משככת הכאב 'סלברה' מגבירה הסיכון להתקף לב במאות אחוזים

משככת הכאב 'סלברה' מגבירה הסיכון להתקף לב , איתי גל , 19.12.04 ,  ynet

ענקית התרופות "פייזר" הודיעה בסוף השבוע כי ממחקרים אחרונים עולה שמתחרת ה'ויוקס' טומנת אף היא סכנה למוות פתאומי מהתקף לב ושבץ מוחי. משרד הבריאות: אנו עוקבים אחר ההתפתחויות, ניידע את הרופאים בדבר האזהרה

טרם שככה בהלת ה"ויוקס", ובסוף השבוע מודיעה ענקית התרופות "פייזר" כי המתחרה מתוצרתה - "סלברה" (שמות נוספים: סלקוקס, סלברקס, סלקוקסיב), מגבירה את הסיכון למוות פתאומי מהתקפי לב ושבץ מוחי. ההודעה באה לאחר קבלת תוצאות מחקר שהדגים עלייה מדאיגה בסיכון למוות פתאומי בקרב משתמשים בתרופה.

"סלברה", מקבוצת נוגדי הדלקת הלא-סטרואידליים (NSAIDS) משמשת לשיכוך כאבים והפחתת דלקות. היא פועלת, בדומה ל"ויוקס", על ידי חסימת האנזים COX-2 המעורב בתהליכים דלקתיים. סלברה נחשבה לתרופה יעילה ובטוחה, ולאחר הסרת ה"ויוקס" מהמדפים, הפנו רופאים ברחבי העולם את המטופלים לטיפול חלופי בה.

בישראל משווקת התרופה במינונים של 100 ו-200 מ"ג. ייחודה של ה"סלברה" הוא בכך שהיא משפיעה פחות על הפרשת חומצה בקיבה, בניגוד לשאר חברי קבוצת ה-NSAIDS ומכאן, מופחתת הסכנה ללקות בכיב קיבה מסוכן.

כבר לפני מספר חודשים הזהירו מומחים, לאחר עיבוד נתונים של מחקרים שנערכו בחמש השנים האחרונות בתרופה "סלברה", כי משככי הכאב המעכבים את האנזים COX2 ובכך מפחיתים דלקת, מעכבים חומרים נוספים המגנים על הלב.

בשני מחקרים שפורסמו כבר בשנת 1999 ו-2001, הציעו חוקרים כי עיכוב סלקטיבי של חומרים הקרויים פרוסטגלנדינים המעורבים בתהליכים דלקתיים בגוף, אמנם מגנים על הקיבה, אך בה בעת מגבירים את הסיכון למחלות לב, מעלים לחץ דם, מעודדים היווצרות קרישי דם ואף מקשים את העורקים.

המומחים קראו אז למינהל המזון והתרופות האמריקאי, ה-FDA, לשנות את האזהרות למטופלים ולרופאים, אשר ישקפו את הסיכונים והממצאים האחרונים. בתוך כך ערכו גורמים באיחוד האירופי כינוס חירום, בעקבות הסרת ה"ויוקס", בו הוחלט על הקמת צוות בדיקה שיחקור את כלל הסכנות בתרופות משפחת ה-NSAIDS הסלקטיביות, החוסמות את האנזים COX2. על תרופות אלה נמנים כאמור סלברה, סלקוקס ואתופן הנמכרות בישראל, העובדות כאמור במנגנון דומה לזה של ה"ויוקס".

במחקר החדש שפורסם בסוף השבוע, נבדקה השפעת הסלברה במינונים של 400 מ"ג ו-800 מ"ג ליום בקרב מאות מטופלים. מהמחקר עולה כי התרופה העלתה את הסיכון ללקות בהתקף לב קטלני בשיעור של 250 אחוז. בימים אלה נערך מחקר נוסף בו משתתפים 2,000 משתתפים, המקבלים מינון של 400 מ"ג ליום.

חברת פייזר מסרה אמש כי תמשיך לעדכן את מינהל המזון והתרופות האמריקני בנוגע לממצאים נוספים שיעלו בקרב המשתמשים ב"סלברה". בעקבות הודעת פייזר, מוסר משרד הבריאות כי הוא "עוקב אחר פעילויות רשויות הבריאות בעולם ולומד את הנושא. נפנה אל הרופאים ואל קופות החולים על מנת ליידע את הציבור על הודעת החברה".

המרכז הישראלי לאפוטרופסות קרן לטיפול בחסויים גוזל כספו של חסר בית ומפקירו לרעב ועוני

ספטמבר 2015 - מדובר בבחור צעיר כבן 25 חסר בית אשר בעקבות תיוגו באבחונים שונים ע"י רשויות הרווחה והוצאתו מהבית נותק הקשר בינו למשפחתו עוד מילדותו.
המרכז הישראלי לאפוטרופסות קרן לטיפול בחסויים מונה כאפוטרופוס לבחור אולם משתלט על נכסיו והכנסותיו ומערים נגדו קשיים והתעללות ביורוקרטית כל פעם שבא לבקש מהקרן כסף מכספו להתקיים.

וכך כותב הפסיכיאטר ד"ר לנדא לאוניד על פשעי המרכז הישראלי לאפוטרופסות קרן לטיפול בחסויים נגד הבחור:
"מוכר בביטוח לאומי, קרן לטיפול בחסויים אמור לטפל בכספו, אך למעשה צובר הקצבתו. על פי טענות החולה קרן דורש ממנו להגיע כל פעם בשביל 300 שקל עם פרוצדורה ארוכה. החולה מוסר מהפרוצדורה משפילה, מעליבה ולא נחוצה, לכן לא פונה לקרן. מוסר שכעת נצברו בקרן כ- 60,000 שקלים. ... כעת מעוניין בהסרת האפוטרופסות של הקרן..."

 הקרן לטיפול בחסויים מפקירה בשיטתיות מוחלשי החברה



קישורים:

תלונות קשות על תפקוד המרכז הישראלי לאפוטרופסות - הקרן לטיפול בחסויים   - אלפי אפוטרופוסים עובדים ללא כל פיקוח , עופר וולפסון , 10.12.2013 , news1 - ועדת החוקה של הכנסת שמעה בדיון שערכה תלונות רבות מצד קרובי משפחתם של חסויים, כלפי הליך מינוי האפוטרופוסים, תפקודם וכלפי המרכז הישראלי לאפוטרופסות - קרן לטיפול בחסויים שמטפלת באלפי חסויים. בדיון התגלה כי ישנו מפקח אחד בלבד לכל 250 חסויים...

זאב פרידמן - מנכ"ל המרכז הישראלי לאפוטרופסות קונה חוות דעת פקידות סעד מאיגוד העובדים הסוציאליים בכספי חסויים - דצמבר 2013 - המרכז הישראלי לאפוטרופסות - הקרן לטיפול בחסויים משלם לדובר איגוד העובדים הסוציאליים דוד גולן בעלים חברת "דוד גולן תקשורת ואסטרטגיה" הון עתק לטובת יחסי ציבור. מדובר בניגוד עניינים חמור ופגיעה באינטרס הציבור בענייני נפשות, ובנושאים שיפוטיים מינוי אפוטרופוסים לחסויים המתנהלים בדלתיים סגורות ללא ראיות בבתי משפט לענייני משפחה...

המרכז הישראלי לאפוטרופסות - התנהלות מעוותת תוך מעילה בתפקיד, הפקרה וגרימת עוול לחסויה בטיפולם - נובמבר 2013 -מדובר בבקשת היועץ המשפטי לממשלה משרד הרווחה למנות אפוטרופוס לחסויה בחסות המרכז הישראלי לאפוטרופסות - הקרן לטיפול בחסויים, עקב ניהול כושל ומעוות תוך מעילה בתפקיד, הפקרת וגרימת נזק. המרכז הישראלי לאפוטרופסות שימש אפוטרפוס על החסויה כתשעה חודשים במהלך שנת 2013 , ובדיון שהתקיים בבית משפט לענייני משפחה בספטמבר 2013 בפני השופט נצר סמארה "התגלתה תמונה עגומה ומעוותת של התנהלות הקרן לטיפול בחסויים, לפיה הקרן נכנעה לתכתיביה של בת החסויה, והעבירה לידיה את כספי החסויה אשר אמורים להישמר בנאמנות הקרן, תוך שהקרן לטיפול בחסויים מפקירה את החסויה ומפרה הכללים הבסיסיים של חובתה להיות נאמנה על כספי החסויה ולשמור על האינטרסים של החסויה....

משרד הרווחה הפקיר חסויי "הקרן לטיפול בחסויים" לעושק והזנחה קשה - ינואר 2011 - הקרן לטיפול בחסויים מפקירה מאות מבין החסויים שבאחריותה, אינה מקפידה על ביקורים אצלה ואינה מגדירה את צרכיהם. כך קובע מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, בדוח שפרסם היום (ב', 3.1.11), והמהווה תעודת עניות לדרך בה מטפלת המדינה בכמה מתושביה החלשים והנזקקים ...

הקרן לטיפול בחסויים מפקירה בשיטתיות מוחלשי החברה  - יולי 2013  - "הקרן לטיפול בחסויים", הגוף שאחראי על האנשים החלשים ביותר בחברה, אנשים מוגבלים שכלית או נפשית, אמור לדאוג לרווחתם השוטפת, לבקרם באופן קבוע ולספק את צרכיהם היום-יומיים. עם זאת, תחקיר חדשות 10 מגלה כי במקרים רבים, האפוטרופוסים שמונו לחסויים מטעם הקרן ...

המרכז הישראלי לאפוטרופסות - הקרן לטיפול בחסויים: ליקויים חמורים בהתנהלות בדוח מבקר המדינה - דצמבר 2010 - ליקויים חמורים בהתנהלות המרכז הישראלי לאפוטרופסות - הקרן לטיפול בחסויים בדוח מבקר המדינה שפורסם בעניין. הפרק העוסק במרכז הישראלי לאפוטרופסות - הקרן לטיפול בחסויים מעלה ליקויים משמעותיים הנוגעים לדרך הטיפול באנשים שאינם יכולים לדאוג לעצמם ולענייניהם, ופעמים רבות גם אין אדם קרוב להם המוכן או מסוגל למלא תפקיד זה ...

הילדים האבודים של שר הרווחה חיים כץ

ספטמבר 2015 - האם לשר הרווחה חיים כץ באמת חשובה טובת הילד? אם כן מדוע תולש ילדים מביתם ומשפחתם בכפייה בדלתיים סגורות וללא ראיות ומפקירם בסופו של יום להידרדרות לרחוב?
צפו תגובות התמוהות של חיים כץ לילדי הרחוב

פקידת סעד יפעת מילר מלשכת הרווחה בת ים תלשה שלושה ילדים מביתם ומשפחתם ופתחה בהליך אימוץ כפוי לילדים

יפעת מילר - פקידת סעד לשכת הרווחה בת ים

ספטמבר 2015 - פקידת סעד יפעת מילר מלשכת הרווחה בת ים תלשה שלושת ילדיה של תמר ופתחה בהליך אימוץ כפוי לילדים - מתוך סטטוס פייסבוק של העיתונאי מוטי לייבל.

תמר - אמא ל 3 ילדים פנתה בתמימותה לרווחה וביקשה להכניס את הילדים לפנימייה בגלל מצב כלכלי קשה (אל תקפצו - פנימייה לא אמור להיות דבר רע לפחות בזמני).
לרוע מזלה נתקלה בחוטפת ילדים סוציאלית בשם יפעת מילר מבת ים.

יפעת מילר החוטפת יחד עם עופרה שיף מהשירות למען הילד ביפו (אימוצים) ישר קפצו על המציאה של תוספת נאה למשכורות והחתימו אותה בעורמה על טופס נזקקות.
ואז הם חטפו לה את הילדים למוסד חסוי!
מאז הן הצליחו להעלים ממנה כמה דיונים אצל השופטת המשתפית גלית מור ויגוצקי ופשוט בנו תיק אימוץ ללא ידיעתה וללא נוכחותה בבתי המשפט.
למזלה הגיעה לעורכי הדין ורדה שטיינברג ברכה ויוסי נקר שמנסים בימים אלו להציל את הילדים!
ל נטלי אשוואל חטפו 2 החוטפות הסוציאליות זיוה כהן פורת ונעמה אוזן 3 ילדים מהמיטה באישון לילה.
הילדים הופרדו ו 2 מהם שנשלחו לכלא ילדים שמרוויח על כל אחד מהם 17,100 שקלים בחודש.
אלו שבכלא לא יצאו כבר 3 חודשים לחופש כנגד החוק.
הסבתא שרה שמבקשת לראות את הילדים מקבלת סחיטה באיומים "אם את רוצה לראות את הילדים, תבואי לפגישה בלי עורכת הדין" - שמנסיון עבר כשהיא עושה את זה, הם תופרים לה תיקים.
באוגוסט הגישו בקשה שהילדים ישתחררו מהכלא לחתונה שמתקיימת היום.
האפוטרופא לדין לא התנגדה ושלחה את חוסר התנגדותה לחוטפות כשאלו מצידן העלימו את זה מעיני השופטת טובה פרי הידועה לשימצה.
שלשום אישרה טובה פרי את יציאתם לחתונה היום אבל זה לא מצא חן בעיני זיוה כהן פורת ונעמה אוזן החוטפות אז הן הגישו אתמול על הבוקר התנגדות נחרצת...
מה עשתה השופטת המבולבלת והפושעת טובה פרי?
קבעה דיון בעניין למחר בבוקר...
אבל רגע, החתונה היום לא?
כן חברים, כך עובדת מערכת המשפט עם הרווחה... משתפים פעולה בביצוע פשעים נגד האנושות.
אני אעשה ככל יכולתי כדי שהנשים המוזכרות פה יתבעו את החוטפות והשופטות בבית הדין הפלילי בהאג... וזה אפשרי אגב.

גלולה מרה - תחקיר על סכנות תרופות ומשככי כאבים

עושות חשבון - גלולה מרה :06/09/2015 מערכת נענע 10 למה לא מספרים לנו שאפשר למות ממשככי כאבים? מהן הסכנות? והאם התרופה שהרופא רשם לך זו באמת המתאימה לך או זו שעליה הוא מתוגמל? לינוי בר גפן וסיון קלינגבייל בתוכנית תחקירים חדשה שלא עושה חשבון לאף אחד 

חצי מהשתלות הכבד נגרמות משימוש יתר בתרופות כמו אקמול, אופטלגין. החומר הפעיל באופטלגין אסור לשימוש ברוב מדינות העולם עוד משנות ה- 70 משום שעלול לגרום למוות, בישראל נמכר האופטלגין ללא מרשם. לאחרונה פרסם ה- FDA אזהרה על שימוש במשככי כאבים מסוג נורופן, אדוויל (חומר פעיל איבופרופן) משום שעלול לגרום לשבץ מוחי.

גם תרופות מרשם נגד סכרת, לחץ דם וכולסטרול עלולות לפגוע בבריאות שלנו. חברות התרופות נמנעות מלדבר על תופעות הלוואי של תרופות אלו משום שמה שמעניין אותן זה לקדם את הרווח שלהן.

תסביך שר הרווחה חיים כץ: בת חמש נמסרת לאימוץ, אחותה נשארת עם אמה

התסביך של השר חיים כץ ופקידות האימוץ המושחתות במשרד הרווחה, האמא מסוגלת לגדל את בתה בת ה- 7 אך אינה מסוגל לגדל את בתה בת ה- 5 ולכן תישלח לאימוץ. שר הרווחה חיים כץ, ופקידת אימוץ ראשית אורנה הירשפלד מרעילים בפיהם נגד האמא באמצעות "גורמים" מהמשרד.

"חרב עליי עולמי": בת חמש נמסרת לאימוץ, אחותה נשארת עם אמה , דנה ויילר-פולק , 09 בספטמבר 2015, וואלה חדשות

שירותי הרווחה לקחו את ש' בת החמש למשפחת אומנה לפני כשנתיים, לאחר שעל פי החשד אביה טלטל אותה - וכעת נפתח עבורה הליך אימוץ. זאת, בעוד ב' בת השבע נותרה עם אמה בבית. "התחושה היא שלוקחים לך את היכולת לנשום"

"התחושה היא שלקחו לך את היכולת לנשום" – כך תיארה ר', בת 30, את היום שבו נודע לה כי שירותי הרווחה מתכוונים להוציא את בתה הקטנה מביתה, בעודה שרויה בדיכאון שאחרי לידה ונותרת אחראית על בתה הגדולה. לאם שתי בנות – ב' בת שבע, ו-ש' בת חמש. בשנתיים האחרונות הייתה ש' באחריות משפחת אומנה, לאחר שאביה טלטל אותה לכאורה ופגע בה קשות. "הבת שלי מאושפזת בבית חולים אחרי שאביה טלטל אותה, ובעוד אני מתמרנת בינה לבין אחותה הגדולה בבית, מודיעים לי כי ש' כבר לא בבית חולים, ושהעבירו אותה למשפחת אומנה. באותו רגע חורב עליך עולמך", סיפרה.

לאחר הלידה של ש', הבינה ר' כי מצבה הנפשי לא טוב וביקשה לשהות אצל הוריה על מנת שיסייעו בטיפול בבנותיה, אלא שבן זוגה סירב. "איבדתי הרבה דם בלידה, כך שמצבי הפיזי היה לא טוב, בנוסף לכך שמצבי הנפשי היה רעוע. הבנתי שנכנסתי לדיכאון שאחרי לידה", סיפרה. "בעלי סירב בתוקף לעבור להוריי לתקופה קצרה, רק עד שנעמוד על הרגליים, ואמר שהוא יטפל בבנות".

האב במעצר, האם בין בית החולים לגן

כמה ימים לאחר מכן, התעוררה ר' משינה והבחינה כי הראש של ש' התנפח. בתחילה עלה החשד כי מדובר באלרגיה לתחליף חלב, אולם לאחר חודש, כאשר מצבה של הילדה לא השתפר, הופנתה ר' לבית החולים עם בתה ששם אובחנה עם שטף דם מוחי, שעלול היה לגרום למותה. "הייתי המומה", סיפרה. "מיד הגיעו משטרה ועובדת סוציאלית, ורק לפני החקירה החמישית, בעלי סיפר לי שביום שראיתי את הנפיחות הוא נדנד אותה בעגלה וכנראה טלטל אותה".

לאחר מכן עברה ר' להתגורר עם הוריה, לאחר שבן זוגה נעצר. "הייתי בשוק, נותרתי חסרת אונים. אם הייתי יודעת על האירוע הייתי מעבירה אותה מיד לבית חולים ולא מחכה חודש ומבזבזת זמן על החלפת מזון", סיפרה. "בעלי הועבר למעצר ואני נותרתי לטפל ב-ש', שהייתה בין חיים למוות ובב', שהייתה בגן וצריכה אותי. ניסיתי ליצור לה שגרה בריאה יחד עם הוריי שסייעו לי בטיפול בה".


"לפני החקירה החמישית, בעלי סיפר לי שכנראה טלטל אותה" (צילום: ראובן קסטרו)

באותם ימים סיפרה ר' כי שירותי הרווחה הציעו לה עזרה מעמותת "חיבוק ראשון" לנוכח הקושי בטיפול בשתי הבנות. עם זאת, כעבור זמן מה הודיעו לה בשיחת טלפון כי ש' הועברה למשפחת קלט עד שתימצא לה משפחת אומנה, משום שלטענתם היא לא הייתה מסוגלת לטפל בה. "לא הסכמתי לזה, אבל איש לא שאל אותי. באו ולקחו לי אותה כשאני לא הייתי שם. הציבו בפניי עובדה".
"אני כאן, חיה וקיימת. איך רוצים למסור אותה לנצח?"

במהלך השנתיים שלאחר מכן ראתה ר' את בתה במרכז הקשר של שירותי הרווחה, בעוד אחותה הגדולה הייתה בבית עם אמה. לאחר התקופה הזו, לא רק שהוחלט שלא להשיב את ש' לביתה, אלא הוגשה לבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון בקשה להכריז על ש' כבת אימוץ – וההחלטה אושרה. "זו הייתה החלטה לא ברורה. נכון שבשנה הראשונה הייתי בדיכאון ולקחתי כדורים, אבל כשהפסקתי אותם הכול השתנה", סיפרה ר'. "התחלתי לתפקד לגמרי, יצאתי לעבוד עם קשישים, אבל ברווחה רק ניסו לשכנע אותי לחזור לאשפוז יום ולכדורים. עד היום הם טוענים שאני לא מסוגלת לגדל את שתי הבנות ודרשו שההורים שלי יהיו בתמונה. אז הם כאן, ועוזרים לי עם ב', אבל הם טוענים שעם ש' זה כבר לא יצליח. אבל למה לא לנסות? כי הם החליטו על הוצאתה מהבית וזהו".

לדבריה, מדובר במצב אבסורדי שבו היא כשירה לגדל רק את בתה הגדולה. "עכשיו מדברים על אימוץ. איך זה ייתכן? אני כאן, חיה וקיימת. באיזו זכות הם לוקחים את הילדה שלי ורוצים למסור אותה לנצח?", תהתה בכעס. "עכשיו הם משחקים על הטענה כי 'ש' רגילה למשפחת אומנה משום שהם ליוו אותה מגיל צעיר'. נכון, כי הם גרמו לזה לקרות. זה לא טענה שצריכה להתקבל. בינתיים, ב' כל הזמן שואלת מה עם אחותה ומתי היא תחזור הביתה. זה מצב אבסורדי - אם אני כשירה לגדל את הבת הגדולה, איך אני לא כשירה לגדל את הקטנה שכבר לא תינוקת? זה לא הגיוני".


"באו ולקחו אותה כשלא הייתי שם. הציבו בפניי עובדה" (צילום: Shutterstock)

ממשרד הרווחה לא נמסרה תגובה.

מהעירייה (לשכת הרווחה פתח תקוה) שבתחומה מתגוררת ר' נמסר: "החלטות בנושא השמה של ילדים במשפחות אומנה ניתנות על ידי בית משפט ורק לאחר תהליך ארוך של בחינת המסוגלות ההורית והמסוכנות לשלום הילד, תהליך הכולל פיקוח של משרד הרווחה. הדבר אינו נתון להחלטת העובדת הסוציאלית ברשות המקומית. ככלל, רשויות הרווחה אינן רושמות או משנות החלטות רפואיות פסיכיאטריות כאלו ואחרות, בהן מתן תרופות. כפי שידוע למערכת וואלה! NEWS, על פי חוק, איננו יכולים להגיב למקרה שבו מדובר בקטין. לכל הורה יש מכלול של מסלולים לערער על החלטת בית המשפט, אם על ידי ערר לערכאה גבוהה יותר, או דרך שירות האומנה של משרד הרווחה".

גורמים במשרד הרווחה: "לנגד עיני האם – טובתה האישית בלבד"

גורמים במשרד הרווחה מסרו: "זוג ההורים מוכרים זה שנים לשירותי הרווחה, כמו גם לשירותי בריאות הנפש. עם לידת הבת הבכורה היא נחשפה למצבי סיכון וסכנה ולמרות חוסר המסוגלות ההורית, נמנעו שירותי הרווחה מהמלצה להוצאתה מהבית, ובנו תכנית טיפול רחבת היקף כדי לעזור לאם ולתת בידיה כלים לתפקוד הורי ראוי, אולם לצערנו תכנית זו לא זכתה לשיתוף פעולה מצדה. גם אז, נמנעו שירותי הרווחה מהמלצה על הוצאה מהבית ובאישור בית המשפט לנוער הוחלט כי הילדה תהיה במשמורת בלעדית של הסבים, כשהאם תוכל להתגורר עמם, אולם לא תהיה אחראית בפועל על גידול הילדה, נוכח חוסר מסוגלותה. בנוסף, נתנו שירותי הרווחה מענה רחב היקף וטיפול אינטנסיבי מגיל ינקות, תוך שילוב הקטינה במעונות רב-תכליתיים בשעות אחר הצהריים והערב.

"עם לידת הבת השנייה וחשיפתה לסכנת חיים ממשית ולנוכח העובדה כי הסבים מתקשים להתמודד עם שני ילדים במקביל, החליט בית המשפט לנוער על הוצאת הבת הקטינה לסידור חוץ ביתי ולפני כחצי שנה נפתח בבית משפט למשפחה תיק אימוץ, לשם הכרזתה כבת אימוץ.

"לצערנו, במסגרת מלחמתה של האם ברשויות הרווחה היא מפרסמת באחרונה ברשתות החברתיות, באופן ישיר ובאמצעות חבריה, תמונות של הבת המיועדת לאימוץ, שצולמו בפגישותיה עמה במרכז קשר ובמשרדי השירות למען הילד, החושפות בין השאר גם פרטים מזהים על אודותיה, בניגוד לחוק ההגנה על קטינים וחוק האימוץ, ומהווים עבירה פלילית. חרף הוראת בית המשפט והצו שהוצא נגד האם בדרישה להסרה מיידית של הפרסומים, היא ממשיכה בפרסומיה, תוך השמצת והכפשת העובדים הסוציאליים וגורמי הטיפול, דבר המעיד כי לנגד עיניה לא עומדת טובת בנותיה, אלא טובתה האישית בלבד".

מעון רמת טבריה - הושיבו שעות חוסים בשמש ואסרו עליהם לזוז ממקומם - מנכ"ל משרד הרווחה אליעזר יבלון מטייח

חוסים יושבים שעות ביום שמש ליד בריכה ואסור להם לזוז ממקומם - לשכת הרווחה טבריה תלושה מהנעשה, מנכ"ל משרד הרווחה מטייח האחריות המערכתית ומאשים את אחת המטפלות שסתרה לחוסה.

מטפלת הושעתה בשל חשד להתנהגות אלימה , אתי דור-נחום , 06.09.15

עדי ראייה טוענים שעובדת במעון 'רמת טבריה' (עמותת אשכולות) סטרה לאחד החוסים במהלך יום כיף בבריכה בעמק הירדן. "הוא הפריע קצת אחרי שהושיבו אותם ברחבה בלבוש מלא באחד הימים החמים בשנה, ואז אחת המטפלות פשוט הסתובבה אליו וסטרה לו פעמיים על העורף", מספר קובי וקנין, יו"ר פורום הורים לילדים עם צרכים מיוחדים בטבריה, שנקלע במקרה למקום". מנכ"ל משרד הרווחה הקים ועדה לבדיקת התלונה, והוגשה תלונה במשטרה: "נלמד את הכשלים"

מנכ"ל משרד הרווחה, אליעזר יבלון, הקים ועדה לבדיקת תלונה על מעון 'רמת טבריה', בעקבות פנייה של 'ידיעות טבריה' על מטפלת שסטרה לכאורה לאחד החוסים במהלך יום כיף בחופש הגדול. בתום הבדיקה הגיש המשרד תלונה במשטרה נגד המטפלת וגם השעה אותה מעבודתה.

מעון רמת טבריה בשיכון ד' בעיר נוסד בשנת 1979 ומתגוררים בו דיירים בעלי צרכים מיוחדים בדרגות שונות. הוא פועל כמרכז קהילתי המספק את צרכי דייריו במגוון תחומים.

"המעון שם לעצמו כמטרה", נכתב באתר האינטרנט של המעון, "לקדם את הדיירים קרוב ככל האפשר למלוא מימוש הפוטנציאל האישי שלהם, לתת להם טיפול

פיזי, רגשי והתנהגותי ולשפר את איכות חייהם באמצעות לימוד, עבודה, חינוך לתרבות פנאי ופעילות מהנה. מטרתנו לקרב את דיירינו ככל האפשר לנורמליזציה ולחיים מלאים ומאושרים".

"כאב לי הלב"

הפרשה החלה לפני כשבועיים, כאשר באחד מימי אוגוסט החמים שהה יו"ר פורום הורים לילדים עם צרכים מיוחדים בטבריה, קובי וקנין, בברכה בבית איל שבעמק הירדן והבחין שם במקרה בקבוצה של דיירים מהמעון שהגיעה למקום. לדבריו, הקבוצה מנתה מספר קטן של דיירים וליוו אותה כמה מטפלים.

"אותו יום חמישי היה היום האחרון של קייטנה שהפעלנו, ולקחנו את הילדים ליום כיף", מספר וקנין. "הקבוצה מהמעון ישבה במרחק של כעשרה מטרים מאתנו ושמתי לב שחבריה לא לבושים בבגדי ים או בבגדים קצרים שמתאימים לרחצה, אלא בגי'נסים וחולצות - דבר תמוה באחד הימים הכי חמים בקיץ הזה.

"הם ישבו ברחבה כמעט שלוש שעות ולא נכנסו למים. אני נכנסתי למים ויצאתי ובכל פעם ראיתי אותם באותו מקום, יושבים ומזיעים. בכל פעם שמישהו מהם קם והלך, ראיתי שהמטפלים החזירו אותו למקום. אם לזה קוראים יום כיף, אני לא יודע מה זה כיף". עדת ראייה נוספת שהייתה בבריכה באותו יום, מספרת גם היא שהחוסים ישבו כל הזמן על הדשא ולא נכנסו למים.

קובי וקנין. "הרגשתי שקיבלתי את הסטירה במקומו" (צילום: שרון צור)

לדברי וקנין, בשלב מסוים הוא ראה שאחת המטפלות סוטרת לאחד החוסים. וקנין: "הוא קצת הפריע, אז היא פשוט הסתובבה אליו וסטרה לו פעמיים על העורף. את הסטירה שהוא קיבל הרגשתי שאני מקבל על הפנים שלי. עצרתי את עצמי מלגשת אליה והלכתי למשרד בבריכה לברר מאין הקבוצה.

"ברגע שהבנתי שהם ממעון רמת טבריה, הזעקתי את הנהלת המקום ונציגיה הגיעו תוך זמן קצר. במקביל הקבוצה התחילה להתפנות ולעלות על ההסעה שלה. אני ועוד עדים שראו את הנעשה סיפרנו מה שראינו, ונציגי ההנהלה אמרו שהם רואים זאת בחומרה ושהעניין יטופל.

"אין לי ספק שיום הכיף הזה היה עוגמת נפש בשביל החוסים האלה. הוציאו אותם החוצה בלי מזגן ולא נתנו להם להיכנס למים. אני מאמין שאפילו אנשים נורמטיביים היו נכנסים לאי-שקט במצבו של האיש הזה. הרגשתי שקבלתי את הסטירה במקומו. כאב לי הלב".

גם מנהלת הגיל הרך בטבריה, ליזו סרור, רכזת קייטנות גנים עירוניות, הייתה עדה למקרה. "במהלך יום כיף שערכנו בבריכה", סיפרה, "הבחנו בקבוצת חוסים ממעון רמת טבריה שישבו במשך שעות ארוכות על המדשאה בשמש ולא עשו דבר.

"אף שאותו יום היה חם בצורה יוצאת דופן הם לבשו בגדים רגילים, ללא כובעים, וכלל לא נכנסו למים. בשלב מסוים ראינו מטפלת סוטרת לאחד החוסים. זה היה נורא לראות אותם ככה.

"התחושה הייתה של חוסר אונים ואכזבה נוראית שדבר כזה קורה לאור יום. כשראינו את זה רצינו לפנות מיד למשטרה, אך בעצתו של קובי פנינו קודם כול להנהלת המקום. ייאמר לזכותם שהם הגיעו די מהר. המעשה הכי מתבקש היה להתלונן בפני מנהלי המעון ולהעביר את העניין להמשך טיפול".

מחכים למשטרה

בעקבות פניית ידיעות טבריה למשרד הרווחה עם עדויותיהם של וקנין וסרור, כאמור, הוקמה ועדת בדיקה. "מפקחת וחוקרת של המשרד שאיתן נפגשתי גבו ממני עדות", מספר השבוע וקנין, "ומאז אני מתעדכן באופן שוטף מפי נציגי המשרד, שהגיעו למסקנה שהמקרה חמור מכדי להיפתר בבדיקה פנימית שלהם".

וקנין מציין שמתוקף תפקידו כיו"ר הפורום, הוא מכיר את רמת טבריה ומדגיש שאינו בא בטענות למעון. "הם עושים עבודה נפלאה", הוא אומר, "ומשקיעים מאמץ בפעילות ברוכה שמשלבת את החוסים בקהילה ומאפשרת להם להיות יותר עצמאיים. אבל אם יש עשב שוטה, צריך לעקור אותו מהשורש כדי שלא תהיה אלימות או הזנחה.

"אסור לאפשר פגיעה בחסר ישע. אני מטפל בילדים שאולי יום אחד יצטרכו להגיע למקום כזה, ולכן אני רוצה להבטיח שיקבלו יחס מתאים תוך כבוד לאחר. משרד הרווחה מתייחס לנושא ברצינות וביקשתי יותר פיקוח ובתדירות גבוהה יותר, כדי שדברים כאלה לא יישָנו".

סרור פונה לציבור ומבקשת: "אם מישהו רואה תופעה כזאת, חשוב לדווח. עלינו להיות ערניים כדי למנוע מקרים כאלה".

ממשרד הרווחה נמסר בתגובה: "משרד הרווחה מגלה אפס סובלנות לפגיעה בחסרי ישע ופועל כל העת למניעת התנהגות פסולה זו, בין היתר באמצעות חידוד החוק בדבר חובת הדיווח, פיקוח שוטף וקביעת נהלים.

"לגופו של עניין, עם קבלת הדיווח על מטפלת שלכאורה היכתה את אחד החוסים, המשרד העביר תלונה למשטרה וכשהתברר שיש חשד ממשי להתנהגות אלימה מצד המטפלת, היא הושעתה מיידית מעבודתה.

"בכל הנוגע למידע שהתקבל על ההתרחשויות בזמן שהות הקבוצה החוסה בבריכה, משרד הרווחה ממתין לתוצאות הבירור המשטרתי ועם קבלתן, יקיים במעון בדיקה מעמיקה יחד עם הפיקוח הארצי כדי ללמוד על הכשלים למניעת הישנותם".

ממשטרת מחוז צפון נמסר: "הוגשה תלונה בתחנת טבריה ובהתאם לזאת נפתחה חקירה".

במעון רמת טבריה ביקשו להסתפק בתגובת משרד הרווחה.