הגורמים. המדריך הגיע אף הוא לרופא מאחר וסבל מפגיעה בראשו ובחילות. עקב זאת יצא לחופשה ולא הגיע לעבודתו. המשטרה גבתה עדות מהמדריך והנער והוא שוחרר לאחר מספר שעות לביתו לבלות שם את חופשת הפורים. הנער אמור לחזור ביום שלישי בבוקר מהחופשה. ההורים היו נסערים והבינו שהתרחש אירוע חמור, סיפרנו להם את אשר נאמר למפקחת ואנו ננקוט בהליכים רק לאחר סיום החקירה המשטרתית ונקבל החלטות. אם התברר שהמדריך התנהג שלא כשורה ינקטו נגדו הליכים על פי החוק והנהלים. לגבי פציעות ודימום היא אמרה שהמידע מוטעה לחלוטין והוא רק סבל מפציעות בפנים וחבלות יבשות. בינתיים הכל ממשיך כרגיל והחניך יישאר בפנימייה עד לסיום החקירה והבדיקה.
לשאלה "האם היא מודעת שפתיחת תיק פלילי במשטרה יכולה לגרום לנער לפגיעה חמורה בעתידו?"
היא ענתה ש"נפתח תיק במשטרה מאחר ומדובר באשמה חמורה ונאלצנו לעשות זאת כי היה מצב מסוכן שיכל לגרום נזק לאנשים רבים. במקרים שכאלה הנושא תלוי בנער עצמו ובהתנהגותו. הטיפול עובר לידי שירות מבחן, שם ישנה הזדמנות לנער להביע חרטה ולשקם את עצמו ובכך להביא לסגירת התיק ומניעת מצב בו התיק יתגלגל הלאה ויביא לכליאתו."
היא מקווה מאד שהכתבה תציג את מלוא התמונה והעובדות ולא תעסוק בהכפשות. הפנימייה אינה סובלת מאירועים כאלו וזה מקרה יוצא דופן והוא מטופל בצורה המקצועית והטובה ביותר.
נחום עידו, דובר משרד הרווחה אמר שמבדיקה ראשונית של משרד הרווחה עולה כי הנער הוא זה שתקף את המדריך בזמן שזה בה להעירו. הנער סירב להתעורר ותקף בחמת זעם והמדריך היה חייב לרסן אותו בשיטה הנקראת בשפה המקצועית "הולדינג" אשר פירושה להצמיד לרצפה כדי לא לפגוע באחרים. יצוין כי מדובר בנער שניסה להפעיל את כוחו נגד המדריך, ומדובר בנער חזק מאד המדריך וגם הנער הגיעו לבית החולים וקבלו טיפול. שניהם הגישו תלונה במשטרה, המשרד ימתין עד לסיום חקירת המשטרה וקבלת מסקנות, ואז המשרד יסיק מסקנות וינהג בהתאם.
המידע שקבלנו ממקורות פנימיים, מצייר תמונה שונה במקצת. המקור מציין שזו לא הפעם הראשונה שהמדריך החשוד בתקיפת הנער נוהג באלימות כנגד חניכים. המידע מדגיש שהמדריך נוהג לתת סטירות, צביטות ובעיטות לחניכים באופן די קבוע בהתנהלותו. ומאידך זוכה לגיבוי של הנהלת הפנימייה אליה הוא מקורב באופן אישי.
יצוין כי פנימיית רננים הינה מסגרת מיוחדת, פוסט אשפוזית, וחניכים אשר נפלטים ממנה מוצאים את דרכם או לכלא או למוסדות נוער סגורים, ובמצבים קיצוניים מוצאים עצמם בבתי חולים לחולי נפש. ההתנהלות והתגובות מסמנות שאכן הולכים לנקוט צעדים קשים ביותר נגד הנער שעלולות לפגוע בעתידו. בניגוד למדריך שהתנהל בצורה מחפירה כנגד הילד ואף התסיס את שאר הנערים כלפיו, כנראה במטרה להרחיק את הנער לצמיתות מהפנימייה וכל זאת נעשה תחת חסותה של ההנהלה. בצל הקשיים שחיים הוריו שסובלים מבעיות נפשיות, ואינם יכולים לטפל בבעיה ללא מעורבות ותמיכה של צד שלישי. מבלי שיש לו או למשפחתו את היכולת והאפשרות להגן עליו מפני ההשלכות של התנהלות הפנימייה שהעדיפה לגלגל את האחריות כלפי הנער.
.
תגובות:
בוקסה: תגובת המשטרה - רפ"ק אבי דניאלי
הנושא הגיע לידי רפ"ק אבי דניאלי, מפקד תחנת זכרון יעקב, בינתיים חוקרים את המקרה וצוין כי המדריך מהפנימייה הגיש תלונה מיד לאחר האירוע נגד הנער שתקף אותו. התלמיד הגיע למחרת, רק לאחר ששוחרר מבית החולים, יום לאחר האירוע, הגיע עם הוריו למשטרת חדרה שם הוגשה תלונה מטעם ההורים והנער נגד המדריך בגין תקיפה אלימה במסגרת חינוכית אשר הועברה לטיפול בתחנת זכרון. לפי החקירה יש לנער סימני חבלה, המדריך נחקר. החקירה נמשכת ועדיין אין התקדמות.
.
לידים:
החלה מריבה אלימה בין המדריך לחניך. לפי המידע שקבל מגזין המושבות ממקורות פנימיים, המדריך חנק את הנער והפילו לרצפה בכוח תוך כדי מכות עזות ואגרופים. דבר שאסור לעשות. ודאי שלא לבדו, ללא נוכחות מדריך נוסף, שיכול לעזור לו לרסן ולפקח על מעשיו של המדריך הראשון.
בעקבות האירוע המזעזע נחבל הנער קשות ונפצע בגופו, הוא דמם מפיו ושיניו, דם דלף מאוזניו, חבלות קהות ויבשות עם שטפיי דם רבים, חבלות בצווארו, פניו ושריטות בכל חלקי גופו ואפילו נימיי דם שהתפוצצו בעיניו וגרמו לשטפי דם גדולים בעיניים, ולנפיחות עקב מכת אגרוף בפניו, מכל התקרית הזו המדריך יצא ללא כל פגע או פצע ואפילו שריטה מהחניך המדמם.
ההורים היו נסערים והבינו שהתרחש אירוע חמור, סיפרנו להם את אשר נאמר למפקחת ואנו ננקוט בהליכים רק לאחר סיום החקירה המשטרתית ונקבל החלטות. אם התברר שהמדריך התנהג שלא כשורה ינקטו נגדו הליכים על פי החוק והנהלים. לגבי פציעות ודימום היא אמרה שהמידע מוטעה לחלוטין והוא רק סבל מפציעות בפנים וחבלות יבשות. בינתיים הכל ממשיך כרגיל והחניך יישאר בפנימייה על לסיום החקירה והבדיקה.

הכתבה אלימות קשה בפנימיית רננים , מגזין המושבות , סמי עלי , מרץ 2007

.
קישורים:

יום שבת, 3 באוקטובר 2009

לשכת הרווחה חדרה - בין פטיש העוני לסדן הרווחה - הטרדה מינית בפנימיית רננים

לשכת הרווחה חדרה מטייחת סבלו של ילד בפנימיית רננים וכופה עליו ועל הוריו כי יהיה בפנימיה.
הכתבה "בין פטיש העוני לסדן הרווחה" ,  סמי עלי , ינואר 2007 , "המושבות"
.
הנער מ’ בן ה- 13 טוען שהוא מוטרד מינית בפנימיית רננים בה הוא לומד. המשטרה מנהלת חקירה. הוריו שסובלים ממצוקה כלכלית חמורה, מבקשים להוציאו משם. שרותי הרווחה שמכירים היטב את המשפחה, טוענים כי ההורים אינם מסוגלים לגדל את ילדיהם כראוי. בין חוסר האונים של המשפחה ומצוקתה הכלכלית, בין הנהלים הרשמיים והכוונות אולי הנכונות, של מחלקת הרווחה ובין המוסד החינוכי, נמצא מ’ המשלם את המחיר.
.
מ’ הוא נער בן 13 ומשפחתו מתגוררת בחדרה. הוא לומד בפנימיית רננים ומתחנן כי יוציאו אותו משם. הנער רוצה לעזוב את הפנימייה "תנו לי לשוב לביתי איני יכול יותר". הוא אמר לי בשיחה איתו.
"החיים שלי הם גיהינום", אומר מ’ "לא רוצה להיות בפנימייה הזו יותר, רע לי שם. מציקים לי. שמו אותי עם ילדים שמצבם הבריאותי ירוד, זה משפיע עליי לא טוב. אני סובל מעינוי ומהטרדה מתמשכת מצד אחד המדריכים, כשאני נכנס להתקלח כל הזמן הוא ניצמד אלי, הוא מסבן אותי. זה מפריע לי ואני מרגיש אי נוחות. ביקשתי ממנו שיפסיק עם זה, אבל הוא טען שהוא חייב לפקח עליי בזמן שאני מתקלח, כי אלה הן ההוראות. אני סובל ומבקש שיעזרו לי. סיפרתי להורים, אבא שלי פנה למחלקת הרווחה בעירייה וסיפר להם אבל אין עם מי לדבר. עד היום לא סיפרתי למנהלים בפנימייה מפני שאני חושש שהם לא יאמינו לי ואפילו יתעלמו מתלונתי, ויזניחו אותי או יענישו אותי. בכל פעם שאני בא לחופש בבית מנדנד לאבא שלי שיעשה כל מאמץ להוציאני משם, די מספיק שהמשפחה שלי חייה במשבר זה שנים".
יש לציין כי הנער מ’ סובל מבעיות שונות, לבד ממצוקה כלכלית, וכנראה תפקודית של המשפחה שבא ממנה, קיימות אצלו בעיות התנהגותיות ותפקודיות שבעטיין היה מאושפז קודם לכן, במוסד פסיכיאטרי בפרדס חנה.
מנהלת פנימיית רננים, ענת לוקס, מסרה כי: "בפנימיית רננים מתחנכים סוגים שונים של חניכים, חלקם עצמאיים ותורמים לקהילה, מתגייסים לצבא והופכים להיות אזרחים מהמניין וחלקם זקוקים להשגחה אינטנסיבית, כולל בתפקוד הבסיסי היום יומי. לאור העובדה שחלק מהחניכים הוצאו מביתם בניגוד להסכמת הוריהם, ניכר כי חלק מן ההורים נתפסים לאירועים שונים שאין להם בסיס מוצק במציאות. הצוות החינוכי טיפולי, בפנימיית רננים זוכה לליווי מקצועי ונמצא בפיקוח מתמיד של משרד הרווחה. בנוגע למקרה הספציפי, החניך הנ"ל חייב להתקלח בנוכחות איש צוות. מסיבות של אתיקה מקצועית, אין באפשרותי להסביר מדוע, אלא אם כן יושג ויתור על סודיות מהוריו, לפיכך תשובתי חלקית בלבד. האירוע עצמו לא טופל על ידי הנהלת הפנימייה זאת משום שהחניך לא התלונן מעולם בפני אף איש צוות במסגרת. החניך התלונן ככל הנראה בפני הוריו בחופשתו האחרונה בבית.
