יום שלישי, 9 בדצמבר 2014

סיפורו של יונתן - אב אלמן מנתיבות שהרווחה חטפו שלושת ילדיו הפרידו ביניהם והוא אינו רואה אותם שנתיים



רשת ב - "החצר האחורית" עם אייל מדני - דצמבר 2014 - פשעי לשכת הרווחה נתיבות - סיפורו של יונתן מנתיבות שהתאלמן עם שלושת ילדיו הקטנים בני 2-4,. העובדות הסוציאליות מלשכת הרווחה נתיבות טרטרו אותו באומנה בנהריה לשלושת ילדיו, לאחר מכן קבעו כי ילדיו יהיו בבית מעבר בירושלים שם אופשר לו לראות את ילדיו פעם בחודש. רשויות הרווחה הפרידו בין ילדיו והא מזה שנתיים אינו רואה אותם.
חה"כ פנינה תמנו שטה אמרה כי הגיע לידיה מקרה שבו משרד הרווחה הפריד בין האחים בפנימיה ולקח את האח בן ה- 7 לאימוץ סגור. מאז אחיו מחפשים אותו.

המוסדות מרויחים הילדים מפסידים - פרופ. אסתר הרצוג

המוסדות מרויחים הילדים מפסידים - פרופ. אסתר הרצוג - הארץ - 26.12.2014

מדיניות הרווחה הובילה לכך שמדינת ישראל היא המובילה בהוצאת ילדים מהבית והשמתם הכפויה במוסדות הרווחה. על הילדים (רובם ככולם מקבוצות מוחלשות), שהוצאו ויוצאו בכפייה למוסדות, נגזר להידחק לשולי החברה במקרה הטוב ולהידרדר למעגלי פשע ועבריינות במקרה הפחות טוב.

יוצרים "בעיה חברתית חדשה" של "ילדים ונוער בסיכון", ובכך מאדירים את אימפריית הרווחה. משתמשים בטרמינולוגיה מכובסת כמו "אם שאינה מתפקדת" ו- "נערה שמפגינה התנהגות מתירנית" ומטשטשים את המשמעות של עקירת ילדים ממשפחותיהם.
כמו כן יש שימוש בסטטיסטיקות 'מבהילות'. המספר של 350 אלף ילדים בסיכון, למשל, הוא מניפולציה מספרית המתייחסת לקבוצות שבהן ילדי חד הוריות ועוד, בקיצור – כל ילד שלישי בישראל.
כך מגוייסים גם סיפורים קורעי לב כדי לגייס את תמיכת הציבור במדיניות של הוצאת ילדים מביתם.
האמת מוכרת במחקר ובספרות העולמית כבר מימי צ'רלס דיקנס, בכל הקשור להשלכות של השהות במוסדות על ילדים, שברובם סובלים מהניתוק מהבית ומהסביבה שבה גדלו והם מרבים לברוח מהמוסדות שהשהות בהם נכפתה עליהם.

הציבור אינו מכיר את העובדות הקשות של מאבק חסר סיכוי של הורים דלי משאבים נגד הליכי הוצאת ילדיהם מול רשויות עתירות משאבים: את השימוש בתיאוריות, באידיאולוגיות ובאבחונים מדעיים לכאורה, דוגמת אידיאולוגיית "טובת הילד", "מבחני מסוגלות הורית", תיאוריות על "סימביוזה", "הסתה הורית" ועוד – כדי לייצר ביסוס "אוביקטיבי" ו"מוסרי" להשתלטות על ילדי הורים מקבוצות מוחלשות.

הספרות העולמית העוסקת בסוגיית "נוער בסיכון" מבהירה, כי מוסדות לילדים אינם פותרים כל בעיה חברתית של הילדים.

אדרבא, הם מייצרים תרבות של ילדי מוסדות, מי שגדלו בנפרד מאוכלוסיית הילדים הכללית, שהסטיגמה של שוליות ושונות דבקה בהם. ההתחברות אל הדומים להם, כמוקצים אף מעודדת את ההתנהגות העבריינית בתהליך של חיברות וכתגובה על הרחקתם ממשפחותיהם ומהחברה הרחבה.
המציאות במוסדות הרווחה רחוקה מעין הציבור ואין עליה ביקורת ציבורית של ממש. לפיכך, ילדים במוסדות חשופים לפגיעה לפעמים אף יותר מזאת שהם חווים (או לא חווים) בביתם.
על רקע זה ננטשה מדיניות ההשמה במוסדות במרבית מדינות המערב. מי יוצא נשכר מהוצאת הילדים מבתיהם? התשובה: המערכת המוסדית, מערך פקידי הסעד הגדל בהתמדה והפקידות של משרד הרווחה, החולשת על תקציבי עתק הולכים וגדלים.

המוסדות מרויחים הילדים מפסידים - פרופ. אסתר הרצוג - הארץ - 26.12.2014
המוסדות מרויחים הילדים מפסידים - פרופ. אסתר הרצוג - הארץ - 26.12.2014

יום שני, 8 בדצמבר 2014

שופטת ניצה מימון שעשוע - צו הטרדה מאיימת לפעיל חברתי, עיתונאי

דצמבר 2014 - מדובר בהחלטת השופטת ניצה מימון שעשוע למתן צו לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת נגד העיתונאי מרדכי לייבל שמחה בשכונה בה מתגוררת פקידת הסעד קרן רונן איפרגן לשכת הרווחה פתח תקווה.

מחאתו של העיתונאי לייבל נבעה מהכוח הבלתי מוגבל של פקידות הסעד המנוצל למטרות אפלות.
 
עמותות הרווחה המופרטות, מאבחנים ומטפלים ועוד עוסקים בענייני "ילדים בסיכון" מודעים לחשיבות תיוג קטינים כ"ילדים בסיכון". כל ילד בסיכון מכניס לתעשייה מאות אלפי שקלים בשנה. המשמעות להורים היא הרס המשפחה מבחינה כלכלית פיסית ונפשית. גופים אלו גייסו את איגוד העובדים הסוציאליים לנהל תעמולה נגד הורים המתנגדים לסחר בילדיהם. לאיגוד העו"ס השפעה על פקידי הסעד.

בהחלטה ה"ס 62739-11-14 שופטת ניצה מימון שעשוע ניכרים ליקויים רבים של רמיה ומשוא פנים לטובת מערך הרווחה לסחר בילדים.

להלן מספר דוגמאות

הצגה מעוותת ולקונית של סמכויות פקידת הסעד קרן רונן איפרגן - בע"מ 1 שורה 9 מציגה שעשוע את פקידת הסעד איפרגן כ:"עו"ס נותנת, במסגרת תפקידה, דו"חות וחוות דעת" - מדובר בדמגוגיה ורמיה להצגת קרן רונן איפרגן כפקידה זוטרה נטולת סמכויות בעוד שמדובר בפקידת סעד בעלת סמכויות סטטוטוריות להוצאת ילדים מביתם ומשפחתם בדלתיים סגורות ללא ראיות. לפקידת הסעד סמכויות לקבוע הסדרי ראיה בין הורים לילדיהם או להפסיקם. פקידת הסעד מציגה את הילדים וההורים בבית המשפט או בינם לבין עצמם ו/או בפני מומחים ומאבחנים. פקידות הסעד מקבלת גיבוי מלא ואינן עומדות לעולם לעבירות משמעת.
 שעשוע נמנעה בדרך רמיה ודמגוגיה להציג את הסמכויות הדרקוניות של פקידת הסעד כדי להכשיר את הקרקע למתן צו ההטרדה המאיימת בהמשך. שעשוע פעלה בדרך רמיה ומשוא פנים לטובת פקידת הסעד קרן רונן איפרגן.

 השופטת ניצה מימון שעשוע מהבלת דברי רמיה נגד העיתונאי לייבל - עמ'1 שורה 15 כותבת שעשוע: "הבקשה הוגשה על רקע מסע תעמולה שמנהל המשיב, המציג עצמו כעיתונאי ופעיל חברתי, ואשר מפרסומיו עולה כי הוא עצמו "מנותק מבנותיו" כהגדרתו" - המשיב לייבל הנו מוחה אחד מיני רבים נגד פשעי משרד הרווחה (ראו מאמרים של  פרופ. אסתר הרצוג   , יואב יצחק , אילה שטגמן , עופרה ענקרי , מרב בטיטו , רוני אלוני סדובניק , יגאל משיח  ,  , אביבה לורי  , שושי זייד , קלמן ליבסקינד
 , תחקירים עיתון ישראל היום ועוד...), בנוסף לייבל מעולם לא הציג עצמו כמנותק מבנותיו, או ניהל מסע תעמולה כלשהו.


שעשוע מבססת את ההטרדה המאיימת על סמך ספקולציות - שעשוע כותבת עמ' 2 שורה 28: כי פעולותו של לייבל: "יוצרת סיכון לפגיעה כלפי מי מהם על ידי אנשים מרי נפש או מעורערים בנפשם, החשים שעולם חרב עליהם בעקבות החלטות כאלה ואחרות שהתקבלו ע"י בתי המשפט בתיקים בהם היתה מעורבות מקצועית לעו"ס" - שעשוע מעוותת את המציאות ע"י שימוש בספקולציות מקרי קיצון דמיוניים כאילו מישהו חלילה עלול לפגוע בעו"ס, בעוד שזעקתו של לייבל היא אלימות פקידות הסעד נגד משפחות עד להרס חייהם כגון: רעות איש שלום , משפחת חביבי , האמא ל' , משפחת סחיווסחורדר , דודו דהאן , אורה מור יוסף , בנצ'י טקלה , שרה כהן , תמר , חטיפת פעוטות ממשפחה , הנסיך החטוף , עדי איוון , מימי ... ועוד.
צו ההטרדה המאיימת של ניצה מימון שעשוע חסר בסיס מוצק ומנותק מהמציאות ומדיף ריח טיוח והשתקת חושפי פשעי רשויות הרווחה.


סוף דבר
החלטה ה"ס 62739-11-14 של השופטת ניצה מימון שעשוע למתן צו הטרדה מאימת לעיתונאי לייבל מדיפה ריח רמיה ושיקולים זרים פוליטיים. מדובר החלטה לקויה המהווה קרקע פוריה לשחיתות סחר בילדים וקשישים באמצעות פקידות סעד בעלות סמכויות סטטוטוריות המנוצלות לעושק וגזל.
התנהלותה בתיק של ניצה מימון שעשוע לקויה ללא בסיס עובדתי מוצק מבוסס על ספקולציות, רמיה, ומשוא פנים.


שופטת ניצה מימון שעשוע - דרכי רמיה לטיוח פשעי רשויות הרווחה נגד הורים וילדים

דצמבר 2014 - מדובר בהחלטת השופטת ניצה מימון שעשוע למתן צו לפי החוק למניעת הטרדה מאיימת נגד העיתונאי מרדכי לייבל שמחה בשכונה בה מתגוררת פקידת הסעד קרן רונן איפרגן לשכת הרווחה פתח תקווה.

מחאתו של העיתונאי לייבל נבעה מהכוח הבלתי מוגבל של פקידות הסעד המנוצל למטרות אפלות.
 
עמותות הרווחה המופרטות, מאבחנים ומטפלים ועוד עוסקים בענייני "ילדים בסיכון" מודעים לחשיבות תיוג קטינים כ"ילדים בסיכון". כל ילד בסיכון מכניס לתעשייה מאות אלפי שקלים בשנה. המשמעות להורים היא הרס המשפחה מבחינה כלכלית פיסית ונפשית. גופים אלו גייסו את איגוד העובדים הסוציאליים לנהל תעמולה נגד הורים המתנגדים לסחר בילדיהם. לאיגוד העו"ס השפעה על פקידי הסעד.

בהחלטה ה"ס 62739-11-14 שופטת ניצה מימון שעשוע ניכרים ליקויים רבים של רמיה ומשוא פנים לטובת מערך הרווחה לסחר בילדים.

להלן מספר דוגמאות

הצגה מעוותת ולקונית של סמכויות פקידת הסעד קרן רונן איפרגן - בע"מ 1 שורה 9 מציגה שעשוע את פקידת הסעד איפרגן כ:"עו"ס נותנת, במסגרת תפקידה, דו"חות וחוות דעת" - מדובר בדמגוגיה ורמיה להצגת קרן רונן איפרגן כפקידה זוטרה נטולת סמכויות בעוד שמדובר בפקידת סעד בעלת סמכויות סטטוטוריות להוצאת ילדים מביתם ומשפחתם בדלתיים סגורות ללא ראיות. לפקידת הסעד סמכויות לקבוע הסדרי ראיה בין הורים לילדיהם או להפסיקם. פקידת הסעד מציגה את הילדים וההורים בבית המשפט או בינם לבין עצמם ו/או בפני מומחים ומאבחנים. פקידות הסעד מקבלת גיבוי מלא ואינן עומדות לעולם לעבירות משמעת.
 שעשוע נמנעה בדרך רמיה ודמגוגיה להציג את הסמכויות הדרקוניות של פקידת הסעד כדי להכשיר את הקרקע למתן צו ההטרדה המאיימת בהמשך. שעשוע פעלה בדרך רמיה ומשוא פנים לטובת פקידת הסעד קרן רונן איפרגן.

שופטת ניצה שעשוע מימון - בית משפט שלום פתח תקוה
שופטת ניצה שעשוע מימון - בית משפט שלום פתח תקוה
 השופטת ניצה מימון שעשוע מהבלת דברי רמיה נגד העיתונאי לייבל - עמ'1 שורה 15 כותבת שעשוע: "הבקשה הוגשה על רקע מסע תעמולה שמנהל המשיב, המציג עצמו כעיתונאי ופעיל חברתי, ואשר מפרסומיו עולה כי הוא עצמו "מנותק מבנותיו" כהגדרתו" - המשיב לייבל הנו מוחה אחד מיני רבים נגד פשעי משרד הרווחה (ראו מאמרים של  פרופ. אסתר הרצוג   , יואב יצחק , אילה שטגמן , עופרה ענקרי , מרב בטיטו , רוני אלוני סדובניק , יגאל משיח  ,  , אביבה לורי  , שושי זייד , קלמן ליבסקינד
 , תחקירים עיתון ישראל היום ועוד...), בנוסף לייבל מעולם לא הציג עצמו כמנותק מבנותיו, או ניהל מסע תעמולה כלשהו.
ניצה מימון שעשוע מנסה בדרך רמיה להציג את לייבל כפועל מתוך אמוציות כדי לטייח את הסיבה האמיתית לזעקתו של לייבל: סחר בילדים.


שעשוע מבססת את ההטרדה המאיימת על סמך ספקולציות - שעשוע כותבת עמ' 2 שורה 28: כי פעולותו של לייבל: "יוצרת סיכון לפגיעה כלפי מי מהם על ידי אנשים מרי נפש או מעורערים בנפשם, החשים שעולם חרב עליהם בעקבות החלטות כאלה ואחרות שהתקבלו ע"י בתי המשפט בתיקים בהם היתה מעורבות מקצועית לעו"ס" - שעשוע מעוותת את המציאות ע"י שימוש בספקולציות מקרי קיצון דמיוניים כאילו מישהו חלילה עלול לפגוע בעו"ס, בעוד שזעקתו של לייבל היא אלימות פקידות הסעד נגד משפחות עד להרס חייהם כגון: רעות איש שלום , משפחת חביבי , האמא ל' , משפחת סחיווסחורדר , דודו דהאן , אורה מור יוסף , בנצ'י טקלה , שרה כהן , תמר , חטיפת פעוטות ממשפחה , הנסיך החטוף , עדי איוון , מימי ... ועוד.
צו ההטרדה המאיימת של ניצה מימון שעשוע חסר בסיס מוצק ומנותק מהמציאות ומדיף ריח טיוח והשתקת חושפי פשעי רשויות הרווחה.


סוף דבר
החלטה ה"ס 62739-11-14 של השופטת ניצה מימון שעשוע למתן צו הטרדה מאימת לעיתונאי לייבל מדיפה ריח רמיה ושיקולים זרים פוליטיים. מדובר החלטה לקויה המהווה קרקע פוריה לשחיתות סחר בילדים וקשישים באמצעות פקידות סעד בעלות סמכויות סטטוטוריות המנוצלות לעושק וגזל.
התנהלותה בתיק של ניצה מימון שעשוע לקויה ללא בסיס עובדתי מוצק מבוסס על ספקולציות, רמיה, ומשוא פנים.


יום ראשון, 7 בדצמבר 2014

דוד גולן מאבד שליטה ומוציא אצבע משולשת

7.12.2014 - דוד גולן יחצ"ן איגוד העובדים הסוציאליים מאבד שליטה ביציאה מבית משפט שלום פתח תקוה לאחר התבזות פקידת סעד קרן רונן איפרגן. איפרגן הגישה בקשה לצו הטרדה מאיימת עקב מחאת הורים מתחת לביתה. המחאה נבעה עקב תוקפנותה של פקידת הסעד איפרגן מלשכת הרווחה פתח תקוה לתלישת ילדים מביתם ומשפחתם לסחר במוסדות מופרטים.

יום שבת, 6 בדצמבר 2014

אביליפיי - Aripiprazole - Abilify

סם פסיכיאטרי אנטיפסיכוטי: אביליפיי -  Abilify
סם פסיכיאטרי אנטיפסיכוטי: אביליפיי -  Abilify
אביליפיי הוא סם פסיכיאטרי אנטיפסיכוטי אטיפי מקבוצת דור שני. אביליפיי נפוץ מורשה לטיפול בהפרעה דו-קוטבית, סכיזופרניה, אוטיזם, ודיכאון מג'ורי (בעת שימוש עם תרופות נוגדות דיכאון). הטבליות מגיעות במספר דרגות חוזק ובדרך כלל נלקחות פעם ביום. תופעות לוואי אפשריים כוללות בחילות, נדודי שינה, כאבי ראש, וחרדה.
אביליפיי הוא סם פסיכיאטרי

מאתר MEd TV

כיצד פועלת אביליפיי Abilify ?

Abilify שייך לקבוצה של תרופות הנקראות אטיפיות (לא טיפוסיות) אנטי-פסיכוטיות. לא לגמרי ברור כיצד עובדת התרופה לטיפול בסכיזופרניה, הפרעה דו קוטבית, אוטיזם, או דיכאון.

עם זאת, ידוע כי הסם חוסם או מפחית את ההשפעות של כמה כימיקלים במוח. כימיקלים אלה (כמו דופמין וסרוטונין) עשויים להיות גבוהים באנשים עם סכיזופרניה או הפרעה דו-קוטבית (הידוע גם במאניה-דיפרסיה).

זכור כי הסם אינו מרפא אלא עוזר למתן את הסימפטומים (הפרעות) של סכיזופרניה, אוטיזם.

תופעות לוואי Abilify

חרדה, כאבי ראש, נדודי שינה הן בין תופעות הלוואי הנפוצות שדווחו על אבליליפיי Abilify. תופעות לוואי שאינן שכיחות כוללות טחורים, גזים, ואקנה. תופעות לוואי מסוימיות הן יותר רציניות ויש לדווח לרופא המטפל. אלו כוללות תחושות של חוסר מנוחה או עצבנות, לחץ דם גבוה, או תנועות שרירים חריגות.

תופעות לוואי נפוצות של אביליפיי Abilify

אביליפיי Abilify נחקרה ביסודיות במחקרים קליניים. במחקרים אלה, תופעות הלוואי שהופיעו בקבוצת אנשים שנטלו את התרופה תועדו והושוו לתופעות לוואי שהופיעו בקבוצה אחרת של אנשים שלא נטלו את התרופה. בדרך זו, תועדו תופעות לוואי שהופיעו, שכיחות ההופעה, והשוואה לקבוצה שלא נטלה את התרופה.

במחקרים אלה, תופעות הלוואי הנפוצות ביותר כללו Abilify:

כאבי ראש - 27%  מאנשים
תחושה מסוממת - 23% 

תסיסה (אקטיביות) - 19% 
 נדודי שינה - 18% 
עייפות - 17% 
חרדה - 17% 
נמנום - 16% 
 בחילה - 15% 
 הקאות - 14% 
 חוסר מנוחה - 12% 
 עצירות - 11%

תופעות לוואי נפוצות אחרות (המופיעות ב- 2 אחוזים עד 10 אחוזים מאנשים) כוללות:

סחרחורת
קלקול קיבה או צרבת
רעד (רעידות)
עלייה במשקל
חוסר מנוחה
עייפות
יובש בפה
כאב משותף
כאב גרון
ראייה מטושטשת
כאבי בטן
כאב
שיעול
גודש באף
ריור המוגבר
נפיחות או הצתברות מים בידיים, הרגליים, או הרגליים.



תופעות לוואי של אביליפיי Abilify שיש לדווח לרופא המטפל

ישנם מספר תופעות לוואי של אביליפיי Abilify, שיש לדווח לרופא המטפל. למרות שרוב תופעות לוואי אלה הן נדירות למדי, כמה עלולות להיות שכיחות יחסית. תופעות לוואי חמורים כוללות אך אינן מוגבלות ל:

סימנים של סוכרת, כגון: סוכר גבוה בדם, צמא מוגברת, הטלת שתן תכופה, רעב קיצוני

עלייה גדולה או מהירה במשקל
מחשבות אובדניות
לחץ דם גבוה

סחרחורת או עילפון במעבר ממצב ישיבה לשכיבת או עמידה
תחושות של חוסר מנוחה או עצבנות
 תנועות שרירים חריגות 

 זקפה כואבת של הפין שלא נעלמת

סימנים או תסמינים של תסמונת ממארת נוירולפטיות, אשר יכולה לכלול:

חום גבוה
נוקשות שרירים
בלבול
דופק לא סדיר או לחץ דם
עלייה בקצב לב (טכיקרדיה)
הזעה
קצב לב לא סדיר (הפרעות קצב)

סימנים של תגובה אלרגית, כוללים:

פריחה בלתי מוסברת
כוורות
גירוד
נפיחות לא מוסברות
צפצופים
קשיי נשימה או בליעה.

תופעות לוואי נדירות Abilify
תופעות לוואי מסוימים מתרחשות בפחות מ -2 אחוזים מאנשים שלוקחים Abilify. בגלל תופעות לוואי אלה הן כל כך נדירות, שקשה לדעת אם הם נגרמים למעשה על ידי התרופות או משהו אחר.
 


תופעות לוואי אלה פחות נפוצות של אביליפיי Abilify כוללות אך אינם מוגבלות ל:

אנמיה
ורטיגו (תחושת ספינינג)
טינטון (צלצולים באוזניים)
תת פעילות בלוטת תריס או פעילות גבוהה
גזים
מחלת החזר הוושטי (GERD)
טחורים
תסמונת מעי רגיז (IBS)
פצעי כיב
אבנים בכיס המרה
זיהומים פטרייתיים
דלקת פרקים
תסמונת תעלה הקרפלית
אבנים בכליות
אימפוטנציה, הידוע גם בתפקוד לקוי של זיקפה או ED
דחף מיני מוגבר או מופחתת
אקנה
אקזמה
נשירת שיער



תופעות לוואי אביליפיי (מתוך עלון לצרכן):

כמו בכל תרופה, השימוש באביליפיי עלול לגרום לתופעות לוואי בחלק מהמשתמשים.

תופעות לוואי שכיחות ( 1:10 )- עוויתות או תנועות בלתי רצוניות, כאב ראש, עייפות, הקאות, בחילות, תחושת אי- נוחות בקיבה, עצירות, הפרשת יתר של רוק, סחרחורת, קשיי שינה, חרדה ותחושת אי-שקט, ישנוניות, רעד וטשטוש ראיה.
תופעות לוואי בלתי שכיחות ( 1:100 ) - סחרחורת (במיוחד במעבר פתאומי ממצב שכיבה/ישיבה לעמידה), דופק מהיר, דיכאון.
בכל מקרה שבו הינך מרגיש/ה תופעות לוואי שלא צוינו בעלון זה, או אם חל שינוי בהרגשתך הכללית עליך
להתייעץ עם הרופא מיד.

תופעות הלוואי הבאות דווחו לאחר תחילת שיווקה של התרופה בשכיחות לא ידועה (לא ניתן להעריך את שכיחותן על פי המידע הקיים):

שינוי ברמות תאי הדם, דופק לא רגיל, מוות פתאומי לא מוסבר, התקף לב, תגובה אלרגית (כגון: נפיחות בפה, בלשון, בפנים ובגרון, גירוד, פריחה), רמת סוכר גבוהה בדם, התחלה או החמרה של סוכרת, חמצת קטונית תרדמת, רמת נתרן נמוכה בדם, עליה במשקל, ירידה במשקל, אובדן תאבון, עצבנות, חוסר שקט, ,(ketoacidosis) הרגשת חרדה, הימור מוגבר, מחשבות אובדניות, ניסיון להתאבד, התאבדות, הפרעות בדיבור, התקפי אפילפסיה, סינדרום סרוטונין (תגובה היכולה להתבטא בתחושת שמחה רבה, ישנוניות, מסורבלות, חוסר מנוחה, הרגשה של שכרות, חום, הזעה או נוקשות שרירים), שילוב של חום, נוקשות שרירים, נשימה מהירה מוחשת, הזעה, שינוי ירידה בהכרה, שינוי פתאומי בלחץ הדם ובקצב הלב,  התעלפות, לחץ דם גבוה, קרישי דם בורידים במיוחד ברגליים (סימפטומים כוללים התנפחות, כאב והאדמה של הרגל) העלולים להגיע לריאות ולגרום לכאב בחזה או לקשיי נשימה (אם נתקלת בתופעות לוואי אלה, פנה מיד לעזרה רפואית); התכווצות השרירים המקיפים את תיבת הקול, שאיפה של מזון כולל סיכון לדלקת ריאות (אספירציה), קושי בבליעה, דלקת בלבלב, כשל כבדי,דלקת בכבד, הצהבת העור או לובן העין, דיווח ערכים לא תקינים של בדיקות כבד, אי-נוחות בבטן ובקיבה, שלשול, פריחה על גבי העור, רגישות לאור, נשירה והידללות שיער חריגות, הזעה מוגברת, נוקשות או התכווצות, כאב שרירים, חולשה, בריחת שתן, קושי במתן שתן, זקפה כואבת או ממושכת, קושי בשמירה על טמפרטורת הגוף או חימום יתר, כאב בחזה, נפיחות בידיים, בקרסוליים ובכפות הרגליים.
בחולים קשישים עם דימנציה (שיטיון), דווחו מקרים חמורים יותר לאחר שימוש באפילפיי. בנוסף דווחו מקרים של שבץ או "מיני" שבץ.

תופעות לוואי בילדים ומתבגרים:

תופעות הלוואי אשר נצפו במתבגרים בגיל 13 ומעלה היו דומות בתדירותן ובסוגן לתופעות הלוואי אשר נצפו
במבוגרים, מלבד תופעות הלוואי הבאות:
תופעות לוואי שכיחות מאוד (מעל 1:10 )- ישנוניות, עוויתות או תנועות בלתי רצוניות, חוסר מנוחה ועייפות.
תופעות לוואי שכיחות (מעל 1:100 )- כאב בטן עליונה, יובש בפה, דופק מהיר, עלייה במשקל, עלייה בתיאבון, עוויתות שרירים, תנועות בלתי רצוניות בגפיים, סחרחורת (במיוחד במעבר פתאומי ממצב שכיבה/ישיבה לעמידה).
אם אחת מתופעות הלוואי מחמירה, או כאשר אתה סובל מתופעת לוואי שלא הוזכרה בעלון, עליך להתייעץ עם הרופא.

יום שישי, 5 בדצמבר 2014

אימוץ - השופטת חנה בן עמי קבעה: משרד הרווחה הפריד בין הילדים לאימם ללא סיבה

אימוץ – כב' השופטת חנה בן עמי ביהמ"ש לענייני משפחה ירושלים מתחה ביקורת חריפה על השירות למען הילד – השופטת לא הבינה למה הילדים הופרדו מאמם, רותי סיני ומשה ריינפלד, הארץ 21.9.2000, קובץ pdf

הוא היה בן 16, היא היתה בת 14. משפחתה התנגדה לקשר ביניהם, והם ברחו לבית סבתו בעיר אחרת. הוא הסתבך בפלילים – עבירות רכוש ואלימות, והיא נכנסה להריון. בגיל 18 כבר היו לה שלושה ילדים, בני שנה, שנתיים ושלוש. כמעט מההתחלה נהג בה בן זוגה באלימות וגם נטש אותה ואת הילדים לתקופות ארוכות. בגלל גילה ומצבה הכספי, התקשתה הנערה לטפל בילדים, והם הוצאו מהבית בצו חירום למשך תשעה חודשים.

לאחר שהוחזרו, השתפר המצב במעט, אבל האב שב במהרה להתנהגותו האלימה. כתשעה חודשים לאחר מכן, במאי 1996, נעצר בעקבות שוד מזוין שביצע ונכלא למאסר ממושך.

כעבור חודש שוב הגיעה המשטרה – הפעם כדי לקחת את שלושת הילדים.

הם נלקחו לבית מעבר של השירות למען הילד, שם הוחזקו כמעט שנתיים עד שהמדינה ביקשה להכריז עליהם כמתאימים לאימוץ ופנתה לשם כך לבית המשפט.

את הפרשה העצובה והסבוכה גוללה באחרונה סגנית נשיא בית המשפט למשפחה בירושלים, השופטת חנה בן עמי, בפסק דין קשה שבו מתחה ביקורת חריפה על השירות למען הילד ועל היועץ המשפטי של משרד הרווחה.


"בדיונים בבית המשפט התבררה מסכת ארוכה של מחדלים וכן של מהלכים שננקטו על ידי השירות למען הילד, שחרגו מנורמה של מינהל תקין", כתבה השופטת.

בין השאר, האשימה בן עמי את השירות בהסתרת מסמכים רלוונטיים ומרכזיים מבית המשפט.

השופטת גם האשימה את השירות בהפעלת שיקולים ש"לא היו שיקולי טובת הילדים דווקא", וציינה את העובדה שבניגוד לדעתם של אנשי השירות, רשויות הרווחה במקום מגוריהם של הילדים התנגדו בתוקף להוצאת הילדים מביתם. היא ציינה במיוחד תצהיר של מנהלת האגף לשירותים חברתיים בעיר, שסיפרה כי הציעה לגבש תוכנית לטפל בילדים במסגרת הקהילה.

ההצעה נדחתה, תוך שהובהר: "שאם יהיו תוכניות כאלה בקהילה אז יקטן מספר הילדים לאימוץ, והדבר יפגע במשפחות המבקשות לאמץ".

גם פקידת הסעד לחוק הנוער באותה עיר חזרה בעדותה על טענה זו.

מהתיאורים בפסק הדין עולה כי ככל שהתארכה שהותם של הילדים בבית המעבר, מבלי שהתקבלה כל  החלטה על גורלם, הידרדר מצבם.

בדיון שהתקיים במשרדי השירות, כשנה ורבע לאחר שהוצאו הילדים מביתם, תיארה מנהלת בית הילדים את הילד הבכור, בן החמש וחצי כך:


"מבחינה רגשית נמצא ביאוש טוטאלי, סימני דיכאון ותופעות אלימות כלפי הילדים וכלפי עצמו…".

וכך סיפרה על הילד בן השלוש: "מתחת לילד הנחמד והטוב יש הרבה קשיים, הרבה עצב וכאב".

חלפו 21 חודשים של דיונים וחילוקי דעות בין רשויות הרווחה השונות עד שהשירות למען הילד פנה לבית המשפט בבקשה להכריז על הילדים ברי אימוץ.

כבר בהופעתו הראשונה בבית המשפט ביקש היועץ המשפטי של השירות, שהשופטת תורה באופן מיידי על הפסקת הביקורים של האם אצל ילדיה.

השופטת סירבה.

"ככל שיירבו ביקורי המשפחה אצל הקטינים ייטב מצבם, אלא אם כן סבור מישהו שניתוק הקשר נחוץ כדי ליצור עובדות ולהעמיד את בית המשפט ואת הקטינים בפני מצב שהגשרים מצד אחד נשרפו וכל שנותר הוא לבנות מערכת חדשה", כתבה בן עמי.

"ההתרשמות מהמקרה דנן (כמו גם מתיקים אחרים שעניינם בקשה להכרזת קטין כבר אימוץ) הינה כי 'הכשרת' הקטין לאימוץ נעשית מרגע הוצאתו מן הבית", כתבה השופטת.

תצהירה של מנהלת האגף לשירותים חברתיים מחזקת את דברי השופטת: "אני רוצה להגיד שברגע שהילדים הובאו לבית הילדים הכל היה מכוון לניתוק הקשר".

השופטת הורתה להגביר באופן ניכר את מספר ומשך הביקורים שהורשו לאם ולאפשר לילדים לצאת לביתה לחוג את ראש השנה. השופטת ציינה כי במהלך הדיונים נחשפו פרוטוקולים של שתי ועדות החלטה – ועדות של אנשי מקצוע שאמורות להכריע במקרים של חילוקי דעות בענייני הוצאת ילדים מהבית – ובשתיהן הוחלט מפורשות להחזיר את הילדים לביתם.

בדיון שלישי, הפעם בוועדה עליונה, מסרה מנהלת השירות למען הילד, אלה בלאס, כי ישנן שלוש משפחות המוכנות לקבל את הילדים לאימוץ.

לאור העדויות ששמעה השופטת בדבר חילוקי הדעות המקצועיים, היא ביקשה מהשירות לשקול את בקשת האם להשיב לה את ילדיה. באופן מפתיע, השירות נענה בחיוב.

"ובחלל נותרה השאלה: כיצד זה השירות למען הילד, שאפילו על פי שמו אמור להיות אמון על טובתם של קטינים, שומט מידו באחת קטינים לבית אמם, כשעמדתו החד משמעית והבלתי מתפשרת לאורך הדיונים היתה כי טובתם מחייבת הפסקת הביקורים וניתוק הקשר… והרי לכאורה שום דבר לא השתנה, לבד מעדויות עובדי הרווחה ומגילוי קיומם של פרוטוקולים של דיונים בעניין הקטינים וההחלטות שלא יושמו".

הילדים הושבו לבית אמם, והעובדים הסוציאליים דיווחו כי בביקוריהם שם מצאו בית נקי, מצויד במזון, הילדים היו נקיים, נראו רגועים והתרפקו על אמם. לעומת זאת, לדברי השופטת, אף נציג של השירות למען הילד לא בדק בעצמו אם הילדים השתלבו בבית אמם.

"אם ניתן לסכם תיק עצוב זה", כתבה בן עמי, "מי שבאמת ובתמים טובתם של הקטינים היתה לנגד עיניו, תפקידו היה להושיט יד תומכת לאם, שכל חטאה היה שבהיותה ילדה-נערה, דלת אמצעים ונתונה למרות גבר אלים, לא עמד לה כוחה לטפל בהם כראוי".

וסוף דבר: באחרונה נודע כי שלושת הילדים נשלחו לפנימייה.


 השופטת לא הבינה למה הילדים הופרדו מאמם, רותי סיני ומשה ריינפלד, הארץ 21.9.2000
 השופטת לא הבינה למה הילדים הופרדו מאמם, רותי סיני ומשה ריינפלד, הארץ 21.9.2000