היחידה שבמשרד המשפטים התריעה מפני "שימוש מוגבר באמצעי ענישה", לאחר שנמצא כי יותר מ-70% מהקטינים שיוצגו על ידה נענשו בכליאה בבידוד. בנוסף לכך, על אף החלטת בג"ץ כי על המדינה לדאוג לשטח מחיה מינימלי במתקני המעצר, נמצא כי "לא חל שינוי משמעותי בתנאי הכליאה"
דניאל דולב , 22 ביולי 2018, וואלה חדשות
חמישה ימי בידוד על סירוב לתספורת, חקירת קטין באישון לילה ללא ידיעת הורים ומעצר ניצול שואה ערירי ללא הצדקה - אלה הם רק חלק מהמקרים המצוינים בדוח השנתי שפרסמה היום (ראשון) הסנגוריה הציבורית. בדוח הביאה הסנגוריה הציבורית, הפועלת במשרד המשפטים, שורה של טענות בנוגע לאמצעי ענישה כלפי קטינים, לתנאי המחייה במתקני המעצר ולתופעת ריבוי המעצרים מצד המשטרה.
בשנת 2017 ביצעו נציגות של הסנגוריה ביקור בכלא הקטינים "אופק". בביקור, כך נכתב, "עלו נתונים המעידים על שימוש מרובה בכבילה כאמצעי ריסון, ובבידוד כאמצעי ענישה. ואכן, במסגרת בדיקת רוחב מקיפה שערכה הסניגוריה הציבורית בתיקים בהם ייצגה בשנת 2017 עלו ממצאים ראשוניים מטרידים ביותר, המעידים על שימוש מוגבר באמצעי ענישה כלפי קטינים. בין העונשים בהם נעשה שימוש תדיר נמצאו עונש הבידוד וכן שלילת ביקורי משפחה".
לפי בדיקה שערכה הסנגוריה, יותר מ-60% מהקטינים שיוצגו על ידה ב-2017 נענשו בשלילת ביקור המשפחות בכלא "אופק", לעתים לתקופה ארוכה מחודש. לגבי בידוד, נמצא כי יותר מ-70% מהקטינים שיוצגו על ידה נענשו בכליאה בבידוד, מרביתם יותר מפעם אחת.
בין היתר נמצא מקרה בו קטין שסירב להסתפר נענש בחמישה ימי בידוד, בנוסף לשלילת ביקורים למשך חודש. במקרה אחר נענש קטין שאיים לפגוע בעצמו וביצע חתכים בידיו בחמישה ימי בידוד. זאת, אף שמחקרים מצאו כי בידוד עשוי להגביר עד מאוד את המצוקה הנפשית ואת הסיכון לפגיעה עצמית של קטינים.
בדוח נסקרה גם פעילותה של הסנגוריה בתיקים של חשודים ושל נאשמים קטינים, שאינה קשורה לתנאי הכליאה. לפי הנתונים שנמסרו, בשנה החולפת ייצגה הסנגוריה כמעט 13 אלף הליכים של בני נוער. בין היתר מוזכר בדוח קטין שעוכב על ידי שוטרים לאחר שעבר את הכביש באור אדום וסירב להזדהות. הוא נעצר לאחר שהתנגד למעצרו, ונחשד בעבירה של תקיפת שוטרים. בבית המשפט התברר כי הנער, שיוצג על ידי עו"ד עזר מבורך, הוחזק ער כל הלילה בתחנת המשטרה, נחקר באישון לילה ללא ייעוץ משפטי לאחר שעות המתנה ממושכות, במהלכן גם התבקש להתפשט כליל בפני שוטר, ללא נוכחות הורים, כשאיש אינו יודע היכן הוא. בית המשפט החליט לזכות אותו בשל ההפרות הרבות של זכויותיו.
"פגיעה בליבת זכותם של העצורים לכבוד"
חלק ניכר מהפרק בדוח שמתייחס לייצוג חשודים ועצורים מוקדש לתנאי המעצר הקשים בישראל. "התמונה המצטיירת מדוחות הביקורים הרשמיים שכותבים אנשי הסניגוריה הציבורית לגבי חלק ממתקני הכליאה שבהם מוחזקים עצורים היא קשה ביותר, וכרוכה בפגיעה בליבת זכותם החוקתית של העצורים לכבוד", נכתב בדוח.
בין היתר מוזכרת הצפיפות הקשה במתקני המעצר, וזאת לאור החלטת בג"ץ מיוני 2017, שלפיה עד סוף השנה הנוכחית על המדינה לדאוג כי לכל אסיר ועציר בישראל יוקצה שטח מחיה של יותר מארבעה מ"ר. "לצערנו", כתבו אנשי הסנגוריה. "נכון לכתיבת שורות אלה, כ-11 חודשים לאחר מתן פסק הדין, לא חל שינוי משמעותי בתנאי הכליאה של עצורים". מלבד הצפיפות מצוין בדוח כי בביקורים שעורכים אנשי הסנגוריה במתקני המעצר הם נתקלים בתנאי תברואה ירודים ויחס משפיל לעצורים.
בדוח מוזכרת גם תופעה בה המשטרה משאירה אלפי עצורים במעצר למשך הלילה, ולעתים למשך סוף השבוע, רק כדי להביאם בבוקר בפני שופט או לבקש מבית המשפט לשחרר אותם בערבות או בתנאים אחרים. "זאת, במקום לשחררם בעצמה מיד בתחנת המשטרה, בתנאים דומים ובהסכמת החשוד, כפי שמסמיך ומחייב אותה הדין לעשות", נכתב. "גם במהלך שנת 2017, כבשנים קודמות, המשיכו סניגורים ציבוריים לטעון כנגד נוהג פסול זה וניתנו בבתי המשפט החלטות ביקורתיות חריפות רבות כנגד שיקול הדעת הלקוי המופעל על ידי חלק מקציני המשטרה".
בסנגוריה נאבקים בתופעת ריבוי המעצרים בישראל, גם מעבר למעצרי הלילה. כך, למשל, מוזכר בדוח מקרה מדצמבר האחרון שבו ביקשה המשטרה לשחרר בתנאים חשוד בעבירות איומים. מדובר בניצול שואה ערירי בן 79, ללא עבר פלילי, שסרב להצטלם בתחנת המשטרה. בית המשפט שיחרר לבסוף לאלתר וללא תנאים את החשוד, שיוצג על ידי הסנגוריה הציבורית. השופט ציין כי מדובר באדם מבוגר מאוד, הסובל מבעיות רפואיות וייתכן שאף בעיות קוגניטיביות, אשר לא הייתה כל הצדקה למעצרו.
במקרה נוסף, שאירע בפברואר 2017, ביקשה המשטרה להאריך בשלושה ימים מעצר לחשוד בעבירת איומים. למעשה התברר כי החשוד נחקר בעקבות מכתב שהשאיר לאשתו, בו תיאר את כוונתו לפגוע בעצמו כתוצאה ממצוקה כלכלית, וציין כי הוא מעדיף לפגוע בעצמו מאשר לגרום לפגיעה באשתו ובילדיו. בית המשפט הורה על שחרור החשוד ללא כל תנאי, וציין "כי ידה של המשטרה הייתה קלה מאוד על הדק המעצר בעניינו של החשוד", שכל חטאו טמון במצוקה הכלכלית אליה הגיע ובמחשבותיו לפגוע בעצמו, וכי הוא לא מוצא במכתב "ולו ראשית ראיה קלושה" הקושרת אותו לעבירה המיוחסת לו.
בניגוד לעבר, כיום מרבית העצורים זוכים לייצוג בדיוני הארכת מעצרם. עם זאת, בסנגוריה הציבורית מתריעים כי מרבית העצורים לא זוכים לממש את זכותם להיוועץ בעורך דין לפני חקירתם במשטרה. "למרות השיפור שחל בעניין זה, עדיין ברוב המקרים מודיעה משטרת ישראל לסנגוריה הציבורית על דבר מעצרם של העצורים לאחר שכבר נחקרו, כך שמידת האפקטיביות של מימוש זכות ההיוועצות בשלב זה נפגעת באופן ממשי", נכתב.
משטרת ישראל: "טענות ממוחזרות, אין להן אחיזה במציאות"
במשטרת ישראל הבהירו כי טרם הועברו להם באופן רשמי ממצאי הדוח, והוסיפו כי "מדובר בטענות ממוחזרות המתעלמות מהנתון החשוב שלפיו כ-97% מכתבי אישום המוגשים על ידי התביעה המשטרתית לבית המשפט מסתיימים לבסוף בהרשעה. המשטרה פועלת כדין, תוך הקפדה יתרה על זכויות נחקרים, מתלוננים וקורבנות עבירה, ותוך איזונים ראויים בין טובת החקירה לזכויות אלו".
עוד נמסר ממשטרת ישראל כי הביקורת נלמדת ונבחנת בהליך שגרתי ותדיר, מבלי להמתין לפרסומו של דוח כזה או אחר. "הדברים למשל אינם מתיישבים עם העובדה שכבר לפני כשנתיים מובל במשטרה הליך של הסדר תיק מותנה המהווה חלופה להליך הפלילי, כאשר רק מתחילת השנה בוצעו אלפי הסדרים מותנים כחלופה להליך הפלילי", נמסר. המשטרה הוסיפה כי היא "יזמה ויוזמת הרחבת סל העבירות שניתן להפעיל בהן הסדרים כאלה ולהימנע מהפעלת פרוצדורה פלילית".
המשטרה טענה כי לטענות על ריבוי מעצרים "אין אחיזה במציאות", שכן "בשנים האחרונות קיימת ירידה מתמדת ועקבית בכמות המעצרים שמבצעת המשטרה, להוציא באוכלוסיות שסבלו משיטור חסר, כאלה אשר פריסת תחנות משטרה חדשות, מאפשרת לתת שירותי משטרה טובים יותר. זאת ועוד, רפורמת האמו"ן שינתה באופן בולט את התמהיל בין אכיפה למניעה, מה שמצמצם למינימום את הפוטנציאל של שיטור יתר".
המשטרה הזכירה כי המעצר הוא כלי הכרחי שהחוק מקנה לכל שוטר, למרות שהיא נמנעת מלהשתמש בו שלא צורך, וכי לפני כל החלטה על מעצר נבחנות עילות המעצר הקבועות בחוק. "כל החלטה בנושא זה מתבצעת לאחר הליך מוקפד ובחינה מדוקדקת של נסיבות כל מקרה ובפיקוח הדוק של בית המשפט", נמסר.
שב"ס: "בתי סוהר בסטנדרטים גבוהים מחייבים הקצאת משאבים"
משירות בתי הסוהר (שב"ס) נמסר כי מתקני המעצר בישראל הם ברובם ישנים, ורובם "מבנים שהוכרו על ידי המועצה לשימור אתרים כאתרי מורשת היסטוריים לשימור". עוד נמסר כי שב"ס "מתמודד עם אחזקת מבנים אלה ככל יכולתו, אך יצוין כי כמעט ולא נבנו מתקני מעצר חדשים לאורך השנים".
עוד נמסר משב"ס כי ממשלת ישראל אישרה תכנית רחבת היקף, שכבר מיושמת, לשיפור מצב מתקני הכליאה והקמת מתקנים חדשים. בנוסף לכך, "לאור התנאים הקיימים, השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, הקצה מימון ייעודי ובימים אלו מתקין שב"ס מזגנים בכל האגפים לעצורי ימים במתקני המעצר ברחבי הארץ".
אשר לתחום הכליאה, בשב"ס הוסיפו כי הוקם בשנה צוות ייעודי לטיפול ולשיפור תנאי המחייה לעצורים. בנוסף לכך, "השנה כבר ניתן פתרון בתחום המזון לעצורים בצורה של תוספת ושיפור המזון, ולראיה, בדוח מבקר המדינה שפורסם בפברואר 2018 ובדק בין היתר את סוגיה זו, צוין השיפור המשמעותי בתחום המזון בבתי המעצר".
עוד הוסיפו: "לצד השיפוץ והבינוי שאנחנו נמצאים בעיצומם, שב"ס נערך לחלופות הכליאה שנקבעו בתכנית הריווח וצמצום אסירים במתקני הכליאה, הרחבת היקף האסירים המבצעים עבודות שירות גם במאסרים של עד תשעה חודשים, ובנוסף הקמת היחידה למאסרים קצרים בשב"ס שתדון בשחרור מוקדם של שפוטים למאסרים קצרים עד 12 חודשים".
לדברי שב"ס, "כחלק מהתפיסה של שיפור תנאי המעצר ותפיסת השיקום המתקדמת של שב"ס, הוקמו מרכזי חינוך בבתי המעצר ונוסף כוח אדם מקצועי להגברת סיכויי ההשתלבות של העצורים בחברה ומניעת חזרתם לפשיעה".
עוד נמסר כי שב"ס משקיע מדי שנה מעל 80 מיליון שקלים ברפואת אסירים וכי השנה הוכנסו שיפורים משמעותיים בטיפול הרפואי. "ככלל, כליאה, החזקת בתי מעצר ובתי סוהר בתנאים ובסטנדרטים גבוהים, מחייבת הגדרת סדרי עדיפויות לאומית והקצאת משאבים בהתאם", נמסר.
כלא "אופק": "הקפדת על משמעת מחייבת ענישה במידת הצורך"
מבית הסוהר לנוער "אופק" נמסר כי האסירים שנמצאים בו הם "המורכבים ביותר, שמהווים את 'הקצה' של הנוער העברייני במדינת ישראל". הם הדגישו כי בדוח מצוינים לטובה המאמצים שמשקיע צוות בית הסוהר בשיפור תכניות השיקום, החינוך והפנאי והוסיפו כי בשב"ס יוזמים תכניות ופרויקטים להתמודדות עם בעיות יסוד של האסירים.
עוד נמסר מבית הסוהר "אופק" כי "מאז 2015 נרשמה ירידה של 85% בהיקף האירועים השליליים בבית הסוהר" וכי "בשנים האחרונות ישנה הקפדה מיוחדת בנושא השיקום והרוב המוחלט של האסירים משתלב במסגרות החינוך מדי יום בבית הספר ב'אופק' ובמסגרות הטיפוליות השונות, שהיקפן עלה בעשרות אחוזים".
"על מנת לממש את תכניות הטיפול והשיקום לצמצם את היקף החזרה של האסירים לפשיעה, נדרשת הקפדה על סדר יום ועל משמעת, עובדה שמחייבת גם שימוש בענישה במידת הצורך", הוסיפו ב"אופק". "הבידוד הוא כלי ענישה שנמצא בשימוש אך ורק במקרה הצורך, לפרקי זמן קצרים מאד, תחת הקפדה על נהלים ברורים. יצוין כי במקרים רבים, מתוך גישה חינוכית וניהולית, ניתנת הקלה בעונש על ידי פיקוד בית הסוהר עוד לפני סיום העונש".
דניאל דולב , 22 ביולי 2018, וואלה חדשות
 |
| אסיר בכלא כרמל בעתלית (צילום ארכיון: יותם רונן) |
בשנת 2017 ביצעו נציגות של הסנגוריה ביקור בכלא הקטינים "אופק". בביקור, כך נכתב, "עלו נתונים המעידים על שימוש מרובה בכבילה כאמצעי ריסון, ובבידוד כאמצעי ענישה. ואכן, במסגרת בדיקת רוחב מקיפה שערכה הסניגוריה הציבורית בתיקים בהם ייצגה בשנת 2017 עלו ממצאים ראשוניים מטרידים ביותר, המעידים על שימוש מוגבר באמצעי ענישה כלפי קטינים. בין העונשים בהם נעשה שימוש תדיר נמצאו עונש הבידוד וכן שלילת ביקורי משפחה".
לפי בדיקה שערכה הסנגוריה, יותר מ-60% מהקטינים שיוצגו על ידה ב-2017 נענשו בשלילת ביקור המשפחות בכלא "אופק", לעתים לתקופה ארוכה מחודש. לגבי בידוד, נמצא כי יותר מ-70% מהקטינים שיוצגו על ידה נענשו בכליאה בבידוד, מרביתם יותר מפעם אחת.
 |
| בית הסוהר נפחא (צילום ארכיון: שירות בתי הסוהר) |
בין היתר נמצא מקרה בו קטין שסירב להסתפר נענש בחמישה ימי בידוד, בנוסף לשלילת ביקורים למשך חודש. במקרה אחר נענש קטין שאיים לפגוע בעצמו וביצע חתכים בידיו בחמישה ימי בידוד. זאת, אף שמחקרים מצאו כי בידוד עשוי להגביר עד מאוד את המצוקה הנפשית ואת הסיכון לפגיעה עצמית של קטינים.
בדוח נסקרה גם פעילותה של הסנגוריה בתיקים של חשודים ושל נאשמים קטינים, שאינה קשורה לתנאי הכליאה. לפי הנתונים שנמסרו, בשנה החולפת ייצגה הסנגוריה כמעט 13 אלף הליכים של בני נוער. בין היתר מוזכר בדוח קטין שעוכב על ידי שוטרים לאחר שעבר את הכביש באור אדום וסירב להזדהות. הוא נעצר לאחר שהתנגד למעצרו, ונחשד בעבירה של תקיפת שוטרים. בבית המשפט התברר כי הנער, שיוצג על ידי עו"ד עזר מבורך, הוחזק ער כל הלילה בתחנת המשטרה, נחקר באישון לילה ללא ייעוץ משפטי לאחר שעות המתנה ממושכות, במהלכן גם התבקש להתפשט כליל בפני שוטר, ללא נוכחות הורים, כשאיש אינו יודע היכן הוא. בית המשפט החליט לזכות אותו בשל ההפרות הרבות של זכויותיו.
"פגיעה בליבת זכותם של העצורים לכבוד"
חלק ניכר מהפרק בדוח שמתייחס לייצוג חשודים ועצורים מוקדש לתנאי המעצר הקשים בישראל. "התמונה המצטיירת מדוחות הביקורים הרשמיים שכותבים אנשי הסניגוריה הציבורית לגבי חלק ממתקני הכליאה שבהם מוחזקים עצורים היא קשה ביותר, וכרוכה בפגיעה בליבת זכותם החוקתית של העצורים לכבוד", נכתב בדוח.
בין היתר מוזכרת הצפיפות הקשה במתקני המעצר, וזאת לאור החלטת בג"ץ מיוני 2017, שלפיה עד סוף השנה הנוכחית על המדינה לדאוג כי לכל אסיר ועציר בישראל יוקצה שטח מחיה של יותר מארבעה מ"ר. "לצערנו", כתבו אנשי הסנגוריה. "נכון לכתיבת שורות אלה, כ-11 חודשים לאחר מתן פסק הדין, לא חל שינוי משמעותי בתנאי הכליאה של עצורים". מלבד הצפיפות מצוין בדוח כי בביקורים שעורכים אנשי הסנגוריה במתקני המעצר הם נתקלים בתנאי תברואה ירודים ויחס משפיל לעצורים.
בדוח מוזכרת גם תופעה בה המשטרה משאירה אלפי עצורים במעצר למשך הלילה, ולעתים למשך סוף השבוע, רק כדי להביאם בבוקר בפני שופט או לבקש מבית המשפט לשחרר אותם בערבות או בתנאים אחרים. "זאת, במקום לשחררם בעצמה מיד בתחנת המשטרה, בתנאים דומים ובהסכמת החשוד, כפי שמסמיך ומחייב אותה הדין לעשות", נכתב. "גם במהלך שנת 2017, כבשנים קודמות, המשיכו סניגורים ציבוריים לטעון כנגד נוהג פסול זה וניתנו בבתי המשפט החלטות ביקורתיות חריפות רבות כנגד שיקול הדעת הלקוי המופעל על ידי חלק מקציני המשטרה".
 |
| רוב הקטינים נענשו בשלילת ביקור משפחות. ביקור אסירים בכלא הדרים (צילום: ניב אהרונסון) |
במקרה נוסף, שאירע בפברואר 2017, ביקשה המשטרה להאריך בשלושה ימים מעצר לחשוד בעבירת איומים. למעשה התברר כי החשוד נחקר בעקבות מכתב שהשאיר לאשתו, בו תיאר את כוונתו לפגוע בעצמו כתוצאה ממצוקה כלכלית, וציין כי הוא מעדיף לפגוע בעצמו מאשר לגרום לפגיעה באשתו ובילדיו. בית המשפט הורה על שחרור החשוד ללא כל תנאי, וציין "כי ידה של המשטרה הייתה קלה מאוד על הדק המעצר בעניינו של החשוד", שכל חטאו טמון במצוקה הכלכלית אליה הגיע ובמחשבותיו לפגוע בעצמו, וכי הוא לא מוצא במכתב "ולו ראשית ראיה קלושה" הקושרת אותו לעבירה המיוחסת לו.
 |
| כלא מעשיהו (צילום: נועם מושקוביץ) |
בניגוד לעבר, כיום מרבית העצורים זוכים לייצוג בדיוני הארכת מעצרם. עם זאת, בסנגוריה הציבורית מתריעים כי מרבית העצורים לא זוכים לממש את זכותם להיוועץ בעורך דין לפני חקירתם במשטרה. "למרות השיפור שחל בעניין זה, עדיין ברוב המקרים מודיעה משטרת ישראל לסנגוריה הציבורית על דבר מעצרם של העצורים לאחר שכבר נחקרו, כך שמידת האפקטיביות של מימוש זכות ההיוועצות בשלב זה נפגעת באופן ממשי", נכתב.
משטרת ישראל: "טענות ממוחזרות, אין להן אחיזה במציאות"
במשטרת ישראל הבהירו כי טרם הועברו להם באופן רשמי ממצאי הדוח, והוסיפו כי "מדובר בטענות ממוחזרות המתעלמות מהנתון החשוב שלפיו כ-97% מכתבי אישום המוגשים על ידי התביעה המשטרתית לבית המשפט מסתיימים לבסוף בהרשעה. המשטרה פועלת כדין, תוך הקפדה יתרה על זכויות נחקרים, מתלוננים וקורבנות עבירה, ותוך איזונים ראויים בין טובת החקירה לזכויות אלו".
עוד נמסר ממשטרת ישראל כי הביקורת נלמדת ונבחנת בהליך שגרתי ותדיר, מבלי להמתין לפרסומו של דוח כזה או אחר. "הדברים למשל אינם מתיישבים עם העובדה שכבר לפני כשנתיים מובל במשטרה הליך של הסדר תיק מותנה המהווה חלופה להליך הפלילי, כאשר רק מתחילת השנה בוצעו אלפי הסדרים מותנים כחלופה להליך הפלילי", נמסר. המשטרה הוסיפה כי היא "יזמה ויוזמת הרחבת סל העבירות שניתן להפעיל בהן הסדרים כאלה ולהימנע מהפעלת פרוצדורה פלילית".
 |
| תחנת משטרה (צילום: שרון בוקוב) |
המשטרה הזכירה כי המעצר הוא כלי הכרחי שהחוק מקנה לכל שוטר, למרות שהיא נמנעת מלהשתמש בו שלא צורך, וכי לפני כל החלטה על מעצר נבחנות עילות המעצר הקבועות בחוק. "כל החלטה בנושא זה מתבצעת לאחר הליך מוקפד ובחינה מדוקדקת של נסיבות כל מקרה ובפיקוח הדוק של בית המשפט", נמסר.
שב"ס: "בתי סוהר בסטנדרטים גבוהים מחייבים הקצאת משאבים"
משירות בתי הסוהר (שב"ס) נמסר כי מתקני המעצר בישראל הם ברובם ישנים, ורובם "מבנים שהוכרו על ידי המועצה לשימור אתרים כאתרי מורשת היסטוריים לשימור". עוד נמסר כי שב"ס "מתמודד עם אחזקת מבנים אלה ככל יכולתו, אך יצוין כי כמעט ולא נבנו מתקני מעצר חדשים לאורך השנים".
עוד נמסר משב"ס כי ממשלת ישראל אישרה תכנית רחבת היקף, שכבר מיושמת, לשיפור מצב מתקני הכליאה והקמת מתקנים חדשים. בנוסף לכך, "לאור התנאים הקיימים, השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, הקצה מימון ייעודי ובימים אלו מתקין שב"ס מזגנים בכל האגפים לעצורי ימים במתקני המעצר ברחבי הארץ".
אשר לתחום הכליאה, בשב"ס הוסיפו כי הוקם בשנה צוות ייעודי לטיפול ולשיפור תנאי המחייה לעצורים. בנוסף לכך, "השנה כבר ניתן פתרון בתחום המזון לעצורים בצורה של תוספת ושיפור המזון, ולראיה, בדוח מבקר המדינה שפורסם בפברואר 2018 ובדק בין היתר את סוגיה זו, צוין השיפור המשמעותי בתחום המזון בבתי המעצר".
 |
| בית הכלא כרמל בעתלית (צילום: יותם רונן) |
לדברי שב"ס, "כחלק מהתפיסה של שיפור תנאי המעצר ותפיסת השיקום המתקדמת של שב"ס, הוקמו מרכזי חינוך בבתי המעצר ונוסף כוח אדם מקצועי להגברת סיכויי ההשתלבות של העצורים בחברה ומניעת חזרתם לפשיעה".
עוד נמסר כי שב"ס משקיע מדי שנה מעל 80 מיליון שקלים ברפואת אסירים וכי השנה הוכנסו שיפורים משמעותיים בטיפול הרפואי. "ככלל, כליאה, החזקת בתי מעצר ובתי סוהר בתנאים ובסטנדרטים גבוהים, מחייבת הגדרת סדרי עדיפויות לאומית והקצאת משאבים בהתאם", נמסר.
כלא "אופק": "הקפדת על משמעת מחייבת ענישה במידת הצורך"
מבית הסוהר לנוער "אופק" נמסר כי האסירים שנמצאים בו הם "המורכבים ביותר, שמהווים את 'הקצה' של הנוער העברייני במדינת ישראל". הם הדגישו כי בדוח מצוינים לטובה המאמצים שמשקיע צוות בית הסוהר בשיפור תכניות השיקום, החינוך והפנאי והוסיפו כי בשב"ס יוזמים תכניות ופרויקטים להתמודדות עם בעיות יסוד של האסירים.
עוד נמסר מבית הסוהר "אופק" כי "מאז 2015 נרשמה ירידה של 85% בהיקף האירועים השליליים בבית הסוהר" וכי "בשנים האחרונות ישנה הקפדה מיוחדת בנושא השיקום והרוב המוחלט של האסירים משתלב במסגרות החינוך מדי יום בבית הספר ב'אופק' ובמסגרות הטיפוליות השונות, שהיקפן עלה בעשרות אחוזים".
"על מנת לממש את תכניות הטיפול והשיקום לצמצם את היקף החזרה של האסירים לפשיעה, נדרשת הקפדה על סדר יום ועל משמעת, עובדה שמחייבת גם שימוש בענישה במידת הצורך", הוסיפו ב"אופק". "הבידוד הוא כלי ענישה שנמצא בשימוש אך ורק במקרה הצורך, לפרקי זמן קצרים מאד, תחת הקפדה על נהלים ברורים. יצוין כי במקרים רבים, מתוך גישה חינוכית וניהולית, ניתנת הקלה בעונש על ידי פיקוד בית הסוהר עוד לפני סיום העונש".
