שבע שנים, עשרות עדים, פרקליטות, משטרה, שופטים, פקידי רווחה, ועורכי דין, נדרשו לנפץ את המיתוס שבנו לעצמם מכובדי רווחה ושופטי משפט לנוער על עובד סוציאלי מנהל מעון לחוסים חסרי ישע, גדי הררי, זוכה פרס ראש הממשלה 'מגן הילד'.
באפריל 2009 הורשע הררי בהתעללות ותקיפה בחוסים חסרי ישע.
סיום בניית המיתוס
שיאו של המיתוס ב-2002, בשבחים שקיבל הררי מדוקטור יצחק קדמן מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד, השופטת תחיה שפירא, סגנית נשיא בית המשפט לנוער באשדוד דאז, ועוד מכובדים, מתוארים בציטוט מהמאמר "מי אתה גדי הררי?", דורית גבאי, מעריב, מרץ 2002:
"כשגונדר משנה גד הררי קיבל לפני חודשיים וחצי את פרס ראש הממשלה, 'מגן הילד' לשנת 2001 ...הררי עלה על במת הכבוד בטקס ממלכתי ... , קיבל תעודה "כהוקרה על תרומתך המיוחד לקידום זכויות הילד" ... הוא לחץ את ידיו של ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד, שהמליץ עליו בחום. בנימוקי הוועדה שהעניקה לו את הפרס, ציין השופט בדימוס פרופסור מנחם אלון: "הררי עושה לילותיו כימיו, ללא תמורה, למען הילדים"
במשך השנים ביקרו במקום כמעט מדי יום, שופטים, רופאים, חברי כנסת, גורמים מטפלים. כולם ראו את הנעשה שם, ומעולם לא הוגשה תלונה נגד הררי לא מצד חוסים, לא מצד מדריכים.
ח"כ דוד טל, יו"ר ועדת הבריאות בכנסת, ביקר ב'בית גדי' חמישה חודשים לפני הגשת התלונה. במכתבו כתב: 'אני חייב לציין את התרשמותי מהמקום ומהצוות הפועל בו'.
השופטת תחיה שפירא, סגנית נשיא בית המשפט לנוער באשדוד, קבעה אחרי ביקורה: "מר הררי ראוי לשבח על דאגתו לשלום הקטין... נוכחתי בכך בעצמי...".
שירות המבחן לנוער בבאר שבע פנה למשרד העבודה והרווחה בבקשה לחרוג ממנהגו, ולממן את שהותם של שני קטינים ב'בית גדי': "מדובר בשני נערים שמתחננים שנממן את שהותם שם. הם נצמדים למקום, ומעמידים אותנו בפני אלטרנטיבה קשה של שליחתם לרחוב, בידיעה הברורה שצפויה הידרדרות במצבם".
...
שופטים, קציני מבחן, עובדים סוציאליים, רשויות מקומיות, לכולם נוח שיש פתרון בשם גד הררי, שיטפל במי שהחברה סירבה לטפל. הוא ניקז אליו את כל חוליי החברה שאף אחד לא רצה ללכלך את הידיים ולהתעסק איתם. הרי אם הוא באמת אדם אלים, סדיסט, לא יכול להיות שהדבר לא התגלה במהלך עשרות שנים של עבודה' " (סוף ציטוט)
ניפוץ המיתוס
ניפוץ המיתוס באפריל 2009, הרשעתו של הררי בהתעללות ותקיפת חסרי ישע.
בפסק הדין כתב השופט: "האופן בו התייחס הנאשם לחוסים אינו יכול להיחשב לחלק לגיטימי משיטת עיצוב ההתנהגות או לשיטת חינוך המוכרת בתחום הטיפול בקטינים ...
הנאשם נקט ביחס ענישתי משפיל ומבזה כלפי החוסה, אשר סירב לקום באותו בוקר ממיטתו ולצאת לבית הספר ...
גם אם אין מדובר בהתעללות גופנית, הרי שאין ספק כי זוהי התעללות נפשית שיש בה יסוד בולט של השפלה, ביזוי, הטלת אימה וכל זאת תוך פגיעה בכבוד האדם, בעיקר כאשר מדובר בקטין שהוא גם חסר ישע".
.
החיסיון והדלתיים הסגורות של מערכת הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער
החיסיון והדלתיים הסגורות בבתי משפט לענייני משפחה ונוער, ובמערכת הרווחה, גורם לרשויות הרווחה להיות מנותקים מדעת הקהל והביקורת הציבורית. הם מקבלים משוב רק מעמיתיהם המסכימים איתם כמעט תמיד. הנתק של מערכת הרווחה מהציבור, מביא את מערכת הרווחה לידי פגיעה באזרח, במזיד, ברשלנות, או בשגגה, וגרימת נזק לאזרח. מערכת הרווחה סיגלה לעצמה אמצעים לטייח את מחדליה בפני הציבור ובפניה, לדוגמא פקידי הרווחה יתחמקו מאחריות על פגיעה שפגעו באזרח ויטענו נגדו: "אינו משתף פעולה", "נתנו לו הרבה הזדמנויות", "מדובר בשארית הפליטה של תחתית החבית", ועוד.
יש להגן על הציבור מפני אנשים המוציאים מפיהם דברי שקר והבל בבתי משפט לענייני משפחה ונוער, ובוועדות הרווחה, וגורמים לתהליך קבלת ההחלטות שגוי מיסודו. ישנם ה"מומחים" המציגים "שטויות" בבתי משפט אלו ובוועדות משרד הרווחה, רחוק מעיניו של הציבור ויוצרים כאב וסבל לאזרחים טובים עקב החלטות שגויות.
רשויות הרווחה מתנגדות לשקיפות הדיונים בתירוץ של "טובת הילד" ואולם אם הציבור היה יודע את המתרחש בבתי משפט לענייני משפחה ונוער, ובועדות הרווחה, זה היה הסוף של חלק מרשויות הרווחה. ניתן לפרסם את פרוטוקולי דיונים אלו תוך שמירת פרטיות האזרח המטופל.
קישורים:
באפריל 2009 הורשע הררי בהתעללות ותקיפה בחוסים חסרי ישע.
סיום בניית המיתוס
שיאו של המיתוס ב-2002, בשבחים שקיבל הררי מדוקטור יצחק קדמן מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד, השופטת תחיה שפירא, סגנית נשיא בית המשפט לנוער באשדוד דאז, ועוד מכובדים, מתוארים בציטוט מהמאמר "מי אתה גדי הררי?", דורית גבאי, מעריב, מרץ 2002:
"כשגונדר משנה גד הררי קיבל לפני חודשיים וחצי את פרס ראש הממשלה, 'מגן הילד' לשנת 2001 ...הררי עלה על במת הכבוד בטקס ממלכתי ... , קיבל תעודה "כהוקרה על תרומתך המיוחד לקידום זכויות הילד" ... הוא לחץ את ידיו של ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד, שהמליץ עליו בחום. בנימוקי הוועדה שהעניקה לו את הפרס, ציין השופט בדימוס פרופסור מנחם אלון: "הררי עושה לילותיו כימיו, ללא תמורה, למען הילדים"
במשך השנים ביקרו במקום כמעט מדי יום, שופטים, רופאים, חברי כנסת, גורמים מטפלים. כולם ראו את הנעשה שם, ומעולם לא הוגשה תלונה נגד הררי לא מצד חוסים, לא מצד מדריכים.
ח"כ דוד טל, יו"ר ועדת הבריאות בכנסת, ביקר ב'בית גדי'
השופטת תחיה שפירא, סגנית נשיא בית המשפט לנוער באשדוד, קבעה אחרי ביקורה: "מר הררי ראוי לשבח על דאגתו לשלום הקטין... נוכחתי בכך בעצמי...".
שירות המבחן לנוער בבאר שבע פנה למשרד העבודה והרווחה בבקשה לחרוג ממנהגו, ולממן את שהותם של שני קטינים ב'בית גדי': "מדובר בשני נערים שמתחננים שנממן את שהותם שם. הם נצמדים למקום, ומעמידים אותנו בפני אלטרנטיבה קשה של שליחתם לרחוב, בידיעה הברורה שצפויה הידרדרות במצבם".
...
שופטים, קציני מבחן, עובדים סוציאליים, רשויות מקומיות, לכולם נוח שיש פתרון בשם גד הררי, שיטפל במי שהחברה סירבה לטפל. הוא ניקז אליו את כל חוליי החברה שאף אחד לא רצה ללכלך את הידיים ולהתעסק איתם. הרי אם הוא באמת אדם אלים, סדיסט, לא יכול להיות שהדבר לא התגלה במהלך עשרות שנים של עבודה' " (סוף ציטוט)
ניפוץ המיתוס
ניפוץ המיתוס באפריל 2009, הרשעתו של הררי בהתעללות ותקיפת חסרי ישע.
בפסק הדין כתב השופט: "האופן בו התייחס הנאשם לחוסים אינו יכול להיחשב לחלק לגיטימי משיטת עיצוב ההתנהגות או לשיטת חינוך המוכרת בתחום הטיפול בקטינים ...
הנאשם נקט ביחס ענישתי משפיל ומבזה כלפי החוסה, אשר סירב לקום באותו בוקר ממיטתו ולצאת לבית הספר ...
גם אם אין מדובר בהתעללות גופנית, הרי שאין ספק כי זוהי התעללות נפשית שיש בה יסוד בולט של השפלה, ביזוי, הטלת אימה וכל זאת תוך פגיעה בכבוד האדם, בעיקר כאשר מדובר בקטין שהוא גם חסר ישע".
.
החיסיון והדלתיים הסגורות של מערכת הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה ונוער
החיסיון והדלתיים הסגורות בבתי משפט לענייני משפחה ונוער, ובמערכת הרווחה, גורם לרשויות הרווחה להיות מנותקים מדעת הקהל והביקורת הציבורית. הם מקבלים משוב רק מעמיתיהם המסכימים איתם כמעט תמיד. הנתק של מערכת הרווחה מהציבור, מביא את מערכת הרווחה לידי פגיעה באזרח, במזיד, ברשלנות, או בשגגה, וגרימת נזק לאזרח. מערכת הרווחה סיגלה לעצמה אמצעים לטייח את מחדליה בפני הציבור ובפניה, לדוגמא פקידי הרווחה יתחמקו מאחריות על פגיעה שפגעו באזרח ויטענו נגדו: "אינו משתף פעולה", "נתנו לו הרבה הזדמנויות", "מדובר בשארית הפליטה של תחתית החבית", ועוד.
יש להגן על הציבור מפני אנשים המוציאים מפיהם דברי שקר והבל בבתי משפט לענייני משפחה ונוער, ובוועדות הרווחה, וגורמים לתהליך קבלת ההחלטות שגוי מיסודו. ישנם ה"מומחים" המציגים "שטויות" בבתי משפט אלו ובוועדות משרד הרווחה, רחוק מעיניו של הציבור ויוצרים כאב וסבל לאזרחים טובים עקב החלטות שגויות.
רשויות הרווחה מתנגדות לשקיפות הדיונים בתירוץ של "טובת הילד" ואולם אם הציבור היה יודע את המתרחש בבתי משפט לענייני משפחה ונוער, ובועדות הרווחה, זה היה הסוף של חלק מרשויות הרווחה. ניתן לפרסם את פרוטוקולי דיונים אלו תוך שמירת פרטיות האזרח המטופל.
קישורים:
- עובד סוציאלי, מנהל מעון חוסים "בית גדי", מקבל פרס ראש הממשלה, הורשע בתקיפה ובהתעללות בחוסים חסרי ישע
- מדינת ישראל נגד הררי גד - גזר הדין - יולי 2009
- משטרת ישראל, פקיד סעד לחוק הנוער ומה שביניהם
- פקידי סעד לחוק הנוער על בתי משפט לנוער: "למרות שהשופט רוטן הוא משתף פעולה"
- פקידי הרווחה - מלכודות, מחטפים, והתנהלות לקויה מול הורים בקבלת החלטות על גורל ילדיהם
- בתי משפט לענייני משפחה ונוער - אי צדק בדלתיים סגורות
- השמה חוץ ביתית - פנימיה, משפחת אומנה, אימוץ, מוסדות משרד הבריאות : צופיה, בני ארזים, נופית, גיל עם, בית טף, מסילה, הדסים, אתגר , עמותת "אור שלום", פרשת התינוק ב"גולאג ישראלי"- דודו דהאן, סיפורם של שרה, ששי ומוטי, אשלים , בית אנדרו, נרדים , בית גדי, מאיר שפיה, "איתנים", מחלקה פסיכיאטרית לילדים נס ציונה, עין השלושה, בית השאנטי, ועוד..
