יום שבת, 7 ביולי 2012

שמואל בוקובסקי - מכבסת הבלים ודברי בלע נגד משפחה בהליך אימוץ

שמואל בוקובסקי - מצעד איוולת של רשויות הרווחה ו"מומחים" צייתנים המדברים בשפה אחת ודברים אחדיםינואר 2012 - בית משפט עליון רע"א 7535/11 - מדובר בזוג הורים בעלי פיגור אשר בית משפט לענייני משפחה (שופט שמואל בוקובסקי) קבע כי יש לשלוח את בתם בת השלש לאימוץ סגור. ההורים מבקשים לצמצם את תוצאות האימוץ, באופן שסבתה של הקטינה, אמה של המבקשת והאפוטרופא שמונתה לה לדין, תישא באחריות לגידולה. מנגד, סומך המשיב (לשכה משפטית משרד הרווחה) ידיו על פסקי הדין של ערכאות קמא. לבת המאומצת אחות קטינה שהוכרזה "נזקקת"

מהחלטת העליון ניתן ללמוד על דרכי הפעולה של שופט בית משפט לענייני משפחה שמואל בוקובסקי, הנשוי לפקידת סעד מחוזית לחוק הנוער מיכל מילשטיין בוקובסקי ואשר שימש שנים רבות בעברו כיועץ משפטי במשרד הרווחה:


חטיפת התינוקת מחזקת המשפחה המורחבת מיד לאחר הלידה ללא מתן למשפחה הזדמנות ממשית לגדלה - השופט ניל הנדל מתאר: "מיד לאחר לידתה, הועברה הקטינה לבית תינוקות של השירות למען הילד. כחודש לאחר מכן, הוכרזה "קטינה נזקקת" והוצאה ממשמורת הוריה באופן זמני. צו ההכרזה הוארך מעת לעת. בהיותה כבת שנה וחצי, הועברה הקטינה למשפחת אומנה טיפולית, אשר הביעה רצון לאמצה" (עמ' 2 ס' 2).

הליך האימוץ נמשך חרף העובדה שלמאומצת לעתיד יש אחות קטנה במשמורת המשפחה המורחבת - פיסקה 3 עמ' 2 : באותה תקופה, נולדה אחות הקטינה אשר אף היא הוכרזה "קטינה נזקקת" והועברה
למשמורת רשות הסעד. הסבתא עתרה לבית המשפט לנוער לקבל למשמורתה את אחות הקטינה אולם בקשתה נדחתה, כמו גם ערעורה לבית המשפט המחוזי. בית משפט זה קיבל את בקשת רשות הערעור שהוגשה מטעמה, דן בה כבערעור, קיבל את הערעור והורה להעביר את אחות הקטינה, שהייתה אותה עת כבת שנה, למשמורתה של הסבתא לתקופת ניסיון של שנה רע"א 2440/10.

שמואל בוקובסקי והשירות למען הילד גרמו לילדה נזקים התפתחותיים בכך שקרעו אותה ממשפחתה מייד לאחר הלידה, והציבו אותה במסגרות מופרטות חוץ ביתיות (בית תינוקות ועוד..) - מכון "שלם" חווה דעתו על הקטינה: "הקטינה מושא הדיון סובלת מאיחור התפתחותי ניכר. צרכיה מיוחדים הם ומורכבים מאוד. צוין כי היא זקוקה לטיפולים התפתחותיים אינטנסיביים "על מנת להדביק את הפער ההתפתחותי שניכר כיום, ועל כן חשוב שתמצא משפחה שביכולתה להתמודד עם גידולה של תינוקת בעלת צרכים מיוחדים".

לאחר ששיבש את התפתחות הילדה קבע שמואל בוקובסקי כי יש לשלוח אותה לאימוץ סגור בתואנה כי המשפחה לא מסוגלת לגדלה בכשלים ההתפתחותיים שגרם בשיתוף השירות "למען" הילד - השופט הנדל מצטט את שמואל בוקובסקי (עמ' 3 פסקה 2): "כלל הגורמים הטיפוליים בנדון הינם בדעה, כי טובת [הקטינה] מחייבת מסירתה לאימוץ למשפחה שביכולתה להתמודד עם גידולה של תינוקת בעלת צרכים מיוחדים כה רבים".

ה"מומחים" ששכר שמואל בוקובסקי מדברים בשפה אחת ודברים אחדים ומכוונים להוצאת הילדה מביתה לתעשיית האימוץ - כפי שצוטט שמואל בוקובסקי בסעיף לעיל: "כלל הגורמים הטיפוליים בנדון הינם בדעה, כי טובת הקטינה מחייבת מסירתה לאימוץ..." ובהמשך מתאר ניל הנדל על בוקובסקי: בית המשפט (שמואל בוקובסקי) תיאר...  והדגיש כי כלל הגורמים המטפלים "אחידים" בדעתם כי זו איננה מתאימה.
דיאגרמה - שמואל בוקובסקי ורשויות הרווחה - שיטות סחר בילדים בהליכי אימוץ
דיאגרמה - שמואל בוקובסקי ורשויות הרווחה - שיטות סחר בילדים בהליכי אימוץ


לאחר הכשלים החמורים שלו ושל השירות למען הילד שגרמו לילדה נזקים התפתחותיים קשים מאשים שמואל בוקובסקי את המשפחה כי אינה מסוגלת להסתייע ב"שירותי" הרווחה - עמ' 3 פס 2: "עוד קבע בית המשפט לענייני משפחה (שמואל בוקובסקי), כי הסבתא נעדרת יכולת אמיתית להסתייע בשירותן של רשויות הרווחה, להפנים וליישם את ההדרכה שתינתן לה". כיצד מצפה שמואל בוקובסקי שינתן אמון ברשויות הרווחה לאחר שקרעו ילדה עם היוולדה ממשפחתה והציבו אותה בצו בית משפט במסגרות מופרטות שם נגרמו לה נזקים התפתחותיים קשים?

שמואל בוקובסקי ומצעד איוולת ה"מומחים" שמינה מהבלים בפיהם בשפה אחת ודברים אחדים לגבי התרחשויות עתידיות אם חלילה ישמר הקשר בין הילדה ומשפחתה (אימוץ פתוח) - עמ' 3 : בית המשפט לענייני משפחה (שמואל בוקובסקי) ... נימק את החלטתו זו בכך שעל פי כל הגורמים הטיפוליים המעורבים בעניינה של הקטינה יש לשלול כל אפשרות לקיום קשר בין הקטינה לבין בני משפחתה הביולוגית. דעה זו, הדגיש, היא "נחרצת". וכך מסכם בית המשפט (שמואל בוקובסקי) את חוות דעתו: "ברור הוא ולא מוטל בספק כי אם המשיבה [הסבתא] לא תהיה מסוגלת לכבד את גבולות הקשר המוגבל במסגרת של אימוץ פתוח, ובכך תסכל ותכשיל את האימוץ וייגרם נזק כבד לקטינה".

שמואל בוקובסקי פועל לניתוק מוחלט של הילדה ממשפחתה מבלי שנעשה ניסיון ממשי לשמור על הקשר. הילדה מעולם לא גדלה אצל סבתה והנזקים ההתפתחותיים נגרמו לה בחסותם של שמואל בוקובסקי והשירות למען הילד. נוצר הרושם כי שמואל בוקובסקי מנתק את הילדה ממשפחתה כדי לטייח כשלים נוספים שלו ושל רשויות הרווחה בענייני האימוץ, כפי שראינו בסיפוריו של דודו דהאן, רעות איש שלום, ועוד ילדים רבים שנחטפו.

שמואל בוקובסקי מוכר לוקשים באחיזת עיניים שכביכול חיי הילדה יהיו יפים אצל המאמצים - בוקובסקי מצוטט: "המשפחה האומנת בה נמצאת הקטינה כיום הביעה רצון להמשיך להחזיק בה ואף לאמצה חרף מצבה, ומשקיעה מאמצים ניכרים ורבים לצורך קידומה והתפתחותה. כאמור, לא בנקל נמצאה משפחה שהסכימה לקלוט את [הקטינה] לביתה, ואין לסכן את סיכוייה של [הקטינה] להיקלט היטב במשפחה זו" - שמואל בוקובסקי משתמש בחוות הדעת האחידות והמקובעות שקיבל ממומחים שונים וגורם למצב ניתוק הילדה ממשפחתה. הקשר עם המשפחה הנו חשוב ביותר שהרי רבים המקרים שמאמצים משליכים או מתעללים ומזניחים המאומץ, ולאן יפנה המאומץ אז? 

שמואל בוקובסקי משמיץ ומכפיש, משתמש במכבסת מילים מבזות מציג בהחלטתו חוסר תובנה בענייני משפחה והורות, בעוד הוא אחראי למצב הקשה ההתפתחותי של הילדה שהפריד ממשפחתה מיד בלידתה ושלח לבית תינוקות - בוקובסקי מצוטט בהחלטתו ומשמיץ את הסבתא: "העדר תובנתה של אם המשיבה [הסבתא] למצבה של בתה המשיבה [המבקשת, האמא] עלה מפורשות ובצורה בולטת ביותר בעדותה בבית המשפט, עת התעקשה לטעון כי המשיבה [המבקשת] אינה סובלת מכל בעיה או לקות כלשהיא, מלבד בעיה של חום גבוה ממנה סבלה בעבר, בעת שהייתה כבת שלוש. עוד טענה, כי לטעמה המשיבה [המבקשת] מסוגלת אף לגדל את בנותיה....אם המשיבה [הסבתא] מגלה חוסר מודעות מוחלט למצבה של בתה, תוך שהיא מוסיפה להתכחש...תוך התעקשות לגמד את בעיותיה ולא להכיר בלקויות מהן סובלת, ואינה מסוגלת לראותן ולהפנימן. והנה, בצורה דומה, היא מתכחשת לבעיותיה ולקשייה של [הקטינה]...התנהגותה ותשובותיה כאמור לעיל מעידות על העדר הבנה מינימאלית ובסיסית ועל תפקוד ושיקול דעת לקויים,..."  - יפה היא האימרה "הפוסל במומו פוסל" - שמואל בוקובסקי מבזה את הסבתא מאחר כי אינה מקבלת את התיאוריות הסוציאליות הכושלות שלו ושל רשויות הרווחה, בעוד הוא הכושל ואינו מבין מאומה. כיצד ציפה בוקובסקי מהסבתא לנהוג כש"חרב" האימוץ הסגור התעשייתי מונפת על נכדתה?
שמואל בוקובסקי בהשמצותיו מנסה לטייח את מחדליו ומחדלי רשויות הרווחה שכשלו בטיפול בנכדה והביאוה למצב של הדורש טיפול מיוחד עקב ליקוי התפתחותי קשה

סוף דבר
השופט שמואל בוקובסקי והשירות למען הילד ומצעד האיוולת של "מומחים" המדברים בשפה אחת ודברים אחדים מאחורי הדלתיים הסגורות, לא רק שכשלו בהגנה על הילד אלא הסבו לה נזקים וכשלים התפתחותיים קשים תוך טלטולה במסגרות מופרטות. שמואל בוקובסקי נכשל לא רק בהליך הסיוע הסוציאלי אלא גם בהליך השיפוטי. שופט אמור לקבל חוות דעת ממומחים בעד ונגד להתייחס לעובדות וראיות תוך הסקת מסקנות. שמואל בוקובסקי נסמך על ערמות חוות דעת אחידות, ומתבסס על "נבואות" מטופשות של התנהגויות צפויות של בעלי דין, ומסגרות מופרטות כאלו ואחרות, תוך שהוא ומצעד האיוולת מכוונים לקידום תעשיית האימוץ הסגור האכזרית.

קישורים:

יום שישי, 6 ביולי 2012

שיקולים זרים, אטימות וקיבעון מחשבתי של רשויות הרווחה מונעת סיוע מהורים לבעלי נכויות קשות

נחום איצקוביץ' מנכ'ל משרד הרווחה - אטימות, קיבעון מחשבתי, שיקולים זרים, לקידום מסגרות מופרטות חוץ ביתיות
הכתבה "אטימות של אנשי משרד הרווחה והאוצר" , חזקי עזרא , יולי 2012 , תכל'ס

בוועדה לפניות הציבור טענו כי קיבעון מחשבתי והיתפסות עיוורת לנהלים מונעת סיוע מהורים לבעלי נכויות קשות ביותר.

המדינה מרוויחה פעמיים; כך עלה היום (שלישי), בדיון בוועדה לפניות הציבור בנוגע להסעת בוגרים (מעל גיל 21) בעלי נכויות קשות במיוחד למרכזי יום.

פעם אחת, בכך שהורים לבעלי הנכויות הקשות מגדלים את ילדיהם בבית ולא במוסד ציבורי, מה שחוסך למדינה בשנה מאות אלפי שקלים עבור כל נכה ופעם שנייה, כי המדינה אינה משתתפת במימון הסעת הנכים למרכזי יום, מה שאמור לאפשר להורים מעט חופש. כאמור, מלבד הנטל הפיזי והנפשי הקשה, ההורים נושאים בעצמם בנטל הכלכלי וכל סיוע עשוי להקל מעט מסבלם.
יו"ר הוועדה, ח"כ דוד אזולאי (ש"ס) הביע תסכול רב מגרירת הרגליים של המדינה בעניין. אזולאי: "כבר עברה שנה מאז החלה הוועדה לטפל בנושא וטרם נמצא פתרון שיאפשר מעט סיוע כלכלי להורים. יש כאן אטימות וקיבעון מחשבתי של אנשי משרד הרווחה ופקידי האוצר. אני מזמין את הפקידים לשהות ולו ליום אחד בלבד בבית של אחת מהמשפחות המתמודדות עם בוגר בעל נכות קשה; אולי אז יתעשתו ויישנו את המדיניות".

אזולאי עוד: "מדובר בתקציב קיים ולא מנוצל למימון הסעות, כשכל בוגר נכה זכאי לקבל 1,600 ₪ בחודש לצורך כך. צריך לפתור את הסבך הביורוקרטי עקב אי יכולתם של ההורים להציג קבלות עבור הסעת ילדיהם למרכזי היום". אזולאי הודיע כי "לא ירפה מהנושא" ודרש "לקבל את מסקנות הוועדה המיוחדת שהוקמה במשרד הרווחה בעניין עד אמצע החודש כדי לקיים דיון נוסף לפני תום המושב". זאת לאחר שהמסקנות לא הוגשו במועדן בתחילת אפריל 2012.
ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה): התעקשות משרד הרווחה בנושא הקבלות נובעת מאטימות כלפי ההורים. כל-כך הרבה קבלות מזויפות מוגשות ואנשים מקבלים בגינן החזרים וכאן, כשהדברים כה ברורים, מתעקשים להתעמר באותם הורים".
סגנית מנהל אגף בכיר לתקצוב וכלכלה במשרד הרווחה, גלית רייכמן-מימון, העומדת בראש הוועדה המיוחדת: "המסקנות תוגשנה עד סוף חודש יולי. במשרד מודעים לצורך למצוא פתרון וזאת גם המטרה". כאמור היו"ר אזולאי דרש לקבל את המסקנות עד אמצע החודש.
סגן מנהל אגף השיקום במשרד הרווחה, אפרים חוג'ה: אין מנגנון במשרד, שיאפשר העברת כספים ללא הצגת קבלות".
רפרנט רווחה באגף התקציבים באוצר, גיא הרמתי: "אין בעיה של מקורות מימון, כיוון שכבר הוקצו 300 מיליון ₪ שהועברו זה מכבר למשרד הרווחה. המשרד מקצה את הכספים לפי שיקוליו".
נציגי ההורים הביעו אף הם, תסכול מהתנהלות משרד הרווחה. "מדובר בכסף קיים ולא מנוצל שחוזר לאוצר. גם במקרים שהורים הציגו קבלות לא זכו להחזרים". בדיונים קודמים סופר על ההתמודדות הקשה, פיזית ונפשית עם ילדים בוגרים בעלי פיגור שכלי, אוטיזם קשה ונכות גופנית. מספר משפחות התפרקו והורים נאלצו לעזוב את עבודתם או שפוטרו עקב עיסוק יתר עם ילדיהם.

קישורים:

בין נפוטיזם מלוכלך לניגוד עניינים חמור - מיה אלתרמן פרי בת ראש איגוד העו"ס איציק פרי מונתה ליועמ"ש בהסתדרות


בין נפוטיזם מלוכלך לניגוד עניינים חמור - מיה אלתרמן-פרי בת ראש איגוד העו'ס איציק פרי מונתה ליועמ"ש בהסתדרות
בין נפוטיזם מלוכלך לניגוד עניינים חמור
אפריל 2011 - היועץ המשפטי בגוף ציבורי לרבות ההסתדרות נחשב לאחד מ"שומרי הסף", שתפקידם לדאוג לכך שהדברים יתנהלו לפי כללי מינהל תקין, לצדם של הגזבר (או החשב) ומבקר הפנים. איגוד העובדים הסוציאלים הוא גוף השייך להסתדרות. איציק פרי הנו יושב ראש איגוד העובדים הסוציאליים בעוד בתו מיה אלתרמן פרי משמשת יועצת משפטית של ההסתדרות , דהיינו "שומרת הסף" של אביה איציק.

הכתבה בת ראש איגוד העו"ס מונתה ליועמ"ש בהסתדרות , תני גולדשטיין , ynet , אפריל 2011

עו"ד מיה אלתרמן-פרי, בתו של איציק פרי האחראי בהסתדרות על העו"סים, תמונה ליועצת משפטית בארגון, לאחר שכיהנה כסגנית היועץ. העו"סים זועמים: "פרי מכר אותנו בזול - לא מגיע לו ולבתו פרס כזה". ההסתדרות: "ככל שיעלה נושא המעלה חשש לניגוד עניינים - היא לא תטפל בו"

מינוי של יועצת משפטית חדשה באגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות מעורר הדים. מינוייה של עו"ד מיה אלתרמן-פרי הצליח לעורר את חמתם של עובדים סוציאליים, כיוון שאלתרמן-פרי היא בתו של איציק פרי, יו"ר איגודהעובדים הסוציאליים האחראי מטעם ההסתדרות על ענייניהם, והיה מעורב בחתימת ההסכם השנוי במחלוקת שסיים את שביתתם.

"פרי מכר את העובדים הסוציאליים בזול - ולא מגיע לו ולבתו פרס כזה", אמרה ל-ynet עובדת סוציאלית. התנועה לאיכות השלטון ביקשה מיו"ר ההסתדרות עופר עיני והיועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין לבדוק מחדש את המינוי בשל ניגוד האינטרסים לכאורה.

אלתרמן-פרי החליפה בשבוע שעבר בתפקיד את עו"ד שי תקן, ששימש בו מאז שנת 2006 ופורש לעסקים פרטיים. היא שימשה כסגניתו של תקן. איציק פרי ומיה אלתרמן-פרי סירבו להתראיין לידיעה.

מההסתדרות נמסר בתגובה: "עו"ד מיה פרי-אלתרמן הינה מעורכי הדין המובילים בתחום יחסי עבודה הקיבוציים ובעלת ניסיון רב שנים בתחום. כישוריה וניסיונה מוכחים ואין חולק עליהן ועל כישוריה למלא את התפקיד בהצלחה.

"עו"ד פרי-אלתרמן מלווה את תחום יחסי העבודה הקיבוציים שנים רבות והייתה מעורבת ברפורמות הגדולות במשק.

"בתפקידה האחרון עו"ד פרי-אלתרמן כיהנה כסגנית ליועץ המשפטי הפורש עו"ד שי תקן, והיה זה טבעי כי עם פרישתו תמלא את תפקידו.

"בכל מקרה היותה בתו של יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים אינה מהווה ניגוד עניינים, מאחר ושניהם נמצאים באותו צד ואינם באינטרסים מנוגדים. בכל מקרה עו"ד פרי-אלתרמן לא טיפלה עד כה בעניינים הקשורים לאיגוד, וככל שיעלה נושא המעלה חשש לניגוד עניינים לא תטפל בו".

קישורים:
  • איציק פרי - יו"ר איגוד העו"ס - עדות עילגת ומזלזלת בבית משפט - 30 אפריל 2012 - איציק פרי יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים הופיע להעיד בבית משפט שלום בתביעה ת"א 24514-10-09 שהוא מנהל כיו"ר האיגוד נגד נפגעים מרשויות הרווחה משום שלטענתו העובדים הסוציאליים חשים פגועים מהביקורת המופנת אליהם...
  •  איגוד העובדים הסוציאלים ועדת אתיקה או ועדת טיוח - ועדת האתיקה של איגוד העובדים הסוציאליים מבררת תלונות על התנהגות לא אתית של עובדים סוציאליים. בראש הועדה יושב עו"ס : נחום מיכאלי ט.ל: 050-5391132 - הוועדה עובדת בחוסר שקיפות ופרסום מזערי אודות התלונות והבירורים. מידי שנה מוגשות תלונות בודדות כ-5 , ורובן נדחות ע"י הועדה. יש לזכור כי הועדה השייכת לאיגוד היא גוף השייך להסתדרות העובדים החדשה...

יום חמישי, 5 ביולי 2012

שופטת חנה ינון - בקשת פסילה בגין גיבוש עמדה ברורה וחד משמעית בקדם משפט באשר לתוצאה הראויה בתיק

יולי 2000 - בית משפט עליון ע"א 4520/00 - ערעור על בקשת פסילה לשופטת חנה ינון.


קדם משפט
בין המערערים למשיבה מתנהלת תביעה בגין ליקויי בניה שנמצאו בדירה שרכשו המערערים מהמשיבה. ביום 30.4.00 התקיים קדם משפט. בית המשפט (חנה ינון) הציע הצעה לסיומו של התיק בפשרה. הצעת הפשרה הוכתבה לפרוטוקול כפסק דין, תוך שבית המשפט מכתיב גם את הסכמת הצדדים, למרות שבא כח המערערים הביע התנגדותו להסכם.
לאחר הפסקה בדיון, ולאחר שעיינו הצדדים בהצעת הפשרה, שב בא כח המערערים והביע התנגדותו. בעקבות זאת, נמחק הפרוטוקול הקודם, והתיק נקבע להוכחות. במהלך הדיון פנתה השופטת חנה ינון לבא כח המערערים ואמר לו "כיצד אדוני חושב כי תשתנה התוצאה לאחר הליך ההוכחות?".
שופטת חנה ינון - אמרה בקדם משפט לב.כ.: 'כיצד אדוני חושב כי תשתנה התוצאה לאחר הליך ההוכחות?'
שופטת חנה ינון - אמרה בקדם משפט לב.כ.: 'כיצד אדוני חושב כי תשתנה התוצאה לאחר הליך ההוכחות?'

בקשת פסילה לשופטת חנה ינון
בעקבות קדם המשפט האמור, הגישו המערערים בקשה לפסילת השופטת חנה ינון. המערערים טענו כי בית המשפט גיבש עמדה ברורה וחד משמעית באשר לתוצאה הראויה בתיק הנדון, ולפיכך יש מקום כי יפסול עצמו מלהמשיך לשבת בתיק. מטון דבריו של בית המשפט ובדרך שבה נאמרו עולה, לטענת המערערים, כי הסכום שהוצא בהצעת הפשרה הוא זה שיפסק גם לאחר הליך ההוכחות. בית המשפט, בהחלטה מיום 7.6.00, דחה את בקשת הפסילה. הוא קבע כי אין בהצעה מקדמית להשגת הסכם פשרה, כדי ליצור חשש ממשי לכך שלא תשמענה לגוף העניין ראיות שיביאו הצדדים במסגרת ישיבת ההוכחות.

ערעור לבקשת פסילת חנה ינון לשופט העליון ברק
המערערים ערערו על בקשת הפסילה בפני שופט העליון אהרון ברק.המערערים חזרו בכתב הערעור על טענותיהם בבקשת הפסילה והוסיפו כי בית המשפט לא התייחס כלל בהחלטתו לדברים שאמר לבא כח המערערים, וכן לעובדה שנכתב פסק דין אל תוך הפרוטוקול למורת רוחם של המערערים. הכתבת פסק הדין אל תוך הפרוטוקול מעידה על כך שננעלה דעתו של בית המשפט (חנה ינון) באשר לתוצאות ההליך. עוד טענו המערערים, כי יש גם מקום לפסילת בית המשפט מחמת מראית פני הצדק. המשיבה בתשובתה לבקשת הפסילה טוענת, כי בית המשפט פעל אך במטרה ליעל את הדיון. בית המשפט סבר כי הצליח להביא את הצדדים לכלל פשרה, סברה שהתבררה כמוטעית. עם זאת, אין בכך כדי להוות עילה לפסילתו של בית המשפט.

השופט ברק פעל ע"פ הנורמה ודחה בקשת הפסילה
השופט ברק דחה את הערעור ותרץ כי אין בעובדה כי בית המשפט מנסח הצעת פשרה במסגרת קדם המשפט, כדי להעיד כי ננעלה דעתו באשר לתוצאת ההליך. השופט ברק העיר שיתכן כי הליך בו מכתיב בית המשפט לפרוטוקול הצעת פשרה המנוסחת כפסק דין בהסכמת הצדדים, ומעבירה לעיון הצדדים, שעה שאחד מהם אינו מסכים לכך, אינו ההליך הראוי. עם זאת אין בכך להעיד על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים.

סוף דבר - התנהגות לא ראויה של חנה ינון
חנה ינון התנהגה בצורה לא ראויה בכך שהכתיבה לפרוטוקול הצעת פשרה המנוסחת כפסק דין בהסכמת הצדדים, ומעבירה לעיון הצדדים, שעה שאחד מהם אינו מסכים לכך. 
טענתה של חנה ינון שפעלה מתוך כוונה "ליעל" את הדיון שגויה מיסודה. הליך שיפוטי פועל ע"פ סדרי דין, אמור להיות אחיד ואובייקטיבי, ולא "מיועל" ע"פ תפיסתו של שופט זה או אחר.

קישורים:

יום שלישי, 3 ביולי 2012

משרד הרווחה סוחר בילדים ומפקירם לתעשיית המין

יולי 2012 - ערוץ 10 - אורלי וגיא - משרד הרווחה מפקיר ילדים לתעשיית המין. מדובר בין מאות לאלפי ילדים אשר הושלכו ממסגרות רווחה שונות ועובדים בתעשיית המין כדי להשיג מזון. משרד הרווחה מתעלם ומטייח התופעה תוך שימוש בתירוצים ביורוקרטיים כגון: ממתין לתקציב אוצר ועוד..
בסרטון רואים את שר הרווחה משה כחלון זורה חול בעיני הציבור ונבחריו בתשובתו לשאילתא בכנסת: האם משרד הרווחה מסייע לילדים שהתדרדרו לתעשיית המין.



קישורים: 
  • משרד הרווחה מפקיר ילדים פליטים לעיסוק בזנות בלב תל אביב - יוני 2012 - המאמר גברים בשחור , 7 ימים , ידיעות אחרונות , אלון הדר , 29.06.2012  - מאות גברים ישראלים כבר גילו את אחד הסודות הכי שמורים של תל אביב: באזור קטן בדרום העיר ניתן לקיים מגע מיני מזדמן עם פליטים מאריתריאה ומסודן. רבים מהם קטינים. חלק מהפליטים יעשו זאת תמורת 15 שקל או מנת פלאפל. אחרים מסרבים לקחת כסף ומסבירים: "אנחנו לא זונות, זה המקום היחידי בעולם שבו אנחנו יכולים להרגיש חופשיים". כתב "7 ימים" בילה חודש במתחם צ'לנוב, ומביא תיעוד נדיר של המקום שבו כל הגבולות מיטשטשים... 
  • משרד הרווחה קורע ילדים מביתם ומשפחתם ומפקיר אותם לתעשיית המין - זה מתחיל מ"טובת הילד", "סיוע" סוציאלי, עובדת סוציאלית, "ביקור בית" פקידת סעד, ועדת החלטה, בית משפט לנוער, משפחת אומנה, אימוץ, פנימיות ומעונות וירידה לרחוב לתעשיית המין. - מאי 2010 - פרשת השידול לזנות בתל אביב: תמורת סכומי כסף זעומים מכרו הנערים והנערות, יתומי משרד הרווחה, שירותי מין שונים ומשונים, כדי לקבל מקום לינה ואוכל, וכדי שלא יסגירו אותם חזרה למכלאות משרד הרווחה • בראיון מיוחד הם משמיעים תיאורים על חיים קשים ללא מוצא שהידרדרו לשפל קשה מנשוא • אנחנו מזהירים מראש - התאורים האלה קשים. ..
  • קלונם של רשויות הרווחה ובתי משפט לנוער - נערות חוסות ברחו ממוסדות משרד הרווחה וסיפקו שירותי מין כדי לשרוד - מאי 2010 - לרשויות הרווחה ומערכת בתי משפט לנוער תקציבי עתק, כוח אדם, תשתיות של פנימיות משפחות אומנה מרכזי חירום, אולמות דיונים, מומחים, וחוק הנוער (טיפול והשגחה) מעניק להם סמכויות דרקוניות. עבודתם היא להביא לרווחת ילדינו, לאוכלוסיות החלשות. ולמרות הכל יתומי הרווחה מטלטלים במסגרות הרווחה במשך שנים, ומקבלים יחס משפיל ומבזה. לאן הולכים המשאבים? מהו סיפורם של הילדים שרשויות הרווחה ובתי משפט לנוער קרעו מביתם ומשפחתם?...

יום שני, 2 ביולי 2012

עתירה נגד משרד הרווחה סחר בילדים - קרע ילדים ממשפחות פליטים לפנימיות, ואיחד אותם לצורכי גירוש בניגוד לצו בית משפט

משרד הרווחה סוחר בילדים בניגוד לחוק, צווים שיפוטיים, ואמנות בינלאומיות
משרד הרווחה סוחר בילדים בניגוד לחוק, צווים שיפוטיים, ואמנות בינלאומיות
יוני 2012 - משרד הרווחה דורס את כל העקרונות "המקודשים" שמוכר לציבור כדי לסחור בילדים. תחילה הוציא בכפייה ילדים פליטים מהוריהם בצו בית משפט לנוער מאחר ופקידת סעד סברה כי הם בסיכון. בשלב הבא גרש אותם עם הוריהם מהארץ בניגוד לחוק, צווים שיפוטיים, ואמנות בינלאומיות. 

הכתבה עתירה נגד השבת ילדים לידי הורים מתעללים וגירושם לדרום סודן  , 21 ביוני 2012 , שרון ליבנה , מגפון

אתמול הוגשה עתירה בג"ץ 4845/12 על ידי ארגוני זכויות אדם נגד הוצאת קטינים מפנימיות והשבתם למשפחתם לצורך גירוש לדרום סודן. ממשרד הרווחה נמסר, כי עמדת המשרד היא, שילד בסיכון שהוצא מרשות הוריו עקב התעללות בו ונמצא במוסד רווחה – גירוש ההורים והילד יעוכב עד שתתקבל ההחלטה בעניין הילד". בתגובה לטענה כי כבר גורשו ילדים בסיכון נמסר כי "יש על כך צו איסור פרסום"

אתמול (ד') הגישה הקליניקה לזכויות מהגרים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים עתירה לבג"ץ, בשם ארגוני זכויות אדם, למען הבטחת שלומם של ילדים וילדות מדרום סודן. בעתירה שהוגשה, דורשים ארגון הסיוע לפליטים אס"ף, מוקד הסיוע לעובדים זרים והאגודה לזכויות האזרח, כי ילדים אשר הוצאו מחזקת הוריהם על ידי רשויות הרווחה המוסמכות בשל התעללות או הזנחה, לא יאוחדו עם בני המשפחה הפוגעים לצורך גירושם לדרום סודן.

העתירה הוגשה נגד משרד הרווחה ומשרד הפנים, "לנוכח מבצע 'חוזרים הביתה' בו פתח לאחרונה משרד הפנים לגירוש תושבי דרום סודן, ולנוכח התנהלות המשיבים ביחס לילדים שהוצאו מבתיהם והושמו במסגרות חוץ-ביתיות נוכח התעללות או הזנחה של הוריהם." עוד צוין, כי להערכת העותרים מדובר בעשר עד 15 משפחות.


כמה ימים לאחר הפסקת ההגנה הקבוצתית לאזרחי דרום סודן החלה יחידת האכיפה של משרד הפנים לעצור ולכלוא דרום סודנים ולחייבם לחתום על הסכמה ל"חזרה מרצון". האכיפה כללה גם הוצאת קטינים שהוצאו מבתיהם בשל הזנחה או התעללות, והשבתם להוריהם לצורך גירוש.

העותרים טוענים, כי ההליך נעשה בלי שבוטלו צווי בית המשפט לנוער, שהורו על הוצאת הילדים מידי הוריהם, ובלי שנערכה כל בדיקה כקבוע בחוק הנוער. ההוצאה נעשית כך: פקחי "עוז" יוצרים קשר עם הפנימייה שבה נמצאים הילדים ומודיעים שהם באים לקחת אותם, בלי שנתבקש ביטול צו בית המשפט לנוער.

הגירוש מנוגד לאמנה הבין-לאומית לזכויות הילד ולאמנה בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות, הקובעות כי אין לגרש אדם למקום שבו יהיה "חשוף ליחס או עונשים בלתי אנושיים, אכזריים או משפילים".

בעתירה מפורטים כמה מקרים של קטינים שבהם עוסקת העתירה: לדוגמה, ילדים שאביהם מכור לאלכוהול וסובל מפרצי אלימות קשים כלפיהם וכלפי האם, שנמצאת בדיכאון. לאחר שהתקבלו דיווחים מאזרחים על מצב הזנחה, רעב ושוטטות של הילדים, פעלו שירותי הרווחה להוצאת הילדים מהבית. עקב מבצע הגירוש, הוציא עובד סוציאלי של לשכת הרווחה בירושלים את שלושת הילדים מן המסגרת החוץ-ביתית שבה שהו, והילדים גורשו עם ההורים מהארץ.

עיון בכתב העתירה מעלה תהיות קשות בנוגע לעובדי שירותי הרווחה, שכנראה שיתפו פעולה עם יחידת האכיפה ולא הגנו על זכויות הקטינים שבאחריותם. בעתירה מצוין כי אחד העותרים, ארגון הסיוע לפליטים, פנה בעניין כבר במארס 2013 אל פקידת הסעד הראשית לחוק הנוער, מחשש שבמסגרת הגירוש יוחזרו ילדים בסיכון אל משפחתם. משרד הרווחה לא טרח להשיב לפנייה.

מצוין כי העותרים אינם מבקשים לטעון, כי בשום מקרה אי אפשר להחזיר אף ילד שהושם במסגרת חוץ-ביתית לידי הוריו לצורך גירוש המשפחה מישראל. אולם יש להכריע בשאלה האם אפשר להחזיר את הילד אל משפחתו ולגרשו לארצו לאחר בדיקה מעמיקה של נסיבות המקרה על ידי רשויות הרווחה, ותוך התחשבות בשיקול טובת הילד כשיקול המכריע.

יונתן ברמן, ראש הקליניקה לזכויות מהגרים, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים: "מדינת ישראל אחראית על שלומם וביטחונם של הילדים כולם הנמצאים בשטחה ותחת שליטתה, ובכלל זה ילדים למבקשי מקלט ומהגרים. הילדים שבעניינם מוגשת העתירה עברו טראומה כפולה, בפעם הראשונה בכך שנאלצו לעזוב את ארצם משהחליטו הוריהם לנוס ממנה, ובפעם השנייה, כשחוו התעללות והזנחה מידי הוריהם לאחר שקיבלו הגנה בישראל. כעת, מבקשת המדינה להעביר אותם חוויה טראומתית נוספת, ולגרש אותם בחזרה לארץ שממנה ברחו ביחד עם בני משפחתם אשר פגעו בהם.

"האחריות של המדינה כלפי הילדים לא הגיעה לסיומה עם סיום ההגנה שהעניקה ישראל לאזרחי דרום סודן. על מדינת ישראל מוטלת אחריות, הקבועה באמנה לזכויות הילד ובאמנה בדבר מעמדם של פליטים, לבדוק באופן פרטני לגבי כל ילד האם אכן ניתן להחזירו לחיק משפחתו, והאם גירושו ביחד עם בני משפחתו מהם הורחק לאחר שחווה התעללות מצידם, עולה בקנה אחד עם עקרון טובת הילד."

תגובת משרד הרווחה לכתבה: "עמדת משרד הרווחה היא, שילד בסיכון שהוצא מרשות הוריו עקב התעללות בו ונמצא במוסד רווחה – גירוש ההורים והילד יעוכב עד שתתקבל ההחלטה בעניין הילד". בתגובה לטענה כי כבר גורשו ילדים בסיכון עם הוריהם נמסר, כי "יש על כך צו איסור פרסום ולכן לא נוכל להתייחס".

קישורים:

יום ראשון, 1 ביולי 2012

משרד הרווחה מפקיר ילדים פליטים לעיסוק בזנות בלב תל אביב

שר הרווחה משה כחלון - הפקרת ילדים לתעשיית הזנות בלב תל אביב
יוני 2012 - המאמר גברים בשחור , 7 ימים , ידיעות אחרונות , אלון הדר , 29.06.2012

מאות גברים ישראלים כבר גילו את אחד הסודות הכי שמורים של תל אביב: באזור קטן בדרום העיר ניתן לקיים מגע מיני מזדמן עם פליטים מאריתריאה ומסודן. רבים מהם קטינים. חלק מהפליטים יעשו זאת תמורת 15 שקל או מנת פלאפל. אחרים מסרבים לקחת כסף ומסבירים: "אנחנו לא זונות, זה המקום היחידי בעולם שבו אנחנו יכולים להרגיש חופשיים". כתב "7 ימים" בילה חודש במתחם צ'לנוב, ומביא תיעוד נדיר של המקום שבו כל הגבולות מיטשטשים.

מתחם גן החשמל שוקק. במועדון המוזיקה "לבונטין 7" מופיעים מאור כהן ורע מוכיח, הברים מסביב לגן מלאים בצעירים, משחק היורו בין גרמניה ליוון מוקרן על מסך מאולתר שניצב על המדרכה. חוצים את הכביש לצומת המחבר את רחוב צ'לנוב עם דרך מנחם בגין. ההליכה, גם בקצב איטי, נמשכת לכל היותר דקה. ההוויה, לעומת זאת, מרחק אור.

גבר ישראלי כבד ממדים, לבוש בברמודה רחבה, ניצב בסופו של רחוב צ'לנוב וסוקר בעיניו את המתחם.
בפינה אחת עומדים ארבעה בחורים סודנים צעירים מאוד בחולצות לבנות ומביטים על המכוניות הנכנסות למגרש האפל. לחלקם כובעי מצחיה בצבע תואם. מדי פעם נעצר אחד הרכבים, והנהג מנהל שיחה קצרה עם מבקשי המקלט.
הם לא מדברים על החוויות הקשות שעברו בדרכם לישראל.
הם לא משוחחים על תנאי המגורים הבלתי אפשריים.
אין גם מילה על מסע הגירוש שבו פתחה המדינה בימים האחרונים.
בממלכת החושך, המשתרעת ברוך בואך לקצהו של רחוב צ'לנוב ונמשכת לאורך רחוב שביל עכו, מדברים על נושא אחד.
הגבר הישראלי ממשיך למפות בעיניו את האזור. ליל שבת נחשב ליום הלוהט במתחם. מדי פעם הוא נעצר ליד בחור אריתראי או סודני ומחליף איתו מילה. כעבור שעה קלה הוא מחליט להיכנס בזהירות למגרשי החניה הפנימיים. משטח האספלט חשוך, מאיים, מצחין.
באחת הפינות בנו נרקומנים זולה שמתפקדת כתחנת הזרקות אינטנסיבית. הם שוכבים על מזרנים ומזריקים באין מפריע.

משרד הרווחה מפקיר ילדים פליטים לעיסוק בזנות בלב תל אביב
משרד הרווחה מפקיר ילדים פליטים לעיסוק בזנות בלב תל אביב

חצות. קבוצה גדולה של גברים יוצאת מכיוון המועדון האריתראי הנמצא בהמשך הסמטה. גרמניה ניצחה, הם מעדכנים. במתחם כבר מסתובבים כחמישה גברים ישראלים מבוגרים.
הגבר שלנו מחליט לחזור לאזור המואר. בדרך הוא חולף על פני כמה זוגות גברים אפריקאים ומחליף איתם מילה. נער אריתריאי על אופניים חוצה את המשטח. הוא נעצר ליד הגבר שעומד כעת ליד מכוניתו בכניסה למתחם. הם משוחחים, מכניסים את האופניים לאוטו ומתיישבים בפנים. כעבור רגע הרכב יוצא לאיטו מהמקום.
בשנה האחרונה מתנקזת למתחם צ'לנוב תעשיית המין הגברית של תל אביב.
בתפקיד הלקוח: ישראלים שרוצים להשיג מין זמין במחירי רצפה.
בתפקיד נותני השירותים: פליטים סודנים ואריתריאים. ממלכת האופל מעניקה בית גם לזונות טרנסג'נדריות שהודרו מהאזור הקבוע שלהן בגן החשמל ולהומואים פלסטינים שמחפשים סקס הרחק מהבית.
קשר של שתיקה מתקיים באזור הדמדומים של מתחם צ'לנוב. הצעירים שעובדים במתחם, הזקוקים לעזרה של שירותי הרווחה, מלאים בושה ופחד ושומרים בסוד על עיסוקם. הקהילה הגאה בתל אביב מעלימה עין. המנהיגים המקומיים של מבקשי המקלט בישראל מכחישים שהיא קיימת.
הרשויות והארגונים החברתיים מודים שבהיעדר קשר ישיר עם הנערים העובדים, אין להם הרבה כלים לסייע.
במהלך החודש שבו שהיתי במתחם הצטיירה התמונה הבאה: אין זה עיסוק של בודדים. גם בטבעות המקיפות את שביל עכו – על דרך מנחם בגין, ברחובות ברזילי, השרון והגדוד העברי ובחניון התחנה המרכזית הישנה – עומדים בחורים סודנים ואריתריאים, בעיקר צעירים, נשענים לבדם על תמרורים וממתינים שמכוניות יעצרו לידם. והן עוצרות. תעשייה שקטה שמתקיימת במרחב אלים, מוזנח ומסוכן.
תמונה עצובה ומקוממת לחוסר יכולתה של המדינה לטפל כראוי בפליטים, בשילוב הדיל הנצלני הקורץ לגבר הישראלי: להשיג פורקן ב- 15 שקל.
לא כדאי לטעות: בשעות הערב אזור התחנה המרכזית מלא באלפי מבקשי מקלט שאין להם קשר לתעשיית הזנות. במקביל, גם לא מעט צעירים אריתריאים וסודנים, שאינם עוסקים במכירת גופם, בכל זאת בוחרים להגיע למגרשים האפלים ולמצוא יחסי מין מזדמנים עם גברים. אבל קו דק ומתעתע מפריד בין אלו שבאים לממש את יצרם, לבחורים שמוכרים את גופם כמוצא אחרון להשיג מנה של פלאפל. אף אחד כאן לא נושא שלט או כרטיס. לעיתים האמת הכואבת תתגלה רק בסיום האקט.
זה סחר-מכר במעמד צד אחד: חלק ניכר מנותני שירותי המין לא יודעים מילה אחת בעברית. לא מתקיים כאן משגא ומתן. "מאני", הם אומרים.
לעיתים זה שטר של 20 שקל, לעיתים אף מטבע של עשרה שקלים.
פעם אחת ביקש אחד הבחורים שעובדים במתחם מאחד הישראלים "נייס גיי" (סם פיצוצייה), שאותו רכש בקיוסק סמוך ברחוב אלנבי ממוכר שזיהה אותו.
המחיר: 50 שקל לשני גרם. אין כמו סוטול כדי להיפרד לכמה דקות מהחיים העלובים האלו.
רבים מהבחורים במתחם נראים בני פחות מ- 18. כיצד התגלגלו קטינים שברחו מסודן ומאריתריאה לאזור האופל? "בדרך כלל הם מגיעים לישראל בלי ההורים", אומרת תמר שוורץ, מנהלת מסיל"ה – מרכז סיוע ומידע לקהילה הזרה של עירית תל אביב.
לעיתים הקטינים משקרים ואומרים שהם מעל גיל 18 כדי שלא יישארו עצורים. יש קושי לוודא את הגיל המדויק שלהם. גם בדיקת כף יד, שהיא מאוד יקרה, לא מדויקת מספיק. מי שאנחנו מתרשמים שהוא קטין מופנה לוועדת ההחלטה במחלקת הרווחה של עיריית תל אביב, שמנסה לאתר לו פנימיה או משפחה אומנת.
שמנו לב שחלקם עוזבים את הפנימיות לאחר זמן קצר. המטרה שלהם היא לעבוד, להרוויח כסף ולשלוח אותו הביתה. מי שלא מצליח להשתלב במעגל העבודה, ינסה להתפרנס בכל מחיר.
אם אתה נמצא בגינה, אין לך מה לאכול – אתה חושב על מנת המזון הבאה. הם נואשים, מפחדים וחוששים מהממסד.
לגבי אנשים שאין להם מעמד חוקי, משרד הרווחה מטפל בילדים בסכנה ובנשים מוכות. הוא לא מטפל בדרי רחוב זרים.
שעת צהריים, ב', שמציג את עצמו כאסיר משוחרר, מדדה החוצה מביתו הסמוך. גבו ובטנו מלאים בצלקות ובשטפי דם טריים. על פי הקריטריונים של הארגונים החברתיים והגאים הוא נחשב לבעייתי. לדבריו, הוא נלחם נגד אורחי מתחם המין והזנות של צ'לנוב, שונא את מבקשי המקלט.


לתחקיר המלא הקלק על התמונות ...
משרד הרווחה מפקיר ילדים פליטים לעיסוק בזנות בלב תל אביב
משרד הרווחה מפקיר ילדים פליטים לעיסוק בזנות בלב תל אביב

משרד הרווחה מפקיר ילדים פליטים לעיסוק בזנות בלב תל אביב
משרד הרווחה מפקיר ילדים פליטים לעיסוק בזנות בלב תל אביב

קישורים: