‏הצגת רשומות עם תוויות יצחק קדמן. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות יצחק קדמן. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 4 במאי 2012

חוק הנוער - עלה תאנה לשחיתויות רשויות הרווחה - בת 17 גרה אצל עבריין: "אין מקום במעון סגור"

יצחק קדמן - מבקש כסף לפתוח מכלאות נוספות לילדי ישראל בשם 'טובת הילד'
יצחק קדמן - מאדריכלי מערך הרווחה המופרט והמושחת
מאי 2012 - אחד אחרי השני אדריכלי מערך הרווחה המושחת והפושע לילדים ולקשישים מוחים על העוול ומבקשים עוד כסף לנפח את המערך המושחת בתולדות המדינה בשם "עבודת הקודש" ו"טובת הילד"

הכתבה בת 17 גרה אצל עבריין: "אין מקום במעון סגור" , ynet , עומרי אפרים , 01.05.2012


במשטרה מכנים אותה "נעדרת בהסכמה", אבל בני משפחתה מתעקשים: "הוא ייקח אותה לרמאללה. אנחנו מנסים להכניסה למוסד סגור, ואומרים לנו שאין מקום". כמוה מחכות 150 נערות למקום במעון. ח"כ אורלב: "חוסר אחריות של משרד הרווחה"

"כבר שנה אומרים לנו שאין מקום לנערה במוסד סגור. למה מחכים, שתגיע לגיל 18 או שיקרה לה הגרוע מכול?" - כך שאלה-תהתה דודתה של נערה בת 17, הנעדרת מביתה כבר כמה חודשים, בדיון שהתקיים היום (ג') בוועדה לזכויות הילד.

לטענת הדודה, אחייניתה שוהה בלוד בביתו של עבריין שאינו מאפשר לה לצאת מביתו, וכשהוא מתיר לה לדבר בטלפון הוא מפעיל את הרמקול, על מנת לפקח על כל מילה היוצאת מפיה. אותה נערה היא רק אחת מנערות רבות בסיכון, שמשרד הרווחה לא מוצא להן מקום במעונותיו.

אמה של הנערה סיפרה ל-ynet כי היא ברחה מביתה לפני יותר מחצי שנה. "מאז היא מסתובבת איתו בלוד. אחותה ראתה אותה ביום העצמאות האחרון והיא אמרה שהוא רוצה להתחתן אתה ולקחת אותה לרמאללה. הוא מאיים ומרביץ לה. לפני שבוע וחצי היא התקשרה בוכה וביקשה שנציל אותה. אני חרדה לגורלה". לדבריה, בני המשפחה התלוננו מספר פעמים במשטרה: "אחרי הפנייה האחרונה שלו אחד השוטרים אמר שכל עוד היא לא מתלוננת, אי אפשר לעשות כלום".

זבולון אורלב - התנערות מאחריות ויללות סדרתיות לעוד משאבים
זבולון אורלב - יללות סדרתיות לעוד משאבים
קונים אותן בג'ינס וסלולרי

אהרון אטיאס, מנכ"ל המרכז לחינוך וחברה בלוד שמסייע למשפחה, טען כי המשטרה מכנה את הנערה "נעדרת בהסכמה". "המשפחה חסרת יכולת, הגבר קנה אותה בג'ינס וסלולרי, וגרם לה לעזוב את הבית. המשפחה מתחננת לעזרה וברווחה אומרים שאין להם מקום במסגרות. לפני כחודשיים היא נעצרה על גניבה ומבית המשפט התקשרו לגבר שהשתחרר מהכלא לא מזמן, וביקשו ממנו שישחרר אותה בערבות, לאחר שלא נמצא לה מקום במעון סגור".

במשטרה הגיבו לטענות ואמרו כי הנערה הכחישה שהגבר תקף אותה. "בכל תלונה של הורים נפתחת חקירה מיידית והחשוד לכאורה נעצר מיידית. אבל הקטינה, שחושבים שהיא מוכה, טענה שלא היה מעולם כלום - לא היו יחסי מין והוא לא הרים עליה יד", אמרה בדיון פקד הילה חן, קצינת חקירות במשטרת לוד, והבהירה: "כשאין ראיות, בית המשפט משחרר את החשוד".