יש הנחייה, של הנהלת הפנימייה והחלטת מומחים מקצועיים, לא לאפשר לחניך מ’ להיות בגפו במקלחת, וזאת מסיבות בריאותיות. אנו נבדוק את הנושא. במידה ויתקבל רושם שהייתה הטרדה כלשהי מצד המדריך - נפנה מיידית למשטרת ישראל".
מהמשטרה נמסר כי משפחת ש’ הגישה בימים אלו תלונה במשטרה נגד המדריך האב ובנו מסרו עדויות לחוקרים. החקירה מתנהלת בחשד למעשה מגונה בין כתלי פנימיית רננים, וכיוון שהיא נמצאת בעיצומה אי אפשר למסור כרגע פרטים נוספים.
משפחת ש’ מחדרה, היא דוגמא לאלפי משפחות במצוקה הנמצאות מתחת לקו העוני במדינה. מספיק מבט קטן לתוך דירתם השכורה,בת שני החדרים, כדי להבין את מצבה הירוד והמזעזע של משפחה המגדלת חמישה ילדים. יוסף, אב המשפחה בן 39, עיתונאי וקריקטוריסט לשעבר, מובטל, ניסה מספר פעמים למכור את ציורי הקריקטורה שלו לעיתונים ולמגזינים במטרה להרוויח כמה גרושים שיבטיחו אוכל לאשתו ובניו אבל לשווא. אשתו גלינה, עולה חדשה בעלת תואר ראשון בשפה וספרות רוסית, גם היא מובטלת. הם נשואים זה 15 שנה הציבו לעצמם כמו כל הזוגות בעולם חלומות, שאיפות, גידול וחינוך ילדים ועוד שורה של דברים טובים.
"התחתנו לפני 15 שנה", אומר יוסף אב המשפחה, "היו לנו חיים שקטים במשך שנתיים אף אדם לא הפריע לנו, גרנו בבני ברק." שנתיים לאחר נישואיהם חוו אירוע לא ברור, שבו לטענתם הוכו ומאז שרותי הרווחה אינם מניחים להם, ורוצים להוציא את הילדים מרשותם. "לפני 12 שנים, כשגרנו בבני ברק, קבוצת מופרעים תקפו אותנו התעללו בנו, שברו לי 7 צלעות, תקפו את הבית באבנים, הבעירו מדורות מה לא עשו." מתייחס יוסף לטראומה שממנה לטענת המשפחה לא התאוששו. מאז החליפו 6 דירות, ונדדו מיישוב לאחר.
"אני מובטל, עיתונאי במקצועי, סאטיריקון, וקריקטוריסט. אשתי עולה חדשה ומחזיקה בתואר ראשון בשפה וספרות רוסית, עד היום לא מצליחה למצוא עבודה. אני ממשיך לכתוב לעצמי רק כדי לשמור על שפיות הדעת. מצבנו הכלכלי גרוע מאוד, קשה לתאר את המצוקה שאנו חיים בה, לא מספיק שהם לא עוזרים לנו, גם רוצים לקחת את הילדים שלנו. מסע הרדיפה של הרווחה הפך אותנו למשותקים, תעזרו לנו" מתחנן יוסף. "מזה חמשה חודשים הפסיקו לתת לנו הבטחת הכנסה, ואין לנו ממה לחיות. אנחנו חיים על נדבות. השתתפתי בתוכנית ויסקונסין, וכל הזמן שלחו אותי לעבודות שונות שלא התאימו לי ולבסוף עזבתי, בתקופה שהייתי בתוכנית עשיתי הרבה עבודות בהתנדבות צבעתי תחנות אוטובוס, ציירתי ועוד."
"יש לנו 5 ילדים הבכור לומד בפנימיית תלפיות בעיר חדרה. בעיר אנו גרים זה שש שנים, במשך 13 שנה נסנו מעיר לעיר. החלפנו 6 דירות והכול מפחד. לפני כשנה פרצו לביתנו המשטרה והרווחה, לאחר שאחד השכנים דיווח למשטרה על צעקות בבית. היה ויכוח ביני לבין אשתי בנושא מסוים. זה קורה בכל משפחה. בעקבות המצב הירוד שלנו היא נכנסה ללחץ והתחילה לצעוק. אחרי מספר דקות פרצה המשטרה לדירה, כאילו שחיכו לרגע זה ועמדו מאחורי הדלת. הם באו עם עובדת סוציאלית ממחלקת הרווחה (חדרה) בעירייה. היא התחילה לחקור אותי ולצעוק, הילדים היו בהלם והתחילו לבכות. ביקשתי ממנה להירגע מפני שהיא באה כדי להרגיע רוחות ולא ההפך. היא ענתה לי באכזריות ובקשה שאשב בשקט. לדעתי אני הייתי העובד סוציאלי באותו רגע. היא בקשה ממני שאחתום על ניר בו אני מסכים להעביר את בני מ’ לפנימייה לאחר שאושפז במשך שבעה חודשים בבית חולים פסיכיאטרי בנס ציונה. סירבתי לכך. היא בקשה ממני גם לבוא למחלקת הרווחה ביום ראשון כדי לדון בנושא. לאחר שלא הסכמתי לדרישה, תפרו לי תיק, בשנייה וחצי, בעיצומה של הפריצה הוציאו את אשתי מהבית, לאחר כעשר דקות שבו איתה בחזרה והראו לי תלונה של אשתי, על שנתתי לה מכות". אמר שוורץ בכאב.
"חקרו אותי במשך שעות בתחנת חדרה. ישבתי על לא עוול בכפי במשך 39 יום בבית מעצר בקישון, סבלתי ולא יכולתי יותר, הם הצליחו לשבור אותי. עו"ד מהסנגוריה הציבורית אמר לי תודה, והם ישחררו אותך. כך עשיתי, כי אי אפשר להילחם בשטן מהרווחה ומהמשטרה. בהיותי במעצר אשפזו את בני מ’ בצו בית משפט ללא הסכמתי והעבירו אותו לפנימיית רננים."
"בחודש האחרון סיפר לי הבן כי הוא לא מרגיש טוב וחש בפחד, בהתחלה סירב לספר, ידעתי שמדובר בנושא קשה. הוא אמר שאחד המדריכים מטריד אותו. שהוא נכנס עמו למקלחת מדי יום ומסבן אותו, על אף שביקש מהמדריך שיצא מהמקלחת ברגע שהוא מתקלח ושיפסיק לסבן את גופו. אלא שהמדריך לא נענה וטען שהינו מחויב לשהות איתו, בני פחד לספר לאחראיים מפני שהוא חשש שלא יתייחסו לדבריו ואף ויענישו אותו. אני דיברתי עם שירותי הרווחה בעירייה ואלה לא הקשיבו לי. התקשרתי למוקד המשטרה ודיווחתי, אבל בקשו ממני שאגש לתחנה באזור ואגיש תלונה, בהתחלה לא עשיתי זאת מפני שפחדתי שיעשו לי תרגיל דומה כמו שעשו לי בעבר ויתפרו לי תיק. כי הם מתואמים עם הרווחה וכל אשר תאמר הרווחה הוא קדוש." בסופו של דבר כאמור הוגשה תלונה.
אגף הרווחה בעיריית חדרה מסר בתגובה כי: "מדובר במשפחה המוכרת ומטופלת באגף הרווחה מספר שנים. משפחת ש’ מקבלת סיוע במזון מעמותת "לב-חם" באופן שוטף וקיבלה סיוע חומרי ממחלקת הרווחה לרבות תלושים לקניית מזון ברשתות המוכרות, סידור הילדים בפנימיית "תלפיות" בחדרה בהסכמת ההורים, סומכת שתסייע להם בענייני הבית והילדים וכמו כן ברכישת מכונת כביסה. אגף הרווחה מכיר בקשיים ובמורכבות של משפחת ש’. אי לכך האגף פועל ועושה רבות למען שיפור רווחתה ומצבה של המשפחה ו-5 הילדים שזקוקים למסגרות משלימות להמשך התפתחותם הרגשית, הלימודית והאישית התקינה".
אנחנו נשארנו תוהים. המשטרה תחקור, ובינתיים?
אין ספק כי המשפחה מעבר לקשייה הכלכליים נמצאת במצוקה נפשית קשה, ובאופן שאינו מאפשר את תפקודה התקין. מאידך, האם בשל כך ובשל ההיסטוריה המסובכת של המשפחה, יש להקל ראש בתלונתו של הנער? האם יכול להיות שיש ממש בטענתו, ויש כאן ניצול של "חסר ישע" גם במובן של קטין, אך גם במובן של מי שאין לצידו משפחה או כלים להתמודד? האם הוא באמת נמצא במסגרת שמתאימה לו? ובאמת ייתכן שכל הרשויות עושות כאן עבודתם נאמנה, ובכל זאת איך יוצאים מן המעגל הזה? ואיזה עתיד נכון לנער מ’ ולשאר אחיו?
.
קישורים:

