עזרה אמיתית לנפגעי הנפש - מתוך דוח המחקר "הרס הקהילה הטיפול הכפייתי של פסיכיאטריה"

עזרה אמיתית לנפגעי הנפש - מתוך דוח המחקר "הרס הקהילה הטיפול הכפייתי של פסיכיאטריה"
באתר עמותת מגן לזכויות אנוש

הפסיכיאטריה מעולם לא ריפאה דבר. לעומת זאת, כתוצאה ישירה מהשימוש הנרחב שלה בסמים אנטי פסיכוטיים מסוכנים, היא ייצרה את רוב חולי הנפש הזועקים נואשות למרפא.
בסיכומו של דבר, כפי שפרופ' תומאס סזאס מציין: "...הפסיכיאטרים אחראים במידה רבה על יצירת הבעיות שהם כביכול ניסו לפתור". הם, אם כן, האנשים האחרונים אליהם יש לפנות על מנת לפתור את בעיית חסרי הבית שלנו, האלימות ובריאות הנפש הקהילתית בכללותה.


היו פסיכיאטרים אחרים שחשבו אחרת כמו: ג'ורג'יו אנטנוצ'י מאיטליה

ד"ר ג'ורג'יו אנטונוצ'י מאיטליה האמין בערך של חיי אדם וכי תקשורת, ולא אשפוזים כפויים וטיפולים גופניים לא אנושיים, יכולים לרפא אפילו את האדם בעל הנפש המופרעת ביותר.
במוסד אוברבנזה (התבוננות) באמולה, איטליה, ד"ר אנטונוצ'י טיפל בעשרות נשים סכיזופרניות לכאורה, שרובן נקשרו שוב ושוב למיטותיהן או הוחזקו בכותנות משוגעים. כל הטיפולים הפסיכיאטריים ה"רגילים" ננטשו. ד"ר אנטונוצ'י שחרר את הנשים מכלאן, בילה שעות רבות כשהוא משוחח עימן ו- "חודר להזיות והייסורים שלהן". הוא הקשיב לסיפורים על שנים של ייאוש וסבל במוסדות הפסיכיאטרים.
אנטנוצ'י וידא כי המטופלות יטופלו בחמלה, בכבוד וללא שימוש בסמים. תחת הנחייתו, לאחר מספר חודשים, המחלקה הפכה מהמחלקה האלימה ביותר במתקן, למחלקה הרגועה ביותר. המטופלות ה"מסוכנות" שלו שוחררו ופסעו בשלווה בגינת בית החולים. לבסוף, הן שוחררו מבית החולים, ורבות מהן למדו כיצד לעבוד ולדאוג לעצמן בפעם הראשונה בחייהן. התוצאות המעולות של ד"ר אנטונוצ'י הופקו גם בעלויות נמוכות הרבה יותר. תכניות אלה מהוות עדות נצחית לקיומן של תשובות אמיתיות ותקווה עבור האנשים המופרעים בנפשם.

http://il.cchr.org/alternatives/right-to-be-informed.html

הפקרת אח ואחות מבוגרים, נכים וחולים, בתוך בית שרוף בשכונה - אגף הרווחה באר שבע

הכתבה הדירה עלתה באש, האח והאחות נשארו לגור בבית השרוף , משה פריאל , ינואר 2012 , nrg

אח ואחות מבוגרים, נכים וחולים, חיים כבר שבועיים בתוך בית שרוף בשכונה ד' בבאר שבע. למרות שהם מוכרים היטב לאגף הרווחה בעירייה וביקשו סיוע, הם טוענים שאף אחד לא מושיט להם עזרה. עיריית באר שבע מכחישה

בתחילת חודש ינואר שנה שעברה השיק אגף הרווחה בעיריית באר שבע פרויקט בשם "מענה החיים והתעסוקה", שמטרתו, כך הוגדר, "להוציא משפחות ממעגל העוני והמצוקה ברמה האישית, המשפחתית, התעסוקתית והקהילתית".

השבוע, בדיוק שנה אחרי, פגשנו אח ואחות מוכי גורל, שסובלים מנכות קשה, המוכרים היטב לאגף הרווחה בעירייה ובכל זאת חיים בחרפת רעב בתנאים בלתי אנושיים. "פנינו לרווחה וכולם מתנערים מאיתנו", מספרת לאה, בת משפחה, שלא נותרה לה ברירה אלא לפנות אלינו למערכת "כל בי", בתקווה שהפרסום יסייע לשפר את המצב העגום.

שני האחים בסלון דירתם השרופה צילום: דודו גרינשפן

"עדיף כבר בבית החולים"

הגענו אליהם ביום ראשון בצהריים, לרחוב אבן עזרא 22 בשכונה ד', למה שנשאר מביתם, לאחר שנשרף לפני שבועיים. מזה כשבועיים נאלצים ש', בן 43, ואחותו ר', בת 62, שניהם רווקים, לחיות בתוך חורבה, במה שנשאר מהבית השרוף.

לא נעים לומר, אבל הם חיים ככלבים עזובים התופסים מחסה מהקור והגשם, כשעד כה שום גורם ממסדי לא הושיט להם עזרה, למרות שהם ביקשו עזרה והם אף מוכרים על ידי הממסד - משרד הבריאות, הביטוח הלאומי ואגף הרווחה של העירייה.

משרד הבריאות מכיר אותם, שכן הם סובלים ממחלות נפש ומתאשפזים מדי פעם במרכז לבריאות הנפש בבאר שבע. זהו סיפור עצוב של שני בני אדם המתרחש מול אטימות הממסד, למרות הפרויקט הנוצץ שהושק לא מכבר ושנועד לסייע בדיוק לאנשים כאלה.

ריח חזק מנשוא של פיח ועשן מילא את נחירינו בהיכנסנו לבית השרוף. כל כך היה חזק הריח, עד כי נאלצנו לבקש מהנוכחים לפתוח את החלון בסלון, למרות הקור המקפיא, הגשמים העזים והרוחות החזקות שנשבו בחוץ.

את פנינו קיבלו בת המשפחה לאה, ש' ואחותו ר'. בעוד הצלם מתעד את המראות הקשים, את קירות הבית המפויחים, תקרת אחד החדרים החלה דולפת מים והראתה סימני התמוטטות. חדר האמבטיה מביש, המטבח שרוף והמקרר הריק ממזון מלא בעיקר בשקיות של שאריות לחם וכמה בקבוקי מי ברז.

אנו מסיירים עם השניים בתוך הדירה ומגלים שהשריפה כילתה גם את המחשב הביתי ש-ש' נהג להשתמש בו
כדי לגלוש באינטרנט מעת לעת, פריטים חשמליים שונים, כלי בית, ריהוט ופריטי מזכרות שהשאירו ההורים, שהתפחמו.

התיישבנו בסלון הבית, שאף בו ניכרים סימני השריפה והוא חרוך. על הקיר ממול תלויות תמונותיהם של הוריהם של האחים, כשמבטם שופע ביטחון עצמי, בעוד ילדיהם שכבר מבוגרים, אולי אפילו בגילם של ההורים בתמונה, חסרי ביטחון לחלוטין.

הם סובלים מנכות וחיים מקצבת הביטוח הלאומי בסך של 2,350 שקלים לכל אחד בחודש, וכאילו השלימו עם גורלם המר. קשה עליהם מלאכת הדיבור. ש' סיפר בקול חלוש ובמבט עצוב: "הבית שאנו גרים בו היה של עמידר. לפני שההורים שלנו נפטרו, לפני שבע שנים, קנו אותו מהחברה בשביל שיהיה לנו בית נורמלי לחיות בו, ומאז אני ואחותי מתגוררים בו לבד באופן קבוע. חוץ מאותם זמנים בהם אנחנו נאלצים להתאשפז ולקבל טיפול במרפאת בית החולים.

"לפני שבועיים, כתוצאה מקצר חשמלי של תנור, פרצה שריפה בבית. הגיעו לפה כל הגורמים המוסמכים - משטרה, כיבוי אש ורווחה, ולמרות שהבית לא ראוי למגורים במצבו הנוכחי ובנוסף אני ואחותי חולי נפש, לא פינו אותנו למקום חילופי ושום גורם עד כה לא הגיע לעזור.

"יום למחרת השריפה הגיעה יעל, עובדת סוציאלית מלשכת הרווחה 'עוצמה', הבטיחה לדאוג לנו, אבל שום דבר לא קרה ולא ראינו אותה מאז... עדיף לי להישאר כבר בבית החולים - לאכול שם, לשתות ולברוח מהקור שאנו סובלים פה".

הדירה השרופה צילום: דודו גרינשפן

לכל אחד יש את החבילה שלו

ש' היה בריא בעבר ותיפקד באופן נורמטיבי לחלוטין. הוא נולד בבאר שבע, סיים 12 שנות לימוד, קיבל תעודת בגרות, התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בהנדסה קרבית בדרגת סמל. מספר חודשים אחרי שחרורו מהשירות הצבאי פרצה מחלתו, הוא עבר שורה של אשפוזים ומאז הוא מעביר את זמנו בישיבה בבית ללא תעסוקה, כבר 22 שנה.

ר' יושבת לצדו. ידיה רועדות. לדבריה, היא עדיין נתונה תחת אותה חווייה קשה שעברה ביום השריפה כאשר שהתה בבית לבדה. "נולדתי בבאר שבע", היא מספרת, "ובגיל 27 חליתי במחלת נפש. גם ככה החיים קשים עליי, מקצבת נכות אנחנו צריכים לשלם חשמל, גז, מסים, אוכל, תרופות.

"אין לנו קרובי משפחה בעלי יכולת כלכלית, לכל אחד יש את החבילה שלו, וכאילו לא מספיק, פרצה השריפה וקיבלנו מכה נוספת. איך אפשר לגור בצורה כזו, שנושמים כל הזמן פיח. חלק מהחדרים ללא חלונות ותריסים (אנשי כיבוי האש נאלצו לפרוץ לחדרים) וקור חודר, ואנחנו ללא תנור או חימום כלשהו".

אלמלא לאה, האחיינית של האחים, שגילתה אסרטיביות ויצרה איתנו קשר, זוג האחים יכלו להמשיך ולהמתין לקבלת עזרה, מבלי שהגורמים השונים יתעוררו מתרדמתם ומבלי שהציבור יידע על השערורייה. אח שלישי, י', שאינו מתגורר עם השניים, ונכח במקום בעת ביקורנו, לא לקח חלק בשיחה ורק הנהן בראשו בהסכמה למשמע הטיעונים.

"לא יכולתי לראות יותר את המצב הכואב הזה, שהם יושבים בדירה ונושמים פיח ועשן, ולאף גורם לא אכפת", אומרת לאה, "איך מדינה שלמה יכולה לשתוק כשכל אחד מחמם את עצמו בביתו, והם, עם כל המחלות שלהם, צריכים לחיות כמו כלבים ולנשום ריח של עשן? אישה שכבר בת 62, שבגיל שלה כבר צריכה לנוח, צריכה לסבול כל כך? למה? איפה הם הגורמים שצריכים להיות מעורבים ולטפל בהם, ולהוציא אותם מהעוני שהם חיים בו?" שיבואו לראות".

הדירה השרופה צילום: דודו גרינשפן

נושמים חומרים מסרטנים

ואכן, המראות קשים וגם המסמכים הרפואיים המעידים על המצב העגום. ביום השריפה ר' פונתה לחדר המיון ומאוחר יותר למרכז לבריאות הנפש, שם אושפזה ליומיים. עם שחרורה מהאשפוז, קיבלה מכתב שחרור שנכתב על ידי רופא בית החולים ואותו היא מציגה לנו.

בין היתר, מצויין במכתב שכתב הרופא המטפל: "המטופלת בת 62, רווקה המתגוררת בבאר שבע עם אחיה, מוכרת למערכת הפסיכיאטרית כסובלת ממחלה 'אפקטיבית דו קוטבית', אושפזה בהסכמתה עקב החמרה במצבה הנפשי. במהלך האשפוז מצבה השתפר. היא שקטה בהתנהגותה, משתפת פעולה בטיפול. אני שולל מחשבות אובדניות, לאור כוונה לפגוע בעצמה ובסובבים. משתחררת היום להמשך טיפול ומעקב אמבלטורי".

שחרורה של ר' מבית החולים דווקא אל הבית השרוף והקר בוודאי שאינו עושה לה טוב וכמובן שגם לא לאחיה. שני האחים חוששים כי המצב הזה בו הם נתונים בבית השרוף רק ירע את מצבם הנפשי: "מצב הלחץ הזה יביא רק להחרפת מצבנו ולאשפוז נוסף. כל בוקר שאנחנו קמים, אנחנו נושמים חומרים מסרטנים ואנחנו בחרדות שזה ישפיע על מצבנו הנפשי, שממילא לא יציב", מציין ש'. "איפה הרשויות, איפה?" הוא שואל בזעם.

הדירה השרופה צילום: דודו גרינשפן

העירייה: אנו עוזרים למשפחה

עיריית באר שבע מכחישה בתוקף את הדברים העולים מתוך הכתבה. דובר העירייה אמנון יוסף מסר את התגובה הבאה: "בניגוד גמור לדברים שצויינו בשאילתא, שהעירייה אינה עוזרת לבני המשפחה, העירייה כן עוזרת.

"מדובר בשלושה אחים, המוכרים היטב לאגף הרווחה בעירייה, שמטופלים גם במסגרות שונות. מיד לאחר שהשריפה פרצה בביתם, הגיע צוות עובדים סוציאליים כדי לעמוד מקרוב על הנזקים ולסייע ככל שניתן. חלק מבני המשפחה המורחבת של השלושה, הסכים לעזרה והחלק האחר הודיע שאינם זקוקים לסיוע.

"למרות זאת, גם למחרת השריפה הגיעו עובדים סוציאליים לבית, כדי לנסות שוב ולהושיט עזרה, שכללה גם מסירת תלושי מזון. גם בביקור הנ"ל מסר אחד האחים בתוקף, שהם אינם מעוניינים בעזרת אגף הרווחה ולדבריו 'הם יסתדרו לבד' ויסייעו לאחיהם. גם הבקשה להביא הצעות מחיר מחשמלאי, לתיקון או החלפת דלת הכניסה וצביעה מחדש לבית, וכן גם לזמן שירותי ניקיון, לא נענו, למרות פניות רבות שנעשו אליהם".

בעירייה הוסיפו כי "ללא קשר לשריפה, אגף הרווחה מסייע לאחים הנזקקים בקבלת מוצרי מזון על בסיס שבועי וכן עזרה לאחד האחים בסידור להשמה בהוסטל, דרך סל שיקום, אך גם להצעה זאת הם סירבו בכל תוקף. באגף הרווחה תולים תקווה באחד האחים (ברמת התפקוד הגבוהה) שהביע נכונות לעזור ולקבל את הסיוע של העובדים הסוציאליים. בימים הקרובים הוא הבטיח שיגיע לבית אחיו ויפגוש את העובדים הסוציאליים".

הפקרת אח ואחות מבוגרים, נכים וחולים, בתוך בית שרוף בשכונה - אגף הרווחה באר שבע

 קישורים:

• מדיניות הראש הקטן של שר הרווחה משה כחלון: רשויות מקומיות ת"א חולון השליכו ילדים ומשפחות חסרי דיור מהאוהל לרחוב - ספטמבר 2011 , לאור גל צווי הפינוי שניתנו למאהלים ברחבי הארץ מתחילת השבוע והפינוי האלים של חלקם, האגודה לזכויות האזרח קוראת לשר הרווחה, לשר השיכון ולראשי הערים לפעול לביטולם המייידי של צווי הפינוי שניתנו בערים השונות ולמצוא פתרון מיידי לחסרי הבית הגרים במאהלים...
• איפה שירותי הרווחה: פינוי-בינוי בכוח בקריית-גת: 'הוציאו ילדים מהמיטה'- הכתבה פינוי-בינוי בכוח בקריית-גת: 'הוציאו ילדים מהמיטה' , ynet , טובה דדון , אוגוסט 2011 - מתחם במרכז העיר שימש בעבר לדיור ציבורי, ובמקומו רוצה העירייה להקים בניינים חדשים. חמש משפחות שרכשו דירות שם סירבו להתפנות תמורת 300 אלף שקל. הבוקר הפתיעה העירייה: "הם באו כמו גנבים בלילה"...

רמייה הונאות וטיוח חקירות ילדים - סמנכ"לית משרד הרווחה רחל שרביט

על מנת לקיים את מערך הרווחה המרושע נדרשת יכולת לסגור תיקי חקירות התעללות בילדים באין מפריע הרחק מהביקורת הציבורית. סגירת תיקי מקרי התעללות בילדים נועדה לטייח מקרי התעללות במוסדות הכפייה של משרד הרווחה, פנימיות, מרכזי חירום, אומנה, אימוצים, הוסטלים ועוד.

פקידי סעד ועובדים סוציאליים מרשויות הרווחה עושים סלקציה גם במקרי חקירות ילדים במשפחות כדי להביא לטיפולן משפחות מוחלשות מהן קל להוציא בכפייה ילדים כדי לאכלס את הפנימיות ושאר מוסדות הכפייה ברווחה.

פקידי הסעד אינם בוחלים ברמייה, וטיוח בכל דבר ועניין.

כתבתה של מרב בטיטו, "ילדים מחוקים" ידיעות אחרונות 27.1.12 (7 ימים עמ' 21) - מקור לשכת רווחה גבעתיים, לשכת רווחה רמת גן - מידעון לאזרח

זו אחת מרשימות ההמתנה הנוראיות בישראל: כ- 1,400 מחכים שחוקרי ילדים של משרד הרווחה יגיעו אליהם. יש שם את הסיפורים הקשים ביותר במדינה: מכות, התעללויות, פגיעות מיניות.

עדויות של אנשי רווחה שהגיעו ל"7 ימים" טוענות שכדי לצמצם את המספר הזה החליטו במשרד לעשות מעשה – פשוט להמליץ על ביטול חקירות בכ- 170 תיקים שטרם טופלו.

בין החקירות שהומלץ לבטלן: ילדה בת שמונה שהוריה היכו אותה ברחוב; בת 11 שהזעיקה משטרה כי אמה מכה את שני אחיה הקטנים; ותלונה על גבר שמכה את זוגתו ובנה בן החמש.

בינואר 2011, שנה שעברה צילצל אזרח נסער למוקד 100 של המשטרה. אני רואה זוג מבוגרים, גבר ואישה, מכים ילדה, הוא דיווח. הם מכים אותה ומנסים להכניסה בכוח לג'יפ, ככה, באמצע הרחוב. המודיע מסר פרטים על מיקום האירוע – יישוב במרכז הארץ – וניידת הוזנקה בבהילות למקום. בסדר העדיפויות המשטרתי של הטיפול בקריאות אזרחים, מקרים המכונים "אירועי אלמ"ב" (אלימות במשפחה) ממוקמים גבוה מאוד, ובצדק רב. הניסיון מוכיח כי מקרים כאלו עלולים להיות רק קצה הקרחון. גבוהים הסיכויים כי ילד או ילדה המוכים על ידי הורה באמצע הרחוב חיים בגיהינום, אולי אפילו עד כדי סכנה לחייהם.

הג'יפ אותר, ובתוכו זוג הורים וילדה כבת שמונה. השוטרים שוחחו עם הילדה בנפרד מהוריה ודיווחו כי סיפרה להם שהיא מפחדת מאבא ואמא. גם עדותו של האזרח הטוב תועדה. במקרים כאלו אמור להיכנס לתמונה חוקר ילדים: איש מקצוע שתחום התמחותו הוא בחינה מדוקדקת של מציאות חיי הילד שחווה התעללות. בישראל קיימים 100 תקנים למשרה זו (רק 85 מתוכם מאוישים), כולם עובדי משרד הרווחה.

חוקרי הילדים הינם בעלי הסמכות היחידים בישראל לבצע חקירות ילדים עד גיל 14.

לאחר שחוקרי הילדים מגבשים המלצות, התיק מוחזר למשטרה ולפרקליטות, שם מחליטים מה יהיה המשך הטיפול בילד: האם יש צורך בהתערבות משטרתית נגד המתעלל? האם הילד יופנה לגורמי רווחה? האם יוצא מביתו?

בתוך התהליך העדין הזה, המלצתם של חוקרי הילדים היא הרת גורל. בעבירות אלימות בתוך המשפחה, למשל, הילד שעבר התעללות הוא העד היחיד המסוגל להצביע על האשם. אם מסיבה כלשהי לא מתקיימת חקירת ילדים על ידי חוקר מוסמך, במקרים רבים התיק המשטרתי פשוט נסגר.

גם תיק הילדה מהג'יפ הועבר על ידי המשטרה לחוקר ילדים במחוז מרכז. אלא שאם בת השמונה עדיין זקוקה למלאך מושיע שישמע את זעקתה, היא צפויה להמתין עד בוש. מלאך כזה לא יגיע. על פי עדויות שהגיעו ל"7 ימים", החקירה הזו, כמו גם כ- 170 תיקי חקירות ילדים נוספים – פשוט קיבלו "המלצה לאי ביצוע חקירה", או בז'רגון הפנימי של חוקרי הילדים, "ביטול חקירה".

לא משום שהחוקרים הגיעו למסקנה שחייהם של אותם ילדים מאושרים ונורמטיביים לחלוטין. כלל וכלל לא. החקירות בתיקים הללו אפילו לא החלו – וכבר קיבלו המלצה לביטול, בהוראה מצמרת משרד הרווחה, וליתר דיוק בהוראת סמנכ"לית המשרד, רחל שרביט.

המשמעות היא שברבים מהמקרים הללו, גם המשטרה תיאלץ לסגור את התיק.

ומדוע החליטו במשרד להמליץ על אי ביצוע של כל כך הרבה חקירות ילדים? על פי עדויות של אנשי רווחה שהגיעו ל"7 ימים", הסיבה מקוממת: כדי לשפר את הסטטיסטיקה של המשרד. רשימת ההמתנה של הקטינים שחוקרי הילדים אמורים לטפל בהם זינקה בחודשים האחרונים לכ- 1,400. עכשיו יש כ- 170 חקירות פחות. מה קרה לאותם ילדים? כמה מהם ממשיכים לסבול? האם כמה מהם מצויים בסכנת חיים?

במשרד הרווחה דוחים על הסף את הטענות העולות בכתבה ומגדירים אותן "שיקריות וזדוניות". התגובה שלהם אחרת: במשרד גיבשו "תוכנית להתמודדות עם תור ההמתנה של חקירות ילדים". במסגרת זו נבחנו תיקים שטרם נחקרו, ובחלקם החליטו להמליץ על אי ביצוע חקירה. במשרד טוענים, כי "25 אחוז מהחקירות מוחזרות מדי שנה למשטרה, עוד בטרם החל כל טיפול, חלקן משיקולים טכניים וחלקן משיקולים מקצועיים".

על השאלות בכמה תיקים בדיוק המליצו על ביטול חקירה במסגרת אותה תוכנית וכמה מהם באמת בוטלו מ"שיקולים טכניים", העדיפו במשרד שלא להשיב.

גם את הנתון לגבי מספר חקירות הילדים שמתתינות עכשיו, אחרי ש"תוכנית ההתמודדות" יצאה לפועל, מעדיף משרד הרווחה לשמור לעצמו מסיבה כלשהי.

"היינו המומים"

תחילת אוקטובר האחרון (10/11). יו"ר הכנסת רובי ריבלין עולה לשידור בגל"צ. בחודשים שלפני כן לחם ח"כ ריבלין כדי להוסיף תקנים של חוקרי ילדים. הוא הצליח, ולמערך העמוס התווספו עוד 22 תקנים. זה היה אמור לצמצם מאוד את רשימת ההמתנה הנוראית הזו, אך זה לא קרה. איך יכול להיות, תמה המראיין רינו צרור, שהתקנים נוספו – אבל כ- 1,400 קטינים עדיין ממתינים שחוקר ילדים יגיע אליהם?

ריבלין הבטיח שאחרי החגים יערוך בירור מקיף. "מה שהדגיא מאוד את בכירי המשרד הוא מספר הילדים הממתינים לחקירה, אומרת איריס (שם בדוי), שהיתה בכירה במשרד הרווחה עד לאחרונה, ובעלת נסיון רב בתחום חקירות ילדים. "בכל פעם שעלה בתקשורת הדיון על מאות ילדים שעברו התעללות וממתינים לתורם להיחקר, הרגשתי שהם נכנסו ללחץ נוראי מהאופן שבו רואים אותנו בציבור."

על פי עדויות אנשי רווחה, כפי הנראה הפעם היה הלחץ גדול במיוחד. "גם במשרד חוקרי הילדים במחוז מרכז שמעו את דבריו של ריבלין", נזכרת איריס, "וממש באותו היום התקשרה לשם רונית צור, מפקחת ארצית על חקירות ילדים.

רונית צור דיברה עם עובדת במשרד הרווחה והורתה לה להוציא תיקי חקירות שנמצאים בהמתנה מחודש ינואר ועד יוני 2011. היא אמרה לה: "אלו חקירות ישנות, נעשה ועדה ונראה איזו חקירה אפשר לבטל".

היינו המומים. מדובר במאות ילדים שהחוקרים אמורים לתחקר אותם, מה זאת אומר לבטל? הילדים האלו מחכים לנו!

במחוז מרכז מתנהלות כ- 50 אחוז מכלל חקירות הילדים בישראל. עד לעזיבתה, איריס הכירה היטב את הנעשה שם. לדבריה, מעולם לא נתקלה במקרה שבו מחליטים לסגור תיקים בכמויות ובבהילות כאלו. וגם לא בדרך שתתואר כאן.

כשבדקו במשרד כמה תיקים מהחודשים הללו טרם נחקרו, התברר שמדובר ביותר מ- 500. "בלתי אפשרי לצמצם מספר כזה", אומרת איריס. "מצד שני הלחץ היה גדול, ריבלין התחייב שמיד אחרי החגים הוא אישית יבדוק איך מספר הילדים נמצא בעליה מתמדת ובמשרד רצו לצמצם ככל האפשר את המספרים עוד לפני כן. הכל קרה באווירה של בהילות נוראית. אף אחד לא דיבר עם חוקרי הילדים, אף אחד לא התייעץ או ביקש את דעתם. יום אחד הם הגיעו למשרד וראו עשרות תיקים נלקחים".

התיקים נשלחו ל"מרכז ההגנה", שנמצא בתל השומר. מדובר בגוף חשוב שפעילותו מבורכת, המאגד תחת קורת גג אחת גורמי חקירה וטיפול בקטינים שעברו התעללות. עם זאת, לפחות במחוז תל איב, כך מעידים אנשי רווחה, מעולם לא הוצאו בבת אחת כל כך הרבה תיקים לגורם חיצוני.

שאלנו את משרד הרווחה כמה תיקים הועברו למרכז ההגנה, בכמה מהם הוחלט להמליץ על אי ביצוע חקירה ומי היו האנשים שהחליטו על כך.

במשרד הרווחה העדיפו לא לענות על השאלות הללו.

במקום זאת, בחרו להטיל את האשמה על חוקרי הילדים של מחוז תל אביב, שהם לדברי דוברת משרד הרווחה, "היחידים שלא עומדים במעמסת החקירות לחוקר", ואפילו, לטענת הדוברת, גורמים "פגיעה חמורה בילדים קורבנות התעללות".

לא ברור כמה המלצות לאי ביצוע חקירה יצאו ממרכז ההגנה, אבל איריס מעריכה שבסופו של דבר מדובר בכמה תיקים בודדים בלבד, רובם בתואנה שעבר זמן רב מאז האירוע. "נראה לי שאחרי שביטלו תיקים אחרים, הם הבינו שיש גבול".

בינתיים, במשרד הרווחה ביפו געשו הרוחות. "כל תלונה כזו היא עולם ומלואו של ילד סובל", אומרת איריס, "ילד שמחכה שנגיע אליו, שנשמע אותו, שנדאג להביא לדין את מי שהתעלל בו".

מה שהם עדיין לא ידעו בשלב זה היה שהתיקים הללו היו רק ההתחלה.

כל תיק, זה ילד

זה היה עוד בוקר שגרתי של סוף אוקטובר 2011 השנה במשרד חוקרי הילדים של מחוז מרכז ביפו. לפתע נכנסה למשרד אורחת בלתי צפויה: רחל שרביט, סמנכ"לית משרד הרווחה בכבודה ובעצמה.

"היא אמרה שלום, ניגשה לפקידה וביקשה ממנה להוציא מהארון תיקי חקירות של ילדים הנמצאים בהמתנה", מספרת איריס. "לא הבנו במה זכינו לביקור הזה. שרביט התיישבה החלה להרים טלפונים לפקידי סעד, ואמרה להם: 'המדריכות (חוקרות הילדים הבכירות, שאחראיות על חלוקת התיקים – מ"ב) עמוסות כרגע, אז אני עוזרת להן ובודקת אם יש עדיין צורך בחקירה זו וזו".

וחוקרי הילדים?

"היו המומים. בכל השנים שעבדתי ברווחה, מעולם לא קרה שדמות בכירה כל כך התיישבה במשרד והתחילה לעשות טלפונים כאחרון חוקרי הילדים".

על פי העדויות, ביקורה של שרביט נמשך כמחצית השעה. איריס: "היא אמרה לרונית צור (כאמור, מפקחת ארצית על חקירות ילדים – מ"ב): 'הנה, תראי. ישבתי והצלחתי בתוך זמן קצר לבטל ארבעה תיקים, אין סיבה שאתם לא תצליחו לעשות יותר מזה. עכשיו תושיבי את המדריכות שלך שיעשו אותו הדבר'".

לדברי בכירה במשרד הרווחה, חוקרי ילדים במחוז אכן קיבלו שיחת טלפון מרונית צור. "היא התקשרה ואמרה: יש הרבה חקירות שמחכות המון זמן, לא בטוח שצריך לחקור אותן. תעברו על זה ותתחילו להוציא ביטולים. זה ישן, וילדים כל כך הרבה זמן אחרי ההתעללות כבר לא זוכרים את הפרטים. היינו מזועזעים.

אתם נותנים לילדים הללו לחכות כל כך הרבה זמן, ואז אתם מבטלים את החקירות בגלל גורם ההמתנה הארוך שאתם אשמים בו?"

מה ענו לה החוקרים?

"הם פשוט סירבו".

הסמנכ"לית רחל שרביט, בשיחה עם "7 ימים", שיקרה וטענה כי לא המליצה אישית על ביטול ארבע חקירות. אלא שלידי "7 ימים" הגיעו ארבעת המסמכים, שכותרתם "אי ביצוע חקירת ילדים", ובהם נכתב כי "בהנחיית סמנכ"לית המשרד רחל שרביט" לא תתבצע החקירה. על המסמכים חתומה פקידת המשרד ביפו.

ואלו הסיפורים מאחורי ארבעת התיקים שבהם הנחתה הסמנכ"לית על אי ביצוע חקירה. בכל ארבעת המקרים לא מובא נימוק להמלצה על אי ביצוע חקירה, אלא נכתב רק כי הוחלט על כך לאחר "שיחה עם פקידת הסעד".

* התיק הראשון: מודיע אנונימי התקשר ומסר שראה הודעת אס אמס אס שבה כתבה ילדה בת 12 כי אמה מכה אותה ויש עליה סימנים כחולים, וזו לא הפעם הראשונה.

* התיק השני: תלונה שלפיה גבר פוגע בבנה של זוגתו, ילד בן חמש, וגם באישה עצמה.

* התיק השלישי: אביו של ילד בן שבע התלונן כי בן זוגה של האם מכה את בנו. האב סיפר בעדותו במשטרה כי גם האם היכתה בעבר את הילד.

* התיק הרביעי: התלונה שהוצגה בתחילת הכתבה, על ההורים שהיכו את בתם בת השמונה ברחוב.

איריס, מה עושה לך ביטול של כזה תיק, למשל?

"מדיר שינה מעיניי. היא לא היתה שם! היא לא דיברה איתם! אדם שמכה את ילדו בפרהסיה, אני לא רוצה לחשוב מה הוא עושה מאחורי דלתות סגורות. כבוד השופט אהרן ברק כתב בדיוק על תיק כזה באחד מפסקי הדין שלו: 'אם אתה מעז לעשות דבר כזה בציבור, מה קורה בבית?'"

בארגזים, דרומה

עברו עוד כמה ימים, והסמנכ"לית רחל שרביט שוב הגיעה למשרד ביפו, הפעם בליווי עובד תחזוקה. איריס: "הפועל הגיעה עם עגלה גדולה וכמה ארגזים. הם אספו את כל הקלסרים והעמיסו אותם על הרכב של רחל שרביט".

התיקים, כולם של חקירו ילדים שהמתינו מחודשים קודמים, הועברו למחוז דרום.

משימת בחינת התיקים וההחלטה באילו מהם יומלץ על אי ביצוע חקירה – כזכור, אותה משימה שבמחוז תל אביב סירבו לבצע – הוטלה על חוקרת ילדים בכירה במחוז דרום.

במשרד ביפו התבוננו חוקרי הילדים כיצד מרוקנים הארונות, המדפים וכמעט כל קלסרי החקירות מועברים דרומה, ברכבה של שרביט.

בכירה במשרד הרווחה: "כשאחד מחוקרי הילדים העז למחות על כך, נאמר לו: 'הייתם מאוד עמוסים, אז ביקשנו מהחוקרת ממחוז דרום שתעזור לנו רק למיין מה כדאי לחקור ומה לסגור'. כשהם שאלו למה ממליצים לבטל תיקים שטרם נחקרו, אף אחד לא התייחס אליהם. הרי הם רק חוקרי ילדים".

מתוך מאות התיקים שהגיעו למחוז דרום, כ- 150 קיבלו המלצה על ביטול חקירה. המספר 150, נציין, הוא על פי הערכתה של איריס.

שאלנו, כמובן את משרד הרווחה בדיוק כמה המלצות כאלו לביטול חקירות התקבלו.

במשרד העדיפו שלא להשיב על השאלה הרגישה הזו. במקום זאת, מסרו כי "המהלך שביצעו רחל שרביט והחוקרת מהדרום אינו גחמה שלהן או המצאה שלהן – מדובר בהליך שאותו מבצעים באופן רגיל ויום יומי כל חוקרי הילדים עצמם.

איריס טוענת, כי מעולם לא הוצאו בבת אחת מאות תיקים, ברכבה של הסמנכ"לית, והועברו למחוז אחר. גם ראשי משרד הרווחה מאשרים כי צעד כזה מעולם לא ננקט קודם לכן. לשאלת "7 ימים", ענתה רחל שרביט: "זו אכן הפעם הראשונה שאנו עושים מהלך כזה. תמיד יש פעם ראשונה".

והכי חשוב: לטענת איריס – כאמור, בעלת נסיון רב ועשיר בתחום חקירות ילדים – בתיקים רבים מאלו שנשלחו לדרום היא עצמה לא היתה מקבלת החלטה להמליץ על ביטול חקירה. "7 ימים העביר לדוברת המשרד שאלה על כך: "האם אתם מחזיקים עדיין בטענה כי כל חקירות הילדים שבוטלו במסגרת מהלך זה היו צריכות להיות מבוטלות?"

המשרד העדיף שלא לענות.

"אגרוף לבטן"

לפני שבועות ספורים, הגיעה הפרשה לחברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס, יושבת ראש השדולה לטיפול בילדים ובני נוער בסיכון.

לוי אבקסיס שמעה לראשונה על השתלשלות האירועים ואף עיינה בחלק מהתיקים.

לוי אבקסיס החליטה לכנס בדחיפות את ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת, שבה היא חברה. הדיון בנושא היה טעון.

"אני חייבת להגיד לך, אדוני יושב הראש", פתחה ח"כ לוי אבקסיס, "הדברים שאליהם נחשפתי… בתיקים מסויימים ולא בסמכות כדי לנסות ולצמצם, כדי שאפשר יהיה אולי להציע לשר החדש שרוצה לטפל בנושא הזה, להראות לו: הנה, עשינו כמה דברים, יש פחות תיקים. העניין היה ליצור מציאות וירטואלית באמצע יום".

לוי אבקסיס המשיכה לתאר את אשר אירע במשרד חקירות הילדים: "קיבלנו עדויות על כך שרוקנו ארונות שלמים מקלסרים שבהם יש המלצות לחקירות ילדים. חלק מן התיקים האלו הועברו, אולי לשם חתימת גומי. כשגילינו מה קרה לאחר מכן, ביותר מ- 100 תיקים פתאום היתה המלצה לבטל חקירות, בטענה ש'הן כבר לא רלוונטיות'. אם היה פה משהו קשה, סביר להניח שהילדה כבר יתה מתה. אלוהים ישמור, אלה התירוצים. זה גם לא עומד יד ביד עם הנושא של המלצה לסגירת חקירה".

לדיון הגיעה החוקרת ממחוז דרום, שהמליצה על רוב ביטולי החקירות בפרשה. "אני יודעת", פנתה אליה לוי אבקסיס, "אותך הביאו לכאן ממחוז דרום, היחידה שהסכימה לעשות את עבודתם של האחרים. אלי זרמו חלק מן התיקים, שנלקחו בגניבה או באיזושהי צורה כמו במשטרים אפלים, כדי להראות שמטפלים בדברים". גם הסמנכ"לית רחל שרביט היתה שם בישיבת הוועדה. "כך מתנהלים אצלכם במשרד. את שותפה לכל המחדל הזה, גבירתי", הטיחה בה לוי אבקסיס. "אמרת לי: 'לא היה ולא נברא', אמרת שלא תהיה שום חתימה שלכם לסגור תיקים, אבל במו עיניי ראיתי זאת. לכן כל מילה שלך שאת מפנה אלי לא נלקחת כאמת צרופה, מצטערת להגיד לך. כאשר אני נתקלתי בכתב ידך על תיקים מסויימים… כשאת אומרת, 'כבר לא רלוונטי, לסגור את התיק' כי הוא ישן, בלי לבדוק מה מצבה של הילדה, אז אני מצטערת, אינני מאמינה לך עוד. נקודה".

ח"כ אורלי לוי אבקסיס החליטה לפנות למבקר המדינה כדי שיבדוק את הפרשה. "מתוך עדויות, תלונות ומסמכים שהגיעו למשרדי על ידי גורמים שונים, נחשפתי לחומרים שיש בהם כדי להטיל צל כבד על התנהלותם של עובדי המשרד", כתבה בפנייתה למשרד המבקר. "עדויות ומסמכים אלה חשפו לנגד עיניי התנהלות מסוכנת המעלה תהיות רבות. בין יתר הדברים, עדויות בדבר ריקון ארונות וקלסרים עם המלצות לחקירות ילדים".

"בנוסף לכך", ממשיכה לוי אבקסיס, "הגיעו לידיי עדויות בדבר ילדים שהמתינו לחקירתם במשך כמה חודשים, אולם בחלק מן המקרים יצאה הוראה מפורשת, לכאורה על ידי בכירים במשרד, המבקשת לבטלם עקב עילות מופרכות כגון התיישנות או חוסר ענין לציבור".

אציין כי לפי עדויות אלה, השימוש בעילות אלו הינו תכוף, ולא בהכרח צודק. תחושתי היא כי הדברים נעשים שלא כדין ולא בסמכות".
.

מדיניות משרד הרווחה לטיפול והשגחה על ילדים בצו בית משפט לנוער, בפנימיות הרווחה ועמותות

.
קישורים:

• ה"טיפולים" של הרווחה - כתב אישום: מדריך בפנימייה אנס נער וכלא אותו בחדר - רשויות הרווחה בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער ממשיכים להוציא בכפייה ילדים מביתם ומשפחתם ולהפקירם להזנחה והתעללות בפנימיות, אומנה, אימוץ, ועוד.. - הכתבה אישום: מדריך בפנימייה אנס נער וכלא אותו בחדר , אחיה ראב"ד , ynet , ינואר 2012...
• התעללות כימית והזנחה בילד בן 8 ע"י משרד הרווחה במשפחת אומנה
• מגיל חמש עד תשע, בבית משפחה אומנת מזניחה ומתעללת, נאנסה על ידי הבן הבכור
• הטרדות מיניות בילדה בת 12 במשפחה אומנת - לשכת הרווחה גנזה את התיק
• הילדים עברו התעללות מינית, אונס ומעשים מגונים שביצע אב המשפחה האומנת
• עמותת "אור שלום" - תזונה צמחונית רווית שומנים ופחמימות לילדים בסיכון
• בית משפחת האומנה התברר כמרתף עינויים - ספטמבר 2009
• תביעת ענק נגד משפחה אומנת מתעללת
• אני מעדיף מיטה שבורה בבית על פני מיטה שלמה בחוץ
• חשד: בן 12 נאנס בפנימייה - ובמשפחת אומנה - ינואר 2010
• ילד חוץ - הצלם הישראלי מיכאל בלק מספר על ילדותו במשפחת אומנה - סופשבוע , מעריב , פברואר 2010

עתירה לבג"צ נגד שר הרווחה משה כחלון - המוסד לביטוח לאומי, איננו מקיים הוראות חוק המטיבות עם מבוטחיו, ומסתיר מהם זכויות המגיעות להם

ינואר 2012 - תנועת אומ"ץ עתרה לבג"צ נגד שר הרווחה משה כחלון וביטוח לאומי.

המוסד לביטוח לאומי, איננו מקיים הוראות חוק המטיבות עם מבוטחיו, ומסתיר מהם זכויות המגיעות להם. הביטוח הלאומי אינו מפעיל את ערכאת ועדת התביעות, ושולח מבוטחיו לבית הדין. טענת הסתרת הזכויות עומדת בבסיס עתירה שתנועת אומ"ץ הגישה לבג"ץ נגד המוסד לביטוח לאומי ונגד משה כחלון שר הרווחה

בשעה שהמוסד לביטוח לאומי מדקדק עם מבוטחיו כחוט השערה, בכל הנוגע לחובותיהם, נראה כי הוא הרבה פחות קפדן, כאשר מדובר בחובותיו שלו כלפיהם.

כל מי שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי "מכתב דחייה" המודיע לו כי תביעתו נדחתה, יודע כי באותו מכתב, גם מספרים לו כי אם הוא איננו מרוצה מההחלטה הוא יכול לפנות לבית הדין לעבודה ולערער עליה.

רבים מהמבוטחים, שאינם מעוניינים להתעמת עם המוסד, להכניס את עצמם להוצאות ולהיגרר להליך משפטי, פשוט מוותרים ללא מאבק, בייחוד במקרים בהם מדובר בסכומים קטנים.

לא במקרה, קמו בישראל חברות ייעוץ רבות, המנצלות את תסכולם של המבוטחים ומסייעות להם תמורת תשלום נכבד.

מה שביטוח לאומי, לא מגלה למבוטחים, הוא שבעצם, הם בכלל לא חייבים לפנות לבית הדין, משום שיש להם זכות להשיג על דחיית תביעתם בפניי "ועדת תביעות" שהמוסד עצמו חייב להפעיל.

חוק הביטוח הלאומי, לקח בחשבון, שייתכנו מקרים בהם פקידי המוסד שוגים, וקבע כי ליד כל סניף של המוסד, חייבת לפעול "ועדת תביעות": ועדה בת שלושה אנשים, הכוללת גם נציג ציבור, שתפקידה לבחון את החלטת המוסד, כאשר המבוטח או הפקיד מבקש זאת.

ועדות עלו פעלו בעבר, אולם במשך השנים, פעילותן הופסקה. הביטוח הלאומי כלל לא מגלה למבוטחיו את זכותם לפנות לוועדות אלו. במקום זאת, הוא פשוט שולח אותם לתבוע בבית הדין. כך המבוטח מפסיד ערכאת בדיקה אחת, והמוסד, חוסך מעצמו ביקורת והוצאות כספיות.

אריה אבנרי יו"ר אומ"ץ: "מדובר למעשה בזכותו של כל מבוטח, שההחלטה שנתנה בעניינו, תיבחן על ידי גורם נוסף. המוסד לביטוח לאומי איננו חף מטעויות. אין סיבה לשלוח את המבוטח לבית הדין, לפני שנעשית בדיקה יסודית של העניין באמצעות ועדה, בעלת ראייה מערכתית ורחבה, כפי שנקבע בחוק."

ביטוח לאומי: "לשנות את החוק" בתשובה ששיגר המוסד לביטוח לאומי, לפנייה מוקדמת בנושא, נאמר כי אמנם נשקלת אפשרות לחדש את פעילות ועדות התביעות, אולם הוצעה גם אפשרות אחרת – לתקן את החוק ולהתאימו למציאות – כלומר להכשיר את רמיסת החוק.

אומ"ץ הגישה את העתירה באמצעות עוה"ד אבינועם מגן.

פרטים נבחרים מתוך העתירה:

"סעיפים 299 ו 300 לחוק קובעים: "מיום 1.8.2002 תיקון מס' 51 ס"ח תשס"ב מס' 1859 מיום 24.7.2002 עמ' 488 (ה"ח 3038) הוספת סעיף קטן 298(א1)ליד כל סניף של המוסד תוקם ועדת תביעות אשר לחוות דעתה רשאי פקיד תביעות להביא כל תביעה, וחייב הוא להביא כל תביעה שהחליט בה אם דרש זאת התובע."

"בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, הסמכות להחליט האם לאשר תביעה או לדחותה מסורה לפקידי המוסד.

בשנים האחרונות נמתחת ביקורת ציבורית חריפה על המשיב 1 ועל החלטות פקידיו אשר מעת לעת יוצאות עוולות תחת ידיהם.

כן קמו בישראל תאגידים וגופים פרטיים ועסקיים רבים ה 'מתמחים' בייעוץ למבוטחי המשיב 1. גופים אלו, מתעשרים על חשבון ציבור המבוטחים המבקש למצות את זכויותיו, ואשר חש כי הוא נפגע מהחלטות המשיב 1.

ויאמר בפה מלא, העותרת איננה מוצאת רבב בעובדי המשיב 1. ברי גם לעותרת כי המשיב 1, בלית ברירה, מעסיק בני אדם ולא מלאכים. מטבע הדברים, נעשות מעת לעת שגיאות בשיקול דעת."

"המחוקק הראשי במדינת ישראל, צפה פני עתיד, ומצא לנכון לייסד ערכאה ייחודית, אשר תוכל, במידת הצורך, להשקיף מלמעלה, על החלטות פקידי המשיב 1, בראייה רחבה , ולבחון אותן, בין אם לבקשת פקיד המתלבט וזקוק לעצה, ובין אם לבקשת מבוטח החש כי נגרם לו עוול."

"לשם כך קבע המחוקק כי ליד כל סניף של המשיב 1 תוקם 'ועדת תביעות'. ייחודהּ של ועדת התביעות רב: היא מורכבת משלושה, ביניהם גם נציגי ציבור, היא בעלת ראייה מערכתית כוללת, היא מוסמכת להמליץ אך לא להכריע.

ברבות השנים, הפסיק המשיב 1, בהדרגה, את פעולת ועדות התביעות. תחילה, הפכו ועדות אלו לנדירות, וכונסו רק "אד-הוק" כאשר מבוטח גילה את זכותו להביא את עניינו בפני ועדה שכזו, ובהמשך, איש כבר לא זכר כלל את הזכות האמורה העומדת למבוטחים. "

"היעדרן של ועדות התביעות, פוגע באופן ישיר הן במבוטחי המוסד לביטוח לאומי והן בפקידיו. הראשונים נפגעים כאשר, אין באפשרותם להביא את עניינם בפני גורם מקצועי נוסף אשר יוכל לבחון את החלטת פקיד התביעות ולהמליץ לו כיצד לנהוג. האחרונים נפגעים כאשר אין להם גורם רחב אופקים עימו הם יכולים להיוועץ במקרה של ספק."

"כאשר תביעתו של מבוטח נדחית, הוא מקבל מהמשיב 1 "מכתב דחייה". במכתב זה מופנית תשומת ליבו לכך שעל מנת להשיג על החלטת המוסד, הוא רשאי להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה. האפשרות לפנות לוועדת תביעות בהתאם לחוק, כלל איננה מוזכרת."

"בשעה שהמשיב 1 פועל על מנת למצות את החוק כלפיי המבוטחים בדווקנות רבה, אולם כאשר מדובר בו עצמו, הוא מותיר לעצמו את הפריבילגיה לקיים את הוראות המחוקק באופן סלקטיבי. הוא אף מסתיר ממבוטחיו את האפשרות החוקית העומדת להם לעמוד בפניי ועדת תביעות. "

"על יסוד המקובץ יתבקש בית המשפט הנכבד: להורות למשיבים להפעיל לאלתר את ועדות התביעות כמצוות המחוקק. להודיע למבוטחים על זכותם להביא את עניינם בפני ועדות אלה. להוסיף ל"מכתבי הדחייה" הנשלחים למבוטחים שתביעתם נדחתה, הודעה בדבר הזכות לעמוד בפניי ועדת תביעות. ליידע בנושא מבוטחים שתביעותיהם נדחו בשלוש השנים האחרונות ולאפשר להם לפנות לוועדה, מבלי לטעון לשיהוי או התיישנות, במקרה שמבוטחים אלו יבקשו להגיש תביעה לבית דין לעבודה, על יסוד המלצת הוועדה".

קישורים:

• עתירה לבג"צ נגד הרווחה - העובדות הסוציאליות אינן מאפשרות לאבא לראות את בנו ומזלזלות בו - מערכת הרווחה פרוצה לחלוטין וכל פקיד סעד עובד סוציאלי בלשכת הרווחה העירונית עושה כרצונו במשפחות אזרחים שנקרו בדרכו. ידועים הסיפורים של האמא ל' שאינה רואה את ילדיה כשנתיים בגלל תעתועי רשויות הרווחה, וכן סיפורה של בנצ'י טקלה שילדיה נלקחו ממנה וישנם עוד אלפי משפחות הסובלות מידי יום מההפקרות והפריצות של מנגנוני הרווחה במדינת ישראל.

• מדיניות הראש הקטן של שר הרווחה משה כחלון: רשויות מקומיות ת"א חולון השליכו ילדים ומשפחות חסרי דיור מהאוהל לרחוב - הכתבה האגודה לזכויות האזרח לשר הרווחה ולשר השיכון: מצאו פתרון מיידי לחסרי הבית במאהלים , אלון זאבי , economist , 8/09/2011 - לאור גל צווי הפינוי שניתנו למאהלים ברחבי הארץ מתחילת השבוע והפינוי האלים של חלקם, האגודה לזכויות האזרח קוראת לשר הרווחה, לשר השיכון ולראשי הערים לפעול לביטולם המייידי של צווי הפינוי שניתנו בערים השונות ולמצוא פתרון מיידי לחסרי הבית הגרים במאהלים.

ה"טיפולים" של הרווחה - כתב אישום: מדריך בפנימייה אנס נער וכלא אותו בחדר

רשויות הרווחה בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער ממשיכים להוציא בכפייה ילדים מביתם ומשפחתם ולהפקירם להזנחה והתעללות בפנימיות, אומנה, אימוץ, ועוד..

הכתבה אישום: מדריך בפנימייה אנס נער וכלא אותו בחדר , אחיה ראב"ד , ynet , ינואר 2012

בן 23 מואשם שביצע שורה של מעשי סדום ואלימות קשה כלפי חניך מאז היה בן 13. הוא נסע לחו"ל, נעצר עם נחיתתו אחרי שנה, ומכחיש את המיוחס לו

פרשת התעללות מזעזעת בפנימייה בצפון הארץ: לבית המשפט המחוזי בנצרת הוגש אמש (א') כתב אישום המגולל שורה של מעשי סדום, מעשים מגונים ואלימות קשה שביצע מדריך באחד החניכים בפנימייה. המעשים בוצעו בתחילת השנה שעברה, ולאחר שנחשפו יצא המדריך לחו"ל. בשבוע שעבר, לאחר כשנה, הוא שב לישראל ונעצר.


מכתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד ענת גוטסמן-סער מפרקליטות מחוז הצפון, עולה כי הצעיר, בן 23 מפתח תקווה, שימש כמדריך לילה בפנימייה. במשך תקופה ארוכה, נטען, הוא נהג לתקוף את החניך, שבתחילת האירועים היה בן 13.

עו"ד לירון מלכה, המייצגת את הנאשם מטעם הסנגוריה הציבורית, טענה כי הוא מכחיש את המיוחס לו. כמו כן, בניגוד לטענת התביעה, לדבריה הוא לא נמלט מהארץ אחרי חשיפת הפרשה, ונסיעתו הייתה מתוכננת.

על פי כתב האישום, במקרה אחד העיר הנאשם את הנער באמצעות שפיכת מים על פניו. לאחר מכן גרר אותו לחדרו, הכה אותו, הטיח את ראשו ברצפה וביצע בו מעשי סדום ומעשים מגונים. לטענת התביעה, מעשים מסוג זה בוצעו מספר רב של פעמים. כתב האישום מפרט כי במספר מקרים אחרים פצע המדריך את החניך במכות, שריטות, נשיכות באיבר המין ונעיצת סיכה בכף ידו.

המקרה האחרון אירע ב-23 בפברואר 2011. לאחר שביצע בנער מעשי סדום ומעשים מגונים, כלא אותו המדריך בחדרו. "הקטין ניסה לברוח מהחדר", מתאר כתב האישום. "תחילה ניסה לברוח דרך הדלת אך מצא אותה נעולה. בהמשך ניסה הקטין להימלט דרך החלון, אך הנאשם מנע זאת ממנו".

כאשר החלו חיפושים אחר הילד אמר לו הנאשם כי אם לא ישתוק הוא יפוטר בגללו, ואם הדבר יקרה - הוא יכה אותו. הנאשם הורה לקטין להסתתר בארון הנעליים שלו, ובהמשך הוציא אותו מחדרו והורה לו לספר שישן בכיתת הלימוד.

לאחר אותו אירוע פוטר המדריך. מספר ימים לאחר מכן הוא יצא מן הארץ ולא אותר על ידי המשטרה ואף לא על ידי האינטרפול שעורב בעניין. הוא חזר ארצה בשבוע שעבר ונעצר בנמל התעופה.

במקביל להגשת האישום ביקשה התובעת לעצור את הנאשם עד תום ההליכים: "המשיב בחר לעצמו קרבן נוח לניצול... המשיב ניצל את היותו מדריך לילה, עת בה מעשיו בלתי מפוקחים, וכל זאת כדי להשביע את רעבונו המיני החולני והאלים... גיל הקורבן, התמשכות המעשים, התעלמותו המוחלטת של המשיב מהבכי ומהכאב שמעשיו הסבו לקורבנו, וההקפדה של המשיב למניעת חשיפתם, הם נדבך נוסף למסוכנות".

המדריך מואשם במקרים רבים של מעשי סדום מסוגים שונים, התעללות, מעשים מגונים בנסיבות אינוס, התעללות בקטין, כליאתו ועוד.
.
פלייליסט על פנימיות משרד הרווחה

.
קישורים:

• התעללות כימית והזנחה בילד בן 8 ע"י משרד הרווחה במשפחת אומנה
• מגיל חמש עד תשע, בבית משפחה אומנת מזניחה ומתעללת, נאנסה על ידי הבן הבכור
• הטרדות מיניות בילדה בת 12 במשפחה אומנת - לשכת הרווחה גנזה את התיק
• הילדים עברו התעללות מינית, אונס ומעשים מגונים שביצע אב המשפחה האומנת
• עמותת "אור שלום" - תזונה צמחונית רווית שומנים ופחמימות לילדים בסיכון
• בית משפחת האומנה התברר כמרתף עינויים - ספטמבר 2009
  
• תביעת ענק נגד משפחה אומנת מתעללת
• אני מעדיף מיטה שבורה בבית על פני מיטה שלמה בחוץ
• חשד: בן 12 נאנס בפנימייה - ובמשפחת אומנה - ינואר 2010
• ילד חוץ - הצלם הישראלי מיכאל בלק מספר על ילדותו במשפחת אומנה - סופשבוע , מעריב , פברואר 2010

חברת ביטוח דקלה מהראל השקעות מסרבת לשלם קצבת סיעוד לקשישה מוגבלת

מבט לחדשות - ינואר 2012 - קשישה מרותקת לכיסא גלגלים אשר ביטוח לאומי הכיר בה כסיעודית וכך גם בית חולים פנתה לחברת ביטוח דקלה מקבוצת הראל השקעות לקבלת קצבת סיעוד. דקלה שלחה רופא מטעמה אשר בדק את הקשישה וקבע כי אינה סיעודית.
.

.
קישורים:

•  משרד הרווחה מפקיר קשישים למבחנים משפילים חברות הביטוח - דקלה של הראל השקעות - נובמבר 2012 - בכי, רעד ועירום: מסכת ההשפלות בדרך לגמלת הסיעוד - מי שבמשך כל חייהם הקפידו לשלם לחברות הביטוח, בתקווה שבבוא העת יעמוד לרשותם הטיפול הדרוש, מגלים בזקנתם כי כדי לזכות באותו התקציב ייאלצו לעבור מסע ארוך, עצוב וכואב של בדיקות טורדניות. כך זה נראה...

• משרד הרווחה הפקיר חסויי "הקרן לטיפול בחסויים" לעושק והזנחה קשה - הכתבה הקרן גבתה כסף - והפקירה את החסויים , איתמר לוין , news1 , ינואר 2011 - דוח המבקר מגלה כיצד מזניחה המדינה את חובתה כלפי מאות מבין תושביה הנזקקים ביותר לעזרתה...
• אוגוסט 2010 - אפוטרופוסית יקירת רשויות הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה: עו"ד, עו"ס ירדנה נילמן - סיפור על אהבה ועושק - בסיפורה של הקשישה שרה כהן, פקידות הסעד ממינהל הרווחה עיריית תל אביב רודפות אחריה כדי למנות לה אפוטרופוס, ולהשים אותה בבית אבות, שם היא מקבלת “טיפול תרופתי” (סמים פסיכיאטריים) שאינה זקוקה לו. פקידי עירייה מושחתים אלו לא בוחלים לבוא בליל הסדר בליווי שוטרים חמושים על מנת לקחת את הקשישה לבית האבות. פקידי הסעד אפילו מסתירים מקרוביה של שרה את מקום הימצאה על מנת שיוכלו ”לטפל” בה ללא הפרעה. ביתה של שרה הולאם לטיפול האפוטרופסית ירדנה נילמן שהואשמה במרמה והפרת אמונים ובעושק קשישים במקרים נוספים אחרים. נילמן מונתה ע"י פקידות הסעד של עיריית ת"א בניגוד לחוק ולכללים...
• עיריית תל אביב - שיטות הרדיפה של פקידי הרווחה
  
• לשכת הרווחה בת ים: פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי – טיפול “מקצועי” ואלים לחסויה חסרת ישע – ביקור הבית
• כישלון השופט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי בהליך מינוי אפוטרופוס לאשה מאובחנת דמנטיה - השופט שמואל בוקובסקי מינה בפתאומיות לאשה אפוטרופוסים בגוף וברכוש, ללא שראה את האשה, על סמך חוות דעת פסיכיאטר מטעם האפוטרופסים שלא בדק אותה, ללא תסקיר, ללא סל טיפול - חייה של האשה נחרבו ותוך כחודש ירדה 10 ק"ג במשקל הפכה להיות שבר כלי, ולא שבה לאיתנה...
• נתן זהבי: "שר הרווחה יצחק הרצוג וראש הממשלה בנימין נתניהו - פושעים נגד האנושיות" - נובמבר 2010 - חדשות 2 - מקרי ההזנחה של קשישים בבתי אבות פיראטיים הצליחו לעצבן את שדרן הרדיו נתן זהבי - והוא פתח בקמפיין נגד השר הרצוג ושותפיו לממשלה. זהבי כינה את רה"מ ואת שר הרווחה "פושעים נגד האנושיות" ואיים כי אם לא יפעלו לסגירת בית האבות הפיראטי בב"ש - יחטוף את הקשישים שגרים בו וישכן אותם בבית שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג...
• סיפור עובד זר ותיק בבית יעקב וינשטיין - מנהל השקעות ראשי במגדל שוקי הון - רשת ב - פברואר 2011 - יעקב וינשטיין מנהל שקעות ראשי במגדל שוקי הון (שכר חודשי של כ- 700,000 שקלים בחודש) העסיק לכאורה עובד זר ללא רישיון לעבודות ביתו במשך 16 שנה.

תרופות ללא מרשם בישראל נורופן, אדוויל, אספירין, טאמס, ועוד, יקרות במאות אחוזים מבחו"ל

הכתבה תרופות ללא מרשם בישראל יקרות במאות אחוזים מבחו"ל , אפרת אהרוני , ינואר 2012 , גלובס
"גלובס" בדק מותגי תרופות בינלאומיים ומצא שבישראל המחיר יקר פי שניים-שלושה מאשר בארה"ב ובריטניה ■ דוגמה: אספירין עולה בארץ 460% יותר ממחירו בבריטניה ו-315% יותר מבארה"ב ■ משרד הבריאות: "בשוק אין תנאי תחרות"

אחרי מוצרי המזון, מתברר שהישראלים משלמים יותר גם על תרופות ללא מרשם, בהשוואה לחו"ל: "גלובס" בדק מותגי תרופות בינלאומיים ומצא פערים של מאות אחוזים בין מחירי התרופות ללא מרשם בארץ למחירים בארה"ב ובריטניה. לשם המחשה, אדם הנוטל אספירין ייאלץ לשלם עליו בארץ 460% יותר ממחירו בבריטניה ו-315% יותר ממחירו בארה"ב. ולידיעת הנוטלים משככי כאבים, נורופן נמכרת בישראל במחיר הגבוה ב-158% מהמחיר בבריטניה ועל טבליות אדוויל ליקוויד ג'ל נשלם כפול מבארה"ב.
"גלובס" השווה בין מותגים בינלאומיים זהים בלבד. בארץ ובעולם נמכרות תרופות חלופיות, בעלות אותו ייעוד, הנמכרות במחירים נמוכים יותר, אך יש קושי להשוות ביניהן משום הרכביהן השונים. בניסיון להתחקות אחר פערי המחירים בארץ ובעולם ניסה משרד הבריאות לבצע השוואה כזאת, אך ללא הצלחה.

לדברי יו"ר תל"מ (ארגון תרופות ללא מרשם), יש להביא בחשבון דבר נוסף: מחיר המחירון בישראל לא בהכרח משקף את המחיר בפועל. בישראל, חלק ניכר מהתרופות ללא מרשם מסובסדות על ידי קופות החולים, וכך, למשל, אקמול במרשם נמכר במחיר נמוך יותר מאקמול ללא מרשם. "בישראל רוב התרופות נמצאות עדיין בסל הבריאות", אומר יו"ר הארגון, אבי אובל, "כך שאם מסתכלים על מחיר המחירון של התרופה הוא לא משקף את המציאות. על פי נתונים שלנו, יותר מ-50% מצרכני התרופות רוכשים אותן בקופות החולים, במחיר מוזל. המחירים של תרופות המיוצרות להצגה על המדף, באריזות קטנות, ושל מוצרי יבוא - גבוהים יחסית בארץ. אך עבור 90% מהמוצרים, אם מביאים בחשבון את המחיר בתוך קופות החולים - המחירים בארץ נמוכים באופן מהותי".

אובל אומר עוד כי ההשוואה למחירי המותגים הבינלאומיים במדינות אחרות אינה בהכרח משקפת את המצב של הצרכן הישראלי, שכן הם אינם כלולים בסל הבריאות ולרוב יש להם תחליפים זהים אך זולים. "אדוויל ליקוויד ג'ל, לדוגמה, הוא מוצר יחסית יקר, אך בסל הבריאות יש התרופה איבופרופן, המכילה אותו חומר פעיל, במחיר נמוך בהרבה", הוא מסביר.

פיקוח במודל הולנדי

מחירי התרופות ללא מרשם (OTC) מפוקחים ונקבעים על ידי משרד הבריאות. מחירי תרופות המדף הנמכרות גם ללא רוקח (GSL) הוצאו מפיקוח ב-2006, צעד שהביא לעלייה במחיריהן ביחס ליחידה. כפי שפרסמנו ב"גלובס" בעבר, מחירי תרופות המדף גבוהים בעשרות אחוזים ממחירי התרופות הנמכרות בעמדת הרוקח, ואף יותר מכך בהשוואה למחירי קופות החולים (בקנייה עם מרשם).

הפיקוח הוסר, המחירים עלו

בעבר הכריז משרד הבריאות על כוונה להסיר את הפיקוח על מחירי התרופות ללא מרשם. "הסרת הפיקוח ממחירי ה-OTC תביא לאיזון מחירים בין שתי שיטות השיווק, וה-GSL יפסיק להיות במובהק יותר יקר", הכריזה לפני ארבע שנים בתיה הרן, ראש אגף הרוקחות במשרד הבריאות, בכנס של ארגון תל"מ. בחברות, מנגד, טענו אז כי המחירים הגבוהים הם הנכונים לשוק וכי התיקון צריך להיעשות כלפי מעלה - דבר שאכן סביר שיקרה אם יוסר הפיקוח. היום, אחרי מחאת קיץ 2011, אולי הדברים היו נשמעים אחרת.

באפריל 1998 החליטה הוועדה לפיקוח על מחירי התרופות לאמץ את "המודל ההולנדי": מחיר התרופה נקבע על פי ממוצע מחירי תרופות בארבע מדינות באירופה (גרמניה, צרפת, בלגיה ושווייץ). המודל ההולנדי נועד "לייבא'' סביבת מחירים של שוק תחרותי (באירופה) לשוק בארץ, שעדיין קטן ואינו תחרותי דיו.

במשרד האוצר העריכו כי המודל הזה יביא להוזלה במחיריהן של כ-60% מהתרופות המשווקות בארץ, ויישומו חולק לשני שלבים: בשלב הראשון ייקבע הממוצע למחירי תרופות, ובשלב השני יוסר הפיקוח על תרופות ללא רוקח, כדי לאפשר תחרות בין יצרני התרופות שתביא להורדת המחירים.

ב-1 ביוני 2001 הוסר הפיקוח על מחירי התרופות ללא מרשם מתוצרת הארץ, לאחר כמה שנים שבהן מחירי התרופות המיוצרות על ידי חברות ישראליות היו מוקפאים. כתוצאה מכך, עלו מחירי התרופות בעשרות אחוזים, דבר שהשפיע על מדד המחירים לצרכן. בנובמבר 2001, קרא משרד האוצר להסתדרות הרוקחים להוזיל את התרופות ללא מרשם, ששיעורי הרווח הכספי עליהן חריגים. אז גם שונתה פקודת הרוקחות והחלה מכירת תרופות שאינן מחייבות מרשם רופא גם מחוץ לבתי המרקחת.

הפיקוח על מחירי התרופות ללא מרשם מתוצרת הארץ הושב ב-2005, אך כעבור זמן קצר הוסר מעל תרופות ללא מרשם הנמכרות מחוץ לבתי המרקחת ונותר רק על תרופות ללא מרשם הנמכרות על ידי רוקח. כתוצאה מכך, זינקו מחירי תרופות המדף בשיעור של עד 40%, בניגוד לכוונה המקורית להיטיב עם הצרכן.

ההיגיון מאחורי ביטול הפיקוח היה שהתחרות וההיצע יובילו להפחתת מחירים, אך המציאות הוכיחה אחרת. מטרה נוספת הוחמצה: הנגשת התרופות לקהל באמצעות המכירה ברשתות השיווק ובתחנות דלק. בפועל, התרופות נמכרות בעיקר במדפי רשתות הפארם, מרחק יריקה מבית המרקחת הסמוך ממילא.

"אין תנאי שוק תחרותיים"

ומה נעשה בעולם מבחינת הפיקוח? בבריטניה ניתן לרכוש תרופות ללא מרשם מהמדף, אך רוב התרופות ללא מרשם מותרות למכירה רק באמצעות רוקח. בארה"ב, הסיפור שונה לגמרי. שם צרכנים יכולים לרכוש כמעט כל תרופה ברשת וול-מארט וברשתות דומות לה היישר מהמדף, ללא רוקח - מודל שנחשב חופשי יחסית לרוב המדינות. עם זאת, גם שם מעת לעת מחזירים אל מאחורי דלפק הרוקח תרופות המצריכות פיקוח כזה או אחר. בישראל אנחנו היכן שהוא באמצע בין בריטניה לארה"ב, אך על תרופות הנרכשות באופן עצמאי נשלם פעמים רבות הרבה יותר.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה לדברים: "בראשית 2011 בחן המשרד את מחירי התרופות ללא מרשם תוך ניסיון להשוות את מחיריהן לחו"ל. בבחינה נמצא קושי ניכר להשוות בין המחירים בשל הבדלים מהותיים בהרכב החומרים הפעילים. כך או כך, נמצא בבחינה זו כי ישנן תרופות אשר מחירן זול יותר בארץ, וכמה תרופות אשר מחירן המרבי גבוה יותר בישראל. אולם לא נמצאו פערים משמעותיים.

"לאחר הרפורמה במחירי תרופות המרשם שנערכה אשתקד ולאור בחינה זו, מינה מנכ"ל משרד הבריאות ועדה משותפת למשרדי הבריאות, התמ"ת והאוצר לבחינת הפיקוח על מחירי תרופות אלה, אשר צפויה להגיש המלצותיה בעת הקרובה. מתוך הכרה בכך שבמשק זה לא מתקיימים בהכרח תנאי שוק תחרותיים, מפוקחים כיום מחירי התרופות ללא מרשם, ובכך שונה ישראל מכל מדינות אירופה שבהן שוק זה חופשי לחלוטין".

קופות החולים שולטות בשוק

לפי תל"מ, היקף שוק התרופות בלי מרשם מוערך ב-200 מיליון דולר בשנה בארץ - 15% משוק התרופות כולו. לצדן פורח על המדפים שוק גדול של מוצרים נלווים כמו תוספי תזונה, טואלטיקה, קוסמטיקה רפואית ואביזרים רפואיים, שאינם נתונים בפיקוח. על פי הערכות חברת המידע העסקי D&B המוצרים המסורתיים המאפיינים בתי מרקחת מהווים כיום חלק קטן יחסית מהכנסות רשתות הפארם ובתי המרקחת הפרטיים.

לדברי אובל, בישראל, באופן יחסי לחו"ל, תרופות רבות מחייבות מרשם רופא. "הנושא של העצמת הצרכן הוא טרנד עולמי", הוא אומר, "לממשלות עדיף שצרכן יטפל בעצמו קודם כול, בלי לערב את המערכת הרפואית. השאלה אם זה טוב או לא טוב - היא דיון בפני עצמו".

הפרטיים נסגרים

תרופות ללא מרשם משווקות בארץ על ידי חברת טבע ועל ידי כמה משווקים נוספים, ובהם ניאופארם, מדיסון ודקסון. בשוק בתי המרקחת שולטות, לצד בתי המרקחת של קופות החולים (45% מכלל בתי המרקחת בארץ), רשתות הפארם הגדולות סופרפארם וניופארם (15%). יש אמנם גם בתי מרקחת קטנים ופרטיים (40% מכלל בתי המרקחת), אך נתח השוק שלהם נעשה קטן יותר עם השנים בגלל השליטה המוחלטת כמעט של קופות החולים על תרופות המרשם והסדרי ההתקשרות שלהן עם רשתות הפארם. זו אולי אחת הסיבות לסגירתם של 20% מבתי המרקחת הפרטיים בעשור האחרון. זאת בעוד בעולם רואים דווקא עידוד של בתי מרקחת פרטיים והגבלת מספר סניפים של רשתות, כדי למנוע התפתחות של רשתות גדולות בענף.

מחדל האלטרוקסין - דו"ח חמור: משרד הבריאות פעל באופן תגובתי, אינו ערוך לתקלות בתרופות

הכתבה מחדל האלטרוקסין - דו"ח חמור: משרד הבריאות פעל באופן תגובתי, אינו ערוך לתקלות בתרופות , הארץ , דן אבן , ינואר 2011

המסמך שנכתב עבור המשרד קובע שלא ניהל המשבר כראוי וכי המשווקת פריגו לא דיווחה על שינוי הרכב התרופה בזמן. פריגו: העברנו המידע במועד

ועדת הבדיקה שהקים מנכ"ל משרד הבריאות, הפרופ' רוני גמזו, בעקבות פרשת תרופת האלטרוקסין, פרסמה הערב (חמישי) דו"ח חמור המצביע על כשלים בהתנהלות משרד הבריאות וחברות התרופות בפרשה. הפרשה התפוצצה בעקבות הפרסום על כך שבוצע שינוי בהרכב התרופה מבלי ליידע את המשתמשים בה, מה שגרם לתופעות לוואי למאות חולים בישראל, לרבות שלוש מטופלות הרות שעברו הפלה.

בפברואר 2011 שונה הרכב התרופה, שמטופלים בה כ-200 אלף איש בישראל. רק בחודש אוגוסט באותה שנה עודכנו המטופלים על גבי אריזות התרופה אודות השינוי בהרכב. לפי הערכות, דיווח ראשון על תופעות לוואי התקבל במשרד כבר באפריל.

לאחר פרסום תחקיר אודות הפרשה ב"הארץ" התקבלו באגף הרוקחות במשרד הבריאות 798 דיווחים על תופעות לוואי, מהם 15 שהוגדרו כחמורים, לרבות שלוש מטופלות הרות שעברו הפלה ושלושה מקרים של אשפוז.

חברי ועדת הבדיקה מצאו קשר נסיבתי ברור בין הכנסת ההרכב החדש של התרופה לשימוש בישראל לבין התגברות הדיווחים על תופעות לוואי, דיווחים שגברו לדברי הוועדה בעקבות פרסומים בתקשורת, בדומה לתהליך שדווח גם בניו זילנד ודנמרק, שם שונה הרכב התרופה ועורר סערה ציבורית. "העובדה שלא היו תכשירים חליפיים כשהוחל בהפצת הנוסחה החדשה תרמה ככל הנראה לעליה החדה בדיווחים", נקבע.

הדו"ח קובע כי אגף הרוקחות במשרד הבריאות אינו ערוך במידה מספקת להתמודד עם ריכוז דיווחים של תופעות לוואי וניהול סיכונים. "מתקבל הרושם שמשרד הבריאות התנהל לנוכח האירועים באופן תגובתי ולא באופן פרואקטיבי. לא הייתה תחושה שהאירוע מנוהל על-ידי אדם אחד", נקבע.

כן נמצא כי קופות החולים אינן מחויבות לרכז דיווחים על תופעות לוואי של תרופות. "ההיערכות וקבלת ההחלטות של אגף הרוקחות נפגמה בשל היעדר מידע מוקדם, ברור וחד-משמעי מהחברות על האירועים החריגים הדומים שהתרחשו בניו-זילנד ובדנמרק. האגף לא היה מודע לחומרת האירועים בארץ ולא הכניס את הנהלת משרד הבריאות לתמונה במועד", נקבע.

הדו"ח קובע כי חלק מהרופאים בשטח המטפלים בתרופה לא ידעו כיצד להתמודד עם תלונות המטופלים, זאת חרף טענת המשווקת פריגו כי עדכנה פעמיים את הרופאים אודות השינוי בהרכב התרופה, בחודשים מארס ויוני 2011, לאחר שכבר החל שיווק התרופה בהרכבה החדש. "התנהלות משרד הבריאות, חברות התרופות וקופות החולים, לא שיקפה במידה מספקת את מצוקת המטופלים בשטח. יתכן והנטייה לייחס את ריבוי התלונות להד התקשורתי תרמה להתנהלות זו", נקבע.

"החברות לא עמדו בהוראות"

האלטרוקסין שווקה בישראל משנת 1981 על ידי חברת GSK, והיא שהגישה במארס 2008 בקשה לרישום התרופה בהרכבה החדש למשרד הבריאות, בקשה שאושרה במארס 2010. במקביל, בספטמבר 2009 העבירה החברה את מתקן הייצור של התכשיר לחברת אספן בגרמניה, וחברת פריגו ישראל הפכה למשווקת התרופה בישראל.

הדו"ח קובע כי חברת GSK לא העבירה מידע עדכני למשרד הבריאות על האירועים בניו-זילנד במסגרת הליך בחינת בקשתה לשינוי הרכב התרופה, "אף על פי שלמיטב השיקול המקצועי ראוי היה שתדווח", קובעת הוועדה. גם חברת פריגו העבירה עדכון בטיחות תקופתי לשנת 2011 אודות התרופה רק לאחר פניית משרד הבריאות בעקבות האירועים. "שתי החברות לא עמדו בהוראות התקנות המחייבות מסירת מלוא המידע בעת חידוש הרישום", נקבע.

הדו"ח ממליץ על כתיבת נוהל מעקב תרופתי, שמשרד הבריאות כבר החל בהכנתו בעקבות הפרשה, כפי שדווח ב"הארץ"; הגברת מודעות הרופאים לצורך בדיווח על תופעות לוואי של תרופות; הקמת גוף ייעודי במשרד הבריאות לריכוז דיווחים על תופעות לוואי וניהול סיכונים מתרופות; הגברת התיאום בין הגורמים במשרד הבריאות; הפעלת קמפיין תקשורתי בשיתוף קופות החולים להפחתת תחושת אי אמון הציבור בתרופות גנריות; עדכון נהלי רישום התרופות בישראל כדי להתייחס לסיכונים שעלו מהפרשה; ורענון נהלי משרד הבריאות לטיפול במשברים מסוג זה.

בראש הוועדה מונה תחילה פרופ' מתי ברקוביץ, מנהל המחלקה לפרמקולוגיה קלינית בבית החולים אסף הרופא, אולם בהמשך פרש לאחר התייעצות עם הלשכה המשפטית של משרד הבריאות בשל קרבת משפחה לעובדת בכירה בחברת פריגו. במקומו מונה ליו"ר ד"ר קובי עצמון, מנהל היחידה לפרמקולוגיה קלינית בבית החולים איכילוב.

בעקבות הפרשה החלו קופות החולים ביבוא התרופות 'יוטירוקס' ו'סינטרואיד' למטופלים באלטרוקסין שהתלוננו כי פיתחו תופעות לוואי.

סוגיית אחריותם של משרד הבריאות וחברות התרופות צפויה לעלות בהמשך גם במסגרת חמש תביעות ייצוגיות לפחות שהוגשו בעקבות הפרשה לבתי משפט שונים ברחבי הארץ. באחת התביעות שהוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה בשם המטופלת רונית פלג, באמצעות עו"ד שחר רוזנברג ממשרד איתן פלג, כנגד פריגו, כבר קבע השופט יגאל גריל, סגן נשיא בית המשפט, דיון בתחילת מארס השנה.

מחברת פריגו, משווקת האלטרוקסין בישראל, נמסר בתגובה: "פריגו למדה לראשונה על השלמת הדו"ח מהתקשורת, וטרם קיבלה אותו לידיה מהוועדה, ולכן אינה יכולה להגיב באופן מלא. יחד עם זאת, החברה מדגישה כי בתיאום עם משרד הבריאות, היא החלה ביידוע הרופאים והרוקחים בשינוי ההרכב מיד עם תחילת שיווק התרופה. כמו כן, כל מידע בנוגע לתרופה שהגיע לידי החברה הועבר מיידית למשרד הבריאות".

הרקע לפרשה -
משרד הבריאות לא דיווח על שינוי בתרופה, מאות לקו בתופעות לוואי , הארץ , דן אבן, רוני לינדר-גנץ , אוקטובר 2011

200 אלף מטופלים לא ידעו שהרכב האלטרוקסין שונה; באפריל התקבלו תלונות, אך רק באוגוסט הודבקה האזהרה; ועדה מיוחדת תבדוק הטיפול בפרשה

מנכ"ל משרד הבריאות רוני גמזו החליט אתמול, בצעד חריג, על הקמת ועדה לבדיקת טיפול המשרד בפרשת שינוי הרכב התרופה אלטרוקסין, פרשה שמעלה חשד לכשלים בהתנהלות המשרד.

בפברואר השנה שונה הרכב התרופה, שמטופלים בה כ-200 אלף איש בישראל, לפי הערכות. דיווח ראשון על תופעות לוואי התקבל במשרד כבר באפריל, אולם רק באוגוסט עודכנו המטופלים על השינוי באמצעות אזהרה על האריזות.

כעת, לאחר פרסום האזהרה, הצטברו כ-450 תלונות. נוסף על כך, ארבע תביעות ייצוגיות הוגשו על ידי מטופלות לבתי המשפט. אחת הסוגיות העולות מהפרשה היא העובדה שבישראל לא קיימת חובת דיווח של רופאים על תופעות לוואי חריגות של תרופות. במשרד הבריאות הוחל באחרונה בניסוח נוהל חדש לניהול משברים הקשורים לתכשירים רפואיים. במשרד הבהירו עוד כי "בזמן הגשת הבקשה לאישור שינוי ההרכב, היצרן הגיש תוצאות של בדיקות דם שהוכיחו את תקינות התכשיר".

התרופה אלטרוקסין (Eltroxin) משמשת לטיפול בתת-פעילות של בלוטת התריס, ומשווקת בישראל מאז 1981. שינוי הרכב התרופה בוצע בשנים האחרונות ביותר מ-20 מדינות. מדובר בהחלפת חומרי המעטפת המרכיבים את התרופה, ללא שינוי בחומר הפעיל. ככל הנראה, ההרכב החדש הביא לשינוי בספיגת התרופה בדם ולהתפתחות תופעות לוואי, חלקן קשות.

מרבית התלונות אופיינו בפעילות יתר או בתת-פעילות של בלוטת התריס, או בתגובות אלרגיות המעידות על רגישות יתר להרכב החדש. מטופלים רבים התלוננו על כאבים בחזה, קוצר נשימה, הזעה, נדודי שינה ועייפות, השמנת יתר, נשירת שיער וגלי חום. חלקם אף אושפזו בעקבות תופעות לוואי קשות.

ב-27 באפריל השנה התקבל במשרד הבריאות הדיווח הראשון על תופעת לוואי לאחר נטילת אלטרוקסין. מתחקיר ראשוני שבוצע במשרד עולה כי המידע הועבר למשווקת התרופה חברת "פריגו", וממנה ליצרנית Aspen. נוסף על כך, בתחילת מאי התקבל במשרד מידע המצביע על מקרים דומים שאירעו בעבר בניו זילנד ובדנמרק בעת שינוי הרכב התרופה. עם זאת, רק בתחילת יולי, כשהצטברו דיווחים במשרד הבריאות על כמאה מטופלים שפיתחו תופעות לוואי, הוחלט להתייחס לעניין כ"אירוע חריג", וכונס דיון במטרה להורות לחברה לעדכן את המטופלים על השינוי.

רק מ-4 באוגוסט, בהנחיית משרד הבריאות, החלה "פריגו" לשווק את התרופה באריזות שעליהן מדבקת אזהרה המתריעה בפני המטופלים להיות ערים לתופעות לוואי ולפנות לרופא בעת הצורך.

לפי הערכות, כ-200 אלף ישראלים מטופלים באלטרוקסין, מרביתם נשים, ולפי נתוני מכירות שנאספו במשרד הבריאות, נמכרות בממוצע כ-1,500 יחידות של התרופה מדי יום ברחבי הארץ. אולם למרות היקף השימוש הגבוה בתרופה בארץ, רק בחודש האחרון פרסם משרד הבריאות אזהרות לציבור בנושא.

באגף הרוקחות במשרד הבריאות אף יש מי שמכנה את הפרשה "רעידת אדמה". עד כה כבר הצטברו במשרד יותר מ-450 תלונות על תופעות לוואי של מטופלים, הכרוכות בחלקן באשפוזים. מרביתן הגיעו החודש, לאחר הודעת האזהרה לציבור שהופצה ב-9 באוקטובר. אתמול החליט מנכ"ל המשרד פרופ' רוני גמזו למנות ועדה מיוחדת לבדיקת תפקוד המשרד בעניין, בהשתתפות נציגים חיצוניים למשרד.

בניגוד לנוהל המקובל במדינות מערביות, המחייב דיווח מצד רופאים ומוסדות רפואיים למשרד הבריאות של מידע על אודות תופעת לוואי חריגה בתרופה רשומה, בישראל לא קיים נוהל מחייב, והדיווח נעשה על בסיס וולונטרי. רק לפני שנה יזם המשרד אתר לרופאים לצורך דיווח על תופעות לוואי חריגות מתרופות, אולם לא חייב את העברת הדיווחים. ייתכן כי סיבה זו הובילה לכך שחלף זמן עד להצטברות הדיווחים, ועד שהבינו במשרד את ממדי הפרשה.

באשר לעולם, בניו זילנד המונה 4.5 מיליון תושבים, בוצע שינוי בהרכב האלטרוקסין בתחילת 2008. לאחר מכן התקבלו 1,309 דיווחים על תופעות לוואי חריגות. אולם משרד הבריאות, שהכיר את הדיווחים מחו"ל, לא ראה בהם נורת אזהרה בבואו לאשר את שינוי ההרכב לתרופה המשווקת בישראל. זאת על אף חקירה שבוצעה בשעתו על ידי רשויות הבריאות בבריטניה (MHRA) באשר לתרחישים בניו זילנד, ודו"ח שהופץ על כך באוקטובר 2009.

מאמר שהתפרסם על האירוע בניו זילנד בכתב העת "בריטיש מדיקל ג'ורנל" בינואר 2010, טען כי הבהלה התקשורתית שהורגשה שם בעקבות החלפת הרכב האלטרוקסין נבעה בעיקרה מכך שהמידע על החלפת ההרכב לא הגיע לרבים מהמטופלים, וכי היה מחסור במדינה בתרופה אלטרנטיבית. נוסף על כך, בתקשורת במדינה הועלה חשש שלפיו השינוי בהרכב התרופה נעשה ממניעי חיסכון תקציבי.

בחברת "פריגו" הבהירו השבוע כי השינוי בהרכב האלטרוקסין בישראל בוצע בכפוף לאישור של משרד הבריאות, לאחר שהוגש בהתאם להנחיות. ואכן, בירור ראשוני שבוצע במשרד העלה כי הבקשה לרישום ההרכב החדש נידונה בוועדה המייעצת לרישום באגף הרוקחות עוד ב-2009. אולם, לא ברור אם נשקלו בה השלכות האירוע בניו זילנד, ומדוע הוחלט לבסוף להסתפק בעדכון הצוותים הרפואיים בלבד על שינוי ההרכב.

השינוי בהרכב האלטרוקסין בוצע בשנים האחרונות ביותר מעשרים מדינות, החל ממאי 2006, לרבות גרמניה, הולנד, שווייץ, פולין, צ'כיה, קולומביה, תאילנד, סינגפור, מצרים וישראל. למעט שלוש מדינות - ניו זילנד, ישראל, ודנמרק, שבה שונה הרכב התרופה בספטמבר 2008 - לא דווח על תופעות לוואי בהיקף נרחב בקרב מטופלים במדינות נוספות. במסמך שהעבירה חברת Aspen, יצרנית התרופה, למשרד הבריאות, נטען כי תופעות הלוואי בניו זילנד ובדנמרק נבדקו, וכי "אנו מאמינים שההרכב החדש בטוח לשימוש".

בעקבות המשבר, במשרד הבריאות הוחל לאחרונה בניסוח נוהל חדש לניהול משברים הקשורים לתכשירים רפואיים. לפי טיוטת הנוהל, יחויבו חברות תרופות, יצרנים ויבואנים, בעלי בתי מסחר לתרופות ובעלי בתי מרקחת הקשורים במשבר שמקורו בפגם בתכשיר רפואי לנהל את המשבר, לדווח עליו למשרד הבריאות, ולהבטיח את בריאות הציבור גם בטרם התקבלו הנחיות ממשרד הבריאות. עוד נקבע כי אגף הרוקחות ומינהל הרפואה במשרד ישתתפו בניהול המשבר, ובמקרה הצורך יוקם צוות לניהול משברים, שיורחב בהתאם לחומרת המשבר.

באגודה לזכויות החולה פנו באחרונה למשרד הבריאות בדרישה לחייב גם את קופות החולים לעדכן מטופלים בעניין שינוי בהרכב תרופות. האגודה דורשת ממשרד הבריאות להסדיר את חובת הקופות לדווח על כשלים בתרופות וציוד רפואי, כפי שגם אירע לפני כחצי שנה באשר לתלונות שהחלו להצטבר על נזקים שאירעו למטופלים שעברו השתלת מפרק ירך מתוצרת חברת Depuy.

ב-16 באוקטובר הבהיר משרד הבריאות בחוזר מינהל רפואה, כי אין לשנות את הטיפול באלטרוקסין ללא התייעצות עם רופא, וכי הדבר נתון לשיקול דעתו של הרופא. לפי הנוהל, יש לבצע בדיקת דם לרמות ההורמון TSH (המופרש מבלוטת התריס) חודש עד חודש וחצי לאחר תחילת השימוש בתכשיר בגרסתו החדשה. במשרד הבהירו כי "באף מדינה בעולם לא הופצה הודעה לציבור על השינוי בהרכב התרופה. בזמן הגשת הבקשה לאישור שינוי ההרכב, היצרן הגיש תוצאות של בדיקות רמות בדם שהוכיחו את תקינות התכשיר. אנו מניחים שבתוך פרק זמן לא ארוך המטופלים בתכשיר החדש יאוזנו על ידי התאמת המינון של התכשיר המשווק בארץ".

במקביל, במערכת הבריאות החלו באחרונה יוזמות להבאתן לארץ של שתי תרופות דומות, כתחליף אפשרי לאלטרוקסין, ושאינן רשומות בישראל. קופת חולים כללית היתה הראשונה שהזמינה באחרונה כמות גדולה של "יוטירוקס", המופצת בקופה במדורג החל מהשבוע. היצרנית "מרק סרונו" מעדכנת כי התרופה תהיה זמינה בכל קופות החולים בנובמבר. כמו כן, קופות החולים החלו במגעים עם חברת "אבוט", יצרנית תרופה דומה נוספת בשם "סינטרואיד".

לדברי ד"ר ניקי ליברמן, מנהל אגף הרפואה בחטיבת הקהילה בכללית, "אם מראש היו מנהלים את החלפת האלטרוקסין בצורה תקינה, לא היתה בעיה, או אם הדבר היה קורה במדינה שבה הפאניקה לא מגיעה לכותרות. בישראל גורם ההיסטריה בנושאי בריאות קיצוני, ולכן החלטתי מראש להביא כמות גדולה מהתרופה החלופית שתספיק לחולים רבים, כי ניתן היה לחזות את הבהלה מראש. עם זאת, בפועל תרופה חלופית נדרשת רק למספר קטן של חולים, ובעיקר לתינוקות הנזקקים לתרופה מרוסקת וחולים שפיתחו תופעות לוואי. ברוב החולים כל שנדרש הוא העלאת מינון, כי ככל הנראה בהרכב החדש של האלטרוקסין, הזמינות של החומר הפעיל בדם ירדה מעט".

בינתיים כבר הוגשו ארבע תביעות ייצוגיות בפרשה בישראל, לארבעה בתי משפט שונים. בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בשם המטופלת מרב גולדשמיט, צורפת תכשיטים ואם לשלוש, באמצעות עו"ד יעקב דוידוביץ נגד פריגו, נטען כי השינוי בתרופה, שהמטופלים לא יודעו בגינו, הוביל ל"פגיעה באורח החיים וכאב וסבל לחולים שרכשו את התרופה במשך תשעה חודשים". התביעה מבקשת פיצוי של 18,000 שקל לכל מטופל, בתוספת 56 שקל החזר לרכישת התרופות.

בתביעה נוספת שהוגשה לבית המשפט המחוזי בפתח תקווה בשם ורד קופילר על ידי עורכי הדין אסף נוי ועיסא יוסף נגד משרד הבריאות והנציגות בישראל של מפתחת התרופה, חברת GSK הבריטית, נדרש פיצוי של 10,000 שקל לכל מטופל בגין פגיעה באוטונומיה ומיליון שקל פיצוי עונשי. בשנת 2008 נמכרה אלטרוקסין על ידי GSK לחברת Aspen מגרמניה.

בתביעה שהוגשה על ידי מיכאל דבורין ממשרד בם, דבורין, כהן ושות' בשם המטופלת אריאלה שטורם לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד "פריגו", נדרש פיצוי של 528 שקל בגין פגיעה באוטונומיה וסעד לכל מטופלת, תוך הותרת האפשרות להגשת תביעות פרטניות בגין הנזקים בהמשך.

תביעה ייצוגית נוספת הוגשה במגזר הערבי בשם המטופלת סלוא אבן גזאלה על ידי עורך הדין מופיד אגרביה נגד "פריגו" לבית המשפט המחוזי בנצרת, בה נטען כי מדבקת האזהרה שהוצמדה לתרופה נושאת כיתוב בעברית בלבד, ומטופלים מהמגזר הערבי לא עודכנו עד כה על השינוי בהרכב התרופה. תביעה זו דורשת לכל מטופל 13,045 שקל ולנפגעים במגזר הערבי 17,408 שקל.

תת-פעילות של בלוטת התריס, הדורשת טיפול באלטרוקסין, מתפתחת בשכיחות של 1-4 מקרים לכל אלף נשים מעל גיל עשרים, ושכיחה בנשים פי 10 עד 20 יותר מאשר בגברים. לפי מחקרים, התופעה עשויה להגיע לשכיחות של 6%-8% בקרב נשים ו-3% בקרב גברים בגילים 45 עד 65. ממשרד הבריאות נמסר כי "מנכ"ל המשרד החליט עקב מורכבות האירוע להקים ועדת בדיקה כמשמעותה בחוק זכויות החולה, כדי לחקור באופן מעמיק את האירועים ודרך קבלת ההחלטות. ועדת הבדיקה תכלול גם נציגים חיצוניים למשרד הבריאות".

מ"פריגו", מפיצת אלטרוקסין בישראל, נמסר כי "ההרכב החדש של אלטרוקסין נוגע למרכיבים הלא-פעילים בלבד. המרכיב הפעיל ‘לבותירוקסין' נותר ללא שינוי. האלטרוקסין בהרכבו החדש משווק כיום ביותר מ-20 מדינות בעולם, ואושר על ידי משרד הבריאות בישראל בפברואר 2011. לפי הנחיות המשרד, החל במארס 2011 הפיצה פריגו, המפיצה את אלטרוקסין בישראל, כמה מכתבי עדכון למנהלים רפואיים בקופות החולים, לרוקחים המוסדיים והפרטיים ולרופאים, לרבות רופאי משפחה, אנדוקרינולוגים ולרופאי ילדים. המכתבים כללו הנחיות למעקב קליני רפואי עם המעבר להרכב החדש. בנוסף, החל מאוגוסט עודכנה תווית המוצר, כי מדובר בפורמולציה חדשה, וכי יש צורך במעקב קליני רפואי צמוד, וכן פורסמה מודעה בעיתונים הארציים".

דן אבן ורוני לינדר-גנץ

פלייליסט - פקיד סעד לחוק הנוער - טיפול והשגחה במשפחות אומנה

ינואר 2012 - דרכי טיפול ופיקוח על ילדים שהוצבו בצו בית משפט לנוער במשפחות אומנה ע"פ המלצות רשויות הרווחה. האומנים במשפחות אומנה הנם עובדים שכירים של רשויות הרווחה המקבלים לידיהם ילדים שהוצאו בכפייה מביתם ומשפחתם מאחר ופקיד הסעד לחוק הנוער סבור כי הילדים בסיכון. ילדים במשפחות אומנה עלולים לסבור התעללות והזנחה במשך שנים ארוכות מאחר והם תחת "השגחתו" הלא מסורה (בלשון המעטה) של פקיד הסעד.
.

.
קישורים:

• התעללות כימית והזנחה בילד בן 8 ע"י משרד הרווחה במשפחת אומנה
• מגיל חמש עד תשע, בבית משפחה אומנת מזניחה ומתעללת, נאנסה על ידי הבן הבכור
• הטרדות מיניות בילדה בת 12 במשפחה אומנת - לשכת הרווחה גנזה את התיק
• הילדים עברו התעללות מינית, אונס ומעשים מגונים שביצע אב המשפחה האומנת
• עמותת "אור שלום" - תזונה צמחונית רווית שומנים ופחמימות לילדים בסיכון
• בית משפחת האומנה התברר כמרתף עינויים - ספטמבר 2009
• תביעת ענק נגד משפחה אומנת מתעללת
• אני מעדיף מיטה שבורה בבית על פני מיטה שלמה בחוץ
• חשד: בן 12 נאנס בפנימייה - ובמשפחת אומנה - ינואר 2010
• ילד חוץ - הצלם הישראלי מיכאל בלק מספר על ילדותו במשפחת אומנה - סופשבוע , מעריב , פברואר 2010
• סיפור אומנה - דורסנות רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער מול סבל המוחלשים - ספטמבר 2009 - פשעי רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער - קטע מתוך תכניתה של מיקי חיימוביץ משפחה אומנת. מסופר על ילדה שרשויות הרווחה ובתי משפט לנוער קרעו אותה מביתה ומשפחתה למשפחה אומנת כי היו "סבורים" ע"פ חוק הנוער כי זה לטובתה. הילדה שהתה מספר חודשים בבית אומנה, תויגה כסובלת מבעיות רגשיות והושלכה לפנימיה שיקומית...

תחקיר: כמה קל להשיג את כל הפרטים הרפואים של מבוטחי קופת חולים כללית?

הכתבה תחקיר: כמה קל להשיג את כל הפרטיים הרפואים של מבוטחי קופת חולים כללית? , יואב אבן , חדשות 2 , ינואר 2012

המידע האישי האינטימי ביותר – נמצא בגיליון הרפואי שבקופת החולים. כעת אנחנו חושפים כאן שהגיליונות של מחצית מאזרחי ישראל - פרוצים לגמרי. השירות של קופת חולים כללית מאפשר לכל אחד לקבל נתונים על המבוטחים שלה, בקלות בלתי נתפסת
.

.
המידע שמופיע בגיליון הרפואי של כל אחד ואחד מאתנו בקופת החולים, הוא אישי ואינטימי מאין כמוהו. כמעט מיותר להסביר מדוע: בגיליון רשומות הבעיות הרפואיות מהן אנחנו סובלים - בתחום הפסכיאטריה, הפוריות, התפקוד המיני, תרופות שאנחנו לוקחים, ועוד.

"תיק רפואי זה לב ליבו האישי והאינטימי של כל בן אדם...מגוון האפשרויות לשימוש לרעה בחומר הרפואי הוא אינסופי", אומר החוקר אשר ויצמן.

עצם המחשבה שמידע כזה עלול להתגלגל לידיים הלא נכונות היא מבהילה, והנה הערב אנחנו חושפים שהגיליונות הרפואיים של מחצית מאוכלוסיית ישראל, 4 מיליון אזרחים שמבוטחים בקופת חולים כללית - פרוצים לגמרי.

הקלות הבלתי נסבלת

כדי להמחיש כמה קל לקבל מידע רפואי חסוי של מישהו אחר, ביקשנו מכמה חברים את אישורם להתחזות להם, ולבקש מ"כללית" את הגיליון הרפואי שלהם: שימו לב, רק בשביל ההמחשה, כמה זה קל להשיג מידע רפואי על מישהו אחר. כל מה שצריך זה שם, ומספר תעודת זהות.

ביקשנו מהפקידה שתשלח בפקס סיכום מידע רפואי. מסרנו לה מספר תעודת זהות, וחיכינו בסבלנות ליד מכונת הפקס. הבוקר, הוא הגיע.

כותרת המסמך היא סיכום מידע רפואי, ומפורטות בו האבחנות של מצבו הבריאותי של החבר שהתחזינו לו, תאריך הגילוי שלהן, האפיון שלהן, התרופות בהן הוא מטופל, ובקיצור - הכול. והנה למטה מופיע הכיתוב הבא: "המסמך מכיל מידע מוגן על פי חוק הגנת הפרטיות".

מספר תעודת זהות ושם מלא

"היום, להגיע לשם פרטי ולתעודת זהות של בן אדם - זה קלי קלות, כל אידיוט עושה את זה בחמש דקות, נכנסים לאינטרנט ובדקה אתה מקבל את כל הפרטים", מוסיף החוקר אשר ויצמן. "חמור שבעתיים בגלל העובדה שבדרך כלל יש נהלים מאוד מסודרים לקבלת תיק רפואי".

מספר תעודת זהות ושם מלא - זה כל מה שצריך כדי להשיג מידע רגיש כל-כך, שאם ייפול לידיים הלא נכונות - יכול לגרום נזק עצום. נוכח העובדה שהפרצה הזאת קיימת כבר יותר מחמש שנים, ובקופת חולים כללית מבוטחים 4 מיליון ישראלים, השאלה המתבקשת היא: האם כבר נעשה שימוש לרעה בפרצה הזאת? כרגע, אפשר רק להעריך.

נדגיש - מדובר בהערכה בלבד, אבל אין לדעת - אם אתם מבוטחים של קופת חולים כללית, ייתכן שמישהו כבר חיטט במידע הרפואי האישי שלכם.

מקופת חולים כללית נמסר בתגובה:

"בכללית חל איסור מוחלט על מסירת מידע רפואי באמצעות פקס או טלפון ללא זיהוי ודאי והרשאה בכתב. כל התנהלות אחרת, גם אם מטרתה לתת שירות יעיל ומהיר, מהווה חריגה מנוהל מחמיר זה. בימים אלו נכנסת לשימוש מערכת חכמה לזיהוי מבוטחים, שמטרתה ליצור רובד אימות נוסף להגנת המידע הרפואי האישי של הלקוח".

עוד נמסר: "צוותי המרפאות עוברים הדרכות רבות בתחום הגנת המידע, לאור האמור בכתבה ובהמשך לתכנית העבודה הקיימת".

הספר "בשם טובת הילד: אובדן וסבל בהליכי האימוץ" של מילי מאסס - כתב אישום נוקב כנגד השירות למען הילד, המופקד על הליכי האימוץ בישראל

המאמר הורים יקרים , מיכל גבעוני , העוקץ , 14.03.11

פרשיות האימוץ המרתקות המתוארות בספרה של מילי מאסס משרטטות כתב אישום נוקב כנגד השירות למען הילד, המופקד על הליכי האימוץ בישראל, בהקשר הפוליטי-מוסרי של המדינה

"בשם טובת הילד: אובדן וסבל בהליכי האימוץ" הוא ספר עדות נדיר שלא רבים כמותו מצויים כיום על מדף הספרים העברי. זהו ספר כובש, נוגע ללב ומטריד, האורג ביד אמן תיעוד אינטימי של עוול פוליטי וניתוח מלומד של הסיבות להיווצרותו; ספר שאינו מספק רק דיוקן מאיר עיניים של בעיה שרבים אינם מודעים לקיומה, אלא מתאר גם, בצניעות ובחוסר יומרנות, כיצד הופכת אשה אחת את הבעיה הזו לעניינה.

מאסס, מורה בכירה (בדימוס) בבית הספר לעבודה סוציאלית ע"ש פאול ברוואלד באוניברסיטה העברית, מתארת בספר ארבע פרשיות שבהן הייתה מעורבת כעדה מומחית שהוזמנה להעריך את מה שמכונה "המסוגלות ההורית" של ההורים שילדיהם יועדו לאימוץ. היא מתעדת את הדמויות המרכיבות את משולש האימוץ במלוא מורכבותן, תיעוד שכרוך לא פעם בתפניות עלילתיות מפתיעות. הפרימה והאריגה של קשרי המשפחה בין הורים מולידים, הורים מאמצים וילדים המועמדים לאימוץ שהיא מתארת נקראות בנשימה עצורה.

אולם ספרה של מאסס לא מתמקד בדרמת האימוץ: מדובר בראש וראשונה בכתב אישום נוקב כנגד השירות למען הילד, המופקד על הליכי האימוץ בישראל. כל אחת מפרשיות האימוץ המתוארות בספר מציגה אינספור ראיות מרשיעות כנגד רשות ציבורית שפוגעת בילדים שלהם היא מתיימרת לעזור בשם נהלים ביורוקרטיים ותפישות אתיות צדקניות שאיש אינו מהין להטיל בהם ספק.

מאסס קובלת על כך שמודל האימוץ הסגור, המנתק בין הילד לבין הוריו המולידים ויוצר קרע עמוק בחייו של הילד, הפך לברירת המחדל של הליכי האימוץ בישראל. כנגד המודל של האימוץ הסגור מבקשת מאסס לקדם מודל של אימוץ פתוח, המשמר את קשרי המשפחה הקודמים של הילד במסגרת המסגרת המשפחתית החדשה.

היא טוענת כי הפרידה מן ההורים המולידים כרוכה באובדן כבד מנשוא בעבור הילד המועבר לאימוץ, ושהאובדן הזה אינו מובא בחשבון בקביעת המדיניות המכתיבה את הליכי האימוץ בישראל ובהכרעותיהם הקונקרטיות של פקידות האימוץ ולרוב אף של בתי המשפט. העיוורון הזה למחיר שכרוך באימוץ הסגור, טוענת מאסס, צריך להטריד את כל מי שחרדה לטובת הילדים.

את "בשם טובת הילד" אפשר לקרוא כדין וחשבון על האופן שבו המדינה חודרת לאחד הנדבכים האינטימיים ביותר של החיים, יחסי הורים וילדים, בשם הדאגה לשלומם של ילדים. נהוג לומר, לעתים בנימה של צער, שהורות אינה מצריכה רישיון. המדינה מתערבת באופני מימושה של ההורות, מחייבת לשלוח ילדים למוסדות חינוך, מעודדת באופן אגרסיבי לחסנם, מציבה גבולות לחומרה ולכוח שהורים רשאים להפעיל על ילדיהם, אך לכאורה אינה מתערבת בעצם קיומה של ההורות.

פרשיות האימוץ המתוארות בספרה של מאסס מלמדות שבניגוד לדעה הרווחת הזו, ואף שהמדינה אינה מחלקת רשיונות להורות, היא פועלת באופן שיטתי ומחושב על מנת ליטול אותם. המדינה הליברלית – וישראל נוהגת לחשוב על עצמה ככזו – תופשת ומציגה את עצמה כגוף שלטוני מרוסן, המכבד את רשות הפרט. אך בסיפורי האימוץ ששוטחת מאסס מתגלה עד כמה, מנקודת המבט של המדינה הליברלית, ליחסים הפרטיים ביותר בין הורים לילדיהם יש חשיבות אסטרטגית.

מדובר ביחסים שלא ניתן להותיר אותם ליד המקרה, שצריך לפקח עליהם ולהסדיר אותם, ושצריך להתאימם גם במחיר כבד למה שנתפש כמודל ההורות הרצוי. פרשות האימוץ המוצגות בספר חושפות את אחת הסתירות האופייניות למדינה הליברלית, המחויבת לעצמאותה ולפרטיותה של המשפחה ויחד עם זאת עושה בה כבתוך שלה.

התערבותה של המדינה ביחסי ההורות איננה עניין חדש. הקשר בין הורים לילדיהם עמד במוקד תשומת הלב של מוסדות המדינה ושל מומחים ששרתו אותה בעקיפין לפחות מאז התגבשות מנגנוני הממשל של המדינה המודרנית במאה ה-19. הפיקוח של המדינה על ההורות התבסס על היגיון פשוט. הילדים נתפשו כהון האנושי של המדינה וכמקור כוחה העתידי; ההורים נתפשו כמי שממונים על טיפוח ההון האנושי הזה, וכך כזרוע הארוכה של המדינה.

כדי להבטיח שהפוטנציאל הגלום בילדים ימומש במלואו צריך היה לפקח על ההורים כדי להבטיח שיגדלו כיאות את ילדיהם. יותר מכך, כדי להבטיח שהורים יגדלו ילדים תקינים צריך היה לאמנם לנהוג כהורים תקינים. המשמוע של ההורות, "משמוע" מלשון משמעת, הוא אפוא חלק אינטגרלי מן ההיסטוריה של המדינה הליברלית; וכל מי שנקלעה אי פעם לתחנת טיפת חלב יודעת עד כמה הוא גם חלק בלתי נפרד מן ההווה שלה.

עם זאת, נדמה שהאימוץ הסגור, ובעיקר העובדה שמודל האימוץ הזה הפך למדיניות המועדפת על שירותי האימוץ בישראל, אינם מתיישבים עם המאמץ לתקן ולשפר את ההורות. אימוץ סגור הוא צעד קיצוני, שכמו מצהיר: את ההורים הכושלים האלה, ההורים המולידים, אי אפשר לתקן, אותם אין טעם לאמן מחדש.

איך אפשר להבין את הקלות הבלתי נסבלת שבה המדינה, ועוד יותר מכך המומחים הפועלים בשירותה, מוותרים על אפשרות התיקון של הקשר המשפחתי ושל מי שנתפשים כהורים לא ראויים? איך אפשר להבין, מנקודת המבט של המערכת ושל האתוס של ההנדסה החברתית שמושרש בה, את הנטייה שלא למשמע? כדי להבין את המשמעות הפוליטית של האימוץ הסגור צריך לקרוא אותו כחלק מסיפור רחב יותר הקשור לשינוי שחל במעמדם של מה שמישל פוקו כינה "מנגנוני המשמעת" בזמן הזה.

למנגנונים הללו הייתה ויש עדיין יומרה שיקומית: להפוך את העבריין לנתין שומר חוק, את התלמיד הסורר לאזרח בעל מיומנויות חשיבה אלמנטאריות, את נזקקי הסעד לעניים עובדים. הם הקיפו ועודם מקיפים מערך רחב של מוסדות ושל מומחים המשקיעים עבודה רבה ומתמשכת בעיצוב מחדש של אנשים. אולם בעידן הניאו-ליברלי מופיעה לצד המאמץ הזה, הבעייתי לכעצמו, לעצב מחדש את הנטיות של מי שנתפשים כסוטים מן הנורמה מגמה שונה. ההתערבות המתקנת והמתקננת כבר אינה עומדת בראש סדר העדיפויות: ההרחקה מועדפת לא פעם על פניה כדרך להתמודד עם מי שנתפשים כ"גורמי סיכון".

בתנאים הללו, המשמוע הופך במידה רבה לפריבילגיה. ה- supermax, מתקן או אגף כליאה הרמטי שבו כולאים אנשים בבידוד למשך שנים ללא פעילות שיקומית או קשר חברתי של ממש, הוא דוגמא אחת למגמה הזו. מאז סוף שנות ה-70 נעשה בארה"ב שימוש גדל ועולה בצורת כליאה זו, שמרחיקה ומבודדת את מי שנתפשים כאסירים מסוכנים מבלי להתיימר לעצב מחדש את אישיותם. מטרתו של ה-supermax הוא להגן על החברה מבלי לתקנ/ן את הפרט; בכך הוא שונה מאוד מבית הכלא המודרני, ששימש כמוסד המרכזי שבו תיקנו ותיקננו נתינים שחטאו.

כשחושבים על האימוץ הסגור לא רק כפתרון לבעיה נקודתית אלא כביטוי לתפישה כללית יותר של כוח, קשה להתחמק מנקודות הדימיון בינו לבין תפישות הפוכות כביכול של יחסי הורים וילדים. באגפים מסוימים של המעמד הבינוני בישראל, ומן הסתם גם במקומות אחרים בעולם, ההורות נחשבת בשנים האחרונות כערוץ למימוש עצמי. פולחן ההורות הזה, לצד חשד מוצדק במה שהמומחים יודעים לספר על הדרכים הנכונות לגדל ילדים, גורם להורים להפוך למומחים מטעם עצמם בגידול ילדיהם: לצבור ידע הנוגע להתערבויות רפואיות קונבנציונליות ואלטרנטיביות, להקים גני ילדים ובתי ספר בניהול הורים ולצרוך עצות תרפויטיות מיוזמתם. המדינה סובלת בקושי את ההימנעות מחיסונים ומגיבה באופן אמביוולנטי על הופעת מוסדות החינוך הפרטיים.

אך בעקיפין, ההגדלה הזו של מרחב האחריות ההורי עושה למדינה שירות חשוב: התגייסותם של ההורים לפתח מומחיות הורית ושיקול דעת עצמאי שיאפשרו להם להחליט בעצמם בכל מקרה ומקרה כיצד נכון לפעול כדי להבטיח את טובת ילדיהם מאפשרת למדינה לסגת ולהצטמצם, ומייתרת הן את ההשקעה הכלכלית והן את ההשקעה הפוליטית הכרוכה בפיקוח רציף על יחסי ההורות.

קבלת האחריות על ידי ההורים מאפשרת למדינה לווסת את יחסי ההורות מרחוק, מבלי לפקח עליהם באופן הדוק ויומיומי. ההרחקה הענישתית של ההורים המולידים הנתפשים כהורים כושלים, שמאסס מראה כי יש לה ממד אתני ומעמדי מובהק, ממלאת פונקציה דומה: היא מקדמת את מה שנתפש כמודל המשפחתי הרצוי מבלי לשאת בעלויות הכרוכות בהתערבות יקרה ומחייבת של המדינה בפיקוח על ובסיוע למשפחות פגיעות.

כמשתמע מכותרת המשנה שלו, "בשם טובת הילד" מבקש להשיב אל הדיון באימוץ את האובדן שנגרם לילדים המנותקים מהוריהם המולידים, לעתים קרובות שלא לצורך. אך הספר אינו עוסק במישרין בחווית האובדן; לא מדובר במחקר פסיכולוגי כי אם בעדות מוסרית ופוליטית, העוסקת בראש וראשונה במה שמוצג כעוול, ורק בעקיפין באובדן עצמו.

עדי אופיר, שתורת המוסר שפיתח בספרו "לשון לרע" היא אחד ממקורות ההשראה של מאסס, טען שעוול מתקיים במקום שמתקיימים אובדן או סבל שאינם נמנעים למרות שניתן למנוע או לצמצם אותם. אובדן וסבל, לגישתו, הם ממדים בלתי ניתנים למחיקה של הקיום האנושי. אך אובדן וסבל הופכים, או לפחות אמורים להפוך, לבעיה מוסרית ופוליטית כאשר ניתן לפעול באופן חברתי על מנת לצמצם או למנוע אותם, וחרף זאת אין עושים כן.

לעתים קרובות, מה שאופיר מכנה "המיותרות של הרעות" נותרת בעינה בשל העיוורון הממוסד לאובדן ולסבל. הרעות מונצחות בשל העובדה שמיני שיח, דפוסי מחשבה אידיאולוגיים ופרקטיקות מקצועניות שיש להן השפעה מכרעת על תפישת המציאות של החברה אינם מאפשרים לאובדן ולסבל לבוא לידי ביטוי. אובדן וסבל שלא ניתן לבטאם מהווים, במונחיו של אופיר, עוולה; העוולה, במובנה זה, היא המנגנון שמנציח את העוול ומונע את עקירתו.

ספרה של מאסס חותר להעיד על עוול על מנת לשבש את מיסודו לכדי עוולה. טענתה המרכזית היא שאת האובדן הנגרם לילדים הנמסרים לאימוץ סגור ניתן למנוע; שלא מדובר באובדן הכרחי; שהאובדן הזה משתכפל, ואפשרות צמצומו נמנעת, בשל ראיית עולם מקצוענית העיוורת לחלוטין לדבר קיומו של האובדן בשל הנחות היסוד המדעיות והמוסריות שעל בסיסן היא פועלת.

בכך הוא חובר למסורת אמיצה של עדים ושל עדויות, המבקשים להצביע על רעות לא הכרחיות ולחשוף את מנגנוני ההשתקה שמאפשרים את שיעתוקן.

קישורים:

• השיטות הבזויות של עובדות סוציאליות לניתוק ילדים מהוריהם לאימוץ - פקידת הסעד אירית מעוז - פקידי סעד ועובדים סוציאליים משתמשים במניפולציות על מנת להוציא ילדים מחזקת הוריהם לאימוצים, אומנה, פנימיות ועוד מימוש מטרות הנראות בעיניהן כ"מקודשות". פקידי רווחה אלו משתמשים בכל האמצעים הבזויים העומדים לרשותם לשם "עבודת הקודש"...
• השירות למען הילד - השיטות הבזויות ברשויות הרווחה לחטיפת ילדים מביתם ומשפחתם - הכתבה "השירות למען הילד פעל לערעור הקשר בין הילדים לאמם" , שוש מולה , ידיעות אחרונות - בפסק הדין מציינת השופטת כי השירות למען הילד עשה הכל כדי שלבית המשפט לא תישאר ברירה אלא להיעתר לבקשה למסור את הילדים לאימוץ. גורם משפטי בכיר: "השירות נמצא בבעיה. בשנה מוגשות 1,200 בקשות לאימוץ, בעוד שההיצע עומד על 70 בלבד". האומנם ממהר השירות להוציא ילדים ממשפחותיהם כדי לספק את הביקוש?...
• יצחק הרצוג - אבי מערך הרווחה המופקר יחקר ע"י מבקר המדינה בפרשת הג'ובים במשרד הרווחה - אוגוסט 2010 - שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג המקטרג הרשמי באמצעות פקידי הסעד נגד משפחות, ילדים קשישים וחסרי ישע מבלי לבדוק עובדות לאשורן, מוציא מידי שנה אלפי ילדים בכפייה מבתיהם למסגרות מופרטות ללא פיקוח, השתלטות על גופם ורכושם של קשישים באמצעות אפוטרופוסים מפוקפקים, יבדק ע"י מבקר המדינה בפרשת הג'ובים לחברי מפלגת העבודה במשרד הרווחה שנחשפה ביולי 2010 ע"י תחקיר ערוץ 10...
• עובדים בלשכת הרווחה של עיריית בת ים זוממים לחטוף תינוק מאימו טרם היוולדו - דצמבר 2009
  
• לשכת הרווחה בת ים - פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי – טיפול “מקצועי” ואלים לחסויה חסרת ישע – ביקור הבית
• בת ים - "פעילות העשרה" - קטינים מהמרים בחצר בית ספר - דצמבר 2009
• לשכת הרווחה בת ים - דיווחי השקר של פקידת הסעד שירה שביט אורגד ועובדת סוציאלית נעמי הלימי - דע, כי כל הדיווחים וההערכות של פקידות הסעד והעובדות הסוציאליות מלשכת הרווחה, הבלים ודברי בלע הם ברוב המוחלט של המקרים, ויש לבדוק אותם ע"פ העובדות, ראיות, והיגיון, ומי שמקבל את מוצא פיהן כסוף פסוק הריהו פתי, ואם הוא שופט הריהו פועל ברשעות...