הממונה על המעונות דיווחה כי תוך שמונה חודשים תיפתח קבוצת נערות נוספת במעון לנערות בסיכון, ושם ייקלטו 50 נערות במצוקה מתוך 150 הממתינות לשיבוץ במעונות. לדברי הממונה ברשות חסות הנוער, טלי יוגב, "תוך שנתיים-שלוש ייפתחו עוד חמש קבוצות לנערות ולנערים בסיכון. אין עדיין תקציב לבינוי, אבל המשרד נערך מול ועדות התכנון והבנייה על מנת לאשר תוכניות בנייה. לביצוען יידרשו 50 מיליון שקל".

ח"כ זבולון אורלב, יו"ר הוועדה לזכויות הילד, כינה את ההמתנה של נערות בסיכון למקום במעונות "חוסר אחריות שגובל בהפקרות". הוא ציטט את נתוני המועצה לשלום הילד, לפיהם "ב-2010 מספר הקטינים שנעדרו מביתם מעל 48 שעות הגיע ל-1070, מתוכם 670 בנות, אולי כי אותן מפתים יותר. חייבים לתגבר את המערכת הטיפולית, גם הקהילתית וגם החוץ-ביתית".

גם ח"כ אורלי לוי אבוקסיס זעמה: "אומרים לנו שאין בעיה של מכסות אלא של מקומות, אבל בפועל יש מחסור. המכסות הן פיקטיביות. אי אפשר לממש אותן והילדות נותרות ללא טיפול. זהו כשל חברתי וטיפולי של מערכות החינוך והרווחה".

ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד, ציין כי "כבר כמה שנים קיים מחסור במעונות נעולים לנערים ונערות בסיכון גבוה. יש היום פחות מקומות יחסית לגודל האוכלוסייה ביחס למה שהיה לפני 40 שנה, כלומר אנחנו הולכים אחורה. רוב הנערות הללו גרות ברחוב, מנוצלות על ידי גברים ורבות מידרדרות לסמים ולזנות, ונמצאות בסיכון להתאבדות".

ממשרד הרווחה נמסר בתגובה לטענה לפיה 150 נערות ממתינות לשיבוץ במעונות: "משרד הרווחה ומשרד האוצר מכירים את הבעיה הכואבת ופועלים יחד לפתור אותה".

חוק הנוער - עלה תאנה לשחיתויות רשויות הרווחה - בת 17 גרה אצל עבריין: "אין מקום במעון סגור"
חוק הנוער - עלה תאנה לשחיתויות רשויות הרווחה - בת 17 גרה אצל עבריין: "אין מקום במעון סגור"


קישורים:

יום חמישי, 2 ביוני 2011

צביעות ד"ר יצחק קדמן ועמיתיו - מעודדים הוצאת ילדים מביתם ומשפחתם ומייללים על גורלם המר בפנימיות

יצחק קדמן  - יחצנות להוצאת ילדים מביתם למכלאות מופרטות ומושחתות
יצחק קדמן - יחצנות להוצאת ילדים מהבית
ידוע כי מערכת הרווחה מוציאה בכפייה ילדים מביתם לפנימיות, אימוץ, ואומנה תוך זריית הרס במשפחות. רוב הילדים (כ- 85%) מוצאים מביתם מאחר ועובד סוציאלי לחוק הנוער בעירייה סבור כי הילד "מוזנח".
עלות ילד בפנימיה הנה כ- 10,000 שקלים בחודש בעוד שברוב המוחלט של המקרים ניתן לסייע למשפחות המוחלשות בקהילה בפחות משליש הסכום. עמותות הפנימיות והאומנה מקבלות סכומי עתק נוספים מתעשיית התרומות. השיקול שעומד מאחרי המדיניות הרווחה המופקרת היא תאוות הבצע, ג'ובים לחברים ומקורבים. הילדים משמשים בידיהם כלי מסחר.

להלן כתבה יחצנית מיני רבות בה מיילל ד"ר יצחק קדמן לעוד כסף עבור הפנימיות...

הכתבה משגיח אחד ל-200 ילדים , דביר ז'ורנו , גל"צ , יוני 2011

הפנימיות שוב נתקלות בקשיים: משרד הרווחה קיצץ את כוח האדם שמשגיח בלילות בפנימיות השיקומיות והפוסט-אישפוזיות, שהיה מצומצם גם כך - מעתה 200 ילדים חוסים יאלצו להסתפק מעתה באדם אחד בלבד שישגיח עליהם. "זהו מצב בלתי אפשרי הגובל בהפקרות, זו רק שאלה של זמן שהילדים ייפגעו", אמר מנכ"ל המועצה לשלום הילד

הפנימיות השיקומיות והפוסט-אישפוזיות יאלצו להסתפק מעתה באדם אחד בלבד שישגיח על כ-200 ילדים בלילה, בשל קיצוץ בכוח האדם על-ידי משרד הרווחה. עד כה כוח האדם בשעות הלילה בפנימיות אלו, שנדרשות לטפל מסביב לשעון בלמעלה מ-4,000 ילדים בסיכון, היה מצומצם גם כך - אך כעת המצב נראה בלתי אפשרי.

מנכ"ל המועצה לשלום הילד, יצחק קדמן, משוכנע כי זוהי משימה בלתי מתקבלת על הדעת, הגובלת בהפקרות. "אי אפשר יותר להמשיך ככה, אנחנו מפקירים יום-יום, שעה-שעה את נפשות ילדינו, כשברור לנו שזה רק שאלה של זמן מתי הם ייפגעו מכך", הסביר קדמן, "הצוות המקצועי שמקיף אותם דואג ליצור סביבה מוגנת - אך אדם אחד לא יכול לספק תנאים אלו". המנכ"ל הוסיף כי לא מעט מהילדים בפנימיות הללו הם בעלי רקע של תקיפות מיניות, ורק השגחה צמודה יכולה להבטיח שבטחונם של הילדים ישמר.

בפגישה שערכו השבוע מנהלי הפנימיות עם שר הרווחה, משה כחלון, הציגו בפניו את מצבם הכלכלי הקשה. כנחשף השר למידע, הורה להגדיל מיידית את תקצוב משרד הרווחה. יושב-ראש העמותה לקידום הפנימיות, יצחק שני, סיפר כי כחלון עצמו הזדעזע מההחלטה על הקיצוץ. "אני מקווה מאוד שבמסגרת התעניינותו במצבינו והבטחתו לפעול לשיפורו, גם נושא מעיק וקשה זה יבוא על פתרונו", אמר שני.

ממשרד הרווחה נמסר בתגובה כי כל נושא החזקת הילדים בפנימיות יידון בצוות שהקים משרד הרווחה. עוד נכתב כי המשרד הגיע להסכם עם הפנימיות בהנחיית השר כחלון על העברת שבעה מיליון שקלים לטובת החוסים.

"כנראה נצטרך לשלוח את הילדים הביתה בחופשות הקיץ"

כבר לפני כחודש דיווחו ראשי הפנימיות כי משרד הרווחה לא עדכן במשך עשור את התקציב שניתן לילדים השוהים בהן, ובמצב הנוכחי הם יתקשו להחזיק את הילדים במהלך חופשת הקיץ. "בעוד חודש נאלץ להוציא את 7,000 הילדים בסיכון מהפנימיות חזרה לבתיהם", הזהירו המנהלים במכתב ששיגרו לשר הרווחה.

מדובר בפנימיות המיועדות לחניכים בעלי תפקוד לקוי בתחומים רבים עקב ליקוי אורגאני, התנהגותי, או נפשי-רגשי, וכן בעלי צורך במסגרות חינוך מיוחד. הפנימיות הפוסט-אישפוזיות מכוונות בעיקר לחניכים לאחר אשפוז פסיכיאטרי או כחלופה לאשפוז ומניעתו.

פנימיות אלו קולטות גם אוכלוסיות קצה, עם בעיות מורכבות והפרעות התנהגות קשות שאינן נקלטות בפנימיות הטיפוליות. אוכלוסיות אלה מצריכות כוח אדם רב , מקצועי ומיומן יותר ולפיכך קיים הכרח למצוא מענים תקציביים להתמודדות חינוכית טיפולית עמן - ולא רק שקיים פער תקציבי בשנים האחרונות, כעת הוא רק יגדל.

קישורים:
  • מניפולציה של יצחק קדמן, וחנה סלוצקי בישיבת הוועדה לזכויות הילד בכנסת - יולי 2008 - בעקבות חשיפת תכנית "שומר מסך" את מסע הייסורים של ילדים מבני ברק הסובלים מהתעללות בביתם, התקיימה בנושא ישיבת וועדה לזכויות הילד בכנסת ב-14 ביולי 2008. התעללות בילדים, או בכל חסרי ישע הנו דבר אותו יש לגנות ולהביא לדין את מבצעי הפשע...
  • תחנה 2 בהדרדרות לתעשיית המין: מעון מסילה לנערות חוסות של רשות חסות הנוער במשרד הרווחה - הכתבה אשה בת 25 רוצה להיחלץ מחיי הרחוב ולהפסיק להתפרנס מזנות. עדות , מאת אורלי וילנאי , הארץ , מאי 2010... מ"מסילה" זוכרת לינור בעיקר את החדר הסגור. בשפה המקצועית קוראים לו חדר "פסק זמן", הנערות ב"מסילה" קוראות לו הגיהנום. זוהי דרגת הענישה החמורה ביותר במעון: תא קטן, שגודלו מטר וחצי על שני מטרים, קירותיו עטופים בספוג בצורת תבנית ביצים, חידודים חידודים. על הרצפה מודבק שטיח דק ודוקרני המכסה גם מדרגה בולטת שנועדה לשינה. הנערות מוחזקות בו, כל אחת בנפרד, בבדידות מוחלטת, לזמן לא מוגדר, בלי חלון, בלי יכולת להדליק או לכבות את האור...

יום שלישי, 9 ביוני 2009

מניפולציות של יצחק קדמן, וחנה סלוצקי בישיבת הוועדה לזכויות הילד בכנסת

יולי 2008 - בעקבות חשיפת תכנית "שומר מסך" את מסע הייסורים של ילדים מבני ברק הסובלים מהתעללות בביתם, התקיימה בנושא ישיבת וועדה לזכויות הילד בכנסת ב-14 ביולי 2008. התעללות בילדים, או בכל חסרי ישע הנו דבר אותו יש לגנות ולהביא לדין את מבצעי הפשע.
.
משרד הרווחה - גורמי סיכון
כאמור בעשרים השנים האחרונות הפנה השרות לילד ולנוער של משרד הרווחה מדי שנה בין 8,000 ל- 10,000 ילדים לסידור חוץ ביתי. האירועים של ילדים שעניינם מגיע לוועדת החלטה בלשכת הרווחה הם: ההזנחה והיעדר השגחה (75%), התעללות פיסית (15%), התעללות או חשד להתעללות מינית (10%).
הוצאת הילד מהבית היא חוויה טראומתית לילד ומשפחתו ורווית סיכונים עקב אין ספור גורמי סיכון ומחדלים של הרווחה כגון: ליקויים מהותיים בהתנהלות פקידי סעד לסדרי דין, מלכודות, מחטפים, והתנהלות לקויה של פקידי סעד לחוק הנוער, ליקויים במסגרות השמה חוץ ביתית, שיקולים זרים וניגוד עניינים בוועדות ההחלטה, ניצול תמימותם של יוצאי אתיופיה וחבר העמים, תפיסות מיושנות של השמת אנשים עם מוגבלויות במוסדות סגורים הרחק מהקהילה, סיכונים מובנים במערך הרווחה בישראל המטפל בילדים במצוקה, ועוד.
.
חנה סלוצקי ויצחק קדמן מקוננים על חוסר שיתוף פעולה של בתי משפט לנוער והמשטרה, עם פקידי הסעד והעובדים הסוציאליים
ד"ר יצחק קדמן: "יש לנו עדיין בעיה קשה בתקשורת בין הרווחה למשטרה, וזה הולך בשני הכיוונים ... בית המשפט הוא לא חותמת גומי של פקידי הסעד. ולהיפך, היום ביותר מדי מקרים בתי המשפט לנוער עושים את המוות, אולי גם הם מושפעים מהתקשורת, אני לא יודע, הם עושים את המוות לשירותי הרווחה ... מגיע פקיד סעד לבית משפט, הוא עומד מול עורך דין יקר מאוד, שקורע אותו לגזרים, לפעמים יותר מאחד. ... לפעמים פקיד סעד ורואה ילד מחוסר הכרה בבית וצריך להוציא אותו, עוד לפני שהוא מספיק לעשות את פעולת החירום, מגיע לשם העורך דין ואומר לו 'תסתלק מפה, מי אתה בכלל?' ".
חנה סלוצקי: "בהחלט יש לנו מחסום היום בבתי המשפט לנוער בנושא הזה של להגן על קטינים. אני חוזרת ואני אומרת, יש לנו בעיה אמיתית עם הנושא של שיפוט, ... " . (סוף ציטוט).
.
מחקרים מראים כי קיים שיתוף פעולה מלא של בתי משפט לנוער והמשטרה, עם פקידי הסעד והעובדים הסוציאליים
בדוח מחקר של מכון ברוקדייל: "פקידי הסעד לחוק הנוער בישראל: תפקידים, דרכי עבודה ואתגרים", מתארים פקידי סעד לחוק הנוער את בתי המשפט לנוער: "למרות שהשופט רוטן הוא משתף פעולה". פקידי הסעד ציינו בראיונות כי שהם מרגישים שהשופטים מכירים אותם וסומכים על שיקול דעתם: 'מבחינת התהליך עם המשטרה ובית המשפט זה הלך בקלות. נתנו לנו נורא מהר לפרוץ לבית ... ביקשנו ולא היינו בטוחים שבית המשפט יאשר ...'..או לדברי אחרים: 'למרות שהשופט רוטן הוא משתף פעולה. התפרצתי לבית משפט ללא מועד, לפני הפגרה ... השופט כבר מכיר אותי וסומך על שיקול דעתי...'.

יתרה מכך גם בדו"ח סלונים נבו החושף ליקויים מהותיים בהתנהלות פקידי סעד לסדרי דין הכל מודים לרבות הודעת דובר משרד הרווחה כי "בתי המשפט לענייני משפחה מייחסים בדרך כלל הערכה מרובה לפקידות הסעד ובמרבית המקרים הם נוטים לקבל באופן מלא את כל הקביעות וההמלצות שנכללות בתסקיריהן. זאת ועוד, לא פעם נתקלות פקידות הסעד גם בציפייה או בתביעה, מפורשת פחות או מפורשת יותר, להכריע בכל הדילמות והספקות שמוצגות על ידן בתסקיר, ולא להעבירן להכרעת בית המשפט".
יחסיהם של פקידי הסעד עם המשטרה נמצאו טובים מאוד בדוח מחקר של מכון ברוקדייל: "פקידי הסעד לחוק הנוער בישראל: תפקידים, דרכי עבודה ואתגרים": "משטרה - מהראיונות עם פקידי הסעד כמו גם ממצאים קודמים עולה כי הם מרוצים משיתוף הפעולה עם המשטרה. 'קשר טוב, סומכים עלינו, כי אנו מלווים את הפונה לחקירה, ... מאוד מכבדים ומקבלים את ההמלצות שלנו' ".

במשטרה אף הודו כי הם משתדלים להימנע מפתיחת תיק חקירה נגד פקידי הסעד: "נושא חשוב שעלה בראיונות עם מדור הנוער היה תפקיד המשטרה בפתיחת תיקים לפקידי סעד. אם יש בסיס לחשד שפקיד סעד לא מילא את תפקידיו כראוי, המשטרה מוסמכת לפתוח לו תיק פלילי, באישור פרקליטות המחוז.' ... יש מצבים של פתיחת תיקים, להערכתי 4-5 בשנת 1999. האישור לפתיחת תיק הוא מפרקליטות המחוז ... כיום הבעיה של פקידת סעד ראשית היא מול פרקליטות מחוז ולא מול משטרה כמו שהיה בעבר ... משתדלים לא לפתוח תיקים רק אם יש כוונת זדון ... ' נראה כי בסך הכל תפקיד זה לא פוגם ביחסי העבודה בין המשטרה לפקיד הסעד: 'פקידת סעד ראשית מגינה עליהם כאם. אנו משתדלים לא לפתוח תיקים, רק אם יש כוונת זדון. בסה"כ בשטח יש יחסי עבודה טובים.' "
.
זריית חול בעיני הציבור וחברי הוועדה לזכיות הילד בכנסת
ע"פ המחקרים עולה אפוא כי בתי משפט לנוער ומשטרת ישראל סומכים על פקידי הסעד, משתפים איתם פעולה, ומקבלים את המלצותיהם, הכל במעטה החיסיון והדלתיים הסגורות. הצגת חוסר שיתוף פעולה בין פקידי הסעד עם בתי המשפט והמשטרה היא זריעת חול בעיני הציבור וחברי הוועדה לזכויות הילד בכנסת, תוך ניצול אירועים בעלי הד תקשורתי, ונובעת כפי הנראה משיקולים זרים.
.
מיותר לציין את אומללותם של האזרח המשפחה, והילדים, הנקלעים לידיה של המערכת הכל כך משומנת של פקידי הסעד, משטרת ישראל ובתי משפט לנוער העובדת בשיתוף פעולה מלא הרחק מעיני הציבור, בחיסיון, ובדלתיים סגורות.
.
קישורים:

יום שישי, 1 במאי 2009

פרשת גדי הררי - המיתוס, ניפוצו, מערכת הרווחה, ובתי משפט לענייני משפחה ונוער

שבע שנים, עשרות עדים, פרקליטות, משטרה, שופטים, פקידי רווחה, ועורכי דין, נדרשו לנפץ את המיתוס שבנו לעצמם מכובדי רווחה ושופטי משפט לנוער על עובד סוציאלי מנהל מעון לחוסים חסרי ישע, גדי הררי, זוכה פרס ראש הממשלה 'מגן הילד'.
באפריל 2009 הורשע הררי בהתעללות ותקיפה בחוסים חסרי ישע.

סיום בניית המיתוס
שיאו של המיתוס ב-2002, בשבחים שקיבל הררי מדוקטור יצחק קדמן
מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד, השופטת תחיה שפירא, סגנית נשיא בית­ המשפט לנוער באשדוד דאז, ועוד מכובדים, מתוארים בציטוט מהמאמר "מי אתה גדי הררי?", דורית גבאי, מעריב, מרץ 2002:

"כשגונדר­ משנה גד הררי קיבל לפני חודשיים וחצי את פרס ראש הממשלה, 'מגן הילד' לשנת 2001
...הררי עלה על במת הכבוד בטקס ממלכתי ... , קיבל תעודה "כהוקרה על תרומתך המיוחד לקידום זכויות הילד" ... הוא לחץ את ידיו של ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד, שהמליץ עליו בחום. בנימוקי הוועדה שהעניקה לו את הפרס, ציין השופט בדימוס פרופסור מנחם אלון: "הררי עושה לילותיו כימיו, ללא תמורה, למען הילדים"

במשך השנים ביקרו במקום כמעט מדי יום, שופטים, רופאים, חברי ­כנסת, גורמים מטפלים. כולם ראו את הנעשה שם, ומעולם לא הוגשה תלונה נגד הררי ­ לא מצד חוסים, לא מצד מדריכים.
ח"כ דוד טל, יו"ר ועדת הבריאות בכנסת, ביקר ב'בית גדי'
חמישה חודשים לפני הגשת התלונה. במכתבו כתב: 'אני חייב לציין את התרשמותי מהמקום ומהצוות הפועל בו'.
השופטת תחיה שפירא, סגנית נשיא בית­ המשפט לנוער באשדוד, קבעה אחרי ביקורה: "מר הררי ראוי לשבח על דאגתו לשלום הקטין... נוכחתי בכך בעצמי...".
שירות המבחן לנוער בבאר­ שבע פנה למשרד העבודה והרווחה בבקשה לחרוג ממנהגו, ולממן את שהותם של שני קטינים ב'בית גדי': "מדובר בשני נערים שמתחננים שנממן את שהותם שם. הם נצמדים למקום, ומעמידים אותנו בפני אלטרנטיבה קשה של שליחתם לרחוב, בידיעה הברורה שצפויה הידרדרות במצבם".
...
ד"ר יצחק קדמן מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד: 'הנוער שגדי מטפל בו הוא שארית הפליטה של תחתית החבית שאיש לא רצה ולא יכול להתמודד איתו. העובדה שאתה יודע שיש גד הררי כזה, שאפשר לשלוח אליו את תחתית החבית, שכל מוסדות המדינה לא מוכנים לקבל, היא נחמה גדולה.
שופטים, קציני מבחן, עובדים סוציאליים, רשויות מקומיות, לכולם נוח שיש פתרון בשם גד הררי, שיטפל במי שהחברה סירבה לטפל. הוא ניקז אליו את כל חוליי החברה שאף אחד לא רצה ללכלך את הידיים ולהתעסק איתם. הרי אם הוא באמת אדם אלים, סדיסט, לא יכול להיות שהדבר לא התגלה במהלך עשרות שנים של עבודה
' " (סוף ציטוט)


ניפוץ המיתוס
ניפוץ המיתוס באפריל 2009, הרשעתו של הררי בהתעללות ותקיפת חסרי ישע.
בפסק הדין כתב השופט: "האופן בו התייחס הנאשם לחוסים אינו יכול להיחשב לחלק לגיטימי משיטת עיצוב ההתנהגות או לשיטת חינוך המוכרת בתחום הטיפול בקטינים ...
הנאשם נקט ביחס ענישתי משפיל ומבזה כלפי החוסה, אשר סירב לקום באותו בוקר ממיטתו ולצאת לבית הספר ...
גם אם אין מדובר בהתעללות גופנית, הרי שאין ספק כי זוהי התעללות נפשית שיש בה יסוד בולט של השפלה, ביזוי, הטלת אימה וכל זאת תוך פגיעה בכבוד האדם, בעיקר כאשר מדובר בקטין שהוא גם חסר ישע".
.
החיסיון והדלתיים הסגורות של מערכת הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער

החיסיון והדלתיים הסגורות בבתי משפט לענייני משפחה ונוער, ובמערכת הרווחה, גורם לרשויות הרווחה להיות מנותקים מדעת הקהל והביקורת הציבורית
. הם מקבלים משוב רק מעמיתיהם המסכימים איתם כמעט תמיד. הנתק של מערכת הרווחה מהציבור, מביא את מערכת הרווחה לידי פגיעה באזרח, במזיד, ברשלנות, או בשגגה, וגרימת נזק לאזרח. מערכת הרווחה סיגלה לעצמה אמצעים לטייח את מחדליה בפני הציבור ובפניה, לדוגמא פקידי הרווחה יתחמקו מאחריות על פגיעה שפגעו באזרח ויטענו נגדו: "אינו משתף פעולה", "נתנו לו הרבה הזדמנויות", "מדובר בשארית הפליטה של תחתית החבית", ועוד.
יש להגן על הציבור מפני אנשים המוציאים מפיהם דברי שקר והבל בבתי משפט לענייני משפחה ונוער, ובוועדות הרווחה, וגורמים לתהליך קבלת ההחלטות שגוי מיסודו. ישנם ה"מומחים" המציגים "שטויות" בבתי משפט אלו ובוועדות משרד הרווחה, רחוק מעיניו של הציבור ויוצרים כאב וסבל לאזרחים טובים עקב החלטות שגויות.
רשויות הרווחה מתנגדות לשקיפות הדיונים בתירוץ של "טובת הילד" ואולם אם הציבור היה יודע את המתרחש בבתי משפט לענייני משפחה ונוער, ובועדות הרווחה, זה היה הסוף של חלק מרשויות הרווחה. ניתן לפרסם את פרוטוקולי דיונים אלו תוך שמירת פרטיות האזרח המטופל.

קישורים: