המאמר
המדינה מתעלמת כשנתיים מדו"ח שהנחה לסגור מוסדות למוגבלים , אור קשתי , הארץ , יולי 2013
דו"ח שהוזמן על ידי שר הרווחה לשעבר קבע נחרצות: יש לשלב בקהילה חוסים עם מוגבלות שכלית. אולם הרצוג כבר לא בתפקיד והדו"ח מעולם לא פורסם
ביום שני פרסם
משרד הרווחה הודעה יוצאת דופן. בכותרת “דרמה במשרד הרווחה”, נכתב כי השר,
מאיר כהן (יש עתיד), “הורה לפעול להוצאת 12 חוסים המיועדים לשילוב בקהילה”, שנמצאו במעון סגור בעכו. בהודעה גם צוין כי “ברקע הדברים עומד ועד העובדים (של המוסד), שפעל בשנים האחרונות להשארת החוסים במוסדות משיקולים כלכליים”.
צריך כמובן לברך את משרד הרווחה על הנחישות שהפגין, אבל אנשי מקצוע שמכירים מקרוב את הפרשה מתרשמים מעט פחות: לא העובדים אשמים במצב, אלא מדיניות שמרנית רבת שנים של המשרד, המעדיפה כי אנשים עם מוגבלות שכלית יגורו במוסדות ולא בקהילה, יחד עם חוסר תכנון ובלגן שנראה מכוון. המעון בעכו, שבו כ-95 חוסים, הוא מוסד ממשלתי. האחריות על התנהלותו היא בראש ובראשונה של המשרד עצמו.
אם משרד הרווחה באמת מעוניין בשינוי מדיניות ביחס למגוריהם של אנשים עם פיגור, אין צורך בהודעות דרמטיות. אפשר להתחיל באימוץ של דו”ח ועדת מומחים בינלאומית, שהמשרד עצמו הזמין, שקבעה כי יש לסגור תוך עשר שנים את כל “צורות המגורים בהן מתגוררים יותר מארבעה או שישה אנשים עם לקות שכלית”. הדו”ח נמסר למשרד לפני שנה ותשעה חודשים, אך לא פורסם מעולם, למרות בקשות חוזרות ונשנות מצד גורמים שונים. גם המלצותיו לא יושמו במלואן.
על פי נתוני משרד הרווחה, המעודכנים למארס 2011, בישראל חיים כ-35 אלף אנשים עם מוגבלות שכלית. רובם, כ-70%, חיים עם הוריהם, נתון המעיד לכשעצמו כי המדינה מספקת פתרון חלקי בלבד לאנשים האלה. כ-9,500 אנשים גרים במסגרות שונות מחוץ לביתם, רובם המכריע - 62% - חיים במוסדות גדולים מאוד בהם גרים יותר מ-61 בני אדם, וכ-20% נוספים במוסדות בינוניים – 60-17 בני אדם. בהשוואה בינלאומית, השיעורים האלה גבוהים פי 4-3 מהמקובל בארצות הברית ומערב אירופה.
לדברי הפרופ’ אריה רימרמן מאוניברסיטת חיפה, ששימש כיו”ר ועדת המומחים, “
יש משהו לא אנושי במסגרות הגדולות והסגורות, ומעצם טבען מתרחשים בהן דברים לא טובים. למעשה, אנחנו מונעים מאלפי אנשים עין ציבורית פקוחה”. עוד הוא אומר כי “
אין שום הצדקה לשיעור הגבוה של אנשים שחיים בישראל במוסדות: גם לאנשים עם פיגור יש זכות לחיות במסגרות קטנות, עם תמיכה ואהבה”. על פי הנתונים, רק 8% מהסובלים מפיגור חיים בדירות של עד שש נפשות.
ועדת המומחים הוקמה ביוזמתו של
יצחק הרצוג, בזמן שהיה שר הרווחה, כדי שתברר היכן נמצאת ישראל בנושא הדיור של אנשים עם מוגבלות שכלית בהשוואה למדינות המערב, ותמליץ על מדיניות. ביוני 2011 הגיעו לישראל ארבעה מומחים בינלאומיים, מהבולטים בתחומי הזכויות של אנשים עם מוגבלות, והצטרפו לפרופ’ רימרמן, שהיה הדיקן המייסד של הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות באוניברסיטת חיפה.
בעבודתם התבססו חברי הוועדה על אמנת האו”ם לזכויות של אנשים עם מוגבלות, שישראל חתמה עליה, ובעיקר על סעיפים רלבנטיים כמו הזכות של אנשים עם לקות לקבל החלטות עבור עצמם ולחיות באופן עצמאי בקהילה, העלאת המודעות הציבורית כאמצעי להגברת סובלנות וכבוד, ועוד.
“
אנו מאמינים כי כל אדם עם לקות שכלית יכול לחיות בקהילה, בכפוף לקבלת שירותים הולמים”, נכתב בהמלצות הדו”ח. ההמלצה כוללת גם אנשים עם “התנהגויות מאתגרות”, וגם כאלה שיש להם צרכים רפואיים מורכבים. לדעת המומחים, ההמלצה ישימה “הן מבחינה מעשית והן מבחינה כלכלית, כפי שמצביעות העדויות המחקריות ממדינות אחרות בעולם”.
כל אחת מהמלצות הוועדה אמורה היתה לגרום לשינוי מדיניות. כך למשל קובע הדו”ח כי “
ראוי שישראל תבצע שינוי בחקיקה, כך שדיור ושירותים בקהילה יהפכו להיות החלופה למוסדות”. לדברי רימרמן, המעבר ממודל מוסדי לקהילתי מתנהל במדינות המערב כבר כמה עשורים (בארה”ב ירד מספר האנשים במוסדות סגורים מכמיליון ב-1964 ל-30 אלף בלבד ב-2009), אך בישראל המצב כמעט ולא השתנה.
לדבריו, מעבר כזה יכול להתבצע באמצעות סגירה הדרגתית של המוסדות הקיימים, ובמקביל - הרחבה משמעותית של הדיור בקהילה. בהקשר זה המליצה הוועדה למפות את השירותים הניתנים כיום בקהילה, מיפוי שיהיה בסיס “לתכנון שירותים עתידיים, כך שיהיו אחידים ומפוזרים באופן שוויוני בכל הארץ”.
שאלת פיזור השירותים נוגעת לנושא הרגיש של מה שמכונה nimby (לא בחצר האחורית שלי - “not in my back yard”). העברת האחריות למסגרות דיור לאנשים עם לקות שכלית מהמדינה לידי גורמים פרטיים, הובילה לפיזור בלתי שוויוני בעליל. חברי הוועדה לא חוסכים בביקורת: “
דחיסות ורוויה של שירותים נובעים בראש ובראשונה מאינטרסים כלכליים ואחרים של נותני השירות (במוסדות בבעלות פרטית, א”ק). אולם, נותני שירות שונים משתמשים בטיעון של חופש המגורים (של האדם עם המוגבלות, א”ק) על מנת להגן על האינטרסים שלהם עצמם - ולא של החוסים”. המצב הלא תקין, בו מתרכזות לא פעם מסגרות כאלה באזורים חלשים ממילא, בהם הארנונה נמוכה והתושבים לא צפויים להתנגד, הוא תוצאה של מצב זה. לפיכך, ממליצה הוועדה למפות את הצרכים ברמה הארצית, ולתגמל גורמים פרטיים שיעניקו שירותי דיור באזורים בהם אין די שירותים כאלה.
באשר לעתידם של המעונות הסגורים לאנשים עם מוגבלות שכלית, ממליצה הוועדה על “
צמצום משמעותי של כל המעונות, עד כדי סגירתם כליל”. מספר הדיירים הרצוי בדיור הקהילתי, לפי הדו”ח הוא ארבעה-שישה בדירה. “
בעולם המערבי מתחולל כיום שינוי בגישה כלפי אנשים עם מוגבלות”, נכתב בדו”ח. “
שינוי זה משתקף באמנת האו”ם ואף מוצא את ביטויו בגוף הידע המחקרי, התומך במגורים עצמאיים בקהילה. שינוי זה ראוי וצריך להשתקף גם במדיניות של מדינת ישראל”.
דו”ח הוועדה נמסר למשרד הרווחה באוקטובר 2011. בראשית אותה שנה, החליף
משה כחלון את הרצוג, ונדמה כי את השר החדש ואת פקידי משרדו הוותיקים יותר עניינו דברים אחרים. את זה אפשר ללמוד, בין השאר, מההחלטה שלא לשלם לחברי הוועדה על עבודתם אלא להסתפק בהחזר הוצאות בלבד, ויותר משמעותית - לא לפרסם את דו”ח הוועדה, למרות בקשות של “בזכות” ולפני חודש גם מצדו של ח”כ אילן גילאון (מרצ). יתרה מזאת, חברי הוועדה המליצו כי משרד הרווחה יגבש ויציג לציבור תוכנית לעשר שנים, שתיישם את השינוי הנדרש. לדברי רימרמן, הוועדה אף התנדבה ללוות באופן שוטף תוכנית כזאת. עד היום הוא ממתין לתגובת משרד הרווחה.
מה הסיבה לשמירה על המדיניות הקיימת? עובד במשרד הרווחה טוען כי זהו עניין כספי: המוסדות הגדולים כבר קיימים, ונוח יותר לרשויות המדינה להפנות אליהם אנשים, מאשר להקים מסגרות קטנות יותר בקהילה. וייתכן שהמרכיב הזה - של מגורים בצמוד לאוכלוסייה הרגילה - הוא זה שכל כך מפחיד. “יש עמדות לא אוהדות בציבור כלפי קליטה בקהילה של אנשים עם פיגור”, אומר פרופ’ רימרמן.
“
רוב האוכלוסייה שנמצאת כיום במוסדות נשלחה לשם על רקע מדיניות שמרנית, המנציחה דפוסים מיושנים של בידוד והפרדה מהקהילה הכללית”, אומרת מנכ”לית “בזכות”, אסתר סיוון. לאחרונה החלו “בזכות” ו”קרן משפחת רודרמן” ב
קמפיין המעודד דיור בקהילה של אנשים עם מוגבלות.
לדברי סיוון, “
המומחים קבעו במפורש כי כל אדם עם לקות שכלית יכול וצריך לחיות בקהילה, ולקבל שירותים ותמיכה מותאמים לאדם. זהו שינוי תפיסה יסודי ממדיניות משרד הרווחה, הגורסת כי יש מי ש’מתאים’ ויש מי שאינו ‘מתאים’ לגור בקהילה. האתגר הגדול הניצב בפני שר הרווחה הוא דווקא פנימי: הצורך להתמודד עם פקידי משרדו, עם מפעילי המוסדות, עם ועדי העובדים, עם היועצים המשפטיים, ואולי גם עם פקידי האוצר”.
ח”כ גילאון, המשמש גם כיו”ר השדולה לאנשים עם מוגבלות בכנסת, אומר כי הדו”ח “מצביע על מה שאנו אומרים כבר שנים רבות:
אין דייר לא מתאים, אלא יש מסגרת שאינה מתאימה לו”. הוא הוסיף כי הדו”ח מחזק את הדרישה “
להחזיר את המסגרות להפעלת המדינה, בדומה להחלטה שהתקבלה לגבי המוסדות הפסיכיאטריים”.
במשרד הרווחה אומרים בתגובה כי מאז הגשת הדו”ח הוכנסו שינויים רבים, בהם ההחלטה שלא לפתוח יותר מעונות לאנשים עם מוגבלות שכלית. כמו כן, לדבריהם החלה היערכות לביצוע המיפוי המומלץ של השירותים הקיימים בקהילה; נמשך פיתוח תשתיות ושירותים נוספים בקהילה; ועדות האבחון הונחו להעדיף מסגרות דיור בקהילה כאלטרנטיבה ראשונה להשמה חוץ־ביתית. עוד נמסר מהמשרד כי “החל תהליך של התאמת המעונות הקיימים כך שסגנון פעולתם יהיה קהילתי”, וכן שעד כה נפתחו 60 שלוחות למעונות, אליהן עברו חלק מדיירי המעונות. במשרד גם מדגישים כי השר כהן קבע “לו”ז מסודר למיפוי מחדש של כל המוסדות הסגורים, במטרה להוציא את האנשים שהומלצו לשילוב בקהילה”.
לצד השינויים, אומרים במשרד כי “במקרים קיצוניים של התנהגות מאתגרת, בעיות נפשיות קשות, ומצבים רפואיים מורכבים יש חשיבות כי הטיפול יוענק לאדם במסגרת מגורים של מעון, המאפשרת מענה בריאותי מקיף, תוך צמצום הסיכון לפרט ומבלי לפגוע באיכות החיים של הסובבים”. משרד הרווחה אמנם החליט שלא לפתוח מסגרות חדשות, אומר הפרופ’ רימרמן, אבל לא התחייב לסגור בהדרגה את אלה הקיימות, ואילו לגבי המקרים הקיצוניים, הרי שגם כאן אפשר וצריך למצוא את ההסדרים המתאימים, כדי שגם הם יחיו בדירות קטנות בקהילה, בדיוק כמו כל אחד אחר.
התעללות בחוסים במעון נווה יעקב של משרד הרווחה
קישורים: מעון "נווה יעקב" של משרד הרווחה - תרבות הסאדיזם - ככה זה עובד - תרבות הסאדיזם של רשויות הרווחה, איומים, הפחדות, עלילות, אלימות, הזנחה, סמים פסיכיאטריים, קשר שתיקה, תאוות בצע ועוד - המאמר האם מטופל ב"נווה יעקב": "צוות סדיסטים, אנחנו בגיהנום" , שבתי בנדט ודנה ויילר-פולק , וואלה חדשות , אוקטובר 2012 - משפחות מטופלים במוסד בו נחשפה פרשת התעללות מתארים שנים של הזנחה ואלימות. "היו לו פנסים בעיניים, כוויות על הגב", מספרת אחת האמהות...
מעון למוגבלים כפר נחמן של משרד הרווחה - חשד להתעללות קשה - הכתבה "הוא פשוט הוריד לו סטירות" , נטע לי בינשטוק , mynet , מאי 2010 - אגרופים, הרעבות ופלפל חריף בפה. המשטרה חוקרת חשד להתעללות בבעלי פיגור שכלי בכפר נחמן ברעננה. העובדים מכחישים את המיוחס להם. חושפת הפרשה: "התמוטטתי מהמראות". משרד הרווחה: "פועלים על פי נוהלי המשטרה"...
משרד הרווחה - כליאת אנשים נורמליים במוסדות למפגרים למשך עשרות שנים - כתבת תחקיר - מרץ 2009 - "הסבל, הכאב, הפגיעות, והאונס, הכל נשאר בתוכי עד לעולם הבא" - מצעד האיוולת: משרד הרווחה מאבחן אנשים טובים, הגונים, ונבונים, ע"פ קריטריונים הזויים שאימץ לעצמו, כולא אותם, מתעלל בהם, והורס את חייהם...
