יום שישי, 28 בינואר 2011

פשעי הרווחה והפסיכיאטריה - התעללות והזנחת ניצולי שואה בהוסטלים - ניצולים באפלה

מדיניות משרד הרווחה מוזילה את השואה, ואת אזרחי מדינת ישראל. מתברר כי הפקידות ברשויות הרווחה לא רק פוגעים השכם וערב בפרט ובמשפחה "בשם טובת הילד" או "עבודת הקודש" ועוד כל מיני מונחים מעולם הפולחן, אלא גם מעלימים עין מהתעללות והזנחה במוסדות שאליהם השליכו את האזרחים.
ראינו את שתיקתם האכזרית של פקידי הרווחה נוכח התעללות והזנחה:
פנימיות, אומנה: בית טף , בני ארזים , גיל עם , השלושה , כפר נחמן , מסילה , מצפה ים , מקי"ם , צופיה , רננים , שדה בר , שקמה ... ועוד. משרד הרווחה קורע ילדים מביתם ומשפחתם ומפקיר אותם לתעשיית המין , גירוש משפחות דרות רחוב מגנים ציבוריים, רדיפת קשישים, אשפוז עשרות ילדים במוסדות פסיכיאטריים שלא לצורך, התעללות בקשישים, ועוד דוגמאות רבות אחרות.

הכתבה ניצולים באפלה , ליאת שלזינגר , מעריב, סופשבוע, 28.01.2011

אוכלים בצמצום ובלי סכו"ם, גרים בין קירות מתקלפים ורטובים, סובלים משברים בעקבות נפילות, מטופלים בידי רופאים שנעדרים מהעבודה בתכיפות (ואחד מהם אפילו מטיס מסוקים במחלקה). כך נראים חייהם של ניצולי שואה שגרים במעונות בפרדסיה ובשער מנשה. וזה לא הכל: תקציב מיוחד שהעניקה המדינה פינק דווקא את הצוות הרפואי במחשבים ובכורסאות מסז'. משרד הבריאות: "הכסף צריך לחזור להוסטלים, זה מטורף". האגודה לבריאות הציבור, שמפעילה את ההוסטלים: "כשמחפשים ליקויים, מוצאים"


ברחבי העולם צוין שלשום יום השואה הבינלאומי. הנואמים הישראלים דיברו בלהט נגד האנטישמיות הגואה והכחשת השואה, חידדו את חשיבות הנצחת הזיכרון ואת החובה המוסרית להעניק לניצולי השואה שעודם בחיים את הכבוד הראוי להם, והזכירו את הצורך להבטיח להם רווחה בסיסית ואת האפשרות להזדקן בכבוד.

בעקבות התחקיר: הכנסת תקיים דיון חירום על מצב הניצולים

מעונות לניצולי שואה שער מנשה
 מעונות לניצולי שואה שער מנשה צילום ארכיון: מקס ילינסון

איפה הדיבורים ואיפה המציאות. דווקא בעת הזו כדאי להפנות את המבט פנימה ולגלות שלמדינת ישראל אין הרבה סיבות לגאווה בכל הקשור ליחסה לניצולי השואה. ממצאי דוחות חריפים של משרד הבריאות, שהגיעו לידי סופשבוע, קובעים כי ניצולי שואה המתגוררים בהוסטלים לבריאות הנפש ומתמודדים עם טראומות ובעיות נפשיות, סובלים מיחס מחפיר וזוכים לטיפול רפואי לקוי ביותר: הציוד הרפואי ישן, העזרים הרפואיים לא תקינים ומקררי התרופות שבורים.

הניצולים סובלים מרעב ומקור, מתגוררים בביתנים עם קירות מתקלפים ונזילות, ללא ביגוד אישי וללא ציוד מספק לחורף, ומרבים להתלונן על שיעמום וחוסר מעש. מהממצאים החמורים עולה עוד כי חלק מתקציב של מאות אלפי שקלים שהקדישה המדינה לרווחת ניצולי השואה נוצל לרכישות בבית החולים ולקניית מותרות לחברי הצוות המנהל. כך, למשל, עולה כי תקציב שיועד לקיום "חוג מחשבים", הועבר לרכישת מחשבים לצוות. תקציב אחר, לעיסוי מקצועי, צ'יפר דווקא את חברי הצוות המטפל בכורסאות מסז'.

ממצאי הדוח הזה, אשר מתפרסמים כאן לראשונה, ידועים להנהלת משרד הבריאות זה חודשים ארוכים, אולם, כפי שאמר לסופשבוע גורם במשרד, מרבית הליקויים לא תוקנו. יתר על כן, על פי החוזה שנחתם עם האגודה לבריאות הציבור, שמנהלת את ההוסטלים, רשאי משרד הבריאות לנתק עמה את ההתקשרות אם התגלה כי אינה עומדת בתנאים ופוגעת בחולים.

אלא שמשרד הבריאות לא ראה במחדלים הללו סיבה להפר את החוזה ואף צפוי לחדש בזמן הקרוב את ההתקשרות עם האגודה. "מדובר בכתם מוסרי לחברה הישראלית כולה. הטיפול של המדינה בניצולי שואה הוא נושא עם עדיפות לאומית, והם מקבלים יחס מחפיר. מבקר המדינה צריך להתערב בנושא הזה מהר ולבדוק טוב מה קורה עם ניצולי השואה בהוסטלים", אמר השבוע גורם במשרד הבריאות.

ההוסטלים הופרטו ונפגעו
על פי נתוני משרד הרווחה, בישראל חיים כ-200 אלף ניצולי שואה, שמספרם הולך ומתמעט מדי יום. רבים מהם נזקקים לסיוע ו-250 מתוכם, המוגדרים כסובלים מבעיות נפשיות, מתגוררים בשלושה הוסטלים לבריאות הנפש שהוקמו במיוחד עבורם: "שער מנשה", "פרדסיה" (לב השרון) ובאר יעקב.

מדובר באנשים שהגיעו לישראל כשהם סובלים מבעיות נפשיות קשות בעקבות מה שאירע להם בשואה ואושפזו בשנות החמישים והשישים בבתי חולים פסיכיאטריים ממשלתיים ופרטיים. רובם הגיעו בגפם ואין להם קרובי משפחה או חברים. עם השנים הפך בית החולים לביתם. היום הם בעשור השמיני לחייהם ומעלה, וחלקם סובלים מבעיות קוגניטיביות ותפקודיות. אלה אנשים שקופים, מאחורי שערים סגורים, רדופים על ידי העבר ומורחקים על ידי החברה.

עם השנים, לאחר שבתודעה הציבורית והממסדית חלחלה ההבנה שרבים מניצולי השואה קוטלגו כ"חולי נפש" בשל אבחנות שגויות וחוסר נכונות של המדינה הצעירה להתמודד עם הטראומה שחוו באירופה הבוערת. בסוף שנות התשעים, בין השאר בעקבות ועדת בזק לבדיקת מצבם של חולי נפש ניצולי השואה, הוחלט להקים הוסטלים לבריאות הנפש עבורם, הכפופים למשרד הבריאות.
המדינה פיצתה בכך מעט על חטאיה ואפשרה לניצולים להזדקן בכבוד בסביבה נוחה ונעימה יותר, המאפשרת טיפול, ריפוי בעיסוק וחיי חברה. במימון של ועדת התביעות נבנו מבנים נאים ומטופחים ובתים קטנים נמוכי קומה על מדשאות ירוקות בסמוך לבתי החולים הפסיכיאטריים, במטרה שהמסגרות החדשות ישמשו מעין בתי אבות.

לפני שנתיים הוחלט במשרדי האוצר והבריאות להפריט את ההוסטלים ולהעביר את ניהולם לידי יזם פרטי - האגודה לבריאות הציבור - בהליך פטור ממכרז. האגודה לבריאות הציבור היא ארגון פרטי המעניק שירותים רפואיים ובריאותיים שונים למשרד הבריאות על ידי התקשרויות שונות.

במקרה הזה, בתי החולים הפסיכיאטריים המשיכו להעניק שירותים רפואיים ולוגיסטיים להוסטל, כולל הניהול הכספי של הדיירים. העובדים במקום, חלקם מלווים את הניצולים במשך שנים ארוכות, טוענים כי ההפרטה פגעה בזכויותיהם ונועדה לקבע את מעמדם כעובדי קבלן. מה שבטוח הוא שמהמהלך הזה, שנועד לחסוך למדינה עלויות, נפגעו בעיקר ניצולי השואה. כעת מתברר שמאחורי הבניינים היפים והמדשאות המוריקות מסתתרת אמת עצובה, מטרידה ומכוערת.
אין תוספת אוכל
במהלך השנה האחרונה נערכו בדיקות פתע בשלושת ההוסטלים לניצולי השואה ברחבי הארץ על ידי מערך הבקרה של מחלקת בריאות הנפש במשרד הבריאות. התוצאה: דוח עב כרס ומקומם. מהממצאים עולה, למשל, כי נושא התזונה בשער מנשה לקוי ביותר וכי הניצולים אוכלים את ארוחותיהם בידיים. אין סכו"ם לאכילה, רק כפות. בזמן הארוחה אין כוסות לשתייה או מפות על השולחן.

לא ניתנת תוספת אוכל למי שמבקש, ובמקום זה הדיירים מקבלים רק לחם. תלונות העלו כי מעדנים ומוצרי חלב שונים חסרים בתפריט. גם בפרדסיה התגלה כי הניצולים אוכלים בידיים וכי מחולקות להם מנות "קטנות", וכל שניתן להם הוא כפות בלבד, כאשר ההסבר לכך הוא "זו מסגרת פסיכיאטרית". יש לציין שהמקום אינו מהווה יחידת אשפוז ועל כן האגודה נדרשת לספק סכו"ם לשוהים.

בנוגע לטיפול בדיירים, עולה כי במחלקה הסיעודית בפרדסיה גברים רוחצים נשים, וזאת משום שבכוחות העזר העובדים במקום אין אפילו אישה אחת. הדברים, כמובן, עומדים בניגוד מוחלט לנהלים, וגם בדוח הבקרה עצמו נכתב כי "רחצת נשים על ידי גברים אינה מקובלת". בשער מנשה התגלה כי הדיירים זוכים להתרחץ פעם ביומיים (על פי תלונות שהתקבלו, בשל מחסור במים חמים)והגילוח נעשה במכונות משותפות. גם לגבי הטיפול התרופתי עולות שאלות מטרידות. בפרדסיה נמצאו תרופות פגות תוקף בעגלות ההחייאה ובשער מנשה נמצא כי התרופות ניתנות בכוסיות מלוכלכות וכי מקרר התרופות, המשמש גם לאחסון מזון, שבור.

בשני ההוסטלים נמצא כי מספר העובדים המטפלים בכל משמרת בפועל ירד מאז הליך ההפרטה, וזאת בניגוד לתנאים שנחתמו עם האגודה לבריאות הציבור. מחסור בכוח אדם, כך עולה מהממצאים, בא לידי ביטוי בריבוי שברים ופציעות אצל הדיירים. שתיים מהניצולות החיות בשער מנשה אושפזו בשל שברים שמקורם בנפילות. הממצאים העלו כי למרות הנפילות האלה, לא קיים תהליך הטמעת לקחים של אירועים חריגים. למעשה, ישיבת צוות בהוסטל מתקיימת רק אחת לחודשיים.

גם בפרדסיה הטיפול הרפואי בניצולים הוא בעייתי ביותר, כך על פי הממצאים, מהם עולה החשש כי מצבם הבריאותי של החולים מידרדר מאוד - עד כדי אשפוז ואובדן הכרה - בהיעדר תשומת לב רפואית. בביקורת עלה כי לא מועסקת רופאה גריאטרית וכי רופאים נעדרים מעבודתם בלי שיימצא להם מחליף. "נמצא ריבוי נפילות בשעות הבוקר ובשעות הלילה, בזמנים בהם אין איוש של צוות רפואי בהוסטל", נכתב , ופורט מקרה של ניצולת שואה שנפלה בערב ונחבלה בראשה ובעינה ונבדקה רק בבוקר.
צילום: יוסי אלוני
השלט בכניסה להוסטל בפרדסיה. בפנים - גברים רוחצים נשים צילום: יוסי אלוני
אי סדרים כספיים
נדמה שאת רמת הזלזול של הצוות הרפואי יכולה להמחיש התלונה האנונימית הבאה, שנשלחה למבקר המדינה על ידי עובדים בפרדסיה. לטענתם, אחד הרופאים במקום ממלא את עבודתו באופן לקוי, מאחר למשמרת, לא זמין בטלפון לצרכים רפואיים וגם "מגיע מדי פעם להוסטל עם טיסני מסוקים (תחביבו - הטסת מסוקים זעירים בשלט רחוק) ומטיס אותם בחצר ההוסטל ובתוך המחלקות. לעתים הוא מגיע להוסטל רכוב על סקטבורד ומתנייד בין המחלקות על שני גלגלים.

מבחוץ ההוסטלים נראים נהדר. על פרדסיה נכתב כי "המבנה נראה מטופח מבחוץ עם כרי דשא ירוקים והכניסה נקייה ונעימה. המחלקות נקיות ומטופחות וכך גם החדרים של הדיירים. מצד שני, באותו הוסטל יש מכת נזילות והעובדים נאלצים להניח שמיכות על הרצפה כדי לא להחליק. גם בשער מנשה ישנם אגפים שלמים עם קירות מתקלפים וסימני רטיבות בתקרה.

למרות הכספים הרבים המושקעים במקום, חסר בשער מנשה ציוד רב. אין פעמוני מצוקה ליד מיטות דיירים שאינם ניידים באופן עצמאי, המנוף להרמת חולים אינו תקין והמיטה בחדר טיפולים אינה בטיחותית. עוד עולה כי בניגוד לחוזה שנחתם עם האגודה, לא קיימת בהוסטלים מרפאה בעיסוק וניצולי השואה במקום התלוננו רבות על שעמום וחוסר מעש. "מי שרואה אותם נעצב. הם פשוט יושבים שם ובוהים, ואין פעילויות עבורם", מספרים אנשים המכירים את המקום.

עם זאת יש לציין כי לעתים מתקיימות בהוסטלים פעילויות חברתיות, ליצנות רפואית, טיולים, והפעלות עם חיות שזוכות לתגובות נלהבות מהדיירים, אך מהממצאים עולה כי הפעילויות אינן בהיקף הנדרש וכי תקציב הרווחה שהשקיעה המדינה מנוצל רק באופן חלקי. שאלות קשות עולות גם לגבי אופן ניהול כספי הרווחה של הניצולים. כמה מהממצאים החמורים ביותר בדוח מעידים כי כספים שהוקדשו על ידי המדינה לרווחת הניצולים משמשים לרכישות בבתי החולים ועבור צוות העובדים. הממצאים מעלים חשדות לאי סדרים כספיים, חוסר שקיפות וניהול בלתי תקין.

ניצולי השואה בהוסטלים זכאים לכספים מהביטוח הלאומי ומהקרן לניצולי השואה במשרד האוצר. בנוסף, בספטמבר 2009 העניקה ועדה בין משרדית בראשות מנכ"ל משרד הרווחה תקציב סיוע בסך 616 אלף שקל לכל אחד מההוסטלים. הייעוד של הכסף: רווחת הניצולים, שיקומם והנעמת זמנם בפעילויות עשירות ומגוונות.
מי צריך פינת חי?
אלא שהדוח מלמד כי את הכספים ניהלו הנהלות בתי החולים הפסיכיאטריים בשקיפות חלקית (אם בכלל), ולא האגודה לבריאות הציבור, שאחראית לניהול ההוסטלים בפועל. מהדוח עולה עוד שלא רק ניצולי השואה נהנו מהכסף שהוקדש עבורם. לסופשבוע נודע כי הזרמת הכספים נפסקה בעקבות ממצאי הבקרה.

חלק מהכסף, למשל, יועד לעיסויים עבור הניצולים. בשער מנשה, כך עולה מהדוח, אכן נרכשו שלוש כורסאות מסז', אולם הן "משמשות את הצוות בשל חוסר התאמה לדיירים". עובדים בהוסטל שביקשו להשתמש בכסף כדי להזמין מעסה מקצועי, נענו בשלילה. בפרדסיה התגלה כי הכסף בתקציב "חוג מחשבים", 35 אלף שקל, שימש דווקא את חברי הצוות לרכישת מחשבים חדשים. בדוח נכתב כי "חמישה מתוך שבעת המחשבים שנרכשו נמצאים בשימוש הצוות בלבד".

גם 22 אלף שקל שיועדו בתקציב ל"סעודה עולמית" לא הגיעו ליעדם. המטרה הייתה לרענן את שגרתם של הניצולים בחוויה מיוחדת באמצעות ארוחה מחוץ להוסטל ב"מסעדות בינלאומיות", למרות זאת, בשער מנשה העדיפו שאת הארוחה המיוחדת יכין דווקא המטבח המרכזי של בית החולים. בעוד שאת ניצולי השואה איש לא לקח למסעדות, את הכסף לקחו גם לקחו. בדוח נכתב כי לא ברור כיצד מומש התקציב, בשל היעדר שקיפות. בפרדסיה, לעומת זאת, הסכום כלל לא נוצל.

דבר מוזר קרה עם הכסף שיועד להקמת פינת חי בשער מנשה, 80 אלף שקל מתקציב הרווחה. אחרי הקצאת התקציב התברר כי הנהלת בית החולים מתנגדת להקמת פינת חי בשל בעיות תברואתיות. הממצאים מלמדים כי הדבר לא מנע מבית החולים לגבות את הכסף, כשהשימוש שנעשה בו נותר עלום ולא מפורט בדוחות הכספיים.

גם תמונת המצב בנוגע לביגוד האישי של הניצולים עגומה. הסכום שהוקצה לכך בתקציב הרווחה היה 215 אלף שקל. עם זאת, מהממצאים עולה שלמרות הסכום הגבוה, לניצולי השואה אין בגדים להחלפה ובגדיהם נטולי סימון אישי. יתרה מזאת, בשער מנשה ידוע כי הצוות המקצועי ביקש לרכוש שמיכות מתאימות לדיירים, אולם מההנהלה הגיעה תשובה שלילית - ללא נימוק. בסופו של דבר נרכשו עבור הניצולים שמיכות בית חולים רגילות.
צילום: מקס ילינסון
אגפים שלמים עם קירות מתקלפים צילום: מקס ילינסון
"ממצאי הדוח מדאיגים"
בני משפחה של שוהים בהוסטלים שיבחו את הצוות המסור שמטפל בקרוביהם וציינו את האסתטיות של המקום, כמו גם את הפעילויות השונות. תלונות מבני המשפחה שבהוסטלים לא תועדו. "המקום נקי מאוד ומטופח, אבל את מה שקורה באמת אנחנו לא יכולים לדעת. אני לא שם 24 שעות, אני מבקר שם פעם בשבוע ומנסה להשגיח ככל יכולתי", אומר אחד מהם.
ח
ח"כ גילאון. "הופכים את הדיירים לשתילים". צילום ארכיון: פלאש 90

"לא היה לי מושג שגברים רוחצים נשים, זה בעייתי מאוד. בקשר לאוכל, לא ידעתי מזה בכלל, כי דודה שלי בקושי אוכלת. גם העניין של מחסור בבגדים אישיים מפריע לי, ושמתי לב לזה בזמן האחרון. הממצאים של הדוח מדאיגים ומפחידים מאוד. זה חשוב מאוד לברר את זה ולפתור את זה, דודה שלי סבלה מספיק בחייה", סיפרה.

אלא שלמרות שביעות הרצון היחסית של בני המשפחות, גורם במערכת הבריאות אמר השבוע: "שתיקתם של אנשים שרואים אי סדרים סביבם ובמקום לדווח הופכת אותם לשותפים לדבר עבירה. הופכים את ההוסטלים למשתלות ואת הדיירים לשתילים. כשהמטרה היא רק מקסום רווחים, מקצצים באוכל ובבגדים. ככה זה כשמוצאים את המדינה למכרז", אומר ח"כ אילן גילאון (מרצ), יו"ר ועדת הרווחה של הכנסת.

"אנחנו רואים מחזות כמו בסוף המאה ה-19, בסרטים הסאדו-מזוכיסטיים. זו לא חמלה אלא זכויות בסיסיות, במיוחד כשמדברים על ניצולי שואה. מהממצאים עולה שמדובר כאן בהתנהלות מחפירה, לא מוסרית, חוטאת ועבריינית של אנשים שרוצים רק לעשות רווח כספי. אנחנו נרים דיון ציבורי, נבצע ביקורת במקום, ואני מתכוון לכנס בדחיפות את ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת כדי לדון בדברים הקשים שעולים כאן", אמר.

זכויות החוסים נפגעות בגסות
הממצאים החמורים שבדוח מצביעים על פערים גדולים בין הכספים שהשקיעה המדינה ברווחת ניצולי השואה ובין הטיפול לו הם זוכים בפועל, ומלמדים כי הפרטת ההוסטלים הביאה לתוצאה הפוכה מהמיוחלת: מצבם של הדיירים והעובדים רק הידרדר מאז. בדוח נכתב כי הפעלת ההוסטלים בידי האגודה לבריאות הציבור הביאה להרעת תנאי העובדים וזו הובילה לפגיעה בטיפול בניצולי השואה.

עוד נקבע כי "זכויותיהם של הדיירים נפגעות בגסות ואין דאגה לצרכים האמיתיים שלהם. הטיפול הרפואי, התרופתי והפיזי, לקוי ביותר. לא נמצא ולא סעיף אחד בו הודגמה פעילות על פי הנוהל ודאגה לטובת הדיירים, רווחתם ובריאותם". לסיכום נכתב כי "מתבקשת התערבות דחופה של משרד הבריאות".

חודשים ארוכים שהדוח הזה ידוע לבכירי מערכת הבריאות ולאגודה לבריאות הציבור, אולם הליקויים המשמעותיים, כפי שנודע לסופשבוע, לא תוקנו. בבקרה חוזרת, שנייה במספר, שהתקיימה בפרדסיה באוקטובר האחרון, נמצא כי בסעיפים רבים "לא חל כל שינוי מאז הבקרה הקודמת".

לפני כחצי שנה כתב רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות, מכתב לכל הנוגעים בדבר בעקבות הדוח: " חבריי, קיבלתי בתדהמה את דוח הביקורת. מי זו האגודה הזו שמרשה לעצמה להפר חוזה איתנו בדבר כוח אדם ולטפל בציניות שכזו במטופלים היקרים האלה? אני דורש מהם לקבל עליהם את ההערות והביקורות ולהתחייב לתקנם בתוך שבועיים, אחרת אבקש להפסיק את ההסכם איתם תוך הזמן המופיע בהסכם. אני מבקש טיפול בהול ודיווח אליי".
האגודה לבריאות הציבור תמשיך להפעיל את ההוסטלים
למרות שהליקויים היו ידועים למעלה משנה וחרף המכתב של גמזו, מרביתם נותרו כשהיו. התערבות דחופה לא הייתה כאן ומנכ"ל האגודה לבריאות הציבור אף טוען כי גם בשנה הקרובה היא תמשיך להפעיל את ההוסטלים. מכרז, אגב, עדיין לא פורסם. מבקר המדינה התייחס כבר ב-2008 להסדר נטול המכרז עם האגודה וקבע כי "בעבר ראה משרד הבריאות את האגודה כ'זרועו הארוכה' לביצוע פעולות שונות. סך כל היקף ההתקשרויות של המשרד עם האגודה הסתכם בכל שנה במאות מיליוני שקלים.

"במשך שנים, מרבית ההתקשרויות של המשרד עם האגודה נעשו בהליך פטור ממכרז וזאת מנימוקים של 'התקשרות המשך', ו'ספק יחיד'. גורמים במערכת הבריאות הגדירו את הסידור הזה כ'כשר אבל מסריח'.

נראה כי איש במשרד הבריאות לא הופתע מהממצאים החמורים. כבר ב-2005 הראתה חקירה של מבקר משרד הבריאות, אריה פז, כי לחצים ותכתיבים פוליטיים הביאו לבחירה לקויה של חלק מהיזמים שמפעילים הוסטלים לשיקום חולי נפש, וכי כתוצאה מכך נפגעו החולים. כמו כן, הועלו חשדות כי בהוסטלים לחולי נפש הטיפול הוא רשלני וכושל.

לקחי העבר לא הופקו. בשיחות שניהל לאחרונה עם בכירי מערכת הבריאות אמר מבקר המשרד כי מערך הבקרה נמצא תחת קשיים מרובים עקב היעדר משאבים וכוח אדם, וכי ליקויים רבים הנחשפים על ידי המערך אינם מטופלים כנדרש. בהרצאה שנשא ביום שני האחרון בבית החולים שיבא הכריז המבקר, על רקע פרשת קופת חולים מאוחדת, על "פטירתה בטרם עת של הביקורת הפנימית", והוסיף: "אין צורך לבוא להלוויה".

קשה להפריז בחשיבותם של הדברים הללו, הנאמרים לראשונה בגלוי: למעשה, אומר המבקר, גם לאחר שנחשפים אי סדרים כספיים, גניבות, הזנחת חולים, בעיות בטיפול הרפואי וניצול של אנשים הסובלים מבעיות נפשיות - מערכת הבריאות לא מסוגלת לפעול על מנת לתקנם. אולי הפתרון טמון במשפט הסיכום של הרצאת המבקר: "חובה לחייב את המבקרים הפנימיים לפרסם בציבור את הדוחות שלהם". התערבות דחופה עבור ניצולי השואה? אולי ביום השואה הבא.
תגובת האגודה לבריאות הציבור
יו"ר האגודה לבריאות הציבור, יהודה כהן, דוחה את הממצאים בדוח הביקורת של משרד הבריאות וסבור כי המצב בהוסטלים "היה ועודנו מהמעולים בארץ. מאז שהחלנו לנהל את ההוסטלים המצב רק השתפר. כשמחפשים ליקויים, מוצאים ליקויים. הליקויים הם שוליים וכל מה שנמצא אנחנו מתקנים באופן מיידי".

הדוח הצביע על ליקויים בתזונה, בטיפול הרפואי, על מחסור בכוח אדם, בעיות בניהול הכספים.
"אנחנו לא אחראים על המזון, אלא משרד הבריאות. זה מה שבית החולים מספק לנו".

‬אבל אתם אחראים לתפעול ההוסטל. אם יש חוסר במזון, כפי שדווח, אתם מתריעים?
"החולה מקבל כל מה שהוא צריך, ואם זה מזון מיוחד, אנחנו קונים את זה על חשבוננו".

‬למה אין סכו"ם והניצולים נאלצים לאכול עם הידיים?
"היה מקרה אחד שמישהו ראה משהו שהוא בכלל לא נכון. כנראה הבקרה ראתה מישהו אוכל בידיים. תראי, זה חולי נפש, אני לא יודע מי אכל ומה אכל בידיים. בעיקרון, יש מזלגות. סכינים אסור לתת על פי הנוהל".

הטענות הן שיש נזילות וקירות מתקלפים. שאין מים חמים במקלחות. לא בדיוק מקום הולם לשכן בו ניצולי שואה.

"הייתה בעיה נקודתית של אספקת מים חמים בשער מנשה וזה נפתר. התחזוקה של המבנים היא באחריות משרד הבריאות. הם צריכים לתחזק את המקום בתור הבעלים של המקום, והם מתקנים".

למה אין לדיירים ביגוד אישי?

"בעיקרון יש ביגוד אישי. בשער מנשה יש ביגוד אישי ויש מכונות מחלקתיות והצוות מכבס. בפרדסיה הבעיה הייתה שהכביסה הלכה למכבסה שבה היו מערבבים את הבגדים. כתוצאה מזה החלטנו שצריך לכבס בעצמנו במחלקה ושיעשה את זה כוח העזר שלנו. ואז ההסתדרות הכשילה את זה. הם לא הסכימו שהעובדים יעשו את הכביסה, עשו שם מהומה. לנו זה חשוב מאוד. הצעד הזה מטעם העובדים זה ממש פגיעה סמלית באנשים, בייחוד כשמדובר בניצולי שואה. הרי גם במחנות אנשים היו עם בגדים אחידים, נכון?"

מה, הצעתם להם תוספת כסף והם סירבו לעשות כביסה?
"קודם כל, הם לא צריכים תוספת כסף. בן אדם עובד במחלקה, הוא צריך לעשות את כל העבודות. מה זה תוספת כסף? כל מה שנדרש הוא צריך לעשות. בשביל מה יש משכורת?"

האם בהוסטל בפרדסיה גברים רוחצים נשים?
"באופן עקרוני הנוהל הוא שנשים מקלחות נשים, וגברים - גברים. אבל אני לא יכול להגיד שלא קרה פה ושם, או לא היה מקרה שלא הייתה עובדת ואז גבר רחץ אישה. אבל באופן עקרוני זה לא קיים. זה נגד הנוהל. יכול להיות שפעם זה קרה באופן יוצא דופן".
בתור יו"ר האגודה זה פסול בעיניך?
"אני חושב שאישה צריכה לקלח אישה ואנחנו משתדלים להקפיד על זה. אולי זה קרה ואני לא יודע על זה, בכל מקרה, זה הנוהל".

מה בנוגע להחזקת תרופות פגות תוקף, אחסון מזון במקרר תרופות, ריבוי נפילות?
"את התרופות פגות התוקף זורקים. הן קיימות עד ההשמדה אבל לא משתמשים בהן. לא נותנים לחולים פג תוקף. חד משמעית אני אומר לך שאין שימוש בהן. על האוכל במקרר התרופות לא שמעתי בחיים. נשמע לי מוזר. בנוגע לריבוי נפילות, זה פשוט לא נכון".

העובדים טוענים שמצבם, כמו גם מצב הניצולים, הידרדר מאז שאתם מנהלים את המקום.
"העובדים מעוניינים להיות עובדי מדינה כמו כל אזרח במדינת ישראל וזה לגיטימי ונחמד מצדם. רוצים ליצור הרגשה מנוגדת למציאות ב‭180-‬ מעלות. לחלוטין לא רוצים בטובת הדיירים. העובדה היא שמצב הניצולים רק שופר מאז שנכנסנו".

‬לגבי ההוסטל בפרדסיה נטען כי אין רופאה גריאטרית מומחית, וכי רופא אחר מאחר בקביעות, אינו זמין ומטיס טיסנים ברחבי ההוסטל. תלונות נוספות עולות על הטיפול הרפואי.
"נכון שכתוב שצריך רופא גריאטרי, אבל אף פעם לא היה שם לפני שבאנו. ניסינו להשיג ולא הצלחנו כי יש מחסור גדול של רופאים. בדקתי את המקרים שציינת והתיאורים לא נכונים. בנוגע לטיפול רפואי, אנחנו מסתמכים על בית החולים. ולשאלה האחרונה שלך אז כן, יש רופא חובב טיסנים שהראה למטופלים מה זה, ואני חושב שזה יפה מאוד שרופא בעל תחביב משתף בו את הדיירים. זה ראוי להערכה, לא צריך להפוך את זה לדבר שלילי".

‬אין ירידה בכוח האדם שגורמת גם לריבוי נפילות של הדיירים?
"להפך. יש עלייה בכוח האדם. בביקורת לא הבינו את החומר וכך נוצרה הטעות. הדיווח על ריבוי השברים נובע מעלייה ברישום ובכלל, יש דווקא הפחתה בפרדסיה כתוצאה מוועדה לניהול סיכונים".

מה בנוגע לטענות על חוסר שקיפות בניהול כספי הדיירים?
"כל נושא הכספים של הדיירים מנוהל על ידי משרד הבריאות ולא על ידינו. לגבי המקרה של המחשבים, מדובר בטעות של הבקרה. זה לא נקנה מתקציב הרווחה. לגבי כיסאות המסז‭,‘‬ אנחנו דוחים את הטענות מכל וכל. בחיים לא קיבלתי טענות על עובדים שלקחו כסף מניצולים ואם זה קיים, אותו עובד לא יישאר. בית החולים מנהל ואני לא יודע מה בית החולים עושה בכסף".

אתם הולכים להפעיל את ההוסטל גם בשנה הבאה?
"כן".

אתם חותמים על חוזה חדש. היה מכרז?
"משהו כזה".

משהו כזה?
"בעיקרון אנחנו ממשיכים".

‬אז יש מכרז?
"זאת החלטה של משרד הבריאות, אני לא יודע. מבחינתנו, אנחנו ממשיכים".
תגובת משרד הבריאות
בתגובה לממצאים המפורטים בכתבה אמר רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות, כי "אני מתחייב שכספים שלא הגיעו ליעדם יוחזרו בימים הקרובים לטובת ההוסטלים. הכסף צריך לחזור, זה מטורף".‬ גמזו מסר כי במשרדו כבר בוצעה בדיקה מפורטת לאן בדיוק הגיעו כספי הרווחה של ניצולי השואה, וכי יפעל לשנות את הנוהל לפיו בתי החולים הפסיכיאטריים אחראים לניהול הכספים של הניצולים.
בנוגע להפרטת ההוסטלים ללא קיום מכרז אמר גמזו, כי "ההתקשרויות שלנו עם האגודה לבריאות הציבור נבדקות באופן יסודי מאוד בימים אלו. הפטורים האוטומטיים ממכרזים בוטלו כשנכנסתי לתפקיד. אני לא אוהב את מיקור החוץ הזה. במקרה של ההוסטלים הייתי בדילמה. אני לא רוצה לקבל החלטה שנראית פופולרית אבל בסופו של דבר רק תפגע בדיירים, שקשה להם להיות מטולטלים ממטפל למטפל.

"אני לא רוצה לפגוע בניצולי השואה. עם זאת, משיחות אישיות שלי עם העובדים קיבלנו רושם של הנהלה נוקשה, בטח לא מסוג ההנהלות שאתה מצפה כשמדובר בעובדים שעובדים עם דיירים שכל כך יקרים לכולנו. כשאתה רודה בעובד ומגביל אותו זה עובר לדייר שמקבל את השירות.

"מה שעשיתי בתגובה לדברים זה להראות נוכחות בשטח. להחזיק אותם על פתיל קצר. באופן אישי הייתי בשני ביקורי פתע, ואני מתכוון בזמן הקרוב להגיע שוב. מההתרשמות שלי הרבה דברים השתפרו אבל בכל מקרה תמונת המצב, כפי שהיא מצטיירת מהממצאים, לא מקובלת עליי חד וחלק. מה שצריך לעשות זה לבדוק היטב ולדאוג שהאגודה לבריאות הציבור מבטיחה את איכות השירות לפני שאנחנו מחליטים להוריד את השאלטר", אמר.‬

בנוגע לזכויותיהם של העובדים ולעובדה כי לא התקבלו כעובדי מדינה השיב גמזו בכנות, כי "אם את שואלת אותי, אני חושב שדווקא בנושא של ניצולי השואה זה לא היה המקום להגיב ככה וזה לא היה צריך לקרות".
משרד הרווחה: ההוסטלים באחריות משרד הבריאות
ממשרד הבריאות נמסר: "המשרד מכיר את הסוגיה ופועל נמרצות על מנת לוודא שלא נגרמת שום פגיעה באיכות השירות הניתן לניצולי השואה במסגרות השונות. במהלך השנתיים האחרונות נערכו בקרות רבות מטעם לשכות הפסיכיאטרים המחוזיים בהוסטלים לניצולי שואה המנוהלים על ידי האגודה לבריאות הציבור. בחלק מממצאי הבקרות נמצאו אי דיוקים שתוקנו לאחר קבלת התייחסות האגודה לבריאות הציבור וחלק מהליקויים שנמצאו בפועל תוקנו. משרד הבריאות ממשיך לבקר את המסגרות באופן שוטף ופועל להמשך תיקון הליקויים.

"במהלך הבקרות השוטפות ובקרות על ידי תזונאית אכן נמצא שיש מקום לשיפור בתחום. במענה לביקורת בתחום זה החלה לעבוד במסגרות תזונאית במשרה חלקית, מהלך הצפוי לשפר את המצב. רוב כוחות העזר באגפים הסיעודיים בנוי בעיקרו על גברים. מאחר שכך המצב, ישנה הקפדה על נוכחות אחות בעת ביצוע מקלחות, פרט למקרים דחופים ויוצאים מן הכלל, ובהם מקפידים שהרחצה תתבצע על ידי שני אנשי צוות.

"לעניין ניהול הכספים: הם אינם קשורים להתנהלות השוטפת של ההוסטל. מדובר בכספים שניתנו למען רווחת ניצולי השואה ונוהלו על ידי גזברות בית החולים. נערכות בקרות במסגרת הבקרות השוטפות של חשבות המשרד, ועל ידי עוזרות הבקרה של הפסיכיאטרים המחוזיים. כמו כן, נעשות בקרות תקציביות על ידי האחראי על הבקרה התקציבית באגף בריאות הנפש, ובמקרים בהם מתעורר חשד להפרות משמעותיות, המשרד רוכש שירותים של רואה חשבון חיצוני אשר מבצע בקרה מעמיקה ובהתאם לממצאים מבצעים קיזוזים מהתשלומים לספר.

"מערך הבקרה קיבל תוספת משמעותית של כוח אדם (מכל הסקטורים המקצועיים) ייעודי לפעולות בקרה יזומות ובקרות פתע בכל המסגרות (בתי חולים, מרפאות, מגורים טיפוליים ומסגרות שיקום)‬ כמו כן, אנו מפעילים בקרות חוזרות על ידי רואי חשבון חיצוניים".

במשרד הרווחה לא הגיבו לשאלות שהופנו ומסרו רק כי "ההוסטלים נמצאים באחריות משרד הבריאות".‬
עובדי ההוסטלים דורשים: די לירידה בשכר ובכוח האדם

בממצאי הדוח ניתן מקום מיוחד לסקירת זכויות העובדים מאז החלה האגודה לבריאות הציבור לנהל את ההוסטלים. התמונה שעולה בעייתית ביותר. בדוח נכתב כי בשער מנשה ובפרדסיה קיימת ירידה בכוח האדם וירידה בשכר, והעובדים טוענים כי אינם מקבלים תוספת שכר על שעות נוספות, אינם זכאים לימי מחלה וכי קיימת אווירה קשה של תסכול בקרב אנשי הצוות שאינם יודעים מה יעלה בגורלם.

עובדים רבים מלווים את ניצולי השואה כבר שנים ארוכות ודואגים לצורכי היומיום שלהם, כמו האכלה וניקיון. מהממצאים עולה כי אווירה זו מקשה על הצוות לטפל ברגישות הנדרשת לטיפול בניצולי השואה.

ההסתדרות מלווה היום את מאבקם המשפטי של 141 העובדים שלא נקלטו בשירות המדינה, לטענתם בניגוד לחוק העסקת חברות כוח אדם, הקובע כי העובדים אמורים להיקלט כעובדי מדינה מכיוון שרובם מועסקים באגודה יותר מתשעה חודשים, בניגוד ל‭500-‬ עובדים ממערך הנפש שכן נקלטו.

במכתב תלונה שנשלח מעובדים בפרדסיה למבקר המדינה במאי האחרון נכתב: "אנו עובדים מאוד קשה בשכר מינימום ועם זאת אנו רואים בעבודתנו שליחות, אלא שאנו עדים לתופעות של ניצול, שחיתות, הפרת אמון וגניבה במקום העבודה‭...‬ נמאס לנו שיש עובדים שעובדים קשה עם שכר מינימום ומנגד יש מנהלים מושחתים שמותר להם לעשות הכל ולנצל את תקציבי המדינה ופוגעים במסכנים, בניצולי השואה".

משה סמיה, יו"ר ההסתדרות במרחב נתניה, מגבה: "העוול של העובדים המועסקים בהוסטלים זועק לשמים. אלה אנשים שעושים עבודת קודש. באה המדינה, ובמקום להוקיר ולקבל את העובדים המסורים הללו לשורותיה, משאירה אותם כעובדי קבלן. מי שפוגע בעובדים פוגע בניצולים. ומה אנחנו רואים? כשיש ליקויים, המוסד מטיל את האחריות על העובדים. שיסתכלו טוב על עצמם. הם מלכתחילה לא קיבלו את עצם ההתארגנות של העובדים ולא מכירים בזכויות שלהם".‬

באגודה לבריאות הציבור טוענים כי העובדים מנהלים מסע להטבת תנאיהם על גב ניצולי השואה וכי ההסתדרות ממרידה את העובדים ויוצרת המולה במקום

פשעי הרווחה והפסיכיאטריה - התעללות והזנחת ניצולי שואה בהוסטלים - ניצולים באפלה
פשעי הרווחה והפסיכיאטריה - התעללות והזנחת ניצולי שואה בהוסטלים - ניצולים באפלה


קישורים:

יום חמישי, 27 בינואר 2011

הוסטל לב השרון פרדסיה - חשיפה: כך מתעללים בניצולי השואה פגועי הנפש

הכתבה חשיפה: כך מתעללים בניצולי השואה פגועי הנפש , חיים ריבלין, כתב חברה ורווחה , חדשות 2 , ינואר
2011
איך מתייחסת המדינה לאזרחים הכי חלשים שלה? דוח שנחשף לראשונה בחדשות 2 מגלה ליקויים חמורים בהוסטל לניצולי שואה תשושי נפש בפרדסיה (לב השרון): קשישים שנגררים למקלחת ב-5 בבוקר ונופלים, תרופות שתוקפן פג ומחסור בכוח אדם. האגודה לבריאות הציבור: הליקויים טופלו. צפו בתיעוד הבלעדי
.

.
דוח חמור של משרד הבריאות שנחשף לראשונה בחדשות 2 מצביע על מחדלים בניהול ההוסטל לניצולי השואה בפרדסיה (לב השרון): מתרופות שתוקפן פג ועד למחסור בצוות רפואי שגורר טיפול ליקוי בדיירים.
כך לדוגמה, קצת אחרי השעה חמש לפנות בוקר מעירים עובדי משמרת הלילה את הדיירים כדי לקחת אותם למקלחות - כאשר חלקם, תחת השפעת סמי שינה חזקים, עדיין רדומים. לדברי אנשי הצוות, בלא מעט מקרים הדיירים המנומנמים איבדו שיווי משקל ונפלו בדרך למקלחת. בנוסף, בניגוד למקובל, קורה לא פעם שגבר יקלח נשים ולהיפך.
העובדים מסבירים כי המקלחות מתבצעות לפנות בוקר משום שבמשמרת הבאה, זו שתגיע שעתיים לאחר מכן, אין די כוח אדם גם להאכיל את הדיירים וגם לקלח אותם.
ההוסטל, ובו קרוב למאה דיירים, הוקם לפני עשור כדי לתת מענה לניצולי שואה ששהו בבתי חולים פסיכיאטריים. לפני שנתיים הניהול עבר לאגודה לבריאות הציבור, עמותה שמנהלת שורה של מיזמים בתחום הבריאות.
הרופאה חולה - הדיירת נפלה
השכמות ב-5 בבוקר למקלחת. מתוך התיעוד
תמונה: השכמות ב-5 בבוקר למקלחת. מתוך התיעוד | צילום: חדשות 2
על פי הדוח קיים מחסור בכוח אדם: "עובדי כוח עזר הנמצאים בחסר נשחקים בעבודה פיזית קשה", נכתב. גם רופאים קשה למצוא כאן. הביקורת מצאה כי בשל מחלת הרופאה הכללית היחידה במקום, במשך שלושה שבועות לא היה מענה לבעיות גופניות, וכך לדוגמה, נכתב בדוח, "חולה שטופלה באינסולין נפלה כמה פעמים כי לא נעשה דבר לשינוי הטיפול על מנת לאזנה".
בעגלת ההחייאה מצאו אנשי משרד הבריאות תרופות שפג תוקפן. בעת הבקרה, נכתב בדוח, דיירים רבים נצפו יושבים בחוסר מעש. כשכבר יש פעילות, מרביתה היא במימון הדיירים ובני משפחתם.
במשרד הבריאות מציינים שיותר מרבע מיליון שקלים שהועברו לטובות רווחת הניצולים לא נוצלו ולא ברור מה נעשה עם הכסף. חמישה מחשבים שנרכשו לטובת ניצולי השואה משמשים את הצוות דווקא.
עוד נחשף כי לניצולי השואה לא מסופק כל המזון על פי הנחיות משרד הבריאות, ורבים מהניצולים נזקקים לזריקות ברזל. בעת הביקורת נראו הדיירים אוכלים עוף, עם כף בלבד ללא סכום.
הדוח נשלח לבכירי משרד הבריאות, שדרשו לוודא שכל הליקויים תוקנו. וכך לפני שלושה חודשים נערכה ביקורת חוזרת בסיומה נכתב: "זו בקרה חוזרת שנייה וטרם תוקנו הליקויים".
קישורים:

יום שלישי, 25 בינואר 2011

חה"כ מרינה סולודקין כותבת למבקר המדינה על המורשת הבזויה שהותיר אחריו שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג

חה"כ מרינה סולודקין כותבת למבקר המדינה על המורשת הבזויה שהותיר אחריו שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג בעניין תרבות השקר וחוסר המקצועיות של פקידי הסעד והעובדים הסוציאליים.

ח"כ סולודקין למבקר המדינה : "שירותי הרווחה מוציאים ילדים ממשפחות נורמטיביות ללא הצדקה"

25/01/2011 לשכת ח"כ: ד"ר מרינה סולודקין
‏25 ינואר, 2011 ‏ ‏‏‏‏כ' שבט, תשע"א
לכבוד השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס מבקר המדינה ירושלים
הנדון: ליקויים בעבודת שירותי הרווחה בנושא הוצאת ילדים מהבית
ראשית כל, חשוב לי להדגיש שאני עוסקת בנושא ההוצאה הלא מוצדקת של ילדים ממשפחות נורמטיביות: הן משפחות העולים והן משפחות של ילידי הארץ במשך יותר מ-10 שנים. התחלתי לעסוק בו, כמו גם בנושאים אחרים, בהם אני עוסקת במסגרת פעילותי הפרלמנטארית, בעקבות פניות רבות מאזרחים, הבוחרים שלי, שהגיעו וממשיכות להגיע ללשכתי. בשנה וחצי האחרונות אני גם מקבלת יותר ויותר פניות מהורים שאינם שייכים לשכבות החלשות וכעיקרון אינם משתייכים לאוכלוסיית "הלקוחות הרגילים" של שירותי הרווחה.
המגמה הכללית המסתמנת מבדיקת פניות אלה: שירותי הרווחה שואפים להוציא בכל דרך אפשרית ילדים מהבית ולהעביר אותם לפנימייה, למרכז חירום או למסגרת חוץ ביתית מסוג זה או אחר. וזה, להבדיל ממצב שהיה קיים בין 1999 ל-2003 (עת פרסום מסקנות וועדת גילת), כשילדים שהוצאו מהבית הועברו בעיקר לאימוץ. ברצוני גם לציין שהוצאה לא מוצדקת של ילדים ממשפחות נורמטיביות פוגעת קשה ביותר בילדים עצמם. הם – הקורבנות העיקריים של טעויות הנעשות על ידי שירותי הרווחה.
מדובר בקונספציה שגויה מיסודה, ובפרשנות מעוותת ולא נכונה של חוקים בנושא הגנה על ילדים וחסרי ישע שאושרו על ידי הכנסת. שירותי הרווחה פועלים על בסיס קונספציית "טובת הילד", שעל הנייר נראית כגישה מצוינת ונכונה מאוד. אך, לצערי, במציאות הפירוש השגוי והמעוות שנותנים לקונספציה זו רבים מעובדי הרווחה - מביא לפגיעה קשה ביותר בילדים, בהוריהם ובבני משפחה האחרים. כתוצאה מכך, נגרם נזק רב לחברה כולה. עבודת שירותי הרווחה בתחום חשוב זה מאופיינת ע"י:
1) חוסר מקצועיות, המתבטאת בין היתר בכך ששירותי הרווחה:
א) מוצאים לעתים קרובות ילדים ממשפחות נורמטיביות ומעבירים אותם למסגרות חוץ ביתיות ולא מטפלים במשפחות שבהן באמת נשקפת סכנה לשלומם ולבריאותם של הילדים. במקרה של גירושין לעתים קרובות מועברים הילדים מהורה נורמטיבי להורה הלא נורמטיבי. בשנים האחרונות היינו לצערנו, עדים למקרים קשים של פגיעה בילדים ושל רציחתם. כל המקרים הללו דרשו התערבותם הדחופה של שירותי הרווחה, אך העובדים הסוציאליים לא מיהרו להתערב, למרות שהכתובת הייתה חרוטה על הקיר והדבר הוביל לטרגדיה. גם מנכ"ל המועצה הלאומית לשלום הילד ד"ר יצחק קדמן ציין בשיחה אתי שהתקיימה בלשכתי שבכנסת ב-27 לינואר 2010 שישנם הרבה מקרים של התעללות אמיתית בילדים, בהם שירותי הרווחה לא ממהרים להוציא את הילדים מהבית בטענה של מחסור במקומות בפנימיות, מרכזי חירום וכו'. לעומת זאת, הגיעו ללשכתי לא מעט מקרים, בהם הזדרזו העובדים הסוציאליים להוציא ילדים שלשלומם ולבריאותם לא נשקפה שום סכנה ממשפחות נורמטיביות ולהעבירם למסגרות חוץ ביתיות. נתקלתי גם במקרים בהם הוצאו הילדים מאם נורמטיבית והועברו לאב אלכוהוליסט או לאב המתעלל בהם מינית. אין ספק שהשארת ילדים בידי הורים/קרובי משפחה/אפוטרופוסים המתעללים בהם והמסכנים אותם גורמת לטראומה קשה לילדים הללו. אך, לצערי הרב, נכון להיום המערכת טרם הפנימה שהוצאה לא מוצדקת של ילדים ממשפחה נורמטיבית גורמת להם לטראומה קשה לא פחות. בכל המקרים, בהם ילדים הוצאו מהבית שלא בצדק והוחזרו להוריהם לאחר מאבק קשה ויקר מאוד (הן מבחינה כספית והן מבחינה נפשית), אף אחד לא טרח לבדוק: מה הן התוצאות ההרסניות של ההוצאה הזאת עבור הילדים ועבור משפחותיהם. אין אף גורם רשמי או לא רשמי שמסייע להם להתגבר על הטראומה הזאת והמשפחות נאלצות להתמודד איתה לבד. במקרה הטוב (והנדיר מאוד) מודים עובדי הרווחה בחצי פה ושלא לציטוט ש"נעשתה טעות".
ב) העדר קריטריונים אחידים. הן דעתי האישית והן דעתם של חלק ניכר מאלה העוסקים בתחום זה או שהתחום קרוב ללבם, אין היום קריטריונים אחידים וברורים להגדרת "ילדים בסיכון" או "ילדים נזקקים". בשנים האחרונות נתקלתי בהרבה מקרים, בהם הורים שהוגדרו על ידי עובדת סוציאלית אחת כ"נורמטיביים", "טובים" או אפילו "מצוינים", הוגדרו על ידי עובדת סוציאלית אחרת כהורים המסכנים את ילדם או המתעללים בו. נוצר הרושם שהגדרת הילדים כנמצאים בסיכון או נזקקים וקבלת החלטה על הוצאתם מן הבית תלויות במידע רבה ביחסים האישיים שנוצרו בין עובדת סוציאלית לבין הורים ומתבססות על הדעה הסובייקטיבית של עובדת סוציאלית ולא על קריטריונים אחדים, מקצועיים ובלתי תלויים. גם שופטים הדנים בתיקים של הכרזת ילדים כ"ילדים בסיכון" והוצאתם מהבית אינם מרוצים לעתים קרובות מתפקודם הלקוי של שירותי הרווחה.
ג) לעתים קרובות עובדים סוציאליים לא מתחשבים כלל ברקע שממנו באים הילדים ובאורך החיים של משפחתם הביולוגית בעת העברתם למסגרות החוץ ביתיות ו/או לא מתמצאים בפרטים הנחוצים לצורך קבלת החלטה נכונה. כך, ילדים ממשפחות חילוניות מועברים למשפחת אומנה חרדית.ילדים ממשפחה דוברת רוסית מועברים למשפחת אומנה שאינה דוברת רוסית. ודווקא ילד ממשפחה דתית הועבר לפנימייה חילונית, בה מופעלים בשבת הן טלוויזיה והן מחשבים. לעתים עובדים סוציאליים לא מתמצאים כלל בפרטי המקרה: לא יודעים את גילו המדויק של הילד, לא יודעים באיזה כיתה הוא לומד, לא מכירים את האבחונים הרפואיים שלו, כשהם מקבלים החלטה על הוצאתו מן הבית. ילדים מועברים למסגרות של חינוך מיוחד, פנימיות לאוטיסטים וכדומה לפני שבוצעו בדיקות ואבחונים הנדרשים שמוכיחים שהמסגרות הללו מתאימות להם או שהם זקוקים להם. מן הצד השני, לא מתחשבים העובדים הסוציאליים בתוכניות שיקום אלטרנטיביות המוצעות על ידי אנשי המקצוע שמכירים היטב את המשפחה. ישנם מקרים בהם רדיפת ההורים על ידי עובדים סוציאליים על רקע חשדות לא מבוססות לחלוטין לאלימות במשפחה לכאורה מובילה לכך שהורים נאלצים להשקיע כסף וזמן יקר בייצוג משפטי ובישיבות של בתי משפט, וועדות החלטה וכו', במקום להשקיעם בטיפול רפואי או אחר בילדיהם.
2) תרבות השקר. עובדים סוציאליים בשטח נותנים תשובות שקריות ומטעים את הדרג הבכיר במשרד (שר, מנכ"ל, פקידת סעד ראשית לחוק הנוער וכו'). היו מקרים בהם הוכרזו ההורים כסובלים ממחלת נפש ועל בסיס זה הוצאו ילדים מחזקתם וזאת למרות שישנה חוות דעת פסיכיאטרית המוכיחה שהם בריאים ומסוגלים לגדל את ילדיהם. טוענים שילדים רוצים לעבור מבית לפנימייה כשבפועל הילד פורץ בבכי קורע לב כששואלים אותו: האם אתה רוצה לעבור בפנימייה או לא. מאלצים ילדים לתת עדות שקר על אלימות במשפחה כביכול ללא נוכחות עו"ד או פסיכולוג מטעם המשפחה. משקרים לגבי התנאים האמתיים במסגרות חוץ ביתיות כדי לקבל הסכמת הורים להוצאת הילד מהבית. לפחות במקרה אחת העבירו שירותי רווחה מידע שקרי אודות נער (טענו שהוא בעל התנהגות עבריינית, דבר שלא היה ולא נברא) לפנימיות, בהן היה מעוניין הנער ללמוד כדי לאלץ אותו לעבור לפנימייה שנבחרה ע"י שירותי הרווחה. ואלה רק חלק מהדוגמאות.
3) ניצול סמכויות לרעה תוך כדי שימוש בהפחדות, לחץ פסיכולוגי, שקר ואי שליטה או שליטה לא מספקת של הורים בשפה העברית כדי להוציא ילדים ממשפחות נורמטיביות. לעתים קרובות שומעים ההורים שהעיזו לא להסכים עם דעתה של עובדת סוציאלית לגבי דרך טיפול הטובה ביותר בילדם: "אם לא תשתפו פעולה, נוציא אותו מהבית, נעביר לאנשים אחרים/מוסד סגור ולא תראו אותו יותר". במקרים אחדים מדובר גם בהפרות חוק ובהפרות החלטות של בית משפט: לא נותנים לבני משפחה אפשרות להיפגש עם ילדים ו/או לא נותנים להם מידע על מצב הילדים בניגוד להחלטת בית המשפט. לעתים עובדים סוציאליים מנהלים מסע נקמה של ממש כנגד "הורים סוררים" שהצליחו להחזיר את ילדם הביתה. במקום להשקיע זמן ומשאבים במשפחות ובילדים שבאמת זקוקים לעזרה דחופה הם מושקעים בניסיונות "להגן על כבוד המקצוע", למצוא "ראיות מפלילות חדשות" ולהוכיח ששירותי רווחה צדקו בהחלטתם להוציא את הילד מהבית (גם כשיש כבר החלטת בית משפט המנקה הורים מכל חשד).
לסיכום אני רוצה להדגיש שאחרי 10 שנות פעילותי בנושא הוצאת ילדים ממשפחות ומהורים נורמטיביים, הגעתי למסקנה שהוצאה לא מוצדקת של ילדים ממשפחות נורמטיביות הן מהווה הפרה בוטה של עקרונות הדמוקרטיה (במיוחד עקרון של כבוד האדם וחירותו) והן מנוגדת לחלוטין לערכי היהדות ,כיוון שמשפחה הינה בעלת ערך עליון במסורת היהודית.
לא מדובר בעובדים סוציאליים בודדים. מדובר בכך, שמערכת שנועדה לסייע למשפחות שנקלעו למצוקה זמנית מסיבה זו או אחרת, הורסת אותן: מוציאה ילדים מהורים נורמטיביים שלא מתנהגים באלימות כלפי ילדיהם, לא מסכנים ולא מזניחים אותם, מאלצת אותם להפריך האשמות שקריות בבתי משפט ולהוציא אלפי שקלים על ייצוג משפטי. סכומים במיליוני ₪ שניתן לנצל אותם לסיוע אמיתי לאותן משפחות: דיור ציבורי, יום לימודים ארוך בגני ילדים ובתי ספר במקום מגוריהם, סיוע במימון חוגים ובהכנת שיעורי בית וכו', מבוזבזים על ישיבות בתי המשפט, על מימון בדיקות מסוגלות הורית ובדיקות פסיכולוגיות למינם, על ישיבות וועדות החלטה וכו'.
לסיכום אני מצרפת רשימה של 4 מקרים מזעזעים ביותר (מתוך יותר מ-100 מקרים שהגיעו ללשכתי בשנתיים האחרונות) של ההוצאה הלא מוצדקת של ילדים ממשפחות נורמטיביות. כמו כן, מצורף העתק מתשובתו של שר הרווחה לשעבר יצחק הרצוג לפניותיי לגבי המקרים הללו. מהתשובה נובע ששר הסתמך באופן מלא וללא עוררין על מידע לא מדויק ושקרי, אותו הוא קיבל מעובדי הרווחה המקומיים במקום לבדוק את המקרים הללו באופן רציני ומעמיק.
כמו כן, אני שבה ומדגישה פעם נוספת שבניגוד לנאמר במכתבו של שר לשעבר, התחלתי לעסוק בנושא ההוצאה הלא מוצדקת של ילדים ממשפחות נורמטיביות בעקבות תלונות רבות של אזרחים שהתקבלו בלשכתי. כל המקרים שהועברו לעיונם של שר לשעבר ושל מנכ"ל משרד הרווחה, הועברו אליכם לאחר שמשפחות פנו אליי בבקשת עזרה ולאחר שנפגשתי אתם אישית בלשכתי שבכנסת.
בברכה, ד"ר מרינה סולודקין, ח"כ
קישורים:

פשעי הרווחה והפסיכיאטריה - הזנחה ואי סדרים כספיים במעונות לניצולי שואה

הכתבה חשיפה: הזנחה ואי סדרים כספיים במעונות לניצולי שואה - דוח מיוחד של משרד הבריאות חושף כשלים חמורים בהוסטלים שבהם מאושפזים ניצולי שואה הלוקים בנפשם. בין הממצאים: ניצולים אוכלים בידיים כי אין סכו"ם, גברים רוחצים נשים, כספים שיועדו לצורכי רווחה נעלמו. מנכ"ל משרד הבריאות: "הכסף צריך לחזור".
.

.
ליאת שלזינגר | 25/1/2011 , מעריב

זמן קצר לפני יום השואה הבינלאומי, שיחול מחרתיים (ה'), חושף דוח סודי ומפורט של משרד הבריאות שורה ארוכה של מחדלים סביב הטיפול בניצולי שואה השוהים בהוסטלים לבריאות הנפש שהקימה המדינה לפני כעשור.

לפני שנתיים החליט משרד הבריאות להפריט את ניהול ההוסטלים, והם הועברו לניהול האגודה לבריאות הציבור בהליך פטור ממכרז. מאז המשיכו בתי החולים הפסיכיאטריים להעניק שירותים רפואיים ולוגיסטיים להוסטל, כולל ניהול כספיהם של הדיירים.

מהדוח עולה כי במהלך השנה האחרונה נערכו בדיקות בשלושה הוסטלים ברחבי הארץ. בעקבות הביקורים, שאותם ערכו אנשי מערך הבקרה של מחלקת בריאות הנפש במשרד הבריאות, חובר דוח עב כרס ומקומם, המצביע על ליקויים חמורים בשניים מהמוסדות – בשער מנשה ובפרדסיה לב השרון.

מהדוח עולה כי במוסד בשער מנשה אוכלים הניצולים את ארוחותיהם בידיים, וכי בזמן הארוחה אין כוסות לשתייה או מפות שולחן. בפרדסיה מקבלים השוהים כפות בלבד. בניגוד לנהלים, במוסד בפרדסיה גברים רוחצים נשים, משום שמצבת כוחות העזר במקום אינה כוללת ולו אישה אחת. בשער מנשה זוכים הדיירים למקלחת פעם ביומיים, ואין להם לחצני מצוקה. בשני המוסדות קירות החדרים מתקלפים, והתקרה מלאה סימני רטיבות.

צילום: יוסי אלוני
המעון בפרדסיה. הצוות אינו כולל נשים, אז הגברים רוחצים את ניצולות השואה. צילום: יוסי אלוני


תנאיהם של העובדים נפגעו - והניצולים סובלים

עוד עולה מהדוח כי בעקבות פגיעה בתנאי העבודה של עובדי ההוסטלים, שנעשתה בעקבות הפרטתם, חלה ירידה ניכרת ברמת הטיפול בניצולים. למשל, בעקבות צמצום מספר העובדים בכל משמרת חלה עלייה במספר השוהים הנופלים וסובלים משברים. כמו כן, בהוסטלים לא מועסק רופא גריאטרי, ורופאים אחרים נעדרים מעבודתם מבלי שיימצא להם מחליף.

את המצב אולי ממחישה התלונה האנונימית הבאה, שנשלחה למבקר המדינה על ידי עובדים בפרדסיה: לטענתם, אחד הרופאים במקום ממלא את עבודתו באופן לקוי, מאחר למשמרת, לא זמין בטלפון לצרכים רפואיים וגם "מגיע מדי פעם להוסטל עם טיסני מסוקים (תחביבו - הטסת מסוקים זעירים בשלט רחוק) ומטיס אותם בחצר ההוסטל ובתוך המחלקות. לעתים הוא מגיע להוסטל רכוב על סקייטבורד ומתנייד בין המחלקות על שני גלגלים".

כמה מהממצאים החמורים

ביותר בדוח מעידים כי כספים שהופרשו על ידי המדינה לרווחת הניצולים משמשים לרכישות בבתי החולים ועבור צוות העובדים. בספטמבר 2009 העניקה ועדה בין משרדית בראשות מנכ"ל משרד הרווחה תקציב סיוע בסך 616 אלף שקל לכל אחד מההוסטלים. הייעוד של הכסף: רווחת הניצולים, שיקומם והנעמת זמנם בפעילויות עשירות ומגוונות.

אלא שאת הכספים, כך לפי הדוח, ניהלו בכלל הנהלות בתי החולים הפסיכיאטריים, ולא האגודה לבריאות הציבור – והכל תוך שקיפות חלקית מאוד, אם בכלל. כך, למשל, בשער מנשה נרכשו שלוש כורסאות עיסוי עבור הצוות, בכסף שיועד לעיסויים עבור השוהים. בפרדסיה נקנו שבעה מחשבים, ולפי הדוח, "חמישה מתוך שבעת המחשבים שנרכשו נמצאים בשימוש הצוות בלבד".
צילום ארכיון: מקס ילינסון
המעון בשער מנשה. אין לחצני מצוקה. צילום ארכיון: מקס ילינסון

הכסף עבור הקמת פינת החי נעלם

בשער מנשה, 22 אלף שקל שיועדו ליציאה למסעדות לא שימשו ליעדם. לפי הדוח, לא ברור מה עלה בגורל הסכום, בשל היעדר שקיפות. מחברי הדוח עדיין מנסים לאתר סכום של 80 אלף שקל שקיבל המוסד בשער מנשה לצורך הקמת פינת חי שמעולם לא הוקמה. בדוחות הכספיים של המוסד לא מצוין לאיזו מטרה שימש הכסף.

גם תמונת המצב בנוגע לביגוד האישי של הניצולים עגומה. הסכום שהוקצה לכך בתקציב הרווחה היה 215 אלף שקל. עם זאת, מהממצאים עולה שלמרות הסכום הגבוה, לניצולי השואה אין בגדים להחלפה ובגדיהם נטולי סימון אישי.

יתרה מזאת, ידוע כי בשער מנשה ביקש הצוות המקצועי לרכוש שמיכות מתאימות לדיירים, אולם בהנהלה סירבו לאשר זאת – ולא מסרו נימוק כלשהו. בסופו של דבר נרכשו עבור הניצולים שמיכות בית חולים רגילות.

חודשים ארוכים מסתובב הדוח הזה במערכת הבריאות ובאגודה לבריאות הציבור, אולם הליקויים המשמעותיים לא תוקנו. בבקרה חוזרת, שנייה במספר, שהתקיימה בפרדסיה באוקטובר האחרון, נמצא כי בסעיפים רבים "לא חל כל שינוי מאז הבקרה הקודמת".

מנכ"ל משרד הבריאות: "הכסף צריך לחזור, זה מטורף"

לפני כחצי שנה כתב רוני גמזו, מנכ"ל משרד הבריאות, מכתב לכל הנוגעים בדבר בעקבות הדוח: "חברי, קיבלתי בתדהמה את דוח הביקורת. מי זו האגודה הזו שמרשה לעצמה להפר חוזה איתנו בדבר כוח אדם ולטפל בציניות שכזו במטופלים היקרים האלה? אני דורש מהם לקבל עליהם את ההערות והביקורות ולהתחייב לתקנם בתוך שבועיים, אחרת אבקש להפסיק את ההסכם איתם תוך הזמן המופיע בהסכם. אני מבקש טיפול בהול ודיווח אלי".

גמזו.
גמזו. "קיבלתי בתדהמה את דוח הביקורת", כתב לפני כחצי שנה. צילום ארכיון: תומר אפלבאום

השבוע אמר גמזו: "אני מתחייב שכספים שלא הגיעו ליעדם יוחזרו בימים הקרובים לטובת ההוסטלים. הכסף צריך לחזור, זה מטורף". גמזו מסר כי במשרדו כבר בוצעה בדיקה מפורטת בנוגע לשימוש שנעשה בכספי הרווחה של ניצולי השואה, והודיע כי יפעל לשינוי הנוהל שלפיו בתי החולים הפסיכיאטריים אחראים לניהול הכספים של הניצולים.

יו"ר האגודה לבריאות הציבור, יהודה כהן, דוחה את הממצאים. לדבריו, המצב בהוסטלים "היה ועודנו מהמעולים בארץ", כהגדרתו. "מאז שהתחלנו לנהל את ההוסטלים, המצב רק השתפר. כשמחפשים ליקויים, מוצאים ליקויים. הליקויים הם שוליים, וכל מה שנמצא אנחנו מתקנים באופן מיידי", הוסיף.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "המשרד מכיר את הסוגיה ופועל נמרצות על מנת לוודא שלא נגרמת שום פגיעה באיכות השירות הניתן לניצולי השואה במסגרות השונות. במהלך השנתיים האחרונות נערכו ביקורות רבות מטעם לשכות הפסיכיאטרים המחוזיים בהוסטלים לניצולי שואה המנוהלים על ידי האגודה לבריאות הציבור. בחלק מממצאי הביקורת נמצאו אי דיוקים שתוקנו לאחר קבלת התייחסות האגודה לבריאות הציבור, וחלק מהליקויים שנמצאו בפועל תוקנו. משרד הבריאות ממשיך לבקר את המסגרות באופן שוטף ופועל להמשך תיקון הליקויים".

פינת הנוסטלגיה: להקת ג'טרו טאל - אקוולאנג - Jethro Tull - Aqualung

השיר אקוולאנג של ג'טרו טול מספר את סיפורו של איש זקן בשם אקוולאנג (Aqualung - מיכל חמצן לצלילה), עני, חסר כל רכוש.
בתחילת הסרטון פקיד הרווחה מוטי וינטר צועק נוכח דברי ביקורת על חטיפת ילדים ע"י רשויות ההרווחה "בשם טובת הילד". וינטר אחראי על שירותי הרווחה ברשויות המקומיות.
.

.
קישורים:

יום ראשון, 23 בינואר 2011

רשויות הרווחה הפקירו קשישים בבית אבות "דבורה" בהרצליה

הכתבה משרד הבריאות הורה על סגירת בית האבות הפרטי דבורה , שרון יונתן, לוקל הרצליה, ינואר 2011

ממשרד הבריאות נמסר כי בביקורת נמצאו ליקויים רבים בטיפול בקשישים ובמקום נמצאו גם קשישים במצב רפואי סיעודי חמור שפונו בדחיפות לבית החולים

בית האבות הפרטי "דבורה" שנמצא ברחוב חזקיהו בהרצליה פיתוח נסגר בשבוע שעבר על פי צו סגירה מנהלי שיצא על ידי משרד הבריאות. 34 דיירי הבית קיבלו את ההודעה בהפתעה ונאלצו לחפש מקום להתאכסן בו לחודשים הקרובים.

במשרד הבריאות הסבירו כי בית האבות הוא מוסד שפועל ללא רישיון. במשרד גורסים כי עד שנת 2007 היה ברישיון משרד הרווחה ואולם הרישיון בוטל מכיוון שהמטופלים רובם סיעודיים ותשושי נפש, ובמקום ליקויים מבניים. מאז, למרות התראות רבות, המוסד לא הסדיר את רישיונו מול הרווחה ולא פינה את הסיעודיים ותשושי הנפש.
לאחרונה התקבלה החלטה משותפת של מנכ"לי משרד הבריאות ומשרד הרווחה, להגביר את התהליכים לסגירת מוסדות ללא רישוי.

בעקבות תלונה שהגיעה למשרד הבריאות, נערכה ביקורת במקום. עינב שומרון גרינבוים, דוברת משרד הבריאות, מסרה כי בביקורת נמצאו ליקויים רבים בטיפול בקשישים ובמקום ונמצאו גם קשישים במצב רפואי סיעודי חמור (סיעוד מורכב) שפונו בדחיפות לבית החולים.

הדוברת ציינה עוד כי ביום רביעי ה-13 בינואר נערך שימוע לבעלי המקום. רופאת מחוז ת"א ראתה הדברים בחומרה והוציאה ביום שני צו סגירה מינהלי למקום. הדוברת הוסיפה כי הרופאה מאפשרת את פינוי כל הקשישים הסיעודיים ותשושי הנפש עד ה-15 ביוני.

עוד ציינה הדוברת כי, "חשוב לציין שמתן זמן לפינוי עד 6 חודשים מותנה במתן טיפול הולם, עם כוח אדם הולם, והפניה חולים מורכבים ו/או שיקומיים למסגרות מתאימות".

יצחק חן, אחד מבעלי בית האבות, סירב להתייחס בתגובתו לצו הסגירה המנהלי שהוצא למקום, ואמר: "המוסד בית 'דבורה' מפנה את דייריו מאחר ואנו נכנסים להליך של שיפוץ שימשך מספר חודשים. לאחר מכן יפתח הבית מחדש תחת רישיון ותקן משרד הרווחה לרווחת תושבים עצמאיים ותשושים"

נתן זהבי: "שר הרווחה יצחק הרצוג וראש הממשלה בנימין נתניהו - פושעים נגד האנושיות"

.
קישורים:

יום רביעי, 19 בינואר 2011

לאחר אינספור מחדלים וחורבן - יצחק בוז'י הרצוג פיטר עצמו מתפקיד שר הרווחה בתואנה שתהליך השלום אינו מתקדם כראוי

שר הרווחה יצחק הרצוג התפטרינואר 2011 - בעקבות "רעידות אדמה" פוליטיות הפוגעות בתהליך השלום לטענתו החליט שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג לפטר עצמו מתפקיד שר הרווחה לאחר מספר שנים עקרות ומזיקות בהן שימש את העובדות הסוציאליות ומדיניותן ההרסנית.
תקופתו של הרצוג כשר רווחה התאפיינה במדיניות תוקפנית ומחריבה נגד המוחלשים בחברה, ללא רצון או ניסיון לתקן את את המעוות. שלל המחדלים של הרצוג ועמיתיו הסבו נזקים לאורך שנים ובלתי הפיכים לאזרחים רבים מאוד בהם "טיפל". הרצוג ועמיתיו פעלו להטיח ההאשמות ועלילות במוחלשים כמדיניות.

הרצוג ורעיו השתמשו ביחצ"נים ליצור הרושם לכאורה נעשית פעילות חיובית, בעוד פעילותם החריבה חיי הפרט והמשפחה.

שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג המקטרג הרשמי באמצעות פקידי הסעד נגד משפחות, ילדים קשישים וחסרי ישע מבלי לבדוק עובדות לאשורן, הוציא מידי שנה אלפי ילדים בכפייה מבתיהם למסגרות מופרטות ללא פיקוח, השתלטות על גופם ורכושם של קשישים באמצעות
אפוטרופוסים מפוקפקים, נבדק ע"י מבקר המדינה בפרשת הג'ובים לחברי מפלגת העבודה במשרד הרווחה שנחשפה ביולי 2010 ע"י תחקיר ערוץ 10.

שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג שמר על זכות השתיקה בהיותו חבר כנסת בחקירתו הפלילית בפרשת עמותות ברק והמשיך לשתוק נוכח פשעי משרדו המשחיתים נפשות: אונס ילדה חוסה במעון של אקי"ם בשרון , אינספור פרשיות התעללויות אלימות ואנס קשים בילדים במסגרות הרווחה פנימיות, אומנה: בית טף , בני ארזים , גיל עם , השלושה , כפר נחמן , מסילה , מצפה ים , מקי"ם , צופיה , רננים , שדה בר , שקמה ... ועוד. משרד הרווחה קורע ילדים מביתם ומשפחתם ומפקיר אותם לתעשיית המין , גירוש משפחות דרות רחוב מגנים ציבוריים, רדיפת קשישים, אשפוז עשרות ילדים במוסדות פסיכיאטריים שלא לצורך, התעללות בקשישים, ועוד דוגמאות רבות אחרות.

ועדת סלונים נבו קבעה כי יצחק בוז'י הרצוג מזלזל בציבור

ועדת סלונים בדקה ומצאה כי תלונות רבות על פקידי סעד מגיעות לשר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג, מנכ"ל המשרד, היחידה לפניות הציבור, מנהלת המחוז. לעיתים מגיעות גם תלונות אל הלשכה המשפטית, בבקשה לבדוק את הבסיס לפתיחת הליך משמעתי על פי חוק העובדים הסוציאליים. חלק מהמתלוננים מפנה את טענותיו למספר גופים בו זמנית. הטיפול בתלונות מעסיק אנשים רבים בתוך המערכת, ואף לא גורם אחד חיצוני ועצמאי. בסופו של דבר מתנקזות התלונות לשולחנן של פקידות הסעד המחוזיות או של פקידת הסעד הארצית, ונבדקות בתוך המערכת. הלכה למעשה, הפיקוח המחוזי והארצי נותן גיבוי כמעט מוחלט לפקידות הסעד.
כלומר בוז'י יצר מערכת לכאורה המטפלת בפניות הציבור אולם בפועל זוהי מערכת רקובה המזלזלת בציבור ואינה בודקת פניותיו.

וועדת סלונים קבעה כי מערך בתי משפט לענייני משפחה פועל בצורה מופקרת. פקידי הסעד אינם מבחינים בין עובדות לדעות, אינם מאמתים את מה שכותבים בתסקיריהן, ושופטי בתי משפט לענייני משפחה מקבלים את המלצות התסקיר כסוף פסוק. וועדת סלונים מצאה עוד מחדלים רבים נוספים. הוועדה המליצה על מינוי אומבודסמן חיצוני על פקידי הסעד, אך שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג ומנכ"ל משרדו דחו את ההמלצה בתואנה כי האזרח יכול להתלונן נגד פקידי הסעד בבתי המשפט לענייני משפחה. בוז'י זרה חול בעיני הציבור משום שברור ששופט לענייני משפחה אינו משמש כאובודסמן.
.

.
קישורים:

יום שבת, 8 בינואר 2011

תחלואי הפסיכיאטריה - איבד יכולתו לעבוד בהיגיון וביעילות עקב צריכת נוגדי חרדה ונוגדי דיכאון

הכתבה משפטו של אלן סטנפורד נדחה בשל התמכרותו לתרופות , כלכליסט , 07.01.2011

ביהמ"ש בארה"ב קבע כי סטנפורד, המואשם בהנאת פונזי בהיקף של 7 מיליארד דולר, לא יעמוד למשפט עד שייגמל מתרופות נוגדות דיכאון

אלן סטנפורד, המואשם במרמה בארה"ב, לא יעמוד למשפט עד שייגמל מהתמכרות לתרופות שקיבל בכלא, כך קבע אתמול ביהמ"ש. המשפט, שאמור היה להתחיל ב-24 בינואר, נדחה למועד לא ידוע.

השופט המחוזי דיוויד היטנר פסק זאת יום לאחר עדות שבה שלושה פסיכיאטרים, ביניהם פסיכיאטר ממשלתי, העידו כי סטנפורד נוטל מינון כבד של תרופות נוגדות חרדה ונוגדות דיכאון, שהפכו אותו לבלתי כשיר למשפט באשמת הונאת פונזי של 7 מיליארד דולר.

"אין ביכולתו לעבוד ביעילות ובהיגיון עם עורכי הדין מטעם ההגנה", אמר הפסיכיאטר שהעיד אתמול בשימוע. היטנר הורה לעורכי הדין להגיש לבית המשפט את דעתם בנוגע לשחרור סטנפורד לגמילה במוסד פרטי ביוסטון. סטנפורד נמצא בחסות פדרלית ללא ערבות מאז שהוגש נגדו כתב אישום ביוני 2009.

סטנפורד, איל הון טקסני, מואשם בהונאה של מכירת ניירות ערך תוך הבטחת תשואות "בלתי סבירות ובלתי מוכחות". נכסיו הוקפאו לאחר שרשות ני"ע האמריקאית אמרה כי הוא מעורב ב"הונאה בהיקף מזעזע ששלחה זרועות לכל רחבי העולם". לקבוצת ניהול ההון והשירותים הפיננסיים של סטנפורד משרדים ברחבי צפון אמריקה, אמריקה הלטינית, אירופה והקריביים.

קישורים:

יום שישי, 7 בינואר 2011

תעתועי ומעללי בית חולים אברבנאל בת ים - העליל על שתי קטינות שנמלטו ממנו כי הן מסוכנות לעצמן ולציבור

בית חולים פסיכיאטרי אברבנאל בבת ים אמור לסייע ולהגן על האזרחים השוהים בו. מתברר כי אזרחים המאושפזים בבית החולים נמלטים מהמקום, ובית החולים אברבנאל מוסר הודעות סותרות ועלילות כזב אודות מצב המאושפזים

הכתבה שתי בנות 15 הצליחו להימלט מאברבנאל , ידיעות אחרונות, ינואר 2011 , ניר גונטז'

שתי נערות בנות כ- 15 הצליחו אתמול להימלט הבית החולים הפסיכיאטרי אברבנאל. המשטרה פתחה בחיפושים אחריהםן, אך נכון לשעת סגירת הגיליון השתיים לא אותרו.

אתמול בשעת הצהריים לאחר שהתגלתה בריחתן של שתי נערות שהיו מאושפזות בבית החולים אברבנאל, פנו מהנהלת בית החולים למשטרת תל אביב וביקשו עזרה באיתורן. בדיווח שהועבר למשטרה נטען כי השתיים "מסוכנות לעצמן ולסביבה".

בתחילה סרבו בדוברות משרד הבריאות לפרט אודות המקרה או להסביר כיצד הצליחו שתי הקטינות לצאת משטח בית החולים בתואנה של "חיסיון רפואי". חד עם זאת מסרו כי לא נשקפת סכנה מיידית. מאוחר יותר הסבירו כי שתי הנערות אינן מהוות כל סכנה לציבור.

קישורים:

יום שני, 3 בינואר 2011

משרד הרווחה הפקיר חסויי "המרכז הישראלי לאפוטרופסות - הקרן לטיפול בחסויים" לעושק והזנחה קשה

שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג - הפקרת והזנחת קשישים וחוסיםהכתבה הקרן גבתה כסף - והפקירה את החסויים , איתמר לוין , news1 , ינואר 2011

דוח המבקר מגלה כיצד מזניחה המדינה את חובתה כלפי מאות מבין תושביה הנזקקים ביותר לעזרתה

הקרן לטיפול בחסויים (המרכז הישראלי לאפוטרופסות) מפקירה מאות מבין החסויים שבאחריותה, אינה מקפידה על ביקורים אצלה ואינה מגדירה את צרכיהם. כך קובע מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, בדוח שפרסם היום (ב', 3.1.11), והמהווה תעודת עניות לדרך בה מטפלת המדינה בכמה מתושביה החלשים והנזקקים ביותר.

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע, כי בית משפט רשאי למנות אפוטרופוס לאדם שאינו יכול לדאוג לענייניו ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו. על-פי החוק, אדם שבית המשפט מינה לו אפוטרופוס נקרא "חסוי".

הקרן לטיפול בחסויים הוקמה בשנת 1977 על-ידי האפוטרופוס הכללי, והיא מחויבת להתמנות לאפוטרופסית לחסויים שאין אדם אחר שידאג להם. הקרן מנוהלת בידי מועצת נאמנים שחברים בה, בין היתר, נציגי משרד המשפטים ומשרד הרווחה.

זאב פרידמן - מנכ"ל המרכז הישראלי לאפוטרופסות - הפקרת קשישים לעושק והזנחה
זאב פרידמן - מנכ"ל המרכז הישראלי לאפוטרופסות
נכסים ב-870 מיליון שקל


ביוני 1995 נחתם בין הקרן לבין המוסד לביטוח הלאומי הסכם המסדיר את פעילותה של הקרן כמקבלת גימלה, ועל פיו היא תשמש כמקבלת גימלת הביטוח הלאומי עבור הזכאי לה. אולם כפי שנראה בהמשך, הקרן גובה את הכסף, אך לא תמיד עומדת בחובות הנלוות לכך.

הקרן מטפלת ב-3,200 חסויים וב-1,800 זכאים אשר חלקם מתגוררים בביתם (בקהילה) וחלקם במוסדות שונים. הקרן מנהלת את כספי החסויים, שביולי 2009 הסתכמו בכ-400 מיליון שקל, ואת יתר נכסיהם, ובכלל זה כ-760 נכסי מקרקעין, ששוויים הוערך בדצמבר 2008 בכ-470 מיליון שקל. כאמור, הקרן זכאית לתשלום מתוך נכסים אלו, בתמורה לטיפולה בהם ובבעליהם. אלא שהדוח מציב סימן שאלה בנוגע לחלק של מילוי חובותיה.

בדצמבר 2003, בעקבות הוראת בית המשפט העליון, גיבשו משרד המשפטים ומשרד הרווחה טיוטת נוהל לפעילותם של תאגידי אפוטרופסות, בהם הקרן. אלא שעד פברואר 2010 טרם קבעו משרד המשפטים ומשרד הרווחה נוהל מחייב. זאת, על-אף חשיבותו הרבה של נוהל מעין זה לצורך קביעת אמת מידה בסיסית לפעילותם של תאגידים אלה ולצורך בקרה של המדינה ושל האפוטרופוס הכללי עליהם.

הקרן חויבה עם הקמתה לפעול על-פי "סל טיפול", ובו הוגדרו שירותים בסיסיים שעליה לספק לחסוי תמורת דמי טיפול שתגבה מכספיו. אולם במרבית המקרים שבדק משרד המבקר, לא קיימה הקרן חלק ניכר מהפעולות המתחייבות מסל הטיפול: הרכז הטיפולי לא נפגש עם החסוי בשנה הראשונה למינוי הקרן לאפוטרופסית; לא הוכנה תוכנית לטיפול בחסוי המושתתת על צרכיו, רצונותיו ויכולותיו הכלכליות; לא הוכנה תוכנית כלכלית לטיפול ולא הוכן גם סל הוצאות של החסוי; לא ננקטו הפעולות הנדרשות על-מנת לאתר את כל רכושו של החסוי.

רכז אחד ל-160 חסויים
הקרן מעסיקה בסניפיה רכזים טיפוליים - עובדים מקצועיים האחראים לטיפול בחסויים. נמצא כי רכז טיפולי אחד אחראי לטיפול ב-160 חסויים וזכאים בממוצע, דבר היוצר עומס יתר ולעיתים אף גורם לפגיעה באיכות הטיפול הניתן לחסוי.

אפוטרופוס ומקבל גימלה מחויבים לבקר את החסוי והזכאי בסדירות, מספר מוגדר של ביקורים בחודש. מממצאי הבדיקה עלה, כי הקרן לא הקפידה על מעקב צמוד ובקרה על הטיפול הניתן לחסויים ולזכאים, בייחוד לאלה המתגוררים בקהילה. נמצא כי ל-35% מהחסויים ו-72% מהזכאים שמחובת הקרן היה לבקר, לא מונה נציג מטעמה אשר יבקר אותם ויוודא כי צורכיהם הבסיסיים מסופקים.

חלק מהחסויים שהקרן מטפלת בהם הם חסרי אמצעים, אשר חיים לא אחת בתנאים מחפירים, בדלות ובעוני. משרדי המשפטים, הרווחה והאוצר לא פתרו את סוגיית המימון של הטיפול בחסויים חסרי אמצעים.

הדוח מסכם: "משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את אי-עמידתה של הקרן בחובותיה הבסיסיות כלפי החסויים והזכאים. על הקרן לשמור על קשר שוטף עם החסויים והזכאים, הן באמצעות הרכז הטיפולי והן באמצעות נציג מטעמה, בפרט כאשר מדובר בכאלה המתגוררים בקהילה ואינם נתונים להשגחה כמו חסויים השוהים במוסדות. על הקרן לקבוע נהלים בנושאים מהותיים הנוגעים לטיפול בחסויים כדי להבטיח שהטיפול בהם יהיה אחיד, ולפעול על-פי הוראות סל הטיפול ככתבן וכלשונן".

לאור חשיבותו ומורכבותו של תפקיד האפוטרופוס, קובע המבקר, על משרד המשפטים ומשרד הרווחה לקבוע לאלתר נוהל מחייב לפעילותם של תאגידי אפוטרופסות ולתת פתרון הולם לסוגיית מימון הטיפול בחסויים חסרי אמצעים בהקדם. המבקר מציין, כי ההנהלה הנוכחית של הקרן, שנכנסה לתפקידה בסוף 2008, מגלה נכונות רבה לתקן את הליקויים שהועלו בדוח.

על משרד המשפטים, משרד הרווחה והביטוח הלאומי להגביר את מעורבותם בפעילות הקרן ואת פיקוחם עליה, כדי להבטיח שאוכלוסיית החסויים במדינת ישראל תקבל פתרון הולם למצוקותיה


סיכום והמלצות מבקר המדינה בביקורת על הקרן לטיפול בחסויים

משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את אי-עמידתה של הקרן בחובותיה הבסיסיות כלפי החסויים והזכאים. על הקרן לשמור על קשר שוטף עם החסויים והזכאים, הן באמצעות הרכז הטיפולי והן באמצעות נציג מטעמה, בפרט כאשר מדובר בכאלה המתגוררים בקהילה ואינם נתונים להשגחה כמו חסויים השוהים במוסדות. על הקרן לקבוע נהלים בנושאים מהותיים הנוגעים לטיפול בחסויים כדי להבטיח שהטיפול בהם יהיה אחיד, ולפעול על פי הוראות סל הטיפול ככתבן וכלשונן.

לאור חשיבותו ומורכבותו של תפקיד האפוטרופוס, על משרד המשפטים ומשרד הרווחה לקבוע לאלתר נוהל מחייב לפעילותם של תאגידי אפוטרופסות ולתת פתרון הולם לסוגיית מימון הטיפול בחסויים חסרי אמצעים בהקדם.

על משרד המשפטים, משרד הרווחה והביטוח הלאומי להגביר את מעורבותם בפעילות הקרן ואת פיקוחם עליה כדי להבטיח שאוכלוסיית החסויים במדינת ישראל תקבל פתרון הולם למצוקותיה.

קישורים: