עו"ד יוסי נקר וחנה בית הלחמי - מתודולוגיית משרד הרווחה להוצאת ילדים מהבית בכפייה

7 בינואר 2015 - עושים צהריים עם יעל דן - חנה בית הלחמי ועו"ד יוסי נקר מומחה חוק ונוער, מציגים 10מתודולוגיות משרד הרווחה להוצאת ילדים מהבית בכפייה:

הילד של האמא ש' שנחטף ממנה על ידי משרד הרווחה חזר אליה בזכות המאבק הציבורי.
שניהם אומרים שלולא המאבק התקשורתי, האמא הזו היתה בוכה עד היום על הכר כל לילה כי הבן שלה לא איתה. "עו"ד יוסי נקר: אני קורא לזה "החזרת פייסבוק". זה ילד שהוחזר בזכות הפרסום בפייסבוק. לולא הפוסט שפורסם בפייסבוק שתפס, הילד הזה לא היה מוחזר. צריך להבין הפוסט נכתב אחרי שש' חוזרת מוועדת החלטה, שבה ההחלטה היא לפתוח בהליך אימוץ. אנחנו שנה בערך אחרי אותו פוסט וועדת ההחלטה. ילד שמערכת הרווחה חשבה שהוא צריך בכלל להיות מנותק מאמא שלו, באימוץ סגור, שהיא לא תראה אותו יותר לעולם. שאולי היא יכולה להשאיר לו מכתב, שבגיל 18 אם הוא ירצה לפתוח את תיק האימוץ. אותו ילד הזה היום, הוא בידיים שלה. מבלי שקרה שום דבר בדרך, מקודם החליטו שהוא יהיה איתה והיום החליטו אחרת."

לולא המאבק התקשורתי - משרד הרווחה לא היה מחזיר את הילד לאם.
אותו ילד הזה, הוא היום בידיים שלה. מבלי שקרה שום דבר בדרך.
חנה בית הלחמי פועלת בהתנדבות למען אימהות שילדיהן נלקחו מהן ללא הצדקה על ידי משרד הרווחה.
עו"ד יוסי נקר ייצג את האם בהליך להחזרת בנה לחיקה.
שניהם אומרים שלולא המאבק התקשורתי הבן של ש' לא היה מוחזר אליה עד היום. עו"ד יוסי נקר אומר: "החזרת פייסבוק. ילד שהוחזר לאמו בזכות הפרסום בפייסבוק וברשתות החברתיות".

משרד הרווחה חוטף ילדים ממשפחות מוחלשות על פי המתודולגיות:

1. עבודה במחשכים בדלתיים סגורות הרחק מהביקורת הציבורית.
2. משרד הרווחה תוקף בעיקר אוכלוסיות מוחלשות.
3. מדיניות משרד הרווחה לשלוח פעוטות של משפחות מוחלשות לאימוץ סגור.
4. משרד הרווחה מעביר תקציבים מנופחים לעמותות לטפל בילדים שניתן לסייע במסגרת הקהילתית ברבע עלות.
5. משרד הרווחה מקצה את התקציבים להוצאת הילד מהבית.
6. מדיניות משרד הרווחה היא קודם כל לבדוק אפשרות אימוץ או הוצאה מהבית.
7. מדיניות משרד הרווחה מושפעת מלחצים (לרבות שוחד) מעמותות מופרטות של אומנה, אימוץ, פנימיות, מרכזי חירום ועוד...
8. התרבות הארגונית של משרד הרווחה היא הוצאת ילדים מהבית בשרירות לב.
9. משרד הרווחה מורח את הציבור בוועדות בדיקה פיקטיביות שמסקנותיהן לא מיושמות לעולם.
10. משרד הרווחה מונע ממשפחות ייצוג הולם בועדות החלטה סטטוטוריות המכריעות גורל הילדים והמשפחה.

האמא ש': "לולא המאבק הציבורי משרד הרווחה לא היה מחזיר את בני שחטף ממני"

7.1.2015 - גלי צה"ל - "עושים צהריים" עם יעל דן - האמא ש': "לולא המאבק הציבורי משרד הרווחה לא היה מחזיר את בני שחטף ממני".
בנה של ש' אם חד הורית נחטף ממנה ע"י רשויות הרווחה בהיותו בן שנתיים למשך שלש שנים במשפחת אומנה מזניחה ומתעללת. האמא ש' ובנה נפגשו פעם בשבוע תחת פיקוח במרכז קשר הרחק ממקום מגוריה.
רשויות הרווחה חטפו את הפעוט מאמו בהליך שיפוטי המתנהל בדלתיים סגורות ללא ראיות ע"פ קביעות ועדות החלטה סטטוטוריות ברשויות המקומיות שאינן מעוגנות בחוק ופועלות ללא סדרי דין.

משרד הרווחה מפקיר קטינים לתעשיית הזנות בישראל

דוח מבקר המדינה על ניצול ילדים לזנות ברשויות המקומיות - דצמבר 2014

להלן קטע מהדו"ח על משרד הרווחה המפקיר ילדות לתעשיית הזנות:

בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי משרד הרווחה, האחראי להפעלת התכנית הבין-משרדית לטיפול בקטינים המנוצלים לזנות, שבמסגרתה מופעלת התכנית "ערים בלילה", לא ביצע פיקוח ומעקב בנושא שיתוף הפעולה בין עיריות תל אביב-יפו וחיפה ובין עמותת עלם ובנושא מילוי תנאי ההסכם להפעלת התכנית על ידי העיריות.

אף שבמועד סיום הביקורת התכנית "ערים בלילה" פועלת זה כשש שנים, אין בידי משרד הרווחה מידע ונתונים על הקטינים שטופלו במסגרת התכנית בכל התקופה הזאת, על מידת השתתפותם במסגרות הטיפול ועל תוצאותיו. עלה כי במשך השנים משרד הרווחה לא נתן את דעתו על הצורך לבחון את אופן יישום התכנית, את תוצאותיה ואת תרומתה לשיקום הקטינים שאותרו ולשילובם בחברה, לצורך שיפורו וקידומו של הטיפול בקטינים המנוצלים לזנות.

משרד מבקר המדינה העיר למשרד הרווחה כי בהיותו האחראי להפעלת התכנית הבין-משרדית לטיפול בזנות בכלל, ולתכנית "ערים בלילה" בפרט, ובהתחשב בכך שתכנית זו היא היחידה הפועלת במסגרת הבין-משרדית, עליו לקיים מעקב אחר התנהלותה, לפקח עליה ולבחון אם היא ממלאת את יעדיה. 

משרד הרווחה מסר בתשובתו כי הן עובדי הרשויות המקומיות, הן הפיקוח המחוזי והן מנהלת השירות למתבגרים מעורבים בפיתוח התכנית ובהפעלתה ומשתתפים בוועדת ההיגוי. הקושי בשיתוף הפעולה נבע ממחויבותם של המאתרים, עובדי עמותת עלם, לשמור על סודיות כלפי הקטינים שנוצלו לזנות, ומאי-רצונם של הקטינים להיחשף לפני עובדי הרווחה. קושי נוסף היה המידע החלקי בידי חלק מעובדי הרווחה על תופעת הזנות. מעורבות השירות למתבגרים ופיקוחו על שיתוף הפעולה עם הרשויות תל אביב-יפו וחיפה הושגו על ידי השתתפות נציגיו בוועדות ההיגוי ועל ידי קבלת דוחות תקופתיים מעמותת עלם ומתן משוב על דוחות אלה.

משרד מבקר המדינה מעיר למשרד הרווחה כי גם אם הקטינים המנוצלים לזנות שאותרו בתכנית "ערים בלילה" מסרבים לקשר עם גורמי הרווחה, אין הדבר גורע מחובתו של המשרד לקיים פיקוח על הטיפול שמקבלים אותם קטינים ומעקב אחר התקדמותו ותוצאותיו.

עוד מעיר משרד מבקר המדינה למשרד הרווחה ולעיריית תל אביב-יפו כי התכנית "ערים בלילה" היא תכנית המאתרת קטינים המנוצלים לזנות ומטפלת בהם ללא קשר למקום מגוריהם, ועל כן יש להבהיר את אופן שיתוף הפעולה, הליווי, המעקב והפיקוח של גורמי הרווחה בנוגע לקטינים המאותרים בתחום רשות מקומית אחת ומתגוררים בתחומה של רשות אחרת.

משרד הרווחה הוסיף בתשובתו כי "לאור ממצאי הדוח, הנהלת השרות [למתבגרים] מנחה את המפקחים המחוזיים על כלל הרשויות המקומיות (לא רק ביישובים בהם פועלת התכנית 'ערים בלילה'), במטרה ליזום פעולות איתור של קטינים בזנות הן ע"י העובדים הסוציאליים, הן ע"י שותפי תפקיד והן ע"י עמותות שונות הפועלות בתחום, במטרה לתווך אותם לשירותים קיימים או לייצר למענם מענים ייחודיים".

בעניין שיתוף הפעולה של משרד הרווחה עם השלטון המקומי, מסר משרד הרווחה בתשובתו כי בנוסף על תכניות ההכשרה לעובדים ברשויות המקומיות ולתיקון התע"ס כפי שפורטו לעיל, הכין השירות למתבגרים "הנחיות ראשוניות להתמודדות עם קטינים/ות וצעירים/ות המנוצלים מינית ובזנות" [1]. בהנחיות אלה הונחו העובדים הסוציאליים ברשויות המקומיות ובתכניות המיועדות לבני נוער בסיכון באשר לצעדים שעליהם לנקוט עם איתורם של קטינים המנוצלים לזנות. בין היתר נקבע כי ראשית עליהם לפנות עם המידע למפקח המחוזי [2], כדי שייזום עם העובד הסוציאלי מפגש בשיתוף עם אנשי המקצוע ברשות המקומית שלהם נגיעה לטיפול בבני נוער בסיכון. בסיכומו של דבר נקבע כי "כאשר ישנם כיוונים של תוכניות לפעולה, יש לפנות למשרד הראשי אל מנהלת השרות כדי למצוא דרכים לסיוע במימוש התוכניות הנדרשות".

לדעת משרד מבקר המדינה יש לקדם את הטיפול בתופעה של ניצול קטינים לזנות, ולצורך כך מוטלת על המדינה האחריות העליונה בנושא, ואל לה להסתמך רק על פעילותו של המגזר השלישי.


[1] ביולי 2014 היו ההנחיות האמורות בשלב אישור סופי לקראת הפצה לרשויות המקומיות באמצעות מפקחי השירות למתבגרים שבמחוזות משרד הרווחה.

[2] בהנחיות צוין כי על המידע להגיע להנהלת השירות, כדי לאמוד את היקף התופעה ולבחון הקצאת תקציב לפעולה.

לשכת הרווחה קריית ים מפקירה נערות לתעשיית הזנות

דוח מבקר המדינה על ניצול ילדים לזנות ברשויות המקומיות - דצמבר 2014

להלן קטע מהדו"ח על לשכת הרווחה קריית ים המפקירה ילדות לתעשיית הזנות:

העירייה לא בחנה מידע שהגיע אליה בדבר התרועעות של נערות עם גברים בוגרים בשעות הלילה באזור חוף הים, ואת החשד שמדובר בקטינות המנוצלות לזנות.

בישיבת ועדת האכיפה שהתקיימה בפברואר  2012 [1], בהשתתפות נציגים מעיריית קריית ים וממשטרת ישראל [2], דיווחה עובדת סוציאלית בעירייה על תופעה של סוחרי סמים המפעילים נערות ומעסיקים אותן בזנות, וציינה שהמידע הועבר למשטרה. בישיבה סוכם כי יש לעמוד בקשר עם נציג המשטרה שנכח בדיון לשם "טיפול מעמיק בבעיה".

הביקורת העלתה כי אף שהמידע שהוצג בישיבת ועדת האכיפה מעיד על כך שקטינות בתחומה מנוצלות לזנות, לא המשיכה עיריית קריית ים את הטיפול בנושא ועובדי מחלקות הרווחה לא פעלו לאיתורן של הנערות ולמתן טיפול כנדרש.

בעקבות הביקורת הועלה שוב לסדר היום של העירייה הנושא של ניצול קטינות לזנות בתחום שיפוטה של העיר. בישיבה שערכה ועדת האכיפה במרץ 2014 [3], שנתיים לאחר הישיבה הקודמת, הצביעה עובדת סוציאלית נערות על התופעה ועל היקפה וציינה כי "אכן יש תופעה כזו בעיר, כשעיקר התופעה מצויה בחוף הים... בחוף הים יש הרבה שתייה בעיקר בסופי שבוע". העובדת טענה כי הנערות שותות לשכרה וכי גברים מנצלים זאת, וביקשה את עזרת המשטרה בטיפול בתופעה. נציגי המשטרה שהשתתפו בדיון השיבו כי אין ביכולתם לפתוח בחקירה אלא אם הנערה מודה שהיא עוסקת בזנות או מוגשת תלונה מצדה או מצד משפחתה. הם הוסיפו וציינו שעל הגורמים העירוניים לדווח על מיקומן המדויק של הנערות בחוף כדי שיוכלו להגיע למקום ולפעול למניעת הישנות התופעה.

משרד מבקר המדינה העיר לעיריית קריית ים כי אין די בהעברת מידע למשטרה בדבר קטינות בתחומה המנוצלות לזנות. על העירייה לפעול לטיפול בתופעה בכל האמצעים העומדים לרשותה ובשיתוף כל הגורמים הרלוונטיים. עליה להמשיך ולנקוט צעדים לאיתור הנערות ולהשלמת המידע על הפעילות המתרחשת בחוף הים, כדי למגר את התופעה.

עיריית קריית ים מסרה בתשובתה כי העברת המידע למשטרת ישראל נעשתה כחלק מתכנית "עיר ללא אלימות" המפגישה בוועדות השונות את כלל גורמי האכיפה, הטיפול וקביעת המדיניות העירוניים. העברת המידע נעשתה גם בשל חששה של העירייה כי הנוכחות בחוף הים, בעיקר בלילה, מסוכנת וקשורה לביצוע עברות אחרות כמו סחר בסמים. עוד נמסר כי דיווח העובדת הסוציאלית על עיסוק בזנות מתבסס על מידע עקיף כיוון "שבעצמה לא ביקרה במקום בשעות הפעילות העבריינית כביכול".

משרד מבקר המדינה מעיר לעיריית קריית ים כי אף שהעובדת הסוציאלית לא ביקרה בעצמה במקום, הדיווח שמסרה חייב את העירייה לנקוט פעילות יישוג ולבדוק את הדיווח בשטח - להגיע לחוף הים, לאתר את הנערות השוהות במקום וליצור עמן קשר על מנת לבחון את מצבן ולברר אם הן מנוצלות לזנות - דבר שלא נעשה.

עיריית קריית ים ציינה בתשובתה כי תוכן תכנית רחבה למיפוי התופעה ולטיפול בה, שתכלול פעולות יישוג מצד עובדי הרווחה, הפיקוח והשיטור וכן מצד גופים אחרים הפועלים ברשות.

[1] הישיבה התקיימה כחלק מהתכנית "עיר ללא אלימות" של המשרד לביטחון הפנים, שעיריית קריית ים שותפה בה.
[2] בדיון השתתפו בין היתר קצין חקירות וקצין נוער מתחנת זבולון של משטרת ישראל.

[3] בדיון השתתפו בין היתר סגן מפקד תחנת זבולון של משטרת ישראל ושוטרת ממחלק הנוער בתחנה.

לשכת הרווחה נתניה הפקירה קטינות לתעשיית הזנות

דוח מבקר המדינה על ניצול ילדים לזנות ברשויות המקומיות - דצמבר 2014

להלן קטע מהדו"ח על לשכת הרווחה נתניה המפקירה ילדות לתעשיית הזנות.

למחלקת הרווחה בעיריית נתניה נודע על תופעה של ניצול קטינות לזנות בתחום העיר דרך פרסומים במקומונים המופצים בנתניה ובאזור, שתיארו את ניצולן של הקטינות לזנות בשעות הערב והלילה בכמה מוקדים ברחבי העיר.

בביקורת נמצא כי גורמי הרווחה בעירייה לא ביקרו במוקדים האמורים כדי לאמת את המידע ולבחון דרכי פעולה בהתאם.

משרד מבקר המדינה העיר לעיריית נתניה כי המידע שהגיע אליה היה מפורט, ועל כן היה עליה לעשות כל שלאל ידה כדי לבחון אותו. היה והתברר המידע כנכון, היה זה מחובתה לאתר את הקטינים המנוצלים לזנות ולסייע להם בכל האמצעים העומדים לרשותה.

עיריית נתניה מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה כי היא דיווחה למשטרה על זנות באחד המוקדים, אך המשטרה לא איתרה בו פעילות כזאת. לגבי מוקד נוסף, העירייה "יצרה קשר עם גורמי איתור במקום" ואלו לא זיהו פעילות של קטינים המנוצלים לזנות.

משרד מבקר המדינה מעיר לעיריית נתניה,כי אין די בפעולות שנקטו, שכללו הצפת המידע ושיתופו עם הגורמים השונים. בעקבות המידע שהגיע אליה היה עליה לאתר את הקטינות המנוצלות לזנות ולהגיש להן את הטיפול המתאים, בין היתר באמצעות יציאה של העובדים הסוציאליים למוקדי הפעילות שדווח עליהם.

הטרדה מינית ואלימות במוסדות פסיכיאטריים: מטופלי נפש נחשפים בפייסבוק

הטרדה מינית ואלימות: מטופלי נפש נחשפים בפייסבוק , עדנה אברמסון , ynet , 04.01.2015

הטרדה מינית, אלימות, השפלה פומבית ומתן תרופות בכפייה - אלה חלק מהתיאורים הקשים העולים בעמוד הפייסבוק "מטופלים ומטופלות שוברים שתיקה". "היחס של הצוות היה מזוויע. חוסר אנושיות, חוסר אמפתיה", אומר אחד הכותבים ל-ynet. המציאות שמאחורי אשפוזים פסיכיאטריים


מאירים את הצד האפל: טיפול נפשי הוא סוג של טאבו בשיחות חברה - ועוד יותר מכך קשה לדבר בגלוי על כשלים בטיפול כזה, על התנהגות בעייתית של אנשי מקצוע ועל חוויות מצלקות נפשית ממה שאמור היה להוביל לבריאות ולאיכות חיים טובה יותר.

עמוד הפייסבוק שפועל בארבעת החודשים האחרונים תחת השם "מטופלים ומטופלות שוברים שתיקה" מבקש לשים סוף להשתקה ולהכחשה, ולהעניק קול לכל אותם מטופלים שחוו לדבריהם מפגש מזיק עם עולם הפסיכיאטריה.

נטל כדור פסיכיאטרי בכפייה

"כשהייתי בן 17 היו לי חרדות ודיכאונות אחרי שחברה שלי נפרדה ממני", כך כתב בעמוד גל בארי, היום בן 26 מתל אביב. "כתבתי באינטרנט שאני רוצה למות, ומישהו שהכרתי התקשר למשטרה. המשטרה התקשרו להורים שלי. משם לקחו אותי למיון בגהה. הדבר הראשון שראיתי היה חולה נפש בערך בן 50 שנעץ בי עיניים. חיכיתי כמה זמן וקראו לי לשיחת מיון. היה שם פסיכיאטר צעיר, ישבתי מולו והתחלתי לשתף במה שעובר עליי, בכיתי ורעדתי".

בארי מספר כי הרופא שדיבר איתו הבטיח לו מפורשות שלא יצטרך ליטול תרופות פסיכיאטריות אם לא ירצה, שיוכל להשתחרר בכל שלב שיבחר ובעיקר - שהוא עתיד להרגיש טוב יותר. המציאות, כך הוא כותב בעמוד הפייסבוק, הייתה שונה מאוד. "לא נתנו לי לזוז לשום מקום ללא ליווי", הוא אומר, "בקושי נתנו לי להיכנס למקלחת לבד. היחס של הצוות אל המטופלים היה פשוט מזוויע. חוסר אנושיות, חוסר אמפתיה.

"לאחר יומיים ניגש אליי אותו הפסיכיאטר שקיבל אותי במיון והגיש לי כוס עם כדור, 'קח את זה'. עניתי בדמעות: 'אבל אמרת שאני לא חייב אם אני לא רוצה, אני לא רוצה'. על זה הוא ענה 'אם לא תיקח נזריק לך את זה בכוח בבוקר'. חשוב לציין שהייתי ממושמע, שקט ועדין".

בארי מספר כי היה זה כדור פסיכיאטרי שלא נזקק לו, לדבריו. "אחרי כמה ימים הבנתי שאני חייב לצאת משם", אמר, "ודיברתי עם כל מי שיכולתי. בסופו של דבר עם עזרה מאמא שלי הצלחנו להוציא מהם 'עסקה'". לפי בארי, אותה "עסקה" שהביא לשחרורו כללה השתתפות בשיעור עם כ-50 סטודנטים לפסיכולוגיה, שמולם נאלץ לענות על שאלות מביכות הנוגעות לתפקודו המיני ולהזיות לכאורה.

"זה נמשך בערך שעתיים", הוא מתאר, "ולאורך כל הזמן בכיתי ורעדתי. הפסיכיאטר ממשיך לתחקר והסטודנטים מסתכלים עליי וכותבים במחברת. ככה הצלחתי לצאת ממחלקה ד', שבסך הכל הייתי בה ארבעה או חמישה ימים, למחלקה הפתוחה שבה הייתי חודש. עד היום אני קם מזיע מסיוטים, ועד היום, תשע שנים אחרי, אני מכור לכדור הפסיכיאטרי שהם הביאו לי".

"היחס של הצוות היה פשוט מזוויע". גל בארי

"תיעוד הפשעים נגד בני אנוש"

בראיון ל-ynet מספר בארי שבאשפוז ההוא לא זכה בטיפול בשיחות, אפילו לא פעם אחת, והוא מסביר מה הביא אותו לחשוף את הרגעים הכואבים האלה בחייו: "אני חבר הרבה זמן בקבוצה של פגועי נפש", הוא מספר, "ושם הגבתי בקצרה על משהו שמישהי אחרת כתבה. הציעו לי לפרסם את זה בעמוד החדש, ומאז האינבוקס שלי בפייסבוק מפוצץ באנשים שחוו דברים דומים. טוב שאנשים מזדהים עם חוויות כאלה, וטוב שיש גם כאלה ששומעים על זה בפעם הראשונה".

-איך נראים החיים שלך מאז אותו אשפוז?

"היו לי תקופות טובות ופחות טובות. עבדתי בהרבה מקומות וחייתי חיים די רגילים עד לא מזמן. ניסיתי להיגמל מהכדור האנטי-דיכאוני שהתמכרתי עליו, והתחלתי להידרדר. כשאני מנסה להפסיק את הכדור יש לי התקפי פאניקה, חוסר תיאבון ועוד".

-אתה זוכה לתמיכה מהמשפחה? מחברים?

"לקח לי הרבה זמן להשיג תמיכה משפחתית, אבל בסופו של דבר אמא שלי וסבתא שלי עוזרות לי. לא הסתרתי את זה אף פעם מאף אחד. כל החברים שלי יודעים על זה, וזה לא שינה להם. באותה תקופה, בגיל 17, הרגשתי לגמרי לבד במערכה ואבא שלי דחף אותי לקחת את הכדורים. אחר כך המשכתי לקבל אותם מקופת החולים ולהיות במעקב מסוים, אבל אמרתי הרבה פעמים שאני רוצה להיגמל. הכדור לא עוזר לי בשום צורה, הוא רק משתק את הרגשות והופך אותי לזומבי".

העמוד בפייסבוק נפתח, על פי הצהרת המקימים, "לתיעוד הפשעים שנעשים נגד בני אנוש בתחום הטיפול הנפשי, התנהגויות לא אתיות מצד 'אנשי המקצוע' ומטפלים, ועבור כל מי שרוצה לשתף".

"העמוד מעלה תופעה לא מדוברת, מושתקת, של חוויות קשות מאוד מאשפוזים", אומרת ל-ynet דליה וירצברג-רופא, אשר שיתפה בעמוד תקיפה מינית שעברה בשנת 1998 בעת אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי. "העמוד הזה נותן הד להרבה עדויות מהסוג הזה ואני רואה בו חשיבות גדולה מאוד. ברגע שאין פיקוח חיצוני התלונות מטויחות וגם במשטרה לא מאמינים לתלונה, כי אותו אדם היה שרוי במצב נפשי קשה אז עדותו לא מתקבלת. יש הרבה דברים כאלה מתחת לרדאר".

מקימי העמוד מציינים כי "העמוד אינו שולל את חשיבות הפסיכיאטריה והיכולת שלה לסייע" וכי "הסיפורים בעמוד אינם מייצגים את הפסיכיאטריה כולה, אלה רק עדויות בדבר התופעה הנרחבת של פשיעה חוקית ואתית נגד מטופלים, אותה יש לגנות".

פגיעה מינית, מכות ועונשים

מטופלת אחרת כתבה שם בימים האחרונים על אשפוז בשל ניסיונות אובדניים לאחר התמודדות עם אנורקסיה: "אף אחד לא הקשיב לי, כשצעקתי ובכיתי אף אחד לא הסתכל לכיווני, חוץ מלזרוק לי כדור או לכלוא אותי בחדר מרופד. המטופלים הפסיכוטיים, נגעו בי (ובאחרות) לא פעם, אבל לא היה עם מי לדבר. כשבאתי להתלונן האחיות אפילו לא הרימו את המבט. ראש המחלקה קרא לי 'פתיינית ו'זונה' מול כולם, וכשהתחלתי לבכות רק גלגל עיניים".

מטופל אחר, הכותב בעילום שם, חושף מסכת קשה של התעללות לדבריו, בטיפול בגיל הגן: "בחנו את גופי מכל צדדיי. שאלו שאלות שלא ידעתי לתת עליהן תשובה. ונתנו את מילת השטן שאני עם פיגור שאין מרפא לה. לשכת הרווחה עם מומחים פסקו שאין בי יכולת לאחוז בשום דבר.

"ילד אני, עוד לא מלאו לי שש שנות חיים וכבר נשלח לבית האסורים עם כדורים וחוסים צועקים ורבים. עם מכות ועונשים של מים שורפים במקלחות בקיץ ובחורף מים קרים. עם חדרי חושך וחגורות משאירות צלקות. עם מעשי סדום ואונס חוסים.

"עם אימת הפחד 15 שנה מחיי טמונים במוחי. 15 שנה אתה מרטיב מפחד שאין למילים יכולת להבינו".

למרות השאלות הקשות העולות מהעדויות האישיות בעמוד, למרות הזעקה של מי שפונה לקבל מזור לנפשו ונתקל בהפך הגמור, "חשוב שלא תימנעו מקבלת עזרה במקרה הצורך", נכתב בעמוד. "קיים סיוע במערכת הפסיכיאטרית. ישנם צוותים שונים במוסדות שונים, במחלקות שונות, קיימות המון נקודות אור".

גורמי הרווחה בתל אביב וחיפה הפקירו ילדות לתעשיית הזנות - דו"ח מבקר המדינה 2014

לשכת הרווחה תל אביב ולשכת הרווחה חיפה לא עשו מאומה לסייע לילדות שהתדרדרו לתעשיית הזנות בתחומן - כך עולה מדוח מבקר המדינה על זנות קטינים 2014

להלן קטע מדוח המבקר


"ערים בלילה" - תכנית לאיתור קטינים המנוצלים לזנות ולטיפול בהם

כאמור, התכנית היחידה המופעלת במסגרת התכנית הבין-משרדית לטיפול בזנות היא התכנית "ערים בלילה", שמטרתה איתור קטינים המנוצלים לזנות, הפחתת הנזק הרגשי והפיזי שנגרם להם והענקת חלופות שיאפשרו להם יציאה הדרגתית ממעגל הזנות. התכנית מופעלת בתל אביב-יפו ובחיפה, ובאופן חלקי גם  באילת:

תל אביב-יפו וחיפה: בספטמבר 2008 התקשרה עיריית תל אביב-יפו בהסכם עם עמותת עלם להפעלת התכנית "ערים בלילה" [1]. בנובמבר 2009 חתמה על הסכם עם העמותה גם עיריית חיפה [2]. בהסכמים נקבע כי עמותת עלם תאתר בני נוער בני 21-13 המנוצלים מינית באופן מסחרי, וכי לכל נער או נערה תותאם תכנית טיפול ושיקום אישית, הן לטווח המידי והן לטווח הארוך, בשיתוף גורמי הרווחה מטעם העירייה.

הבדיקה העלתה כי בניגוד לקבוע בהסכמים, גורמי הרווחה בעיריית תל אביב-יפו ובעיריית חיפה לא היו שותפים בהכנת תכנית טיפול ושיקום אישית לנערים ולנערות שאותרו כמנוצלים לזנות, לא בטווח המידי ולא בטווח הארוך: הם לא היו שותפים לבחינת מכלול המאפיינים והצרכים של הקטינים שאותרו, לרבות מאפייני הסביבה והמסגרת המשפחתית שלהם, ואף לא היו שותפים לקביעת סוג הטיפול לכל קטין, תוך בחינה של כלל האפשרויות העומדות לרשותם. לא נמצא כי עיריית תל אביב-יפו ועיריית חיפה דרשו מידע לגבי הטיפול בקטינים או עקבו אחר התקדמות הטיפול בהם ותוצאותיו. במצב האמור, לעיריות תל אביב-יפו וחיפה אין כל מידע על הקטינים שאותרו, על הקטינים שטופלו ועל מצבם, ובפועל הן אינן שותפות כפי שנקבע בהסכם להתאמת תכנית שיקום אישית לקטינים המנוצלים לזנות בתחומן.

נמצא כי עיריית תל אביב-יפו ועיריית חיפה קיבלו מעמותת עלם דיווחים תקופתיים כלליים על מספר הנערות, הנערים, הצעירות והצעירים שאותרו וטופלו על ידי העמותה במסגרת התכנית, ללא פירוט שמות, רקע משפחתי או חברתי, מאפיינים סוציו-אקונומיים, או כל מידע נוסף עליהם.

בכך לא מילאו העיריות את תפקידיהן כמופקדות על רווחת הקטינים וכשותפות להתאמת תכניות השיקום האישיות לקטינים המנוצלים לזנות שאותרו, כפי שנקבע בהסכם, ולמעשה הסתמכו לחלוטין על פעילות העמותה.

משרד מבקר המדינה העיר לעיריית תל אביב-יפו ולעיריית חיפה כי עליהן להיות שותפות ברמה הפרטנית בקבלת ההחלטות ובמעקב אחר הטיפול שמקבלים הקטינים המנוצלים לזנות שאותרו על ידי עמותת עלם במסגרת התכנית "ערים בלילה".

כמו כן העיר משרד מבקר המדינה כי אי-מעורבותן של העיריות בקביעת תכניות הטיפול והשיקום של אותם קטינים ואי-מעקב אחר ביצוען והתקדמותן, עלולים לפגוע בטיפול הניתן לאותם קטינים וביעילות התכנית.

עיריית חיפה מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מיולי 2014 כי היא מודעת לחשיבות שיתוף הפעולה בין "ערים בלילה" ובין שירותי הרווחה, הן מבחינת הפיקוח על עבודת העמותה והן מבחינת הבטחת הטיפול הנכון ביותר עבור בני הנוער שאותרו. עוד נמסר כי אגף הרווחה בעיריית חיפה מודע לחשיבות מעורבותו בתהליך האיתור של נוער מנוצל מינית לזנות ובתהליך שיקומו, וכי האגף קידם תהליך לפיקוח של שירותי הרווחה על שירותי הסיוע לנוער זה. בתשובה צוין גם כי סוכם שמנהלת היחידה לטיפול בנערות באגף הרווחה בעיריית חיפה, עובדת סוציאלית לנערות בעיריית חיפה ומנהלת "ערים בלילה" יבנו במשותף תכניות טיפול לנוער שאותר כמנוצל לזנות, ויעקבו אחר ביצוען.

עיריית תל אביב-יפו מסרה בתשובתה כי ראתה עצמה שותפה בנוגע לקטינים תושבי העיר בלבד, וכי רבים מהנערים ומהנערות שאותרו בתכנית אינם תושבי תל אביב-יפו, ובמקרים אלה נדרש שהעמותה תיצור קשר עם הרשות המקומית שבה מתגוררים הורי הקטין. עוד הוסיפה העירייה כי נציגות ממינהל השירותים החברתיים בעירייה משתתפות בוועדת ההיגוי המלווה של התכנית, ובכך משפיעות על תכניות ההתערבות ברמה הכללית והפרטנית, ומקבלות דיווח על מספר המטופלים בכל נקודת זמן, כמה מהם תושבי העיר, ועבור מי נדרשת מעורבות של המחלקה לשירותים חברתיים.

לפי תשובת העירייה, בוועדת ההיגוי נידונו בעיקר הנתונים המספריים, בייחוד של נערות, כדי להגדיל את מספר הנערות והצעירות שיאתר צוות "ערים בלילה". הנחת העבודה הייתה שלאחר האיתור ייצור עמן הצוות קשר לצורך התערבות ומזעור נזקים. כמו כן ביקשה העירייה להבהיר כי הנערות ברובן מתנגדות לקשר עם שירותי הרווחה הממסדיים, ובמקרים אלה היעדר המעורבות נובע מהשיקול המקצועי שלא בשלה העת להתערבותם. העירייה הוסיפה וציינה כי מסוף שנת 2013 לא התקיימו ועדות היגוי, וכי יופקו לקחים לקראת התכנית החדשה [3].

משרד מבקר המדינה מעיר לעיריית תל אביב-יפו כי גם אם הקטינים המנוצלים לזנות שאותרו בתכנית "ערים בלילה" מסרבים לקשר עם גורמי הרווחה, אין הדבר גורע מחובתה של העירייה לקיים פיקוח על הטיפול שמקבלים אותם קטינים מהעמותה, ולעקוב אחר התקדמותו ותוצאותיו.

עמותת עלם מסרה בתשובתה מאוגוסט 2014 כי כל הנתונים על אוכלוסיות בזנות מפורסמים מדי רבעון ובסיכום כל שנה בדוח השנתי של העמותה. לדברי העמותה, עובדות הרווחה ברשויות המקומיות שבהן הופעלו התכניות הן חלק אינטגרלי מוועדות ההיגוי ושותפות להתלבטויות מקצועיות נקודתיות.


[1] תוקף ההסכם היה עד 31.12.09, וכלל אפשרות להארכתו לתקופות נוספות. הוא הוארך פעמיים, עד 31.12.13, ובהסכמי הארכה נקבע כי כל תנאי ההסכמים המקוריים יחולו עליהם, למעט השינויים בתקציב.

[2] ההסכם נחתם לתקופה של 12 חודשים, מ-1.1.09 ועד 31.12.09, ונקבע בו כי לעירייה ניתנת האפשרות להאריכו בשתי תקופות נוספות בנות שנה כל אחת. ההסכם הוארך פעמיים עד לסוף 2011, והסכמים דומים נחתמו בין עיריית חיפה לעמותת עלם גם לשנים 2014-2012.

[3] ראו לעיל "תכנית 'עבודת רחוב - נערים/ות וצעירים/ות במצבי סכנה ממשית'".