יום רביעי, 13 במאי 2009

פקידת סעד ארצית חנה סלוצקי: "משרד הרווחה רודף אחרי פסיכיאטרים מחוזיים על מנת לקבל חוות דעת לאשפוז"

פקידת סעד ארצית לחוק הנוער חנה סלוצקי
חנה סלוצקי - פקידת סעד ארצית לחוק הנוער
בתאריך 21/01/2008 פורסמה הודעה לעיתונות מטעם הועדה לפניות הציבור בנושא אשפוז קטינים בבתי חולים פסיכיאטריים

להלן ציטוטים מההודעה :

מכות, בעיטות, דחיפות, גרירות, קשירות, צעקות, זריקות מטשטשות וכפיתות
הישיבה התקיימה בעקבות פנייה שהגיעה לוועדה ממנה עולה שבמדינת ישראל מתאשפזים ילדים קטנים (בגיל 6) בבתי חולים פסיכיאטריים. מעדויות ותחקירים שנאספו עולה כי ילדים רבים המאושפזים בבתי חולים פסיכאטריים מקבלים עונשים הנקראים ”טיפולים” לדוגמא: התנהגות פרועה של הילד בבוקר עלולה לגרור זריקת הרגעה בערב, בזמן שהילד כבר ממילא רגוע. הצוות עצמו מאיים על ילדים בזריקות, בבידוד ובכפיתות. לעיתים קושרים את הילדים או שמים אותם בבידוד לשעות רבות.
כמו כן, עולה כי הורים שנכחו בבתי החולים הפסיכיאטרים מספרים על מכות, בעיטות, דחיפות, גרירות, קשירות, צעקות, זריקות מטשטשות וכפיתות שנעשו בנוכחות ילדיהם- דבר שהשפיע קשה מאוד על ילדיהם, גם אם הם עצמם לא עברו התעללויות כאלה. מעדויות אלו עולה כי משפחות לקטין או קטין עצמו מוחתמים פעמים רבות על הסכמה לאשפוז תחת לחץ ואילוצים, שמא לא יעשו כן הם יאושפזו במחלקה סגורה ולמשך זמן ארוך, לעומת אשפוז בהסכמה.

על אסון של אנשים לא עושים כסף
יו”ר הוועדה, ח”כ סופה לנדבר ציינה בתחילת הישיבה, כי האשפוז הפסיכיאטרי הוא נושא מורכב וקשה בכל היבטיו, הן עבור המטופל והן עבור משפחתו. חלק מהקושי מתבטא בתווית השלילית שמלווה את המטופל בתחנות שונות בחייו. לפיכך, ציינה כי חשוב במיוחד לטפח את מסגרות הטיפול בקהילה שאינן מנתקות את הקטין מסביבתו ומשגרת חייו. יו”ר הוועדה ציינה, כי הסטיגמה של הילדים שמתאשפזים בבתי החולים גם אם רק לצורך בדיקה פסיכיאטרית היא לכל החיים.
ח”כ לנדבר ציינה כי הנתונים שהגיעו לוועדה מצביעים על כך שקיים מחסור בתחום השירותים בקהילה. לפיכך ניתן להסביר את מגמת האשפוזים החוזרים בבתי-חולים פסיכיאטרים והעלייה בשנים האחרונות בשיעורם, ובכלל זה גם של ילדים ונוער.
עוד עולה מהנתונים כי חל גידול במסלול הטיפול האמבולטורי, 9,163 ילדים ובני נוער בשנת 2006 שטופלו במרפאות אלו, לעומת 10,955 בשנת 2007. כמו כן, עד לסוף ספטמבר 2007 אושפזו 659 ילדים ובני-נוער לפחות ליום אחד. על-פי נתוני משרד הבריאות, בתחילת 2007, 8% מהקטינים שהו למעלה משנה באשפוז פסיכיאטרי ו-92% מהקטינים עד שנה.
ח”כ לנדבר ציינה בפני הנוכחים כי ”על אסון של אנשים לא עושים כסף ובמערכות הבריאות והרווחה צריכים להיות יותר קשובים לצרכי הילדים וההורים. לא יכול להיות שאף אחד, לא יצטרך להסביר להורים ולילדיהם מה הם זכויותיהם ולמי עליהם לפנות”.
במהלך הישיבה ביקשה ח”כ לנדבר לקבוע קריטריונים מפורטים למקרה מבחן של קטין לאשפוז פסיכיאטרי, בעיקר בדבר קריטריונים לקביעת מסוכנות של קטין לצורך קביעת מבחן האשפוז של קטין. כמו כן , ציינה ח”כ לנדבר כי קיימת בעיתיות בחוק שאין כיום חובת ייצוג לילדים ולנוער על ידי עורך דין בפני הוועדות הפסיכיאטריות המחוזיות.


משרד הרווחה רודף אחרי פסיכיאטרים מחוזיים על מנת לקבל חוות דעת לאשפוז
הגב` חנה סלוצקי, פקידת סעד ארצית לחוק הנוער במשרד הרווחה, ציינה כי בשנת 1995 נחקק תיקון לחוק הנוער שמטרתו להגן על זכויות ילדים והורים בעת מתן טיפול נפשי לילדים. לדבריה, אין אשפוז במסגרת פסיכיאטרית מבלי בדיקת פסיכיאטר מחוזי. לדברי הגב` סלוצקי, משרד הרווחה רודף אחרי פסיכיאטרים מחוזיים על מנת לקבל חוות דעת לאשפוז. הגב` סלוצקי ציינה, כי ”היד אינה קלה על ההדק, הפסיכיאטרים אינם ממהרים לאשפז ילדים”. כמו כן יש במשרד הרווחה חלופות לאשפוז- פנימיות טיפוליות שיש בהן ייעוץ פסיכיאטרי.