עלילות פקידי הרווחה - פארודיה - PINK FLOYD, The trial

פרודיה של ה"פינק פלויד" מתוך "החומה" על שפיטת ילד שכל אשמתו שהביע רגשות אנושיים ("סימפטומים" פסיכיאטריים, סוציאליים, בעולמם שך פסיכיאטרים, עוס"ים, ו"מומחים" למיניהם).
מערך הרווחה וגרורותיו הנם נמשל טוב למשל. פקידי הסעד רושמים בתסקירים "עובדות" ללא ניסיון לאמת או להפריך אותן, הם מעלילים עלילות ומרבים להשתמש בחוות דעת פסיכיאטריות מוטות ומסולפות. בתי המשפט מקבלים את המלצות פקידי הסעד כסוף פסוק. למעשה "נערי הרווחה" ניזוקים.
באופן דומה הורסת מערכת הרווחה חייהם של קשישים וחוסים אחרים. ילדים וחוסים אלו נקרעים מביתם ומשפחתם, ואין להם שום זכויות בחוק במסגרת ההשמה החוץ ביתית, שבה הוצבו ע"פ צו בית משפט.

.

.
קישורים:
מאמרים מאתר הרהורים על משפחה וילדים

יום שישי, 2 באוקטובר 2009

מוסד לנערות "מסילה" - משרד הרווחה לא הפיק לקחי דוח מבקר המדינה, ומסכן את החוסות בצו בית משפט, במעון מסילה

מדיניות משרד הרווחה ממשיכה להסב נזקים לנוער ולחוסים, המוצבים במסגרות ההשמה החוץ ביתית בצו בית משפט, והחוסים תמיד אשמים.

להלן הכתבה: "הבנות במסילה תכננו מבצע הרס" , אוגוסט 2009 , יפעת ראובן
.
שש נערות ממעון לחוסות מסילה זעמו על כך שהצוות פסל להן ביקורים, ולא איפשר להן לשוחח בטלפון. תגובתן לא אחרה: ברגע שכבו האורות במוסד, הן פתחו במרד שכלל תקיפת מדריכים ושוטרים, ניפוץ חלונות והבערת פחים.
.
ביום רביעי שעבר נראה מעון מסילה לנערות חוסות כמו זירת קרב. שש בנות במעון, חמש מהן בנות 17, והשישית בת 15, תכננו בקפידה מבצע מלחמתי לשעות הקטנות של הלילה. בזמן שהנערות האחרות והמדריכים ישנו, קמו הבנות וע"פ החשד החלו לזרוע הרס במעון. הן התיזו מים על המדריכים בזרנוק, השליכו עליהם תמונות, כוסות, ספרים ומכל הבא ליד.
תקפו מדריך באמצעות מגב, שברו חלונות ואיימו שיתקפו כל מי שינסה לעצור אותן. כמו כן הציתו פחי אשפה, וגרמו לשרפה במעון.
.
המדריכים לא הצליחו להשתלט על הבנות, והזעיקו את כוחות המשטרה. שוטרי תחנת מוריה הגיעו למעון אך הם מצאו את עצמם מותקפים. לבסוף הצליחו לעצור את הבנות ולביאן לתחנת מוריה.
.
מסילה הוא מעון לנערות שמצבן הנפשי וההתנהגותי מחייב טיפול אינטנסיבי כפוי במסגרת מגבילה. במעון צוות מדריכים שכולל צוות חינוכי טיפולי, אם בית, מחנכת, עובדת סוציאלית, וסטודנטים המתמחים במקצועות הטיפול השונים.
בדיון להארכת מעצרן, טען נציג המשטרה, רס"מ יעקב בן יקר, כי זאת אינה הפעם הראשונה שהנערות הללו מתפרעות. לדבריו, גם יומיים קודם לכן הוזעקה המשטרה למקום, לאחר שהנערות ניסו לזרוע הרס במקום. הן נעצרו ושוחררו בחזרה.
.
הבנות טוענות שהחליטו למרוד מכיוון שפוגעים בזכויותיהן בניגוד לחוק. לדבריהן, הצוות אינו מאפשר להן לדבר בטלפון, ופסל להן ביקורים. נציג המשטרה סיפר בדיון כי בחקירתן טענו הבנות שהמדריכים מכאיבים להן. הן סיפרו על פעולה שנקראת 'הולדינג' - אחיזה מרסנת שמופעלת נגד בנות שמסכנות את עצמן או גורמות נזק לסביבתן.לפי אחת הבנות, במהלך ה'הולדינג' המדריכים תופסים את הבנות בשתי ידיהן ומרימים אותן למעלה, מאחורי הגב. בעקבות טענות אלו נחקרו גם המדריכים.
במקביל הסביר נציג המשטרה כי ידוע שהבנות מבצעות את העברות הללו מכיוון שהן רוצות לצאת מהמוסד, ושלא פעם הן גם מנסות לברוח.
.
מנהל המוסד, שלמה שוהם, טען כי כל הבנות במסילה שם לצורך טיפול והשגחה. עוד טען כי תפקידו של המעון לעזור לבנות שלא הצליחו להיקלט במסגרות אחרות. לזבריו, הבנות עברוהרבה מסגרות מכיוון שהן פחות מתאימות למסגרות אחרות.
"מסילה היא פחות או יותר הזדמנות אחרונה שלהן, והמטרה היא להרחיק אותן מחיי הפשע. השיקום אינו משימה קלה משום שבדרך כלל הבנות לא רוצות להיעזר. אתמול יכולנו לגמור עם גופות", טען. "הבנות הציתו פחים, ניסו להצית ספרייה אבל ניסו גם להציף אותה במים ולכן לא הצליחו בניסיון ההצתה, הן זרקו שברי זכוכית ובקלות רבה זה היה יכול להיגמר בפציעות".
.
להמשך הכתבה הקלק/י על התמונה ...
קישורים - מאתרי הרהורים על משפחה וילדים:

אחיזת הולדינג
מסילה
קישורים נוספים:

יום חמישי, 1 באוקטובר 2009

אשפוז כפוי - מונולוג של אישה מתוך מחלקה סגורה ואטומה

סיפורה של אשה שאושפזה בבית החולים שלוותה, במגדיאל - המחלקה הסגורה למבוגרים.

המאמר מונולוג של אישה מתוך מחלקה סגורה ואטומה , חנה איסלר , ספטמבר 2009
.
היא לא שיתפה את משפחתה בהתמכרותה לכדורים, החליטה כי נמאס לה מתחושת ה"באסה" שאלו מביאים עליה וזרקה אותם לפח. התאשפזה מרצונה במוסד לחולי נפש ונ-ח-ר-ד-ה סיפורה של מאושפזת ב"קן הקוקיה"

▪ ▪ ▪

חברתי במצוקה, מנסה להיגמל מכדורים פסיכיאטריים לדיכאון, ונתקפת חרדה. מצד אחד היא מבינה שפיתחה בהם תלות, והיא חסרת אנרגיות, כבדה ו"זומבית", ומאידך-גיסא הייתה רוצה לשוב ולהיות כמו פעם: ערנית, נמרצת שהרבתה לקרוא ולצחוק. בקיצור - רוצה לחזור לחיים.

היא זורקת את הכדורים בבת אחת, בניגוד להוראות, ואחרי לילה קשה מתייצבת באחד מהמוסדות הממלכתיים לטיפול בחולי נפש לקבלת עזרה. שיעזרו לה להיגמל. מכאן, מתחיל הכדור להתגלגל. אחרי יממה במיון, ושיחה קצרה עם הרופאים כשהיא אומרת שרע לה
ובא לה למות, היא מתקבלת ונסגרת במחלקה הסגורה. קן הקוקיה.

מכיוון שהתביישה במה שקורה לה, לא שיתפה את משפחתה. רק סיפרה לחברה. הנה הגיעה לה עוד משוגעת חסרת קרובים, שאיש לא דואג לה, ועוד מרצונה הטוב, והחופשי - אפשר לעשות בה, שם, מה שרוצים. ככל העולה על רוחם.

על דעת עצמי, מודה באשמה, דיווחתי למשפחתה - ועל כך זכיתי לקיתונות של רותחין מחברתי, ואף לניתוק יחסים. אך לשמחתי, משפחתה התעשתה ופעלה במהירות לשלוף אותה מהסיוט לפני שהוועדה תכניס אותה לאשפוז כפוי. והרי המונולוג שרשמתי מפיה, משבוע במחלקה המופלאה, זועק בפני עצמו:

"חנה, היה לי כל כך רע, הרגשתי רע, כל כך חלשה, כל כך פגיעה, לא היה לי כוח לרחוץ כלים. רציתי שיעזרו לי, שיטפלו בי כמה ימים, עד שארגיש יותר טוב. כדי שיקבלו אותי, סיפרתי דברים קשים על עברי, שרק יעזרו לי ולא אצטרך להדאיג את בתי היחידה. אחר כך אחזור לבית שלי שאני אוהבת.

"לא ידעתי מה זה מחלקה סגורה. לא היה לי מושג-עד שנכנסתי. בגלל שאמרתי שאני רוצה למות, הכניסו אותי לשלושה ימים לחדר בידוד - קוראים לזה - יחידה מיוחדת. את לבד, יכולה לדבר לקירות החשופים. יש חלון כזה קטן עם וילון, ובחוץ כוח עזר - שומר שהולך אחרייך לכל מקום. גם לשירותים ולאמבטיה.

"כשאת התקשרת אלי, ושמעת צעקות ברקע, זאת הייתה בחורה צעירה ושמנה כזאת, קשורה למיטה בחדר בידוד, היא צעקה שעות 'שורף לי, עשיתי פיפי, שחררו אותי בבקשה, מים מים, אני צמאה, רחמנות! תפתחו לי...'. אף אחד לא מגיב, לא מתייחס. הכל סגור! כמו בימי הביניים.

"אחר כך בא לשם אחד החולים, הציץ בחלון ושאל אותה: 'את רוצה למצוץ זין?' וצוחק - 'את רוצה זין?'. גם ממני היא ביקשה מים ושאשחרר אותה. אבל לא יכולתי. אחר כך, גמרו עליה - מילאו אותה בתרופות והשתיקו אותה. בלילה, כולם מקבלים כדורי שינה שיהיה שקט. אמר לי אחד שהוא מגיל 8 שם, מאז הוא על כדורים. קלטתי שאני בבית משוגעים - נכנסתי לטראומה. איך יוצאים מפה? איך שהם הפחידו אותי... חנה.

"אמרתי לעצמי: אהיה ילדה טובה, אהיה זומבי, רק שלא יעשו לי משהו עם הזריקות והקשירות ומכות החשמל. הייתי ב-ו-ב-ה! לא ניג'סתי, לא הפרעתי - כאילו אני לא קיימת. את יודעת איזה מפחיד??? עדיף בית סוהר, שם לפחות לא דוחפים לך תרופות וקשירות.

"השומר, הכוח עזר, עמד לידי ובדק לי בפה אם אני בולעת - אין חוכמות. תיזהרי להגיד 'אני רוצה', תיזהרי להגיד שיש לך ביטחון. כולם אמרו לי: 'תתחנפי אליהם' - איזה מפחידים! הביאו גבר צעיר, על כסא גלגלים, אזוק בידיים וברגליים. היה קשור כמה ימים למיטה. אמר לי: 'אם תראי את התיק שלי, תבכי'.

"יש כאלו שמקבלים 25 כדורים ליום! אני עוד קיבלתי הכי פחות כי התנהגתי יפה. שמעתי אחות אחת אומרת: 'נתתי לו כאלו כמויות של זריקות שפיל היה נופל, שילמד להתנהג יפה ולא לומר מילה'. אין שפת דיבור פה - מדברים איתך בכדורים. שיחות? את שואלת? ביקשתי פסיכולוג, אמרו לי שלא נותנים מטעמים כלכליים. המושלם גם לא נותן.

"אם תגידי מילה - עוטים עלייך קבוצה של אנשים ומשתיקים אותך. כשבתי הגיעה, הייתה בהלם. הלכה לקנות אוכל וממתקים לחולים. אחות אחת לחשה לה: 'הבת שלך לא צריכה להיות כאן', תיקחי לה עורך דין מהסיוע, זה לא יעלה לך כסף. 'הסיוע חרא', אמר לי הבחור הערבי - 'לא עזרו לי בכלל, תראי איפה אני'. כולם אמרו לי, החולים: 'את לא מתאימה לפה. מה את עושה פה?'

"לצאת? את שואלת? לא יוצאים לשום טיול. יש חדר קטן לעישון - זהו. אי-אפשר לצאת. השומרים יושבים מול הדלת. חשבתי לברוח עם בתי, לבשתי בגדים שלי, אבל הוא תפס אותי ושאל - 'מה פתאום התלבשת?' - אמרתי לו: 'זה חג! רציתי להיות חגיגית...'. תחזרי לפיג'מה מיד!

"בערב יש ספירה - כמו בבית סוהר, בדיוק. לברוח? תיק פלילי. אמרו שישחררו אותי לחגים, אבל שיחררו רק ל-4 שעות, בערב ראש השנה, וכל הזמן צלצלו והפריעו בארוחה. חזרתי לבדי, נהגתי, בוכה... מפחד שיבואו עם שוטרים ויקשרו אותי ויעשו לבתי בושות.

"את שואלת אם יש שיחות ופעילות? יש אחת יעני, ריפוי בעיסוק, למי שרוצה, מציירים משהו. אין לה קליינטים, היא שותה קפה ומעשנת. סיפרתי לה על הספר שלך והיא מאוד רצתה שאביא לה... אז אמרתי לה - טוב, תני לי לצאת ואביא לך. זה מקום בלתי צפוי! כל רגע יכול לקרות משהו. כשמישהו עושה משהו, קבוצה של אנשים קופצים עליו, עטים עליו, ומזריקים לו. ראיתי את זה בטלנובלות. ווי, אלו ששומרים עלינו - שטינקרים, ומעבירים הכל לרופאים. אז התיידדתי איתם, ודיברתי איתם בשכל. הייתי רגועה. לא יכלו עלי כי שיתפתי פעולה. אבל מ'הזה נחרדתי!

"כולם רואים את אותו הערוץ בטלוויזיה הישנה. בכלל, הכל שם מוזנח וישן, על הפנים. לא מה שראית במיון. איזה מזל שבתי הגיעה עם חתני ועם פסיכיאטר בכיר ועורך דין חזק, ואיימו עליהם, על הרופאים, שישחררו אותי על אחריותם. ואני חשבתי לתומי שהם הקשיבו לתחנוניי ללכת הביתה. התחנפתי אליהם, אמרתי: 'טיפלתם בי יפה, כעת אני מרגישה טוב, אפילו ש-מ-ח-ה! למדתי את הלקח, יותר לא אפסיק את התרופות, על דעת עצמי'. אז הם הציעו לי מחלקה פתוחה ואני, שספרתי את השעות והדקות ליציאה, אמרתי: 'לא! אני רוצה הביתה. לא תראו אותי יותר פה בחיים!'. בתי אמרה שאני אחראית מאוד ושומרת על הנכדים, מתפקדת.

"לא מאמינה שנחלצתי משם. לא מאמינה. עד שנתנו לי לצאת - עד שפתחו. יש כאלו שכבר לא מסוגלים לצאת. לא מאמינה שאני בבית, 20 דקות מהמקום הזה. אני בטראומה נוראית. איך אני אתאושש מזה? תעשי משהו, חנה, כמה נשמות שם זועקות לשמים - הצילו! ולא מקבלות את הישועה שלהן. את תעשי מצווה גדולה. תספרי מה הולך פה. הלוואי. טעיתי, כאן לא מטפלים - כאן גומרים עליך!".
.

אשפוז כפוי - מולעטים בתרופות בפחד וייאוש
אשפוז כפוי - מולעטים בתרופות בפחד וייאוש
מטופלים חולים מגיעים לייאוש - למה???הרבה שאלות קשות מתבקשות מהמונולוג המזעזע הזה. היום, כשחצי עולם בדיכאון, והשימוש בפרוזאק ובשאר מדכאים ומעוררים הולך וגדל לממדים אדירים - עלינו לשאול מה קורה במוסדות הממשלתיים הללו; על מה שקורה בהם; על קשר השתיקה; על משרד הבריאות המשותק; על האכזריות ועל מה ולמה יש עוד במדינתנו הנאורה, כביכול, מוסדות מדכאים ומשפילים את כבוד האדם וחירותו, שאינם מתאימים לגישה המתקדמת לטיפול בנפש האדם ואת התפתחות הפסיכולוגיה בארץ ובעולם. מדינת ישראל חתומה על אמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות מ-31 במרס 2007, האמנה נמצאת בתהליך אישרור במשרד המשפטים. חוק טיפול בחולי נפש, על פיו פועלים המוסדות הללו, נוגד את אמנת האו"ם עליה אנו חתומים.

להלן כמה שאלות המופנות לכל השותפים למלאכת "הטיפול" במחלקות חולי הנפש:

  • למה נמנעות זכויות החולה המעוגנות בחוק מחולה הנפש?
  • איך זה שלא פונים ומודיעים למשפחתו של אדם שבא לטיפול, אך נוטלים את זכויותיו וממנים לו אפוטרופוס לדין?
  • איך זה שחולים במחלקות הסגורות לא יוצאים לפעילות בחוץ?
  • איך ייתכן שאין פסיכולוגים לטיפול ולשיחות והיכן התקציבים?
  • האם מחיר האשפוז אינו כולל יותר מריפוי בעיסוק שאיננו חובה?
  • האם לחולה נפש אין זכות לגופו? להביע דעתו? ולזעוק את מכאובו?
  • מדוע הנמלט ממחלקה סגורה נחשב לפושע ועבריין, ונפתח לו תיק פלילי?
  • הכיצד המשטרה מגלה להיטות כזאת לרדוף אחרי חולי נפש ולא אחר עבריינים, ומשתפת פעולה עם המוסדות הפסיכיאטריים?
  • מדוע אין שקיפות ומצלמות ופיקוח על הנעשה שם?
  • מדוע אסור לצלם ולהקליט אם הכל כל-כך נפלא ותקין במחלקות הסגורות?
  • היכן שר הבריאות, שלא מונה? היכן שר המשפטים? היכן מבקר המדינה? השר לביטחון פנים...?
  • מדוע הסיוע המשפטי והרווחה משתפים פעולה בהכנסת אנשים למוסדות הללו מבלי לקחת אחריות על מה שקורה עמם בהמשך וחוסר היכולת לשקמם?
  • האם הטיפול בפחד, בדיכוי, בקשירות ובסימום אכן מונע התאבדויות או גורם להם?
  • למה ישראל במקום הראשון בעולם באשפוזים כפויים? העל כך גאוותנו?
  • מדוע הרוב שם צעירים, וכמה מהם נפגעו נפשית בשירות הצבאי?
  • היכן משרד הביטחון המתנער מאחריות לחיילים החולים ושנפגעו נפשית?
  • למה על חולה נפש לשכב קשור ולהתהלך רק בפיג'מה? היכן חופש הפרט?
  • למה גברים ונשים באותה מחלקה, כפתח למעשי אונס שלא נחקרים בדרך כלל?
  • למה גבר משמש ככוח עזר שהולך אחרי אישה כביכול אובדנית לשירותים ולמקלחת, האם לא ניתן למצוא אישה לתפקיד?
אין לכם מושג באיזו מהירות נגזלים מהאנשים כבודם וצלם האנוש שלהם והם מושתקים ומגיעים עדי ייאוש. קריאתי אליכם, לקראת יום הכיפורים - לבטל את האשפוזים הכפויים ולסגור את המחלקות הללו לקטינים, לנוער ולמבוגרים כאחד. וכן לדאוג לשיקומם של כל הקורבנות האומללים. כמו-כן, לחקור את חלקן של חברות התרופות, הממכרות את החולים לשנים רבות, בידיעה שהתרופות יוצרות מחלות מלוות שיגבירו את צריכת התרופות, ומעשירות אולי את חשבונות הבנק של הרופאים הפסיכיאטרים - וכמובן של חברות התרופות. בערב שלאחר יום הכיפורים הקרוב - תתקיים בביתי פגישה עם אנשים מאוד רציניים ומחויבים לביטול האשפוז הכפוי בישראל. בתקווה שנשמש אור לגויים.

קישורים: