ענת בנאור עו"ס לשכת רווחה גבעתיים לא איפשרה לאבא אלון וולף לראות את בתו מזה שנתיים והוא התאבד בערב יום השואה

אפריל 2014 - ענת בנאור עו"ס לשכת רווחה גבעתיים לא איפשרה לאבא אלון וולף לראות את בתו מזה שנתיים והוא התאבד בערב יום השואה.

 אלון וולף עו"ד במקצועו, נותק מבתו בחודש דצמבר 2012. עו"ס ענת בנאור, לשכת רווחה גבעתיים, מנעה מהאבא כל קשר עם בתו. האבא פנה לבית משפט לקבוע הסדרי ראיה עם בתו, וציין כמעט בכל בקשותיו כי אם הילדה מגישה בקשות "במעמד צד אחד" למרות שנושא בקשותיה הן דיני נפשות, ומבלי שהיא מנמקת נימוק כלשהו מדוע בקשות כה חשובות צריכות להיות מוגשות במעמד צד אחד. האבא לא ראה תקווה לחידוש הקשר עם בתו, שם קץ לחייו בערב יום השואה 28/4/14 כשהוא מותיר מכתב התאבדות בו הוא מאשים את משרד הרווחה גבעתיים בהתעמרותם הבלתי פוסקת בו ובבתו.

 בסטטוס האחרון שפרסם האבא בפייסבוק הוא כתב:

האם זה אנושי שאם בתי שלמעשה טיפלה ודאגה לי כל החיים כשהיא יודעת שכל החיים הייתי כל כך תלוי בה, זרקה אותי עם לידת בתי, כשהיא יודעת היטב שלבד לא אסתדר, כי היא מכירה אותי למעשה הכי טוב בעולם, אחרי 14 שנות קשר, מתוכן 12 שנות מגורים משותפים- כשהורי בקושי חיים וצריך שיהיה לי מקסימום כוחות לטפל בהם ובמקום זה עלי להילחם בה כדי לראות את בתי וכדי שהורי הקשישים יראו אותה???

כולם עושים לעצמם כסת"ח במקום לעזור לי אבל למה אם בתי עושה את זה?

למה כולם משקרים פה במדינה ולא אומרים את האמת ולא אכפת להם באמת אחד מהשני???

יש אנשים טובים במדינה אך כולם היו צריכים להגיד לאם בתי שעלינו להיות יחד ובמקום זה הופרדתי ממנה ומבתי בת הארבע כמעט מאז בתי נולדה.

איני חולה פרקינסון כאימי ולא חולה סרטן כאחי ז"ל, אבל הייתי תלוי באם בתי במשך הרבה מאוד שנים (כי ככה היתה מערכת היחסים בבית הורי שהינם ניצולי שואה).

אז למה היא עושה לי את זה ולמה נותנים לה במדינה לעשות את זה?

היא היתה כל עולמי והיא יודעת זאת היטב.

אדם לא יכול לשנות את עצמו לחלוטין כשכל מהלך חייו היה בנוי בצורה מסוימת במיוחד כשאתה אדם תלותי ובמיוחד כשהוריך ניצולי שואה קשישים שבקושי חיים.

המדינה הזאת היא כיום ארץ אוכלת יושביה!!!

לא היתה לי הנחיה נכונה בחיים ואם הייתי יכול לחזור על החיים שלי הייתי כיום סביר להניח עם שלושה ילדים לפחות (כי אני כל כך אוהב ילדים וכל כך אוהב את בתי ומתגעגע אליה ללא הרף) ולא רק עם ילדה אחת ואז אם בתי לא היתה זורקת אותי בצורה כה איומה ונוראה שאין ממנה תקומה!!!

אלון וולף ז"ל סטטוס אחרון בפייסבוק מיום 22/4/14. התאבד ביום 28/4/14. יהי זכרו ברוך!

הרחקת ילדה מהורה איננו מעשה של מה בכך.

בע"א 783/81 [פלונים נ' פלמוני] המסתמך על ע"א 137/66 קבע הנשיא שמגר כי זכותו הטבעית של ילד היא להיות עם הוריו, ואין לשלול זכות ההורים לגבי ילדם אלא במקרים קיצוניים ביותר,ואין לנקוט בדרך זו אלא כהכרח ורק כשיש סיבה מיוחדת וכבדת משקל באופן חריג ביותר שכן בצעד שכזה שוללים מההורה את זכותו הטבעית לגדל ולחנך את ילדו.

הכללים לשלילת הזכות ההורית קבועים בין השאר בסעיף 28 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות שבו נאמר כך:

"מת אחד ההורים, תהא האפוטרופוסות על הקטין להורה השני; ואולם רשאי בית המשפט, בנוסף על אותו הורה, למנות לקטין אפוטרופוס באופן כללי או לעניינים שיקבע בית המשפט; והוא הדין אם אחד ההורים הוכרז פסול דין, או שאינו מסוגל למלא חובותיו לפי פרק זה, או שבית המשפט קבע, בהחלטה מנומקת, כי ההורה נמנע, ללא סיבה סבירה, מלמלא את חובותיו האמורות, כולן או מקצתן או שהאפוטרופוסות לקטין נשללה ממנו על ידי בית המשפט, וכן אם אחד ההורים אינו ידוע, או שלא היה נשוי להורה השני ולא הכיר בקטין כבילדו".

כל המקרים המנויים בפסיקה ובחוק לא התקיימו בעניינו של האבא אלון וולף, אלא בהנצחת מצב קיים שהוא מצב פסול ולפיו בתו של אלון לא התראתה עם אביה תוך גרימת נזק של ממש לבתו.

אלון וולף. אבא. יהי זכרו ברוך. אמן.

אלון וולף עם מגפון נגד ניתוק ילדים מהוריהם

תסקיר פקידת הסעד ענת בנאור:

תסקיר עו"ס ענת בנאור לשכת רווחה גבעתיים0002

תסקיר עו"ס ענת בנאור לשכת רווחה גבעתיים0003

מכון שינוי, מונה על ידי בית המשפט לשמש כמתאם הורי, על מנת לחדש את הקשר בין אלון לבתו, אולם האם סירבה לשתף פעולה לחידוש הקשר. שימת הלב לדיווח המקומם של מכון שינוי ולאנטיגוניזם נגד האב. מדוע כתבו במכון שינוי את האם ואח' נגד האב. מיהם האחרים? לא צויין. מכון שאמור לבצע גישור ותיאום הורי, היה אמור לשים מקו בין שם האב לשם האב, על מנת להראות הליך גישור.

הדיווח של דר' דניאל גוטליב לבית המשפט מקומם גם הוא, כשהוא מתאר את תסכולו של האב בצורה חסרת חמלה ותובנה למצבו הקשה.

דר' דניאל גוטליב מכון שינוי – דיווח מקומם לבית המשפט נגד אב המבקש  לראות את בתו

דר' דניאל גוטליב מכון שינוי – דיווח מקומם לבית המשפט נגד אב המבקש לראות את בתו

עו"ד משכית בנדל מהאגודה לזכויות האזרח מסבירה על ועדות החלטה וועדת סילמן

אפריל 2014 - רדיו ללא הפסקה עם גיא זוהר - עו"ד משכית בנדל מהאגודה לזכויות האזרח מסבירה על הדורסנות של ועדות ההחלטה הסטטוטוריות הפועלות במחשכים ברשויות מקומיות ללא סדרי דין ללא ראיות תולשות מידי שנה אלפי ילדים מביתם ומשפחתם למסגרות משרד הרווחה ללא פיקוח ובקרה ואין מושיע. ההורים עומדים חסרי אונים מול ה"מומחים" בועדות ההחלטה המדברים בשפה אחת ודברים אחדים ובתי משפט רואים המלצותיהם כסוף פסוק (חותמת גומי).
הרקע לראיון הוא התנגדותה של עובדת סוציאלית יהודית פינקלשטיין מלשכת הרווחה פתח תקווה לאפשר ייצוג להורים (עדי איוון) בוועדת החלטה כדי להגן על בניהם מפני דורסנות הממסד.




עו"ד משכית בנדל מסבירה על האלימות הבירוקרטית של ועדות ההחלטה: "זה מעבר לביורוקרטיה, אין ספק שמדובר במקרה מאוד חמור אבל לצערנו הוא לא חריג, זה מה שקורה בדרך כלל. צריך לזכור שהגוף הזה ועדת החלטה הוא גוף שמפעיל סמכויות מעין שיפוטיות, הוא מעין בית משפט קטן, מנגד הוא פועל בלי שום הסמכה בחוק, או אפילו בתקנות ובמה הוא עוסק, הוא עוסק בדיני נפשות, בהתערבות בתא המשפחתי ובאוטונומיה ההורית. וצריך לזכור שהאוכלוסיה שמגיעה בפניו היא אוכלוסיה מוחלשת, אוכלוסיה פגיעה, נמצאת בסיטואציה מאוד קשה, לא תמיד יוגעת מה הזכויות שלה, ולכן השורה התחתונה היא שברור שיש חובה לאפשר סוג של בא כוח ידי בועדת החלטה, ... זה שמדובר בגוף מעין שיפוטי קבע משרד הרווחה בדוח שפרסם יוסי סילמן (מנכ"ל משרד הרווחה) הדוח הזה קובע במפורש שמדובר בגוף מעין שיפוטי ושיש חובה לא רק לאפשר ייצוג אלא שהמדינה תתן ייצוג באמצעות מערכת הסיוע המשפטי. המטרה של הדוח זה לעגן את הוועדות האלו בחקיקה, היום הן פועלות ללא הסמכה בחוק, אבל זה יקח הרבה זמן. בינתיים הדרישה שצריכה להיות שיש להכיל את העקרונות שנקבעו בדוח באופן מידי על הפעולה של הוועדות האלה בכל הארץ כדי שמחזה כזה לא ישנה..."

קישורים:

פרשת הילדים האבודים - יואב יצחק - כיצד קורה שגם בשנים אלה מועברים מדי שנה אלפי ילדים מבית הוריהם, לפי המלצת "ועדות החלטה" - הפועלות באופן בלתי חוקי, ....
דוח מבקר המדינה 2013 - משרד הרווחה תולש בכפייה וברמיה ילדים מבתיהם בוועדות החלטה בניגוד לחוק ולנהלים - מאי 2013 - מבקר המדינה ערך במהלך שנת 2012 ביקורת על סדרי עבודתן של ועדות לתכנון טיפול והערכה (ועדות החלטה בלשכות רווחה ברשויות מקומיות) בעניין זכויותיהן של משפחות חלשות בהוצאת ילדים מהם בכפייה...

תחלואי תאוות הבצע וסחר בילדים במשרד הרווחה - הורים שילדיהם נלקחו בכפייה לא יכולים לערער - דוח מבקר המדינה 2013 - מה החזון של שר הרווחה מאיר כהן: טיוח פשעי משרדו והפצת גימיקים חלולים בתקשורת שאין מאחוריהם מאומה. - הכתבה ההורים שילדיהם נלקחו לא יכולים לערער , יובל גורן | 8/5/2013 , nrg - זאת בגלל שלא הוקמו ועדות לכך על אף שאושר להן תקן. דו"ח מבקר המדינה מצא גם כי הרפורמה שנקבעה לפני עשור טרם יושמה..

הוצאת ילדים מהבית נעשת בחיסיון בהליך לא הוגן - ד"ר ישראל צבי גילת - פוליטיקה - ערוץ 1 - יוני 2011 - ראיון עם ד"ר ישראל צבי גילת בנושא הוצאת ילדים מביתם ע"י רשויות הרווחה. - צבי גילת עמד בעבר בראש ועדה (ועדת גילת) שבדקה דרכי פעולה של ועדות החלטה ומצא כי הליך הוצאת ילדים מביתם בכפייה ע"י רשויות הרווחה לא היה הוגן. - בתי משפט לנוער אינם מפרסמים פסקי דין לרבות בעניין הוצאת ילדים מבית כך שלא ניתן לבקר הליך שאינו פומבי. "ועדת החלטה" ופקיד הסעד - שיקולים זרים וניגוד עניינים להוצאת הילד מהבית - בעיות ניגוד העניינים והשיקולים הזרים של פקידי הרווחה ו"ועדת ההחלטה" ברשות המקומית מביאה להחלטות שגויות אשר פוגעות באופן קשה ביותר הקטין/חסוי ובני משפחתו. על מנת להתמודד עם תקלות קשות אלו נדרשת המשפחה להשקיע משאבים אדירים להציל את יקירם. בית משפט לענייני משפחה המקיים את הדיונים בדלתיים סגורות משמש כחותמת גומי של מערכת הרווחה הקלוקלת....

זהירות - עו"ס יהודית פינקלשטיין לשכת רווחה פתח תקווה מחפשות ילדים כמשאב לסחר במסווה קידום המשפחה

אפריל 2014 - באתר האינטרנט של עיריית פתח תקוה מופיעה מודעה בה קוראות עו"ס יהודית פינקלשטיין ועו"ס שגית עושרי למשפחות לפנות אליהן מאחר והן יוזמות תכנית "שותפויות בקהילה לקידום ילדים משפחותיהם החיים בסביבה מסכנת".

מדובר בעובדות סוציאליות המקימות ועדות החלטה הפועלות במחשכים, ללא סדרי דין, ללא ראיות, ללא בקרה ומחליטות במחי יד לתלוש הילד מביתו ומשפחתו למשך שנים ומשליכות אותו למסגרות משרד הרווחה להתעללות והזנחה ואין מושיע. בתי המשפט משמשים חותמות גומי לועדות אלו. הועדות תולשות מידי שנה אלפי ילדים מבתיהם.

 עו"ס יהודית פינקלשטיין ועו"ס שגית עושרי גורמות למשפחה נזקים פיסייים כלכליים ונפשיים ומתישות אותם באלימות בירוקרטית כדי להחליש אותן לסחור בילדים באין מפריע.

להלן תכניות רדיו (103 FM) על משפחה אומללה שנפלה לידיהן של עו"ס יהודית פינקלשטיין ועו"ס שגית עושרי שמונעות מהמשפחה ייצוג משפטי בועדות ההחלטה הדורסניות בלשכת הרווחה פתח תקוה.

יהודית פינקלשטיין לשכת הרווחה פתח תקוה - דרכי רמיה לסחר בילדים בועדת החלטה




יהודית פינקלשטיין עו"ס מנהלת לשכת רווחה פתח-תקווה - אלימות בירוקרטית נגד הורים ובאי כוחם בועדות החלטה


המודעה מאתר לשכת הרווחה פתח תקווה

זהירות - עו"ס יהודית פינקלשטיין לשכת רווחה פתח תקווה מחפשת ילדים כמשאב לסחר במסווה קידום המשפחה

קישורים:

פרשת הילדים האבודים - יואב יצחק - כיצד קורה שגם בשנים אלה מועברים מדי שנה אלפי ילדים מבית הוריהם, לפי המלצת "ועדות החלטה" - הפועלות באופן בלתי חוקי, ....
דוח מבקר המדינה 2013 - משרד הרווחה תולש בכפייה וברמיה ילדים מבתיהם בוועדות החלטה בניגוד לחוק ולנהלים - מאי 2013 - מבקר המדינה ערך במהלך שנת 2012 ביקורת על סדרי עבודתן של ועדות לתכנון טיפול והערכה (ועדות החלטה בלשכות רווחה ברשויות מקומיות) בעניין זכויותיהן של משפחות חלשות בהוצאת ילדים מהם בכפייה...

תחלואי תאוות הבצע וסחר בילדים במשרד הרווחה - הורים שילדיהם נלקחו בכפייה לא יכולים לערער - דוח מבקר המדינה 2013 - מה החזון של שר הרווחה מאיר כהן: טיוח פשעי משרדו והפצת גימיקים חלולים בתקשורת שאין מאחוריהם מאומה. - הכתבה ההורים שילדיהם נלקחו לא יכולים לערער , יובל גורן | 8/5/2013 , nrg - זאת בגלל שלא הוקמו ועדות לכך על אף שאושר להן תקן. דו"ח מבקר המדינה מצא גם כי הרפורמה שנקבעה לפני עשור טרם יושמה..

הוצאת ילדים מהבית נעשת בחיסיון בהליך לא הוגן - ד"ר ישראל צבי גילת - פוליטיקה - ערוץ 1 - יוני 2011 - ראיון עם ד"ר ישראל צבי גילת בנושא הוצאת ילדים מביתם ע"י רשויות הרווחה. - צבי גילת עמד בעבר בראש ועדה (ועדת גילת) שבדקה דרכי פעולה של ועדות החלטה ומצא כי הליך הוצאת ילדים מביתם בכפייה ע"י רשויות הרווחה לא היה הוגן. - בתי משפט לנוער אינם מפרסמים פסקי דין לרבות בעניין הוצאת ילדים מבית כך שלא ניתן לבקר הליך שאינו פומבי. "ועדת החלטה" ופקיד הסעד - שיקולים זרים וניגוד עניינים להוצאת הילד מהבית - בעיות ניגוד העניינים והשיקולים הזרים של פקידי הרווחה ו"ועדת ההחלטה" ברשות המקומית מביאה להחלטות שגויות אשר פוגעות באופן קשה ביותר הקטין/חסוי ובני משפחתו. על מנת להתמודד עם תקלות קשות אלו נדרשת המשפחה להשקיע משאבים אדירים להציל את יקירם. בית משפט לענייני משפחה המקיים את הדיונים בדלתיים סגורות משמש כחותמת גומי של מערכת הרווחה הקלוקלת....

יהודית פינקלשטיין לשכת הרווחה פתח תקוה - דרכי רמיה לסחר בילדים בועדת החלטה

אפריל 2014 - רדיו ללא הפסקה 103 FM עם גיא זוהר - יהודית פינקלשטיין לשכת הרווחה פתח תקוה - דרכי רמיה לסחר בילדים בועדת החלטה. 

מדובר בעובדת סוציאלית יהודית פינקלשטיין מלשכת הרווחה פתח תקוה נוקטת באלימות בירוקרטית במהלך ועדת החלטה נגד הורים. יהודית פינקלשטיין מונעת מהורים להביא עימם בא כוח או ידיד לועדת החלטה בעלת סמכויות סטטוטוריות הפועלת ללא סדרי דין או ראיות, ובמחשכים. ועדת ההחלטה היא גורלית למשפחה מאחר ומחליטים בוועדות אלו על תלישת הילדים מהמשפחה לתקופות ארוכות והשלכתם למסגרות הרווחה ללא פיקוח ובקרה. ההורים הם בד"כ מוחלשים ופגיעים בוועדות אלו. התנהגותה הברוטלית של עובדת סוציאלית יהודית פינקלשטיין מדינה ריח שחיתות ופשעים נגד הנושות והאנושיות מאחר ומדובר בתופעה שכיחה.




עו"ד משכית בנדל מהאגודה לזכויות האזרח מבקרת קשות את התנהגות של עובדת סוציאלית יהודית פינקלשטיין מלשכת הרווחה פתח תקוה: "זה מעבר לביורוקרטיה, אין ספק שמדובר במקרה מאוד חמור אבל לצערנו הוא לא חריג, זה מה שקורה בדרך כלל. צריך לזכור שהגוף הזה ועדת החלטה הוא גוף שמפעיל סמכויות מעין שיפוטיות, הוא מעין בית משפט קטן, מנגד הוא פועל בלי שום הסמכה בחוק, או אפילו בתקנות ובמה הוא עוסק, הוא עוסק בדיני נפשות, בהתערבות בתא המשפחתי ובאוטונומיה ההורית. וצריך לזכור שהאוכלוסיה שמגיעה בפניו היא אוכלוסיה מוחלשת, אוכלוסיה פגיעה, נמצאת בסיטואציה מאוד קשה, לא תמיד יוגעת מה הזכויות שלה, ולכן השורה התחתונה היא שברור שיש חובה לאפשר סוג של בא כוח ידי בועדת החלטה, ... זה שמדובר בגוף מעין שיפוטי קבע משרד הרווחה בדוח שפרסם יוסי סילמן (מנכ"ל משרד הרווחה) הדוח הזה קובע במפורש שמדובר בגוף מעין שיפוטי ושיש חובה לא רק לאפשר ייצוג אלא שהמדינה תתן ייצוג באמצעות מערכת הסיוע המשפטי. המטרה של הדוח זה לעגן את הוועדות האלו בחקיקה, היום הן פועלות ללא הסמכה בחוק, אבל זה יקח הרבה זמן. בינתיים הדרישה שצריכה להיות שיש להכיל את העקרונות שנקבעו בדוח באופן מידי על הפעולה של הוועדות האלה בכל הארץ כדי שמחזה כזה לא ישנה..."

קישורים:

פרשת הילדים האבודים - יואב יצחק - כיצד קורה שגם בשנים אלה מועברים מדי שנה אלפי ילדים מבית הוריהם, לפי המלצת "ועדות החלטה" - הפועלות באופן בלתי חוקי, ....
דוח מבקר המדינה 2013 - משרד הרווחה תולש בכפייה וברמיה ילדים מבתיהם בוועדות החלטה בניגוד לחוק ולנהלים - מאי 2013 - מבקר המדינה ערך במהלך שנת 2012 ביקורת על סדרי עבודתן של ועדות לתכנון טיפול והערכה (ועדות החלטה בלשכות רווחה ברשויות מקומיות) בעניין זכויותיהן של משפחות חלשות בהוצאת ילדים מהם בכפייה...

תחלואי תאוות הבצע וסחר בילדים במשרד הרווחה - הורים שילדיהם נלקחו בכפייה לא יכולים לערער - דוח מבקר המדינה 2013 - מה החזון של שר הרווחה מאיר כהן: טיוח פשעי משרדו והפצת גימיקים חלולים בתקשורת שאין מאחוריהם מאומה. - הכתבה ההורים שילדיהם נלקחו לא יכולים לערער , יובל גורן | 8/5/2013 , nrg - זאת בגלל שלא הוקמו ועדות לכך על אף שאושר להן תקן. דו"ח מבקר המדינה מצא גם כי הרפורמה שנקבעה לפני עשור טרם יושמה..

הוצאת ילדים מהבית נעשת בחיסיון בהליך לא הוגן - ד"ר ישראל צבי גילת - פוליטיקה - ערוץ 1 - יוני 2011 - ראיון עם ד"ר ישראל צבי גילת בנושא הוצאת ילדים מביתם ע"י רשויות הרווחה. - צבי גילת עמד בעבר בראש ועדה (ועדת גילת) שבדקה דרכי פעולה של ועדות החלטה ומצא כי הליך הוצאת ילדים מביתם בכפייה ע"י רשויות הרווחה לא היה הוגן. - בתי משפט לנוער אינם מפרסמים פסקי דין לרבות בעניין הוצאת ילדים מבית כך שלא ניתן לבקר הליך שאינו פומבי. "ועדת החלטה" ופקיד הסעד - שיקולים זרים וניגוד עניינים להוצאת הילד מהבית - בעיות ניגוד העניינים והשיקולים הזרים של פקידי הרווחה ו"ועדת ההחלטה" ברשות המקומית מביאה להחלטות שגויות אשר פוגעות באופן קשה ביותר הקטין/חסוי ובני משפחתו. על מנת להתמודד עם תקלות קשות אלו נדרשת המשפחה להשקיע משאבים אדירים להציל את יקירם. בית משפט לענייני משפחה המקיים את הדיונים בדלתיים סגורות משמש כחותמת גומי של מערכת הרווחה הקלוקלת....

מירי אופריכטר - פקידת סעד לשכת רווחה קדימה צורן: אלימות בירוקרטית מלווה בשקרים ועלילות נגד אזרח

אפריל 2014 - מירי אופריכטר סגן מנהלת מחלקה לשירותים חברתיים לשכת רווחה קדימה צורן – התקף פסיכוטי מלווה עם הפרעות סכיזופרניה

דרכי רמיה פקידת הסעד מירי אופריכטר, שבפועל עושה דין לעצמה וכופה את עמדותיה הן על בית הדין הרבני והן על האבא וילדיו. במקביל היא פועלת להכפשת האב, ומעלה טענות וקביעות שקריות, שלא היו ולא נבראו. אלמלא האב הקליט את השיחה עם פקידת הסעד, סביר להניח שהיה נמצא מאחורי סורג ובריח, שכן האב עובד כמאבטח בשגרירות, נושא כלי נשק, ופקידת הסעד בתלונתה הכוזבת טענה כי האב איים, התנהג בתוקפנות ובריונות. ההקלטה מוכיחה ההיפך. פקידת הסעד השליכה את התנהגותה החולנית על האב. פקידת הסעד רואה צל הרים כהרים ובודה תלונה שקרית ומופרכת.

כפי שיפורט בהמשך, האבא ביקש לצלם את תיק הרווחה שנמצא במחלקה לשירותים חברתיים בלשכת רווחה קדימה צורן, על פי צו של בית הדין הרבני נתניה. במשך כחודשיים האב נדחה בלך-ושוב, וצו בית הדין אינו מתקיים. משדרש האב לשוחח עם מנהלת מחלקת הרווחה, פעלה אופריכטר באופן דורסני ופוגעני וגרמה בפועל לנזקים לאב.

משטרת ישראל לא נקטה בהליכים פליליים כלפי אופריכטר, חרף התנהגותה הפלילית. דומה כי אופריכטר השליה מעל עצמה את מחסומי הבושה תוך העלאת טענות מטענות שונות שאין להן כל אחיזה במציאות. ולו רק משום חומרת הדברים בדברי הכזב של פקידת הסעד, הטקטיקה שבה נוהגת פקידת הסעד, להשתולל, להתפרע ולהעליל על אב שהגיע לשוחח עם מנהלת לשכת רווחה – אסור שיקרה במדינת ישראל. פקידת הסעד פעלה בכוחניות ובריונות ופעלה לתעתע ולשקר את משטרת ישראל.

אופריכטר מאבדת שליטה וצורחת בהתקף אמוק נגד האב כי הוא תוקפני. הקשיבו לשיחה ותשמעו מי התוקפני.

תמלול:

מירי אופריכטר סגנית מנהלת המחלקה לשירותים חברתיים: אם זה להתלונן עלי אני יעביר את זה, אם זה הסיבות: ההחלטה שהגיעה מבית הדין, אז אני מטפלת בהן.

אבא: בכל הסוגיות אני רוצה לדבר עם המנהלת. אני רוצה לדבר עם המנהלת שלך, לא איתך. עם המנהלת שלך. זה הכל.

לא ביקשתי את השמיים. רוצה לדבר עם המנהלת.

פק"ס: אתה מה זה מעליב אותי. מה זה מעצבן אותי.

אבא: אני לא רוצה להעליב אותך. אני פניתי אלייך?

פק"ס: לא יודעת על מה.

אבא: אני לא פניתי אלייך. את זאת שפנתה אלי. אני לא רוצה להעליב אותך, אני רוצה לדבר עם המנהלת שלך. זה הדבר הכי מינימלי שיש.

פק"ס: אנחנו סיימנו את השיחה, ואני מציעה לך לשוחח עם ראש הממשלה באותו מעמד. מה דעתך?

אבא: למה?

פק"ס: ככה! כי אתה אזרח וזכותך לדבר עם ראש הממשלה.

אבא: זכותי לדבר עם המנהלת שלך. את לא ראש ממשלה ואני רוצה לדבר עם המנהלת שלך.

פק"ס: לא איתי. בגישה הזו, תחשוב אם הגישה שלך משרתת אותך.

אבא: אני רוצה לדבר עם המנהלת שלך, מתי אני אקבל תשובה בעניין?

פק"ס: אני לא עובדת אצלך! אתה מדבר איתי מול הפנים ומתחצף!

אבא: אני לא מתחצף. מי המנהלת שלך?

פק"ס: אני המנהלת [צועקת]. אני אתלונן עליך. אתה חצוף שאין כדוגמתך. תתבייש לך. עוזרים לך. לא, לא, תעצור אותי, נותנים לך, אני מטפלת בך שנתיים, כל העולם.

אבא: מי המנהלת שלך, אני יכול לדעת?

מי המנהלת שלה? אסור לה לגרש אותי.

פק"ס [צורחת באמוק]: החוצה!!! אני מבקשת להזמין משטרה מיד! הבן אדם הגיע, הוא תוקפני, הוא מאיים, הוא חצוף, הוא מאשים. אתה חצוף. אתה חצוף. אתה מאשים במה שאתה אשם בעצמך, כל הגישה שלך, כל התוקפנות שלך, כל האשמות שלך.

אבא: השיחה מוקלטת.

וכך זה התחיל . . .

לאבא יש צו של בית הדין הרבני המורה ללשכת הרווחה לצלם לו את תיק הרווחה. האבא ממתין במשך חודש וחצי לקבל זימון לצילום התיק, אולם הפקידות במשרד הרווחה מתעלמות מבקשותיו החוזרות ונשנות של האב.

האב נכנס ללשכת הרווחה ומבקש לצלם את תיק הרווחה.

פק"ס [מנסה לעורר תחושת אשמה אצל האב, למרות שמדובר בחרטוטולוגיה]: תביא בחשבון שמישהי סובלת בגללך עכשיו.

אתה מטופל יחידי שלנו? בגללך עזבתי אותה בחדר, על מצפונך.

האב: חודש וחצי אני רודף אחריכם. את במיוחד לא נותנת לי תשובה.

פק"ס: אתה במיוחד משקר ואין מישהי אחת שתגיד שאתה אומר אמת.

אבא: אל תגידי לי אתה משקר, כי אני לא אומר לך שאת משקרת ומתעלמת מהמכתבים שלי.

פקידת הסעד מורחת את האב: התיק אצל יפה. כל החומר אצל יפה…

 מה הלחץ? הדיון שלך נגמר כבר.

אבא: אין כל לחץ. אני רוצה תשובות. זה הכל.

פק"ס: יום ראשון יפה נמצאת. יפה יוצרת איתך קשר. יפה יוצרת איתך את המועד, בהתאם להחלטת בית משפט, מה שבית המשפט ביקש חומר מצולם מהתיק, תבקש את כל החומר. . .

קישורים:

לשכת הרווחה בת ים - פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי – טיפול “מקצועי” ואלים לחסויה חסרת ישע – ביקור הבית

לשכת הרווחה בת ים - התנהלות מופקרת של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועו"ס נעמי הלימי בטיפול בענייני אישה

פקידת הסעד שירה שביט אורגד מלשכת הרווחה בת ים: "אני בכלל לא בעסק" - דברי בלע והבלים מפיהן של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ונעמי הלימי הדנות בענייני נפשות- האזינו לחקירה של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי (עו"ס נעמי הפכה עורה ומתפקדת כפקידת סעד) בלשכת הרווחה בבת ים. פקידות הסעד חוקרות בן של אישה ששלחו אותה לאבחון פסיכיאטרי אצל פסיכיאטר פרטי איתן חבר המוכר להן...

תחלואי הסחר בתינוקות בישראל - אמא חשודה כי "חטפה" את בתה התינוקת ממשפחת האומנה

משטרת אילת ורשויות הרווחה תלשו תינוקת בת ארבעה חודשים מאמה ערב יום השואה
חשד: חטפה את בתה התינוקת ממשפחת האומנה ונעלמה , תמיר סטיינמן | חדשות 2 | פורסם 27/04/14
אם מירושלים חשודה כי לקחה את בתה בת הארבעה חודשים מהמשפחה שגידלה אותה בירושלים. במשטרה פתחו במצוד בניסיון לאתר את האם והגיעו לדירת מסתור באילת. למרות הקריאות, סרבה האישה לפתוח את הדלת עד שהחליטו השוטרים להיכנס דרך החלון

אילוסטרציה  צילום׃ רויטרס

תושבת ירושלים חשודה כי חטפה לפני מספר ימים את בתה התינוקת בת הארבעה חודשים ממשפחת האומנה בה טופלה. היום (א') אותרו השתיים בדירת מסתור באילת.

לפני ימים אחדים התקבל במחוז ירושלים במשטרה דיווח על אם, שלפי החשד הגיעה למשפחת האומנה שמגדלת את בתה, לקחה אותה - ונעלמה. השוטרים חשדו כי האם והתינוקת נמצאות באילת ופתחו בסריקות מאחר והיה חשש לשלומן של השתיים.



לבסוף, הגיעו שוטרי מרחב אילת אל דירת המסתור באחת משכונות העיר ודרשו מהחשודה לפתוח את הדלת, אולם האם לא נענתה לקריאות. כשהחשש לשלום התינוקת גבר, החליטו השוטרים לפרוץ לדירה דרך החלון. בפנים מצאו את האם ביחד עם התינוקת כשהן בריאות ושלמות.

האם נעצרה והשוטרים לקחו את התינוקת לתחנת המשטרה באילת. בהמשך תועבר הבת לידי שירותי הרווחה להמשך טיפול.

פקידת סעד רות לגזיאל מלשכת הרווחה נתיבות - התנהלות מזוהמת לתלישת תינוקות מאימם



קישורים:

 פשעי לשכת הרווחה בת ים - האמא רחל חמיאס מבקשת את עזרת הציבור להשיב את בנה סאלי הביתה -פשעי לשכת הרווחה בת ים המזוהמת בהנהלת רחל וידל - מדיניות סחר בילדים וקשישים והפקרתם להתעללות והזנחה במוסדות. - פברואר 2014 - רחל חמיאס מבקשת את עזרת הציבור להשיב את בנה סאלי הבית...

נזקקות, קטין נזקק, הכרזת נזקקות - ע"פ חוק הנוער טיפול והשגחה - אל תתנו למשרד הרווחה להכריז על ילדכם "נזקק"  - 14 בנובמבר 2013 - בית משפט מחוזי בלוד, ערעור על החלטת בית משפט לנוער לא לקיים דיון הוכחות בעניינו של פעוט בן 4 הנמצא בכפייה במשפחת אומנה מזה כשנתיים ואמו נלחמת כל אותה עת להשיבו לביתו. בית משפט מחוזי דחה את הערעור בתואנה (החוק היבש) כי האם בהיותה מיוצגת הסכימה כי בנה יוכרז "נזקק" ומאז מאחר ולא היה שינוי מהותי אינו רואה טעם לעשות שינוי בתיק... 

"ועדת החלטה" ופקיד הסעד - שיקולים זרים וניגוד עניינים להוצאת הילד מהבית

פקידי סעד לחוק הנוער - מלכודות, מחטפים, והתנהלות לקויה מול הורים בקבלת החלטות על גורל ילדיהם

יעקב אליה מדבר על הרחקת ילדים מבתיהם ע"י רשויות הרווחה
בג"ץ בית הכלא - מעט מידי ומאוחר מידי , ynet , אריאנה מלמד , נובמבר 2009

ראיון עם פרופ. סלונים נבו על מדיניות משרד הרווחה להוצאת ילדים מהבית

אל תתרמו כספים לעמותות הרווחה

לך אל העמותה רעב, ראה דרכייה...

אין בעולם הזה מקום לואקום.
בואקום מדיני תמיד יגיע מישהו שיתפוס את השלטון.
בואקום פוליטי תמיד יעלה מישהו קיצוני.
בואקום חברתי תמיד יעלו תנועות מהפכניות.
בואקום שמשאירה מדינת ישראל, עלו וצמחו העמותות.

עמותות הן המגזר השלישי.
יש את המגזר הציבורי, המגזר הפרטי ולנו, מלבד פלאפל, יש גם את המגזר השלישי
שמתחזק עם השנים, וקיים בעוד מדינות בעולם.
המדינה לאט לאט ובהתמדה רבה יש לציין, מדירה רגליה וידייה מעזרה לחלשים ולנזקקים.
ב"ואקום" הזה נכנסו העמותות לחיינו.
בהתחלה זה היה רק לתרומות קטנות, כאלו שכל אחד תרם כשנשלחו ילדים להתרים
דרך בית הספר ל"אגודה למלחמה בסרטן" לדוגמא או ל"איל"ן" ולאחרים.

עם השנים התפתחה מערכת ענפה.
"שלחו מיסרון עם המילה 10 למס' XXXX ותרומתכם תתקבל בברכה".
זה מתנגן ברדיו ונראה בטלוויזיה.
כמה מתוך הסכום הפעוט הזה מגיע באמת, נניח, לאגודה למען החייל?
מעשרה שקלים, מגיעים 2 שקלים כתרומה. לאן הולכים 8 השקליםהנותרים?
לחברת הסלולר שמקבלת את המיסרון ומעבירה את תוכנו הלאה,
לחברת הפרסום שמפרסמת את העניין,
למשכורות לאותם עובדים חרוצים שעושים את עבודתם,
להשכרת משרדים כדי לאחסן את כל הכבודה הזו,
וכמובן למנכ"לים של אותן עמותות.


שלא תבינו אותי לא נכון.
אני בעד לשלם לאנשים משכורת על מה שהם עושים, אבל..
אם אנשים עושים בשביל אחרים בהתנדבות, אז שיעשו את זה בלב שלם.
אם אתם רוצים משכורת, אל תקחו מהתרומות שהציבור תורם.
(גילוי נאות - הפסקתי לתרום מזמן לכל העמותות בכל הדרכים, אני תורם מזמני או נותן משהו מוחשי שאני רואה שהוא קיים
או הוקם בכספי ומשמש את הזקוקים לו, לעולם אני לא מעביר שקל לאדם כדי שזה יעשה משהו בשמי, זה לא הולך)

מהיכרותי עם אנשים בעמותות שונות, אני יודע שכל אותם מנכ"לים, מקבלים משכורות
מארגונים שהם עובדים בהם או מקבלים פנסייה ממקומות עבודה בעברם או קומבינות אחרות לגיטימיות.
בטבלה למטה יש "דוגמית"  שכר שמקבלים מנכ"לים שונים.
חסרים כאן כמה  שמשכורתם נמוכה יותר, אז אני אזכיר שניים מהם, ככה בשביל הרקורד והגילוי הנאות.
אביגדור קהלני, יו"ר האגודה למען החייל, לוחם מעוטר ממלחמת יום הכיפורים, בצדק, מרוויח 36,000 בחודש
בתפקידו כיו"ר "האגודה למען החייל". למה כל כך מעט? כי הוא מקבל פנסייה מהצבא משם הוא פרש בדרגת אלוף
ופנסייה מהכנסת, בה כיהן כשר לביטחון פנים. המשכורת היא יותר מ-100,000 שקלים בחודש.
גם אישתו לשעבר של אהוד ברק, נאווה ברק, מעמותת "עלם", מרוויחה 30,000 שקלים בחודש מהעמותה, אני מאמין שלא חסרים לה כמה שקלים לגמור את החודש.

רבים מיושבי הראש של העמותות והמנכ"לים, משמשים בתפקידים אחרים שבהם הם מקבלים
משכורת מכובדת מאוד מחברות, פנסייה, דירקטוריונים שונים ועוד ועוד.
למה אנחנו צריכים לממן להם משכורות מאותם עשרה שקלים מסכנים?
מדוע לא ילכו כל העשרה שקלים של רבים וטובים לעזור לכל אותם נזקקים שנזרקו ע"י המדינה
ואומצו בחום ע"י המגזר השלישי?

מה לעשות עם זה? תעשו. אל תתנו כסף ותגידו שאחרים יעשו. אותם "אחרים" ידאגו לעצמם ורק אח"כ לאותם
אלו שהתכוונתם לתרום להם. במקום שההזקוקים יעמדו במקום הראשון הם עומדים במקום האחרון ולכולנו יש
מישהו שם, נזקק. אם זה הבן שחייל שנרצה שיהיה לו מועדון או תנאים טובים יותר בבסיס, חבר קרוב שחולה
והיינו שמחים שהוא יקבל משהו מלבד אותו הטיפול, שכן שאין לו מה לאכול והיינו רוצים שכספי התרומה יעזרו לו
לשבת לשולחן החג או קרוב משפחה שהוא ניצול שואה והיינו רוצים שיעזרו לו לחיות בכבוד ולא להחליט כל חודש האם
הוא משלם על תרופות או קונה מזון.

אני לא יודע אם לקרוא לטבלה הזו למטה "טבלת הבושה" , "טבלת הייאוש" או סתם טבלת נתונים.
מה שבטוח שאני לא יכול להיות גאה ברשימה הזו.

קישורים:

משרד הרווחה והעמותות העוסקים בשוחד ובסחר בילדים לאימוץ מחו"ל מבקשים מרשות המיסים פטור ממס על השוחד כדי לא לפגוע בתעשיית האימוץ המושחתת  - ספטמבר 2011 - עמותות הרווחה משלמות שוחד לבתי יתומים בחו"ל כדי לקבל ילדים לאימוץ, בחסות משרד הרווחה. השוחד הסחר בילדים המתנהל ע"י משרד הרווחה מנוגד לחוק ולאמנת האג הבינלאומית לילדים. משרד הרווחה והעמותות העוסקים בשוחד ובסחר בילדים לאימוץ מבקשים מרשות המיסים פטור ממס על השוחד כדי לא לפגוע בתעשיית הסחד באימוץ ילדים, השוחד, והשחיתות...

יהודית פינקלשטיין עו"ס מנהלת לשכת רווחה פתח-תקווה - אלימות בירוקרטית נגד הורים ובאי כוחם בועדות החלטה

אלימות בירוקרטית של עובדת סוציאלית יהודית פינקלשטיין נגד משפחות כדי לסחור בילדיהן. 
אפריל 2014 - יהודית פינקלשטיין עו"ס מנהלת לשכת רווחה פתח-תקווה לא מאפשרת לעו"ד יוסי נקר לייצג משפחה בוועדת החלטה בטענה: "מסקנות ועדת סילמן הן בגדר המלצות"

מסקנות ועדת סילמן פורסמו בחודש מרץ 2014 . שר הרווחה מאיר כהן ומנכ"ל משרדו יוסי סילמן מיהרו להתראיין בתקשורת על המהפכה המתחוללת במשרד הרווחה. עמוד יא' סעיף 6 למסקנות סילמן קובעות:

"הסדרה והבטחה של ייצוג משפטי על ידי המדינה למשפחות נזקקות (הורים וילדים) בדיוני הוועדות להגנת הילד."

ומה קורה בפועל? מסקנות לחוד והמציאות מוכיחה שאין שום שינוי בנוגע להתנהלות לא תקינה של ועדות החלטה. עו"ד יוסי נקר, מומחה לחוק הנוער, זומן לוועדת החלטה על ידי משפחה לצורך ייצוגה המשפטי להשבת ילדיהם שהוצאו מהם למשפחת אומנה, בלשכת רווחה פתח-תקווה.

עו"ס יהודית פינקלשטיין מנהלת המחלקה לשירותים חברתיים ומנהלת וועדת ההחלטה, מונעת מעו"ד יוסי נקר לייצג משפחה בטענה כי מסקנות ועדת סילמן הן בגדר המלצות ואין מקום לייצוג המשפחה על ידי עורך דין. עוד מוסיפה עו"ס פינקלשטיין כי מדובר בוועדה טיפולית ועורך דין יכול לייצג אך ורק בבית משפט.

ויודגש: מדובר בועדה משפטית לכל דבר ועניין ומסקנות ועדת החלטה הן הקובעות והסופיות בבית משפט לענייני משפחה.

בתי משפט לעניני משפחה או נוער מקבלים את מסקנות ועדות ההחלטה המגובות בדרג מקצועי כסוף פסוק. מדובר בועדות סטטוטוריות שעל החלטותיהן לא ניתן לערער, חרף העובדה כי במסקנות ועדת סילמן נקבע, עמ' יב' סעיף 7:

"הפעלה של ועדת ערר מחוזית אשר תדון בערעור מצחד משפחות אשר, לטענתן, בהתנהלות הוועדה להגנת הילד בנוגע אליהן נפל פגם מינהלי".

בפועל, המערכת מגוננת על עצמה ולא מאפשרת קבלת ביקורת חיצונית על החלטות הדרג הסוציאלי. מאחורי ועדת הערר לא עומד שום כלום. הורים מוצאים עצמם ללא ילדיהם וללא יכולת התגוננת להשבת ילדיהם.

הקלטת ועדת החלטה מיום 24/4/2014 - עו"ד יוסי נקר, עו"ס יהודית פינקלשטיין ובשיחה הטלפונית עו"ס חוה לוי, פקידת סעד ארצית, שאף היא טוענת כי אין מקום לייצוג המשפחה על ידי עורך דין.

https://www.youtube.com/watch?v=J_NgNir824s

תמלול חלקי של ההקלטה:

עו"ס יהודית פינלקשטיין מנהלת ועדת החלטה ומנהלת המחלקה לשירותים חברתיים עיריית פתח-תקווה: התכנסנו פה כדי לדון במשפ' XXXX כדי שנדע מה מצבם. אנחנו נעשה סבב שמות, אחר כך נקרא דוח. אנחנו מאפשרים להכניס עורכי דין לוועדות, אבל אנחנו מבקשים שעורכי דין לא יציגו פה עמדה או יביעו דעתם, אלא על תקן של ידיד, או על תקן חבר.

עו"ד יוסי נקר: את בטוחה במה שאת אומרת? מה שאת טוענת...

עו"ס פינלקשטיין: כן.

עו"ד יוסי נקר: אני מציע לך להתקשר לחוה לוי (פקידת סעד ארצית בירושלים) ולבדוק את העניין הזה, משום שמה שאת טוענת הוא לא נכון, ולהיפך! אני רואה את זה גם קצת בחומרה את העובדה שאת טוענת את הטענה הזו עכשיו, לאור ועדת סילמן האחרונה, שלא רק אמרה שיש מקום לזה שעורכי דין ישתתפו בוועדות, אלא שהמדינה מתכוונת לממן את עורכי הדין! אז מה שאת אומרת עכשיו, הוא כל כך לא נכון, גם מבחינה משפטית, גם בניגוד להוראות של חוה לוי (עו"ס ארצית בירושלים) ושל פקידת סעד ארצית (סימונה שטיינמץ), ואני מציע לך לבדוק את הדברים, כי זה חבל מאוד שאת אומרת דברים שהם בפירוש לא נכונים, ואומרת עובדת סוציאלית כאילו שיש פה מלחמה. אני שמעתי את ההערה שלך, זה לא מלחמה, "את מרגישה את האווירה". לא יכול להיות שיגידו דברים שהם לא נכונים. עשר שנים אני מסתובב בוועדות, מכיר את כל המערכת, ואת באה ואומרת שהאווירה לא נכונה.

עו"ס פינלקשטיין: אני רוצה לעשות פה סדר ברשותך. ועדת סילמן, כמו שאמרו פה, ההחלטות שלה הן בגדר המלצות! הן עוד לא בוצעו!!! דבר שני, אנחנו לא בבית משפט. בבית משפט ניפגש, תייצג אותה. עם כל הכבוד, אנחנו כמחלקה, המדיניות שלנו לא תמיד אנחנו מאפשרים נוכחות עורכי דין. במקרה זה, אמרתי לך אנחנו שוקלים כל מקרה לגופו. הכנסו אותך, ואני אומרת לך שוב על תקן של אורח!

עו"ד יוסי נקר: אני לא מקבל את זה לחלוטין, כי אם את תוציאי אותי, אני אומר לך את האמת, אם אתם תמנוע מעורך דין לייצג...

עו"ס פינלקשטיין: אתה לא מייצג אותה פה. אתה לא בבית משפט.

עו"ד יוסי נקר: אם אתם תמנוע מעורך דין לייצג, או קיי, בוועדת החלטה שהיא ועדה משפטית פר-אקסלנס, אני אשמע עוד מעט את הדעה "שזה לא ועדה משפטית, זו ועדה לענייני טיפול, ומה פתאום". זה לא נכון לחלוטין. זו ועדה משפטית לעילא ולעילא, ולכן אני גם אשאר פה ואייצג אותה. אני ועוד איך אייצג. אני אמלא תפקידי במסגרת הייצוג, או קיי, וזה מה שאני אעשה.

עו"ס פינלקשטיין: אתה מקבל כסף והכל, אבל לא כאן.

עו"ד יוסי נקר: את בדיוק מקבלת כסף להוציא את הילדים מהבית. גם אני מקבל כסף להחזיר את הילדים לבית.

עו"ס פינלקשטיין: אתה משתלח. אנחנו לא בבית משפט.

עו"ד יוסי נקר: לא. היא השתלחה. היא אמרה 'אתה מקבל כסף'.

עו"ס פינלקשטיין: נכון, כי אתה מקבל כסף על הייצוג.

עו"ד יוסי נקר: ואת גם מקבלת כסף על העבודה שלך. זו ועדה משפטית לעילא ועילא.

עו"ס פינלקשטיין: אני רוצה להוציא אותו. תחליטו אתם. זה עורך דין שלכם.

עו"ד יוסי נקר: אתם לא יכולים להוציא אותי.

עו"ס פינלקשטיין: אני כן יכולה.

עו"ד יוסי נקר: מה שאת אומרת כרגע זה נורא נורא חמור. את לא יכולה לקיים ועדה בלי לאפשר לאנשים האלה ייצוג.

עו"ס פינלקשטיין: האנשים האלה אני מכירה אותם, לפני שאני מכירה אותך ולפני שהם מכירים אותך. הם ייצגו את עצמם עד עכשיו וכך ימשיכו!

עו"ד יוסי נקר: את חייבת לאפשר להם את היצוג שמגיע להם על פי חוק. את לא יכולה למנוע מהם.

עו"ס פינלקשטיין: אתה לא יכול להביע עמדות.

עו"ד יוסי נקר: אני אביע עמדות. את לא יכולה להוציא אותי. זה חמור מאוד. אני מציע לך להתקשר לחוה לוי (עו"ס ארצית מירושלים), אם את רוצה אני אתן לך את הטלפון שלה. יש לי את הסלולרי שלה. אין לי שום בעיה. את יכולה להתקשר לחוה לוי. בבקשה.

עו"ס פינלקשטיין: אתה באת בגישה... אני חייבת להפסיק. אם אתה לא יוצא, אז הוועדה לא מתקיימת.

עו"ד יוסי נקר: אז תפסיקי. מה שאתם עושים זה דבר מאוד מאוד חמור.

הורה: מה העניין בעצם? שהוא ישאר או לא ישאר?

עו"ס פינלקשטיין: כן. אם הוא נשאר, הוא לא ...

עו"ד יוסי נקר: אני לא על תקן חבר! אני על תקן עורך דין מייצג.

עו"ס פינלקשטיין: עקיבא (עו"ס נוסף משתתף בוועדה), תעזור לנו להוציא אותו בחוץ!!!

עו"ד יוסי נקר (מתקשר לחוה לוי פק"ס ארצית) - השיחה על רמקול:  חוה, זה יוסי, אני מצטער שאני מפריע לך. אני פה בוועדת החלטה. איך שהתחילה ועדת ההחלטה, הם החליטו שעורך דין לא מייצג את ההורים בוועדת החלטה, וזה לא יכול להיות מצב כזה, שכבר בתחילת הוועדה יגידו שעורך דין לא מייצג. אתם הלכתם עכשיו לשינוי ועדת סילמן.

עו"ס פינלקשטיין: זה עוד לא קרה.

עו"ד יוסי נקר: לא יגידו לי שזה לא קרה. אתם הולכים בוועדת סילמן לממן עורכי דין לוועדות החלטה, וכבר בתחילת ועדת החלטה, אומרים לי שאני בכלל, אין לי מעמד פה. על זה לא יקום ולא יהיה וזה לא מקובל.

פק"ס ארצית חוה לוי: אתה לא חלק מהוועדה.

עו"ד יוסי נקר: למה הזמינו אותי, שאני אשב ואשתוק?

עו"ס פינלקשטיין: לא הזמנתי אותך.

פק"ס ארצית חוה לוי: אתה לא מנהל את הוועדה, אתה לא מגיע כדי לדבר.

עו"ס יוסי נקר: פקידת סעד ארצית חוה לוי, מה שאת אומרת עכשיו מנוגד לדין, וגם מנוגד לחוות דעת זכויות האזרח שקיבלתי ממש לאחרונה. הוועדה הזו היא משפטית לעילא ולעילא.

פק"ס ארצית חוה לוי: הועדה היא לא ועדה משפטית.

עו"ד יוסי נקר: הוועדה היא ועדה משפטית לעילא ולעילא.

פק"ס ארצית חוה לוי: אין לנו ויכוח בעניין הזה לכל אורך הדרך. זו ועדה מקצועית, היא לא ועדה שמתנהלת עלן פי כללים של בית משפט.

עו"ד יוסי נקר: ולכן הם יכולים לנהל את הוועדה שלהם איך שהם רוצים. הם לא יכולים למנוע ממני לייצג את ההורים בוועדת החלטה. חיה, את שומעת אותי? חיה, חד וחלק. הם לא יכולים למנוע מהורים להיות מיוצגים בוועדה. הם לא יכולים למנוע מעו"ד לדבר בוועדת החלטה.

פק"ס ארצית חוה לוי: למה התקשרת אלי?

עו"ד יוסי נקר: היא (עו"ס יהודית פינלקשטיין) אמרה לי שהיא תמנע ממני לדבר בוועדה. זה לא עוד כך.

עו"ס פינלקשטיין: בגלל שאתה תוקפני.

עו"ד יוסי נקר: הכל מוקלט וזה גם יעלה ליוטיוב.

עו"ס פינלקשטיין: ברגע זה סיימנו את הוועדה!!!

עו"ד יוסי נקר: סיימנו את הוועדה? מעולה . הסתיימה הוועדה (סוגר את שיחת הטלפון).

עו"ס פינלקשטיין: חוות דעת של פקידת סעד ארצית...

עו"ד יוסי נקר: אתם לא יכולים למנוע ממני לדבר בשם הלקוחות שלי בוועדה.

עו"ס פינלקשטיין: הלקוחות שלך זה בבית משפט. לא כאן.

עו"ד יוסי נקר: אמרת שהסתיימה הוועדה? הסתיימה הוועדה, תודה רבה.

עו"ס פינלקשטיין: לא. מבחינתנו הם אמורים להישאר. אנחנו נתחיל את הוועדה. הוא לא ינהל אותי. אתם יכולים לקחת 2 דקות להתייעץ, ואתם תחליטו.

הורה: בעצם אנחנו כן רוצים לקיים את הוועדה, אבל העורך דין רוצה כן לדבר. זה לגיטימי.

עו"ס פינלקשטיין: אתם רוצים יצוג של עו"ד? שניה, זה לא לגיטימי. יש לנו את החוקים. אנחנו כולנו שמענו את פקידת סעד ארצית שהיא אמרה שפה זה לא בית משפט, שזו ועדה מקצועית, זו לא ועדה משפטית. אני שמעתי את זה במו אוזניי. אנחנו עובדים על פי נוהלים. אדם שמאיים עלי, שמקליט אותי, שמתלהם, שמגלה תוקפנות, אני לא רוצה אותו. זכותי. הזמנו אותו מלכתחילה לשבת על תקן של חבר, ידיד משפחה. פה זה לא בית משפט. הוא מוכן בתנאים שלנו, בשמחה. ולא - אנחנו נקיים ועדה במועד אחר. אני גם יזמין ייצוג משפטי שלי, אני יזמין עוד אנשים ונעשה ועדה. אנחנו לא בבית משפט. עד עכשיו גם בכרמיאל וגם כאן, אתם ייצגתם את עצמכם, והכל, ועשיתם את זה בצורה מכובדת.

הורים: עשינו את זה בצורה , שאני חושב שעו"ד יעזור לנו טוב, כי אני פחות בקיא בחומר.

עו"ס פינלקשטיין: אתם רוצים? בבית משפט, פה זה ועדה טיפולית, החלטה שלכם. אנחנו נדחה את הוועדה למועד אחר, נבדוק את הכל ונקיים. הוא מקליט אותי. איך שאתם רוצים. שהוא יהיה נוכח - בלי ייצוג! בשמחה.

עו"ד יוסי נקר: זו ועדה משפטית לעילא ולעילא. אפילו בית משפט עליון מתייחס לזה כך.

עו"ס פינלקשטיין: אז נקבע מועד אחר. הוא מהרגע שהוא נכנס עם כל הכבוד, הוא ניסה להשתלט...

עו"ד יוסי נקר: ניסיתי להשתלט?

עו"ס פינלקשטיין: איומים!

עו"ד יוסי נקר: להגיד שזה מוקלט, זה איום? לא! זה לא איום.

הורה: אני רוצה שיוסי ייצג אותנו.

עו"ס פינלקשטיין: לא! בבית משפט הוא ייצג אתכם. לא פה.

עו"ד יוסי נקר: הייצוג הוא גם בוועדה. אתם צריכים ללמוד את זה.

עו"ס פינלקשטיין: הוא רוצה לדבר בשמכם.

עו"ד יוסי נקר: גם. זה הייצוג.

עו"ס פינלקשטיין: זה חילוקי הדעות. שניכם תדברו, הוא יישב ויהיה נוכח.

הורים: יוסי, אתה מסכים?

עו"ס פינלקשטיין: לא. אני לא באתי לפה כעציץ. רוצים לסגור את הוועדה?

עו"ס פינלקשטיין: שוב. אני חוזרת שישמעו אותי בבירור בהקלטה, או שאנחנו מקיימים את הוועדה רק עם ההורים בלעדיך, או בנוכחותך בלי שאתה מייצג. בית משפט פוסק. בשביל זה יש ערכאה משפטית שהיא מחליטה. פה זה החלטה טיפולית. זו לא ועדה משפטית.

עו"ד יוסי נקר: זו ועדה משפטית לעילא ולעילא.

עו"ס פינלקשטיין: אנחנו לא מקבלים שום חוות דעת מראש. אוסנת פה, מהאומנה.

עו"ס אוסנת: אני עו"ס לחוק הנוער. שלא נתבלבל.

עו"ס פינלקשטיין: אני הזמנתי את עו"ס האומנה שהיא מספרת את המצב של הילדים, ובהתאם למצב של כל המשפחה אנחנו בונים החלטות, מוציאים המלצות לגבי הטיפול למשפחה. זה הכל. בית המשפט מחליט. אלא אם כן, יש הסמכות. יש מקרים שההורים חותמים על הארכת צו או כל מיני דברים, אבל הוועדה פה היא לא תוכננה מראש, היא בשקיפות מלאה. אתם פה מהתחלה עד הסוף. אתם שומעים את הדוח, קוראים את הדוח כמו כולם, אתם חותמים על החלטות כמו כולם. אתם חברים מן המנין לכל דבר. זה גם אחד השינויים בשנים האחרונות של משרד הרווחה. פעם הורים היו נכנסים רק לקטע קטן, לא היו קוראים את הדוח. היום אתם שותפים מהתחלה עד הסוף, ומותר לכם להכניס עורך דין...

[הערת בעלת הבלוג: מדובר בהורים הנלחמים להשבת ילדיהם למשמורתם. הם אינם 'חברים מן המניין' ואינם חלק מחברי הוועדה הסוציאלית שהאינטרסים הברורים שלה היא השארת הילדים של ההורים במשפחת האומנה. לורי שם טוב]

עו"ד יוסי נקר: אבל שישתוק...

עו"ס פינלקשטיין: בטח שלא לייצג אותם!

עו"ד יוסי נקר: לא תהיו מיוצגים - זה מה שאומרת יהודית פינקלשטיין לשכת רווחה פתח תקוה.

עו"ס פינלקשטיין: הם יכולים להיות מיוצגים רק בבית המשפט. חבל על הזמן.

הורה: אני רוצה שהוא כן יהיה איתנו בוועדה.

עו"ס פינלקשטיין: הוא יכול לשבת, לא לייצג.

עו"ד יוסי נקר: אני היחיד שמתעסק בנושאים האלו באופן פרטי ולא מהסיוע. אני מחזיר ילדים הביתה. גם במקרה הזה אני אחזיר את הילדים!

קישורים:


עו"ד משכית בנדל מהאגודה לזכויות האזרח מסבירה על ועדות החלטה וועדת סילמן - אפריל 2014 - רדיו ללא הפסקה עם גיא זוהר - עו"ד משכית בנדל מהאגודה לזכויות האזרח מסבירה על הדורסנות של ועדות ההחלטה הסטטוטוריות הפועלות במחשכים ברשויות מקומיות ללא סדרי דין ללא ראיות תולשות מידי שנה אלפי ילדים מביתם ומשפחתם למסגרות משרד הרווחה ללא פיקוח ובקרה ואין מושיע. ההורים עומדים חסרי אונים מול ה"מומחים" בועדות ההחלטה המדברים בשפה אחת ודברים אחדים ובתי משפט רואים המלצותיהם כסוף פסוק (חותמת גומי) - הרקע לראיון הוא התנגדותה של עובדת סוציאלית יהודית פינקלשטיין מלשכת הרווחה פתח תקווה לאפשר ייצוג להורים (עדי איוון) בוועדת החלטה כדי להגן על בניהם מפני דורסנות הממסד...
פרשת הילדים האבודים - יואב יצחק - כיצד קורה שגם בשנים אלה מועברים מדי שנה אלפי ילדים מבית הוריהם, לפי המלצת "ועדות החלטה" - הפועלות באופן בלתי חוקי, ....
דוח מבקר המדינה 2013 - משרד הרווחה תולש בכפייה וברמיה ילדים מבתיהם בוועדות החלטה בניגוד לחוק ולנהלים - מאי 2013 - מבקר המדינה ערך במהלך שנת 2012 ביקורת על סדרי עבודתן של ועדות לתכנון טיפול והערכה (ועדות החלטה בלשכות רווחה ברשויות מקומיות) בעניין זכויותיהן של משפחות חלשות בהוצאת ילדים מהם בכפייה...

תחלואי תאוות הבצע וסחר בילדים במשרד הרווחה - הורים שילדיהם נלקחו בכפייה לא יכולים לערער - דוח מבקר המדינה 2013 - מה החזון של שר הרווחה מאיר כהן: טיוח פשעי משרדו והפצת גימיקים חלולים בתקשורת שאין מאחוריהם מאומה. - הכתבה ההורים שילדיהם נלקחו לא יכולים לערער , יובל גורן | 8/5/2013 , nrg - זאת בגלל שלא הוקמו ועדות לכך על אף שאושר להן תקן. דו"ח מבקר המדינה מצא גם כי הרפורמה שנקבעה לפני עשור טרם יושמה..

הוצאת ילדים מהבית נעשת בחיסיון בהליך לא הוגן - ד"ר ישראל צבי גילת - פוליטיקה - ערוץ 1 - יוני 2011 - ראיון עם ד"ר ישראל צבי גילת בנושא הוצאת ילדים מביתם ע"י רשויות הרווחה. - צבי גילת עמד בעבר בראש ועדה (ועדת גילת) שבדקה דרכי פעולה של ועדות החלטה ומצא כי הליך הוצאת ילדים מביתם בכפייה ע"י רשויות הרווחה לא היה הוגן. - בתי משפט לנוער אינם מפרסמים פסקי דין לרבות בעניין הוצאת ילדים מבית כך שלא ניתן לבקר הליך שאינו פומבי. "ועדת החלטה" ופקיד הסעד - שיקולים זרים וניגוד עניינים להוצאת הילד מהבית - בעיות ניגוד העניינים והשיקולים הזרים של פקידי הרווחה ו"ועדת ההחלטה" ברשות המקומית מביאה להחלטות שגויות אשר פוגעות באופן קשה ביותר הקטין/חסוי ובני משפחתו. על מנת להתמודד עם תקלות קשות אלו נדרשת המשפחה להשקיע משאבים אדירים להציל את יקירם. בית משפט לענייני משפחה המקיים את הדיונים בדלתיים סגורות משמש כחותמת גומי של מערכת הרווחה הקלוקלת....

שר החינוך שי פירון - חוסר תובנה בשימוש בריטלין וזכר השואה

האם שר החינוך שי פירון מסוכן לילדיו? ומדוע אינו מקבל "טיפול" מרשויות הרווחהכפי שניתן בכפייה למשפחות מוחלשות. ראינו כי שי פירון מכה את ילדיו ומכנה את עבירת הכאת הילדים החמורה כסוגיה "פילוסופית". עתה מתברר כי הוא נותן לילדיו וגם לעצמו סם פסיכיאטרי ריטלין כשצריך לדעתו.

אפריל 2014 - שר החינוך, שי פירון, אמר בתוכנית הילדים "תראו אותי", ששודרה לראשונה לפני כחודש בערוץ חינוכית 23, כי הוא נוהג ליטול ריטלין כאשר הוא חש שהוא זקוק לכך. פירון תיאר בתוכנית כיצד נטל ריטלין כדי להתמודד עם טקס זיכרון במחנה ההשמדה סוביבור שלדבריו היה ארוך ומשעמם מאוד. הסוגייה עלתה סביב שאלות המנחה על התמודדותו של פירון עם שנותיו בבית הספר בהן תואר כ"אנרגטי", אך לא אובחן כסובל מהפרעות קשב וריכוז, משום שהנושא היה פחות מוכר ומטופל באותן שנים.




פירון סיפר כי "לא מזמן נסעתי עם אברי (גלעד, מנחה התוכנית) לפולין והגענו לטקס נורא נורא חשוב במחנה סוביבור". בשלב זה התערב גלעד והוסיף: "ונורא נורא משעמם". פירון חזר על מילותיו של גלעד והוסיף: "נורא משעמם". לדבריו, "אני לא ידעתי איך אשב שלוש שעות בקור אימים בשפה שאתה לא מבין, בפולנית, ואני צריך לשבת כמו השר בשורה הראשונה"

 הוא המשיך ואמר כי "אני אגיד לכם שדרך הילדים שלי ודרך המשפחה שלי... אני לא מתבייש אם צריך לקחת ריטלין או כדור כזה או אחר בימים מאוד מיוחדים. אני לא מתבייש באופן אישי להשתמש בזה".

פירון הוסיף כי הוא אינו נוטל באופן קבוע את התרופה המחייבת מרשם ומסייעת לסובלים מהפרעות קשב וריכוז, "אני לא משתמש בזה ביום-יום. אני מתפקד בצורה מאוד אנרגטית ומספיקה, עייף פחות מרוב בני האדם שאני מכיר וער הרבה יותר שעות, אבל יש ימים שאני מודע לקושי". מדבריו של פירון לא ברור אם אכן יש לו מרשם לתרופה או שהוא מקבל אותה "דרך הילדים שלי ודרך המשפחה שלי", כפי שאמר.

שר החינוך שי פירון מכה ילדיו ומזלזל בחוק

מאי 2013 - שי פירון שר החינוך בראיון עם גיל ריבה אומר כי הוא מכה את ילדיו מידי פעם במכות כאלו ואחרות. שי פירון מתייחס בבוז לחוק העונשין באיסור הכאת ילדים ומכנה את העבירה החמורה "שאלות פילוסופיות של הכאת ילדים"
משרד הרווחה כמדיניות מטייח התעללות בילדים באוכלוסיות חזקות משום שמסגרות הרווחה עצמן (פנימיות, אומנה, מרכזי חירום, ועוד..) מתעללות בילדים, ומשרד הרווחה רוצה לסחור בילדי משפחות מוחלשות. מה גם שתכלית משרד הרווחה הנה הסחר בילדים, וסבלם של הילדים ומשפחותיהם המוחלשות אינו מעניין את  המשרד. אילו היה הורה ממשפחה מוחלשת מתבטא כמו שי פירון ברור שרשויות הרווחה היו תולשות ילדיו מהבית ומפרקות את המשפחה, פיסית, נפשית וכלכלית.




קישורים:

 העובדות הסוציאליות תלשו הרך הנולד מאמו והביאו למעצרה - דרכי רמיה משרד הרווחה לחטיפת תינוקות ממשפחות קשות יום. העובדות הסוציאליות לאחר שהרעילו באוזני השופט וקיבלו צו שיפוטי לתלישת תינוק מאמו מיד בלידתו, התגרו באמא והסבתא,  תלשו התינוק והביאו למעצרן והרחקתן של האמא והסבתא מהרך הנולד.

הוגשה תביעה אזרחית נגד המעון נווה יעקב של משרד הרווחה - הוגשה תביעה אזרחית נגד המעון נווה יעקב של משרד הרווחה - גלי צה"ל - שרון פולבר - יולי 2013 - ההתעללות בחוסים בבית החולים הפסיכיאטרי נווה יעקב: הבוקר תוגש תביעה אזרחית לבית המשפט בדרישה לפצות את החוסים על ההתעללות וההזנחה. בנוסף, אחרי ארבעה חודשים שהושהה דו"ח וועדת החקירה במשרד הבריאות, אתמול הוא פורסם...

 פרופ. אסתר הרצוג מציגה דרכי רמיה משרד הרווחה בענייני הוצאת ילדים מביתם -  אפריל 2014 - יותר מעשרת אלפים ילדים מוצאים מבתיהם ומנותקים מהוריהם בכל שנה על ידי רשויות הרווחה לעיתים שלא לצורך. משפחות רבות  חסרות אונים מול החלטות העובדים הסוציאליים...

התעללות בירוקרטית עובדות סוציאליות בניצולי השואה

מאי 2012 - תחקיר חדשות 2 - התעללות בירוקרטית של עובדות סוציאליות בניצולי השואה - צפו בעדויות נוספות על פניות של ניצולים קשישים לפגישות עם עובדים סוציאליים, פגישות שמתעכבות.
התעללות בירוקרטית בניצולי שואה.




מוקדנית במוקד הטלפוני של הרשות לזכויות ניצולי השואה: הכי היה לי קשה זה אנשים שביקשו שתחזור אליהם עובדת סוציאלית פשוט, במשך חודשים היה לו את הטלפון האישי שלה והוא התקשר אליה מלא פעמים והשאיר לה מלא הודעות, וזה וכולי... כן אני גם נתקלתי בעובדת סוציאלית שלא חזרה מעל חודשיים. אבל אני מדברת איתך כאילו יותר, כאילו... יותר מחודשיים?
כן, פשוט... כאילו התעלמו מהם לחלוטין.


רבים מניצולי השואה הם קשישים עריריים, כך שביקור עובד סוציאלי בביתם חשוב במיוחד עבורם. מעדויות של עובדי המוקד הטלפוני לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר עולה כי פניות רבות של קשישים לא נענות כלל, או שהן נענות באיחור משמעותי.

יש ברשות ארבע עובדות סוציאליות בלבד, שהן אמורות לטפל בכל האוכלוסיה של ניצולי השואה בישראל. ניצול מבקש לדבר עם עובדת סוציאלית, רק לדבר בטלפון, מעבירים לה הודעה במערכת - תוך יום, גג יומיים, היא צריכה לחזור. אני אישית, נתקלתי במקרה שמהשבעה בפברואר ניצול או ניצולה ביקשו שעובדת סוציאלית תחזור אליהם, חודשיים וחצי אחרי היא התקשרה בטלפון.

ניצול שואה ערירי ביקש לפגוש עובדת סוציאלית, וכך היא כתבה בתיקו: בכניסה אל ביתו הבנתי כי מצב מחלתו (דמנציה) בשלב הקשה, מקלל, צועק ומאיים, לא נכנסתי לבית.
הקשיש אומר: "אני מוכן לקבל כל אחד, אבל אף אחד לא היה. לא היתה עובדת סוציאלית, לא אף אחד, אני לבד בשמיים".

קישורים:

• דרכי טיפול בקשישים בקהילה: לשכת הרווחה תל אביב - ביקורי הבית של פקידת הסעד ענבל בורנשטיין - מתוך תכנית המקור - ערוץ 10 - נובמבר 2011 - פקידת סעד ענבל בורנשטיין ל"הגנת" קשישים ממינהל שירותי חברתיים תל אביב מציגה דרכי טיפול בקשיש בקהילה ע"פ מדיניות משרד הרווחה. פקידת סעד "מטפלת" בכ- 400 איש בקהילה מה שאינו מאפשר לה טיפול אפקטיבי כלשהו מלבד הוצאת צווים שיפוטיים מטופשים לגירוש אדם מביתו ומהקהילה ונישולו מרכושו וכליאתו בבית אבות לשארית ימיו...
• עיריית תל אביב - שיטות הרדיפה של פקידי הרווחה
• תאגיד אפוטרופוסות "קרן דורי דורות" חשוד שהוציא כספי חסויים שלא כדין
• נרדפת - קשישה בורחת מהשירותים החברתיים של עיריית תל אביב
• שר הרווחה מפקיר אותנו לציפורניהן של פקידות סעד - סרטון על שר הרווחה יצחק הרצוג - כ- 6 דקות
• לשכת הרווחה בת ים: פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי – טיפול “מקצועי” ואלים לחסויה חסרת ישע – ביקור הבית
• מכבסת הרווחה - בין טיפול והשגחה לאימוץ סגור - השופט שמואל בוקובסקי, פקידות הסעד חנה בן ארי וקרן זינגר - הליכים שיפוטיים של מכבסת מילים וצווים מטופשים. המקרה דנן אימוץ סגור פסיקת בית משפט עליון רע"א 9382/10 מצביע על רפיסות, אי נטילת אחריות של רשויות הרווחה ומערכת בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער, תוך הסבת נזקים קשים לפרט ולמשפחה...

משרד הרווחה מפקיר את ניצולי השואה - 50 אלף חיים מתחת לקו העוני

50 אלף ניצולי שואה חיים מתחת לקו העוני , הארץ , ירדן סקופ , 23.04.2014

לפי נתוני דו"ח הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל אפריל 2014  המתפרסמים לקראת יום השואה, אחד מכל חמישה ניצולי שואה נאלץ לוותר על מזון או תרופות בשנתיים האחרונות עקב מצוקה כלכלית
 
הקרן לרווחת ניצולי השואה הציגה היום (רביעי) את מקבץ הנתונים השנתי שלה, לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה שיחול ביום שני הקרוב. לפי נתוני הקרן, בישראל חיים כיום 193 אלף ניצולי שואה, כשני שליש מתוכם הן נשים וכ-50 אלף מהם חיים מתחת לקו העוני. הגיל הממוצע של ניצולי השואה בישראל הוא 85.

מהנתונים עולה עוד כי 13 אלף ניצולים מתים מדי שנה - יותר מאלף מדי חודש. כמו כן, 36% מניצולי השואה חיים לבד ונאלצים להסתדר בגפם. הקרן טיפלה בשנה החולפת בכ-212 אלף פניות של ניצולים. 86% מניצולי השואה הפונים לקרן לסיוע כלכלי נאלצים להתקיים מהכנסה של פחות מ-5,000 שקל בחודש, 66% נאלצים להתקיים מהכנסה של עד 3,000 שקל בחודש בלבד.

הקרן ערכה בתחילת אפריל סקר על מצב ניצולי השואה, ממנו עולים הנתונים הבאים: מחצית מהם חשים בדידות, אחד מכל חמישה ניצולי שואה נאלץ לוותר על מזון או תרופות במהלך השנתיים האחרונות עקב מצוקה כלכלית ו–60% מוטרדים ממצבם הכללי בעתיד. 43% אף העידו כי הם חוששים שהשואה יכולה לחזור. כמו כן, 55% מהניצולים דיווחו כי הם אינם מרוצים מהאופן שבו מטפלת בהם הממשלה. 61% מעידים כי הם לא חשים שיפור או שינוי בייחס הממשלה לניצולים בשנה האחרונה.

חלק מהסקר נערך בקרב הציבור הרחב וממנו עולה כי כמחצית מהציבור סבור שניצולי שואה חיים בעוני. רק 10% ציינו שמצבם של רוב ניצולי השואה טוב או סביר. פחות מ- 10% ציינו שהמדינה ומשרדי הממשלה מטפלים בניצולי השואה. 84% ציינו כי הטיפול בניצולים אינו טוב. 56% ציינו כי לא חל שינוי בשנה האחרונה בייחס המדינה לניצולים. 40% חוששים כי השואה יכולה לחזור, בדומה לנתונים בקרב הניצולים.


יו"ר הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל, אבי דיכטר, אמר במסיבת העיתונאים כי הקרן על סף סיום תוכנית חומש להתאמת המענים והמשאבים הנדרשים לשנים הקרובות לניצולים. "כוונת משרד האוצר להקצות מיליארד שקלים לניצולים היא סנונית ראשונה שאנו מקווים שתבשר על בוא האביב", אמר דיכטר, "אנו מלאי תקווה שהכסף יעבור לניצולים במהירות וביעילות האפשרית. איננו רוצים ניצולים שימותו בכבוד, אלא ניצולים שיחיו בכבוד בשנים האחרונות לחייהם. המשימה של הקרן, של הממשלה ושל החברה הישראלית היא משימה לאומית מהמדרגה הראשונה וחלה עלינו החובה לדאוג לרווחת הניצולים עד יומם האחרון". מנכ"ל הקרן לרווחה לנפגעי השואה, רוני קלינסקי, אמר כי "הגידול בצרכי הניצולים יימשך עד שנת 2015, וזו תקופת זמן קריטית בה הקרן צופה גידול בפניות. חלון ההזדמנויות של חמש השנים הקרובות הולך ונסגר, וכעת, עלינו לרתום את כלל הנוגעים בדבר לכדי פעולות ממשיות למען חיים בכבוד של ניצולי השואה בישראל".

הוגשה תביעה אזרחית נגד המעון נווה יעקב של משרד הרווחה

הוגשה תביעה אזרחית נגד המעון נווה יעקב של משרד הרווחה - גלי צה"ל - שרון פולבר - יולי 2013 - ההתעללות בחוסים בבית החולים הפסיכיאטרי נווה יעקב: הבוקר תוגש תביעה אזרחית לבית המשפט בדרישה לפצות את החוסים על ההתעללות וההזנחה. בנוסף, אחרי ארבעה חודשים שהושהה דו"ח וועדת החקירה במשרד הבריאות, אתמול הוא פורסם

שמונה חודשים עברו מאז התפוצצה פרשת בית החולים הפסיכיאטרי נווה יעקב. מסמכים שהגיעו לגלי צה"ל חשפו בשבוע שעבר כי משרד הבריאות המליץ לסגור את המקום בשנת 2007, חמש שנים לפני שהוגשה תלונה במשטרה עוד נחשף כי בפרשה לא הוגש אף כתב אישום ו-13 החשודים שוחררו לביתם, וכי ועדת החקירה שהקים משרד הבריאות לא הגישה את מסקנותיה.



הפרקליטות לא הזדרזה להגיש את כתבי האישום, אבל הפרשה בכל זאת מצאה את דרכה לבית המשפט. משפחות מנווה יעקב הגישו הבוקר תביעה אזרחית לבית משפט השלום בתל אביב נגד משרד הבריאות, משרד הרווחה וסנטוריום נווה יעקב.


כתב התביעה הוגש על ידי עורך הדין דוד מנע ונפתח בציטוט של אלברט אינשטיין "העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו, לא בגלל האנשים שעושים רע, אלא בגלל אלו שלא עושים דבר בעניין" . בכתב התביעה מאשימות המשפחות כי משרד הבריאות והרווחה הפריטו את שירותי האשפוז הפסיכיאטריים בלי להסדיר את הפיקוח והביקורת עליהם, וידעו על ההזנחה המתמשכת וההתעללות הקשה שחווים החוסים - אך בחרו להתעלם.

כתב התביעה מגולל גם הוא התעללות קשה בחולים: מתן יתר של תרופות, מכות והזנחה, שמדווחים שוב ושוב אך לא זוכים להתייחסות. כל אחד מהתובעים עותר לפיצוי על סך 600 מאות אלף שקלים. עם זאת, לאחר תחקיר גלי צה"ל הזדרז משרד הבריאות לפרסם את מסקנות ועדת החקירה: בדו"ח חמור מתואר מצב של השלמה ארוכת שנים עם סטנדרטים נמוכים של טיפול בחולים, היעדר אכיפה, וחוסר תיאום בין האגף לבריאות הנפש למחלקה הפסיכיאטרית של מחוז מרכז.

כעת קובעת הועדה כי יש להפסיק את פעילות כלל המחלקות הפסיכיאטריות הסגורות בבתי החולים, להקים מחלקות ייעודיות בבתי החולים הציבוריים לסובלים מתחלואה כפולה - חולים הלוקים במחלה נפשית ובנוסף גם בפיגור, ולבחון מחדש את מסגרות הדיור בקהילה.

משרד הרווחה נמסר בתגובה: "נווה יעקוב היה מוסד אשפוז פסיכיאטרי השייך למשרד הבריאות וקיבל את הרישוי ממשרד הבריאות ועליו חל חובת הפיקוח והבקרה. מעט החוסים ששהו בנווה יעקוב במימון משרד הרווחה הופנו לשם באמצעות ועדת הכרעה בין משרדית שהיא ועדה משותפת לשירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות ולמשרד הרווחה בשל מאפייניהם. כל תלונה פרטנית שהגיעה למשרד הרווחה נבדקה."

ממשרד הבריאות נמסר כי כתב התביעה טרם הגיע לידיהם ולכשיגיע הם ילמדו אותו ויגיבו בהתאם.

ציטוטים מכתבת mynet

המשפחות מוסיפות בכתב התביעה כי לחוסים ניתנו תרופות שגרמו לפגיעה קשה בתפקודם ונועדו לנטרל אותם מכל פעילות במהלך היום והלילה, עד שהפכו לישנוניים ומנותקים: "החוסים חוו התעללות מתמשכת ושיטתית שבאה לידי ביטוי בהכאות, במניעת מקלחות, בהזנחה פיזית, במניעת חימום בחורף, בקשירתם לכיסאות, בהעברתם בכפייה למחלקה הסגורה - ללא הצדקה וללא חוות דעת רפואית כנדרש בחוק".

בידי הפרקליטות

אחת התובעות (חנה־שם בדוי) היא תושבת האזור, אם לצעיר בשנות ה־20 לחייו שחסה במוסד. מצבו הנפשי אף פעם לא היה מזהיר, וכבר מילדות הוא אובחן כסובל מהפרעות קשב, מהיפראקטיביות ומהתנהגות שהלכה והחמירה עם השנים. למרבה הצער, שהותו לצד אחיו הקטנים הפכה לבלתי אפשרית מבחינת המשפחה.

לאחר שברח מהבית כמה פעמים למשך ימים נאלצו הוריו לאשפזו מדי פעם לתקופות קצרות במוסדות סגורים ובהוסטלים שונים. כשהגיע לגיל 18, המליצה להורים אחת ממחלקת הרווחה במרכז הארץ להעבירו לנווה יעקב.

"אמרו לי שזה רק לתקופה קצרה", נזכרת אמו, "הבטיחו לי שיידרשו כמה שבועות כדי 'לאפס' אותו, ואז הוא ישוחרר. הבעיה היא שככל שחלף הזמן ראיתי איך מצבו נהיה גרוע יותר. משבוע לשבוע כבר לא הכרתי אותו. תוך חודשים ספורים הוא השיל 25 ק"ג ממשקלו. היה לי ברור שמשהו רע עובר עליו".

בכתב התביעה נטען כי כשהגיעו הוריו לבקרו הם מצאו על גופו סימני אלימות, חבלות וכוויות. הבן טען בפני הוריו מספר פעמים שהוא מוכה על ידי מטפלים במוסד. ההורים מציינים עוד כי בנם אושפז במחלקה סגורה "ללא כל הצדקה או אינדיקציה רפואית ראויה".

בעקבות החשדות, כאמור, סגר משרד הבריאות את בית החולים והוקמה ועדה במטרה לבדוק את הכשלים במקום. לפני עשרה ימים התפרסמו המסקנות, שלא החמיאו גם למשרד הבריאות.

משטרת פתח־תקוה, שניהלה את הפשיטה על המקום, העבירה לאחר מספר שבועות את הטיפול בפרשה לידי ימ"ר מרכז, שם מצהירים כי פעולות החקירה תמו מזמן וכי הנושא נתון באחריות הפרקליטות. גורם בפרקליטות ציין השבוע כי מדובר בפרשה "מסועפת ומסובכת" והעריך כי הדברים יבשילו לידי כתבי אישום בחודשים הקרובים.

אולם, אמו של הצעיר אינה משוכנעת בכך. "איבדתי לחלוטין את האמון במערכות הרווחה, הבריאות והאכיפה", היא אומרת. "איך אפשר לתת אמון אם אחרי כל מה שקרה אפילו אדם אחד לא הועמד עדיין לדין? יש לי תחושה שפשוט רוצים למרוח את זה".

היום שאחרי

למרות אנחת הרווחה של המשפחות עם סגירת המוסד, הן לא מלקקות מאז דבש. הבהילות למצוא לקרוביהן מקום חלופי, יחד עם החשש שהתופעות הקשות יחזרו על עצמן, גרמו לשיבושים קשים בתפקודן היומיומי. "הם בכלל לא התחשבו בנו", מספרת האם. "פיזרו את החוסים במוסדות ברחבי הארץ בלי קשר למקום המגורים של המשפחות. הרבה חוסים שמשפחותיהם גרות במרכז נשלחו למוסדות בצפון הארץ. לבקר אותו היום זה זמן כפול, לכן אנחנו מגיעים אליו פחות מבעבר".

נעמה לרנר, מנהלת המחלקה הקהילתית בארגון 'בזכות' שסייע בחשיפת הפרשה, מודה כי למשפחות יש קושי להסתגל למצב החדש. עד היום היא מלווה את חלקן. "כל התהליך של סגירת המקום והמעבר נעשה במהירות", היא מוסיפה. "עבור חלק מהחוסים זה רק העצים את הטראומה. גם לא כולם הגיעו למקומות שמתאימים להם. למשל, יש בחור שהועבר למחלקה פסיכיאטרית ללא צורך להיות שם. לאדם אחר לא נמצא מקום, והוא גר עם ההורים. ועם כל זה, צריך לומר שטוב שהמקום נסגר. בכל מקרה עדיף המצב הנוכחי על מצב שבו מתעללים בהם".

עו"ד דוד מנע, שהגיש את כתב התביעה בשם המשפחות יחד עם עו"ד חיה מנע, מסכם: "אני מאמין שחמש המשפחות הללו הן רק הגל הראשון. צריך להבין שיש חוסים שהאפוטרופוס שלהם הוא המדינה, ולכן הם מתקשים להצטרף לתביעה. הרי המדינה לא מתלהבת מהרעיון להגיש תביעה נגד עצמה.

"אבל, אני מאמין שבסוף נצליח. בעיניי זה חמור מאוד שהחשודים לא נתנו את הדין והם מסתובבים חופשי. לפחות שהמשפחות יפוצו בתביעת נזיקין. מוכרחים להפסיק את המדיניות הסלחנית כלפי פוגעים בחסרי ישע".

קישורים:

אחרי פרשת ההתעללות בחוסים: נסגר המוסד נווה יעקב הסאדיסטי של משרד הרווחה - הכתבה אחרי פרשת ההתעללות בחוסים: נסגר מוסד נווה יעקב , חדשות נענע , נובמבר 2012 -משרד הבריאות העביר אתמול את אחרון החוסים למוסד אחר לבריאות הנפש. לאחר שההעברה בוצעה, הורשה מנהל נווה יעקב לחזור למקום. המטופלים המורכבים מהמחלקה הסגורה הועברו ברובם לבתי חולים ציבוריים לבריאות הנפש, וחלק קטן למוסדות הרווחה. "התהליך בוצע ביסודיות, ברגישות ובמהירות", נמסר מהמשרד...

"מכניסים 18-20 מטופלים למקלחת אחת" , מתוך שידורי גלי צה"ל , נובמבר 2012

מעון "נווה יעקב" של משרד הרווחה - תרבות הסאדיזם - ככה זה עובד - תרבות הסאדיזם של רשויות הרווחה, איומים, הפחדות, עלילות, אלימות, הזנחה, סמים פסיכיאטריים, קשר שתיקה, תאוות בצע ועוד - המאמר האם מטופל ב"נווה יעקב": "צוות סדיסטים, אנחנו בגיהנום" , שבתי בנדט ודנה ויילר-פולק , וואלה חדשות , אוקטובר 2012 - משפחות מטופלים במוסד בו נחשפה פרשת התעללות מתארים שנים של הזנחה ואלימות. "היו לו פנסים בעיניים, כוויות על הגב", מספרת אחת האמהות...

"החוסים חיבקו את השוטרים שפרצו למוסד: 'הצלתם אותנו" , אבי אשכנזי וחיים גריידינגר , nrg , אוקטובר 2012 - לאחר חשיפת פרשת ההתעללות במוסד הסיעודי בפ"ת, תיארה מפקדת המבצע המשטרתי את התמונה הקשה בביה"ח: "גברים ונשים ישנו עירומים באותם חדרים". במשטרה הוסיפו כי מלבד החשדות באלימות, היו גם מקרים של הטרדות ומעשים מגונים...

חוסה שהותקף במוסד "נווה יעקב" של משרד הרווחה: 'מרביצים סתם כי בא להם' - חוסה שהותקף במוסד: 'מרביצים סתם כי בא להם' , ynet , אוקטובר 2012 - חוסים במוסד "נווה יעקב" בפתח-תקווה, שעליו פשטה המשטרה, סיפרו ל-ynet על התעללות אנשי הצוות, בזמן שבני משפחתם נשמו לרווחה: "ליום הזה חיכינו שנים". 13 מ-75 העובדים שנחקרו נעצרו, בית המשפט האריך את המעצר של חלקם...

העובדות הסוציאליות תלשו הרך הנולד מאמו והביאו למעצרה

דרכי רמיה משרד הרווחה לחטיפת תינוקות ממשפחות קשות יום. העובדות הסוציאליות לאחר שהרעילו באוזני השופט וקיבלו צו שיפוטי לתלישת תינוק מאמו מיד בלידתו, התגרו באמא והסבתא,  תלשו התינוק והביאו למעצרן והרחקתן של האמא והסבתא מהרך הנולד.
 

יולדת ואמה נעצרו בבי"ח בחשד לאיום על עובדת סוציאלית , אבי כהן , ישראל היום , אפריל 2014

על פי החשד, במהלך דין ודברים עם היולדת ואמה, איימו השתיים על העובדות הסוציאליות שיפגעו בהן

שעות ספורות לאחר הלידה: יולדת ואמה נעצרו ביום חמישי האחרון בבית חולים באזור השפלה בחשד שאיימו על העובדת הסוציאלית, שהגיעה לקחת את הרך הנולד בצו הגנה.

על פי החשד, במהלך דין ודברים עם היולדת ואמה, איימו השתיים על העובדות הסוציאליות שיפגעו בהן. העובדות הזעיקו את השוטרים ואלה עיכבו לחקירה את היולדת ואמה, ובסיומה החליטו לשחרר למעצר בית את היולדת הצעירה ואילו את אמה עצרו להמשך חקירה והביאו אותה להארכת מעצר בבית המשפט בראשון לציון. 

פרקליטתה של האם, עו"ד נעמי כהן, טענה בבית המשפט כי לא היתה סיבה לעצור את האם להמשך חקירה בעוד את הבת שיחררו למעצר בית. "מדובר בטרגדיה משפחתית שבה מצויות אם ובתה כאשר רשויות הרווחה הגיעו עם צו לבית החולים כדי להוציא את הילוד ממשמורתה. מדובר באירוע רגשי וקשה, ודברי האיומים לכאורה נאמרו ממצוקה רגעית רגשית. לא הצלחתי להבין מדוע נעשתה כאן הבחנה בין השתיים, ולכן גם את האם אין הכרח לעצור".

השופט איל באומגרט קיבל את דברי עו"ד כהן וכתב בהחלטתו כי "נוכח טענת האפליה שנמצאה מוצדקת, אני מורה על שחרור החשודה למעצר בית". השופט באומגרט גם אסר על האם ליצור קשר עם צוות בית החולים והעובדות הסוציאליות המטפלות בעניינו של הרך הנולד.

שואת ילדי הגזזת - ניסויים משפילים וממיתים בילדים בשם "טובת הילד"

זו השואה הפרטית שלי" , דבורה גינזבורג , 04/12/03 , מעריב

אלפים מעולי צפון אפריקה שטופלו בשנות ה- 50 בהקרנות נגד מחלת הגזזת סובלים ממחלות קשות

"שואת ילדי הגזזת גבתה יותר קורבנות מכל מלחמות ישראל ביחד... כל עוד הממסד הרפואי לא יחשוף את כל הידוע לו, פרשה זו תרבוץ לפתחה של מדינת ישראל לדיראון עולם". בכתובית זו מסתיים הסרט 'ילדי הגזזת' שהפיק המרכז לתקשורת בדימונה. הסרט עוסק באחד המחדלים החמורים והמושתקים ביותר שידעה ישראל מעודה.

טיפול בכפייה לילדים בשנות החמישים - שואת ילדי הגזזת גבתה יותר קורבנות מכל מלחמות ישראל



לראשונה בתולדות המדינה, נוצר סרט תיעודי העוקב אחר עולי ארצות ערב, בעיקר מצפון אפריקה, שנחשפו לקרני רנטגן כאמצעי "ריפוי" למחלת הגזזת. בסרט מועלות טענות קשות על קשר השתיקה סביב הנושא ועל תביעת הנפגעים להסיר את החיסיון על הפרוטוקולים של משרד הבריאות מאותה תקופה. הגזזת היא מחלת עור פטרייתית הגורמת לנשירת השערות ויוצרת התקרחות בקרקפת הנראית כאילו נגזזה. בגיל ההתבגרות נעלמת המחלה מאליה. בארצות המוצא נהגו יהודי צפון אפריקה לרפאה בעזרת חומץ ותרופות שונות. בסוף שנות החמישים, עם העלייה ההמונית מארצות ערב, החליט משרד הבריאות להילחם במחלה. חלק מהעולים נדרשו לעבור את תהליך הריפוי עוד בארצות מוצאם, כתנאי לעליה ארצה. משפחה שסירבה לעבור את הטיפול נאלצה להתעכב עד שהתרצתה. בין הטיפולים שעברו העולים, גם בארץ, היו הקרנות ברנטגן, טיפול בשעווה רותחת בראש ותלישת שערות. גם כאלו שלא לקו במחלה עברו את הטיפולים כאמצעי מניעה.

על פי הסרט, כל אחד מילדי העולים קיבל מנת קרני רנטגן ששווה ל-35 אלף פעמים צילומי רנטגן של היום. כך להערכת פרופ' פוירמן מביה"ח סורוקה. עוד נאמר בסרט כי חיים שיבא, מנכ"ל משרד הבריאות בשעתו, נסע לארה"ב והצליח לגייס סכום של 300 מיליון לירות מארה"ב לטיפול בגזזת. סכום אסטרונומי בהתחשב בכך שכל תקציב משרד הבריאות בשנים 58'-48', שנות הטיפול המאסיבי בגזזת, הסתכם בכ-60 מיליון לירות. לטענת היוצר, הסכום גויס לצורך ביצוע ניסוי רחב היקף במחלת הגזזת עבור האמריקאים. כל זאת בזמן שבארה"ב וביתר חלקי העולם המערבי נאסר השימוש בקרני הרנטגן לזמן ממושך. מהסרט עולה כי משרד הבריאות הפדרלי בארה"ב, אשר נאלץ להפסיק את המחקר על השפעת קרני הלייזר על חולי הגזזת בשל האיסור, חיפש מקום בו יוכל להמשיך במחקר. מדינת ישראל הצעירה והעניה שימשה כתובת נוחה לביצוע ניסוי רחב היקף במחלת הגזזת עבור האמריקאים, מה שיביא לזרימת כספים בסך של מאות מיליוני שקלים ארצה.שיבא, שהתנגד לעליית יהודי מרוקו בתואנה שאלו עלולים להביא איתם נגיפים ומחלות מדבקות, עסק במסע למיגור הגזזת.
האשמה חמורה נוספת מפנים יוצרי הסרט לפרופסור ברוך מודן, שהיה אחראי למחקר הגזזת שנמשך עד דצמבר .1960 בשנות ה-70 היתה בידו רשימה של עשרות אלפי מוקרנים. אם היתה הרשימה מתפרסמת כבר אז, טוענים היוצרים, היה אפשר ליידע את הנפגעים לסייע בגילוי מוקדם ואיתור מחלות, ולהציל חיים.עם התבגרותם החלו להופיע אצל העולים צורות שונות של מחלת הסרטן ומחלות הקשורות למערכת העצבים. בשל חוסר מידע על התיקים הרפואיים של המטופלים נחשדו חלקם בהתחזות והיו כאלה שנשלחו לבתי חולים לחולי נפש.רק בשנת 1994 החלו מוקרני הגזזת להגיש תביעות נגד המדינה בגין רשלנות רפואית. כל התביעות נדחו על הסף בשל התיישנות ובשל הנימוק שזה היה הטיפול המקובל בעולם באותן שנים, נימוק המוכח לטענת יוצרי הסרט כשקרי. נימוק נוסף של הממסד הוא שההקרנות נעשו בתום לב וכי המדינה לא ידעה על הסכנה שבקרינה.הכנסת, שחששה מתביעות נוספות, חקקה מיד את חוק הגזזת. היום, על פי החוק, לא רק שהמדינה אינה מודה באשמה אלא שולחת את הנפגעים לקבל פיצויים זעומים על פי קריטריונים של ועדות רפואיות מחמירות. הסרט מספר את סיפורם של 100 אלף עולים שה"טיפול" שקיבלו אז משפיע עליהם עד היום.

במשאיות למחנה בחיפה

"למעלה מ- 60% מהקורבנות מתגוררים בנגב", טוען דוד דרעי מבאר שבע, ממייסדי עמותת נפגעי הגזזת. "על פי המחקר שלנו רוב הקורבנות נמצאים במשולש של הנגב המערבי והמזרחי". עבור דרעי, הצורך לחשוף את הפרשה הוא תכלית חייו. במכשיר הפלאפון שלו מתקבלות כל יום עשרות פניות ורשימת הקורבנות שבידו הולכת ומתארכת. לדרעי, הסובל מגידול סרטני בראשו. אין צל של ספק שהקרחת, כמו גם הגידול הממאיר, נובעים מאותו טיול תמים, לכאורה, אליו נלקח בכיתה א'. הוא לעולם לא ישכח איך יום אחד, בבית הספר 'בר אילן' בבאר שבע, ביקשה המורה מהילדים לעמוד בטור עורפי. בחדר ניצבו גם אחות ורופא. המורה קראה בשמות התלמידים,"דרעי, בוזגלו, אבוטבול...", ואלו הופנו לקצה אחד של החדר. מי ששם משפחתו הסתיים ב'סקי', 'ברג' או 'ביץ' נשלח לקצה השני. בתום המיון הגיעו לשערי בית הספר משאיות רעועות והתלמידים הובלו למחנה עולים בפאתי חיפה בשם 'שער העליה'. המחנה היה מוקף גדרות תיל והילדים הסתובבו עם מספרים על הצוואר. "התרוצצנו שם כמו חיות, מכל צד צעקו 'אמא', 'אבא', אבל אף אחד לא שמע. הדמעות, הזיעה, שאריות המשחות שמשחו על הראש, הכל שי מש בערבוביה, היה ריח נורא של ליזול (חומר חיטוי). הכניסו אותי לחדר, מרחו לי על הראש משחה והכניסו למכונת ההקרנות, שנראה כמו מתקן אינקוויזיציה וקשרו אותי כדי שלא אוכל לזוז. צעקתי עד לב השמים" מספר דרעי. אחרי שבועיים חזרו הילדים לבאר שבע. חצי שנה לאחר הטיול ההוא לא יצא דוד מביתו, הוא התבייש והאשים את אימו במשך שנים. הוא לא הבין איך מכל בני משפחתו רק הוא נפגע. הוא שירת בצה"ל 30 שנה ושרד את המלחמות הקשות. "היו לי חיים רגילים שעלו בהרבה מאמץ. חייתי במערכת הדחקות לא ברורה. ראיתי מסביב אנשים שהוקרנו ונפגעו ולא ידעתי מתי זה יגיע אליי". במחקרו המעמיק החל דרעי רק אחרי שנתגלה הגידול בראשו. עד היום הוא נאלץ לעבור הקרנות מכאיבות בתל השומר. "אני חושב כמה זה סימבולי שלפני 48 שנה המדינה כבלה אותי למיטה והקרינה עליי והנה היום אני מוצא את עצמי קשור בבית החולים על שם "שיבא" וחוטף הקרנות שמנסות לפתור את ההקרנות של אז".

אברהם ששון, בן 57 אבל נראה כבן 80. מבטו כבוי, הוא מתקשה בהליכה ונעזר במקל, שיערו נשר ברובו, והוא סובל מכאבים חזקים בעיניים ומלחץ דם גבוה. בגיל 48 עבר אירוע מוחי ולפני כחצי שנה עבר אירוע נוסף. "אני חי על כדורים" הוא מתאר בכאב. ששון עלה ב-1949 וגדל בבאר שבע ברחוב ההגנה. בגיל 7 נלקח ל"ריפוי" במחנה 'שנלר' בירושלים, מחנה צבאי שהוסב למחנה ריפוי לאלפים מילדי העולים. "יום אחד באו משאיות ולקחו אותנו, אמרו שיש לנו גזזת, לא הסבירו יותר מידי, אמרו שנוסעים לטיול. לקחו אותנו כמו שהעירייה אוספת כלבים מהרחוב".
גם ששון היה הילד היחיד ממשפחתו שקיבל את הטיפול, אחיו הצעיר הצליח לברוח מהמשאית. את מה שהיה במחנה 'שנלר' הוא מתקשה לשכוח: "שמו לנו ניילון בראש ויוד אדום. קרקפו אותנו, עשו לנו קרחות, הוציאו את השערות אחת אחת, אני זוכר את זה כאילו זה היה עכשיו. שבועיים היינו שם, בנים, בנות, עשו את זה לכולם. בכיתי, זה היה סיוט". כשהוחזרו הילדים לבאר שבע, זכו לתגובות לעגניות, אפילו מהוריהם שלא ממש הבינו מה היה בירושלים, ובתמימות של עולים חדשים האמינו לממסד שהכול נעשה לטובת הילדים. ששון לעולם לא התאושש מהחוויה ההיא, הוא הסתגר בתוך עצמו, בטחונו העצמי אבד לו לעד והיום הוא שבר כלי.

במשפחתו של ציון אלקובי מבאר שבע היכה המוות ללא רחם. רק לפני שבועיים נפטר אחיו הבכור , כתוצאה מאירוע מוחי. בין השנים 1980-1988 איבד ציון שבעה מבני משפחתו, כולם לקו בראשם. דודתו, חנה אלקובי, נפטרה בגיל 36 מגידול במוח. חודשיים לאחר מכן נפטר אחיה יצחק, ,48 מגידול זהה. ביום השנה למותה של הדודה נפטר הדוד שלום, ,52 כתוצאה מגידול סרטני. מחול המוות נמשך וביום השנה למותו של שלום נפטר אח נוסף, אביו של ציון, יעקב אלקובי בן .54 שנה לאחר מכן נפטר, רפאל .43 לא עברה שנה ואברהם, ,48 ואליהו, ,50 אחי האב, נפטרו. הדוד מרדכי שנפטר מגידול סרטני בגיל 52 בשנת 1988 סגר את המעגל. במשפחה המורחבת ייחסו את מכת המוות לעין הרע. "היינו משפחה תוססת, של זמרים, בדרנים, הלכנו לרבנים והם אמרו לנו 'תתפזרו בארץ שלא יהיה עליכם עין הרע', אז המשפחה התפזרה, לחיפה, לקרית גת, לבאר שבע. נאחזנו בזה, האסימון לא נפל במשך שנים, היינו תמימים ומאמינים". ציון מספר כי את ההקרנות עברו דודיו וארבעה מאחיו הגדולים עוד במרוקו, אמרו להם שזה טיפול במחלה שנקראה 'טוניה', הוא עצמו לא טופל. "לקחו את האחים שלי לתלישת שיער בעודם ממררים בבכי, אני משווה את זה לאותם ילדים שהובלו כצאן לתנורים באירופה. אחיי אומנם לא הובלו למוות באופן מיידי אלא 40 ,30 שנה לאחר מכן. זו השואה הפרטית שלי. אנחנו יושבים שבעה ומסתכלים אחד על השני, מנסים לנחש מי הבא בתור". מאז שגילה, לטענתו, באמצעות תחקירני הסרט, כי הקרנות הרנטגן הם המקור לכל האסונות שפקדו את משפחתו, החליט לא לשתוק עוד. "התרגלנו עם הזמן שכל מה שקשור אלינו כספרדים, מרוקאים, צריך לטייח, אם אתה מתחיל לדבר אז אתה מרוקאי בכיין. לא עוד. אני כועס על המדינה, על מרוקו ועל אמריקה. אני כועס על הטיפול המזלזל של הוועדות הרפואיות, הראש של אחי שרוף לגמרי, נשארו לו כמה קצוות, בוועדת הגזזת הוא טעה בתאריך ההקרנה, הוא היה ילד, דחו אותו ומאז אין לו הזדמנות נוספת. זה בושה וחרפה, הם מתייחסים אלינו בזלזול, לא כמו אל בני אדם".

לאילנה פחימה, ,52 אם לשישה וסבתא ל-,18 יש רק שאלה אחת: למה הרסו לה את החיים? היא סובלת מחוסר שיווי משקל וכאבי ראש איומים שתוקפים אותה לעיתים תכופות. שיערה הלבן והדליל אינו מכסה את הצלקות הארוכות בקרקפתה. כל בני משפחתה, 12 אחיה, הוריה, כולם עברו במרוקו את התהליך המכאיב, בבית החולים לילדים בקזבלנקה. "לקחו אותנו כמו עדר של כבשים", היא מספרת, "סגרו מאות ילדים בגדר והכניסו אחד אחד אל מתחת למכונה. עמדו שם שני שחורים גברתניים שרק מלראות אותם מתנו מפחד. אם מישהו היה מצייץ היו מכניסים לו אגרוף. תפסו אותנו בכתפיים והושיבו אותנו על הרצפה עם הראש בין הרגליים. מרחו לנו שעווה רותחת ומסריחה על הראש וקרקפו אותנו בצורה הכי אכזרית. שמו שעווה, אחר כך בד, ואז משכו... אני בכיתי והאחים שלי בכו, היה שם צרחות כמו בבית מטבחיים. השחורים תמיד דיברו בצרפתית וצעקו לנו 'תסתמו את הפה יהודים מלוכלכים', ככה בלי רחמנות. היה לי שיער בלונדיני מסולסל וארוך, אחרי הטיפול באתי לארץ קרחת עם מטפחת כמו איזו מסכנה שיצאה מן הגיטו".
כשהגיעה המשפחה לארץ החלו להתגלות ההשלכות של ההקרנה. אביה החל מאבד את הכרתו לעיתים תכופות. פעמים היה מתפרץ ושובר חפצים ללא שליטה. הוא אושפז בבית החולים הפסיכיאטרי. המשפחה התגוררה בבתי השיכון הראשונים בבאר שבע. אילנה ואחיה, שנשלחו לבתי הספר בעיר, לא יכלו להתרכז בלימודים. את יכולת הריכוז שלהם איבדו בבית החולים במרוקו. "לא היינו יכולים לשבת רגע אחד, היינו עסוקים בהשפלות, במטפחות, בכובעים, הרגשתי כמו ליכלוכית, העליבו אותי, ה רביצו לי. אחים שלי היו נערים יפי תואר ולא היו מעזים לדבר עם בחורות עד שגדל להם השיער".
אמה נפטרה מצער בגיל ,60 עד יום מותה לא הפסיקה לבכות ולא השלימה עם ההשפלה. מאז הכאב והסבל שוכנים דרך קבע בבית המשפחה, "אחד האחים שלי מתמודד כעת עם גידול סרטני בראש, אחר פניו הצטרעו מההקרנות, אחותי שהיתה יפיפייה מצאה את עצמה בבית חולים לחולי רוח, כל השנים היפות נלקחו ממנה, אח אחר הוא קטוע רגליים ואבא חולה נפש". לדידם לא הייתה זו הארץ המובטחת. "אין שום פיצוי בעולם שיחזיר לי את הנעורים שנלקחו ממני". היא גם מאשימה את עצמה על הדרך בה גדלו ילדיה, על העוול שגרמה להם שלא באשמתה: "הייתי נתקפת בכאבי ראש, הרגשתי כמו שקומקום רותח על הראש שלי, הייתי מתפרצת, הילדים פחדו ממני כאילו מפלצת מגיעה הביתה. הייתי הולכת לאינספור צילומים, והרופאים אמרו לי שאני משוגעת, שאין לי כלום". אבל פחימה לא שקטה עד שגילתה את הסיבה למכאוביה. "אני לא יודעת אם לקלל או לברך אותו אבל ד"ר הלמוש מבית החולים הפסיכיאטרי בבאר שבע אמר לי לפני מותו שהכל בא מההקרנות שקבלתי בילדותי".

בשבוע שעבר הגיעו חלק מהנפגעים לוועדת הבריאות העבודה הרווחה של הכנסת. הוועדה התכנסה בשל הצעת משרד האוצר שנפגעי הגזזת יקבלו פיצוי רק מיום הגשת תביעתם ולא מיום תחולת חוק הפיצוי לנפגעים (1995). בעקבות הסרט הודיעו חברי הוועדה על התנגדותם להצעה וקראו למשרד האוצר למשוך ידו ממנה. ארבע שנים נמשכה עשיית הסרט שעלה ליוצריו 30 אלף דולר, ומומן גם מתרומתם של הנפגעים עצמם. דוד בלחסן ואשר נחמיאס, מורים במרכז לתקשורת בדימונה, שימשו כתחקירנים וליוו את הסרט מתחילתו ועד סופו. אף קרן לעידוד קולנוע לא ראתה לנכון לסייע ליוצרים בהפקת הסרט. המטרה העיקרית שלשמה נוצר היא לגרום לפתיחת הארכיונים של משרד הבריאות "השתיקה והסגירה של הארכיונים מלמדת שיש להם משהו להסתיר", סובר דודי ברגמן, מפיק הסרט ומנהל המרכז לתקשורת בדימונה. מטרה נוספת היא להגיש תביעת נזיקין מחודשת נגד המדינה ולערער על הקביעות שנקבעו בחוק ב-.95 "אנחנו רוצים שהממסד יתייחס למוקרנים בצורה יותר אנושית, שהם יקבלו פיצויים שיכולים להציל להם את החיים, שיממנו להם טיפולים פסיכיאטרים", אומר בלחסן. נכון לעכשיו לא שודר הסרט בטלוויזיה. ברגמן מסביר כי מדובר בחשש לפתוח תיבת פנדורה. במקר ים אחרים נתקל בחוסר התעניינות מצד חלק מהרשתות או בטענה שמדובר במהומה על רקע עדתי. בינתיים מבטיח ברגמן כי הסרט יוקרן בסינמטקים ברחבי הארץ. ובקרוב גם בארצות הברית, צרפת וגרמניה. (ההקרנה הבאה תתקיים ביום שני הקרוב בסינמטק שדרות).דוד בלחסן נחוש בדעתו למצות את התחקיר על הגזזת, בין השאר הוא מתכוון לבקר גם בקונצרן 'פיקר', שסיפק את מכשירי הרנטגן, ובמשרד הבריאות האמריקני. "אני לא מאמין לתזת התם של הממסד, מי שעשה משהו בתום לב לא היה מסתיר אותו". לבלחסן, כמו לצופים נשארו סימני שאלה רבים. מדוע המדינה אינה מאפשרת גישה לארכיוני משרד הבריאות? מדוע בכירי המשרד דאז סירבו להתראיין לסרט? האם המדינה נפלה קורבן? האם ארצות הברית אשמה? מדוע, לדברי ברגמן, מנסה משרד הבריאות למנוע, לכאורה, את הקרנת הסרט? מה יש להם להסתיר? יום יבוא, וגם שאלות אלו תבואנה על פתרונן.

חוק הגזזת

ח"כ עמיר פרץ, יו"ר ההסתדרות, יזם את חוק הגזזת ב-1995 מתוך מפגש עם הנפגעים "המדינה התנגדה לחוק אבל הוא עבר, אחרי שנה של דיונים. מאז שיצא החוק הצליחו אלפים לקבל פיצויים ותמיכה".מה מציע החוק לנפגעי הגזזת?"זו פעם ראשונה שחוקק חוק בישראל שבו אין צורך להוכיח קשר בין הפגיעה ובין הנכות. הקצבה שנקבעה בחוק היא אחת הקצבאות היחידות שאינה מבטלת זכאות לקצבה אחרת שמגיעה לנפגעים".מה דעתך על הטענה שהטיפול בגזזת היה ניסוי במימון אמריקאי?"זוהי אמירה חדשה שהושמעה. אין לי עובדות להצביע על כך שהיא נכונה".מה דעתך על יחסן של הוועדות הרפואיות לנפגעים?"היחס לא טוב. למדינה יש שיטה שהיא לא מקיימת את החוקים של עצמה. לצערנו, אחת הבעיות הקשות במדינה היא הפער בין מטרת החוק ליישומו. החוק גם דיבר על הקמת מכון לטיפול בגזזת אבל הוקמה רק מחלקה בתל השומר".ההסתדרות, בעדודו של עמיר פרץ ייחדה משרד למלכה כהן, יו"ר עמותת נפגעי הגזזת, לאחר שהעמותה התקשתה לקבל סיוע מגורמים אחרים.