"ילד של המדינה"
אחת מהפונות שנכחה בוועדה היא אמא לילד בן 15 שבבית הספר היה שקט ולא חברותי. חודש ימים לפני סיום שנת הלימודים פנתה יועצת בית הספר לרווחה מבלי ליידע את ההורים על חשד לבעיה ומבלי לטפל בילד במסגרת בית הספר, במסגרת שיחה עם יועץ ו/או פסיכולוג. הילד הלך והסתגר והחליטו לאשפזו במחלקה סגורה בבית חולים פסיכיאטרי למשך חצי שנה. לדברי האם, אף אחד לא הסביר להם את זכויותיהם, הם היו בבית משפט 6 פעמים ללא ייצוג עורך דין. לדבריה, כשרצתה להוציא את הילד מבית החולים ולטפל בו במסגרת הקהילה אמרו לה שזה ”ילד של המדינה ולא ילד שלה” והם יודעים מה הכי טוב בשבילו. לדבריה, בבית חולים שבו היה בנה מאושפז, הוא שהה בחדר סגור, התקלח במים קרים בלבד ולא נתנו לו לאכול, הוא שהה עם נרקומנים ומסוממים ונתנו לו שם הרבה כדורים לבלוע ומאז שהילד השתחרר מבית החולים הפסיכיאטרי הוא שוהה בבית ללא מסגרת. בנה לא חזר לבית הספר כי הוא ממתין חודשיים לוועדת השמה. לדבריה, כל המערכות היום נגדה ואף אחד לא מייעץ או מסייע לה.

המטפלים מודים שהטיפול לא מועיל לילדים
פונה נוסף שנכח בוועדה סיפר שהסתובב בבתי חולים פסיכיאטריים ותאר את המתרחש שם. לדבריו, הצוותים המטפלים בבתי החולים מודים שהטיפול לא מועיל לילדים אך בכל זאת נותנים לילדים כדורים ומזריקים להם זריקות. לדברי הפונה, נועלים את הילדים בחדרים חשוכים מאחורי דלתות ולהורים נותנים להיכנס רק אחרי ש”מסדרים” את הילדים והילדים מתחננים להוציא אותם משם.
הפרת זכויות אדם ופשע נגד אותם ילדים ומשפחות
הגב` אלה שנר, יו”ר עמותת מגן לזכויות אנוש, ציינה בישיבה כי קיימת מחאה ציבורית עצומה של הורים רבים שמצאו את ילדם באשפוז כפוי בצו הפסיכיאטר המחוזי. במדינה דמוקרטית חל איסור על מעצר או מאסר של ילדים. לדבריה, ”אשפוז בכפיה של ילדים כל כך קטנים, מבלי שישנו איזשהו ניסיון אמיתי לשקם אותם בביתם, היא הפרת זכויות אדם ופשע נגד אותם ילדים ומשפחות” וכי ”ילד בן 6 לא יכול להיות מסוכן ואפשר לשמור עליו”. הגב` שנר דרשה להקים ועדת חקירה ולבדוק את כל מה שמתבצע בבתי החולים הפסיכיאטריים.
.

.
נקודות:
  • הפרסום אמנם עוסק בהוצאת ילד מהבית לטיפול פסיכיאטרי אך הוא גם מתאים לתהליך ההשמה החוץ ביתית של קטינים ע"י לשכת הרווחה ברשות המקומית.
  • קיים מחסור בתחום השירותים בקהילה. לפיכך ניתן להסביר את מגמת האשפוזים החוזרים בבתי-חולים פסיכיאטרים והעלייה בשנים האחרונות בשיעורם, ובכלל זה גם של ילדים ונוער.
  • השהיה בבי"ח פסכיאטרי לילדים היא בתנאים קשים כאשר במחלקות סמוכות מאושפזים מבוגרים.
  • הצוותים המטפלים בבתי החולים מודים שהטיפול לא מועיל לילדים אך בכל זאת נותנים לילדים כדורים ומזריקים להם זריקות.
  • אשפוז בכפיה של ילדים כל כך קטנים, מבלי שישנו איזשהו ניסיון אמיתי לשקם אותם בביתם, היא הפרת זכויות אדם ופשע נגד אותם ילדים ומשפחות.
  • הסטיגמה של הילדים שמתאשפזים בבתי החולים גם אם רק לצורך בדיקה פסיכיאטרית היא לכל החיים
  • לא קיימים קריטריונים למבחן אשפוז של קטין.
  • משרד הרווחה רודף אחרי פסיכיאטרים מחוזיים על מנת לקבל חוות דעת לאשפוז ילדים.
  • קיימת בעיתיות בחוק שאין כיום חובת ייצוג לילדים ולנוער על ידי עורך דין בפני הוועדות הפסיכיאטריות המחוזיות.
  • משפחות לקטין או קטין עצמו מוחתמים פעמים רבות על הסכמה לאשפוז תחת לחץ ואילוצים, שמא לא יעשו כן הם יאושפזו במחלקה סגורה ולמשך זמן ארוך, לעומת אשפוז בהסכמה.
  • מערכות הרווחה והבריאות אינן קשובות להורים ואינן מסייעות להן במידע חיוני.
  • טענתה של פקידת סעד ארצית חנה סלוצקי כי יש במשרד הרווחה חלופות לאשפוז- פנימיות טיפוליות שיש בהן ייעוץ פסיכיאטרי, אינה נכונה. ידוע המצב הקשה של פנימיות הרווחה: צופיה, בני ארזים, נופית, גיל עם, בית טף, מסילה, הדסים, אתגר , עמותת "אור שלום", פרשת התינוק ב"גולאג ישראלי"- דודו דהאן, סיפורם של שרה, ששי ומוטי, אשלים , בית אנדרו, נרדים , בית גדי, מאיר שפיה, ועוד.. כמו כן דו"ח מבקר המדינה שפורסם במאי 2009 מצביע על ליקויים מהותיים בפנינת ההשמה החוץ ביתית של משרד הרווחה: רשות חסות הנוער.
  • טענתה של פקידת סעד ארצית חנה סלוצקי כי אין אשפוז במסגרת פסיכיאטרית מבלי בדיקת פסיכיאטר מחוזי אינה עומדת במבחן המציאות. במאי 2009 פורסם על נער שאושפז בבית חולים פסיכיאטרי בניגוד לחוק. מדובר במכתב בקשה ששלחו הפסיכיאטר המחוזי ד"ר גרינר וסגנו ד"ר ג'ראיסי לבית המשפט, ובו טענו כי החלטת בית המשפט להאריך בשלושה חודשים את אשפוזו בכפייה של נער בן 13, נעשתה תוך הפרת שורה של חוקים, בהם חוק זכויות החולה, חוק טיפול בחולי נפש וחוק הנוער.
קישורים:

יום שלישי, 12 במאי 2009

פקידת סעד ארצית לחוק הנוער חנה סלוצקי: "משרד הרווחה רודף אחרי פסיכיאטרים מחוזיים על מנת לקבל חוות דעת לאשפוז"

פקידת סעד ארצית לחוק הנוער חנה סלוצקי: 'משרד הרווחה רודף אחרי פסיכיאטרים מחוזיים על מנת לקבל חוות דעת לאשפוז'
חנה סלוצקי - אשפוז פסיכיאטרי לילדים שלא לצורך
בתאריך 21/01/2008 פורסמה הודעה לעיתונות מטעם הועדה לפניות הציבור בנושא אשפוז קטינים בבתי חולים פסיכיאטריים


להורדת ההודעה בקובץ PDF

להלן ציטוטים מההודעה :

מכות, בעיטות, דחיפות, גרירות, קשירות, צעקות, זריקות מטשטשות וכפיתות
הישיבה התקיימה בעקבות פנייה שהגיעה לוועדה ממנה עולה שבמדינת ישראל מתאשפזים ילדים קטנים (בגיל 6) בבתי חולים פסיכיאטריים. מעדויות ותחקירים שנאספו עולה כי ילדים רבים המאושפזים בבתי חולים פסיכאטריים מקבלים עונשים הנקראים ”טיפולים” לדוגמא: התנהגות פרועה של הילד בבוקר עלולה לגרור זריקת הרגעה בערב, בזמן שהילד כבר ממילא רגוע. הצוות עצמו מאיים על ילדים בזריקות, בבידוד ובכפיתות. לעיתים קושרים את הילדים או שמים אותם בבידוד לשעות רבות.
כמו כן, עולה כי הורים שנכחו בבתי החולים הפסיכיאטרים מספרים על מכות, בעיטות, דחיפות, גרירות, קשירות, צעקות, זריקות מטשטשות וכפיתות שנעשו בנוכחות ילדיהם- דבר שהשפיע קשה מאוד על ילדיהם, גם אם הם עצמם לא עברו התעללויות כאלה. מעדויות אלו עולה כי משפחות לקטין או קטין עצמו מוחתמים פעמים רבות על הסכמה לאשפוז תחת לחץ ואילוצים, שמא לא יעשו כן הם יאושפזו במחלקה סגורה ולמשך זמן ארוך, לעומת אשפוז בהסכמה.

על אסון של אנשים לא עושים כסף
יו”ר הוועדה, ח”כ סופה לנדבר ציינה בתחילת הישיבה, כי האשפוז הפסיכיאטרי הוא נושא מורכב וקשה בכל היבטיו, הן עבור המטופל והן עבור משפחתו. חלק מהקושי מתבטא בתווית השלילית שמלווה את המטופל בתחנות שונות בחייו. לפיכך, ציינה כי חשוב במיוחד לטפח את מסגרות הטיפול בקהילה שאינן מנתקות את הקטין מסביבתו ומשגרת חייו. יו”ר הוועדה ציינה, כי הסטיגמה של הילדים שמתאשפזים בבתי החולים גם אם רק לצורך בדיקה פסיכיאטרית היא לכל החיים.
ח”כ לנדבר ציינה כי הנתונים שהגיעו לוועדה מצביעים על כך שקיים מחסור בתחום השירותים בקהילה. לפיכך ניתן להסביר את מגמת האשפוזים החוזרים בבתי-חולים פסיכיאטרים והעלייה בשנים האחרונות בשיעורם, ובכלל זה גם של ילדים ונוער.
עוד עולה מהנתונים כי חל גידול במסלול הטיפול האמבולטורי, 9,163 ילדים ובני נוער בשנת 2006 שטופלו במרפאות אלו, לעומת 10,955 בשנת 2007. כמו כן, עד לסוף ספטמבר 2007 אושפזו 659 ילדים ובני-נוער לפחות ליום אחד. על-פי נתוני משרד הבריאות, בתחילת 2007, 8% מהקטינים שהו למעלה משנה באשפוז פסיכיאטרי ו-92% מהקטינים עד שנה.
ח”כ לנדבר ציינה בפני הנוכחים כי ”על אסון של אנשים לא עושים כסף ובמערכות הבריאות והרווחה צריכים להיות יותר קשובים לצרכי הילדים וההורים. לא יכול להיות שאף אחד, לא יצטרך להסביר להורים ולילדיהם מה הם זכויותיהם ולמי עליהם לפנות”.
במהלך הישיבה ביקשה ח”כ לנדבר לקבוע קריטריונים מפורטים למקרה מבחן של קטין לאשפוז פסיכיאטרי, בעיקר בדבר קריטריונים לקביעת מסוכנות של קטין לצורך קביעת מבחן האשפוז של קטין. כמו כן , ציינה ח”כ לנדבר כי קיימת בעיתיות בחוק שאין כיום חובת ייצוג לילדים ולנוער על ידי עורך דין בפני הוועדות הפסיכיאטריות המחוזיות.


משרד הרווחה רודף אחרי פסיכיאטרים מחוזיים על מנת לקבל חוות דעת לאשפוז
חנה סלוצקי, פקידת סעד ארצית לחוק הנוער במשרד הרווחה, ציינה כי בשנת 1995 נחקק תיקון לחוק הנוער שמטרתו להגן על זכויות ילדים והורים בעת מתן טיפול נפשי לילדים. לדבריה, אין אשפוז במסגרת פסיכיאטרית מבלי בדיקת פסיכיאטר מחוזי. לדברי הגב` סלוצקי, משרד הרווחה רודף אחרי פסיכיאטרים מחוזיים על מנת לקבל חוות דעת לאשפוז. הגב` סלוצקי ציינה, כי ”היד אינה קלה על ההדק, הפסיכיאטרים אינם ממהרים לאשפז ילדים”. כמו כן יש במשרד הרווחה חלופות לאשפוז- פנימיות טיפוליות שיש בהן ייעוץ פסיכיאטרי.

"ילד של המדינה"

 אחת מהפונות שנכחה בוועדה היא אמא לילד בן 15 שבבית הספר היה שקט ולא חברותי. חודש ימים לפני סיום שנת הלימודים פנתה יועצת בית הספר לרווחה מבלי ליידע את ההורים על חשד לבעיה ומבלי לטפל בילד במסגרת בית הספר, במסגרת שיחה עם יועץ ו/או פסיכולוג. הילד הלך והסתגר והחליטו לאשפזו במחלקה סגורה בבית חולים פסיכיאטרי למשך חצי שנה. לדברי האם, אף אחד לא הסביר להם את זכויותיהם, הם היו בבית משפט 6 פעמים ללא ייצוג עורך דין. לדבריה, כשרצתה להוציא את הילד מבית החולים ולטפל בו במסגרת הקהילה אמרו לה שזה ”ילד של המדינה ולא ילד שלה” והם יודעים מה הכי טוב בשבילו. לדבריה, בבית חולים שבו היה בנה מאושפז, הוא שהה בחדר סגור, התקלח במים קרים בלבד ולא נתנו לו לאכול, הוא שהה עם נרקומנים ומסוממים ונתנו לו שם הרבה כדורים לבלוע ומאז שהילד השתחרר מבית החולים הפסיכיאטרי הוא שוהה בבית ללא מסגרת. בנה לא חזר לבית הספר כי הוא ממתין חודשיים לוועדת השמה. לדבריה, כל המערכות היום נגדה ואף אחד לא מייעץ או מסייע לה.

המטפלים מודים שהטיפול לא מועיל לילדים
פונה נוסף שנכח בוועדה סיפר שהסתובב בבתי חולים פסיכיאטריים ותאר את המתרחש שם. לדבריו, הצוותים המטפלים בבתי החולים מודים שהטיפול לא מועיל לילדים אך בכל זאת נותנים לילדים כדורים ומזריקים להם זריקות. לדברי הפונה, נועלים את הילדים בחדרים חשוכים מאחורי דלתות ולהורים נותנים להיכנס רק אחרי ש”מסדרים” את הילדים והילדים מתחננים להוציא אותם משם.
הפרת זכויות אדם ופשע נגד אותם ילדים ומשפחות
הגב` אלה שנר, יו”ר עמותת מגן לזכויות אנוש, ציינה בישיבה כי קיימת מחאה ציבורית עצומה של הורים רבים שמצאו את ילדם באשפוז כפוי בצו הפסיכיאטר המחוזי. במדינה דמוקרטית חל איסור על מעצר או מאסר של ילדים. לדבריה, ”אשפוז בכפיה של ילדים כל כך קטנים, מבלי שישנו איזשהו ניסיון אמיתי לשקם אותם בביתם, היא הפרת זכויות אדם ופשע נגד אותם ילדים ומשפחות” וכי ”ילד בן 6 לא יכול להיות מסוכן ואפשר לשמור עליו”. הגב` שנר דרשה להקים ועדת חקירה ולבדוק את כל מה שמתבצע בבתי החולים הפסיכיאטריים.
.

.
נקודות:
  • הפרסום אמנם עוסק בהוצאת ילד מהבית לטיפול פסיכיאטרי אך הוא גם מתאים לתהליך ההשמה החוץ ביתית של קטינים ע"י לשכת הרווחה ברשות המקומית.
  • קיים מחסור בתחום השירותים בקהילה. לפיכך ניתן להסביר את מגמת האשפוזים החוזרים בבתי-חולים פסיכיאטרים והעלייה בשנים האחרונות בשיעורם, ובכלל זה גם של ילדים ונוער.
  • השהיה בבי"ח פסכיאטרי לילדים היא בתנאים קשים כאשר במחלקות סמוכות מאושפזים מבוגרים.
  • הצוותים המטפלים בבתי החולים מודים שהטיפול לא מועיל לילדים אך בכל זאת נותנים לילדים כדורים ומזריקים להם זריקות.
  • אשפוז בכפיה של ילדים כל כך קטנים, מבלי שישנו איזשהו ניסיון אמיתי לשקם אותם בביתם, היא הפרת זכויות אדם ופשע נגד אותם ילדים ומשפחות.
  • הסטיגמה של הילדים שמתאשפזים בבתי החולים גם אם רק לצורך בדיקה פסיכיאטרית היא לכל החיים
  • לא קיימים קריטריונים למבחן אשפוז של קטין.
  • משרד הרווחה רודף אחרי פסיכיאטרים מחוזיים על מנת לקבל חוות דעת לאשפוז ילדים.
  • קיימת בעיתיות בחוק שאין כיום חובת ייצוג לילדים ולנוער על ידי עורך דין בפני הוועדות הפסיכיאטריות המחוזיות.
  • משפחות לקטין או קטין עצמו מוחתמים פעמים רבות על הסכמה לאשפוז תחת לחץ ואילוצים, שמא לא יעשו כן הם יאושפזו במחלקה סגורה ולמשך זמן ארוך, לעומת אשפוז בהסכמה.
  • מערכות הרווחה והבריאות אינן קשובות להורים ואינן מסייעות להן במידע חיוני.
  • טענתה של פקידת סעד ארצית חנה סלוצקי כי יש במשרד הרווחה חלופות לאשפוז- פנימיות טיפוליות שיש בהן ייעוץ פסיכיאטרי, אינה נכונה. ידוע המצב הקשה של פנימיות הרווחה: צופיה, בני ארזים, נופית, גיל עם, בית טף, מסילה, הדסים, אתגר , עמותת "אור שלום", פרשת התינוק ב"גולאג ישראלי"- דודו דהאן, סיפורם של שרה, ששי ומוטי, אשלים , בית אנדרו, נרדים , בית גדי, מאיר שפיה, ועוד.. כמו כן דו"ח מבקר המדינה שפורסם במאי 2009 מצביע על ליקויים מהותיים בפנינת ההשמה החוץ ביתית של משרד הרווחה: רשות חסות הנוער.
  • טענתה של פקידת סעד ארצית חנה סלוצקי כי אין אשפוז במסגרת פסיכיאטרית מבלי בדיקת פסיכיאטר מחוזי אינה עומדת במבחן המציאות. במאי 2009 פורסם על נער שאושפז בבית חולים פסיכיאטרי בניגוד לחוק. מדובר במכתב בקשה ששלחו הפסיכיאטר המחוזי ד"ר גרינר וסגנו ד"ר ג'ראיסי לבית המשפט, ובו טענו כי החלטת בית המשפט להאריך בשלושה חודשים את אשפוזו בכפייה של נער בן 13, נעשתה תוך הפרת שורה של חוקים, בהם חוק זכויות החולה, חוק טיפול בחולי נפש וחוק הנוער.
קישורים:

יום שישי, 8 במאי 2009

סיפורה של אם חד הורית מיוצאי אתיופיה שלשכת הרווחה חיפה חטפו את שלשת ילדיה

"אומדן מספר הביקורים במיון בשנת 2001 עקב תאונות בית ופנאי מצביע על כ- 350,000 ביקורים בשנה בישראל, 15% מכלל הביקורים במיון" (מתוך נתוני משרד הבריאות, תאונות בית ופנאי, ביקורים במיון), אך מה קורה כשהתאונה בבית הינה של ילד לאם חד הורית מיוצאי אתיופיה, הנמצאת ארבע שנים בארץ.
.
מאי 2009 - סיפורה של בנצ'י, אם חד הורית, שלשכת הרווחה חיפה לקחו את שלשת ילדיה עקב תאונה של פציעה קלה שארעה לאחד הילדים.
בנצ'י טקלה מחכה שילדיה יחזרו הביתה. בשנת 2006 בזמן שישנה בחדרה טיפס בנה בן 6 על חלון הבית ונפל מהקומה הראשונה, הוא נפצע קל. "פה היה הילד לבד ונפל" אומרת בנצ'י ומצביעה על חלון הבית, "לא היה סורגים ולא היה תריס, אני ביקשתי שיעשו לי, לא רצו לעשות לי סורגים והוא נפל"
שירותי הרווחה מיהרו והוציאו מרשותה את שלשת ילדיה הקטנים בני ארבע, שש, ותשע, בטענה כי היא מזניחה אותם. בנצ'י שהיתה אז רק ארבע שנים בארץ טוענת שלא הוסבר לה דבר.
"לקחו והלכו, בלי שאני אדע" מספרת בנצ'י, "אני שמתי בגן בבית ספר במעון - לקחו, אחרי שאני רוצה להוציא ילד אמרו 'לקחו' ". ילדיה של בנצ'י נשלחו למשפחת אומנה והיא רואה אותם פעם בשבוע לשעה אחת.
בנג'י טקלה - ילדיה נלקחו על ידי שירותי הרווחהבנצ'י אם חד הורית גידלה את ילדיה לבדה, ומסבירה כי חייה לא היו קלים, היא לבדה בארץ ללא משפחה. שלש שנים היא נאבקת בשירותי הרווחה ובתי המשפט לקבל את ילדיה בחזרה, ללא תוצאות.
עו"ד טל צ'קול עמותת "טבקה": "ההורים לא תמיד שותפים בהליכי החלטה, הם לא מבינים את השפה, הם לא יודעים איך להתמודד עם הבעיה, הם מרגישים את זה רק אחרי שהשופט נתן החלטה בנושא".
"ילדים רוצים אמא, לא משפחה אומנת" אומרת בנצ'י.
.

.
נקודות:
  • הילדים נלקחו מהאם באופן מפתיע וללא ידיעת האם. יום אחד היא באה לקחת אותם מהגן, ומתברר לה כי פקידי הרווחה הקדימו אותה ולקחו אותם למסגרות ההשמה החוץ ביתית של משרד הרווחה.
  • פקידי הרווחה מאפשרים לאם לראות את הילדים רק שעה בשבוע, דבר אשר גורם להם נזק.
  • תחילת התנכלותם של פקידי הרווחה למשפחה נבעה מתאונה בבית של אחד הילדים. פקידי הרווחה הוציאו מחזקת האם את כל שלשת ילדיה.
קישורים:

יום שלישי, 5 במאי 2009

לשכת הרווחה אשדוד - במקום לסייע לילדה בת עשר, הוציאו אותה מביתה ומשפחתה

מאי 2009 - משטרת אשדוד וגורמי הרווחה בעיר בודקים פרשה קשה, במרכזה עומדת ילדה בת 10 שקיימה יחסי מין עם לפחות 8 ילדים מבית ספרה ובתי ספר אחרים. הנהלת בית הספר מיהרה לכנס ישיבה, לאחר שפרטי הפרשה החלו להיחשף. ההנהלה ביקשה לבדוק את תפקוד הוריה של הילדה, אולם לטענתם, בבדיקה לא התגלו ממצאים חריגים.
.
באופן תמוה החליטו באגף הרווחה בעיריית אשדוד על הוצאת הילדה מחזקת הוריה, ולהעביר אותה למסגרת מחוץ לבית, בשעה ששאר התלמידים המעורבים ממשיכים ללמוד בבית הספר. רק באמצעות עו"ד מזל גבאי המייצגת את המשפחה, הילדה הוחזרה לביתה.
עו"ד מזל גבאי: "הדבר הכי נכון לילדה שחוותה התעללות מינית כל כך קשה, זה להיות בסביבה הטבעית שלה, ולקבל את החיבוק והתמיכה של אבא ואמא".

מתוך כתבת תחקיר של אשרת קוטלר על שערוריית המין באשדוד 


.

.
פקידי הרווחה בעיריית אשדוד ממלאים פיהם מים - חלק א
"כל ניסיונותינו לקבל הסבר רציני באשר לדרכי הטיפול בשני המקרים שקדמו למין הקבוצתי של חבורת הילדים בשנה האחרונה העלו חרס בידינו. גם הצוות החינוכי וגם העובדים הסוציאליים, פשוט ממלאים את פיהם מים. איש לא היה מוכן להתראיין, איש לא היה מוכן לדבר איתנו אפילו שלא לציטוט.
.
הטיוח - מחלקת הרווחה לא יידעו את הורי הילדה על אירועי המין של בתם בבית הספר - חלק ב
ממסמך פנימי של מחלקת הרווחה של עיריית אשדוד שהגיע לידינו עולה התמונה הבאה: בשנת 2005 דווח בית הספר למחלקת הרווחה בעיריית אשדוד על אירוע תקיפה מינית בין תלמידים בשטח בית הספר. מדובר באירוע השירותים שהתרחש בכיתה א'. ע"פ דוח העובדת הסוציאלית הזמין בית הספר את הורי התלמידים לשיחה. העובדת הסוציאלית נפגשה עם הורי אחד הילדים אך עם הוריה של הילדה פגשה העו"ס רק מקץ שנתיים. האירוע תואר כמעשה שובבות וסקרנות מינית.
.
מחלקת הרווחה והחינוך בעירייה פעלו בניגוד לנהלים - חלק ב
הטרדה מינית שחוות הילדה בגיל שש דורשת ע"פ הוראות משרד החינוך זימון מידי של ועדה מקצועית מיוחדת שכוללת את מנהלת בית הספר, היועצת, הפסיכולוגית, המפקח, יועץ בכיר, מנהל מחלקת החינוך ברשות המקומית, ואת פקיד הסעד. דבר מכל הדברים הללו לא נעשה."
.
עו"ד מזל גבאי שמיר - נציגת המשפחה - הכשלים של משרד הרווחה - חלק ב
"הכשל המרכזי של משרד הרווחה זה" 'קיבלתם דווח כלכך קשה במאי 2008, מה עשיתם ממאי 2008 עד ה-19 באפריל 2009?', את יודעת מה הם עשו?, זה ממה שהם מסרו לי בפגישה, זה שהם הוציאו שני מכתבים, האחד היה בספטמבר 2008, שבו הם ביקשו לקבל עדכון, והם קיבלו תשובה טלפונית שהכול בסדר. וב- 22 במרץ 2009 הם הוציאו שוב מכתב לברר מה קורה ועד לרגע זה הם לא קיבלו תשובה מבית הספר".
.
פקידי הרווחה מנסים אסטרטגיית טיוח חדשה - להרחיק את הילדה מבית הוריה למוסד טיפולי - חלק ב
לאחר אירוע המין הקבוצתי ב- 2009 "מתכנסת סוף סוף ועדה מקצועית מיוחדת, אלא שכעת ההמלצה היא, להרחיק את הילדה מבית הוריה למוסד טיפולי. הטעויות פשוט מסרבות להיפסק."
מספרת אם הילדה: "אותו יום שגילינו מה שקרה, המחנכת ויועצת בית הספר הגיעו אלי, ואמרו לי: 'להגנתה, תוציאי אותה, תרחיקי אותה, לכמה ימים שכל הסיפור ירגע'. עשיתי את זה ולא יכולתי לישון בלילות. אמרתי: 'לעזאזל, היא רחוקה ממני, אם היא רוצה לבכות, מי יחבק אותה, אם היא רוצה לספר, אם היא רוצה לדבר, אני אמא שלה'. ואז החלטתי שאני מערבת עורך דין, ומחזירה את הילדה שלי לבית.
.
פקידות הסעד פעלו ברשלנות - מקבלות החלטות בדיני נפשות מבלי לברר דברים פשוטים ביותר - חלק ב
עו"ד מזל גבאי שמיר - נציגת המשפחה: "אני פניתי לאחת מפקידות הסעד, ונדהמתי לגלות שאף אחת מהן לא ראתה אותה. ואני גם לא בטוחה שהן מכירות את המקום שאליו הן רצו שהיא תלך".
המשך הכתבה, אשרת קוטלר: " כן שמעתם נכון. לא די שכולם נרדמו בשמירה, עכשיו מבקשים להרחיק את הילדה מבית הוריה, למרות שע"פ דו"ח הרווחה הם נמצאו כשירים, ויותר מכך, לגדל את בתם. כבר חודש ימים הילדה נמצאת בבית, חרושת השמועות מטילה את כל האשמה עליה. איש בבית הספר לא קם להגנתה... הוריה של הילדה עדיין נאבקים בימים אלו בדרישה האבסורדית להרחיק מהם את בתם"

נקודות:
  • עיריית אשדוד נכשלה בטיפול במקרה. פקידי הסעד לחוק הנוער והעובדים הסוציאליים בעיריית אשדוד, לא סייעו לילדה, אלא הרעו את מצבה בכך שהרחיקו אותה מהוריה וביתה.
  • פקידי הרווחה מוציאים ילדים מביתם ומשפחתם גם כאשר ההורים טובים ומסורים.
  • פקידי הרווחה מוציאים ילדים מביתם ומשפחתם מבלי לראות את הילדים או את המקום אליהם הם שולחים את הילדים.
  • פקידי הרווחה פועלים ע"פ האינטרס של הרשות המקומית המעסיקה אותם ו/או שיקולים זרים, תוך שהם מציגים לכאורה שהם פועלים לטובת הילד.
  • פקידי הרווחה מקבלים החלטות גורליות על גורלה של משפחה ברשלנות, ובשיקולים זרים.
  • בפסק דין של בית משפט העליון כתב השופט ברק על הוצאת ילדים מהבית רק כשאין ברירה: "כדי להצדיק הוצאתו של קטין מרשות הוריו הטבעיים צריכה להתקיים עילה מיוחדת ויוצאת דופן. הילד יוצא מרשות הוריו, ללא הסכמתם, רק כאשר הדבר מחויב המציאות ובלתי נמנע. טובת הילד משמשת נדבך מרכזי בגדר בחינתן של דרכי הטיפול השונות, ובהן טיפול הכרוך בניתוק הילד מהוריו. טובתם של ילדים דורשת, לרוב, כי יימצאו ברשות הוריהם, במסגרת התא המשפחתי הטבעי".
קישורים:

כפר הנוער מאיר שפיה - תקיפה ואונס של נער בן 14 בין כתלי הפנימיה


אוהד (שם בדוי) בן 14 שהותקף בנובמבר 97 בידי חבריו בכפר הנוער "מאיר שפיה" ליד זיכרון יעקב, התוקפים קיבלו עונשים מגוחכים (קנסות של 2,000 שקל). עשר שנים לאחר מכן החליט הנער לתבוע מיליוני שקלים מהנערים, הפנימיה, ומשרד החינוך.
.
אירוע התקיפה והאונס
כיום אוהד בן 25 ומספר אירוע האונס: "הם נעלו עלי את הדלת, שאפשר לנעול אותה מבפנים, אי אפשר לפתוח מבחוץ, הם הקיפו אותי שלושתם, אחד תפס לי את הידיים, אחד את הרגליים, והבחור שביצע למעשה את רוב המקרה, פשוט עלה עלי. ... אחד הדברים שלא הבנתי זה איך שכל ההנהלה ישבה פה באותו יום, וזה קרה ממש ממול, והם לא שמעו שום דבר מהחלון".
.
חצי שעה אחרי האונס כל הפנימיה כבר ידעה, הילדים הציקו לו לאן שהלך אוהד, הטיחו בו עלבונות. עוד באותו יום מנהל הכפר, קרה לאוהד ולאחד הנערים לשיחת בירור.
.
שיחת בירור אצל מנהל הפנימיה
אוהד מספר על שיחת הבירור עם מנהל הפנימיה: "זה היה כאילו שיחת בירור פתטית, מאוד פתטית, כאילו, 'מה היה? , איך היה?, למה קרה?, טוב, תשמרו על מרחק אחד מהשני', הוא יותר נלחץ מהקטע שמשהו רע קרה בפנימיה שלו, בזמן הניהול שלו והוא פחד נורא נורא שזה יצא מכתלי הכפר"
ארבע ימים לאחר האונס הוריו של אוהד לקחו אותו להגיש תלונה במשטרה, אוהד נשאר עוד 4 שנים בפנימיה לבד בלי חברים. בשנת 2000 הורשעו התוקפים, שניים מהם הודו בביצוע מעשה סדום , אחד הורשע בתגרה, אף אחד מהשלשה לא ישב יום אחד בכלא.
.

.
נקודות:
  • הנער הותקף ונאנס ע"י חניכי פנימיית "מאיר שפיה", בה שהה כחניך. התקיפה והאונס נעשו בין כתלי הפנימיה.
  • הנהלת הפנימיה לא ערכה בירור, לא פרסמה דו"ח, ולא הגישה תלונה במשטרה, למרות שמנהל הפנימיה ערך שיחה עם הנער מיד לאחר אירוע התקיפה והאונס.
  • שניים מהנערים הורשעו בתקיפה ומעשה סדום, אחד הורשה בתגרה.
  • הנער נאלץ לשהות עוד ארבע שנים בפנימיה כשהוא סובל מניכור, ובדידות.

קישורים:

יום שני, 4 במאי 2009

אימה של פקידות סעד לחוק הנוער ממשרד הרווחה

ביום 14.12.08 שעה 22:04, התדפקה פקידת סעד לחוק נוער, על דלת ביתה של אם חד הורית, רצתה לבדוק שהכל בסדר אצל הילדים שלה. הילדים בני 6 ו- 4 ישנים משעה 20:00.

מדובר באמא מסורה בריאה בגופה ונפשה ללא עבר פלילי, הילדים הוצאו מהבית כשהם בריאים ושלמים.
סרטון כ- 4 דקות

נקודות:

  • בדוח מחקר של מכון ברוקדייל: "פקידי הסעד לחוק הנוער בישראל: תפקידים, דרכי עבודה ואתגרים" (יולי 2008, עמ' 48 בדוח). נכתב על הדווחים שמעבירים פקידי הסעד למשטרה:
    "קציני הנוער (מהמשטרה) אמרו שפקידי הסעד מעבירים אליהם מקרים רבים של שאפשר היה לפתור ללא מעורבות של עובד נוער:
    ' ... לפעמים הן מעבירות דיווחים שלדעתי הם 'כיסוי תחת' הן יוצרות לנו עומס וסותמות את המערכת. אני לא מסוגל לענות על הכל. דיווחים מטופשים שהן יכלו לבדוק בעצמן ולפתור. הן טוענות שפקידת סעד ארצית (חנה סלוצקי) טוענת שצריך לדווח על כל דבר, אפילו מכה על היד ... דיווחים שאנו מרגישים שהם מיותרים וגורמים לנו לא להגיע לדברים החשובים' ". (עמ' 54 בדוח)
  • בפסק דין של בית משפט העליון כתב השופט ברק על הוצאת ילדים מהבית רק כשאין ברירה: "כדי להצדיק הוצאתו של קטין מרשות הוריו הטבעיים צריכה להתקיים עילה מיוחדת ויוצאת דופן. הילד יוצא מרשות הוריו, ללא הסכמתם, רק כאשר הדבר מחויב המציאות ובלתי נמנע. טובת הילד משמשת נדבך מרכזי בגדר בחינתן של דרכי הטיפול השונות, ובהן טיפול הכרוך בניתוק הילד מהוריו. טובתם של ילדים דורשת, לרוב, כי יימצאו ברשות הוריהם, במסגרת התא המשפחתי הטבעי".
  • בהודעה לעיתונות של ועדת הקליטה העליה והתפוצות בעניין הוצאת ילדי אתיופיה מהבית ומהקהילה ע"י פקידי הרווחה אמר חה”כ אברהם מיכאלי: ”הוצאת ילדים מן הבית זה פיקוח נפש"
  • בדוח המחקר לעיל (עמ' 56 בדוח) תארו פקידי סעד לחוק הנוער את קשריהם עם בתי המשפט: "מבחינת התהליך עם המשטרה ובית המשפט זה הלך בקלות. נתנו לנו נורא מהר לפרוץ לבית ... ביקשנו ולא היינו בטוחים שבית המשפט יאשר ... למרות שהשופט רוטן הוא משתף פעולה. התפרצתי לבית משפט ללא מועד, לפני הפגרה ... השופט כבר מכיר אותי וסומך על שיקול דעתי...".
קישורים

יום שישי, 1 במאי 2009

פרשת גדי הררי - המיתוס, ניפוצו, מערכת הרווחה, ובתי משפט לענייני משפחה ונוער

שבע שנים, עשרות עדים, פרקליטות, משטרה, שופטים, פקידי רווחה, ועורכי דין, נדרשו לנפץ את המיתוס שבנו לעצמם מכובדי רווחה ושופטי משפט לנוער על עובד סוציאלי מנהל מעון לחוסים חסרי ישע, גדי הררי, זוכה פרס ראש הממשלה 'מגן הילד'.
באפריל 2009 הורשע הררי בהתעללות ותקיפה בחוסים חסרי ישע.

סיום בניית המיתוס
שיאו של המיתוס ב-2002, בשבחים שקיבל הררי מדוקטור יצחק קדמן
מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד, השופטת תחיה שפירא, סגנית נשיא בית­ המשפט לנוער באשדוד דאז, ועוד מכובדים, מתוארים בציטוט מהמאמר "מי אתה גדי הררי?", דורית גבאי, מעריב, מרץ 2002:

"כשגונדר­ משנה גד הררי קיבל לפני חודשיים וחצי את פרס ראש הממשלה, 'מגן הילד' לשנת 2001
...הררי עלה על במת הכבוד בטקס ממלכתי ... , קיבל תעודה "כהוקרה על תרומתך המיוחד לקידום זכויות הילד" ... הוא לחץ את ידיו של ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד, שהמליץ עליו בחום. בנימוקי הוועדה שהעניקה לו את הפרס, ציין השופט בדימוס פרופסור מנחם אלון: "הררי עושה לילותיו כימיו, ללא תמורה, למען הילדים"

במשך השנים ביקרו במקום כמעט מדי יום, שופטים, רופאים, חברי ­כנסת, גורמים מטפלים. כולם ראו את הנעשה שם, ומעולם לא הוגשה תלונה נגד הררי ­ לא מצד חוסים, לא מצד מדריכים.
ח"כ דוד טל, יו"ר ועדת הבריאות בכנסת, ביקר ב'בית גדי'
חמישה חודשים לפני הגשת התלונה. במכתבו כתב: 'אני חייב לציין את התרשמותי מהמקום ומהצוות הפועל בו'.
השופטת תחיה שפירא, סגנית נשיא בית­ המשפט לנוער באשדוד, קבעה אחרי ביקורה: "מר הררי ראוי לשבח על דאגתו לשלום הקטין... נוכחתי בכך בעצמי...".
שירות המבחן לנוער בבאר­ שבע פנה למשרד העבודה והרווחה בבקשה לחרוג ממנהגו, ולממן את שהותם של שני קטינים ב'בית גדי': "מדובר בשני נערים שמתחננים שנממן את שהותם שם. הם נצמדים למקום, ומעמידים אותנו בפני אלטרנטיבה קשה של שליחתם לרחוב, בידיעה הברורה שצפויה הידרדרות במצבם".
...
ד"ר יצחק קדמן מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד: 'הנוער שגדי מטפל בו הוא שארית הפליטה של תחתית החבית שאיש לא רצה ולא יכול להתמודד איתו. העובדה שאתה יודע שיש גד הררי כזה, שאפשר לשלוח אליו את תחתית החבית, שכל מוסדות המדינה לא מוכנים לקבל, היא נחמה גדולה.
שופטים, קציני מבחן, עובדים סוציאליים, רשויות מקומיות, לכולם נוח שיש פתרון בשם גד הררי, שיטפל במי שהחברה סירבה לטפל. הוא ניקז אליו את כל חוליי החברה שאף אחד לא רצה ללכלך את הידיים ולהתעסק איתם. הרי אם הוא באמת אדם אלים, סדיסט, לא יכול להיות שהדבר לא התגלה במהלך עשרות שנים של עבודה
' " (סוף ציטוט)


ניפוץ המיתוס
ניפוץ המיתוס באפריל 2009, הרשעתו של הררי בהתעללות ותקיפת חסרי ישע.
בפסק הדין כתב השופט: "האופן בו התייחס הנאשם לחוסים אינו יכול להיחשב לחלק לגיטימי משיטת עיצוב ההתנהגות או לשיטת חינוך המוכרת בתחום הטיפול בקטינים ...
הנאשם נקט ביחס ענישתי משפיל ומבזה כלפי החוסה, אשר סירב לקום באותו בוקר ממיטתו ולצאת לבית הספר ...
גם אם אין מדובר בהתעללות גופנית, הרי שאין ספק כי זוהי התעללות נפשית שיש בה יסוד בולט של השפלה, ביזוי, הטלת אימה וכל זאת תוך פגיעה בכבוד האדם, בעיקר כאשר מדובר בקטין שהוא גם חסר ישע".
.
החיסיון והדלתיים הסגורות של מערכת הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער

החיסיון והדלתיים הסגורות בבתי משפט לענייני משפחה ונוער, ובמערכת הרווחה, גורם לרשויות הרווחה להיות מנותקים מדעת הקהל והביקורת הציבורית
. הם מקבלים משוב רק מעמיתיהם המסכימים איתם כמעט תמיד. הנתק של מערכת הרווחה מהציבור, מביא את מערכת הרווחה לידי פגיעה באזרח, במזיד, ברשלנות, או בשגגה, וגרימת נזק לאזרח. מערכת הרווחה סיגלה לעצמה אמצעים לטייח את מחדליה בפני הציבור ובפניה, לדוגמא פקידי הרווחה יתחמקו מאחריות על פגיעה שפגעו באזרח ויטענו נגדו: "אינו משתף פעולה", "נתנו לו הרבה הזדמנויות", "מדובר בשארית הפליטה של תחתית החבית", ועוד.
יש להגן על הציבור מפני אנשים המוציאים מפיהם דברי שקר והבל בבתי משפט לענייני משפחה ונוער, ובוועדות הרווחה, וגורמים לתהליך קבלת ההחלטות שגוי מיסודו. ישנם ה"מומחים" המציגים "שטויות" בבתי משפט אלו ובוועדות משרד הרווחה, רחוק מעיניו של הציבור ויוצרים כאב וסבל לאזרחים טובים עקב החלטות שגויות.
רשויות הרווחה מתנגדות לשקיפות הדיונים בתירוץ של "טובת הילד" ואולם אם הציבור היה יודע את המתרחש בבתי משפט לענייני משפחה ונוער, ובועדות הרווחה, זה היה הסוף של חלק מרשויות הרווחה. ניתן לפרסם את פרוטוקולי דיונים אלו תוך שמירת פרטיות האזרח המטופל.

קישורים: